PAGE
30
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
4.1.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 62

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני י"ח בטבת תש"ע (4 בינואר 2010), שעה 11:00

גני משחקים ציבוריים ברשויות המקומיות – דוח מבקר המדינה על הביקורת

בשלטון המקומי 2008

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

דב חנין

עתניאל שנלר

שמואל גולן
משרד מבקר המדינה, מנכ"ל

זיאד אסעד
משרד מבקר המדינה, מנהל אגף בכיר

לאה מאיר-עופר
משרד מבקר המדינה, מנהלת ביקורת בכירה

גד לינד
משרד מבקר המדינה, מנהל ביקורת

איריס נחמני שוחט
משרד הפנים, אגף לביקורת פנים

דוד פילזר
משרד הפנים, מנהל האגף להנחיות ולתקנות תכנון ובניה

דרור לוינגר
משרד הפנים, לשכה משפטית

משה שגיב
משרד הבינוי והשיכון, מנהל האגף לביקורת פנים ותלונות הציבור

רון מוסקוביץ
מרכז השלטון המקומי, מנכ"ל

יבגניה צ'ירולניק
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מרכזת תקינה בכירה

גרישה דייטש
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מנהל תקינה

יעקב וכטל
מכון התקנים, משנה למנכ"ל

טל כהנא
מכון התקנים, מהנדס בודק

אלי אלקבץ
עיריית חיפה, סגן ראש מינהל תפעול

סוהיל עבאס
עיריית חיפה, אחראי על הגנים

שושנה גולדפינגר
עיריית בני ברק, מבקרת עיריית בני ברק

דן כהן
מועצה מקומית רכסים, ראש המועצה

יוסי נשרי
עיריית קריית אונו, ראש העיר

דני שווץ
עיריית קריית אונו, מבקר העירייה

דניאל ארז
עיריית פרדס חנה כרכור, מהנדס הרשות

יונס מרעי
מועצה מקומית פוריידיס, ראש המועצה

מוחמד מחאמיד
מועצה מקומית פוריידיס, מהנדס המועצה

סאלח חוסין
מועצה מקומית פוריידיס, גזבר המועצה

יוסי יצחקי
מועצה אזורית גליל תחתון, מנכ"ל המועצה

ג'ורג' עבליני
עיריית מעלות תרשיחא, סגן ראש עיריית מעלות

אלכס קורנייב
עיריית מעלות תרשיחא, מבקר העירייה

נועם מסד
עיריית מעלות תרשיחא, ראש מינהל הנדסה ומהנדס העירייה

מירה קרני
המועצה הלאומית לשלום הילד, מנהלת נציבות קבילות הילדים והנוער

צוריאל פלס


אריאל בן דוד
מתקני פסגות בע"מ, סמכנ"ל אחראי תקן

אילנה קידר
מתמחה בוועדה לענייני ביקורת המדינה

חנה פריידין

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
גני משחקים ציבוריים ברשויות המקומיות -

דו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי 2008.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא גני משחקים ציבוריים ברשויות המקומיות –דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי בשנת 2008. גם בגלל שעבר זמן רב יחסית מהדוח חשבתי שבנקודת זמן זו ראוי לעשות את הדיון כדי ללמוד מה נעשה מרגע פרסום הדוח ואיפה עומדים היום גני המשחקים הציבוריים במדינת ישראל. מבחינתנו הישיבה הזאת היא כדי לבחון היכן הדברים עומדים ולקבל דיווחים. סביר להניח שגם נציגי המבקר יודעים על דברים שהתרחשו או שלא התרחשו מאז. אני מבקש משמואל גולן לפתוח את הדיון. שלום לראשי הערים ושלום לכל המכובדים.

בוקר טוב אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת. ראשית אני רוצה להציג את הצוות שערך את הביקורת, הגברת לאה מאיר–עופר, מר גדי לינד ובניהולו של מר זיאד אסעד, זה הצוות שעסק בביקורת.


כשניגשנו לביקורת הזאת סברנו שקיימת חשיבות גדולה מאוד לשירותים שהרשות המקומית אמורה לתת לתושבים שלה, ואחד המקומות ופעילויות הוא השירות לשעות הפנאי -אחד המקומות הוא כמובן גן המשחקים. אני רוצה להעיר שהשנה אנחנו עוסקים גם בתחומים אחרים בתחום שעות הפנאי שהרשות המקומית אמורה לבצע, אנחנו נציג את זה בשנת העבודה הבאה.


גן משחקים, אדוני היושב ראש, זה מקום שמאפשר לפתח מיומנויות מוטוריות, חברתיות, רגשיות, קוגניטיביות אצל הילד. גן הילדים נותן מרחבי תנועה לילד. לחלקם הגדול זה המקום היחיד ומרחב התנועה היחידי שיש לו חשיבות במיוחד בשכונות צפופות וסגורות ובבתים שיש בהם מרחב מחיה קטן מאוד. בדרך כלל אלו אוכלוסיות שלא עוסקות בדברים אחרים כמו מועדונים, אינטרנט וכדומה. המקום היחיד אליו הם יכולים לקחת את הילד ולפתח אותו, וכמובן לתת לו מרחב מחיה זה הגן. לכן הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב מבחינתנו. להכין את השטחים ולתת את האפשרות הזאת זו בעצם אחד השירותים הבסיסיים שרשות מקומית חייבת לתת לתושבים שלה. לכן סברנו שאת הנושא הזה חשוב שנבדוק. גן משחקים מחייב כמובן שטח ייעודי ולכן מוסדות התכנון הכינו תכניות מתאר ותכניות מקומיות שבהן מוגדרים שטחים לשטחים ציבוריים – שצ"פים. חלקם מיועדים לפיתוח גנים רגילים וחלקם גם לפיתוח גני משחקים. תכניות כאלה אמורות לתת תשובה לכל סוגי האוכלוסיות וגם המשחקים השונים צריכים לעמוד בתנאים מסוימים כמו למשל, נגישות, בטיחות, בטחון. אלו נושאים חשובים כי נמצאת שם גם אוכלוסייה פגיעה וגם מספר גדול של ילדים וגם בדרך כלל ישנם שם כל מיני מתקנים שהילדים עלולים להיפגע מהם.


במדינת ישראל יש בערך כ- 20,000 גני משחקים ציבוריים. כדי שתבינו את חשיבות העניין אני יכול לומר שרק בשנת 2006, וזה כתוב בדוח, אושפזו בבתי חולים כ- 297 ילדים כתוצאה מפגיעה בגנים ציבוריים, כלומר בגנים ציבוריים שהם היו לא בתקן או שהם לא נתנו את כל צרכי הביטחון הנדרשים. כ- 120 ילדים נפלו. סך הכל מהנתונים שנאספו בחדרי מיון - מעל 1,200 ילדים בממוצע בשנה אחת הופנו לחדרי מיון כתוצאה מנפילה או פגיעה ממתקני המשחקים. חשוב מאוד שהדבר הזה יעבוד על פי אמות מידה מסודרות, גם המיקום שלו, גם התחזוקה שלו וכל מה שנלווה לעניין.


בדקנו מדגמית בכמה רשויות המקומיות, שמות הרשויות מצויינים פה, חלקן מיוצגות כאן על ידי הנציגים שלהם. בעצם עסקנו בשלושה תחומים עיקריים: הראשון – תכנון מיקום גני המשחקים, ולזה אני אתייחס. הדבר השני – תחזוקה, והשלישי – בטיחות, וסביב הבטיחות כל הבדיקות התקופתיות והעמידה בתקנים שנדרשים על פי הגדרות מכון התקנים ועל פי הגדרות אחרות.


אני מבקש לומר דבר אחד שחשוב שנדע, בחלק מהמקומות תוך כדי ביקורת התחילו לתקן, ובחלק מהמקומות הביאו את גן המשחקים לרמה נאותה. לצערי בחלק מהמקומות הבדיקה גרמה, בגלל בעיות תקציביות ובעיות אחרות, לסגירת גן הילדים על פי החלטת הרשות המקומית - - -

למחוק אותו.

למחוק קצת קשה, אבל לסגור אותו, לנטרל אותו ולהביא אותו למצב של פירוק המתקנים בכדי שלא ליצור - - -

בחלק מהמקומות לא שמו במקום.

זה נובע כמובן מבעיה תקציבית, זה נובע מבעיות אחרות וכתוצאה מכך הרשות החליטה לפרק. אנחנו כמובן מצרים על העניין כי זה גרם שיהיו פחות גני משחקים, אני מניח שחלק מראשי הרשויות ונציגי הרשויות שנמצאים כאן יתנו לכך ביטוי.


