ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/01/2010

שונות., הצעות לתיקוני תקנון הכנסת., ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
36

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, י"ט בטובת התש"ע (5 בינואר 2010) בשעה 13:00
סדר היום
1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.

2. הצעות לתיקוני תקנון.
3. שונות
נכחו
חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

רחל אדטו
מוזמנים
חה"כ אופיר פינס-פז

חה"כ אלכס מילר

איל ינון – מזכיר הכנסת

דן מרזוק – עוזר למזכיר הכנסת

רונית חייקין-יעקובי – מנהלת סיעת מרצ

סהר פינטו
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה
אתי בן-יוסף
רשמת פרלמנטארית
אתי אפלבוים

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.
היו”ר יריב לוין
אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת.


אין לנו כאן נציגה של הנשיאות, בלעדיה אני לא יכול לעשות את זה.


נתחיל בתקנון ואחר-כך נעשה הפסקה.
אופיר פינס-פז
אדוני היושב ראש, תן לי אולי לנמק ואחר-כך תדונו בהיעדרי. אני צריך ללכת לוועדת כספים.
היו”ר יריב לוין
אני פותח את הישיבה. נפתח בנושא הראשון על סדר היום: ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום. .

נתחיל בערעור השני שמופיע כאן, ערעורו של חבר כנסת אופיר פינס פז על אי אישור דחיפות הצעתו בנושא: הרפורמה הכלכלית של 2010 – מים, מע"מ, תחבורה ציבורית ומס הכנסה. בבקשה.
אופיר פינס-פז
תודה אדוני היושב ראש. בדרך כלל אני לא מערער על החלטות הנשיאות. נדמה לי שאולי הייתי פה פעמיים בכל השנה זאת, כולל הפעם הזאת. נראה לי לא נכון שמתקבלות שורה של החלטות כלכליות אסטרטגיות, יחסית תוך כדי דיון ציבורי מאוד מצומצם. הדוגמה הכי בולטת זה העניין של הפחתת המע"מ, שזה נעשה ממש מהרגע להירגע. אני אומר שלפחות שאחרי זה הכנסת תוכל לדון בזה במליאה. לא יכול להיות שלא יהיה דיון.

הצענו באמת גם על המים, גם על המע"מ, גם על העלאת התחבורה הציבורית. אני חושב שזה לא לכבודה של הכנסת אם נושא כזה לא יידון במליאה עם שר האוצר או עם סגן שר האוצר. אני מוכרח לומר שהתפלאתי שהנשיאות לא אישרה את הנושא, למרות שאני מודע, כמובן, שיש נושאים אחרים וקיבלו החלטה לגבי נושאים אחרים. חשבתי שבכל זאת הדבר הזה מצריך ערעור לוועדת הכנסת.
היו"ר יריב לוין
תודה רבה. נחליט בעניין אחרי שנשמע את נציג או נציגת הנשיאות כשיהיו כאן.

(לאחר הפסקה)
היו”ר יריב לוין
אלכס, אתה רוצה שנעשה הפסקה, אני לא אעכב אותך. אתה רוצה שנעלה את הערעורים עכשיו? אני אעצור את הדיון.

נעשה הפסקה בדיון של התקנון לטובת הנושא של הערעורים.

חברת הכנסת מירי רגב איננה ולפיכך אנחנו לא נוכל לדון בערעור והוא למעשה נדחה. הערעור יורד.

לגבי הערעור של חבר הכנסת אופיר פינס-פז. חבר הכנסת אופיר פינס היה כאן. הוא אמר את הדברים ותמצת. אני נסה לתמצת ואני מקווה שאני אבטא נכונה את מה שהוא אמר.

הנושא שלו זה הרפורמה הכלכלית של 2010, מים, מע"מ, תחבורה ציבורית ומס הכנסה. הוא אמר שמדובר בנושא מאוד מהותי של המדיניות הכלכלית, שראוי שתידון בכנסת. מדובר בשורה ארוכה של נושאים בעלי חשיבות רבה, גם מים, גם מע"מ, גם תחבורה ציבורית וגם מס הכנסה שאותם הוא כינס להצעה אחת. לכן, לטעמו, הוא מצא לנכון לחרוג ממנהגו וכן להגיש את הערעור הזה מפני שהוא חושב שלא יתכן שהכנסת לא תיתן דעתה לנושאים הללו.
אלכס מילר
אדוני יושב ראש הוועדה, הנשיאות דנה בכל הנושאים הללו. מכיוון שהנושאים של רפורמות במס נדונו בעבר ובהווה בוועדות הכנסת, כל הוועדה ברפורמה שקשורה אליה. בוועדת הכספים דנו לא מעט בנושא המים. גם היום עלה נושא המים בוועדה לביקורת המדינה. גם הנושא של התחבורה, שדנים בה בוועדת הכלכלה. דנים גם במליאת הכנסת. אני מזכיר שרק בשבוע שעבר שר האוצר הגיע עם הפחתת המע"מ בחצי אחוז והיה דיון במליאה.

מתוך אותם נושאים אותם אישרה הנשיאות, ראינו לנכון לאשר את הנושאים שהיו דחופים על סדר-היום של הכנסת והשארנו את חמשת הנושאים על פי התקנות.
רחל אדטו
שמעתי את מה שאמרת עכשיו אבל ההיגיון שלי אומר שכל אחד נמצא בוועדה שלו. אם אתה לא בוועדת הכלכלה, לא בוועדת הפנים ולא בוועדת הכספים, אז אתה בכלל לא נחשף לדברים האלה. אין לך יכולת להתבטא, אין לך יכולת להקשיב, אין לך יכולת להתעדכן. לכן הדרך היחידה שאתה יכול להביע את דעתך ולשמוע אנשים שלא קשורים לוועדות האלה, לשמוע ולהשמיע זה רק במסגרת המליאה. לכן זה כן נכון לעשות את זה שם.
אלכס מילר
ישנה רק ועדה אחת בכנסת שהכניסה אליה מוגבלת וזאת ועדת חוץ וביטחון. בכל שאר הוועדות הכניסה ורשות הדיבור פתוחים לחלוטין. כשמדובר בנושאים כל-כך רבים, ב-3 דקות אי אפשר להיכנס לעומק הדברים, גם להתייחס לרפורמה במס, גם להתייחס לרפורמה בתחבורה וגם להתייחס לרפורמה במים. אני חושב שניתן לעשות את זה בדיון מהיר בכל ועדה וועדה.
רחל אדטו
חבר כנסת פשוט כמוני, למשל. היום הייתי צריכה ללכת לוועדה לביקורת המדינה ולשמוע על מים ולרוץ אחר-כך לוועדת הכלכלה לשמוע, להסתכל בסדר היום אולי יש את זה ובכל מקום להידחק כדי להביע את דעתי.
אלכס מילר
הייתי היום בארבע ועדות ודיברתי בכל אחת מהן.
היו”ר יריב לוין
במסגרת הדיון הזה את לא יכולה להביע את דעתך כי זה דיון בהצעה לסדר-יום. הוא נואם ואחר-כך תשובת הממשלה.
אלכס מילר
זה 3 דקות ותשובת השר.
איל ינון
רק אוסיף על מה שאמר סגן היושב ראש. קיימנו במליאה מספר דיונים בנושא המים, היה גם דיון בנושא הפחתת המע"מ בשבוע שעבר. לא רק בוועדות יש הרבה דיונים אינטנסיביים בתחומים אלה אלא גם במליאה, כולל דיון אישי בהצעות שאושרו במליאה לכלול אותן בסדר-היום. לכן הנשיאות בעצם החליטה שכבר מכסת המים לשבועות האחרונים התמלאה בדיונים במליאה.
היו”ר יריב לוין
אני חושב שנכון שנאמץ כאן מדיניות שהתערבות בהחלטת הנשיאות תהיה במקרים חריגים ויוצאי דופן מהטעם הפשוט שהנשיאות באמת מייצגת את כל מגוון קשת הדעות בבית, בהרכב נרחב. לכן גם הוגדל מספר הסגנים כד לאפשר את זה. נדמה לי שגם מפאת כבוד יושב ראש הכנסת והנשיאות צריך להגביל את עצמנו למקרים חריגים.
רונית חייקין-יעקובי
לא בגלל זה הוגדל מספר הסגנים.
היו”ר יריב לוין
מספר הסגנים הוגדל גם כדי לאפשר ביטוי רחב. אני רוצה להניח שזה המצב. אני לא בוחן כליות ולב, אבל אם זאת תוצאת הלוואי אז זה גם כן טוב. העובדה היא נכונה, בכל מקרה.

מי בעד קבלת הערעור?

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים אין
היו”ר יריב לוין
הוחלט פה אחד לדחות את הערעור, תודה רבה.
ב. הצעות לתיקוני תקנון
היו"ר יריב לוין
נעבור לנושא שאנחנו אוהבים לדון בו ברוב עם והוא התקנון.

אנחנו נמשיך, קודם כל, בהמשך לישיבה הקודמת, פרק ב' סיעות. הועלו מספר הערות, נערכו כמה תיקונים.

ארבל, בבקשה.


חברת הכנסת אדטו הגעת בזמן לתקנון. הצלת את המצב. כשנבחרנו לכנסת לא סיפרו לנו שנהיה 50% מהוועדה. לפעמים אתה מוצא את עצמך גם 100%. פה זה הולך בדיוק הפוך, שהאופציה של ה-50% היא יותר טובה.
ארבל אסטרחן
זאת בעצם פעם שלישית שאנחנו דנים בפרק של הסיעות. הנוסח שמונח כולל את ההערות משתי הישיבות הקודמות.
היו”ר יריב לוין
אני מציע שנעבור על השינויים שישנם ביחס למה שכבר - - -
ארבל אסטרחן
השינויים מודגשים בטקסט. לגבי סעיף קטן ג', שמודגש. דובר בפעם שעברה על הנושא של מסירת הודעות מטעם הסיעה, מי יחתום ומי גובר על מי. לכן הנוסח שמוצע הוא: "הודעות חתומות בידי יו"ר הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, בסדר זה, ייחשבו הודעות מטעם הסיעה, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת".

ברור גם הסדר ומי יכול.
היו”ר יריב לוין
זה מסדיר את העניין הזה בצורה טובה.

