14
ועדת הפנים והגנת הסביבה


26.1.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"א בשבט התש"ע (26 בינואר 2010), שעה 12:00

מזעור נזקי השימוש בחומרי הדברה

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר

מיכאל בן ארי

ניצן הורוביץ

דב חנין

יעקב טירקל

- שופט בדימוס

אורלי פרנסה

- אגף אגרו אקולוגיה – סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה

שלמה קפואה

- ראש אגף אגרו אקולוגיה – סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה

אורנה מצנר

- אגף מדען, המשרד להגנת הסביבה

ישעיהו בראון

- המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה

רחלי יהושוע

- מרכזת מחקר, המשרד להגנת הסביבה

אורנה ברגרזון

- סגנית המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה

רינה ורסנו

- ד"ר, ממונה על מזהמי מזון, משרד הבריאות

ירדנה פלאוט

- מנהלת תחום תכנון פיזי, משרד התשתיות הלאומיות

עירית ליבנה

- מפקדת על תחום הבריאות, משרד החינוך

מרים פרוינד

- מ"מ מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רינה אשכנזי

- מנהלת תחום תכשירים בהגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף חפץ

- רב ניצב בדימוס, משטרת ישראל

רחל בוצר

- עורכת סקרים, חברת הוועדה במרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון

שבתאי בוצר

- חבר הוועדה במרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון

דבורה מיר

- מרצה ודוקטור, חברת הוועדה במרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון

יורם פינקלשטיין
- חבר הוועדה במרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, פרופסור מנהל השרות והיחידה לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי "שערי צדק"

אורנית רז

- מנכ"לית הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

גיא רילוב

- אחראי על קשרי חוץ, הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אליהו ריכטר
- פרופסור מתמחה ברפואה תעסוקתית ובבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית בית הספר לרפואה

יעל שטיין
- רופאה ביחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית, האוניברסיטה העברית בית הספר לרפואה

איתן עמיחי
- בעל חברת הדברה, איגוד לשכת המסחר

יוסי לשם
- חוקר בכיר, אוניברסיטת תל אביב

יורם יום טוב
- זואולוג, אוניברסיטת תל אביב

עמית אופיר
- דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים

רזי רונן


- בעל חברה

שירלי דפני

- מנהלת רישוי ורישום חומרי הדברה

אילן שלוסברג

- פרופסור, מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה, מכון וטרינרי, בית דגן

רונן מיר


- דוקטור, מנכ"ל המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל

צבי זידמן

- מנהל שוק מקומי – מכתשים

יוסי ביידץ

- מנהל תחום בעלי חיים בקרן קרב

נפתלי מדר

- ממונה על חינוך סביבתי במחוז צפון, משרד החינוך

אבינועם בן יצחק
- מנכ"ל החברה להגנת הטבע

דן אלון


- מנהל מרכז הצפרות הארצי, החברה להגנת הטבע

חגית הלמר

- יועצת משפטית, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום

- דוברות, החברה להגנת הטבע

דורית מילר

- החברה להגנת הטבע

חיה ארז

- חקיקה משפטית, החברה להגנת הטבע

ניר פפאי

- ראש אגף שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

ציפי איסר איציק
- מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין"

סלימאן אבו רוכון
- מנהל קשרי חוץ, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יהושוע שקדי

- דוקטור, רשות הטבע והגנים הלאומיים

עופר בהט

- אקולוג, סמינר הקיבוצים

סוהיל זידאן

- קרן קיימת לישראל

יוסף בן מאיר

ישי שכטר

יפה שפירא

עדי צחר - חבר המתרגמים בע"מ
מזעור נזקי השימוש בחומרי הדברה

צהריים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה ועל סדר היום – מזעור נזקי השימוש בחומרי הדברה. מר לשם פעל רבות לקידום העניין וזוהי הזדמנות להודות לו. בדיון הקודם עסקנו בנושא רעידות האדמה, ואני אפתח את הדיון היום עם ציטוט נוסף מפרק ק"ד מספר תהלים: "ארזי לבנון אשר נטע, אשר שם ציפורים יקננו, חסידה ברושים ביתה, הרים הגבוהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים". זהו הנושא בו אנו עוסקים היום – כאשר אנו שומעים לעתים קרובות על שימוש בחומרי הדברה שפוגע בחי.

המדרש מספר במגילת קהלת, "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו – ראה, מעשיי כמה נאים ומשובחים הם. וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". אנחנו מנסים למזער נזקים, ואני מקווה שמהדיון היום תצא תועלת והחלטה שתמנע המשך פגיעה באותם בעלי חיים, ובייחוד הציפורים, שכן זנים מסוימים הולכים ונכחדים במשך הזמן.

אני מקבל בברכה את כל האורחים המכובדים שהגיעו היום. לא אקדים ואקרא בשמות כולם, אך אני מקדים ומציג את כבוד השופט בדימוס יעקב טירקל.

המטרה של המיזם הזה היא יוזמת החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות נוצרה פעילות אינטנסיבית גם עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, שכן בעיית חומרי ההדברה היא בעיה אקוטית. בדו"ח שפורסם על ידי רשות הטבע והגנים, היו מאה ועשרים מקרי הרעלות – כלומר בכל שלושה ימים יש הרעלה של חיית בר. לדוגמה, לפני קום המדינה שקיננו בישראל אלף זוגות נשרים, כיום מקננים רק שישים זוגות.


פנינו לחבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת ניצן הורוביץ, וחשבנו להקים מיזם בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, לקידום הבעיה בהיבט האכיפה, החקיקה והחינוך וההסברה. תמונת המצב היום במדינה היא לא רק פגיעה בחיות הבר אלא גם בבריאות הציבור, והתקווה שלנו היא שבעזרת הכנסת ייעשה שינוי משמעותי שייעשה יחד עם החקלאים ולא נגדם.

תודה רבה. מפאת חוסר זמן וריבוי דוברים, אבקש מהדוברים לקצר בדיבור עד לחמש דקות.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על כינוס המפגש החשוב, ולברך את דוקטור יוסי לשם וחבריו המסורים שעשו עבודה רבה כדי שהמפגש יתממש. כיושב ראש הוועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות, עמדתי נוגעת קודם כל לשאלות בריאות הציבור. חומרי הדברה עלולים לפגוע קשות בבריאות בני האדם, מסגרת הזמן לא מאפשרת לי לבצע סקירה אך באופן כללי מדובר בגרימת סרטן, פגיעות בהתפתחות מוטורית של ילדים ונזקים רבים נוספים שיכולים להיגרם מחומרי הדברה.