בחלק הראשון הייתי רוצה להתייחס לסוגית התכנון, התכנון או הקצאת השטחים שמיודעים לכך ,ראשית צריך להקצות – אנחנו מציגים שישנם מקומות שאין בהם מספיק שטחים ציבוריים. אני רוצה לציין את אום אל פאחם ובני ברק שבהם אין מספיק שטחים ציבוריים, וכשאין מספיק שטחים ציבוריים משמע שאין מספיק גני משחקים, אין מקום למקם את גני המשחקים. לעניין הזה בחלק מהמקומות ניתן לתת תשובה על ידי תכנון מחדש וייעוד שטחים לשטחים ציבוריים, בחלק מהמקומות, לצערי הרב המבנה העירוני הוא כזה שרק אם תהרוס בתים יהיה לך מקום לעשות את זה. חשוב לדעת שלעניין הזה אין לו תשובה לחלק מהמקומות.


הדבר השני זה נושא ההקמה – כשניגשים להקים סוף סוף גן צריך לתת תשובות לכמה עניינים. לחלק מהמקומות שאנחנו מעירים בדוחות, ונאמר את השמות אחר כך, זה הנגישות. הנגישות זה היכן אתה מקים את הגן, מה המרחק שלו מהכביש, האם יש לו איומים סביבתיים אחרים שיכולים להפריע כמו קווי חשמל עיליים, או כשהילדים רצים לכביש האם יש הגנות ביציאה החוצה. בחלק מהמקומות לא עשינו את זה ואני מציין את המקומות שזה היה: קריית טבעון, רכסים, עיר הכרמל בחיפה, פוריידיס, אלו המקומות שמצאנו. בספר הזה יש גם תמונות של גני משחקים שכדי להגיע לשם זה ממש סכנה בטיחותית. זה רצוף במכשולים, יש כל מיני דברים שלא מאפשרים לילד להסתובב במרחב באופן בטיחותי.


דבר נוסף, לצערי הרב וגם כנראה התקנים לא הגדירו אותו, בגני המשחקים אין מתקנים שמיועדים לבעלי מוגבלויות, יש גם ילדים כאלה, אנחנו צריכים לתת להם תשובה. לצערי הדבר הזה לא בא לידי ביטוי. קבענו בתוך הדוח שצריך לתת לזה תשובה ושיהיו מתקנים בגני משחקים לילדים שיש להם צרכים מיוחדים.


נושא נוסף חשוב מאוד. אנחנו לפחות בשלושה דוחות התייחסנו לכך, לקרינה מעננת או לקרינה שבאה מקווי חשמל, מקומות שיש בהם מיתוגים של חשמל גורמים, ויכולים לגרום נזק לילדים. הילדים הם הרבה יותר פגיעים ממבוגרים בעניין הזה. אנחנו גם פה מעירים שלא בחכמה רבה מיקמו גני משחקים מתחת לקווי חשמל עיליים ועם קרינה. אני שוב יכול להזכיר מספר רשויות, עיר הכרמל, בני ברק, מעלות תרשיחא, ישנם מקומות שמיקמו את הגן מתחת לקו. אני מניח שחלק מהנציגים ידווחו על מה שנעשה בעניין אבל חלק נשאר. בדקנו ב- 11 גני ילדים את הנושא הזה ומצאנו שהקימו אותם מתחת לקווי חשמל.


זה החלק של ההקמה והחשיבות היא ההשקעה הראשונית. ההשקעה הראשונית נעשית בדרך כלל בזכות תרומות, מפעל הפיס, או matching כזה או אחר ביחד עם הרשויות המקומיות או משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים שמקצים לזה כספים.

תחזוקה – ברוב הרשויות או בחלק גדול מהרשויות סוגית התחזוקה היא בעייתית מאוד. הקימו כבר גן שלפעמים השקיעו בו הרבה מאוד כסף. הגנים האחרונים שהוקמו לפחות עומדים בתקנים מלאים, אבל יש את הילדים, יש וונדליזם ואלף ואחד דברים אחרים וצריך לתת את הדעת על תחזוקת הגן. מצאנו שהתחזוקה של הגנים לקויה. ראשית מצוין בתקינה כל כמה זמן צריך לבצע ביקורת ועל ידי מתבצעת הביקורת. צריך להכשיר לשם כך אדם מיוחד שהוא איש מקצוע שמסוגל לבדוק את המתקנים ולמסור חוות דעת. יש חובה להחזיק אדם שיעשה את זה, קיימת חובה אחת ל- 36 חודשים לקחת וועדה מיוחדת שבודקת את ההתאמה לתקן, מה שנקרא מעבדה מאושרת, זה יכול להיות מכון התקנים או מעבדה שאושרה על ידי מכון התקנים. מצאנו שהדבר הזה לא תקין וגם ראיתי שהמרכז לשלטון מקומי כמובן בגלל בעיות תקציביות טוען שאינו יכול לעמוד בזה.

מי כתב את ההנחיות האלה?

זה בחוק התקן. התקן אומץ.

ברגע שהוא הפך לתקן אז זה כמו חוק.

אבל הוא משתנה כל שלוש ארבע שנים, והרשויות מנסות להתמודד כל הזמן עם שינוי התקנים. אם התקנת גן ילדים לפני 4 או 5 שנים אתה צריך - - -

תביאו כסף.

ראש העיר אני מאוד מכבד אותך ואתה יודע את זה. אבל הטענה קבועה הזאת שבאה מהשלטון המקומי, "תביאו כסף" היא טענה שאי אפשר לקבל אותה.

זו עובדת חיים.

זו לא עובדת חיים בטח לא בעיר שלך ולא בערים אחרות. אני רוצה לומר לך למה לא. מצד אחד באות הרשויות המקומיות ואומרות תנו לנו לנהל, תנו לנו עצמאות, תנו לנו סמכויות, תנו את האפשרויות, ואני בעד, לדעתי השלטון המקומי בישראל צריך להיות שלטון יותר חזק, הוא חזק והוא צריך להיות יותר חזק. הממשלה צריכה להעביר ממנה אליכם סמכויות והסמכויות אומרות גם תקציבים, אבל בכל עניין אתם באים לממשלה. אני מודיע לך שגן ציבורי הוא באחריות שלך כראש הרשות ולא של הממשלה. אתה צריך לתת גן ציבורי לאזרחים שלך שמשלמים ארנונה והם צריכים לקבל גן ציבורי בתקן שמדינת ישראל קבעה. אתה לא תגיד לי כעת שכדי לשדרג את הגן הציבורי שלך אתה צריך עוד כסף מהממשלה. זה תרוץ שלא יעבור בהקשר הזה. אם אתם חושבים שאתם תצאו בזה שהממשלה תזרים עוד כסף, בהקשר הזה לא תמצאו סעד.

הנושא של מכון התקנים והבדיקות על ידי מעבדות מאושרות הוא מאוד חיוני והן אלה שנותנות בסופו של דבר את התשובה אם המתקן תקין או לא תקין. לדעתי גם ראש רשות צריך לקבל את המידע הזה כדי לדעת, אם אין לו את אנשי המקצוע שיכולים לתת את המענה אז יש לו לפחות גוף מקצועי שיכול לתת המענה.


אני יכול לציין שבדוח רשמנו כמה בדיקות נעשו בשנים 2006, 2007. נערכו 4,800 בדיקות בגני משחקים, ב- 330 ישובים ומהם 43% היו לא תקינים. כלומר מכון התקנים בבדיקתו דיווח שהם מסוכנים לשימוש והם חייבים כמובן שדרוג זה או אחר. 150 רשויות במועד הביקורת, ואני לא יודע מה קורה היום. 150 רשויות לא הזמינו בדיקות כאלה ולא ערכו בדיקות כאלה. זה אומר שאנחנו לא יודעים מה נעשה שם.


פנינו ביוזמתנו למכון התקנים ובקשנו מהם לבצע בדיקה מדגמית, אני יודע שהעניין הזה תפס כותרות וזה היה בעיתונות שמתוך 50 גני משחקים שבדקו עבורנו 95% מהם לא היו תקינים. אנחנו עשינו את זה באופן אקראי ולא מתוך ידיעה. 95% מתקנים שלא עומדים בתקן או שיש שם מתקנים לא תקניים או שיש מתקנים - - -

הבנתי את העניין לא תקין, השאלה אם לא תקין זה למשל הציר היה שבור או היה סדק, או שהיה חסר פתק על משהו. לא תקין נשמע בומבסטי אבל אם היו חסרים פתקים, עם כל הכבוד זה לא מסוכן - - -

נמצאים כאן אנשי מכון התקנים ואתה תשמע מהם למה הכוונה. לפעמים מתעסקים במתקן מסוים ומוצאים שהוא לא תקין ולפעמים בזה שלא עשו לו ריהוט שלם והילדים שנופלים ממתקן כזה שוברים את הראש או הרגליים. היום קיימת חובה למגן את הרצפה.

