PAGE
ועדת הכלכלה
38
4/1/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 148

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, י"ח בטבת התש"ע (‏4 בינואר, 2010), שעה 14:10

1.
הצעת חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009 (מ/467)

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט אילטוב

יצחק וקנין

רוברט טיבייב

חמד עמאר

כרמל שאמה

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי יואל אדלשטיין

חה"כ חיים אורון

חה"כ מרינה סולודקין

עו"ד עידו אציל
-
הלשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה

אלברט סחרוביץ
-
ראש המטה, לשכת השר, משרד ההסברה והתפוצות והמשרד הממונה על רשות השידור

אורן משה
-
רפרנט תקשורת ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מוטי שקלאר
-
מנכ"ל רשות השידור

ערן הורן
-
סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

אבי כ"ץ
-
סמנכ"ל גבייה, רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ'
-
היועצת המשפטית, רשות השידור

אריה שקד
-
מנהל קול ישראל, רשות השידור

שמואל בן צבי
-
מנהל רק"ע, רשות השידור

רחל קרמרמן
-
חברת הוועד המנהל, רשות השידור

יעקב נווה
-
חבר הוועד המנהל, רשות השידור

מיה גורן
-
מרכזת הרפורמה, רשות השידור

איתנה גרגור
-
מבקרת הפנים, רשות השידור

לינדה בר
-
דוברת רשות השידור

עו"ד אחיה גינוסר
-
יו"ר אגודת העיתונאים

גדי בן יצחק
-
יו"ר ועד עיתונאי הרדיו, ועד העובדים, אגודת העיתונאים

עו"ד ברוך אסקרוב
-
עורך, שדר, יו"ר ועד העיתונאים בת"א, רדיו קול ישראל, ועד העובדים, רשות השידור

רן אפרתי
-
יו"ר ועד הנדסה רדיו, ועד העובדים, רשות השידור

צבי גרזון
-
סגן יו"ר ועד הנדסה רדיו, ועד העובדים, רשות השידור

מיטל בשרי
-
מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה הישראלית לצרכנות

פרופ' אלי פולק
-
יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

נילי בן גיגי
-
מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

רינת דוד
-
רכזת האגודה לזכות הציבור לדעת

אבי גור
-
יו"ר ארגון ההורים הארצי

חני לוז
-
מרכז תדמי"ת של הפורום המשפטי

נגה רפפורט
-
דוברת של יו"ר הוועדה

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

אתי בנדלר


יעל פיין (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה)

(תיקוני חקיקה), התש"ע-2009 (מ/467)

אנחנו עוברים לדיון בהצעת חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009, דיון שהתחלנו בו בשבוע שעבר והתנינו את המשכו בכך שנראה על מה מוציאה רשות השידור כסף. אדוני המנכ"ל, אתה מבקש להציג לנו מצגת? אנא בקצרה.

חשוב להבחין בין מה שנשאר בתקציב רשות השידור לפעולות ובין התקציב הקשיח. 85% מתקציב רשות השידור הוא תקציב קשיח שלא ניתן לגעת בו, כאשר מתוכו 55% הוא סעיף שכר, שגם בו לא ניתן לפגוע לאור החלטת בית-הדין לעבודה שלא פוגעים בשכרם של העובדים.

יש מקומות אחרים שבהם ההוצאה על השכר מהווה נתח גדול הרבה יותר, דרך אגב. אתה במצב טוב יחסית. יש משרדי ממשלה שבהם ההוצאה על שכר הרבה יותר גבוהה.

אגב, זה מספק הסבר גם למתקפות הרבות שיש עלינו, בעיקר מצד היוצרים, שאנחנו לא מוציאים כמעט כסף עבור הפקות חיצוניות. נכון שצריך להוציא הרבה יותר, אבל הם לא לוקחים בחשבון את עלות השכר של הבמאים, התסריטאים, העורכים, הכתבים והטכנאים שמייצרים פעילות. את זה אף אחד לא מתמחר.

אתה רוצה להציג לנו בקצרה את המצגת?

אני סמנכ"ל הכספים ברשות השידור. אציג בכמה שקפים את עיקרי הצעת התקציב לשנת 2010 שהוגשה לוועד המנהל ועדיין נידונה בו, וקצת נתונים רב-שנתיים שמראים ברמת מגמות איך הגענו לאן שהגענו.


בצד ההכנסות, ניתן לראות שעיקר הכנסותיה של רשות השידור הן מאגרות. הנתונים ל-2010 שמופיעים כאן הם בהנחה שהפחתת האגרה שקיימת בחוק לא תבוטל. במידה והכנסת תבטל את ההפחתה אז יתווספו להכנסות רשות השידור 28-30 מיליון שקל. סך כל ההכנסות שאנו צופים מסתכמות ב-785-815 מיליון שקל.


אם מסתכלים ברמה רב שנתית על הכנסות רשות השידור, ניתן לראות שחיקה בכל מקורות ההכנסה כמעט בשיעורים גבוהים למדי. השחיקה מוסברת בשני פרמטרים עיקריים: 1) מתווה מצטבר של 40% כמעט הפחתות באגרה 2) הפרסומות ברדיו.

ממה נובע הגרף היורד הזה? בעצם יש שם ירידה, ואחר-כך עלייה, ושוב ירידה נמשכת מאז שנת 2006 ואילך. אני מבין שאת שנת 2009 עדיין לא סיכמתם. מה להערכתך יהיו הנתונים ב-2009?

בפרסומת ברדיו תהיה עוד ירידה קטנה. זאת מגמה שתהיה בכל עוגת הפרסום ברדיו.

צעירים באופן ברור ומובהק פחות ופחות מקשיבים לרדיו. זאת מגמה שקיימת בכל העולם, וגם אצלנו, מגמה שכנראה תלך ותגבר.

אולי זה בגלל המשדרים שאין לנו. אין משדרים טובים.

אפשר לחלק את זה לשניים. ייתכן שיש בעיה במשדרים וצריך לראות כיצד לפתור את זה מבחינה טכנית. בעיית הירידה בהיקף ההאזנה לרדיו נובעת בוודאי מכך שנכנסו כלי תקשורת אחרים, מדיה אחרת, ובעיקר האינטרנט, הפייסבוק וכדומה.

אני מזמין אתכם פעם לבקר ביחידות צה"ל ותראו שאין שם רדיו בכלל. אין, כי אנשים שומעים אייפונים.

כן שומעים רדיו בצבא. החיילים לא מחוברים לאינטרנט.

יש ירידה בעיתונות בעולם כולו, ובעיקר בפרסומת. גם את זה צריך להביא בחשבון. יש גם משבר כלכלי שצריך להביא בחשבון.

זה מתחיל מכך שיש ירידה, ואחר-כך מתחילים לראות היכן יש ירידה – יש פה ופה ופה.

מה הבעיה עם המשדרים?

בגלל בעיות תקציב, כחלק מן הרפורמה, אין לנו תקציב להציב משדרים בכל מקום.

בהנחה שנסייע לכם, בשנת 2010 יהיו משדרים חדשים וחזקים יותר?

כבוד היושב-ראש, כאשר אני נוסע מרשות השידור אל ביתי ומגיע לגבעה הצרפתית, משם אני כבר לא שומע FM עד עפרה, וכאשר אני נוסע צפונה לאריאל אין אפשרות לשמוע FM, וכך גם בערבה.

כאשר אני נוסע ביקנעם ועובר את עין תות על כביש 6, התדרים שלכם נעלמים. אגב, זאת בעיה, אדוני השר, שצריך לטפל בה. אני מציע לך לקיים ישיבה עם שר התקשורת, עם השר לביטחון פנים, עם מנכ"ל רשות השידור ואם אתה רוצה גם אני אבוא לישיבה הזאת. גניבת התדרים על-ידי תחנות פירטיות בגליל היא דבר שצריך לשים לו קץ. שמו לו קץ באזור נתב"ג בשפלה בגלל הסכנה להפלת מטוסים. כאן אין סכנה להפלת מטוסים, אבל אי אפשר כך. אתה יודע כמה תחנות פירטיות משדרות בגליל? זה בלתי נסבל.

אדוני היושב-ראש, באזור שלי לא גונבים תדרים ובכל זאת בביתי קשה לקלוט את שידורי קול ישראל. צריך להסתובב בבית ולחפש זווית שבה ניתן לקלוט את שידורי רשת ב'.

גם בפסגת זאב בירושלים קשה לקלוט את שידורי קול ישראל.

יש לכם כוונה לשפר את זה בשנת 2010?

חלק מתוכנית הרפורמה כוללת גם את שיפור המשדרים.

גם בשנת 2009 הושקע בכך כסף.

עולה כאן טענה קשה גם על-ידי חבר הכנסת אורון שביתו נמצא בנגב.

צריך שיקצו לכך כסף.

ברור. אז אני שואל האם חלק מהכסף שיתקבל כאשר נסייע להם כאן להגביר את ההכנסות כתוצאה מן החוק הזה, יילך לשיפור המשדרים.

גם בשנת 2009 הושקעו 6 מיליון שקלים במשדרים חדשים שיתחילו לפעול בזמן הקרוב.

אני מראה כאן חלוקה לפי מדיה כדי שתקבלו רושם איך מתחלקת העוגה, וחלוקה לפי מרכיבי ההוצאה העיקריים. אתם יכולים לראות את הדומיננטיות של מרכיב השכר.


בסך הכול לאור השחיקה במקורות ההכנסה - - -

לפני כן יש פירוט של הוצאות ההנהלה. מה קורה שם? אני רואה שיש הגדלה בהוצאות הצפויות.

תקציב ההנהלה עיקרו עובדי ההנהלה, שברשות השידור כוללים את עובדי ההנהלה, עובדי לשכת המבקר, הלשכה המשפטית ועוד כמה יחידות קטנות.

זה הוצאות השכר שלהם?

התקציב לשנת 2010 משקף 4 משרות יותר מאשר בשנת 2009, שזה תיקון שחלקו טכני בגלל עובדים שעברו מיחידות אחרות.

מה זה "4 משרות חדשות בהנהלה הבכירה"? תסביר לנו.

זה לא ההנהלה הבכירה.

בדרך כלל זה דרג בכיר יותר מן הדרג המבצע. תמיד זה כך, לא רק אצלכם.

כמה עובדים יש בהנהלה?

התקציב הזה משקף 39 משרות, ועוד פעילויות שהן לא שכר, כמו חברות בארגונים בין-לאומיים, הוצאות משפטיות וכן הלאה.

אני רואה כאן תוכנית להוצאות של 915 מיליון שקלים, והכנסות ב-120 מיליון שקלים פחות. כלומר זה תקציב גירעוני.

נכון. בתקציב הזה, שאין בו תוספת פעילות בתוכן ביחס לשנה הקודמת, יש גירעון, שאם הצעת החוק שמונחת כאן תתקבל יעמוד על כ-100 מיליון שקלים ואם יימשך מתווה הפחתת האגרה יעמוד על כ-130 מיליון שקל.

הוועד המנהל אישר תקציב גירעוני?

הוועד המנהל כרגע אישר תקציב גירעוני.

בשבוע שעבר שאלתי את היועצת המשפטית של רשות השידור, והיא קראה לי מתוך חוק רשות השידור שדינו של הוועד המנהל הוא כדינה של ממשלת מעבר, אם הבנתי נכון. אדוני השר, אולי תוכל לסבר את אוזנינו לגבי לוח הזמנים למינוי הוועד המנהל החדש. אושר התקציב?

התקציב עדיין לא אושר.

אז אולי תחכו עם זה.

הצגנו את החלופות. המלצנו לא לממש את האיזון כבר עכשיו, כי משמעות הדבר היא כמעט סגירת המקום. לכן ההמלצה של ההנהלה היא לקצץ בשנה הזאת 60 מיליון שקל.

יש לי הצעה לסדר. היות ותקציב רשות השידור צריך באופן עקרוני להיות מאושר בוועדת הכספים, וכבר כמה שנים הוא לא מאושר, או מאושר לשיעורין - - -

כבר כמה שנים הוא לא מאושר בוועדת הכספים כי קודם כול הוא אמור להיות מאושר בממשלה.