בכל המדינות המפותחות, מערכת הפיקוח על חומרי הדברה היא קפדנית ומחמירה מאוד, והמטרה בפיקוח על חומרי הדברה היא איסור על השגת תועלת לטווח קצר של השמדת מזיקים, במחיר נזקים גדולים לטווח הארוך.

אני מברך על עבודת הוועדה בנשיאותו של השופט בדימוס טירקל, שהכינה שורת המלצות מעשיות בעניין הטיפול בנושא. עם זאת, על מנת שנוכל להגיע למצב שאנחנו מוגנים מפני נזקי חומרי ההדברה, יש עוד לעשות כברת דרך ארוכה.

יש לשקול איחוד טיפול בסוגיית חומרי ההדברה תחת קורת גג אחת, גורם מקצועי אחד שיבצע באופן שוטף את הטיפול. יש לפעול במהירות לכך שחומרי הדברה שידועים לנו נזקיהם יוצאו מרשימת חומרי ההדברה המותרים. לכך ניתן להשתמש בחקיקה קיימת, למשל חוק החומרים המסוכנים, והצעת חוק הרשויות המקומיות – אכיפה סביבתית, שנותן לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה, וניתן גם להפעיל בעניין זה את רשויות הפיקוח של הרשויות המקומיות כדי להגיע לאכיפה אפקטיבית של איסורים בנושא חומרי הדברה.

בנוסף, חשובה הגברת השקיפות לציבור בנושאים השונים כמו מה מותר ואסור, מי מקבל את ההחלטות, מה נעשה ואיך נעשים תהליכים. בנושאים אלו היה דיון בוועדת ביקורת המדינה, וננקטת עד כה גישה ליברלית מידי על ידי משרד החקלאות. אני מקווה שהדברים מטופלים ומובנים, ובכוונתנו לעקוב בדבקות אחר ההתפתחויות.

באופן כללי, גישתי היא שלמשרד להגנת הסביבה יש ראייה אינטגראלית, שלוקחת בחשבון שלושה משתנים חשובים – האדם, בעלי החיים והטבע, לכן המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם תחתיו צריכות להתאגד כל הפעולות המקצועיות בנושא נזקי ההדברה.

חשוב לייצר סטנדרט גבוה וקפדני של הכנסת רעלים חדשים לשימוש במערכת. בנוסף, יש לשנות מבחינת החקיקה מנגנונים שיקלו על אכיפה והתמודדות עם מפרי חוק. למשל, יש צורך בחזקה משפטית שעל פיה אם חומר ההדברה נמצא בשטח מסוים, החקלאי שברשותו השטח אחראי לשימוש בו. כמובן שזוהי חזקה משפטית שניתן לערער עלייה, אך חשוב שהיא תהיה קיימת מלכתחילה. מבחינה משפטית יש צורך בהחמרת עונשים לעבריינים, ובנוסף יש לשקול מנגנונים שהוכנסו בהליך חקיקה של עיצומים מנהליים. כלומר, יש עבודה רבה שצריכה להיעשות בכנסת ומחוצה לה על מנת לקדם את העניין בצורה ראויה.

מדובר בבעיה משותפת לבני האדם ולבעלי החיים, והעבודה שנעשתה לקראת הדיון מראה שגם הפיתרון יכול להיות משותף, ואנחנו יכולים להסתייע בבעלי חיים כדי לבצע מהלכי הדברה ביולוגית שיקלו על התמודדו תעם מזיקים מסוגים שונים. יש מודלים שונים ומוצלחים לאותה הדבר ביולוגית, שהם פתרונות זולים ואפשריים, כמו יצירת קינון של בזים ותנשמות הפועלים בשטח נגד מכרסמים שונים. אנחנו יכולים להשתמש בטבע כדי להתמודד עם הבעיות, ולא להרוס את הטבע או להמית ציפורים. ניתן לנצל את יכולות הטבע כדי להגן גם על בני האדם וגם על בעלי החיים.

אני מבקש את התייחסותו של כבוד השופט בדימוס מר יעקב טירקל, יושב ראש הוועדה הציבורית של המיזם הלאומי למזעור נזקי השימוש ברעלים.

תודה רבה, אני רוצה לברך תחילה את יושב ראש הוועדה וחבריה על המפגש החשוב הזה. עיקר החשיבות היא כרגע בהעלאת הנושא למודעות הציבור, וזהו נושא חשוב. עם כל הכבוד לחובבי הטבע, יש לחשוב בראש ובראשונה על הנזקים לבני האדם, וכפי שציין חבר הכנסת דב חנין – האחד כרוך בשני. בפגיעה בבני אדם היא איומה ונוראה, מחקרים רפואיים הצביעו על נזקים קשים ביותר לבני אדם. יש לתת את הדעת על כך שלא מדובר בנזק דרמטי אלא איטי ומצטבר. תחום אחד לדוגמה הוא ירידה בפוריות כתוצאה מרעלים שחודרים לגופינו בכל מיני צורות. לכן, אני חוזר ואומר שיש לעסוק בנושא.

אדוני היושב ראש ברשותך, ברצוני להציג את עבודתה המקצועית של הוועדה. שמי דוקטור עופר בהט ואני משמש כמרכז פעילות הוועדה הציבורית. בתקופת פעילות הוועדה עבדתי מול חמש וועדות מקצועיות של המיזם בתחומים השונים. יש להדגיש שהוועדה התכנסה למשך תקופה מוגבלת, ולכן ההמלצות שהתקבלו הן ראשוניות בלבד. יחד עם זאת, האנשים שהצלחנו לרכז לוועדה הם אנשים מהמעלה הראשונה בלעי ניסיון וידע רב בתחומים הרלוונטיים ולכן מדובר בריכוז ידע וניסיון ארוכי טווח ולכן אל עף העובדה שההמלצות ראשוניות, הן בעלות משקל משמעותי יותר.


ברצוני לציין שהוועדה פעלה במקביל לחמש וועדות בנושאי חקיקה, אכיפה, טוקסיקולוגיה סביבתית, בריאות הציבור וחינוך והסברה. בסופו של יום, רוכזו הנתונים ועלו מספר נקודות עיקריות. נקודה מרכזית אחת מדיוני הוועדות השונות היא שהבעיה היא לאומית שפוגעת בהיקף נרחב בסביבה ובאדם, ובהתאם לכך יש לאמץ פתרונות חדשנים ויצירתיים.

יש לציין כי אין מטרת הוועדה להעביר ביקורת על דברים שנעשו בעבר, אלא רוח הדברים היא של שיתוף פעולה. כל הוועדות המליצו על עבודה משותפת עם כל הגופים הרלוונטיים על מנת להגיע לתוצאות מרביות בעניין נזקי ההדברה.