אני אבהיר למה אני שואל את השאלה אדוני היושב ראש, לפעמים השורה התחתונה נראית מאוד משכנעת, כשאתה חוקר לעמוק אתה רואה שהדברים נמצאים במקום אחר. מכון התקנים הוא מכון ענק ומצוין אבל כשהוא יכתוב - - -

נמצאים אנשי מכון התקנים וגם פונקציה נוספת והוא הממונה על התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שהוא בעצם הסמכות.

אני לא בא לבקר, אני מבקש לשים את הדברים במקום הנכון. זה בדיוק כמו בטיחות בדרכים שעסקתי בנושא באופן אינטנסיבי עשר שנים, לפעמים דיברו על הקטסטרופה הגדולה וכשאתה בודק אתה מוצא שנכון שבאוטובוס היה חסר פתק "נא להחזיק את היד לפני שאתה יורד במדרגות", באוטובוס אחר היתה חסרה דלת. שתיהן עבירות והן לא בסדר. אני מבקש לדעת לא כדי לשפוט כן או לא - - -

אני יכול לתת לך דוגמה מה מצאנו בכל מקום וזה גם מצוין בדוח. בכמה גני משחקים מצאנו, אנשי המקצוע, אנחנו לקחנו את אנשי המקצוע כדי שיגידו לנו בדיוק מה לא בסדר ומה לא בסדר ואנשי המקצוע אמרו לנו גן כזה או מתקן כזה הוא מסוכן ולכן הוא לא ראוי כעת לשימוש של הילדים.

ילדים נלכדים בו, בלולאות, ילדים נפצעים.

98.4% מהמתקנים בשנת 2007 אתם מגדירים אותם כמתקנים מסוכנים. אני מבין את הנתון הזה אבל אני בכל זאת רוצה לחדד את השאלה. אני לא מזלזל בצורך לשמור על הבטיחות, להפך אני חושב שצריך לשמור על בטיחות, אבל כמעט כל מתקן, ואני מנסה לזכור את המתקנים שהילדים שלי בילו בהם, בכל מתקן כזה יש סכנה, האם ילד יכול לעוף ממנו? – הוא יכול לעוף ממנו, נדנדה.

לכן התקינה קבעה מה צריך לעשות כדי למגן אותו. אמרתי כבר קודם שיש היום תקן שאומר שצריך לרבד את הרצפה במיגון מסוים שאם ילד נופל, וילד נופל, אז לפחות יש משהו שממגן אותו.

זה לא לרבד, קוראים לזה נגמשת. זה עולה הון כסף.

אז תנגמשו.

לפני שנתיים זה היה זיף זיף, כל שנתיים משנים.

לא רק את זה שינו. גם סטנדרט הבניה בישראל עלה, גם סטנדרט סלילת הכבישים בישראל עלה, גם סטנדרט בניית העיריות שלכם עלה, כל הסטנדרטים עלו. אתה חושב שצריך לעלות את הארנונה תעלה אותה. תספק את השירות שאתה גובה בעבורם.

אדוני היושב ראש אני יכול להקריא לך בדיוק מתוך המתקנים שמצאנו, לא שאנחנו מצאנו זה כמובן הממונה שבא איתנו ועשה עבורנו את העבודה "סכנת הילכדות הראש באחד מחלקי המתקן או בגישה אליו..., יסודות בולטים מעל פני שטח המתקן..., כבל חשמל מעל שטח המשחק של המתקן..., יסודות בטון בולטים מעל השטח ובמתקנים..., שרבים וסדקים במתקנים או בעץ, קרחות בגומי.." זה הריבוד שעליו דיברתי "העדר מחסום שמונע יציאה של המשחקים אל הכביש".

אני רוצה להבין מה שאתה אומר. אם נכון שמכון התקנים קבע ומדינת ישראל קבעה שאמות המידה במרכז עיר, במקום סואן יהיה דומה לבית שלי בישוב קהילתי שיש לנו מגלשה וחצי. האם התקינה היא אותה תקינה?

אני לא מדבר על ישוב כמו זה. אני יכול לקריא לך ישובים עירוניים.

אם אתה אומר שאתה לא מדבר על ישובים כמו שלי מה זה אומר לגבי אמות המידה לתקינה כאן. אז בבקשה שימו אותה ותאמרו יש רמת תקינה - - -

רמת התקינה היא אחידה, ואני מניח שיענו לך כאן אנשי התקינה. אבל ברור שבתוך שטח עירוני שיש שם תנועה סואנת הדברים האלה מקבלים עצימות הרבה יותר חזקה. ברור שאם אתה לא שם מחסום לילד שבורח החוצה, ומה לעשות ילד בן 4 פתאום ברח לך החוצה כשלרגע אתה לא שם לב, רץ החוצה ונדרס. לכן קבעו מה לעשות.

הדיון הזה מאוד חשוב כי הוא בעיניי לא נוגע רק בנושא המתקנים. אדוני היושב ראש הדיון לא נוגע עכשיו רק בדוח הזה. הדוח הזה הוא בבואה של תפיסת עולם. האם אנחנו רוצים לתת מזור לתקלות או שאנחנו רוצים לעשות דבר שמעבר לזה. הדיון הזה בעיניי הוא תפיסת התקינה בכל הנושאים והיא תפיסה אחת בחתך רוחבי לכל, או שמא שיש נגזרים אמיתיים. מה מפחיד אותי בדיון היום? – מפחיד אותי שמי רואה את הדיון היום לא ישלח את הילדים לגן המשחקים. יפחיד אותי שהילדים יפחדו להיות בגן המשחקים, יפחיד אותי שייקחו את התקינה ובמקום לדבר על שירות ידברו על תקינה. לפעמים ההתייחסות לתקינה חזקה יותר מהשירות שהיא צריכה לשווק. כי אם למשל בדוגמה שנתתי -היציאה לכביש, ואני איש בטיחות בדרכים, אם היציאה לכביש בישוב קהילתי, כפרי או קיבוץ תהייה באותן אמות מידה בגן סקאר בירושלים, בעיניי זה פספוס של התקינה. על זה אני רוצה לדבר.

לסיכום מה שאני רוצה להגיד רבותיי, כמובן וכמו שחבר הכנסת אמר אנחנו מציגים כאן בבואה מסוימת לנושא שמחובתנו לתת עליו את הדעת. הילדים שלנו ושלכם מסתובבים בגנים האלה, צריך לתת להם את השירות הזה וצריך לתת להם את רמת הבטיחות הגבוהה במיוחד. אני אומר לכם שמדי שנה נפגעים מאות ילדים מהמתקנים האלה. לעניין הזה אדוני היושב ראש הייתי רוצה להוסיף אמירה קטנה והיא דווקא נגזרת מדוח אחר שעשינו לפני כשלוש ארבע שנים, וזה נושא של הביטוח. ילד מבוטח על ידי הרשויות המקומיות וכמובן בהשתתפות ההורים. הוא מבוטח אבל מסתבר שהמחוקק נתן דעתו שאך ורק שמרגע שחוק חינוך חובה חל עליו. כשלא חל עליו חוק חינוך חובה, ויש לילדים מגיל שנה ועד שלוש או ארבע שעדיין לא חל עליהם חוק חינוך חובה, משמע שיש כאן קבוצה גדולה מאוד של ילדים שמצד אחד נמצאת במקומות שהיא מסתכנת ואין לה כיסוי ביטוחי. הרשות המקומית בעניין הזה יכולה להיתבע ועל כך היא צריכה לתת את הדעת. שנית, כבר אז בדיון שנערך על ביטוח תלמידים, וזה דיון שנערך לפני ארבע שנים, ובדיון הזה משרד החינוך היה וקבע חד משמעית שהוא הולך לתקן את החוק ולהחיל את זה. יש היום טרום חובה וקבוצות ילדים שצריך לבטח אותם. ברגע שהם לא מבוטחים אין להם כיסוי ביטוחי אחר.

בהתניות של הפוליסה של הרשויות קראנו ומצאנו שהן אומרות שזה יכוסה רק איפה שביטוח התלמידים יכסה. כלומר שגם שם ישנה הסתייגות.

גם הביטוח לא נותן להם שיפוי בעניין הזה.