אגב, רחל, יו"ר סיעה זה סעיף שלא היה קיים בתקנון. כל ההתנהלות של יו"ר סיעה היתה באוויר עד עכשיו.
ארבל אסטרחן
בעמוד 3 יש את הסעיף של העניינים שטעונים את אישורה של ועדת הכנסת. כזכור הוצע פה להוסיף את העניין של קביעת השתייכות סיעתית של ח"כ שנכנס אחרי שסיעתו התפלגה.
היו”ר יריב לוין
שוב, על פי נוהג שהיה קיים עד היום רק לא מעוגן באופן מסודר.
ארבל אסטרחן
נכון, עד היום זה נלמד מכך שוועדת הכנסת בוחרת את מספר חבריה של סיעה, בפסקה 3. מוצע לקבוע גם את זה במפורש ולקבוע פה איזה הסדר. מוצע שאותו חבר כנסת שנכנס לכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה, אחת בלבד בכתב, כי רצו פה להגיד שהוא לא יכול לשנות אותה, בתוך 24 שעות.
היו”ר יריב לוין
אגב, השינוי של 24 שעות הוצע כאן בישיבה הקודמת על ידי חבר הכנסת מיכאלי, נדמה לי, בגלל הרצון למנוע פה איזה מקח וממכר ואיזה תהליך שעלול להיות תהליך ביזיוני. אדם יגיע לפה ויתחילו לנסות למשוך אותו לכאן ולמשוך אותו לשם.
רחל אדטו
זה כשמתחילה הכנסת בכלל.
היו”ר יריב לוין
לא, לא. בהתחלה אין בעיה. בסעיף הקטן הזה מדובר על מצב שבו אדם נכנס לכנסת במהלך כהונתה ואז אומרים לו: אדוני, יש לו 24 שעות תחליט לאן אתה שייך כדי שלא יהיה פה איזה תהליך שעלול להתפתח לכדי איזה סחר מכר של קניית אנשים וכל מיני דברים לא מכובדים.
רחל אדטו
איפה יש סיטואציה כזאת? למשל, חיים רמון עזב ויוליה שמאלוב נכנסה.
היו”ר יריב לוין
שם אין בעיה. הסיטואציה היא במצב של סיעה שהתפלגה ואז השאלה לאן הוא הולך. פה עלולה להיות סיטואציה לא נעימה בכלל.
ארבל אסטרחן
סיעה מתפלגת לשתי סיעות. אחד מחבריה מתפטר מהכנסת או מפסיק לכהן מכל סיבה ונכנס הבא בתור ואז נשאלת השאלה לאיזו סיעה הוא נכנס?
היו”ר יריב לוין
אגב, זאת סיטואציה שקרתה. כשהיה הפילוג של קדימה מהליכוד, הרי היתה אחר-כך התפטרות גם של עומרי שרון, גם של צחי הנגבי. חברי הכנסת שנכנסו היו צריכים להודיע לאן הם הולכים. המטרה היא לעשות את זה שוב בצורה מסודרת, לקצוב את זה ב-24 שעות.
ארבל אסטרחן
אגב, אם יעבור החוק הנורבגי זה גם יכול להיות רלוונטי.

שוב, מוצע כאן, שוועדת הכנסת תקבע את ההשתייכות. הוא יידרש למסור תוך 24 שעות, זמן קצר אחרי שהוא נהיה חבר כנסת, הודעה בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה על רשימת המועמדים שבה הוא היה. האישור יינתן בהתאם להודעתו. זאת אומרת, הוא יכול להודיע לכל אחת מהסיעות ובלבד שיש בו חברים מהרשימה המקורית שבה הוא היה.

"לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה ואם היו כמה סיעות שבהם מספר שווה של חברים, לסיעה שעימה נמנה חבר הכנסת שמקומו ברשימה היה גבוה יותר".
היו”ר יריב לוין
זאת אומרת שיש פה החלטה אוטומטית, במידה והוא לא מודיע משהו.
ארבל אסטרחן
אולי צריך גם להגביל את ועדת הכנסת?
רחל אדטו
מה זה "לסיעה שעימה נמנה חבר הכנסת שמקומו ברשימה היה גבוה יותר"?
היו”ר יריב לוין
אם יש שתי סיעות שוות, אז הקביעה היא שאוטומטית הוא שייך לסיעה שהמועמד הגבוה יותר ברשימה שייך אליה. אם ראש הרשימה נמצא בפלג מסוים, הוא אוטומטית נכנס לסיעה של ראש הרשימה. זה גם הגיוני, כך צריך להיות. זאת ברירת המחדל. שוב, זה במצב קיצוני שבו יש פילוג והפילוג הוא שוויוני.
רחל אדטו
אני פשוט מנסה את הבנת הנקרא, אני מנסה להבין את המשפט הזה. תהפוך לי את זה לשמות של אנשים.
היו”ר יריב לוין
אני אתן לך דוגמה. בואי נניח שבסיעת חד"ש יחול פיצול. הפיצול יתבצע בצורה כזאת ששניים יהיו כאן ושניים יהיו שם. לצורך העניין, ברכה ועפו אגברייה יהיו במקום אחר ודב חנין וחנא סוויד במקום אחר. אם נוצר פילוג, התפטר מהכנסת לצורך העניין דב חנין, הבא אחריו שנכנס לכנסת במקומו, הוא יכול להודיע תוך 24 שעות אם הוא הולך לכאן או הולך לכאן. אם הוא לא הודיע הוא אוטומטית הולך לפלג הגדול יותר. מאחר שכאן הפלגים שווים, שניים ושניים, הוא ישויך אוטומטית לפלג שבראשו עומד ברכה כי הוא היה הראשון ברשימה. זה התהליך וזה תהליך הגיוני.
סהר פינטו
למה צריך לתת לו בחירה.
היו”ר יריב לוין
אתה צריך לתת לו את הבחירה כי זה היה הנוהג עד עכשיו.
איל ינון
מה האופציה? מדובר על מפלגה שכבר התפלגה.
סהר פינטו
ניקח את קדימה. אנחנו 28 והתפלגנו ל-21 ו-7. למה לתת לו זכות בחירה? אתה נותן לו כוח שאתה לא נותן לח"כ מכהן.
היו”ר יריב לוין
למה? בוודאי שכן, כי הוא יכול היה להחליט להתפלג במועד הפילוג, זה בדיוק העניין. אני אומר לך מה הסיבה העיקרית. גם האופציה ההפוכה היא סבירה אלא שאני לא רוצה לייצר פה שינוי, בטח בקונסטלציה שאנחנו נמצאים בה, מההסדר הקיים. פה אנחנו לא משנים את ההסדר, אנחנו רק לוקחים את מה שעשו, כפי שנעשה למשל בכנסת ה-16, ואנחנו עושים האחדה והבהרה בעניין הזה שאנחנו קוצבים זמן למתן ההודעה, כדי שזה לא יהפוך לשוק. מה שאתה מציע הוא שינוי מהותי דרמטי.
סער פינטו
היתה דוגמה של מישהו שנכנס והוא הלך עם המתפלגים? הדוגמאות שנתת הם באמת נשארו בליכוד אז זאת דוגמה פחות בעייתית.
היו”ר יריב לוין
אני לא חושב שזאת הנקודה. היא לא דוגמה פחות בעייתית כי כאשר הם נכנסו - הנוהג היה שאפשרו להם להחליט. לצורך העניין נכנס לכנסת דוד מנע. אני יכול אפילו להזכיר לך שכשנכנסה פנינה רוזמבלום, היא עשתה כמה בדיקות. קראתי על-כך בתקשורת.לפחות דובר על כך שהיא עשתה בדיקות והיתה לה אפשרות, לו רצתה, להצטרף לסיעת קדימה ולאו דווקא לליכוד. אגב, במקרה הזה מתעוררת עוד בעיה כי מי שפרש היה מישהו שהיה בקדימה. עמרי שרון פינה את המקום, ואז נשאלת השאלה אם נלך לשיטתך, למה לא לחייב אותה ללכת לפלג של המתפלגים כי היא באה על חשבון חבר כנסת שהוא חלק מהמתפלגים? אני חושב שהדרך הנכונה היא להשאיר את המצב הקיים, להשאיר לאיש שנכנס את הבחירה ולתחום אותה בפרמטרים שהם פרמטרים שלא נוגעים לשאלה מי התפלג ממי, אלא נוגעים לשאלה של גודל וכפרמטר משני לשאלה של ראשון ברשימת המועמדים במקום שהסיעות הן שוות.
סער פינטו
לצורך העניין גם לא משנה מי פרש.
היו”ר יריב לוין
בוודאי שלא, אני חושב שזה גם נכון.
ארבל אסטרחן
הפרישה לא רלוונטית, מדובר רק על התפלגות.
היו”ר יריב לוין
זאת לא פרישה, בפרישה הוא לא סיעה. שם באמת זה מה שקרה. הרי קדימה היתה 14 בפילוג ונכנסו ופתאום השתנה המאזן שהליכוד גדל בחבר כנסת על חשבון הפלג המתפלג.


לכן אני אומר, אפשר לקחת את הגישה שהוא צריך ללכת לסיעה שאליה השתייך זה שהתפלג. כל האפשרויות האלה קיימות. זה לא משהו ערכי, זה עניין טכני. ההיגיון אומר להיצמד למה שהיה, בטוח על מה שקורה כאן, לתחום לו את הזמן כד שלא ייווצר מצב של סחר וממכר ולהשאיר לו בכל אופן את האפשרות שהיתה נתונה למתפלגים במועד הפילוג, לאן הם הולכים.
רחל אדטו
למרות שהשאלה של סהר היא בהחלט במקום.
היו”ר יריב לוין
כן, אין ספק. הדבר הזה באמת נשקל אבל אני חושב שההסדר שאליו הגיעו היה הגיוני וגם עבד בצורה סבירה.

ארבל אסטרחן.

הסעיף הבא הוא סעיף 4ג שבה להגן על זכויות ח"כ שפרש. בעצם הוא לא סיעה ולא חלק מסיעה ודיברנו מה יהיו זכיותיו בכנסת. דובר אז שאבדוק מהן הזכויות שיש לסיעה הכנתי רשימה. מדובר על כך ש "ח"כ שוועדת קבעה כי פרש מסיעתו, כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו כל הזכויות שהתקנון מעניק לסיעה" – הדגש על תקנון כמובן, לא חוק המימון או חקיקה אחרת, "למעט הזכות להגיש הצעת אי אמון." יו"ר הוועדה הציע: זכות לקבל חדר סיעה במשכן כי תכף תיראו שהסעיף הבא הוא שכל סיעה זכאית לחדר.
רחל אדטו
אחד כזה יושב בוועדות?
ארבל אסטרחן
כן. מכוח זה הוא יושב אבל לא יהיה לו חדר סיעה.