שמי אסף חפץ ואני המפכ"ל לשעבר. קודם כל, אני מברך על היוזמה ועל המפגש, שיעלה את נושא האכיפה לדיון הציבורי. גם לדעתי האכיפה לא צריכה להתבסס על המשטרה אלא על המשרד לאיכות הסביבה, שיקבע את הפילוסופיה של האכיפה וצריכות להיות ברשותו סמכויות חקירה ותביעה באותם נושאים. האכיפה בפועל היא באחריות הרשויות המקומיות, וכיום אין בעיה לתת לאותם גופים סמכויות אכיפה בדיוק כמו של שוטרים. השר לביטחון פנים מוסמך בחוק לתת סמכויות אלו. הרשויות המקומיות הן בעלות אכיפה בכל אכיפה שהיא, וכך צריך להיות גם בנושא זה. זה נותן יתרון עצום לפתרון הבעיה.


בנושא ההרתעה, ניתן לממש מידע לכדי תיק ועל ידי כך ניתן לקדם מודעות ציבורית והרתעה.

אני התבקשתי לדבר על עולם החי של ישראל בהיבט הרעלים הסביבתיים. בארץ ישראל יש עולם חי מיוחד במינו בהשוואה לאזורים אחרים בקווי רוחב דומים. לצורך השוואה בלבד, בקליפורניה יש אותו מספר ציפורים, יונקים וזוחלים שיש לנו. כלומר בישראל יש גיוון, ואחת הסיבות לכך היא שישראל נמצאת בצומת יבשות, וכל נדידת הציפורים זורמת דרך ישראל. לפי ההערכות, בין חמש מאות לשש מאות מיליון ציפורים עוברות דרך הארץ באביב ובסתיו. ישראל חתומה על אמנות להגנה על אותן ציפורים שחשופות לחקלאות הישראלית. בישראל יש ארבעת אלפים קילומטרים מרובעים שהם שטחים חקלאיים, ובמסגרת עיבוד הקרקע משתמשים בלמעלה מתשעה מאות מינים של רעלים שונים.


שימוש על פי החוק באותם רעלים לא אמור להיות מזיק, אבל באופן מעשי חלקם גורמים נזק בכך שהם נצברים בצמחים ועוברים בשרשרת המזון עד שמגיעים לבעלי חיים ולאדם – בעיקר לעופות דורסים ובעלי חיים טורפים. במצב רגיל, הרעלים נצברים ברקמות השומן, אך ברגע שמגיעים למחלה ורקמת השומן פוחתת, החומרים מופעלים ומתחילים לגרום נזק לגוף בעל החיים או האדם.


בשנים האחרונות הושמדו בארץ מינים שונים של ציפורים, חלקן אף הפסיקו לקנן בארץ לחלוטין, למשל אוזניית הנגב ודורס הלילה מסוג קטופה, וכן באוכלוסיית הנשרים הייתה פגיעה רבה, אך לא בכך מסתיים נזק ההרעלות. בנוסף להרעלות שנעשות בגלל פעילות חקלאית סדירה, יש הרעלות שנגרמות במכוון ובאופן מרוכז. בכל שנה יש מעל מאה ועשרים מקרים של הרעלה, שליש מהם מכוונים כלפי בקר כתוצאה מתחרות בין חקלאים. הנזקים הם משמעותיים ביותר, שכן הנזק מוקרן לתחתית שרשרת המזון בהקטנת מספר הטורפים.


כלומר, להרעלות יש השפעה עצומה על עולם החי בישראל, וחובתנו למנוע זאת ולשמור על עולם החי. אני חושב שהכנסת היא גוף שיכול להתחיל לסלול את הדרך בעניין. ניתן להקטין את הרעלים ולסלק את הרעלים המסוכנים, ופעולות במישורים השונים יכולים לגרום לשינוי משמעותי ולשמור על עולם החי המגוון שלנו.


אנחנו שוכנים באזור בו ישראל היא היחידה באזור שמתקיימת בה שמירת טבע אפקטיבית. לכלל האנשים יש חובה לשמור על אותו עולם חי ואני מקווה שהכנסת תעשה את חלקה בעניין.

שמי פרופסור יורם פינקלשטיין ואני חבר הוועדה במרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, וכן אני מנהל השרות והיחידה לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי "שערי צדק". בעשרות השנים האחרונות נצבר ידע רב בארץ ובעולם על תוצאות החשיפה לחומרי הדברה ולחומרים סביבתיים רעילים בכלל. הוועדה שעמדתי בראשותה אספה את מרבית הידע בעשרות השנים האחרונות, אך רק מקצתו של הידע מנוצל, ואני מקווה שהישיבה הנוכחית תוכל אולי לקדם את ניצול הידע.


העניין בשימוש בחומרי הדברה הוא יצירת חשיפה שגורמת סיכון לאוכלוסיה החשופה, סיכון שמתבטא בנזק בריאותי. קבוצות אוכלוסיה שנמצאות בסיכון הן בקצה אחד קבוצת ילודים וילדים ובקצה האחר קבוצת המבוגרים. קבוצה אחרת שחשופה יותר לסיכונים היא חולים כרוניים ואנשים תשושים. מכאן, שהפגיעה הכללית איננה שווה באוכלוסיה כולה ויש להדגיש את ההגנה על הקבוצות הללו. החשיבות עולה בייחוד כשמדובר בילדים, מפני שהפגיעה אצלם היא נוירולוגית, כלומר פגיעה במערכת העצבים המרכזית, וזהו סיכון יתר. אזורים מוחיים שנפגעים יותר הם האזורים האחראים לחשיבה ולביצועים, כלומר הפגיעה היא קוגניטיבית.


כשמדובר בסוגי הפגיעה, קיימים שני סוגים. סוג אחד הוא החשיפה המקצועית של המדביר עצמו או של החקלאי, וסוג שני הוא החשיפה לאורך טווח למינונים נמוכים של חומרי הדברה. מדובר על תושבי אזורים חקלאיים שחשופים להדברה ממושכת בשדות מסביבם, או אנשים המשתמשים בחומרי הדברה ביתיים. חשיפה ממושכת יכולה להיגרם גם מאכילת פירות וירקות שיש בהם מינון גבוה של חומרי הדברה.


הפגיעה בעולם החי איננה מנותקת מן הפגיעה באדם. כלומר, הפגיעה בחי מבשרת על הפגיעה באדם והיא סמן ביולוגי לכך שהמערכת הכללית מתערערת ונשקפת סכנה גם לאדם.


כשמדובר בשימוש בחומרי הדברה חקלאיים, מתפקידנו לנסות להסביר לחקלאים ולהביא אותם לשפיטת העובדות. למשל, שיבינו את היחס ההפוך בין ריבוי השימוש בזרחן אורגני לבין תפוקה חקלאית. ככל שירד השימוש בזרחנים אורגניים עלתה התפוקה בתוצרת החקלאית. הבעיה היא שבשנים האחרונות עלה הצורך בשימוש בזרחן אורגני על רקע הוצאה מהחוק של חומרים אחרים כמו פרטיון ומלטיון, ששימוש בהם יכול עדיין להופיע בשימוש בלתי חוקי, אך זה כבר קשור לנושא האכיפה.