זו הערה חשובה מאוד, תודה. אני מודה לנציגי המבקר על העבודה המשמעותית, על כל הדוח וגם על הפרק הזה. אני הייתי רוצה לפני שנשמע את חברי הכנסת דווקא לשמוע את ראשי הרשויות שנמצאים כאן, הבנתי שבחלק מהמקומות יש שיפור והיינו רוצים לשמוע גם על איפה שאין שיפור. אני אתחיל עם ראש עיריית אונו הנכבד מר יוסי נשרי בבקשה.

תודה לך אדוני היושב ראש, חברי הכנסת וכל הנוכחים, ונציג השלטון המקומי המנהל הכללי שלנו, ולו בוודאי יש דעה כראש רשות לשעבר וגם מי שמנהל אותנו בעבודה טובה ויעילה ומתמחה בדברים.


אני כן חייב להעיר להערה בנושא התקציב. בסופו של דבר עלינו מוטלת האחריות לנהל את העיר כמו שצריך לנהל עיר ושהשירות שהתושבים יקבלו אותם כולל מתקני משחקים ראויים ותקינים. כשאנחנו מסתכלים על כל סל התקציב שאנחנו אמורים לקבל מהממשלה, והממשלה לא מזרימה לנו את הכספים וזה חלק מהשיקולים שכל ראש עיר לוקח בצורה כזאת או אחרת על מנת לתפקד ואיך ולמנף את העיר בכל השטחים, בכל הכיוונים. זה מתחיל בחינוך, וזה עובר לרווחה, זה עובר לתרבות וזה עובר למתקני משחקים. מתקן משחקים ראוי שנקים אותו על פי תקן וזה חצי מיליון שקל במינימום. לא לכל הרשויות יש את האפשרות להקים מתקן משחקים ראוי.


יחד עם זאת אני משוכנע שכל ראש רשות יודע לקחת את האחריות ולדאוג שהילדים יגיעו למתקנים ראויים, שיהיה להם מקום שהוא גם מושך אותם. אם בגן לא יהיה מתקן שהוא מזמין הם לא יבואו.

כמה גנים יש אצלך?

לא ספרתי, אני עומד בסטנדרט לא נמוך, גבוה, גם מבחינת הביקורת. ברוך ה' הביקורת אצלי הייתה ביקורת חיובית ולא שלילית. ההערה היחידה הייתה שהביקורת לא הגיע אלינו והיא נשארה אצל זה שעושה את העבודה היומיומית, שבועית, מתקן, רואה, מסדר. איפה שהיינו צריכים לסגור סגרנו, תיקנו. לי אין את הבעיה הזאת.


אני כן חוזר ואומר, וכן צריך לתת את הדגש, וכן שמבקר המדינה פעם אחת יבדוק, איפה הכשל בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות בהעברת התזרימים הכספיים שמאפשרים לתת לנו את החמצן - - -

בכל ההקשרים ולא רק - - -

בכל ההקשרים ובוודאי שלא רק בהקשר הזה. אנחנו בסופו של דבר שבויים באיזה תפיסה מסוימת שהממשלה מקצצת, מקצצת ומקצצת ולאחרונה אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה שמקצצים לנו בשנת 2010 עוד כמה מיליונים טובים, ואיך נוכל להמשיך לתת שירות טוב לתושבים וזה פוגע גם בנושא המתקנים וגם בדברים אחרים שהמבקר יכול להעיר. אולי כדאי שהמבקר יום אחד יבדוק - - -

עשינו את זה. לפני כחודש היה דיון על מענקי איזון, מענקי הבראה, היה דיון כבד - - -

מה שהממשלה מחויבת להעביר לטובת האזרח. לא עושה טובה לרשות המקומית.

דיברנו שזה מחייב תקציבים ושצריך למצוא לזה פתרון. ציינו את זה.

לכן יש כאן את הסיפור של הביצה והתרנגולת. אנחנו חווים את החוויות האלה יום יום. אנחנו משתדלים לעשות את המרב ואת המיטב, כל אחד בעיר שלו וכל אחד על פי הצרכים שלו, עיר אחת לא דומה לעיר השנייה. גם נכון שמכון התקנים יבדוק ולא כל שני וחמישי יחליף את התקנים ולהכניס אותנו להוצאות. גם במוסדות החינוך אנחנו כל שנה מתקנים, מה שתקנו ושיפצנו שלא היה לפי תקן מתקנים מחדש בכל שנה. אם זה סורגים, אם זה תקעי חשמל, אם זה דלתות, כל שנה אנחנו מתקנים ומשפצים במיליוני שקל בכל העיר על פי התקנים שמכון התקנים משיט עלינו. צריך לתת לזה סוף.

תקנים חדשים?

כן. כל הזמן מקבלים.

לאותו מתקן?

לאותו מתקן, בבתי ספר ומקומות אחרים, ואנחנו מחויבים לעבוד לפי תקן, ואלו הוצאות. מאיפה נביא את הכסף הזה?

תודה רבה. אני מבקש מנציג ראש מועצת פוריידיס. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה לאדוני היושב ראש, אני ראש מועצת פוריידיס, נבחרתי לפני כמעט שנה לראש המועצה. הכפר שלנו נמצא בסמוך לחוף הכרמל, על כביש מס' 4, על הר מול הים. השכנים שלנו הם חוף הכרמל, זכרון יעקב, בנימינה. כשנכנסתי לתפקידי לא היה בכפר גן ציבורי, היה גן עם מתקן אחד שהיה מואר מלמעלה. כשראיתי את הילדים משחקים ברחובות ושאין להם מקום לשחק. יש לנו מגרש כדורגל, אחרי שראיתי את הגן הקיים למעלה בגבעה אמרתי שאבנה לילדים מקום שבו ישחקו במקום שיסתובבו ברחובות ובכל מקום. בניתי גן והשקעתי כספים רבים.

יש לכם גן אחד?

גן אחד שבניתי אותו בשנת 2009, גן עם מתקנים ומשחקים רבים, עם שולחנות, עם חשמל וגינות. האדון אמר שלאום אל פאחם אין מגרשי ציבור להקים גני משחקים, לנו יש אדמות אבל הבעיה היא כספית.

בכמה עלה הגן הזה?

בערך מיליון שקל.

באיזה שטח?

פארק בתוך הר.

בתוך הפארק בנית גן?

זה יער. העלנו לשם טרקטורים וסללנו כביש.

כמה אנשים נהנים מהגן הזה להערכתך?

בקיץ משתמשים בו כמעט כל היום ילדי הגן ותלמיד בתי הספר. היום עורכים ארוחת הרמאדן. זה פארק אחד בתוך כפר עם 12,000 תושבים.


אני מבקש מהיושב ראש, לי יש אדמה להקים עוד פרויקטים כאלה. תודה רבה.

אני מהנדס הרשות. ראשית אני חייב להעמיד את הדברים בפרופורציה נכונה. צוין בדוח מבקר המדינה התייחסות לגן המשחקים בפוריידיס. כדי להבין – היה לנו תקציב ממשרד הבינוי והשיכון להניח מגלשה, אבל בגלל המבנה הגיאוגרפי של הישוב והצפיפות אין לנו שטחי ציבור כמו שאמרתם, לא היה לנו מקום להניח אותו, אבל יש יער שמרחוק קילומטר אחד מהישוב, והוא חלק מתכנית אב לפיתוח העירוני. אין לנו מקום להתקין אותו בתוך הישוב ולכן התקנו אותו בתוך יער. צריך לדעת שאי אפשר לשלוט על הכניסות ליער, זה יער פתוח, זה לא שטח ציבורי כמשמעו בחוק התכנון והבניה. לאחר מכן בד ובבד התחלנו בפיתוח, בניינו חניה לתפארת.

תעביר לנו את התמונות כדי שנתרשם.

יש תקציבים במשרד הבינוי והשיכון, יש תקציב לשכונות וותיקות, בשכונות הוותיקות בישוב שנמצאות בתכנית המתאר המאושרת אין שטחי ציבור כי זה ישוב שנבנה לפני כ- 50 שנה והוא כולו כתם אחד של מגורים. אין שטחי ציבור ורק בית העלמין מסומן כירוק בתכנית המתאר. משרד הבינוי והשיכון אומר שמאחר ואין לנו שטחי ציבור מאושרים הוא לא יוכל לתקצב את זה במסגרת שכונות וותיקות, ובגלל שהפארק מרוחק מהישוב והוא לא בתוך השכונה הוותיקה. כאן אני חולק קצת בעניין התקציבים, התקציבים קיימים אבל אנחנו לא עומדים בקריטריונים בגלל מגבלה כזאת או אחרת. לכן לדעתי יישוב שמקים את הגן הראשון חייב את התקציב הראוי. כאן המרחק הוא לא בשכונת פיתוח, אין תושבים שאפשר להטיל עליהם מיסים.