הסיעה שממנו הוא פרש לא נפגעת. המשמעות של פרישה היא, שמספר חבריה של הסיעה שממנה הוא פרש לא משתנה. היא לא נפגעת בשום מובן, לא בעניינים מימוניים, לא בעניינים של כנסת. בדיונים סיעתיים היא נחשבת כאילו חלק ממנה, מבחינת מספר חברי הוועדות, מספרה לא השתנה.

אבל השאלה היא מה עושים איתו. הוא ח"כ אז ברור שהוא יכול להשתתף בדיונים אישיים להגיש שאילתות וכדומה. השאלה, מה קורה אם יש דברים שהם בכנסת וקשורים בסיעה כמו חברות בוועדות, כמו השתתפות בדיונים סיעתיים?
רחל אדטו
השאלה האם הוא מפנה את המקום שלו. הוא ישב בוועדת הכספים על חשבון הסיעה שממנה הוא התפלג.
ארבל אסטרחן
המקום הוא של הסיעה. בכל עת היא יכולה במקום זה יבוא זה. השאלה, האם הוא עצמו יש לו עכשיו זכאות לשבת בוועדות.
היו”ר יריב לוין
על פי כוחו היחסי.

הבעיה הזאת תימצא בעוד מקום. אני אתן לך דוגמה אחרת בנושא של הצעות חוק פרטיות. שם המכסה היא מכסה סיעתית ואז אם לא ניתן לייצר לו איזה צינור – האמת היא כזאת, שאני נטיתי בהתחלה לגישה שאומרת שנגביל אותו באופן דרמטי ומשמעותי. נשמעה גישה בישיבה הקודמת, שלאחר חשיבה נוספת היה בה לא מעט היגיון והיא אמרה כך: מי שפרש, אנחנו מטילים עליו מגבלות קשות מאוד. למשל, בנושא המימון, בנושא הגבלת היכולת שלו להתמודד וכן הלאה. אבל, אין היגיון, גם לא ציבורי, כל עוד הוא מכהן בכנסת הזאת, לקשור את ידיו ולהפוך אותו לחבר כנסת נכה שלא יכול לפעול ולא יכול לעבוד. אם אדם אומר שהוא עושה את אקט הפרישה והוא מוכן לשאת בכל העונשים שמוטלים עליו, יש היגיון לאפשר לו, לפחות בתוך המסגרת הקיימת, כל עוד הוא מכהן בכנסת, שיוכל לעבוד. לא להפוך אותו למישהו שלא יכול להגיש הצעות חוק, לא יכול לנאום וכל מיני דברים מהסוג הזה. נדמה לי שזה נכון. זאת אומרת, האיזון הזה - - -
רחל אדטו
זה נכון ולא נכון. בהסתכלות על עבודת הכנסת בכלל – בוא לא נדבר כרגע על הליכוד וקדימה ועל תפיסת עולמנו. באופן עקרוני אתה לא רוצה שיקרו דברים כאלה, אתה לא רוצה לעודד אנשים לפרוש, אתה לא רוצה לעודד אנשים להתפלג.
איל ינון
לכן יש סנקציות די חמורות.
רחל אדטו
לכן זה נכון לא לעזור לו לנהל אורח חיים - הוא צריך לקחת בחשבון אז הוא יושב עכשיו כאן ומקבל משכורת חינם - - -
היו”ר יריב לוין
זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים.
רחל אדטו
שבעין הציבורית ישפטו אותו על כך ששנה שלמה הוא קיבל משכורת חינם.
איל ינון
אבל דחקו אותו למצב הזה.
רחל אדטו
לא דחקו אותו, הוא דחק את עצמו.
היו”ר יריב לוין
זה לא מדויק. בואי ניקח את סיעת האיחוד הלאומי כדוגמה. נצא מנקודת הנחה שהיא היתה מפלגה אחת. שם, במקרה, הם מראש בהתארגנות שהיא בחלוקה למפלגות. לצורך הנחת המוצא בואי נניח שהם היו מפלגה אחת. הולכת ממשלת ישראל, מבצעת את כל התהליך, את כל המדיניות שמתקיימת כרגע, של הקפאת בנייה וכן הלאה. מאיזה סיבות באים 3 מתוך 4 ארבעת חברי הכנסת ואומרים שהם בכל זאת רוצים להיכנס לממשלה כי הציעו להם להיות בכל מיני תפקידים והם החליטו שזה מתאים להם.
רחל אדטו
זה תיאורטי לגמרי.
היו”ר יריב לוין
אני לא יודע, אני אף פעם לא יודע מה תיאורטי ומה לא אבל בואי נניח שזה קורה. אז קם החבר הרביעי ואומר: רבותיי, אתם סוטים מהדרך, הצטרפות לממשלה שמקפיאה בסיטואציה הזאת היא דבר שלא יעלה על הדעת, אני עד כדי כך משוכנע שאני צודק שאני מוכן לפרוש לבד ולשאת בתוצאות האלה משום שאני יודע שכשאני אתמודד בבחירות הבאות בסיעה שלי, אני אקבל את הקולות של כל ארבעת המנדטים כי אני מייצג את הדרך האמיתית של המפלגה.

אז נשאלת השאלה אם אחרי שהוא עושה את האקט הזה צריך להגיד לו שאני לא אתן לו לפעול בשם העניין שבגללו פרשת. ההנחה שכל פרישה היא תמיד פרישה "כיסאולוגית", היא נכונה בהרבה מקרים, אבל אני לא חושב שהיא נכונה תמיד. אז אתה אומר: תשמע, אם אתה באמת חושב שאתה מייצג את הדרך של המפלגה ושל הבוחרים, אין בעיה, לך תתמודד לבד, תקבל עוד פעם את אמון הציבור ותישא בנזק הזה.
איל ינון
להיפך, אחרי הסנקציות שנקבעו, רוב הסיכויים שפרישה היא דווקא לא פרישה "כיסאולוגית".
רחל אדטו
אתם מדברי כאן על פרישה של 1 מול 4 או 1 מול 10. אבל מה קורה שזה באמת מתפלג - - -
ארבל אסטרחן
החוק מבדיל בין פרישה לבין התפלגות.
היו”ר יריב לוין
אם התפלגו 7 זה סיפור שלא שייך לפה, הוא לא רלוונטי, אז יש להם את כל הזכויות. אבל עם פרשו, אז יש עליהם את כל הסנקציות שמוטלות עליהם. אבל יש היגיון שלפחות בתוך הכנסת הם לא ייהנו מזכויות יתר, אבל שיוכלו לעבוד.
איל ינון
האיזון הוא שאתה מעניש אותם כביכול ב"שררה", שזה התפקידים והיכולת להיבחר עוד פעם, אבל לא תעניש אותם בעבודה שזה בעצם פוגע בציבור שמשלם את משכורתם.
היו”ר יריב לוין
זה הגיוני. זה גם פוגע ביכולת שלהם להוכיח ציבורית שהם באמת עשו את מה שהם עשו בצדק.
איל לוין
זאת ממש נקודת האיזון.
היו”ר יריב לוין
כן, כן. אני אומר לך. הלב נוטה באופן אוטומטי לגישה שלא ניתן להם לעשות כלום, אבל אני לא חושב שהגישה הזאת נכונה. אני מודה שבעניין הזה דווקא השתכנעתי בכיוון הפוך. אגב, גם כשעוברים על הסמכויות והזכויות שיש לסיעות אתה מגלה שמאוד מאוד קשה להעביר פה קווים שעושים דיכוטומיה, מה כן ומה לא.
ארבל אסטרחן
יש דיונים סיעתיים, חברות בוועדות תינתן, מכסה להצעות חוק והצעות לסדר תינתן, שזה משהו שניתן היום לסיעה.
היו”ר יריב לוין
שוב, אנחנו לא ניתן לו את השררה, את חדר הסיעה במשכן.
סהר פינטו
הגיוני לתת לו כלים.

רציתי לשאול לגבי דיון סיעתי, שבעצם אנחנו מאפשרים לו לדבר בדיון סיעתי?
היו”ר יריב לוין
זאת שאלה קשה, אם אנחנו מאפשרים לו לדבר.
סהר פינטו
יש משהו בזה שבעצם אתה נותן לו כוח.
איל ינון
בהתאם לפרופורציות שלו. הוא לא יקבל כמו סיעת קדימה, שהיא הסיעה הכי גדולה.
סהר פינטו
ברור, אבל עדיין תמיד יש איזה מינימום.