גם בשל קוצר הזמן, אני מודה, אני לא יודע אם אתה רואה את כל המספרים כאן, אולי יש לך מצגת אחרת, אבל ברור שמדובר כאן בתקציב גירעוני, גם אחרי הקפאת ההפחתה באגרה, של כ-100 מיליון שקל, ואני לא רוצה לשאול מה יהיה הפער בסוף השנה בין התקציב ובין הביצוע וכולי. או שמתחילים לדון בזה, וזה עניין של שעה-שעתיים, או שעוזבים את השאלה הזאת.

אנחנו רוצים לדון בזה בקצרה. ביקשנו מהמנכ"ל, והוא נענה לבקשתנו, לראות מה יקבלו בעקבות הצעת החוק. אגב, אני רואה שיש כאן עלייה בהוצאות בסעיף ההנהלה של למעלה ממיליון שקלים.

צריך להתייעל.

ההתייעלות כביכול באה לידי ביטוי בקיצור מהדורת "מבט" מ-40 דקות ל-27 דקות. אולי עדיף לקצץ בסעיף ההנהלה או להקפיא את הסעיף הזה ולא להוסיף עליו 1.2 מיליון שקלים. זאת השאלה ששאלו גם חבר הכנסת שאמה וגם מנהלת הוועדה ואני. אגב, אחר-כך יש גם הוצאות מינהל שבהן העלייה גבוהה עוד יותר. תסבירו לנו את ההבדלים.


אגיד לכם מה אני מעדיף ומה לדעתי צריך לקרות. השידור שהציבור מקבל בסלון ביתו או במכשירי הרדיו שלו או במכוניות, שם בעיקר מאזינים לרדיו, צריך להישמר. למשל מהדורת "מבט" צריכה להישאר של 40 דקות. לעומת זה, הסעיפים של הנהלה וכן מינהל, כספים וגבייה צריכים להיות נמוכים יותר. תראו לנו שאתם מקצצים בהם, או לפחות שיש בהם איזו הקפאה. יש כאן עלייה גדולה למדי, של למעלה ממיליון שקלים.

אני מבקש להשיב. ראשית, התקציב שאתם רואים כאן לא כולל את הצעדים שהמנכ"ל דיבר עליהם. שנית, בתוך התקציב הזה מוטמע גורם מסוים שהביא לעלייה משמעותית בהוצאות השכר, וזה הסכם שנחתם עם ההסתדרות, שנקרא "הסכם בלתי ייחודיים", שאישר תוספת לסקטור מסוים בתוך רשות השידור, שהעלות התקציבית שלה רק בשנת 2010 כ-12 מיליון שקלים. זה תוספת של 16% לחלק מן העובדים.

זה תקציב בהנחה שיש רפורמה או בהנחה שאין רפורמה?

זה תקציב בהנחה שאין רפורמה.

בלי צעדי החירום. צעדי החירום מורידים כאן 60 מיליון שקל.

אומרים שאם לא תהיה רפורמה במילא רשות השידור לא תעבור את 2010. אז מגישים תקציב כאילו שאין רפורמה, אנחנו דנים על נייר שאין לו בסיס, אנחנו לא יודעים אם יש רפורמה, לא יודעים אם יש חוק רשות השידור, לא יודעים שום דבר, ועכשיו נריב כאן על מיליון שקל בסעיף ההנהלה. בסדר, אז תעזבו אותי ממיליון שקל בהנהלה. יש כאן תקציב שעל פניו, גם בהנחות האופטימיות של האגרה הגבוהה, בבסיסו גירעון של 100 מיליון שקל. גם אם יקטן סעיף הוצאות ההנהלה במיליון שקל, בסדר, אז הגירעון יהיה של 99 מיליון שקל. גוף יכול לעבוד עם גירעון של 99 מיליון שקל? אחרי חודשיים הוא יקרוס. הרי אף בנק לא ייתן ולו שקל אחד לשום דבר. אז מה בדיוק אנחנו עושים כאן עכשיו?

סליחה, אנחנו מבטלים את ההפחתה באגרה כדי לממן את העלייה בהוצאות ההנהלה?

לפי הנתונים שמסר מר ערן הורן, שתקציב ההנהלה מתחלק בין 39 עובדים, משמע שכל מנהל מקבל בסביבות 35,000 שקל בחודש. זה גוף שהולך להתייעל?

זה חישוב לא נכון כי ההוצאות מיועדות לא רק לשכר. הסברנו שיש כאן גם סעיפי תפעול. אם אתם רוצים את ספר התקציב הפרטני עם כל תת סעיף, אפשר לתת לכם. זה חישוב ממש לא נכון.

גוף שרוצה להתייעל מחפש איך לחסוך ולא איך להוסיף הוצאות.

לפחות הייתם מראים לנו הקפאה של הסעיף הזה. אגב, מה זה "מינהל, כספים וגבייה"? למה יש כאן עלייה מ-93 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל?

מינהל, כספים וגבייה הם שלושה אגפים ברשות השידור שבמקרה רוב העובדים בהם שייכים לסקטור שקיבל תוספת שכר. תוספת השכר ניתנה בהסכם קיבוצי שחתום עליו הממונה על השכר ביחד עם ההסתדרות. עלות ההסכם הזה לרשות השידור כ-12 מיליון שקל בשנת 2010, שחלקו תשלום חד-פעמי.

אין לנו את הפריבילגיה של גוף עסקי שמחליט לקצץ פה ושם. ברגע שיש הסכם בין משרד האוצר ובין ההסתדרות על העלאת שכר כזאת או אחרת, זה מייד משפיע על התקציב. אני לא יכול שלא ליישם את ההסכם.

אבל התחשיב הזה לא מביא בחשבון את הרפורמה והפחתה במספר העובדים.

הוא לא יכול לקחת, כי בשנה שעברה לא אישרו את זה.

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע בדיוק לאן אתה חותר. אם אתה רוצה לחתור, בשביל לאשר להם 25 מיליון שקל, להפוך את הוועדה הזאת לוועדה שתבדוק את התקציב, זה בסדר גמור, כי זה פרלמנט, אבל הכנסת החליטה שאת התקציב יאשרו בדיון רציני במקום אחר. העובדה שבמקרה נדון כאן חוק אגרה – אם לא היה חוק אגרה זה בכלל לא היה מגיע לוועדת הכלכלה. עכשיו צריך להחליט. אני מבין שחבר כנסת כאשר נותנים לו ביד מקל הוא מכה אתו, אבל אז בואו נקיים דיון על הכול, ואז אבקש לקיים דיון על הרפורמה, ואז אגיד שבלי רפורמה אין אפשרות לקיים את זה, שחבל על הזמן וסתם אנחנו מבלבלים את הראש זה לזה.

חבר הכנסת שאמה מיצה את הרעיון במשפט אחד כאשר שאל: "אנחנו מבטלים הפחתת אגרה כדי לממן עלייה בהוצאות ההנהלה?" זאת שאלה מהותית והוגנת.

סמנכ"ל הכספים של רשות השידור הסביר לכם מאין זה נבע, אך אתם מתעלמים מזה.

אנחנו לא מתעלמים.

אני מוצא את עצמי כאן באיזו פוזיציה אידיוטית לחלוטין. חלק מן ההסכם קבע שיש הסכם קיבוצי שמאפשר להגיע לפיטורים של קרוב ל-700 אנשים.

שזה נורא ואיום.

בתוך זה היתה הסדרה של כמה סקטורים ייעודיים שהגיעו איתם להסכמים קיבוציים. כאשר זה קורה יש תהליך של יישור קו והעלאה. אם תופסים את הנקודה הזאת בלי התמונה הכללית, זה לא רק התייעלות. הרי הכי פשוט להגיד: חברים יקרים, אין כסף לרפורמה, לא רוצים את הרפורמה. שיהיה אומץ לכולם. הוא יגיד: סוגרים, אתה תגיד: לא סוגרים. בסוף זה ייסגר. אני חוזר על הנאום הזה כבר 10 פעמים. מי שיציג תקציב כזה לוועדת הכספים, אני לא אצביע בעדו כי יש כאן גירעון מובנה של 100 מיליון שקלים.

אתה מחזק אותנו.

מחזק אותך במה? אני רוצה להבין כבר סוף-סוף.

במה שאנו חושבים על ההצגה הזאת.

ההצגה הזאת נובעת מן העובדה שאין להם מנדט להגיש תקציב לשנת 2010 אחרי רפורמה. אגב, הוא מופיע בחוברת המפורסמת כפרופורמה, כרעיון של מה-יהיה-אם. אין להם מנדט רשמי, ולכן נהיה ב-loop הזה עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה והעסק ימות לאט-לאט. הוא יקצץ את מהדורת "מבט" ל-30 דקות ואחר-כך ל-25 דקות, ובסוף מישהו יבוא ויסגור הכול על מפתח. אם רוצים את זה, לא מכובד מה שאתם עושים. תבקש מהם להתייצב כאן ב-1 בפברואר עם תקציב לשנת 2010 בהנחה שיש רפורמה. יהיה טור על עלות הרפורמה שאותו לא מממנים מן האגרה אלא מתקציבים אחרים, יהיה טור רשות השידור שאותו מממנים מן האגרה ומן הפרסומות ומהכנסות אחרות, שצריך לעמוד על כ-750 מיליון שקלים, ועם זה נאמר: צאו לדרך. וכעבור שנה, אם אתם רוצים להיות רציניים, נבדוק אותם אם עמדו בדברים האלה. ולא עכשיו נחסוך 2 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה. נו, אז מה עשינו? אנחנו צריכים להגיד להם: מספיק עם הדבר הזה, קחו את העלאת האגרה, כי בלי העלאת האגרה בכלל חבל על כל הזמן, תבואו בעוד חודש עם גמר חשבון, עם גמר הסכמים ושמשרד האוצר יבוא לכאן ויגיד: זאת המסגרת, ועם חוק רשות השידור שנאשר אותו כאן.

חבר הכנסת אורון, הדבר הזה מהותי לפני שאנחנו מפרים את מתווה ההפחתה ומקפיאים אותו. בעיניי זה מהותי לפני קבלת ההחלטה. דיברנו על כך גם בישיבה הקודמת, לכן אנו מקיימים את הישיבה הזאת. זה לא שנקבע הקפאה של הפחתת האגרה ואחרי חודש נבדוק מה נעשה. עכשיו אני שואל את משרד האוצר, אתם מאשרים את הדבר הזה? נראה שאין כאן התייעלות. למשל בהוצאות ההנהלה, למשל בהוצאות המינהל, הכספים והגבייה יש עלייה. אני שואל אותך. בדרך כלל אתם מתערבים בכל דבר, פרט לתקציב משרד הביטחון.

שאלת שאלה אחת, אבל יש עליה בעצם שתי תשובות משלימות.


התשובה הראשונה הוזכרה כאן גם על-ידי חבר הכנסת אורון, שוועדת הכספים צריכה לאשר את תקציב רשות השידור. בשנות התקציב – הכי רחוק שאני מכיר מתפקידי במשרד האוצר – 2008, 2009 ו-2010 רשות השידור לא הביאה את התקציב שלה לאישור, מן הסיבה הפשוטה, שבדרך היא צריכה לעבור דרך הממשלה אחרי ששר האוצר אישר את התקציב והגיש אותו לממשלה, ושר האוצר לא יכול לאשר תקציב שאינו מאוזן. בשנים 2008 ו-2009 פנינו לרשות השידור וביקשנו הצעת תקציב ולא קיבלנו, ולכן לא המלצנו, לא אישרנו והתהליך נתקע. בשנת 2010 לא קיבלנו עדיין הצעת תקציב לאשר. כרגע הם עובדים כנראה עם תקציב לא מאושר.


החוק מחייב תאגיד שהתקציב שלו לא אושר לעבוד לפי התקציב של השנה הקודמת, בכל חודש 1/12 ממנו.

כמו בממשלה. 1/12 של איזו שנה? כי אמרת שגם את התקציבים של שנת 2008 ו-2009 לא אישרו.