במתחם בית הספר לא ניתן לעשות פיתוח?

לא. אתה לא יכול לערבב בין אוכלוסיית כלל הישוב ולבין סקטור מערכת החינוך.

תודה רבה. נמצא איתנו גם סגן ראש עיריית מעלות. נשמח לשמוע מה קורה במעלות. בבקשה. בדוח המבקר הייתה התייחסות ספציפית.

לנו חשוב הבטחון וטובת הציבור והילדים והם בראש מעינינו כמו שבראש מעיניכם, ועובדה שאנחנו נמצאים כאן בדיון מעמיק בנושא הזה.


עיריית מעלות תרשיחא כל הזמן משדרגת ומתקנת, היא גם מפרקת חלק מגני המשחקים הלא ראויים שאינם עומדים בתקן. אבל לא יתכן שמכון התקנים יציב תנאים חדשים כל שלוש או ארבע שנים. בזמן שמתכננים גן ילדים עושים את זה בהתאם לתקן הקיים באותו עת. כשמגיעה ביקורת דוח מבקר המדינה או ביקורת אחרת ובודקת באותה שנה על פי התקנים החדשים של מכון התקנים אז בטוח שהיא תגלה ליקויים במתקנים.


אנחנו עושים מאמצים גדולים לשדרג ומשקיעים תקציבים, אנחנו כל שנה מתקציבים לשדרוג, מחוץ לתחזוקה היומיומית והשוטפת של המתקנים, בסכומים של כ- 300,000 שקל בשנה. לדוגמה, אני לא יודע איך מכון התקנים ומבקר המדינה בעקבות חוק הבצורת בעניין המים, ואני אתן את הדוגמה ממכון התקנים הישראלי, "קרחת מסביב למתקנים" זה נחשב לליקוי חמור. אני לא מכיר עירייה או מועצה מקומית עם חוק הבצורת, עם הקצוץ במכסות המים, עם כל מיני ההיטלים ובקיצוץ שמטילים על תקציבי האיזון, איך יכולים לטפח ולגנן מדשאות מסביב למתקנים כשאוסרים עליה גידול דשא ודברים מסביב.

זה נחשב כחמור?

זה נחשב כחמור. אם ישנה קרחת, הנה ציטוט מדוח המבקר "קרחת סביב המתקנים". כשיש לך חלודה בחלק מהמתכת - - -

זה תקן.

אני שומע כעת את ראשי המועצות ואחר כך מכון התקנים ייתן את דעתו.

כשאין סימון לגילאים להם מיועד המתקן גם זה נחשב כחמור, נמצא איתי כאן גם מבקר העיר, גם מהנדס העירייה והוא מבקש להתייחס.

ומה קרה מאז דוח הביקורת. מה נעשה במעלות?

תשמע ממנו כמהנדס העיר וכאחראי על התשתיות.

בשנת 2007 בעקבות הדוח נבדקו אצלנו 8 גנים בבדיקה אקראית, כל המתקנים שנבדקו הם מתקנים מאוד בעיתיים וכולם הוסרו. בחלקם הרכבנו חדשים במקומם ובחלק לא.


חשוב לי לציין שמתקנים שהותקנו לפני 3 או 4 שנים על ידי חברות מאושרות, וקיבלנו את אישור מכון התקנים, נבדקים אחרי שלוש שנים, אני לא מדבר על מתקן שירד מ- 25 סנטימטר עובי של גרעינית גן וירד לעובי של 20 סנטימטר וזה הופך אותו ללא תקין, אני לא בטוח שאז יש צורך לסגור אותו. אני מדבר על המושג שהוזכר קודם 'הילכדות ראש', המתקן אושר והמרווחים לא גדלו בין לילה ולא היה שם וונדליזם או דבר שגרם למרווחים במעקות הבטיחות לגדול ופתאום יש עכשיו מצב של 'הילכדות ראש'. עובדה שאותו מתקן קיבל אישור. תבינו שכל בדיקה כזאת, אנחנו מעולם לא הזמנו את מכון התקנים, זה מתקן שעבר אישור ויותר מזה הייתי בקשר די רציף עם מכון התקנים ואמר לי הנציג שלהם שהוא מעולם לא אישר גן בארץ. אני לא מדבר על מתקן חדש, זה מה שהוא אמר לי ואני מוכן לנקוב בשמו אם זה ראוי, שמעולם הוא לא אישר מתקן שהוא בא לבדוק אותו פעם נוספת. לא מדובר על מתקן חדש שהונח על ידי חברה.

עובדתית אנחנו מציינים בדוח שהם בדקו בשנה מסוימת מעל 4,000 גנים ורק כ- 50% היו לא תקינים. כלומר השאר היו כן תקינים.

זה נאמר לי על ידי בודק. אני לא נכנס כרגע לדיון בנוגע לתקינה. אני מדבר על חומרת הנושא. מספיק ששאקל חלוד הופך את הנושא לחמור והדרישה היא קודם כל לסגור את המתקן. על זה אנחנו מדברים. ישנה חומרה שהמושג קריטי, חמור וקל. צריך להבין שקל זה מושגים של צבע, אולי טיפ טיפה חלודה שקשורה לצבע. אבל שאקל חלוד שהוא במצב תקין, אי אפשר כל שנה לרוץ ולהחליף את כל השאקלים. זה בעצם מה שקורה ובמשך שנה רוב החלקים מחלידים.

זה לא מסוכן לדעתך?

לא ואני אומר לך את זה כאיש מקצוע. אני לא אמרתי שזה בריא ואני לא אמרתי שזה בסדר. אני אומר שהגן הוא במצב טוב, הוא בן 3 או 4 שנים. תראה את רשימת הליקויים. אני גם אומר שלא נעשה בו וונדליזם.


אם יש אישור לעשות מתקן מעל שטח מדשאה, מי שמכיר יודע שמתחת למגלשה לוקח בדיוק שבועיים שאין כבר דשא. אי אפשר בכל שבועיים לחדש את הדשא. המתקן הזה יהיה תקין רק אם יהיה דשא שלם - - -

העניין הוא לא הדשא. העניין הוא המיגון. ילד בן שנתיים שגולש למטה ונופל עם הראש, זאת הבעיה ועל כן מכון התקנים קבע ריבוד כזה או לשים מדשאה או משהו אחר. זו הבעיה.

אומרת נציגת המבקר ובצדק. היא אומרת שאתה מתווכח עם התקן, זה מה שאתה עושה וזה בסדר, אבל תבין שמחר ילד שנפגע כתוצאה מזה הוא תובע אותך על פי התקן, והוא צודק. אתה מבין את זה. אתה חייב להגן על עצמך מתביעה של מיליונים שבסכום הזה יכולת להקים יותר מגן אחד.

אני לפחות פעמיים בחודש בבית משפט, יש עשרות תביעות כי זה ספורט לאומי היום, גם בגלל אבן משתלבת. בכל בית יש היום רופא שכותב דוח ומצד שני יש עורך דין וזו פרנסה יפה. יותר מזה פנו אלי תושבים שלא לתקן מקומות כי הם מתפרנסים מהם יפה. גם לזה הגעתי.

אני מקווה שאתה לא מקשיב להם.

אני לא מקשיב. אבל גם שופט אמר שברוב המקרים התביעות האלה נדחות על שימוש לא מתאים במתקן עצמו. אם המתקן מאפשר לילד לעלות על גג המתקן ומשם הוא מחליט לקפוץ אז לא יעזור לנו מצע של 20 סנטימטר או 30 סנטימטר או גומי. בזה העניין. אני 7 שנים בתפקיד ולא הייתה אף תביעה שזכתה בנושא של מתקני משחקים.


לשאלתך מה ביצענו, הזמנו את מכון התקנים ובדקנו את כל מתקני המשחקים ולא רק אלה שהותקנו בשנה האחרונה אלא גם את כל השאר. רובם הגדול של 45 מתקנים הותקנו בשנים האחרונות ואף אחד מהם לא נמצא תקין. זה קצת מפתיע, לא? לכולם היה אישור של מכון התקנים למעט 3 שנדרשו מאיתנו תיקונים שלא הספקנו לעשות, ליקויים שקשורים לעובי מצע או משהו דומה, או להביא תו תקן של מצע. זה אומר משהו, ויש אצלי כאן את הדוחות של כל ה- 45 שנבדקו בחודשיים האחרונים. הקצבנו תקציב לתקן אותם ואנחנו נביא את כולם לתו תקן. אין לי ספק שאם נבצע את אותה בדיקה נמצא את אותו ליקוי.

כמה מתקנים יש אצלכם?

מעל 60. היו 74 הורדנו 15.