דבר נוסף זה הודעות סיעה נגזרות מזה שנמנעת או לא הצבעת או לא השתתפת בהצבעה. סיעה שלמה שלא משתתפת בהצבעה, זה יותר בעייתי מאשר אחד שבעצם כל פעם הוא יכול להימנע והוא מקבל בימה שסיעה או ח"כים אחרים לא יקבלו. בעצם כל פעם הוא יכול להימנע וכאילו כל הסיעה נמנעה ובעצם כל פעם תהיה לו זכות לעלות ולדבר על כל הצעת חוק כל פעם מחדש.
היו”ר יריב לוין
אני חושב שאפשר להחריג הודעות סיעה. פה בדיוק חיפשתי את האיזון. אני גם מסכים. אני לא רוצה לתת לו יותר בימה ממה שהיה לו קודם. אני גם מתלבט לגבי דיון סיעתי אבל בסוף נטיתי להשאיר אותו מחמת הספק מסיבה אחת, שלכאורה נוצר מצב שברגע שהוא פרש, אין לו כבר אופציה לדבר בדיון סיעתו כנציג סיעתו, להשפיע על עמדת הסיעה שמובאת בדיון הסיעתי. זאת אומרת, זה נכון שכשהוא חלק מסיעה גדולה יוצא לו לדבר בדיון סיעתי פעם בכמה זמן, אבל לכאורה העמדה שלו מיוצגת על ידי הסיעה באותו דיון. הוא נמצא במצב שהוא לא יכול להביע את העמדה ולכן זה, על קו הגבול הדק, לא כהחלטה ערכית, אולי אפילו חצי הנחה, להגיד, אם יש לך מה להגיד בדיון שמאפשרים לכל סיעה להביא את דבריה, לא נסתום לך את הפה וניתן לך לעשות את זה. אני חושב שבהודעות זה נכון כי אחרת זה יכול להפוך – הודעות הם לא דיון סיעתי. תבוא ותשתתף בהצבעה. לא רצית להשתתף בהצבעה, אל תשתתף. פה אנחנו לא גורעים ממך איזו זכות.
ארבל אסטרחן
זה רק ההודעות. זה רק 55 ו-56 הודעות לסיעה שלא השתתפה בדיון.
היו”ר יריב לוין
בדיוק. אני חושב שההערה הזאת נכונה. בוא לא ניתן לו כבר בכלל - - -
ארבל אסטרחן
אגב, יש הודעות גם הודעות בסוף דיון, הודעות לסיכום.
סער פינטו
זה נגזר מהדיון הסיעתי. יתנו לו להשתתף אבל לא יתנו לו להציע הצעה לסיכום?
ארבל אסטרחן
אז רק הודעות סיעה.
היו”ר יריב לוין
בסדר גמור. הזכות לקבל חדר סיעה במשכן, לפי מה שראינו, זה מה שיש לו כפריבילגיה שהיא פריבילגיה - - -
איל ינון
אנחנו לא רוצים לתת לו חדר.
היו”ר יריב לוין
לא נותנים. לכן את זה אנחנו, כמובן, שוללים ממנו כדי שהוא לא ייהנה פה מתנאים.

(לאחר הפסקה)
רחל אדטו
אני מצטערת, אני צריכה לצאת.
היו”ר יריב לוין
הגענו לסעיף 5.
ארבל אסטרחן
בעצם עד לפה הגענו בישיבה הקודמת.

עבודת הסיעות, סעיף שהיום מעוגן בסעיף 19 לתקנון. מוצע לקבוע כך: "כל סיעה רשאית לקבל חדר במשכן הכנסת למטרת עבודתה; הוראה זו תבוצע בהתחשב בגודלן של הסיעות ובאפשרויות הטכניות של הכנסת". זה זהה לנוסח הקיים היום.

מענה של הסיעה. היום כתוב בתקנון בסעיף 18ב', שכל סיעה תודיע בכתב את מענה וההזמנות וההודעות המיועדות לה יישלחו לפי המען הזה. פה מוצא לקבוע שהמען יהיה חדרה במשכן, שכאמור יהיה לה. "כל סיעה תודיע למזכיר הכנסת בכתב את מענה וכתובת דואר אלקטרוני לצורך מסירת הודעות לסיעה, בימים שבהם מליאת הכנסת אינה מתכנסת. יראו הודעה אשר נמסרה לאחד המענים כאמור, כהודעה מספקת".

כלומר, חדר בימים שיש כנסת או דואר אלקטרוני בימים אחרים.
רונית חייקין-יעקובי
אולי כדאי להוסיף טלפונית, כי זה מה שהם עושים כל הזמן.
אתי בן-יוסף
אי-אפשר לקבע את המסרונים.
היו”ר יריב לוין
באופן עקרוני, אני חושב שבעידן של היום לדאוג שסיעה תדאג לפתוח דואר אלקטרוני ויראו מה שלוחים, זה לגמרי סביר. גם אם היום זה עוד לא נראה, זה תהליך בלתי נמנע.
ארבל אסטרחן
כמובן שמעבר לזה, אפשר להתקשר. זה משהו פורמאלי שאומר שמה שנשלח לכתוב הזאת רואים כהתקבל.

היום סעיף 19ב' אומר: "עובדיה הקבועים של סיעה, שמספרם ייקבע בשים לב לגודל הסיעה ולא יעלה על 5 זכאים לכניסה חופשית לבניין הכנסת ולמשרדיה". זה קצת ניסוח ארכאי. מוצע להשתמש במונח ,הצוות הפרלמנטארי", שזה מונח שקיים לנו היום בחוק המימון, שזה העובדים של הסיעה ומפלגה שמועסקים דרך קבע במשכן הכנסת. הצוות הפרלמנטארי של סיעה, כפי שהוא מוגדר בחוק המימון "במספר שייקבע לעניין זה בידי יו"ר הכנסת בשים לב לגודל הסיעה, זכאי להיתר כניסה למשכן הכנסת בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת".

אלה השינויים.
היו”ר יריב לוין
בסדר גמור.
ארבל אסטרחן
אחרי שהיה לנו פרק של הסיעות אנחנו מגיעים לפרק של חברי הכנסת. זה גם בין פרקי המבוא הראשונים.

סעיף 6 המוצע כאן: "עם היבחרו, יודיע חבר הכנסת למזכיר הכנסת בכתב על מספר הטלפון שלו וכן על מען, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני לצורך מסירת מסמכים מאת הכנסת, וכן יודיע על כל שינוי בפרטים אלה; יראו מסירת מסמכים או מתן הודעה בטלפון, כאמור, כהודעה מספקת, ואולם בימים שבהם מליאת הכנסת מתכנסת, יראו הנחת הודעה על שולחן הכנסת או מסירתה בחדרו של חבר הכנסת במשכן הכנסת, כהודעה מספקת".

מה שמופיע בכוכבית זה פסק דין שבעצם אמר את הדברים האלה, שהודעה שנמסרת במליאה וכאשר יש כנסת, זה דרך חוקית למסור הודעות.
סעיף קטן ב'
"חבר כנסת הנוסע לחוץ לארץ - - -
סהר פינטו
סליחה. יש מצב שחבר הכנסת לא נמצא באותו יום ואז לצוות שלו אין גישה לחומר שנמצא במליאה ובעצם אין שום דרך שזה מגיע אליו.
היו”ר יריב לוין
אתה צודק אבל אני אגיד לך איפה העניין. הרי לא נבוא ונחייב שכל דבר שמונח על שולחן הכנסת מודיעים אישית לחבר הכנסת במקביל. ההנחה היא שיש עליו את החובה להיות נוכח. תמיד הוא יכול לעשות סידור שחבר שנמצא שם יעדכן אותו.
סהר פינטו
אני לא מדבר על הצעות חוק או דברים כאלה. אני מדבר על הודעה אישית לחבר הכנסת.
איל ינון
אני אגיד מה נעשה בפועל. הודעות אישיות ממש לחברי כנסת, שמיועדות רק אליהם ולא לכלל חברי הכנסת, אנחנו לא מניחים על שולחן הכנסת. אנחנו מניחים רק הודעות רשמיות, הודעות שמיועדות לכל חברי הכנסת.
ארבל אסטרחן
הסעיף הזה גם יוצר חזקת מסירה. יש מסמכים שחייבים למסור לחברי כנסת. למשל, הסכמים קואליציוניים. אי-אפשר להצביע על כינון הממשלה אם זה לא נמסר. מתי זה נמסר? יש כאן הוראה שאומרת.
היו”ר יריב לוין
הפרקטיקה היא הגיונית אחרת לא נצא מזה. כל אחד יגיד שהוא לא קיבל.
ארבל אסטרחן
כמובן שמזכירות הכנסת שצריכה למסור הודעות, או אם זאת מזכירות של ועדה שרוצה לוודא שאכן חברי הכנסת קיבלו אותה, יעשו זאת גם מעבר לדרכים שקבועות כאן.
רונית חייקין-יעקובי
שולחים בדואר אישי, למשל. הסכמים קואליציוניים שלחו בדואר.
איל ינון
לא, עשינו את זה כשלא היתה כנסת. כשהיתה כנסת, הנחנו את זה על השולחן והסתפקנו בזה.
ארבל אסטרחן
בגלל זה יש כאן מען ופקס.

"חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ חייב להודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ולציין את זמן שהותו בחוץ לארץ, את מקום הימצאו ואת מספר הטלפון שברשותו". מספר הטלפון זאת תוספת. הרישה קיימת גם היום בסעיף 21.

הצהרת אמונים. זה סעיף שנמצא היום במיקום מוזר, בסעיף 72 א' לתקנון, שזה בתוך הפרק של קריאה לסדר לחבר כנסת.

היום קובע חוק יסוד הכנסת, שחבר הכנסת שנקרא להצהיר ולא עשה זאת, לא ייהנה מהזכויות של חבר כנסת. ההשלמה בתקנון אומרת "אם קרא היו"ר לחבר כנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היו"ר שחבר הכנסת לא הצהיר ויחולו לגביו הוראות סעיף 16", שזה הסעיף שאומר שהוא לא ייהנה מזכויות.

,

אני רק רוצה לציין. יש פה שינוי קטן. היום כתוב שאם הוא הצהיר שלא כלשון החוק, יקבע היו"ר וחבר הכנסת לא ישתתף באותה ישיבה ולא ישתתף בישיבות עד אשר יצהיר אמונים. נשאלנו מה זה אומר שהוא ייהנה מזכויות של חבר כנסת כפי שקובע חוק היסוד.

חוות הדעת שלנו אומרת שלא ניתן למנוע ממנו להצביע במליאה בגלל שהוא חבר כנסת. הוא לא ייהנה מזכויות, זאת אומרת, לא צריך לתת לו חדר, עוזרים, משכורת, רכב וכל מיני דברים אחרים אבל הצבעה במליאה זה משהו שלא ניתן לשלול. לכן השינוי לעומת מה שקבוע היום.
היו”ר יריב לוין
ברור.

לי יש שאלה בעניין הזה. האם נכון לקבוע כאן איזה הסדר לגבי מתי מאפשרים לו שוב להצהיר אמונים? זאת אומרת, בא חבר כנסת ועשה פרובוקציה ולא רצה להצהיר אמונים. מה קורה עכשיו? אפשר להחזיק אותו ככה שנה, שבועיים, חצי שנה?