החוק קובע: התקציב האחרון שאושר. באמת צריך ללכת אחורה בשנים עד שמגיעים לתקציב האחרון שאושר.


בתשובה לשאלתך איך אנחנו יודעים להסביר את זה – אנחנו לא יודעים להסביר את זה, מן הסיבה הפשוטה שלא קיבלנו הצעת תקציב. כאשר אנו מקבלים הצעת תקציב אנו שואלים את אותן השאלות שאתם שאלתם כאן בוועדה.


יחד עם זה, הבקשה שהביאו לכאן היום להקפאת הפחתת אגרה היא בקשה שכן נדונה אתנו.

בהתחלה התנגדתם לה ואחר-כך שיניתם את דעתכם.

נכון. שינינו את עמדתנו אחרי שהשר הממונה על רשות השידור דן עם שר האוצר והם הגיעו לסיכום מתוך הבנה שהולכים לרפורמה, כאשר שני השרים מחויבים לרפורמה ברשות השידור שכוללת בין היתר את השלמת הליך החקיקה. כששר האוצר הגיע למסקנה שהרפורמה הזאת עולה על פסים של ביצוע ושיהיה תהליך חקיקה, וקיבלנו לפחות איזו מסגרת של לוחות זמנים לקידום תהליך החקיקה, הבנו שיש כאן איזה צורך אמיתי לממן את הפעילות של רשות השידור גם בדרך של הקפאת ההפחתה באגרה.


להסביר את העלייה בהוצאות מסעיף אחד לסעיף שני – אני לא יודע, מכיוון שעד לרגע זה לא ראיתי את הצעת התקציב של רשות השידור לשנת 2010.

אדוני המנכ"ל, אתה מבקש להשיב? אחר-כך נפתח את הדיון.

תסתכלו על הגרף שמראה ש-85% מן ההכנסות מוּצא להוצאות קשיחות שאי אפשר לשחק בהן. בסעיף שכר אני לא יכול לשחק, אין לי שום נקודת חופש ובית-הדין לא מאפשר גם לפטר אנשים עכשיו ולשלוח אנשים הביתה.

כי אתה בשלבי ההכנה של הרפורמה שתוציא 700 אנשים.

אני משלם, בניגוד לגלי צה"ל, עבור משדרים. משרד האוצר לא מוותר על דמי תדרים. כל זה נכלל ב-700 מיליון שקל שאני לא נוגע בהם.

כי לא תפסת את המשדרים של רדיו רמאללה. אם רשות השידור היתה תופסת את המשדרים של רדיו רמאללה ב-1967 גם אתה לא היית משלם ...

הם היו אצלנו ונתנו אותם בחזרה.

יאללה, בואו נכבוש את עמאן וניקח משם את המשדרים ...

יש תוספות שכר, יש זחילת שכר, יש הסכמים שגם בהם אנו לא יכולים לגעת. אין לו כמעט שום נקודת חופש. חבר הכנסת אורון אמר בצורה הכי ממצה והטובה ביותר: חבר'ה, בלי הרפורמה זה המצב. זאת המראה שלנו בלי הרפורמה, עם מה אנו משחקים. אנחנו יכולים להמציא כאן את הגלגל כאשר 85% הוא תקציב קשיח וגם המשתנות הן קשיחות לחלוטין, עם כ-10 מיליון שקל להפקות ועוד דברים אחרים שאנחנו מוציאים? אין שום אפשרות לשחק כאן. אז או שתהיה רפורמה או שבאמת – ולא סתם אמרתי לך את שאמרתי. הגיע הזמן פעם אחת ולתמיד שהגורמים השונים יכו בפטיש של 5 קילוגרם על הראש של כולם, בעיקר כשהפערים במשא ומתן לא גדולים. שמר צבי גרזון לא יצעק עכשיו ...

מה שהמנכ"ל לא אמר זה שהמצב היה מעניין אם היינו מוסיפים עכשיו 40% אגרה.

הפערים עצומים. אני נמצא במשא ומתן. לא המנכ"ל. בפעם הקודמת כשהלכנו למשרד האוצר ראינו מי צודק. אני צדקתי, לצערי הרב. הפערים עצומים. חזרנו אחורה שנתיים.

אני מאמץ את הדברים שאמר חבר הכנסת אורון. בלי הרפורמה – זה המצב.

אדוני המנכ"ל, מה הסיבה לגידול בהוצאות ההנהלה?

הסכמי שכר וזחילת שכר. זה בכל רשות השידור.

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי-יואל אדלשטיין:


זה לא הנהלה של כמה מנהלים. זה כל רשות השידור.

אני לא מרוויח יותר מאשר המחוקק נותן, וכל האחרים מרוויחים בדיוק כפי שנקבע. אין כאן שום השתוללות בשכר של ההנהלה. אנחנו מוגבלים בחוק.

אני צריך לעזוב כעת. אני מבקש לרשום לי הסתייגות מהותית. אני מבקש להוריד את סעיף השחיקה הזוחלת. אני מבקש לעצור את המשך השחיקה הזוחלת בעתיד. אני מבקש לרשום עוד שתי הסתייגויות לדיבור. אם מתכוונים ברצינות. אתם הרי לא מתכוונים ברצינות. בסוף אני משתכנע, למרות כל האמירות, שאתם לא מתכוונים ברצינות. אתם רוצים להחזיק אותם במקומות רגישים שהפרלמנט לא רוצה להגיד אותם, אני לא יודע בשביל מה בדיוק להרוויח. חבר הכנסת שאמה, מעניין אותך מיליון שקל של ההנהלה? מעניין אותי שהעסק כולו קורס.

סליחה, זה מעניין אותנו.

תאמין לי שזה מעניין אותי אפילו יותר, אבל בזה נתעסק? העסק מת.

לכן אנחנו שואלים אלף פעמים מדוע ההוצאות בסעיף ההנהלה עולות.

אבל צריך לתת תשובה לגירעון של 100 מיליון. יש כאן סיפור של 800-900 מיליון שקל שבלעדיהם אין סיפור, ואתה רוצה להתעסק עם המיליון שקל. אני אומר לשר ולממשלה, תביאו את הסיפור כולו. או שיהיה לכם אומץ להגיד: סגרנו את השידור הציבורי. אבל העינויים האלה כולם הם פשוט פגיעה. אם הכול ייסגר אז ישלמו פיצויים במיליארד שקל, ואולי אפילו ביותר.

זה לא ייסגר אז לא יהיה צורך בפיצויים.

מי שמקיים היום דיון על מיליון שקל של ההנהלה מול גירעון צפוי של 100 מיליון שקל - - -

כן, אנחנו מקיימים על כך דיון. במיליון שקל אפשר לעשות הרבה מאוד דברים.

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי-יואל אדלשטיין:


חבר הכנסת אורון, עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה מהותית. אולי היועצת המשפטית הבינה.

הוא רוצה שמשנת 2009 ואילך לא תהיה יותר הפחתה בשיעור האגרה.

לא תהיה הפחתה נוספת בשיעור האגרה. שלא תהיה אי-הבנה, גם בזה אני לא רואה החלטה מהותית, כי אם הכול נסגר אין אגרה במילא, אין מה להקפיא ואין מה להוסיף.

אני מבינה שאתה מבקש שתהיה הצבעה בהיעדרך.

אין לי זכות הצבעה בלאו הכי.

אבל אתה מעמיד הצעה. אתה לא תצביע, אבל חברי הכנסת האחרים יכולים להצביע, ואם ההצעה לא תתקבל היא תהפוך להסתייגות.

הייתי רוצה לשאול שאלה לגבי ההכנסות ולא כל-כך לגבי ההוצאות. בשנה שעברה התקיים כאן דיון ונדמה לי שהוחלט שחברות הכבלים יעבירו לרשות השידור את כל הכתובות של בעלי מקלטי הטלוויזיה. הדבר הזה היה צריך להקל על מערכת הגבייה של רשות השידור. אני מבין שההכנסות מאגרת הטלוויזיה עומדות על 418 מיליון שקל. זה רחוק מאוד מן המקסימום שאליו ניתן להגיע. האם 418 מיליון שקלים הם סכום גבוה מאשר בשנה שעברה? האם העובדה שקיבלתם את הכתובות יש לה משמעות מעשית?

לא קיבלנו את הכתובות. הצעת החוק לא עברה.

עד כמה שאני זוכר, ההצעה עברה.

ההצעה לא עברה במליאת הכנסת. הבקשה לדין רציפות לא אושרה במליאת הכנסת.

המליאה לא אישרה החלת רציפות דיון על הצעת החוק הזאת.

אני חושב שהתנהל כאן דיון אחד בעניין הזה.

נכון, על מנת לבקש ממליאת הכנסת להחיל את רציפות הדיון.

אם כך, אין חוק כזה.

אני עדיין מבקש לדעת האם הגבייה הצפויה בשנה הקרובה גבוהה מאשר בשנה שעברה או לא, ומדוע היא כל-כך נמוכה, והאם הבעיה איננה בגבייה הרבה יותר מאשר בהוצאה.

כנציג ציבור העיתונאים ברשות השידור שעומדים בחזית, וקודם כול ציבור גדול שעל-פי השמועות מועמד לשלם את המחיר הכבד ביותר ברפורמה ועדיין מתקדם התקדמות משמעותית ביותר בדיונים על הרפורמה, אני רוצה קודם כול לדווח על רוחות קשות מאוד בחצר שלנו, ברדיו ובטלוויזיה, כתוצאה מן הקיצוצים, שנראים כאילו זמניים ושוליים, צעדים שהם צעדי מעבר. זה משפיע על עבודתנו השפעה ניכרת.


בהזדמנות שאנחנו יושבים סביב שולחן כל-כך מכובד, אני מבקש להציג את נקודת המבט שלנו. יש שני תהליכים שקורים בו-בזמן: הרפורמה, והקיצוצים בשל כך שהרפורמה טרם הושלמה וטרם נחתמה. הצד המשני, שהוא הגשת תקציב מאוזן זמנית עד שתהיה רפורמה, הולך ומשתלט עכשיו על כל העניינים. אמרתי את זה כאשר המנכ"ל כינס את הוועדים ואין כאן חילוקי דעות. הדבר המשני השתלט על חיינו. עכשיו אין עם מי לדון על הרפורמה כי כולם מגויסים לנושא הקיצוצים, ולא מגויסים יחדיו אלא מגויסים זה נגד זה.


ההצעה שלי, שמכוונת גם אל השר וגם אל היושב-ראש, היא כדלקמן: מכיוון שעל הפרק עומד עניין ההקלה לרשות השידור – הקפאת הורדת האגרה – אני מציע שההקלה הזאת לא תתורגם להקלה מתמשכת על פני כל השנה, כלומר אם היה צריך להיות כובד של 130 מיליון שקל או סכום אחר שיתפרש על פני כל השנה, אלא שתידחה הפעלת הקיצוצים. במקום פחות שקלים לאורך כל השנה יהיו פחות חודשים של קיצוץ בעוצמה הזאת, ואז יהיה שקט בחצר, אפשר יהיה להתפנות לעבודה, ועוד יותר להתפנות להשלמה מוצלחת של המשא ומתן. במקום סיטואציה של win-win זה יהיה סיטואציה של lose-lose.


ההצעה שלי, ואני סבור שגם אתה כיוונת לכך, אדוני היושב-ראש, וגם חבר הכנסת אורון, היא – מחר נעמוד בבית-הדין לעבודה עם בקשה לצו מניעה, אז במקום שבית-המשפט יאנוס, אנחנו נפעל. מדוע שניפגש בבית-המשפט? תתקבל החלטה, באישור משרד האוצר, שהקיצוצים האלה, שסיבתם דרישה טבעית להגיש תקציב מאוזן, ההפעלה שלהם תידחה ב-3 חודשים. זה די פרופורציונלי להקלה שאתם עשויים לתת לנו. ואז ללחוץ עם כל השוטים שבעולם שיישבו הצדדים, יישבו ויישבו וישלימו את הרפורמה, כי נעשתה עבודה בלתי רגילה ואפשר להתקדם. יש כאן מצב הרמוני נדיר, אפשר לעשות את זה. הקיצוצים שמדובר עליהם כעת משפיעים עד כדי כך שבחצר הרדיו למשל לא פינו זבל ולכלוך ונוצרה אפילו סכנה תברואתית. כתבנו בדחיפות וזה תוקן. חבל שבמקום לעסוק ברפורמה נאלצנו להתעסק עכשיו בפחי הזבל של רשות השידור, ובדין להתעסק בזה כי נוצרה שם סכנה בריאותית.