תודה. נמצא כאן דן כהן ראש מועצת רכסים. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ברצוני להתייחס לדוח של מבקר המדינה כפי שמופיע בספר. נכנסתי לתפקיד לפני כשנה וראיתי את הדוח. כיהודי מאמין הנושא של "ושמרתם לנפשותכם" זה גם כן איסור תורה וחיוב מדאורייתא לשמור עליו. אי לכך המועצה לקחה 2 מיליון שקל הלוואה. היות ואנחנו במצב סוציו-אקונומי 2 ואין לנו הכנסות החלטנו לקחת הלוואה של 2 מיליון שקל על מנת לשדרג את כל הגנים הציבוריים שלנו. יש לנו 11 גנים ציבוריים ברחבי הישוב. 2 מיליון שקל זה לא בשביל ה- 11 גנים, יש לנו 34 גני ילדים של המוסדות. המועצה שדרגה ב- 4 חודשים האחרונים את כל גני הילדים, 34 גני הילדים של המוסדות, הן מבחינת השומשום של כפר גלעדי או בית אלפא, הן מבחינת המתקנים. מה שלא היה תקני הסרנו לחלוטין והתקנו חדשים, בגנים הציבוריים – 3 עבורו כבר שדרוג, והמשטחים משטחי גומי לא שומשום ולא חול, את זה לקחתי על לעצמי כקו אדום שבגנים הציבוריים לא יהיה לא זה ולא זה ויהיו רק משטחי גומי. ברוך ה' עשינו - - -

משטחי גומי זה המגמשת.

נכון זה מה שנקרא מגמשת. ברוך ה' הבאנו איתנו תמונות מהשטח., בדוח יש התייחסות לגן על שם עליזה בגין זכרונה לברכה., הבאתי תמונות צבעוניות מהשטח שצילמו ביום שישי האחרון, הגן עדיין בשלבי שדרוג ולא הסתיים לגמרי אבל משטח הגומי והמתקנים החדשים הוצבו. ראיתי את התמונות בספר וזה באמת היה קטסטרופה, סכנת נפשות אמיתית לילדים ולכן לקחתי את זה על עצמי.

מה קורה שם עכשיו?

אנחנו במהלך שדרוג כל הגנים, כל גני הילדים והמוסדות שהם 34 גנים עברו תו תקן של מכון התקנים למשרד החינוך, לדני ירמיהו. בגני הילדים הציבוריים יש לנו כבר 3 והשאר - - -

בשדרוג הם עברו תו תקן?

בהחלט. כמובן שלא רכשנו מתקנים משום מפעל אלא ממפעל שיש לו תו תקן. כלומר לקחנו מתקנים שעומדים בתו התקן של מכון התקנים. יש מפעלים שאין להם תו תקן.

יש מפעלים שאין להם תו תקן?

יש פרק בדוח שמתייחס על כאלה שאין להם תו תקן.

לכמה ספקים יש תו תקן היום?

אין לי מושג, אולי מכון התקנים יכול לענות על השאלה הזאת. לנו יש שלושה שאנחנו רוכשים מהם. לא רק שאנחנו רוכשים מהם את המתקנים האלה אלא אנחנו לא רוצים להתקין אותם בעצמנו למרות שיש לנו אנשי תחזוקה, אני מעדיף שהם יתקינו אותם על פי תו התקן שלהם.

כמה עלה לך לשדרג את גן על שם עליזה בגין?

העלויות הגבוהות שם זה עבור משטחי הגומי – המגמשת. בערך בין 50,000 ל- 60,000 שקל אם איני טועה.

כולל המתקנים?

הדוח נקט לגבי מגלשות שבורות שהיוו סכנה, אומנם הם החליפו מגלשות ואת הרכיבים שהיו בעיתיים ואת שאר המתקן צבעו והעלו אותו לדרישות התקן.

כמה גנים יש לך שאתה צריך לשדרג ?

אמרתי קודם, 11 גנים, 3 כבר שודרגו ובימים אלה אנחנו מסיימים את גני המוסדות, ב- 34 הגנים, אותו צוות שעובד שם עובד גם בגנים הציבוריים ואני מעריך שתוך שבוע שבועיים הם יכנסו גם לשאר 9 הגנים הנוספים.

אצלך זה חשוב כי יש בלי עין הרעה הרבה ילדים.

אנחנו עם 9,500 תושבים בערך. ילדים מכיתה מ- 0 עד ח' כ- 3,500 ילדים.

כן ירבו בעזרת ה'. נמצא כאן גם נציג עיריית חיפה אלי אלקבץ.

קודם כל הדוח הזה תפס אותנו באמצע תהליך כשעיריית חיפה החליטה שהיא עוברת לטיפול הוליסטי בכל מתקני המשחקים בעיר. טיפול הוליסטי מבחינתנו זה לא רק לקחת את המתקן ולהחליף אותו ולטפל קצת בגומי אלא לטפל בכל המכלול של מתקן המשחקים כי מגיעות לשם אמהות עם עגלות, ורוצים לשבת על ספסלים, וצריך לדאוג למרווחי בטיחות, וצריך תאורה נאותה בלילה. החושך יורד כבר בשעה 16:00 17:00. אנחנו נאלצים לבצע עבודות פיתוח מאסיביות כי אנחנו נמצאים באזור הררי שדורש לפעמים חציבה או מילוי, בניית קירות. אצלנו עלות הקמת גן חדש היא יותר גבוהה מקריית אונו ועומדת על יותר מחצי מיליון שקל. לפעמים זה מגיע למיליון שקל ואף יותר.


לאחר סקר שביצענו החלטנו שמ- 280 גני משחקים אנחנו יורדים לסדר גודל של 170. התחלנו בתהליך הדרגתי של פירוק מתקנים שעליהם קיבלנו דיווח שהם מסוכנים לילדים, מסוכנים לציבור. התחלנו בפירוק ובמקביל בבנייה של חדשים. היום אנחנו עומדים על סדר גודל של 120 גנים עם תו תקן או בהליך סופי של קבלת אישור תקני. יש לנו מערך אחזקה מסודר כולל חוזה עם קבלן אחזקה מסור שעובד מסביב לשעון ונענה לכל קריאה. בכל גן שבאחזקה יש שלט כמו שנדרש. אנחנו מקפידים מאוד על התקן כי ברור לנו שהתקן שנבנה על ידי מכון התקנים, שלצערנו בחלקו נבנה על בסיס תאונות שהיו, אם התקן משתנה הוא לא משתנה כי למישהו מתחשק שהוא ישתנה, אלא, או שהייתה תאונה שבעקבותיה החליטו להוסיף מעקה או לשנות מרווחי בטיחות וכדומה. אנחנו אמצנו את התקן ואנחנו עובדים עם התקן באמצעות חברת אחזקה.

כמה גנים פירקתם אצלכם?

פרקנו למעלה מ- 100 גנים. היינו עם 280 פרקנו קרוב ל- 200, ממש גילחנו. כיום אנחנו נמצאים בערך עם 120 גנים קיימים עם תו תקן, עם בדיקות תקופתיות - - - -

בתכניות העבודה עם כמה אתם מתוכננים?

אנחנו אמורים להגיע לסביבות 170 גנים שפזורים בכל רחבי העיר.

הורדתם כמעט בחצי את מספר הגנים.

הורדנו בשליש בערך. אבל בעבר היה מנהג שכל מי שביקש מתקן שמנו נדנדת קפיץ באיזה מקום מתחת לאיזה עץ. אנחנו ירדנו מזה. בעבר זה היה והוא היה מתקן שדרש בדיקה.

היום יש אזורים שלמים שאין בהם גנים.

לא, אין כזה מצב. אנחנו עברנו שכונה שכונה - - -

גם בעיר התחתית?

בכל מקום. בכל שכונה יש. הפיזור אולי לא מספק נכון לכרגע.

אתה אומר 150, תגיע לעוד 20 ולא יותר.

לא. יש לי בין 120 ל- 130. חלק עם תקן וחלק בהליך של קבלת תו תקן. אנחנו נגיע לכ- 170.

תוך כמה זמן?

אני מעריך שתוך שנה וחצי.

בכמה?

זה בסדר גודל של 30 מיליון שקל. חלק אנחנו משדרגים וחלק מפרקים ובונים מחדש, חלק כולל עבודות פיתוח, בנוסף לזכור שהאחזקה היא 2 מיליון שקל בשנה לכל העיר. אני לא מכניס כאן את התאורה שאני צריך לתחזק, שבילים שאני צריך לבנות, זה בנפרד. 2 מיליון שקל זה רק לאחזקה נטו.