אני אשאל מהכיוון ההפוך. נתנו לו עוד הזדמנות ושוב לא עשה. מה קורה אז? האם הוא יכול להמשיך בעניין הזה ללא גבול? הוא מחליט מתי מתחשק לו להצהיר?
ארבל אסטרחן
היה לנו מקרה של חבר כנסת שלא רצה להצהיר אמונים, חבר הכנסת סלח טאריף, כשהוא חזר לכנסת. האמת שאפשר להסדיר את זה.
רונית חייקין-יעקובי
ואם הוא לא מוכן, אז מה?
ארבל אסטרחן
אז הוא לא ייהנה מזכויות של חבר כנסת.
רונית חייקין-יעקובי
אז זאת בעיה שלו.
היו”ר יריב לוין
אני שואל את השאלה הפוך. אני לא יכול לכפות עליו להצהיר אמונים, את זה אפשר יהיה לעשות בחוק. אני שואל שאלה אחרת. היתה ישיבה אחת והוא לא רצה. אמר לו היושב ראש: לא רצית, ניפגש עוד 3 חודשים, אל תבוא אלי לפני כן. מה אז קורה? האם לא נכון - - -
רונית חייקין-יעקובי
כל זמן שזה לא הוא מצהיר, הוא נפגע.
ארבל אסטרחן
אבל יש לו סיבות מסוימות.


צריך לומר שכשהוא ירצה, היו"ר יקרא לו.
רונית חייקין-יעקובי
נכון, אני גם חושבת.
סהר פינטו
הוא יכול להפוך את זה לבימה. שבועיים הוא יעלה וירד.
היו”ר יריב לוין
גם זה לא יכול להיות.
איל ינון
נגיד שתחמת את זה ואמרת שהוא יכול 3 פעמים.
ארבל אסטרחן
יש מצב שהוא רוצה והיו"ר אומר לו שהוא לא קורא לו להצהיר. את זה צריך למנוע.
רונית חייקין-יעקובי
אם הוא רוצה אז צריך לאפשר לו.
סהר פינטו
צריך לקבוע הסדר ואם בפעם השלישית לא ובפעם הרביעית לא - - -
רונית חייקין-יעקובי
אז הוא יגיד לו לבוא עוד 3 חודשים?
היו”ר יריב לוין
כן, אם 3 פעמים הוא עשה קרקס אז מה לעשות. אני לא בטוח שלא צריך לקבוע שגם בפעם הראשונה – אתה בא לבן אדם: תשמע, אתה החלטת לעשות פרובוקציה בהצהרת האמונים, קח בחשבון, זה יכול לקחת שנה עד שמאשרים לך. אני לא בטוח שזה לא דבר נכון. אני חושב שהדברים האלה הם דברים נוראיים. עם כל הכבוד, זה הרי לא יכול להיות.
ארבל אסטרחן
היו לנו תקדימים של "בעזרת השם" ודברים כאלה.
היו”ר יריב לוין
היו לנו את הדברים האלה ואת שחרור עזאם עזאם וכל הסיפורים האלה.
רונית חייקין-יעקובי
האם היה מישהו שעלה יותר מפעמיים?
ארבל אסטרחן
אם אני לא טועה, בכנסת ה-16 היה חבר כנסת שאמר: מתחייב אני וישוחרר עזאם עזאם.
היו”ר יריב לוין
זה היה איוב קרא.
ארבל אסטרחן
אני לא זוכר כמה פעמים הוא אמר את זה עד שבסוף הוא הצהיר.
היו”ר יריב לוין
הוא אמר לי שחודשיים לא שילמו לו משכורת. לקח חודשיים עד שהוא הצהיר.
רונית חייקין-יעקובי
אבל הוא סובל מזה.
היו”ר יריב לוין
אני אומר לך מה השאלה. בואי נניח שאני אומר לעצמי, לעזאזל כל התנאים. כל שבוע יעמוד מעל הבמה ואומר שיתנו את התנאים לגוש קטיף במקום להצהיר אמונים. כמה פעמים צריך לאפשר לי את הקרס הזה? כל יום? כל שבוע? כל חודש?
איל ינון
עכשיו זה נתון לשיקול דעתו של היושב ראש אז אולי זה יותר טוב כך?
היו”ר יריב לוין
אני לא נגד זה שזה יהיה לשיקול דעת היושב ראש.
איל ינון
אתה רוצה לתחום.
היו”ר יריב לוין
אנחנו אומרים שהוא יקבע שהוא לא הצהיר. מה אז?
רונית חייקין-יעקובי
אז הוא לא יקבל משכורת.
היו”ר יריב לוין
אין בעיה, אבל מה הלאה?
ארבל אסטרחן
אם הוא יודיע ליו"ר שהוא מוכן להצהיר אז היו"ר יקרא לו. זה מהצד האחד. שהיו"ר לא יגיד לו שעכשיו הוא לא מוכן ושהוא יחכה.


מהצד האחר - - -
היו”ר יריב לוין
אני לא יודע. אני לא הייתי נותן לו להחליט מתי בא לו להצהיר.
אתי בן-יוסף
אולי חודש ימים.
היו”ר יריב לוין
כדי אולי מראש, מבחינה הרתעתית להגיד לו: דע לך, אם אתה עושה את זה, במשך חודש ימים גם אם ירצו לתת, לא תוכל לקבל.
רונית חייקין-יעקובי
אתם פוגעים בזכות המחאה.
היו”ר יריב לוין
אני לא מסכים ואני אגיד לך למה. חבר כנסת שנמצא במליאה יכול לקרוא קריאות ביניים, הוא יכול לנאום, הוא יכול להעלות הצעות. חברי הכנסת הם המסכנים האחרונים שאין להם זכות מחאה. זה לא אדם בחוץ שצריך לבוא ולהפגין. יש לו אפשרות לבטא את דעתו כל היום.
רונית חייקין-יעקובי
קח חברת כנסת שעלתה לדוכן עם כדורסל. כולנו יודעים שאסור לעלות עם כדורסל. היא עשתה את זה, היא קיבלה עונש?
היו”ר יריב לוין
אני לא יודע, אני לא אחראי על העונשים. אם זה היה תלוי בי, היא היתה מקבלת עונש.
רונית חייקין-יעקובי
נראה לי שאתם קצת מגזימים.
היו”ר יריב לוין
אני לא חושב ואני אגיד לך למה. כשאנחנו מדברים על כבוד הכנסת, המינימום הזה שישיבת הפתיחה של הכנסת והצהרת האמונים של חבר כנסת, שתיעשה בצורה מכובדת. יש גם גבול, לא כל דבר הוא נושא למחאה. זה לא אסון אם טקס כזה, שבסך הכול הוא אחד מהטקסים הממלכתיים המרכזיים שיש, יתנהל לפי הפרוטוקול כמו שצריך בלי שאנשים יעשו שבת לעצמם. זה לא נכון. אם הוא רוצה למחות הוא יכול אחר-כך לעלות לדוכן ולנאום. הוא יכול אילו להיעדר מהישיבה הראשונה. הוא יכול לעשות כל מיני דברים. אבל ברגע שבאת, צריך להיות טקס. אחד יקום באמצע הישיבה וירים שלט, למה לא ניתן לו גם את זה? אין לזה סוף.
רונית חייקין-יעקובי
היום זה אסור.
היו”ר יריב לוין
אז לפי אותה שיטה, למה שלא ניתן לו גם את זה? לפי אותה שיטה, בואו ניתן לו למחות, נהפוך את זה להייד-פארק. כל אחד יבוא עם ג'ריקאן, יעמוד באמצע המליאה ויתחיל לעשות מה שהוא רוצה.
ארבל אסטרחן
ועדת האתיקה לא תוכל לשלול לו זכויות כי לא יהיו לו זכויות.
היו”ר יריב לוין
כללי משחק חייבים להיות ופה הרי אין שום כבוד לכלום. בן אדם בא נבחר, לא רוצה להצהיר אמונים, חושב שזה קרקס, שישלם מחיר.
רונית חייקין-יעקובי
לפני חודשיים-שלושה קדימה באו עם מסיכות. איזה עונש הם קיבלו?
היו”ר יריב לוין
אני לא אחראי לענישה.
רונית חייקין-יעקובי
מצד אחד לא הענשת אותם, מצד שני, על זה אתה מעניש אותו.
היו”ר יריב לוין
מה זאת אומרת לא הענשתי אותם? מה שהם עשו הם עשו. זה שלא הוגשה תלונה או לא טופלה, זה סיפור אחר. אני לא הגורם המעניש.


אני אומר עוד פעם. אני חושב שדווקא הצהרת האמונים היא עניין מאוד רגיש כי הטקס הזה של כינון הישיבה הראשונה של הכנסת, אי-אפשר להפוך אותו לקרקס, ממש לא.


מצד שני, אני חושב שאי –אפשר להניח את זה לגמרי באוויר במובן זה - - -
רונית חייקין-יעקובי
דוד רותם רוצה לשנות את החוק של הצהרת אמונים. יש כאלה שהם קיצונים לצד השני. אני לא חושבת שצריכים להיכנס לפינה הזאת.


אם אני לוקח את זה כמו שזה כאן, לא הצהיר, נגמר הסיפור, יישב בבית עד סוף הקדנציה. זה לפי מה שכתוב פה. הוא קרא, לא הצהיר, יחולו לגביו הוראות סעיף 16 ונגמר.
ארבל אסטרחן
אין ספק שחבר כנסת צריך להצהיר.
היו”ר יריב לוין
עזבי רגע את החוק. אדם הלך, התמודד. הוא בא לפי סעיף 7, קראו לו. אם הוא לא הצהיר, בזה נגמר העניין, הוא יישב כך 4 שנים.
רונית חייקין-יעקובי
הוא יודע את זה, אבל הוא לוקח את זה בחשבון.
היו”ר יריב לוין
אבל אני לא חושב שזה הגיוני שהוא יישב כך 4 שנים. אני גם לא אתלה אותו בכיכר העיר בגלל שהוא לא הצהיר אמונים. אני רוצה שתהיה לו סנקציה ברורה וחד משמעית.
איל ינון
אתה רוצה מצד אחד סנקציה לו ומצד שני שליושב ראש לא יהיה שיקול דעת מוחלט.
היו”ר יריב לוין
שלא יהיה מוחלט באופן כזה שהאדם יהיה תלוי על תנאי. יגידו לו, תתמוך באלף, בית, גימל, דלית, נביא את העניין שלך כדי שתוכל להתחיל לקבל משכורת. זה לא נכון.
ארבל אסטרחן
אפשר לומר שאם הוא הודיע ליו"ר שהוא מבקש להצהיר אמונים כלשון ההצרה, יקרא לו היו"ר לעשות את זה. אולם אם לא הצהיר גם בפעם השנייה כלשון ההצהרה, רשאי היו"ר לעכב את הקריאה הנוספת.
סהר פינטו
הוא לא יוכל לבקש לפני חלוף חודש.
היו”ר יריב לוין
לא הייתי נותן לו כל חודש.
סהר פינטו
האם התקנון גוזל ממנו זכויות שקיימות בחקיקה?
ארבל אסטרחן
החוק אומר שמי שלא הצהיר לא ייהנה מזכויות.
היו”ר יריב לוין
אני מציע כך. בואו נלך בדרך ביניים. נשאיר ליושב ראש את שיקול הדעת רק נכניס את זה לכאן. נשאיר את הסעיף כמו שהוא ונכתוב: "יחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק הכנסת כאילו לא הצהיר אמונים וזאת עד למועד בו יצהיר אמונים".