על כל פנים, יש לזכור כי שימוש חקלאי דורש עבודה עם חומרי הדברה, ולעת עתה אין עדיין התקדמות טכנולוגית שתביא להמרת חומרי ההסברה הנוכחים לחומרים פחות רעילים לאדם ולחי. בארצות הברית אף קיימת מגמת השבה של הזרחנים האורגניים לשימוש.

לוועדה היו מספר המלצות. ראשית, יש לבחון את הקשר בין השימוש בחומרי ההדברה לבין התפוקה ביבול החקלאי, תוך הצגת העובדות בפני החקלאים. ניכר הצורך בהסברה והדרכה על שיטות הדברה חלופיות, שעשויות לתת תוצאות מצוינות בהגדלת היבול תוך הקטנת הנזק הבריאותי. המלצות אחרות היו בתחומי החינוך והאכיפה, ועל כך ידברו דוברים אחרים.

האם יש לכן נתונים על פגיעה באדם כתוצאה מנזק מצטבר של אותם רעלים?

בשנות השמונים נעשה מחקר בעמק החולה, ונמצאה פגיעה מסוימת בתפקודים עצביים בתושבי העמק, הן באלו שעסקו בחקלאות והן באלו שלא עסקו בעבודה חקלאית אלא רק התגוררו בסמיכות לשטחים חקלאיים. מחקר נוסף נעשה על ידי פרופסור ריכטר בנושא השפעת הרעלים על טייסי ריסוס.

במחקר שלי נמצאו בזמנו השפעות הפיכות, אבל אז היו מגבלות מחקר. כיום אנחנו עוקבים לאורך השנים אחרי ההשפעה של הרעלים על התושבים, כולל השפעה על עוברים ועל ילדים.

האם ישנו מחקר עדכני שנעשה לאחרונה?

פרופסור ריכטר ואני משתייכים לאותה קבוצה, הוא עוסק באפידמיולוגיה אני עוסק בקליניקה. המחקר עוסק בדור השני לחשיפה, והתוצאות ראשוניות בלבד ולכן לא ניתן לפרסם אותן. מבחינה אתית חובתנו להציג את התוצאות בפני הנבדקים לפני שנציג את התוצאות בציבור. השערת העבודה היא שעלול להיגרם נזק הן לאוכלוסיה המבוגרת והן לילדים, וזה נמצא בבדיקה.

עד כמה מופנמים מחקרים בינלאומיים בתחום? למשל, אני מכיר מחקרים של ה-EPA האמריקאי בנושא השפעת חומרי הדברה. האם יש לכך התייחסות במחקרים שאתם עושים?

בשנה האחרונה כינסתי בירושלים כינוס בינלאומי בנושא הנוירו-טוקסיקולוגיה, כלומר השפעת רעלים על מערכת העצבים, והגיעו לכנס נציגים מאירופה ומארצות הברית שהציגו את עבודתם בנושא, כולל דוקטור פיליפ גרנדז'ין (Philippe Grandjean) מדנמרק, שהמחקר שלו עוסק בחוג הארקטי ובאמריקה הדרומית. הפרוטוקולים שלנו מבוססים בחלקם על פרוטוקולים שאושרו על ידי ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, וכן מעבודות של ברנדה אשכנזי ופיליפ גרדנז'ין בהתאמה לארץ ישראל.

יש לציין שגם באותם מחקרים אין הסתכלות לטווח ארוך.

כלומר, העובדה שמתבצעת בישראל היא הראשונה מסוגה בעולם. לאחר עשרים או שלושים שנים, אנו שבים לאותם נבדקים ואנו מקווים לתוצאות משמעותיות. אני מעריך שתוך שנתיים כבר נגיע לתוצאות.

הגברת חיה ארז מהחברה להגנת הטבע, המחלקה המשפטית, ממלאת מקומו של עורך הדין יובל הסטר. הייתי רוצה לשמוע ממך על נושא החקיקה בכלל ואכיפה בפרט של אנשים שפוגעים בציפורים במסגרת ההדברה.

כדי לענות אני אתחיל מהסוף, כמו שאמר יוסי לשם כמות ההרעלות של החי היא בסביבות מאתיים מקרים בשנה. מתוך כך, מוגשים רק כארבעה כתבי אישום לבתי המשפט. הנתונים וההמלצות הם ראשוניות, צוות החקיקה בראשות עורך דין יובל הסטר מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף הקליניקה להגנת הסביבה בשיתוך סטודנטים סיימו רק את החלק הראשון, כלומר את סקירת החקיקה בקיימת בארץ. בהמשך הם ישוו את החקיקה בישראל לחקיקה בעולם, ויגבשו המלצות. הממצאים שלהם מכוונים לאותו כיוון שחבר הכנסת חנין הצביע עליו

הצוות עסק גם בנושא ההדברה, החל משלב הרישום ועד לשלב השימוש בתוצרים, אך בחרתי להתייחס לנושא הרעלות בעלי החיים. ההרעלות נבדקו על רקע סכסוכי שכנים ועל רקע חיות בר מזיקות ליבול. הייתה גם התייחסות להרעלת דגים בכנרת, שהחקיקה בנושא מיושנת – פקודת הדיג משנת 1937 שעודכנה לאחרונה בשנת 1980. היישום בעייתי והענישה הדרגתית, כלומר קודם יש אזהרה ורק לאחר מכן הענשה, ומכיוון שקשה למצוא את מרעילי הדגים, מדובר בחוסר אפקטיביות של פקודת הדיג המיושנת.


יש להדגיש שתי נקודות תורפה מהותיות – נקודה ראשונה היא הקשיים באכיפת החוק, בייחוד בעניין סכסוכי שכנים. הקושי בהוכחת סיבתיות בין מציאת פגרים לבין הוכחת הרעלה על ידי חקלאי ספציפי הוא גדול מאוד, ולכן רוב המקרים לא מגיעים בסופו של דבר לבית המשפט. נקודת תורפה שנייה היא חוסר מודעות במערכת המשפט, כי גם מקרים שמגיעי לבית המשפט לא מקבלים מענה בבתי המשפט. לדוגמה, חוק הגנת חית הבר קובע כי ניתן לתת קנסות של מעל מאה ושלושים אלף שקלים ומאסר של עד שנתיים. מאסרים לא נפסקים בכלל, וגם הקנסות הניתנים אינם מתקרבים לסכום המקסימאלי.