טוב שלא עסקתם בנייר הטואלט ... ב-1976 השדרנית שמירה אימבר אמרה בשידור שאין נייר טואלט והושעתה מן השידור. זה סיפור אמיתי שאתה בוודאי מכיר. מדהים איך גם בשנות השבעים וגם בשנות האלפיים עולים אותם טיעונים. אולי אנחנו לומדים שהבעיות לא חדשות.

יש תוכנית ששמה "רוח צפונית", סוף כל סוף תוכנית על הפריפריה, יש תוכנית מהדרום ותוכנית מהצפון. התוכנית לא שודרה כי אמרו: אתה רוצה, תגיע לתל-אביב, אי אפשר לשדר מאולפן חיפה.

האם אולפן חיפה נסגר?

הוא בין האולפנים שנפגעים, בוודאי.

גם הטלוויזיה וגם הרדיו? זה באותו מקום, הלא כך?

דרך אגב, ברדיו היום השידורים עובדים רק מכיוון שבניגוד להוראות ההנהלה לעובדים לא להגיע, לקחנו על עצמנו להורות לעובדים להתייצב לעבודה כרגיל. לא רק בחיפה אלא בכל האולפנים. היום השידורים ברדיו מתבצעים רק מכיוון שהעובדים מוכנים לבוא, והם לא יודעים אפילו אם יקבלו שכר על כך.

אבל תקבל שעות נוספות על זה?

אנחנו לא יודעים. אבל אם לא נגיע לא יהיה שידור.

אין לי בעיה שאנשים מתנדבים.

גם אם לא נקבל, נגיע לעבודה.

אם זה התנדבות, אני מברך על כך.

חבל שאין התנדבות גם בהנהלה.

זה עניין של אחריות. זאת היתה דוגמה בזעיר אנפין, אבל היא מגלמת את כל הסיפור. אם תהיה דחייה מוכרזת – זה חשוב מאוד בשביל השקט – אפשר יהיה לעבוד על השלמת הרפורמה. אחרת, גם אם רוצים איננו יכולים. אנחנו מוזעקים לכיבוי שריפות ולא יכולים להתמקד בעבודה על הרפורמה. בשבוע שעבר דנו כ-15 שעות בנושא הרפורמה. השבוע – אולי שעה לרפואה. למה? כי מתעסקים בכיבוי שריפות.


זאת ההצעה שלי. אני שומע הדהודים חיוביים לה. היא עשויה לפתור את שני המשברים בהרמוניה ולא שאחד יהרוס את השני. תודה רבה.

אחזור ואגיד, נכון שמצהירים שלא יסגרו את רשת רק"ע וששידורי רק"ע ושידורי קול המוזיקה לא ייפגעו, אבל זה לא מדויק. אם אנחנו נישמע להוראות ההנהלה היום והעובדים באמת לא יגיעו למשמרות כאשר מבקשים מהם לא להגיע, והורו להם לא להגיע, אז שידורי רק"ע וגם שידורי קול המוזיקה וגם שידורי רשת ב' ושידורי "מורשת", כל השידורים בקול ישראל ייפגעו ויהיו הפסקות בשידורים.

ממש לא נכון.

נכון, ועוד איך.

והמאזינים שעזבו, לא נחזיר אותם אחר-כך.

מר שקד, האם רק רשת ב' משדרת 24 שעות ביממה או כל הרשתות?

כל הרשתות משדרות חלק מן השידורים בשעות הלילה ממחשב. על-פי החלטות הוועד המנהל שדן בתקציב והחלטות ההנהלה, הצעדים הראשונים שננקטו היו כאלה שלא פוגעים ברצף השידורים ובלוחות השידורים אלא צמצמנו משמרות שלדעתנו פחות חיוניות לתפקוד השוטף, כמו למשל שעות פעילות של אולפני חיפה ובאר-שבע, שעות של בדק ותיקונים וכן הלאה, כך שרצף השידורים לא נפגע.

צמצמנו את הפריפריה.

הפכו את השידורים לאנמיים.

זה לא מדויק, כי ברגע שמצמצמים את עבודת האולפנים וכן הלאה, השידורים ייפגעו. מה שאומרים לא נכון. אנחנו יכולים להעמיד את זה למבחן, להגיד לעובדים מחר להישמע להוראות ההנהלה ולא להגיע, כפי שביקשו מהם, ונראה אילו שידורים ייצאו מחר.

מה משודר ברשת ב' בלילות?

רשת ב' משדרת מתל-אביב בשעות הלילה.

אז שידורי רשת ב' נשמרים.

בינתיים.

רשת א' משדרת ממחשב בלילה.

ברשת ב' בינתיים אי אפשר לעבור לשידורים ממחשב, כי אם רשת ב' פועלת כמו CNN, כפי שקורה מאז 1991, אם אני לא טועה אז היתה נקודת המפנה החיובית באופן שקשה לתאר ברשת ב' של קול ישראל, בעיקר אחרי מלחמת המפרץ, באמת כל הציבור מריע על כך עד היום באחוזים אדירים לתחנה הזאת, אז אי אפשר להפר אותה מלהיות CNN הישראלית. היא לא יכולה להתחיל לשדר שידורים חוזרים.

אבל שעות הלילה של יום רביעי הם סוף שבוע השידור עבור כמה מן הכתבים שאחראים על תחומים משום שהם ממצים את כל המכסה שלהם ב-4 ימים. כל השאר נשען על כוננויות והסדרים וכן הלאה, ואלה נעצרים. אני לא יודע, אולי סומכים על המצפון המקצועי של העובדים, שגם זה שלא קיבל צו קריאה יגיע למשמרתו. אף איש לא יודע ואין לנו תשובות אמיתיות לתת, פרט לעצה, בגיבוי הייעוץ המשפטי שלנו, שימשיכו לעבוד כרגיל. אומר המנכ"ל: אם אתם רוצים להתנדב, בבקשה. אבל אנחנו מחויבים למשמרתנו ולא סוגרים שאלטרים.

מה אנחנו יכולים לעשות פרט מאשר לשבח אתכם?

מחר יתקיים דיון בבית-המשפט.

לעצור את הקיצוצים הללו למשך 3 חודשים, ואחר-כך שיגיעו במלוא כובדם, בתקווה שעד אז נגיע להסכמים. אפשר להעלות כל-כך הרבה רעיונות יצירתיים. למשל אם אחת ההכבדות היא כוח-האדם אפשר כבר עכשיו אולי להציע לאנשים לפרוש מרצון, כי אחרת ימשכו שנה שלמה סתם כך. בגלל שאחרון העניינים ברפורמה טרם הסתיים לא מפעילים את ראשון העניינים שהוא כבר סגור. אפשר להפעיל הסכם פרישה מרצון. זה כבר יקל.

כאשר יאפשרו לאנשים לפרוש מרצון זה כבר יפנה כמה מאות מיליוני שקלים לרשות השידור. אפשר להתחיל עם הצעד הראשון.

אפשר לעשות הרבה דברים.

אבל אז משרד האוצר יגיד: לא.

במקביל אני תומך בהצעה שהצעת בזמנו, לסגור את ערוץ 33. זה יחסוך הרבה כסף לרשות השידור.

אדוני השר, אחזור על ההצעה שלי בפניך כי אתה יכול להביא הצעה כזאת לממשלה כשר הממונה על רשות השידור. ייעודו הבסיסי של ערוץ 33 היה נכון וחיובי, לשדר לארצות המזרח התיכון, להעביר הסברה וכן הלאה, אבל אני סבור שזה לא קורה כרגע. אחוזי הצפייה בו הם פרומילים, למרות שמר אלי ניסן יושב כאן ומשדר שם את המהדורה בערבית. צריך לחשוב על איזה פתרון יצירתי, שבין 60-70 מיליון שקל הוצאה על ערוץ 33 יתקיימו פשוט במקום אחר, אולי בערוץ הראשון, ופשוט לוותר ערוץ 33. אתה רוצה לשמור אותו, תשמור אותו, אבל אל תשדר בו. אינני יודע איך זה נקבע. במצב שבו נמצאת רשות השידור כעת זה רעיון הגיוני.

רק שמר בראל לא יתרגז על סגירת ערוץ 33 ...

אני לא יודע מה מעמדו של מר בראל כרגע. מנכ"ל לשעבר הוא כמו חבר כנסת לשעבר? ... דרך אגב, לא הלך לו עם הרעיון הזה. הרעיון הבסיסי היה נכון, לקיים הסברה ישראלית למזרח התיכון. זה לא כל-כך הצליח. זה לשיקולך, אדוני השר. אולי כאשר תדבר תתייחס גם לערוץ 33. אני לא יכול להביא את זה כהצעת חוק פרטית בניגוד לעמדת הממשלה, בשל כמה טעמים. קודם כול אני חבר בקואליציה ולא אציע הצעה שלא מתואמת עם הממשלה. אשמח אם הממשלה תביא את זה או שתתמוך בי.

כבוד השר וכבוד היושב-ראש, מה עמדתכם באשר לדחיית הקיצוצים ברשות השידור?

תיכף נשמע. תיכף נתחיל לסכם.

אני רוצה להסכים עם מה שאמרת קודם, שרשת קליטת העלייה (רק"ע) לא תיסגר ורשות השידור לא תיסגר. יש לי ניסיון בעבודה עם משרד האוצר. אני קורא לזה תקציב צבוע. אני מבקש שיפסיקו להתקיים ישיבות בוועדה על רק"ע מכיוון שתתקבל החלטה שהתקציב הזה צבוע. ולא רק שהתקציב צריך להיות צבוע, כלומר שלא פוגעים בו והוא לא בא יותר כשק חבטות, אלא אני מבקש גם שתהיה העדפה מתקנת על כל האפליה שנעשית לאורך כל השנים, שחובטים ברק"ע וכתוצאה מכך כל הזמן אנחנו צריכים להיאבק על רק"ע ולא מספיקים להיאבק על כך שמגיע לדוברי שפות נוספות בישראל, ובמיוחד לילדים, לשמוע את שפת המקור, את שפת המסורת.


באיחוד האירופאי לא מלמדים רק שפה זרה אחת, אלא השאיפה שם ללמד 5 שפות זרות. ולנו כאן יש אוצר – ילדים מגיעים מבית שתומך בשפה נוספת, וכאן רוצים לסגור את אחד המקורות שלהם לשימור השפה ולשימור המסורת.

לא רוצים לסגור את רק"ע. אני לא יודע למה חוזרים לדיון הזה. נאמר במפורש שאין כוונה כזאת. זה לא עומד על הפרק.

אני לא מוכן להגיע לכאן שוב בשנה הבאה לישיבה על סגירת רשת רק"ע. אני רוצה שיהיה תקציב צבוע לרק"ע ושההצהרה של יושב-ראש הוועדה תתקבל לשנים רבות. חבל על הזמן של כולנו. זאת הבקשה שלי.


באותה מידה אני מבקש להגיד שצריך להגן את האינטרסים של הילדים. הם לא באים לכאן, אבל זכותם לקבל גם בשנים הבאות את אותה מכסת שידור כפי שקיבלו בשנים קודמות.


אני יושב-ראש ארגון ההורים הארצי ואני מגן כאן על הילדים. אדוני השר, אתה גם סייעת לנו בנושא טיפולי השיניים שעלה בזמנו בכנסת. אני מודה לך על כך פעם נוספת, ובאותו אופן אני מבקש שתסייע לנו כאן, שלרשת רק"ע ולתוכניות לילדים יהיו תקציבים צבועים ולא יפגעו בהם.