מה שחסר לנו זה תקן למתקנים לבעלי צרכים מיוחדים. תקן כזה עדיין לא קיים. אנחנו בניינו גן משחקים לתפארת בפארק הכט בעלות אדירה וניסנו לשלב מתקנים שיתאימו לבעלי מוגבלות, עשינו משהו אבל אנחנו לא יודעים עם עשינו טוב או לא טוב. אנחנו נבנה עוד אחד כזה אבל חסר לנו התקן שנדע שאנחנו עושים משהו שהוא מתאים, ראוי וטוב.


יש כאן שני דברים שצריך לזכור, כשהביקורת הזאת נעשתה זה היה כשהתקן הקודם התייחס למרווחי בטיחות אחרים. התקן הקודם לא התייחס כל כך לקוי מתח גבוה שמעל גנים וותיקים שנבנו כבר לפני עשרות שנים, היום להזיז קו מתח זה בסדר גודל של בין עשרות אלפים למאות אלפים. רק לאחרונה, השבוע, היינו בפגישה עם חברת חשמל והתברר שלהזיז קו מתח ברמת ויזניץ, זה שהדוח מתייחס אליו, 200,000 שקל כדי להוריד אותו לקרקע, אין לאן להעביר אותם לא את קו המתח ולא את הגן. שכונה צפופה וצריך לקחת את זה בחשבון.

מי אמר שהקרינה מסוכנת? התקן הישראלי מדבר על 1000 מיליגאוס, בזמן שאין שם אפילו - - -

מי אדוני?

אני מהנדס המועצה של פרדס חנה-כרכור.

אני לא מדבר על הקרינה. אני מדבר על התקן הישראלי למתקני משחקים.

אני מודה לך. שושנה גולדפינגר בבקשה.

אני מבקרת העירייה בבני ברק. ראשית אני רוצה להודות לשמואל גולן ולעובדי משרד מבקר המדינה שהציפו את הנושא הזה, הם בעצם הקול של הילדים. שמענו כאן ראשי רשויות, שמענו כאן אנשים שדואגים לתקציב של הרשויות, אבל מבקר המדינה דואג לילדים שלנו. אני חושבת שזה הבסיס וזה החשוב בכל העבודה הזאת, להיות הקול של לילדים שאין להם קול כאן ובשבילם אנחנו בונים ובשבילם אנחנו רוצים את גני הילדים, כמו שאמר היושב ראש יואל חסון, שיהיה להם מרחב מחיה, שהיה להם מקום לשחק ולשפר את איכות החיים שלהם.

מה עשיתם אצלכם?

קודם כל הייתה רשימה שקיבלנו תוך כדי הביקורת, שמואל גולן היה שותף וליווה את התהליך, של ליקויים. מתוך הרשימה בגנים, שניים היו עם קווי מתח גבוה, אנחנו מדברים על אזור ליד כביש גהה ולא היה מה לעשות איתם, הגנים האלה נסגרו. לגבי הגנים שהיו בתוך העיר ושנמצאו בהם ליקויים כל הליקויים תוקנו תוך כדי הביקורת. דיברתי בדיוק עם נציגי מכון התקנים שיושבים לידי, התהליך הזה היה בהחלט קטליזטור נוסף לחתימת חוזה עם חברות שעובדות בצמוד עם מכון התקנים לאחזקה שוטפת של גני הילדים בעיר, כדי שלא נגיע חלילה למצב של תאונות ושהילדים שלנו שיוצאים לגני הילדים יהיו בטוחים לגמרי.


יצירת הקשר וחתימת החוזים עם חברות האחזקה הייתה בהמשך לתהליך, שגם ראשי הערים הזכירו אותו כאן, של סגירת גנים עוד לפני שש שנים כשהתחילה ההתכתבות והעברת מסרים ממכון התקנים לראשי הרשויות. עדיין ראש הרשות מלפני שתי קדנציות סגר שורה גני משחקים שחלקם עדיין לא נפתחו עד היום. אנחנו מדברים על בעיות תקציביות לא קלות. עיריית בני ברק , ואתם קוראים בעיתונות, אנחנו חיים ה עם תכניות הבראה שמקשות עלינו לקחת אפילו הלוואה כדי לנסות לשדרג גנים. אנחנו נעשינו יצירתיים בעניין הזה, פניות למפעל הפיס שעוזר לנו בתקציב, שותפויות עם המועצה לארץ ישראל יפה שמשדכת אותנו עם תורמים. פעילויות מהסוג הזה שבהחלט עוזרות לשדרג את גני הילדים ולהביא אותם לרמה מקובלת.

כמה גנים נמצאים אצלכם היום נכון לעכשיו שעובדים ותקינים?

לפי הדוח אנחנו נמצאים כאן ב- 20 גנים. כאן אני רוצה בדיוק להגיע לשלב הבא.


אם אנחנו משווים את סדר הגודל של מספר הילדים בחיפה ובני ברק אנחנו לא רחוקים אחד מהשני, אבל מספר גני המשחקים אצלנו הוא עשירית, גני הילדים הם על פי חוק חינוך חובה וכל ילד צריך להיות בגן, יש לנו למעלה מ- 200 גני ילדים. כן ירבו. אבל גני משחקים - - -

גם על זה הערנו, אני מזכיר לך שלפני שנתיים ציינו את גן הילדים בתוך אוטובוס.

זה צילום מפורסם שאני לא חושבת שישכחו אצלנו. זה היה מוסד שאינו ממומן על ידי משרד החינוך. אנחנו בהחלט מודים לכם גם על הדוח ההוא וגם על הדוח הזה. אנחנו רואים כאן את המצוקה של הציבור, שבלי עין הרעה, סדר גודל של ילדים כמו בחיפה אבל גני משחקים פחות ממה שקיים בקריית אונו.


כאן אין לנו אלא לבוא ולנסות כן לפנות ולבקש, לא תקצוב מלא ממשלתי, אבל איזה עידוד ממשלתי בנושא.

תודה רבה. אני מבקש מהמשנה למנהל הכללי של מכון התקנים, תתייחס לשינוי התקינה כל כמה שנים ולשאר הדברים שהעלו כאן ראשי הרשויות.

אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם ולתת רקע קצרצר. התקן למתקני משחקים הוא לא תקן מקורי של מדינת ישראל ולא של מכון התקנים. אנחנו פועלים על פי מדיניות הממשלה שהיכן שקיים תקן בינלאומי אנחנו מאמצים אותו עם השינויים המתחייבים לתנאים שקיימים בארץ. התקן הוא תקן אירופאי מאומץ שלתוכו הוכנסו השינויים המתחייבים בארץ בגל תנאים אקלימיים ואחרים שקיים פה.


התקן מורכב משלושה חלקים, ייצור, התקנה ותחזוקה. הבעיה מתמקדת בנושא התחזוקה. כי לייצור ולהתקנה המערכת, וגם הדרישות, והרשויות יודעות לסגור את זה באופן כזה שהמתקן שיותקן מלכתחילה יתאים לדרישות התקן, שהיום גם יישא תו תקן כי תו תקן חובה. לתקן יש מעמד מחייב שנקבע על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ונועד להגן על הילדים, זו מטרתו של תו התקן וזו המטרה של המעמד המחייב שלו. לילדים אין שיקול דעת והם לא יודעים לזהות סכנות ולכן המחוקק נתן את הדעת על כך וקבע את התקן כתקן מחייב. מחייב גם בתחזוקה.


הבעיה בתחזוקה נובעת שעם הזמן המתקנים מתבלים, נוצא בהם בלאי טבעי כתוצאה משימוש, נוצר בלאי כתוצאה מתנאי מזג אוויר, ונוצר בלאי גם כתוצאה מוונדליזם שקורה אצלנו. התקן של התחזוקה מחייב שיגרת ביקורות תקופתיות שאמורות להתבצע גם על ידי הרשות וגם על ידי מעבדה שהיא מעבדה מאושרת, שהיום אחת לשלוש שנים אמורה לבצע את הבדיקה התקופתית. בעבר זה היה אחת לשנה. כאן אני רוצה לענות לאנשי הרשויות. אנחנו לא מנותקים מהמצוקות של הרשויות ואנחנו עושים להתאים וללכת לקראת הרשויות איפה שניתן. בעבר הבדיקה הייתה אחת לשנה ונדרשה על ידי מעבדה מאושרת. סוכם עם המרכז השלטון המקומי ונעשה מהלך שהבדיקה השנתית, המכון יבצע כל אחת לשלוש שנים בדיקה ובשנתיים האחרות יבצעו אותה אנשי הרשויות שהוסמכו על ידי מכון התקנים ושקיבלו הרשאה לעשות את זה, ובכך להקל על מצוקת הרשויות. לצערנו התהליך הזה, ולא בגלל מכון התקנים הוא תהליך שמתקדם מאוד לאט. נכון להיום - - -

הוא לא לא מתקדם, הוא הופסק.