ההמלצה היא שיש להעלות את המודעות לעניין בבתי המשפט. למשל, שילוב נושאי משפט סביבתי בהשתלמויות שופטים, על מנת שיבינו את הנזקים שעסקנו בהם קודם. המלצה אחרת מתייחסת לקשיים בהוכחת סיבתיות בין מציאת פגר לבין שיוך אחריות לחקלאי ספציפי. הכוונה היא הטלת קנסות מנהלתיים אפקטיביים כשיש יסוד סביר להניח אחריות כפי שקיים בחוקים אחרים כמו חוק זיהום אוויר.

המלצה נוספת באותו הקשר היא קביעת חזקות משפטיות שיקלו על הוכחה, מפני שיש מקרים בהם הקשר הוא די ברור אך קשה לתת הוכחה. בחוק להגנת חית הבר יש חזקה אחת בלבד בסעיף 13, שעוסקת במקרה בו נמצאות בחזקת אדם חיות ציד, שעליו להוכיח שהוא מחזיק בהן כדין. חזקה אחת אפשרית היא אחריות החקלאי על השטח שלו, כלומר החקלאי הוא זה שצריך לסתור את החזקה שמטילה עליו אחריות לפגרים שהורעלו.

שמי פרופסור אילן שלוסברג ואני מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה במכון הווטרינרי "בית דגן". אני רוצה לפרט את ההמלצות שלנו ולתת רקע על הנושא של הוועדה שלנו. ראשית יש לעסוק בנזק העיקרי של חומרי ההדברה לחיות הבר, שהוא מתבטא בעיקר בהרעלות של ציפורים, כולל מינים חשובים של דורסי יום ולילה, בכלל זה גם נשרים.


אני מתפקד בשני תפקידים. האחד, תפקידי במשרד החקלאות במעבדה לטוקסיקולוגיה, בכלל זה אני יושב בוועדה בין-משרדית לאישור שימוש בחומרי הדברה בחקלאות. תפקידי השני הוא לבצע אבחון בהרעלת חיות בר, וחשוב להדגיש שכמעט כל הרעלות חיות הבר הן בזדון. כל זה, על רקע אישור חומרים רעילים שאם משתמשים בהם על פי ההוראות בתווית, לא צריכות להופיע תופעות אצל בני האדם או אצל בעלי החיים.


הבעיה החשובה בהרעלות בזדון היא לא הרעל אלא המרעיל, מפני שמי שרוצה להרעיל כבר ימצא את הרעל. אם נפסיק שימוש ברעל אחד, המרעיל ימצא רעל אחר להשתמש בו. לכן יש לטפל בתופעת ההרעלות בזדון בעיקר על ידי אכיפה, חקיקה וחינוך והסברה. זה לא במקרה, ששלוש מתוך חמש הוועדות מטפלות בנושאים אלו בדיוק.


מרבית ההרעלות בחיות הבר נגרמו כתוצאה מפיזור בלתי חוקי של פיתיונות, המיועדים לחזירי בר ולתנים, אשר מתרבים מפני שיש להם גישה לפסולת חקלאית רבה וזה משמש להם למחייה. המלצתנו היא הפעלת פתרון מערכתי לבעיית סילוק הפסולת בחקלאות כדי לעזור לחקלאי ולמגר את ריבוי חזירי הבר והתנים. כמו כן יש לשתף את המועצות המקומיות בעניין סילוק פגרים.


יש חומרים שאושרו בוועדה, גם בארץ וגם מחוץ לארץ, ושיש לבצע הערכה מחדש של אותם חומרים, שלא בטוח שאותם חומרים ישנים הם לא יותר רעילים ופחות סלקטיביים. ההמלצה הייתה לבצע שיפוט מחדש של חלק מהתכשירים הישנים במטרה להחליפם בתכשירים פחות רעילים ויותר סלקטיביים. בכלל זה, מציאת תחליף לזרחנים אורגניים שייתכן שהשימוש שהם ממשיך מפני שהם פחות יקרים.

המלצה שנייה היא קיום בסיס מידע הכולל נתונים מקיפים לגבי מכירה ושימוש ברעלים, ובמיוחד חומרי בדברה. כמו כן, יש לבצע הערכת סיכונים במערכת ניהול סיכונים, של רעילות בשטח של תכשירי הדברה לחיות בר ובמיוחד לציפורים.

מקודם ציינתי שאם משתמשים בחומרי ההדברה על פי ההוראות שכתובות על התווית שלהם לא אמורה להיות פגיעה בחיות הבר, אך בפועל אין לנו מידע על ההשפעה על ציפורים. אין בארץ מערכת ניטור רעלים בחיות בר ולא ידוע לאילו רעלים הם חשופים ובאיזו רמה. לכן, המלצתנו היא למצוא תקציבים לפיתוח מערכות ניטור רעלים בחיות בר, כולל לימוד צוות לבדוק תוצאות בשטח, לספור אוכלוסיות ציפורים ולבצע דגימה ובדיקות אנליטיות לדם ולביצים של ציפורים על מנת שנוכל ללמוד מהן הבעיות הסביבתיות האמיתיות.

שמי מרים פרוינד, אני מנהלת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, ובין היתר אנחנו אחראים על רישום תכשירי הדברה. אני חייבת לציין שמערכת רישוי של חומרים המיועדים להגנת הצומח בארץ היא מערכת מסודרת ביותר, ומי שמעוניין להכיר את המערכת מקרוב מוזמן לבוא ללמוד על הפעילות שלנו. רישום חומרי ההדברה בארץ מבוסס על תקנים אירופאים שהותאמו למדינת ישראל, וכן אנו פועלים באמצעות וועדות מייעצות, שאחת מהן מורכבת ממשרדי הממשלה הרלוונטיים – המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד העבודה, רשות שמורות הטבע והגנים ועוד נוספים שיש להם יד בעניין.

הוועדה בוחנת את חומרי ההדברה על סמך קריטריונים חשובים באירופה. מידע סביבתי הוא נתון חשוב הנלקח בחשבון כאשר הוועדה מקבלת החלטות, למשל מידע על רעילות לציפורים, דגים וחיות משק. הוועדות קולעות גם לדעתנו מפני שחלק גדול מהמלצות הוועדות מיושם למשך שנים כבר. באולם פה יושבים חברים רבים מהוועדה הבין משרדית לרישום תכשירי הדברה, ואני אשמח אם הם יביעו דעתם על פיילות הוועדה. עבודת הוועדה מבוססת על ניתוח סיכונים, כל משרד בתחומו שלו.

למי מותר לשווק חומרי הדברה? יש צורך ברישוי לשיווק?

אין צורך בהיתר לשיווק, אלא ניתן לשווק רק את הרעלים המותרים על פי קבלת רישוי. שימוש בחומרים המסוכנים יותר – גם מבחינה סביבתית וגם מבחינת רעילות – מוסדר בחקיקה נפרדת. אלו חומרים שרק אנשים שקיבלו הכשרה והיתר שימוש מיוחד יכולים להשתמש בהם.