אני מבקש שתהיה הערכה לאנשים שעובדים ברשות השידור. יש לי ניסיון בעבודה גם עם רשתות אחרות, לא רק עם רשות השידור. אני יכול להגיד לכם שעומק הירידה לפרטים ברשות השידור בהכנת הכתבות, גם ל"מבט לחדשות", לעומת ערוצים מסחריים, הרבה יותר עמוק. ברשות השידור מקדישים הרבה יותר זמן ומגיעים להרבה יותר דברים. אלה דברים שחשוב לי להגיד.


הדבר האחרון הוא השוואה למדינות אחרות. בכל תחום אנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה בין 10 המדינות המובילות בעולם. אם נשווה את רשות השידור למדינות אחרות בעלות אותו סדר גודל של אוכלוסייה, כמו למשל דנמרק שיש בה 7 מיליון תושבים, או אם נשווה אותה למדינות הגירה כמו אוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, תראו שברשות השידור עושים עבודה טובה, ועושים אותה ב-cost נמוך. אתם צריכים להביא את זה בחשבון ולבקש ממרכז המידע והמחקר של הכנסת להכין לוועדה סקירה. כל הכבוד שהבאתם את הנתונים, אבל יש כאן כלי העבודה של הכנסת, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, והוא צריך להביא לחברי הכנסת אישור למה שאתה הבאת, אדוני המנהל. אני תומך בך, שלא תבין לא נכון. זה הכול. תודה רבה.

אגב, ועדת הכנסת אמרה אותו דבר בעניין הזה.

אלה נתונים שכל אחד יכול להגיע אליהם. אדוני היושב-ראש, במסגרת הדיון על התקציב, כשמדברים על מיליון שקלים פה ומיליון שקלים שם כדאי גם להסתכל בשקף. אני לא מזלזל בשום מיליון שקלים, אך תראו את ההכנסות מאגרה במדינת ישראל ביחס למדינות אחרות.

סדר המדינות הוא שוויץ בראש ואחריה דנמרק, אוסטריה, נורבגיה, פינלנד, גרמניה, שוודיה. אלה מדינות שהתל"ג שלהן הרבה יותר גבוה.

אנחנו נמצאים במקום האחרון בעולם.

התל"ג שלנו כמו של אנגליה. תסתכל על אנגליה ותסתכל עלינו.

אולי בשנה האחרונה לא כל-כך הולך להם ...

כדאי לקיים פעם דיון למה ישראל נמצאת במקום האחרון בגובה האגרה.

אילו זה היה תלוי בי הייתי מקיים כאן דיונים בנושא רשות השידור עוד הרבה יותר שעות, אך נבצר ממני. אני רוצה להגיב לדבריו של מר אבי גור. אני אומר גם למנכ"ל וגם לעובדים, והם יכולים להעביר את זה גם ל"אנשים בחצר", כפי שאמר מר אסקרוב – סביב השולחן הזה, החל מן השר והמשך בי ובחברי הכנסת האחרים יש הערכה רבה ועמוקה לעבודה היסודית והטובה שעושים עיתונאי רשות השידור.

אדוני היושב-ראש, הרשה לי לקטוע אותך. החשש שלנו כעיתונאים, כאשר אומרים לנו "שידור ציבורי" אנחנו אפילו נעלבים. אנחנו לא שידור ציבורי. גם בשוודיה יש שידור ציבורי. אנחנו שידור עברי ישראלי, עם מודעות עצמית לשליחות שלנו. הרבה חבר'ה יכלו לעבוד בהמון מקומות אחרים, אבל עושים את זה ברשות השידור. הבית שלי הוא בית של משרתי מדינה, ואני רואה את עצמי כממשיך ועושה את זה גם היום. כמו בצבא, כמו במשטרה, להבדיל, גם כאן. ולא שזאת מין תחנה שאם לא הלך בערוץ 2 אז עכשיו נהיה אולי פה ומחר אולי במקום אחר. כך אנו רוצים שיתייחסו אלינו.

אני באמצע דבריי. כך מתייחסים אליכם. גם מהדורת החדשות, גם הרדיו על כל גווניו ועל כל רשתותיו – אני אומר את זה למנהל הרדיו כל הזמן – העבודה שלכם טובה. יש האזנה גבוהה מאוד לשידורי קול ישראל לפי כל הנתונים שאני רואה של TGI, על אף כל הבעייתיות של הירידה בשיעור החשיפה לטובת האינטרנט. הצעירים רואים גם תוכניות – ממש נדהמתי כאשר שמעתי בסוף השבוע שחברים של הבן שלי מגן החובה צופים ב"הישרדות". זה חמור מאוד בעיניי, זאת תופעה חמורה. לכן צריך שידור ציבורי חזק שיאזן. גם "האח הגדול", דרך אגב. אבל אי אפשר להתחרות בזה, החיים ממשיכים. אני גדלתי על תוכניות שלדאבון הלב פסו מן העולם והן מצוינות, תוכניות שעשתה רשות השידור דרך אגב, ונדמה לי שגדלתי די בסדר, וגם האזנתי לרדיו הציבורי, לא האזנתי לתחנות אחרות. כאשר הייתי חוזר מבית-הספר הייתי מאזין לרשת ג'. היום כבר פחות כי הזמן שלי לא בידיי.


נעשית עבודה חשובה ברשות השידור, בשידור הציבורי, ולמרות כל הניסיונות של חבר הכנסת אורון להטיל אשמה על ממשלתנו, על השלטון שלנו, כביכול נעשים ניסיונות לסגור את רשות השידור – הוא מרבה כל-כך לדבר על זה, אולי הוא רוצה בכך בעצמו, אינני יודע. לא נעשה את זה. חבל על הזמן. נטפל בעניין הזה, אבל נטפל בו בצורה יסודית. לא סתם אנחנו שואלים את השאלות, אדוני המנכ"ל, כי אנחנו דואגים לרשות השידור. לא כי אנו רוצים לפגוע ברשות השידור. לא בעובדים, לא בעיתונאים ולא בטכנאים.

הגענו לשעת האמת. כשמדברים על קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים, אין קיצוץ דה לוקס. אמרתי את זה כמשל כמה פעמים. זה דומה למי שמקבל משימה להגיע לאילת ונותנים לו דלק שמספיק עד לצומת הערבה. מה לעשות, הוא נתקע בצומת הערבה ולא מצליח להגיע לאילת. אנחנו בדיוק באותה מתכונת. נעצרתי במפעלי סדום עכשיו.

אבל הדלק הלך. לא קיבלנו עדיין תשובה על העלייה ב-1.2 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה ואחר-כך ראינו עלייה בהוצאות בפרמטרים נוספים. זה פרט לסעיף השכר שבא במקום אחר, אדוני סמנכ"ל הכספים, בהוצאות קשיחות עיקריות. כלומר יש שכר, פעולות קבועות וכדומה.

אלה שתי צורות הצגה שונות.

אגב, התזמורת עובדת עדיין?

עדיין עובדת ואנחנו צריכים לשלם. בעיניי זה אבסורד. כאשר אין כסף לשידורים אני צריך להחזיק תזמורת.

מה אתה מציע שנעשה עם התזמורת?

אם מדינת ישראל, עיריית ירושלים או קרן ירושלים סבורות שנכון שתקום תזמורת בירושלים אז אנא יתכבדו וישלמו.

אולי צריך לדבר עם שרת התרבות, לראות איך ניתן להמשיך את פעילותה של התזמורת.

אבל לא באמצעותנו.

אגב, היא גם תאבד את השם שלה: "התזמורת הסימפונית של רשות השידור ירושלים".

נלך חצי-חצי.

כשהיו הכנסות של מיליארד שקל, זה היה נכון. אבל לא היום.

כיצד הוחלט שרשות השידור צריכה להחזיק תזמורת?

בהרבה גופי שידור ציבורי יש תזמורת.

התזמורת קיימת כבר יותר מ-70 שנים.

כפי ששיפצנו את שערי צדק. תמיד יש כספי אגרה, זה בסדר ...

מה קורה בשערי צדק?

אם תמצאו דרך למכור את שערי צדק ושהכסף יילך לרשות השידור, אנחנו נשמח.

של מי הקרקע?

שלנו, אבל זה משועבד לבנקים. ייתכן שהממשלה דרך זה יכולה לעזור לנו. שמדינת ישראל תאמץ את שערי צדק ותשחרר את הכסף.

לא רק מבנה שערי צדק הישן משועבד לבנקים.

אני לא מבין, זה אפשרי?

המבנה משועבד לבנקים.

אפשר שהבעלות תעבור על שם המדינה.

צריך להחזיר הלוואה של משכנתה גבוהה מאוד.

ייתכן שהבנקים יסכימו שהשיעבוד יהיה של המדינה.

לי אין התנגדות מחר להיות בקרוונים. אני רגיל לזה.

ההלוואה היתה גבוהה כי הקרקע לא היתה שלנו, ועכשיו אנחנו צריכים לשלם על זה.

התוכנית המקורית, שעדיין רלוונטית, היתה להעביר את כל מתקני הרשות, שדי קבורה בירושלים, למתחם שערי צדק. נכון להיום הקרקע היא של רשות השידור, משועבדת לבנקים, וערך החוב לבנקים עולה על ערך השוק.

זאת ההיסטוריה שהשאירו לנו.

זה דיון מרתק.

צריך ללכת עם השר לראש הממשלה, כל הוועדה צריכה לבוא אתו, ולהכפיל את התקציב, ולא לדבר על קיצוצים. מספיק! הטבלה מראה את זה.

אחרי שנצא מכאן נלך לראש הממשלה, אבל רק השר ואני.

בתוכנית ההתייעלות של רשות השידור שהוצגה כאן רואים שציבור הצרכנים עומד להיפגע שוב, לצערנו הרב, אם בקיצוץ מהדורת "מבט", אם בשידורי הרדיו שהוצע שיופסקו ב-11 בלילה, אם בפגיעה בכל הפעילות של הטכנאים או השדרנים שיעברו ל-4 ימי עבודה. כל הדברים הללו יובילו לפגיעה בציבור הרחב. הגיע הזמן לעשות סוף לכל הדברים האלה. או לתקצב את רשות השידור על-ידי הממשלה באיזה אופן, שתסתיים כל הסאגה הזאת. הקפאת ההפחתה באגרה לא תועיל בסך הכול. זה כמו כוסות רוח למת. הגיע הזמן להסדיר את ענייני רשות השידור ולהתחיל מהתחלה את כל הסיפור הזה. לא יתכן שהציבור ימשיך להיפגע עוד ועוד. הגיע הזמן לסיים את כל הסיפור הזה.

זה הרפורמה. צריך לרתום את כל האמצעים לזה.

אם הקיצוצים שעליהם מדברת ההנהלה ייכנסו לתוקף, נגמר העניין.

הם נכנסו לתוקף ב-1 בינואר.

הם ייכנסו לתוקף השבוע.

כלומר את מתנגדת.

הקיצוצים נכנסו לתוקף. אנחנו מבקשים שהם יידחו ל-3-4 חודשים.

אתה יכול לדחות את הקיצוצים ל-3-4 חודשים כהצעתו של מר אסקרוב?

גם כך אני מקצץ רק מחצית מן הגירעון. אם אדחה את זה ב-3 חודשים, גם מחצית מן הגירעון לא אצליח לכסות. חייבים להתחיל לנקוט בצעדים וכל החישוב הוא מ-1 בינואר. הדבר הגרוע ביותר שיהיה, בואו נאמר שלא אקצץ שום דבר, שתגיד לי שמ-1 במרס עליי להתחיל לקצץ בגדול, ואז המשמעויות הן כאלה שאתה לא רוצה להגיע אליהן. אז יגידו לי: לא, אתה לא יכול כשידור ציבורי להפסיק את זה ולהפסיק את זה, ואז הגירעון יגדל כי לא אצליח לקצץ.

קשה לי משהו להבין, אדוני המנכ"ל. הרי יש כאן הקלה שייתכן שוועדת הכלכלה תקדם.