לכאורה, על פי מה שכתוב פה, יש ליושב ראש סמכות להגיד לו: אדוני, לא הצהרת, לך הביתה.
ארבל אסטרחן
לא, 16 יחול. סעיף 16 אומר: "לא ייהנה מזכויות כל עוד לא הצהיר". זה ברור שזה כל עוד לא הצהיר. עכשיו דיברנו האם להגביל את היו"ר או להגביל אותו, כמה פעמים הוא יכול לעלות ולא להצהיר.
אתי בן-יוסף
אם תיתני 5 פעמים, הוא ינצל את כל ה-5.
ארבל אסטרחן
אם הוא הודיע ליו"ר שהוא מתבקש להצהיר כלשון החוק, יקרא לו היו"ר להצהיר.
רונית חייקין-יעקובי
יקרא לו היו"ר תוך 72 שעות או משהו כזה.
איל ינון
אפשר להגיד שהוא יקרא לו בישיבת הכנסת הבאה.
היו”ר יריב לוין
אני לא הייתי נותן לישיבת הכנסת הקרובה כי אז אין סנקציה.
רונית חייקין-יעקובי
יש לו סנקציה כי הוא לא מקבל שכר. זאת סנקציה לא פשוטה.
היו”ר יריב לוין
לכן היא צריכה להיות לאורך זמן אחרת אין לה משמעות.
סהר פינטו
מה אכפת לח"כ שנבחר לעשות שבועיים פרובוקציה? שווה לא שבועיים לא לקבל שכר.
ארבל אסטרחן
עובדה שאף אחד עדיין לא עשה את זה.
היו”ר יריב לוין
השתכנעתי שנשאיר את זה כמו שזה.
ארבל אסטרחן
נקווה שלא נצטרך.

אתה גם לא רוצה להגיד שאם הוא מוכן להצהיר יקרא לו היו"ר?
היו”ר יריב לוין
לא, נשאיר את זה כך. אני בטח לא אתן לו להחליט מתי שבא לו.
ארבל אסטרחן
עכשיו יש סעיף שבעצם מוצע לקבוע גם בכללי האתיקה: "חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן".
איל ינון
זה מתאים יותר לכללי האתיקה.
ארבל אסטרחן
זה קיים גם היום.


עכשיו יש סעיף חדש. " מסמך שחבר כנסת מגישו בכתב לפי תקנון זה, ייחתם בידי חבר הכנסת אישית". למשל, שאילתה, הצעת חוק.
היו”ר יריב לוין
בסדר גמור.
דן מרזוק
ארבל, פה הערתי שהצעות לסדר אינן חתומות אישית על ידי חברי הכנסת.
ארבל אסטרחן
מה שהוא מגיש בכתב - - -
דן מרזוק
זה מוגש בכתב.
היו”ר יריב לוין
תכתבי: אלא אם הוגש באמצעות מערכת ממוחשבת. בסהנדרין אתה לא חותם. נכתוב: "אלא אם הוגש באמצעות מערכת ממוחשבת".
ארבל אסטרחן
אז גם, אולי, צריך לוודא שזה ייצא ממנו.
היו”ר יריב לוין
זה ברור. הרי אין לך הרשאה. כמו שאני נכנס דרך הסיסמה שלי, אני לא יכול להגיש את זה בשם חבר כנסת.
רונית חייקין-יעקובי
למשל, אי אמון מוגש בעצם בשם יו"ר הסיעה אבל אנחנו מגישים את זה.
היו”ר יריב לוין
בסדר, זה בהודעות יו"ר הסיעה. יש לנו סעיף, שעברנו עליו קודם, שזה יושב ראש הסיעה.
איל ינון
דווקא באי-אמון הח"כים חתומים.
ארבל אסטרחן
הדגש פה הוא על ה"אישית".
היו”ר יריב לוין
זה בסדר. יש לנו גם את סעיף 3ג' שהוספנו: "הודעות חתומות בידי יושב ראש הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, ייחשבו כהודעות מטעם הסיעה".


בסדר, זה טכני.
ארבל אסטרחן
יש לנו עוד סעיף שהוא השלמה לחוק היסוד. חוק יסוד הכנסת קובע בסעיף 40, שעוסק בהתפטרות של חבר כנסת, שההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב ההתפטרות על ידי המתפטר ליו"ר הכנסת ואם נבצר ממנו להגישו אישית, על-ידי משלוח בדרך שנקבעה בתקנון".

מוצע לשנות קצת את מה שקבוע היום בתקנון. אם לא נבצר ממנו, חבר הכנסת צריך לתת אישית נייר חתום ליו"ר הכנסת.

מה קורה כאשר נבצר ממנו? מוצע כך: " כתב התפטרות של חבר כנסת שנבצר ממנו להגישו אישית ליו"ר הכנסת יישלח מן הארץ על ידי מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב והוא יאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מוסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה".

זאת אומרת, היו"ר צריך להסמיך מישהו שילך לחבר הכנסת ויקבל את כתב ההתפטרות. מחוץ לארץ באחד מאלה. מה שכתוב עכשיו ב-ב' כתוב כבר היום בתקנון, שזה "על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה".

היה לנו מקרה כזה, למשל עזמי בשארה התפטר בדרך כזאת.
אבל, מוצע להוסיף גם
"בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות שנסרק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח אישית עם יו"ר הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו".

זאת אומרת, היו"ר מקבל נייר בפקס או בדואר אלקטרוני, מדבר עם חבר הכנסת ויודע שהוא קיבל אותו ממנו.
רונית חייקין-יעקובי
שם אין חתימה בעצם. בפקס יש, בדואר אלקטרוני אין.
היו”ר יריב לוין
לא, כתבנו בכתב התפטרות שנסרק, מסמך סרוק במייל. בדיוק בגלל הנקודה הזאת.
ארבל אסטרחן
ההתפטרות נכנסת לתוקף 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יו"ר הכנסת. השליחים אינם – כמובן שזה רק כשנבצר מחבר הכנסת.
סהר פינטו
היו מספר מקרים ש"עבדו" גם על יו"ר כנסת. חיקו את שמעון פרס.
היו”ר יריב לוין
יש 48 שעות בדיוק בשביל הדבר הזה.
ארבל אסטרחן
עכשיו יש סעיף חדש שהציע יו"ר הוועדה. "התפנתה משרתו של חבר כנסת, יודיע יו"ר הכנסת בכתב לחבר הכנסת שבא במקומו, כאמור בסעיף 43 לחוק יסוד הכנסת", שזה הסעיף שאומר מי בא במקומו, "על תחילת כהונתו בכנסת. הודעה מטעם הכנסת על חילופים של חברי כנסת תפורסם ברשומות". היום אנחנו מפרסמים ברשומות בלי אסמכתה.
היו”ר יריב לוין
צריך אולי לכתוב "הודעה מטעם יושב ראש הכנסת". מי חותם על ההודעה הזאת?
ארבל אסטרחן
חלק מההודעות מתחילים להעביר למזכיר הכנסת.
היו”ר יריב לוין
או בהודעה בחתימת מזכיר הכנסת.
ארבל אסטרחן
"הודעה מטעם הכנסת" זה מינוח שקיים היום בחקיקה. חוק יסוד הממשלה אומר "הודעות מטעם הכנסת".
היו”ר יריב לוין
אין בעיה, בסדר גמור. שיהיה מצב שכאשר אדם נכנס הוא יקבל מסמך. כשחבר כנסת נבחר הוא מקבל את התעודה הזאת שחתומה על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. שיהיה לו איזה נייר.

הפרק הזה, כזכור נמצא - - -
היו”ר יריב לוין
זה ההישג הגדול האמיתי בכל הסיפור הזה. קיבלנו פה היתר חריג שבחריגים.
ארבל אסטרחן
החלפנו את סעיפים הראשונים. אחר-כך יש סעיפים של ועדות שהוחלט לדון בהם אחר-כך במסגרת פרק הוועדות ואחר-כך יש את הסעיפים שדיברנו עליהם כאן. סעיפי הוועדות פשוט יסומנו. הם לא יחוקקו מחדש, לא יותקנו מחדש, אלא יסומנו במספרים אחרים, יוזזו כרגע באופן זמני לפרק הוועדות. אז הסעיפים האלה יוכלו לרוץ בהמשך לסעיפים הקודמים שכבר הונחו על שולחן הכנסת, החל מסעיף 8.
היו”ר יריב לוין
מצוין.

בהעדר הערות נוספות, אני עובר להצבעה על הנוסח בתיקונים הקלים שדובר בהם כאן.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין
היו”ר יריב לוין
אני קובע שזה אושר פה אחד.

אנחנו יכולים לעבור מכאן לחלק חדש. אני מציע, כדי שנרחם גם על עצמנו - - -
איל ינון
ב-14:30 יש אתיקה.
היו”ר יריב לוין
נתחיל אותי 10 דקות כדי שתהיה לנו התחלה. נטפל בשני הסעיפים שעד חלק ג' של עבודת הכנסת. ארבל, יכול להיות שאפשר לטפל בשני הסעיפים האלה, לאשר אותם ולחבר אותם.


הנוסח לא הופץ לחברי הוועדה אז לא נוכל לעשות את זה. אני לא רוצה שיהיה מצב שנאשר משהו שלא הופץ לכולם.
אתי בן-יוסף
בישיבה הבאה נשלח להם את זה לעיון.
היו”ר יריב לוין
באופן כללי, ברגע שיש נוסח צריך להעביר אותו לפני הישיבות.
ארבל אסטרחן
הפרק הבא לפי סדר היום בתקנון הוא פרק שהיום נקרא פרק 50 – מזכירות, תקציב ועובדים. יש בו 3 סעיפים. מוצע כאן לשנות את הנוסח ובעצם לא להשאיר אותו כפרק נפרד.