מבחינת אכיפה, חוק הגנת הצומח התווסף לחוק הקנסות המנהלתיים, שכל עבירה יכולה להיקנס בקנס מנהלתי. בשנה האחרונה כמאתיים חקלאים נקנסו על שימוש לא נכון בחומרי הדברה.

ומי אוכף את החוקים?

משרד החקלאות אוכף, ואנחנו נותנים את הקנס. מבחינת אכיפה סביבתית על ידי הרשויות המקומיות, הוענקה לפקחים של הרשויות המקומיות הסמכות לקנוס על שימוש לא חוקי בחומרי הדברה בגינות ציבוריות או כל שימוש שאינו חקלאי. אני מקווה שהליכי הרישוי, ההטמעה וההדרכה של המפקחים ברשויות המקומיות יתקדם עוד השבוע, ויש לציין שהרשויות המקומיות משתפות עימנו פעולה בעניין. בימים אלו הסתיימו מערכי הדרכה בנושאים אלו.

מדובר רק המועצות המקומיות או כל השלטון המקומי?

רשויות מקומיות כפי שהן מופיעות בחוק, כלומר כל השלטון המקומי. מעבר לנושא חומרי ההדברה, משרד החקלאות הוכרז כמשרד ירוק, ואחד היעדים הוא חקלאות ברת קיימא. לדוגמה, פרויקט התנשמות מומן על ידי משרד החקלאות ועל ידי המרד להגנת הסביבה, והמשך מימונו מובטח גם לשנה הבאה. בנוסף, המשרד מוביל מספר פרויקטים של חלופות לחומרי הדברה, המפורסמים מהם הוא שימוש בזבובים עקרים כתחליף לריסוס. כלומר, הדברת הזבוב על ידי שימוש באוכלוסיות לא פוריות. לפני מספר חודשים המשרד הצטרף ליוזמה ארצית שהתחילה במועצות האזוריות בצפון, מיזם לשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובשיטות הדברה אחרות. המשרד תומך בהדברה משולבת, כלומר הדברה של מזיקים לא רק באמצעות מזיקים כימיים אלא גם באמצעות חרקים טורפים, ונשמח להרחיב את העיסוק בעניין.

לסיכום, משרד החקלאות מבצע פעולות רבות לשמירה על הסביבה. בעניין שימוש בחומרי הדברה, יש לזכור שהחקלאי מרסס את התוצרת שלו כדי שהוא יוכל לגדל אותה. גם גידולי כותנה היו לפני מספר שנים גידולים מאוד מזהמים מבחינת שימוש בחומרי הדברה, וכיום יש מהפך בעניין.

האם יש רישום של משווקים ורוכשי הרעלים שגורמים סכנה לציבור ולחי?

ישנם חומרים שמוגבלים במכירה, אותם חומרים שמוסדרים בתקנות מיוחדות, אך שאר החומרים נמכרים לכל מי שרוצה לקנות אותם.

שמי ציפי איסר, ואני נציגת ארגון "אדם טבע ודין". ראשית, אני רוצה לברך את כבוד השופט טירקל על עבודתו החשובה בוועדה. אני לא מסכימה עם גברת מרים פרוינד בנושא ניהול החומרים המסוכנים בישראל. ניהול החומרים המסוכנים צריך לעבור מהפך, אנחנו נמצאים מרחק שנים מאחורי מדינות מפותחות, במצב של חוסר מידע על השפעת הכימיקלים, ואנו משתמשים ברעלים שבאירופה הם מחוץ לשימוש.

ברצוני להתמקד בוועדה שהוקמה על ידי משרד הבריאות בראשותו של פרופסור עדין, שהגישה את המלצותיה בנוגע למי השתייה. חומרי הדברה מחלחלים לתוך מי התום ולכן נמצאים במי השתייה שלנו, וועדת עדין המליצה לשפר את תקני איכות מי השתייה גם בנושאי חומרי הדברה. למשל, חומר הדברה בשם כלורופיריפוס הוא חומר מסוכן וללא תקן, ולכן הוא לא מנוטר במים אך נמצא שם. על פי ארגון הבריאות הבינלאומי, חומרי הדברה מסוכנים כאלו שמחלחלים מהקרקע אל מי השתייה, פוגעים במערכת העצבים, משפיעים על פוריות, על מערכת הדם ועל הכליות.

המלצות וועדה זו הוגשו למשרד הבריאות לפני שלוש שנים, והן אמורות להגיע גם למסגרת וועדת הפנים והגנת הסביבה לאישור תקנות, אך זה לא קורה. אגב, הוועדה המליצה לנטר אחת לשלושה חודשים את החומרים הללו, כדי לגלות מה מצב מי השתייה שלנו, ובמצב הקיים כיום, יש ניטור אחת לשש שנים בלבד. כלומר, אנחנו לא מודעים לכמות החומרים הרעילים במי השתייה שלנו. פנינו בנושא לבג"צ, שביקר את משרד הבריאות על ההתמהמהות בעניין. צעד ראשון בעניין יכול להיות כינוס דיון בעניין מי השתייה, למטרת קידום בריאות הציבור.

רק אתמול הסתיים דיון בנושא תקנות מי הקולחים, תקנות שבמשך עשר שנים לא טופלו, ואתמול הסתיים הטיפול בהן תוך שעתיים.

אני חושבת שנושא מי השתייה הוא אחד הנושאים שאדוני יכול לקדם דרך הוועדה שהוא מנהל.

אנחנו ננסה לקדם את העניין, נפנה למשרד הבריאות לקידום העניין לטובת עם ישראל.

שלום רב, שמי דוקטור אורנית רז ואני מנכ"לית הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל. אנו שמחים שהעניין נדון בכנסת. במשך שלושים שנים בארץ יש פרויקט חקלאות אורגנית בשדה אליהו, אחד הקיבוצים הראשונים שהתחילו עם חקלאות אורגנית. לצערי, אני מרגישה היום התמקדות במה לא צריך לעשות, ואני חושבת שצריך להתמקד במה שכן צריך לעשות. בשלוש השנים האחרונות באיחוד האירופי, למשל, מתוגמלים חקלאים בכסף כדי להסב שטחים חקלאיים לשטחים אורגניים.


מנקודת המבט של החקלאים, אני חוששת מהאופציה שנותן הדין יהיה המשרד להגנת הסביבה. לחקלאים לא תהיה אפשרות להתפרנס מחקלאות אורגנית בצורה זו. חקלאות אורגנית היא בהחלט ניתן לביצוע, אך יש לעזור לחקלאים בצורה אופרטיבית כדי שיוכלו לעשות זאת – ובכך נמזער את הנזק.