אז הגירעון יהיה של 100 מיליון שקל ולא של 130 מיליון שקל.

כמה מזה חוזר למשרד האוצר כדמי תדרים, כתשלומים, הקלה שערוץ 10 וערוץ 2 קיבלו ואנחנו לא? למה צריך לקחת רק מן העובדים שאמורים להמשיך לעבוד כרגיל כדי שהמאזינים והצופים לא יילכו הביתה מבלי לחזור?

אני מתקשה להבין. אם חשבנו על גירעון של 130 מיליון שקל, כפי שהצגת, ויש הקלה של 30 וכמה מיליוני שקלים לפחות, או שהיא תתבטא בגודל או שהיא תתבטא בזמן. אנחנו מבקשים שזה יהיה בזמן, כדי שנתפנה לעסוק ברפורמה.

גירעון של 100 מיליון שקל הוא מספיק כבד כדי להתחיל לכסות אותו כבר היום. קל וחומר שאני בסך הכול מקצץ נכון לעכשיו רק 50 מיליון שקל. אם אדחה את זה לחודש מרס לא אצליח לקצץ 50 מיליון שקל. זה אומר שאצטרך לקצץ רק כ-30 מיליון שקל, אינני יודע כמה, צריך לחשב את זה. אני לא יכול עם גירעון של 100 מיליון שקל לבוא לוועד המנהל ולאשר קיצוץ של 30 מיליון שקל בלבד. אני אומר לכם כל הזמן ואתם מנסים להתעלם מזה.

אבל תדבר על תוספת. בבקשה, בואו נפסיק לדבר על קיצוץ.

זאת המלחמה שלי ביחד אתך.

אדוני המנכ"ל, אני לא מבין. אמרת שכ-60% מהוצאות רשות השידור הן הוצאות שכר. קיצוץ בשכר הוא קיצוץ בתוצר, אז זה שֵם אחר לקיצוץ בשידורים. למה ללכת מסביב?

נכון, גם התוצר ייפגע.

אז אנחנו מקצצים בשידורים. בואו נקרא לילד בשמו.

וגם השכר ייפגע.

מה אתם רוצים, שלא נקצץ?

כן, ואפשר להאיץ את הדיונים על הרפורמה. הם יותר מדי נינוחים.

תבטל חוזים, תבטל הסכמים, תבטל התקשרויות שלא נדרשות.

תודה, הבנו את העניין.

אולי הוועדה כאן יכולה להנחות ואולי אפילו להתנות.

קודם כול, אני מבקש להודיע שלא נוכל להמשיך להיפגש בצורה סדירה בדיוני הרפורמה כאשר מכים בנו בכל דרך אפשרית. אני בטוח שחלק מזה בא ממשרד האוצר כדי איכשהו לאלץ אותנו לקבל דברים שאנו לא מסוגלים, שאסור לנו לקבל, למען העובדים שלנו. אני מבקש לאשר את ההקפאה בקיצוץ האגרה, בתנאי שלא יפגעו במתכונת השידורים, שלא יפגעו בשירות שאנו נותנים למשלמי האגרה ושלא יפגעו בשכר העובדים.

אתה בעד הורדת האגרה, שהגירעון יהיה גדול יותר?

לא, להיפך.

נגיד שיש שינוי כתוצאה מן הישיבה היום ושמעתה מדברים על תוספת.

אדוני היושב-ראש ואדוני השר הנכבד, יש אפשרות לצמצם בהיקף גדול מאוד בחוזים אישיים, בהוצאות גדולות מאוד. יש דוגמאות רבות, ואני לא רוצה להזכיר שמות, של מזכירות שמקבלות שכר כולל, כולל שעות נוספות, ולא משנה אם כן באות או לא באות, אם יש בכך צורך או אין בכך צורך. יש כל מיני פרשני ספורט, לא מסתפקים בשניים אלא יש 10 פרשני ספורט שכל אחד מהם מקבל למעלה מ-30,000 שקל עלות שכר.

מזכירת המערכת - - -

אולי מזכירת המערכת ותיקה מאוד.

היא לא ותיקה מאוד. היא היתה קשורה ליושב-ראש הקודם באיזו צורה. נותנים לאנשים מקורבים, לחברים, שכר בלתי סביר, לא הגיוני, וזה על חשבון כלל העובדים, ואחר-כך בוכים שאין כסף. יש שוליים רחבים מאוד שבהם ניתן לקצץ.

אני מבקש להבהיר דבר מה שאולי לא ידוע או לא חלחל. השכר של מרבית העובדים הרגילים, שבעצם הם הכוח האמיתי, הצבא הגדול של רשות השידור, התלוש שאנו מביאים הביתה מורכב משכר יסוד וממרכיב נוסף שהוא פונקציה של פעולות, של עבודות נוספות שאנו עושים. אשר על כן, כאשר המנכ"ל אומר שהשכר לא ייפגע הוא מתכוון למרכיב התשתיתי הראשון הנמוך.

אמרתי שהשכר ייפגע.

הוא אמר את זה גם בישיבה הקודמת.

סליחה. כאשר הפעולות נפגעות, שכרנו נפגע. אבל אנחנו מדברים גם על הפעולות, אכפת לנו גם מן הפעולות. לכן אמרתי שלמשל כתבים מן השורה הראשונה, בסוף יום רביעי אמורים על-פי השיטה הזאת לחדול, ואז לא יהיה לך CNN ישראל לא ביום חמישי, לא ביום שישי ולא בשבת.

מנהל הרדיו התחייב לקיים את רשת ב' כ-CNN במשך כל ימות השבוע.

הם אמורים לקבל אישור מראש לפעולות שלהם בימי חמישי עד שבת.

הרשת תתקיים כרשת, אבל השירות לא יינתן. העלות לא גדולה להחזיק משדר פתוח, אבל האנשים שמביאים את הידיעות ה-CNN'יות לא מגובים בשכר. דורשים מהם לעשות את זה בחינם ואוסרים עליהם לכאורה להתייצב, כי ההתייצבות פירושה שכר. אבל ההתייצבות פירושה שירות CNN. הרי לא מתייצבים רק בשביל להחתים כרטיס.

הרעיון פשוט: מי שהוא כתב כנסת, מכיוון שאין עבודה בכנסת בימי שישי ושבת לא יהיה כתב בסוף השבוע והוא לא צריך לקבל שעות נוספות.

וכך גם כתב המדיני, כתב הצבאי וכן הלאה.

אדוני המנכ"ל, אתה יכול, כפי שהציע מר אסקרוב, להודיע על הקפאת הקיצוצים ל-3 חודשים לפחות? זה דבר אפשרי מבחינה כספית?

לעניות דעתי, לא. זה לא לוקסוס. אלה לא קיצוצי לוקסוס, לצערי הרב. אי אפשר לתפוס את המקל משני הקצוות שלו, גם לקצץ 50 מיליון שקל, וזה לא דבר של מה בכך, וגם להגיד: תחכה עם זה חצי שנה. זה לא הולך.

אז מי ידון על הרפורמה?

למה הגענו לגירעון כזה?

תיכף נשמע את השר הממונה על רשות השידור. הקפאה של כל ההתקשרויות החדשות שאינן קשורות לשידור עצמו, את זה צריך ב-3 חודשים הקרובים לפחות, אם לא ב-6 החודשים הקרובים, לעשות. ממש להקפיא את כל ההתקשרויות הללו, את כל הגיוס של הרכבים החדשים, את ה"כוכבים" שאין להם קשר לרשות השידור.

בוועד המנהל נתקבלה החלטה על קיצוץ כל ההתקשרויות החדשות.

אני מדבר על הקפאה מוחלטת.

מה עם ההתקשרויות הישנות?

מתי נתקבלה ההחלטה, בישיבה האחרונה ביום חמישי?

היו שלוש ישיבות רצופות ובאחת מהן נתקבלה ההחלטה.

אדוני המנכ"ל, את זה אני מבקש שתאמר לפרוטוקול. זאת צריכה להיות התחייבות של המנכ"ל. יועצים חיצוניים, יועצי אסטרטגיה, רכבים וכדומה – הכול צריך להיות מוקפא.

אני לא יודע על אילו חוזים אישיים אתה מדבר.

חוזים עם אנשים שאינם עובדי רשות השידור.

למשל חברת פיל"ת. בשם הרפורמה יש הרבה יועצים חדשים.

אני לא יכול להקפיא את הרפורמה.

עצם נקיטת צעדי הקיצוצים מקפיאה את הרפורמה.

יש יועצים במשורה שמכינים את הרפורמה ובבוא העת, בהנחה שתהיה רפורמה, צריך להכין את התשתית לפרישה של 700 עובדים ואי אפשר לעשות את זה בלי חברה מקצועית שמבינה בתחום הזה.


בשידורים אנחנו מקצצים כל דבר שזז. אתן לך דוגמה. החודש קיבלו מכתבים כל מגישי התוכניות שמחוץ לעובדי רשות השידור, אנשים שגייסנו בשנתיים האחרונות לצורך הגשת תוכניות, כמו מר בן כספית מגיש "יומן לחדשות", כמו מגישי התוכנית המשפטית ומגישת "ביקורת טי-ווי" – תוכנית שעוסקת בתקשורת.

אמרתי: חוזים שאינם קשורים לשידור.

הם קיבלו הודעה שמפסיקים את עבודתם. זאת פגיעה לא פשוטה, גם באנשים הללו וגם במיצוב שלנו.

הופסקה עבודה של מי?

כל המגישים החיצוניים שגייסנו בתקופה האחרונה, כמו מר בן כספית, כמו גברת ליאת מודריך, כמו מר חיליק גוטמן. כל אלה שמגישים תוכניות היום ייצאו מרשות השידור והתוכניות הללו יוגשו רק על-ידי אנשים של רשות השידור.

או שיעבדו בהתנדבות, כפי שעושים ברדיו.

הם לא בוטלו. הם יאושרו אישור מיוחד. לא שמענו אחרת.

כל אחד כאן רוצה לשמוע מה שהוא רוצה.

אנחנו מבינים את הצורך ב"טאלנטים" בעולם תחרותי.

אבל הוצאנו אותם.

לא דיברנו עליהם. דיברנו על יועצי תדמית, יועצים אסטרטגיים, כל מיני דברים כאלה.

היות ואני מבין מאין הדברים מגיעים, יש כאן כמה אנשים שאוהבים לייצר הכול כדי לבלום את התהליכים. בחצי השנה האחרונה בסך הכול 3 אנשים קיבלו רכבים, והוצדק לתת להם רכבים. אתה רוצה שאכנס לפירוט פרסונלי כזה – אני סבור שזה לא נכון.

הם צריכים להגיע מהגבעה הצרפתית לרוממה.

תפסיקו לדבר על רכבים. כתבת שנוסעת בכל רחבי הצפון צריכה רכב, אז בואו לא נהיה קרתניים. הכנסת הרי נתנה רכב לכל חבר כנסת כי הבינה שזה זול יותר.

דיברנו על הוצאות שלא למטרות השידור.

בוודאי שיש יועצים למקום שמחזיק 1,900 עובדים ושתקציבו 900 מיליון שקל. שלא יהיו יועצים? השאלה אם הם מועסקים בצורה מדודה. אתה רוצה שלא יהיו יחסי ציבור לרשות השידור? מי יידע על התוכניות שלנו? מי ידע ששידרנו ביום חמישי את מפגש חיל האוויר? לא ידעו, משום שאין לי מספיק כסף ליחסי ציבור. למה רק 6% צופים ב"אקסודוס"? כי אין מספיק יחסי ציבור. אנו בוודאי צריכים את הדברים הללו.

מן האולפן בתל-אביב לא ישלחו לקריית שמונה.

יש מכרז חדש ליחסי ציבור? תבקש מאחד העובדים במשרד דוברת רשות השידור שיעשה את יחסי הציבור, או מאנשי ההנהלה. אין כסף ואי אפשר להוציא. לא צריך. איפה אנשי משרד האוצר? היום אני מאמץ את התפיסות שלכם על התייעלות ולא מקבל מכם גיבוי ...