אני אגיד מה קיים היום.

סעיף 24 אומר: "לכנסת יהיה מזכירות שתעבוד בפיקוחים של יו"ר הכנסת והסגנים".

סעיף 25 אומר: "היו"ר יביא לאישור ועדת הכנסת את הצעת התקציב השנתי של הכנסת והוא אחראי לביצועו".

סעיף 26 אומר: "יו"ר הכנסת רשאי להזמין עובדים ולהטיל עליהם תפקידים שונים" - - -
היו”ר יריב לוין
זה, אגב, דבר מדהים משום שפועלים בניגוד מוחלט לסעיף 25. לקח לי המון זמן להבין. אמרו לי שאני צריך להיות יושב ראש ועדה משותפת של ועדת הכנסת. הלכתי לקרוא מה זה אומר. אלף, לא מצאתי את זה. בית, אני אומר שזה לא יכול להיות, הרי כתוב הפוך.
ארבל אסטרחן
נכון. זה שנים כך ומה שאתה אומר הוא נכון מאוד.
היו”ר יריב לוין
הגיע הזמן לסדר את העניין הזה.
ארבל אסטרחן
לגבי הסעיפים של העובדים, סעיפים 24 ו-26. "לכנסת תהיה מזכירות שתעבוד בפיקוחים של היו"ר והסגנים".
היו”ר יריב לוין
מה באמת עושים עם הסיפור של המזכירות? אני לא יודע איפה לשלב אותו אבל הוא צריך להתקיים. לא הייתי מציע למחוק את קיומה של המזכירות מהתקנון.
איל ינון
אני לא מתרגש מזה כל-כך בגלל שהמזכירות היא יחידה בכנסת כמו יחידות אחרות שקיימות בכנסת ולא מוזכרות בתקנון. אין בעיה כמובן להזכיר אותה אבל גם אין הכרח, לדעתי, להזכיר אותה.
היו”ר יריב לוין
אין אזכור של מזכיר הכנסת.
איל ינון
יש אזכור של מזכיר הכנסת. יש הרבה אזכורים של מזכיר הכנסת.
ארבל אסטרחן
יש פה הרבה דברים שאמרנו: הוא יעשה רשימה של הסיעות - - -
איל ינון
אבל המזכירות כמזכירות, נדמה לי שזה המקום היחיד שזה מוזכר.
היו”ר יריב לוין
אם כך, זה בסדר.
רונית חייקין-יעקובי
כשכתוב מזכיר, תכניס את סעיף 24.
איל ינון
אפשר להגיד שהמזכיר יעמוד בראש מזכירות הכנסת.
ארבל אסטרחן
אני כן רוצה להזכיר שוועדת רשף-חן הציעה לכתוב שיו"ר הכנסת אחראי על מנהל הכנסת והוא יפעילו באמצעות מזכיר הכנסת ועובדי הכנסת.
איל ינון
ועדת רשף-חן היתה טרום עידן הפיצול בין מנכ"ל למזכיר. אז המנכ"ל הוא בעצם זה שאחראי על המנהל בפועל ולא המזכיר. אני לא הייתי מציע להיכנס לזה בתקנון. יושב ראש הכנסת אחראי על מנהל הכנסת, זה כולל הכול. ממילא הוא אחראי, גם על המנכ"ל גם על המזכיר, הכול מכוחו עובד ובזה נגמר העניין.
ארבל אסטרחן
ובנוסף מוצע כאן לא לעשות לזה סעיף נפרד אלא פשוט להכניס את זה לסעיף שכבר דנו בו בפרק הראשון שהונח על שולחן הכנסת בתפקידי היו"ר. יש שם סעיף שבו נמצאים תפקידי היו"ר, להוסיף לשם גם את הסעיף הזה.

אני יכולה להזכיר שליו"ר הכנסת יש סמכות מכוח חוק שירות הציבור (מינויים).
איל ינון
הוא בעצם נציב שירות המדינה בכנסת.
ארבל אסטרחן
הוא הנציג לגבי עובדי הכנסת, אבל זאת סמכות שקיימת לו בחוק.

אותו סעיף 25, שמדבר היום על זה שהוא יגיש לוועדת הכנסת את הצעת התקציב, אז מוצע לקבוע ש"הוא יגיש לאישור הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים, האמורה בחוק יסודות התקציב את הצעת התקציב השנתי". חוק יסודות התקציב, סעיף 11 שבו אומר: "שוועדה משותפת של 5 חברי ועדת הכנסת ו-5 חברי ועדת הכספים, בראשה יו"ר ועדת הכנסת, יכולה להעביר סכומים או משרות מתכנית לתכנית, להגדיל את הסכום של הוצאה מותנית בהכנסה, ואם יש עודפים היא יכולה להעביר משנה לשנה". עכשיו יובהר שהיא זאת שגם מאשרת את הצעת תקציב, לא ועדת הכספים, אבל הצעת התקציב שאושרה, כאמור, תובא לקריאה השנייה והשלישית במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי. זה בעצם מה שקיים היום.

שני אלה ייכנסו לסעיף 6. זה בעצם יהיה תיקון לנוסח שכבר הונח.
היו”ר יריב לוין
אני אומר לכם מה יקרה. בשבוע הבא נאשר את הסעיפים האלה, הרי ייגמרו השבועיים. אם תרצי, אפשר יהיה להניח את זה באופן נפרד מייד לאחר האישור. נאשר אותם ביום שלישי.
ארבל אסטרחן
אפשר להצביע ביום שני על התקנון ואז מייד להניח את זה.
היו”ר יריב לוין
אם אפשר לגמור אותו למחר ולהניח אותו זה כדאי. את שני הסעיפים האלה נאשר ביום שלישי ונניח אותם בנפרד, אם תרצי. אם לא, נחבר אותם.
ארבל אסטרחן
אני צריכה לעבור על זה גם עם הממונה על נוסח החוק אז אני לא יכולה להתחייב שזה יהיה למחר.
היו”ר יריב לוין
אין בעיה. אם זה לא ילך למחר אז לא נורא. זה יכול לסבול דיחוי ליום שני ואז נגיש את ההוא ביום שני ואת זה נחבר בסיבוב הבא.
אתי בן-יוסף
אין דיון, אין השגות.
ארבל אסטרחן
תיקון התקנון נכנס לתוקף מייד.
היו”ר יריב לוין
אני רק אצטרך לדעת איך להציג את זה.
ארבל אסטרחן
נתייחס בעצם למהלך. זה פעם ראשונה שזה יוצג בכנסת.
היו”ר יריב לוין
תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)
נוסח לדיון בוועדת הכנסת - 5.1.10, כולל הערות מהישיבות ביום 22.12.09 וביום 29.12.09

מבוסס על הצעת ועדת המשנה של ועדת הכנסת בכנסת ה-16 בראשות ח"כ רשף חן

סעיפים אלה מחליפים את סעיפים 18 עד 23 וכן סעיף 72א לתקנון:
פרק ב'
סיעות



[חדש]
הסיעות בכנסת ושמן
1.
(א)
לעניין תקנון זה, סיעה בכנסת היא רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת; מספר חברי הסיעה יהא כמספר המועמדים שנבחרו.



[18(א) רישא]


(ב)
שמה של סיעה יהא ככינויה של רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת, אולם רשאית הסיעה להודיע ליושב ראש הכנסת, בתוך 15 ימים מיום כינוס הכנסת, כי שם הסיעה יכלול חלק מהכינוי בלבד או את האות או האותיות שנשאה רשימת המועמדים בבחירות לאותה כנסת.



[18(א) סיפא]


(ג)
התפלגה סיעה לפי סעיף 59 לחוק הכנסת, תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות; הסיעה החדשה אשר בה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה; התפלגה הסיעה לסיעות שוות בגודלן, רואים, לעניין זה, את הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כגדולה יותר, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או שחדל להימנות עם הסיעה שהתפלגה - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.



[חדש]
רשימת הסיעות
2.
מזכיר הכנסת יערוך רשימה של סיעות הכנסת, בסדר יורד לפי מספר החברים בכל סיעה; סדרן של סיעות שבהן מספר שווה של חברים ייקבע -






(1)
בין סיעות שהשתתפו בחלוקת המנדטים לאותה הכנסת - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות;






(2)
בין סיעות חדשות שנוצרו כתוצאה מהתפלגות סיעה אחת - תיחשב גדולה יותר הסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או שחדל להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים;






(3)
בין סיעות שאחת מהן לפחות הוקמה כסיעה חדשה באותה הכנסת בשל התפלגות או מיזוג סיעות - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות כשהוא מחולק במספר המנדטים שקיבלה, ומוכפל במספר חברי הסיעה החדשה.



[חדש]
יושב ראש הסיעה


3.
(א)
כל סיעה תבחר יושב ראש לסיעה, ורשאית היא לבחור לו ממלא מקום, ותודיע את שמם ליושב ראש הכנסת; הסיעה רשאית להחליף, בכל עת, את יושב הראש וממלא מקומו.






(ב)
כל עוד לא הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת את שמו של יושב ראש הסיעה, יראו כיושב ראש הסיעה את חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או שחדל להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.






(ג)
הודעות חתומות בידי יושב ראש הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, בסדר זה, ייחשבו הודעות מטעם הסיעה, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת.









[18א]
שינויים בסיעות
4.
(א)
אלה טעונים אישורה של ועדת הכנסת
(1)
התפלגות סיעות, מיזוג סיעות או פרישה מסיעה לפי פרק י' לחוק הכנסת;







(2)
שינוי שמה של סיעה או מתן שם לסיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מהתפלגות או ממיזוג של סיעות;







(3)
שינוי במספר חבריה של סיעה;



[חדש]



(4)
השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו; חבר הכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה, והאישור יינתן בהתאם להודעתו; לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור, תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים - לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שמקומו ברשימת המועמדים היה גבוה יותר.



[18ב+18ג]




(ב)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ולחשב הכנסת על אישור לפי סעיף קטן (א) ויפרסם עליו הודעה ברשומות.