שמי גיא רילוב, ואני אחראי על קשרי חוץ בארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל. אני חקלאי שלושים שנים, מתוכן עשרים אני עוסק בחקלאות אורגנית. הסיבה למעבר לחקלאות אורגנית הייתה הרעלה משימוש בחומר הדברה שמאושר עד היום ולא נפסל. כיום אני מגדל תוצרת אורגנית לשוק המקומי, ללא שימוש בחומרים כימיים כלל אלא בשימוש בחרקים מועילים ובקומפוסט. בארץ קטנה כמו שלנו, שיש בה חקלאות אינטנסיבית כל כך, יש להפסיק את השימוש בחומרים כימיים רעילים שלבסוף נכנסים לנו לגוף דרך האוכל וגם דרך המים. כתוצאה ממעבר כלל ארצי לחקלאות אורגנית, המחירים ירדו ויהיו שווים לכל נפש.

מהם פערי המחירים מבחינת עלויות?

באופן כללי, התוצרת האורגנית יקרה יותר מתוצרת רגילה בגלל בעיות ביקוש והיצע. בארץ יש בערך ארבע מאות וחמישים מגדלים אורגניים, שרוב תוצרתם מיוצאת לחוץ לארץ. גם כיום, כשיש התעוררות של גני ירק, המחירים עדיין יקרים.

אני רוצה להעיר הערה. משרד החקלאות הסדיר את נושא החקלאות האורגנית, וכיום היא מפוקחת בחוק להסדרת תוצרת אורגנית.

מבחינת מחירים, את התוצרת שלי אני מוכר במחיר תוצרת רגילה בארץ.

אני מנהל קשרי חוץ ברשות הטבע והגנים הלאומיים. ראשית, אני רוצה לברך על היוזמה ועל שיתוף הפעולה בין הגופים השונים. בעיה חמורה מסוג זה אכן מחייבת שימוש במגוון כלים – חינוך, אכיפה, פיקוח וחקיקה. ברצוני להתמקד בעניין החינוך, באזור עמק יזרעאל שהוא מוכה מכרסמים ונברנים. ביישוב כפר יהושע פעלנו במשך שנה בבתי הספר, ולבסוף הקמנו חמישים תיבות קינון של תנשמות ובזים, להדברה ביולוגית בעמק יזרעאל. הילדים קיבלו הסברה וחינוך על נושא ההדברה הביולוגית ועל ההדברה הכימית. יש לציין כי הילדים הם בני חקלאים שמשתמשים בחומרי הדברה כימיים, ועל כן היה בפרויקט שילוב של הילדים וההורים. אני מאמין שחינוך לטווח ארוך יכול להיות אחד הכלים לפתרון הבעיה בשילוב הכלים האחרים כמו חקיקה ואכיפה.

לדעתי, הכול מתחיל ונגמר בחינוך. אם נצליח לשלב את הדור הצעיר ואת ההורים שעוסקים בחקלאות נגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

אני רוצה לעסוק בעניין חומרי ההדברה בתעשיית המזון שאינו חקלאי, שאמורים להיות מטופלים על ידי המשרד להגנת הסביבה – ואני לא רואה את זה מתקיים. בארגונים גדולים שעוסקים בתחום, יש פיתוח טכנולוגיות שמחליפות חומרי הדברה. בחברה שבבעלותי, מפתחים טיפולים שונים להחלפת השימוש בחומרים כימיים במזון, למשל שימוש בטמפרטורות גבוהות, שלילת חמצן, יצירת ואקום ותת-לחץ, וכל אלה עוזרים לקטילת חרקים מזיקים. החברה שבבעלותי גם פיתחה תוכנת ניטור וזיהוי מוקדם של חרקים, וכיום עושים בה שימוש בארבעים ארצות בעולם. כל הפעילות היא פיתוח מקומי ישראלי שנעשית בעזרת מכון וולקני, ויש לציין כי הפעילות לא מקבלת תמיכה או אף התעניינות ממשרדי ממשלה שאמורים לתת את התמיכה, ובייחוד המשרד להגנת הסביבה.

שמי יהושוע שקדי, ואני המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. אני חושב שדבריו של פרופסור אילן שלוסברג היו מאוד חשובים. ראשית, מי שמרעיל הוא אכן פושע, אך יש לזכור שהנזק הכלכלי הגדול שנגרם לחקלאי כתוצאה מתנאי הסניטציה הירודים בארץ שמושכים את חיות הבר, לפעמים לא מתירים לו ברירה אלא להרעיל חיות בר. לכן, הפעולה המרכזית שיש לעשות היא לטפל בצורה יסודית בניקיון, שעד שלא יסלקו את המזון הזמין לחיות הבר, לא יסולק שורש הבעיה.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הנוכחים לעובדה שבשנות התשעים היה אגף במשרד החקלאות שייעודו היה קידום מחקר ופיתוח יישומי לשיטות חקלאות חלופיות לשימוש בחומרי הדברה. משרד האוצר פירק את האגף, ואני חושב שיש להקים אגף זה מחדש.

שלום, שמי דוקטור שלמה קפואה ואני ראש אגף אגרו-אקולוגיה מהמשרד להגנת הסביבה. אני מרכז את תחום היחסים שבין החקלאות והסביבה במשרד להגנת הסביבה, בין אם מדובר במשק החי ובין אם מדובר במשק הצומח. אני כמובן מסכים עם הרבה מהדברים שנאמרו כאן היום. חשוב להציף את התחום של חומרי ההדברה והסביבה, חשוב לעסוק בעניין האכיפה, וחשוב להמשיך ולנהל מחקר בארץ ובועלם. יחד עם זאת, ועל רקע עליית מקרי ההרעלות, טוב לציבור לדעת מה נעשה למען בריאותו על ידי שירות המדינה.


שמתי לב שחברים נכבדים מן הצוותים שהוקמו בוועדה הציבורית, לא בקיאים לחלוטין בנעשה במשרדי הממשלה. ראשית, לפני עשר שנים יזמנו סקר ראשון ללמידת השפעת השימוש בחומרי ההדברה במגזר החקלאי, גם מבחינה כמותית וגם מבחינה איכותית. סקר זה יאפשר לנו לדעת אם הפעולות האחרות והרבות שנעשות בתחום מועילות או לא מועילות.

בנוסף, המשרד תיקן תקנה ביוזמתו במסגרת חוק החומרים המסוכנים, תקנה שמטרתה להסדיר ריסוסים בקרבת בתי מגורים. השנה הצבנו לעצמנו יעד, והוא לאתר ולטפל בעשרה עד שניים עשר תיקי עבריינים שלא נשמעים להוראות החוק בעניין ריסוס בקרבת מבנים.