תן לי סימן ואתחיל לגבות אותך ...

אני לא צריך לתת סימן. אתה שומע את הדברים.

אני לא מדבר על שלייקעס. צריך מקלות שעליהם נתקיים. אם אתם רוצים לקצץ את כל המקלות, זה דרך אחרת לסגור את רשות השידור.

אבל לא נסגור. אם יש עיתונאים שלטענתם – ואני שומע את זה כאן לראשונה – אם ביום חמישי בשבוע הכתב לענייני כלכלה עדיין משדר כי הבורסה עובדת ושוק ההון עובד ולפעמים אפילו ועדות הכנסת עובדות בימי חמישי וצריך לסקר אותן, העובדים לא מקבלים עבור זה שכר. הם מקבלים את שכר היסוד שלהם, שהוא נמוך מאוד בשירות המדינה, אבל איש יחסי הציבור יקבל חוזה עתק, אני משער שכך זה יהיה.

לא יקבל. כבר קיבל. אדוני היושב-ראש, למה אנחנו צריכים עשרות פרשני ספורט? אני לא מבין. קול ישראל היא תחנת ספורט? עשרות פרשני ספורט, שכל אחד מהם מקבל שכר מדהים, מעל 30,000 שקל עלות שכר. הם לא עובדי רשות השידור. הם מועסקים בחוזים אישיים, בחוזי בכירים. איפה נשמע דבר כזה?

יש כאלה בקול ישראל? תספר לי עליהם ...

למה יש כל-כך הרבה סמנכ"לים שלא עושים כלום ומקבלים כל-כך הרבה כסף? למה יש אנשים שכבר לא ממלאים את תפקידם, עזבו את תפקידם לפני שנים וממשיכים לקבל רכב צמוד, משכורת ושעות נוספות? למה? אנשים כבר לא ממלאים את תפקידם, החליפו אותם, יש כבר מחליפים. למה הם ממשיכים לקבל משכורות עתק, רכב צמוד וכל מיני הוצאות? ולנו פוגעים בשעות הנוספות, פוגעים לנו בכוננות שזה צורך קיומי לרשות השידור. אני רוצה לדעת, כך ההנהלה מתנהלת?

אני יכול לענות לאיש המתלהם?

אני לא מתלהם. אני מדבר מתוך כאב.

הוא מדבר מדם לבו.

הוא לא מדבר מדם לבו.

כן, אני אומר את זה מדם לבי, ולא חשפתי עדיין הכול. יש לי עוד הרבה לחשוף.

תחשוף מה שאתה רוצה.

עדיף שלא אחשוף את הדברים האלה.

אתה לא יכול להגיד דברים כאלה כי הם כבר יופקעו מן הוועדה הזאת ויעברו לוועדה אחרת.

אני אומר דברים לא נכונים?

זאת לא הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

אדוני היושב-ראש, אני אומר דברים נכונים ואפשר לבדוק אותם.

הדברים נרשמו בפרוטוקול. מה שאמרת חמור. אמרתי שאתה מדבר מדם לבך, אבל הבאת לכאן דברים שלא שייכים לוועדה הזאת אלא לוועדה אחרת, שבמקרה אני חבר בה.

אני מציע שנתרכז בילדים ובצרכנים של השידור.

אי אפשר שהדברים האלה יוותרו ללא מענה. הדברים בלשון המעטה – כדי לא לפגוע במר צבי גרזון כי הוא מדבר אולי מדם לבו, לכן אני נזהר – רחוקים מרחק רב מן התיאור שהוא מתאר. אם רוצים להיכנס לרזולוציה דקה יותר אני מוכן לעשות את זה.


נכון שיש 2-3 מקרים של אנשים שמשתלם שכרם הגבוה גם כאשר הם לא עובדים. ניסינו להוריד את זה, אבל בהיבט המשפטי, מכיוון שיש חוזה איתם אי אפשר להוריד את שכרם. עם כל הכבוד, אני לא יכול היום להתנהל גם מול בית-המשפט ולכופף את בית-המשפט או את ההלכות המשפטיות המוזרות בחלקן שקיימות ואני חייב להמשיך לשלם את שכרם גם אם הם לא עובדים. אלו 3 מקרים כמדומני, וכולנו יודעים שזה נמצא בדיון בבית-הדין לעבודה ולא ניתן להפחית את שכרם כי יש להם חוזה. זה הכול. מכאן ועד להתגלגל לדברים שנאמרו, אני מציע שמר צבי גרזון ייזהר קצת.

אני מוכן להיזהר, אבל אני מכיר יותר משלושה עובדים כאלה.

אתם פוגעים בעצמכם. דברו על תוספת ולא על קיצוצים.

אני רוצה לדבר על סדר עדיפות של הפקות. בוועדת 250 האחרונה נתקבלה בקשה על-ידי ההנהלה לאשר סדרות תוצרת חוץ-לארץ, סדרות כמו "הדרדסים" ו"משפחת סימפסון" בעלויות של 4 מיליון שקל. לא אישרתי את זה כמובן.

זה לא נמצא בארכיון שלכם?

סדר העדיפות צריך להיות קודם כול לסדרות תוצרת כחול-לבן. אני מבקש שתתקבל כאן החלטה שכאשר מאשרים תקציב לסדרות, הסדרות צריכות להתחיל מכחול-לבן, ולא סדרות שלא עושות שום שירות לשידור הציבורי.

מכוח מה מקבלים החלטה כזאת?

סרטים משודרים בכבלים ובלוויין ובכל הערוצים המסחריים. אנחנו לא יכולים להתחרות בערוצים המסחריים בקניית סרטים. תודה.

אני רוצה להתייחס לקיצוץ. מבלי להיכנס לפרטים של הקיצוץ, למרות שאני מכיר אותם, אני לא יודע להגיד מה עדיף ומה כדאי לעשות. אני לא רואה שום דרך שבה ההנהלה יכולה שלא לקבל החלטה כזאת. מדברים כאן על גירעון בסדר גודל של למעלה מ-100 מיליון שקלים ולהנהלה אין ברירה אלא לעשות הפחתה כזאת.


מנכ"ל רשות השידור אומר כאן שהוא ערך בחינה יסודית והוא יודע היכן הוא יכול להוריד והיכן יש הוצאות קשיחות שאין לו שום השפעה עליהן, והוא גם אומר שזה לא מכסה את כל הגירעון שצפוי לו בסוף השנה. בהינתן שלפי הדברים שהוצגו לי בסימולציות שלהם ההקפאה הזאת תעבור כאן בוועדה ועדיין לא תכסה את כל הגירעון, כלומר יהיה צורך בקיצוץ נוסף, לדעתי כל הפחתה שההנהלה יודעת להגיד: "את זה אני מסוגלת לבצע כרגע כדי להקטין את הגירעון העתידי" – זה מהלך מתבקש, ואפילו מתחייב.

מה תורם משרד האוצר? בישיבה הקודמת היושב-ראש ביקש לדעת, אם אני זוכר טוב, כמה אתם מקבלים בחזרה מן האגרה שלנו.

אנחנו לא מקבלים ולו שקל מאגרת רשות השידור.

מה זאת אומרת? אנחנו לא משלמים מסים ולא משלמים אגרות?

גם אני כעובד מדינה משלם מסים על שכרי.

אבל לא על עצם זה שאתה תופס את הקרקע של המדינה. מזה אתה פטור. אתה לא משלם על תדרים. אנחנו משדרים על-פי חוק ומשלמים על תדרים.

אני מבקש שלא תגיד דברים שאתה לא יודע. גם משרדי ממשלה שתופסים קרקע משלמים עבור הקרקע הזאת.

אתה נציג משרד האוצר, שמצד אחד רוצה קיצוץ ומצד שני רוצה רפורמה. אלה דברים שמבחינת ההגשמה שלהם סותרים זה את זה עכשיו. כל קמב"ץ של גדוד היה בונה תוכנית נורמלית יותר. צריך להגיד את הדברים על השולחן.

משרד האוצר רוצה לשלוט ברשות השידור כפי שהוא שולט בכל גוף במדינה הזאת.

מר רן אפרתי, אתה טועה.

אני לא טועה בכלל.

ההתנהלות שלנו בשנתיים וחצי האחרונות מעידה אחרת.

ההתנהלות שלכם לגבי רשות השידור מחפירה ביותר, כולל ההתנהלות במשא ומתן. מחפירה ביותר, לא מקצועית, לא רצינית ולא מובילה לשום מקום.

מר אורן משה, אתה מוכן לצבוע תקציב לרק"ע?

אני בפירוש לא מוכן להחליף את הנהלת רשות השידור. ההנהלה תחליט איך לנצל את התקציב.

שאלתי מבחינת משרד האוצר. "תקציב צבוע" זה מונח של משרד האוצר ולא של שום משרד אחר.

אני לא מנהל את תקציב רשות השידור.

אבל יש דברים שבבית האוצר עצמו. הדרישה לקיצוץ בו בזמן עם הדרישה להחיש את הדיונים על הרפורמה ולהשלים אותה – איך אפשר להגשים את שני אלה ביחד בו בזמן? יש ביניהם סתירה.

אילו הייתי במקומו של המנכ"ל לא הייתי מגיש תקציב לא מאוזן.

אבל אתם תופסים את המנכ"ל בגרון, כי אתם דורשים ממנו.

אז הוא עושה את ההפחתה.

אני שואל את הדורש, את משרד האוצר.

לרשות השידור יש ספקים שהיא צריכה לשלם להם. בסוף רשות השידור צריכה להיות מאוזנת.

אתם מוכנים לדחות את זה? לא למחוק את החובות, אלא לדחות. אתה אומר שאתה מעדיף לקבל את הכסף הזה מאשר שאנחנו נקיים את חוק רשות השידור, כי יש חוק מול חוק.

ממש לא.

אם אני לא אשדר, אני לא קיים.

הבנו. לא נמצה את הדיון כאן.

בסופו של דבר העובדים יתקוממו.

נכון, אבל גם אין אלטרנטיבה לקיים שביתה של 52 ימים כי אז אנשים יעברו לצפות בערוצים אחרים.

בדיוק. לכן קראתי לזה משחק של lose-lose.

בתקופת השביתה הארוכה ברשות השידור, ב-1987-8, פעל ערוץ 2 הניסיוני ואז ראיתי את השידורים וכך התוודעתי לערוץ 2 כאשר אתם שבתתם במשך 52 ימים. מה זה נתן לרשות השידור? כלום. סתם הצופים למדו להכיר תחנות רדיו וטלוויזיה אחרות וגלי צה"ל זכתה להאזנת שיא. מאז רבים לא חזרו מגלי צה"ל, דרך אגב. זאת אחת הטרגדיות של רשות השידור.

אדוני היושב-ראש, כאשר השירות שלנו יהיה חלקי וישמעו שיש התרחשות שלא מסוקרת בקול ישראל משום שההוא גמר את ארבעת הימים שלו, יעברו בצורה רכה לערוצים אחרים.

אני רוצה להביא את מצוקת הוועד המנהל של רשות השידור. מצד אחד, אנחנו שומעים כאן את דבריו של מר אורן משה ואנו מכבדים כל דבר, ויש לנו מחויבות להגיש את התקציב מאוזן ומאושר ב-1 בחודש. מצד שני, אנחנו מקבלים לאישור תקציב לא מאוזן. היינו מודים מאוד אילו אפשר היה – וזאת פנייה לשר הממונה, שכבר נעשתה, וגם ליושב-ראש הוועדה – לאפשר לנו את מרווח הזמן ובכל זאת לא להגיע לפיצוץ דיוני הרפורמה.


העמדה שהמנכ"ל מייצג מחויבת. אם לא נתחיל בקיצוץ, בתוכנית חירום, אי אפשר יהיה להגיש תקציב בכלל. אם מגישים את תוכנית החירום ומתחילים לבצע אותה ביקשנו גם, והיתה הסכמה של ההנהלה, חלק מן הדברים לבצע מתחילת פברואר וחלק מתחילת מרס.