[* לס' 18]


(ג)
לחבר כנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מסיעתו כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו בדיוני הכנסת כל הזכויות שהתקנון מעניק לסיעה, למעט הזכות להגיש הצעת אי אמון והזכות לקבל חדר סיעה במשכן.
* לדיון
ר' רשימת זכויות שהתקנון מעניק לסיעה



[19(א)]
עבודת הסיעות
5.
(א)
כל סיעה רשאית לקבל חדר במשכן הכנסת למטרת עבודתה; הוראה זו תבוצע בהתחשב בגודלן של הסיעות ובאפשרויות הטכניות של הכנסת.



[18(ב)]


(ב)
מענה של הסיעה יהיה חדרה במשכן הכנסת; כל סיעה תודיע למזכיר הכנסת בכתב את מענה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת הודעות לסיעה בימים שבהם מליאת הכנסת אינה מתכנסת; יראו הודעה אשר נמסרה לאחד המענים כאמור, כהודעה מספקת.



[19(ב)]


(ג)
הצוות הפרלמנטרי של סיעה, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, במספר שייקבע לעניין זה בידי יושב ראש הכנסת בשים לב לגודל הסיעה, זכאי להיתר כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת.
פרק ג'
חברי הכנסת



[20+*]
מען והודעות
6.
(א)
עם היבחרו, יודיע חבר הכנסת למזכיר הכנסת בכתב על מספר הטלפון שלו וכן על מען, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני לצורך מסירת מסמכים מאת הכנסת, וכן יודיע על כל שינוי בפרטים אלה; יראו מסירת מסמכים או מתן הודעה בטלפון, כאמור, כהודעה מספקת, ואולם בימים שבהם מליאת הכנסת מתכנסת, יראו הנחת הודעה על שולחן הכנסת או מסירתה בחדרו של חבר הכנסת במשכן הכנסת, כהודעה מספקת.



[21]


(ב)
חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ חייב להודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ולציין את זמן שהותו בחוץ לארץ, את מקום הימצאו ואת מספר הטלפון שברשותו.



[72א]
הצהרת אמונים
7.
קרא יושב ראש הישיבה לחבר הכנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היושב ראש שחבר הכנסת לא הצהיר אמונים ויחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק-יסוד: הכנסת כאילו לא הצהיר אמונים.



[22]
השתתפות בישיבות
8.
חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן.



[חדש]
חתימת חבר הכנסת
9.
מסמך שחבר הכנסת מגישו בכתב לפי תקנון זה, ייחתם בידי חבר הכנסת אישית.








[23]
משלוח כתב התפטרות לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת
10.
כתב התפטרות של חבר הכנסת שנבצר ממנו להגישו אישית ליושב ראש הכנסת, יישלח -






(1)
מן הארץ - על ידי מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב, והוא יאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה;






(2)
מחוץ לארץ - באחד מאלה
(א)
בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות שנסרק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח אישית עם יושב ראש הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו;







(ב)
על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה.



[חדש]
הודעה על חילופים של חברי כנסת
11.
נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחבר הכנסת שבא במקומו, כאמור בסעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, על תחילת כהונתו בכנסת; הודעה מטעם הכנסת על חילופים של חברי כנסת תפורסם ברשומות.


[החלטות בעניני נוהל]
תואר חבר הכנסת


10.
בישיבות הכנסת יש להשתמש אך ורק בתואר "חבר הכנסת" או בתואר תפקידו של חבר הכנסת בכנסת או בממשלה.




נוסח לדיון בוועדת הכנסת - 5.1.10, כולל הערות מהישיבות ביום 22.12.09 וביום 29.12.09

מבוסס על הצעת ועדת המשנה של ועדת הכנסת בכנסת ה-16 בראשות ח"כ רשף חן

סעיפים אלה מחליפים את סעיפים 18 עד 23 וכן סעיף 72א לתקנון:
פרק ב'
סיעות



[חדש]
הסיעות בכנסת ושמן
1.
(א)
לעניין תקנון זה, סיעה בכנסת היא רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת; מספר חברי הסיעה יהא כמספר המועמדים שנבחרו.



[18(א) רישא]


(ב)
שמה של סיעה יהא ככינויה של רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת, אולם רשאית הסיעה להודיע ליושב ראש הכנסת, בתוך 15 ימים מיום כינוס הכנסת, כי שם הסיעה יכלול חלק מהכינוי בלבד או את האות או האותיות שנשאה רשימת המועמדים בבחירות לאותה כנסת.



[18(א) סיפא]


(ג)
התפלגה סיעה לפי סעיף 59 לחוק הכנסת, תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות; הסיעה החדשה אשר בה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה; התפלגה הסיעה לסיעות שוות בגודלן, רואים, לעניין זה, את הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כגדולה יותר, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או שחדל להימנות עם הסיעה שהתפלגה - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.



[חדש]
רשימת הסיעות
2.
מזכיר הכנסת יערוך רשימה של סיעות הכנסת, בסדר יורד לפי מספר החברים בכל סיעה; סדרן של סיעות שבהן מספר שווה של חברים ייקבע -






(1)
בין סיעות שהשתתפו בחלוקת המנדטים לאותה הכנסת - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות;






(2)
בין סיעות חדשות שנוצרו כתוצאה מהתפלגות סיעה אחת - תיחשב גדולה יותר הסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או שחדל להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים;






(3)
בין סיעות שאחת מהן לפחות הוקמה כסיעה חדשה באותה הכנסת בשל התפלגות או מיזוג סיעות - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות כשהוא מחולק במספר המנדטים שקיבלה, ומוכפל במספר חברי הסיעה החדשה.



[חדש]
יושב ראש הסיעה


3.
(א)
כל סיעה תבחר יושב ראש לסיעה, ורשאית היא לבחור לו ממלא מקום, ותודיע את שמם ליושב ראש הכנסת; הסיעה רשאית להחליף, בכל עת, את יושב הראש וממלא מקומו.






(ב)
כל עוד לא הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת את שמו של יושב ראש הסיעה, יראו כיושב ראש הסיעה את חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או שחדל להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.






(ג)
הודעות חתומות בידי יושב ראש הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, בסדר זה, ייחשבו הודעות מטעם הסיעה, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת.









[18א]
שינויים בסיעות
4.
(א)
אלה טעונים אישורה של ועדת הכנסת
(1)
התפלגות סיעות, מיזוג סיעות או פרישה מסיעה לפי פרק י' לחוק הכנסת;







(2)
שינוי שמה של סיעה או מתן שם לסיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מהתפלגות או ממיזוג של סיעות;







(3)
שינוי במספר חבריה של סיעה;



[חדש]



(4)
השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו; חבר הכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה, והאישור יינתן בהתאם להודעתו; לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור, תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים - לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שמקומו ברשימת המועמדים היה גבוה יותר.



[18ב+18ג]




(ב)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ולחשב הכנסת על אישור לפי סעיף קטן (א) ויפרסם עליו הודעה ברשומות.



[* לס' 18]


(ג)
לחבר כנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מסיעתו כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו בדיוני הכנסת כל הזכויות שהתקנון מעניק לסיעה, למעט הזכות להגיש הצעת אי אמון והזכות לקבל חדר סיעה במשכן.
* לדיון
ר' רשימת זכויות שהתקנון מעניק לסיעה



[19(א)]
עבודת הסיעות
5.
(א)
כל סיעה רשאית לקבל חדר במשכן הכנסת למטרת עבודתה; הוראה זו תבוצע בהתחשב בגודלן של הסיעות ובאפשרויות הטכניות של הכנסת.



[18(ב)]


(ב)
מענה של הסיעה יהיה חדרה במשכן הכנסת; כל סיעה תודיע למזכיר הכנסת בכתב את מענה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת הודעות לסיעה בימים שבהם מליאת הכנסת אינה מתכנסת; יראו הודעה אשר נמסרה לאחד המענים כאמור, כהודעה מספקת.



[19(ב)]


(ג)
הצוות הפרלמנטרי של סיעה, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, במספר שייקבע לעניין זה בידי יושב ראש הכנסת בשים לב לגודל הסיעה, זכאי להיתר כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת.
פרק ג'
חברי הכנסת



[20+*]
מען והודעות
6.
(א)
עם היבחרו, יודיע חבר הכנסת למזכיר הכנסת בכתב על מספר הטלפון שלו וכן על מען, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני לצורך מסירת מסמכים מאת הכנסת, וכן יודיע על כל שינוי בפרטים אלה; יראו מסירת מסמכים או מתן הודעה בטלפון, כאמור, כהודעה מספקת, ואולם בימים שבהם מליאת הכנסת מתכנסת, יראו הנחת הודעה על שולחן הכנסת או מסירתה בחדרו של חבר הכנסת במשכן הכנסת, כהודעה מספקת.



[21]


(ב)
חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ חייב להודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ולציין את זמן שהותו בחוץ לארץ, את מקום הימצאו ואת מספר הטלפון שברשותו.



[72א]
הצהרת אמונים
7.
קרא יושב ראש הישיבה לחבר הכנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היושב ראש שחבר הכנסת לא הצהיר אמונים ויחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק-יסוד: הכנסת כאילו לא הצהיר אמונים.



[22]
השתתפות בישיבות
8.
חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן.



[חדש]
חתימת חבר הכנסת
9.
מסמך שחבר הכנסת מגישו בכתב לפי תקנון זה, ייחתם בידי חבר הכנסת אישית.








[23]
משלוח כתב התפטרות לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת
10.
כתב התפטרות של חבר הכנסת שנבצר ממנו להגישו אישית ליושב ראש הכנסת, יישלח -






(1)
מן הארץ - על ידי מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב, והוא יאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה;






(2)
מחוץ לארץ - באחד מאלה
(א)
בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות שנסרק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח אישית עם יושב ראש הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו;







(ב)
על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה.



[חדש]
הודעה על חילופים של חברי כנסת
11.
נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחבר הכנסת שבא במקומו, כאמור בסעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, על תחילת כהונתו בכנסת; הודעה מטעם הכנסת על חילופים של חברי כנסת תפורסם ברשומות.


[החלטות בעניני נוהל]
תואר חבר הכנסת


10.
בישיבות הכנסת יש להשתמש אך ורק בתואר "חבר הכנסת" או בתואר תפקידו של חבר הכנסת בכנסת או בממשלה.

קוד המקור של הנתונים