גברת מרים פרוינד הזכירה את העבודה הבין-משרדית, החשובה מאוד לתהליך רישום ורישוי חומרי הדברה. כפי שכולם וודאי יודעים, חומרי ההדברה מטופלים על ידי מדע הטוקסיקולוגיה, שמילת המפתח בו היא המינון. יש להתייחס לחשיפת האוכלוסייה לחומרי הדברה בצורה מידתית. בעניין הקטנת השימוש באותם חומרים, בשנים האחרונות הושקעו מיליוני שקלים בשיעור תמיכה של כחמישים אחוז בחקלאים המעוניינים למזער שימוש בחומרים רעילים.

הגברת פרוינד הזכירה את פרויקט התנשמות והבזים, אחד מיני הכלים האפשריים לטיפול בעניין. הושקעו כספים בחקלאות אורגנית על מנת ליצור תורת עבודה שתונחל לחקלאים קונבנציונליים, ונעשו פעולות רבות נוספות בעניין שאין לי זמן לפרט.

בעניין הסניטציה והניקיון שהוזכר קודם, במשך ארבעה עשרה השנים האחרונות הכנו תוכניות על-אזוריות לטיפול בפסולת חקלאית. מרגע שיש תוכניות אב מיושמות בשטח, הן מסדירות את הטיפול והסילוק בפסולת החקלאית. בשנה הקרובה בלבד יושקעו כעשרים וארבעה מיליון שקלים במימון ציבורי של חמישים אחוזים, על מנת להסדיר את סילוק הפגרים. נטען מקודם שיש צורך בתקנה בעניין, ויש לומר כי קיימת פקודת מחלות בעלי חיים במשרד החקלאות, שמסבירה היטב מה יש לעשות בפגרי יונקים או בעלי כנף. יש למעלה ממאה חמישים אלף טון פגרים מידי שנה, ובשנים האחרונות, לאחר שאיתרנו חלופות טכניות לטיפול בפגרים, סולקה מהפקודה האפשרות לטמון פגרים בבורי רקב. תחת זאת, נרכוש יחד עם החקלאים, בחמישים אחוזי מימון, מיכלים גדולים לאיסוף וסילוק מסודר של הפגרים, ואף השבה לטבע על פי עקרון המחזור והביו-מסה, ועוד היד נטויה.

בנושא הרעלות הדגים בכינרת, רק לפני חודש התקבלה פסיקה בבית המשפט לגבי עבריין כרוני, שנכנס לבית העצורים לפרק זמן משמעותי. זהו רק קצה הקרחון, מפני כפי שכולם יודעים עד כמה הדגה בכינרת נמצאת בסכנה מוחשית.

אגף אחר של המשרד יזם ומימן איסוף חומרי הדברה פגי תוקף שהובאו לאתר לסילוק חומרים מסוכנים. בנוסף, אנחנו מפעילים שלושה פקחים יעודים על שימוש בחומרי הדברה בחקלאות, כל זאת בעלות גבוהה מאוד. אנו מקיים כי העבודה החשובה הזו תאפשר גיוס משאבים גדולים יותר ותגבור העבודה.

לא נשאר לי הרבה להוסיף לאחר דבריו של דוקטור קפואה. יש לומר שלמרות הטיפול, עדיין הבעיה קיימת, גם מבחינת ידע וגם מבחינת התארגנות. עדיין אין מידע על כמות חומרי הדברה הנמצאים בשימוש מבחינה שנתית. בשנת 1989 נעשה סקר שלגביו יש נתונים, אך מאז אין נתונים – וזהו דבר שהדעת אינה סובלת אותו. בהיעדר נתונים, קשה להעיד האם משתמשים בפחות חומרים מסוכנים.

אני מבקש שהנתונים יועברו למשרד להגנת הסביבה, ואם זה לא ייעשה אני מבקש שזה יובא לידיעתנו.

נושא נוסף הוא פיצול רישוי חומרי ההדברה. רישוי לחומרי הדברה במגזר התברואי, המגזר הביתי, נמצא בידי המשרד להגנת הסביבה. רישוי לחומרי הדברה חקלאיים נמצא בידי משרד החקלאות. רישוי לחומרי הדברה במגזר הווטרינרי נמצא בידי השרות הווטרינרי שהוא חלק ממשרד החקלאות. נציגי כל המשרדים יושבים בכל אחת מוועדות הרישוי, אך זה לא מבטיח עבודה אחידה.


כיוון שאני מכיר את הרישוי במגזר התברואי ומכיר בכלליות את העבודה בוועדות המקבילות, אני יכול לומר שאין הלימה בין המדיניות של הוועדות. דוגמה אחת היא שהוועדה לרישוי חומרים מגזר התברואי הוציאה משימוש חומרים מסוימים שבמגזרים אחרים אין מגמה ברורה של הוצאה של אותם חומרים. אני חושב שיש לשקול שינוי המצב וליצור וועדה בין-משרדית. זה יכול להיות בחקיקה, והיוזמה הממשלתית בעניין לא צולחת.

זה נשמע הגיוני מאוד שתהיה וועדה בין-משרדית, אך יש ליצור יוזמת חקיקה מצד המשרד להגנת הסביבה, וחקיקה ממשלתית תאחד את זה.

אני דווקא חושבת שההפרדה בין המגזרים קיימת בכל העולם, ובצדק, מפני שמדובר בחשיפות מסוגים שונים. היו בעבר ניסיונות לאחד את הניתוח הטוקסיקולוגי של החומרים, אך הם לא צלחו. ייתכן שוועדה אחת צריכה לדון בהיבטים הטוקסיקולוגים של החומרים, ואולי הדיון ברישוי החומרים השונים צריך להיעשות בוועדות מופרדות.

למרות חילוקי הדעות, ברור כי הנושאים שנידונו היום הם בין-נושאיים. חומרי ההדברה נוגעים לנושאים שונים ורבים ולכן הנושא צריך להיות מטופל יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים. אנו רוצים לשמוע את המלצות הוועדה המכובדת שהתקיימה היום, על מנת שנוכל ליישם את ההחלטות ולקדם את הנושא.

אני רוצה להודות ולברך את יוזמי הכנס, דוקטור יוסי לשם, השופט יעקב טירקל, החברה להגנת הטבע ושאר ארגוני הסביבה שפעלו לקיום הדיון למזעור נזקי הרעלים וחומרי ההדברה. הוועדה תאמץ ותקדם כל חקיקה למזעור השימוש ברעלים ובחומרי ההדברה; הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החקלאות לפעול להעלאת מודעות הציבור ומודעות החקלאים בכל הקשור למזעור נזקים הנגרמים משימוש בחומרי הדברה; הוועדה פונה למשרד החקלאות לפעול לעידוד שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה; הוועדה פונה למשרד הבריאות לקדם ולהביא לאישור בהקדם את תקנות איכות המים; אני מודה לכל מי שהגיע היום לדיון. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45

PAGE
14