היינו מבקשים מאוד שתמצאו דרך שתאפשר לנו בכל זאת להמשיך בדיוני הרפורמה. לנו אין שום דרך אחרת מלבד להחיל את צעדי החירום כפי שהוגשו לנו על-ידי ההנהלה, ובכל זאת אם התקציב לא יהיה מאוזן הוא לא יאושר על-ידנו ויצטרך לעבור ללא אישור.

תודה. רשות הדיבור לשר, בבקשה.

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי-יואל אדלשטיין:


תודה, אדוני היושב-ראש. הדיון הזה לא פשוט. אמרתי לך באופן פרטי ואני מוכן לומר בפומבי שחלקים גדולים מן הדיון שאנו מקיימים כאן לא חדשים עבורי. עם רוב הגורמים שמיוצגים כאן ועם אנשים רבים שיושבים סביב השולחן הזה נפגשנו בדיונים שונים.


אני מצדד בעמדה שהשמעת. אמרתי לא פעם ואני מוכן לומר גם לפרוטוקול שהמשימה שלנו היא לא לסגור את רשות השידור אלא לשפר כל מה שאפשר בשידור הציבורי על מנת שיישאר. זאת הדרך הקשה יותר.


אני נזהר מאוד בתפקיד שלי. הייתי שר במספר משרדים בקדנציות שונות, אבל להיות השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור שונה מאשר להיות שר שממונה על משרד. לא הייתי יושב בשקט כזה במהלך הדיון אילו היה המשרד שלי עומד כאן לדיון ולא היתה נאמרת, עם כל הכבוד לכולם, אף מילה שלא על דעתי בדיון בכנסת כאשר העניין נוגע לענייני משרדי. כאן זה מצב אחר לגמרי. אני חייב, גם על-פי חוק, לשמור מרחק מניהול שוטף של רשות השידור ולא להתערב.


את כל הדברים הללו אני אומר כהקדמה לדבר שאני אומר – הביטוי "מדם לבי" כבר הושמע כאן, אז אגיד: בדם לבי. אני לא בשום צד במשא ומתן, לא בצד של ההנהלה, לא בצד של הממונה על השכר, לא בצד של הוועד המנהל ולא בצד של ועדי העובדים, לא בשום צד. אבל אני רוצה להזהיר את כולנו שאנחנו משחקים באש. כל אחד יכול להסכים או לא להסכים, ואילו פירטתי אולי חלק היו לא מסכימים.

הגדרתי את זה יפה יותר: הולכים על חבל דק. אנחנו כבר בלרינות.

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי-יואל אדלשטיין:


אתה כל-כך הרבה שנים בגוף עיתונאי שגם אם אתה לא מייצג עיתונאים אתה כבר עיתונאי, או כמעט עיתונאי.


תסלחו לי, אף פעם לא היו לי בעיות IQ. אני לא גאון ולא פרופסור, אבל בעיות IQ אף פעם לא היו לי. נפגשתי עם כל מיני גורמים וניסיתי להבין את הפערים העצומים שמצריכים עוד שנתיים משא ומתן על ההסכמים הללו, אך לא הצלחתי להבין. נפגשתי לא עם צד אחד, אלא עם כל ראשי ההסתדרות וכל הנציגים האפשריים של משרד האוצר, אך לא הצלחתי להבין.


כנראה יש איזו תחושה שהולכים על חבל דק ומשחקים באש אבל שבסוף נגיע לחוף מבטחים. אני לא יודע אם נגיע. אנחנו עושים הכול על מנת לא לפגוע בשום צורה, אבל בסופו של דבר אינני יודע לאן יוביל אותנו המשחק הזה. גם בפוליטיקה, אתה יודע איך אתה נכנס וחושב שאתה הכי חכם מכולם אך לא יודע איך אתה יוצא. אני אומר את זה לכל הצדדים, לא למישהו ספציפי בדיון הזה. כדאי לתפוס את העסק בדקה התשעים.


אני חייב לך תשובה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שבתוך כמה שבועות יהיה כבר ועד מנהל חדש ומליאה חדשה. ועדת המינויים המכונה "ועדת שפניץ" מתחילה לדון כבר החודש ונכנסת לתהליך של בחינת כשירות המועמדים וכן הלאה. אבל אני לא מביא משיח. מי שלא יהיה בוועד המנהל, חלק זה אנשים שכבר יושבים סביב השולחן הזה, אבל מי שלא יהיה הוא לא משיח. זה לא שמישהו יבוא ויציע איזה פתרון לכל הפערים והסכסוכים שהיו עד כה במשא ומתן ו: טראח, חתמנו, הגיע גאון הדור ואנחנו הולכים אתו לשתות לחיים לכבוד ההצלחה. לא כך עומד לקרות. אני אומר לכולם, אנא מכם תגמרו את זה.


אני מזכיר לכולנו שהתכנסנו כאן לכבוד המאורע הלא משמח של הצעת החוק המדוברת. האם אני שמח להעביר את הצעת החוק הזאת? לא. אבל אני רוצה לציין כאן שאילו הייתי חבר באופוזיציה הייתי מתנהג בפחות אחריות מאשר ראינו כאן מכל מיני חברי כנסת, וגם במליאה. אדוני היושב-ראש, חששנו, גם אתה וגם אני, שיעשו כל מיני מארבים וכל מיני דברים, אבל כולם מבינים, לא חשוב היכן הם נמצאים ובאיזו סיעה. אז מישהו יעלה למליאה ויגיד שהשר לא יודע לנהל, שהממשלה לא יודעת לפעול ושלא עושים, אבל בסופו של דבר כולם הצביעו בעד הצעת החוק הלא פופולרית הזאת. כאשר אני אומר שמשחקים באש, חברים אני לא יודע מה אתכם, אבל אני יודע מה שואלים אותי, ואמרתי את זה גם באגודת העיתונאים. לא שואלים על הרייטינג אלא למה עדיין לא ביטלתי את האגרה. בזו הלשון, כולל אתמול בערב.


חברים, כולנו כאן במצב מאוד לא פשוט. כדאי לגמור עם הפרק הזה. נאמר: תפסת מרובה, לא תפסת. מה שאפשר לתפוס, נתפוס, אבל שלא נגיע למצב של "תחתיי אני קודח", שכל אחד ישמור על עוד משהו, לא חשוב מאיזה צד, על עוד עשירית סעיף ובסופו של דבר כל הספינה תגיע לאן שתגיע. אני אומר את זה מדם לבי, וסליחה אם פגעתי במישהו אבל לא התכוונתי. כדאי לגמור עם זה עכשיו-עכשיו ולצאת לרפורמה בדקה התשעים.


כן, יהיה ועד מנהל, תהיה הנהלה והם יובילו את הדברים. לא אצטרך, כפי שאמרתי, להתעמק בכל מיני סוגיות שגם אסור לי להתעמק בהן. יחד עם זה, מה שאפשר לחתום היום בדיוק באותו אופן אפשר יהיה לחתום בעוד 3 חודשים, רק שהזמן פועל לרעתנו.


מבחינת מחויבות, אדוני היושב-ראש, שמענו את זה גם ואתה בוודאי יודע, דיבר על כך מר אורן משה ממשרד האוצר שנכח בפגישה, עם שר האוצר הדברים מסוכמים. מדובר בסכומי כסף גדולים ובתהליך לא פשוט. יש עוד צרכים במשק, מי כמוך יודע. אבל כולם מבינים, למרות שפה ושם שומעים איזו דמגוגיה על כך שרוצים לסגור את רשות השידור ולהרוס אותה, שרוצים לשלוט בה פוליטית, וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו מחויבים לרפורמה, הולכים על הרפורמה. אבל, אלוהים אדירים, בואו כבר נלך על זה. למה מחכים כאן? יותר קל לא יהיה. האמינו לי, אני לא רוצה להיות במצב שבעוד 11 חודשים אבוא אליכם ואגיד: חבר הכנסת אופיר אקוניס, אתה חבר שלי, לא נעים, בוא עוד פעם נאריך את הקפאת ההפחתה באגרה, רק לעוד שנה, עוד פעם נקפיא, עוד פעם נתקן, או-טו-טו תהיה רפורמה. עם ה"או-טו-טו" הזה אני לא מתכוון להתעסק בעוד 11 חודשים.


עד כאן. אני מבקש מאוד, אדוני היושב-ראש, גורל רשות השידור נמצא בידיים שלך, תרתי משמע. רק אתה יכול להצביע סביב השולחן הזה. אני מבקש ממך מאוד להצביע בעד הצעת החוק, ואני מבקש לא פחות ממך וממנהלת הוועדה, אם אפשר יהיה עוד היום להעביר את הצעת החוק הזאת למליאה אנחנו נשמח מאוד.

אין אפשרות כזאת, מצטערת.

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי-יואל אדלשטיין:


אני מבקש להתייעץ אתי לפנים משורת הדין אולי. אנצל את מעמדי כחבר נצחי בנשיאות הכנסת.

לא אספיק להניח את הצעת החוק היום.

נבדוק. נדון על כך אחר-כך שלושתנו בנפרד, אבל לפני שנתיים זה נדון במליאה ב-14 בינואר.

בשנה שעברה זה נדון במליאה ב-29 בדצמבר.

בלאו הכי אנחנו מחילים את זה רטרואקטיבית. אנחנו כבר ב-4 בינואר.

אקרא את הצעת החוק כפי שהתפרסמה ברשומות ב-21 בדצמבר 2009.


הצעת חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009


סעיף 1 – תיקון חוק רשות השידור

"בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 28א(ב) –

(1)
בפסקה (7), במקום "בשיעור של 5%" יבוא "בשיעור של 0%";

(2)
אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8)
בשנת 2011 ואילך – בשיעור של 5%".

סעיף 2 – תיקון פקודת התעבורה
בפקודת התעבורה, בסעיף 84(ג1) –

(1)
בפסקה (1), במקום "עד יום ו' בניסן התשס"ט (31 במרס 2009)" יבוא "עד יום כ"ה באדר ב' התשע"א (31 במרס 2011)";

(2)
פסקה (2) – תימחק."

אני רוצה להזכיר שיש הצעות של חבר הכנסת אורון. אני מבינה שהן יירשמו כאן כהסתייגויות.

כן. אנחנו צריכים להצביע על ההסתייגויות שלו? לא. אני נמצא כאן לבד. אני לא מקבל את ההצעות של חבר הכנסת אורון והן הופכות להיות הסתייגויות.


אדוני המנכ"ל, מכיוון שמוצע להקפיא את ההפחתות באגרה ובסכום הנוסף, אני מציע שתאמר לנו שאתה כמנכ"ל מציע גם להקפיא את החוזים ואת יתר הדברים שאינם נדרשים לשידור ברשות השידור.

שר ההסברה והתפוצות והשר הממונה על רשות השידור יולי-יואל אדלשטיין:


שלא קשורים ישירות לרפורמה ברשות השידור.

דיברנו על כך תוך כדי הישיבה.

כל מה שלא נוגע לשידור ולרפורמה מוקפא בכל מקרה כבר זמן רב. אמרתי יותר מזה, שגם בשידור אנחנו מורידים עכשיו דברים משמעותיים, כולל "טלנטים" מבחוץ שהם משמעותיים לשידור.

אלא אם כן הם מתנדבים, כך אמרנו.

בכל תחום שהוא כמעט אנחנו עושים את הדברים במשורה על מנת לעשות את המינימום ההכרחי. אבל המקום חי ויש גם מינימום הכרחי. אנחנו עושים את זה באחריות רבה.

מה באשר לרכישת הפקות מחוץ-לארץ? לבטל? להקפיא?

מה זה קשור? עם כל הכבוד לך, מר יעקב נווה, זה לא קשור לכנסת.

אני לא מנהל את רשות השידור. אני לא יכול להיכנס לדברים הללו.


מכיוון שאין כאן חברי כנסת נוספים, שבוודאי לא יתנגדו ולא יימנעו, אני מאשר את הצעת חוק אגרה בעבור רשות השידור (הקפאת ההפחתה באגרה) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009. אני מבקש להביא אותה בהקדם האפשרי למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45

PAGE
38