הוא לא הופסק, זה לא מדויק.

הופסק על ידי מי לטענתך?

הוא לא הופסק. היו שני קורסים בשנים קודמות, היה קורס בשנת 2009, היה קורס שתוכנן לשנת 2008 שהוא לא התקיים כי לא היו נרשמים, ואנחנו לא יכולים לחייב את הרשויות לשלוח את האנשים שלהם לקורסים. מתוכנן גם קורס לשנת 2010.

לגבי התדירות – השינוי בתדירות היה רק על מנת להקל. יש רשויות שהרימו את הכפפה והיום הם יודעות לעשות את זה לבד, והעלות היא שליש ממה שהיה בעבר. יש רשויות שלא הכשירו אנשים ולכן הן נדרשות לבצע את הבדיקה הזאת על ידי מעבדה מאושרת אחת לשנה כי התקן מחייב. אחת הבעיות היא, אני אומנם רואה לשמחתי שיפור עם הזמן, שמעט מאוד רשויות ביצעו את הבדיקות התקופתיות לתחזוקה אחת לשנה. דוח מבקר המדינה גם מצביע על כך. אם מתוך 20,000 מתקנים ביצעו בשנתיים קצת יותר מ- 4,000 זאת אומרת שהרבה מאוד מתקנים לא נבדקים בתדירות הראויה.

מבחינת המתקנים, מבחינת השטח והשאר, כל כמה זמן אתם משנים את התקן שלהם?

התקן משתנה על מנת להתאים אותו גם לניסיון המצטבר וגם לטכנולוגיות המתפתחות. התקן שונה לאחרונה לפני שלוש שנים.

שלוש שנים זה לא הרבה.

אדוני היושב ראש אני רוצה להבהיר עוד משהו לגבי השינוי. קודם כל לגבי המתקנים הישנים התחזוקה שלהם נבדקת לפני התקן הישן ולא לפי התקן החדש, ולא נדרש לשנות את המתקנים הישנים לתקן החדש. נאמרו כאן דברים לא מדויקים. הדרישה שמתקן לא יהיה מתחת לקווי מתח זו לא דרישה חדשה, זו דרישה שהייתה גם בתקן הישן. קורים מקרים שמתקנים מותקנים שלא על פי התקן הישן. הדרישה למשטח מונע פגיעה בעת נפילה, כי הוא אמור לספוג את ההלם של הפגיעה, התקן היום מאפשר לשים מתקן גומי. מגמשת. זה לא ביטל את האישור לשים משטח חול, זה לא ביטל את האישור לשים דשא שסופג את אותה מכה באותה אפקטיביות. הבעיה במשטחי חול שיש להם בעיות אחרות, שהתחזוקה יותר קשה, יש שם אלמנטים של צואת כלבים וחתולים, ורשויות ובצדק מעוניינות לעבור למגמשת. זה לא ביטל את האישור הקודם. כשנוצרת קרחת בדשא והמשטח הופך להיות משטח קשיח זה לא תקני ואסור שזה יהיה, כי כשילד ייפול הוא יפגע והפגיעה תהייה יותר קשה.

אתם ערניים לבעייתיות שהעלו ראשי הרשויות שהשינוי בתקינה חייב להיות סביר מבחינת הזמן, לדעתי 3, 4 שנים זה סביר.

אני אומר יתרה מזאת, לא רק שאנחנו ערים, איפה שאפשר להתגמש אנחנו מתגמשים ואנחנו הולכים לקראת הרשויות ונתתי את הדוגמה שאנחנו מאפשרים לרשויות, זה לא היה תהליך קל, שהאנשים שלהם יבצעו את הבדיקה התקופתית שהיא בדיקה קשה. לדעתי העניין הוא לא בעלות הבדיקה כמו עלות התיקון אחרי הבדיקה, זה נאמר כאן על ידי ראשי הרשויות שזו העלות העיקרית. כאן אנחנו אמורים להגן על הילדים וזה נאמר על ידי כולם.


לגבי המלצות מבקר המדינה, פשוט עדכון כי נשאלו כולם מה עשו עם ההמלצות. מכון התקנים יישם את כל ההמלצות שנתנו על ידי מבקר המדינה למעט אחת. הכנסנו לתקנים את מה שהיה צריך להכניס לתקנים, נתנו תו תקן שמאפשר גם רק להתקנה.


חבר הכנסת עתניאל שנלר שאלת לגבי מספר החברות. יש 9 חברות שיש להן אישורי תו תקן גם לייצור וגם להתקנה. יש עוד מספר חברות שיש להן תו תקן לאלמנטים כמו לאלמנט כיסוי השטח. היות ותו תקן הוא חובה וגם התחזוקה, ואת זה קבע משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לא מזמן, הוא קבע שתו תקן הוא גם לתחזוקה. יש 5 רשויות שכבר קיבלו בעצמן את תו התקן. יש עוד 23 רשויות שנמצאות בתהליך לקבלת תו תקן.

זה פונקציה של הקורסים שהזכרת?

לא. הם לא חייבים להחזיק את האנשים, הם יכולים לבצע את התחזוקה עם גורמים חיצוניים. יש כ- 28 רשויות שנמצאות בתהליכים והן תקבלנה את תו התקן לתחזוקה בעצמן. יש לנו עוד 9 חברות שהן נותנות שירותי תחזוקה במסגרת תו תקן.

תודה רבה. אני מודה לך בשלב הזה. אם תרצה להוסיף בהמשך אני אאפשר לך. חבר הכנסת עתניאל שנלר בבקשה.

התחלתי לומר לגבי יישום ההמלצות של המבקר ואני רוצה לסיים את זה. למעט המלצה אחת יישמנו את כל ההמלצות והן נמצאות באופן שוטף בתהליכי יישום. ההמלצה שלא יושמה היות שועדת התקינה שהיא ועדה ציבורית לא קיבלה אותה , והיא להכניס לתקן חובת אמצעי הצללה וברזיות. זאת ההמלצה היחידה שוועדת התקינה לא הכניסה לתקן. נושא הנגישות הוכנס לתקן.

אתה אומר שהגרסה המקצועית אמרה שאין צורך.

וגם משיקולי עלות.

מה עם הקרחות בדשא?

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני רוצה להתנצל כי אני חייב ללכת להמשך פעילות בוועדה אחרת ולכן ביקשתי בשלב הזה במעט שלמדתי.


ראשית אני רוצה לומר שאני מאוד שמח על הדוח, וכרגיל המבקר עושה טובה, תמיד אני אומר את זה ואני מתחיל להרגיש כמו קאטו הזקן. אני גם מאוד שמח על העבודה של מכון התקנים, אני חושב שאוי ואבוי אם המדינה הייתה בלי מכון תקנים ובלי מערכת אוכפת תקינה וכמו שאמרה הגברת זה הפה של הילדים ואני חושב שהגברת צדקה בוודאי.


יחד עם זאת אני רוצה להעיר כמה הערות עקרוניות. הערה אחת על תפיסת המיגון בכלל. לפעמים אני מרגיש שאנחנו מסירים כל אחריות מהאדם הבוגר בכל דבר, את כולם מכניסים למקלטים כי נפל סקאד, כולם שמים יד בכל מערכות מיגון שרק אפשר כי כל אדם שהולך ברחוב, ובוודאי האמא שהולכת עם הילד לגן המשחקים, הולכת, רק נדמה לכם עם הילד שלה, מימינו מיכאל ומשמאלו גבריאל, יש את העורך הדין מכאן והרופא להצהרה משם, ומהנדס המועצה מהמקום השלישי, ואנחנו מסירים מראש, וחובת האחריות עלינו. אני חושב שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר ערניים לא למה שנקרא 'כיסוי אחוריים' אלא באמת לראות עד איפה אנחנו מטילים את האחריות על האחר ולא עלינו. אמרתי את הדברים האלה גם בשנים שעסקתי בבטיחות בדרכים וחוקקתי חוקים של חבישת קסדות או חגורות בטיחות. הדברים הם אותם דברים בדיוק.


הערה שנייה, כאשר יש תקן, וטוב מאוד שמאמצים תקנים אירופיים או אחרים, ישראל הולכת עם האירופיים וזה טוב ולא צריך להמציא את הגלגל. יחד עם זאת צריך להתאים את התקן למציאות שבה אנחנו חיים. לא יתכן לומר שאמצנו תקן וזו המציאות שנוהגת גם כאן. הרי לא דומה גן משחקים בעיר הולנדית כאשר אין תנועה בתוך מרכז המגורים והחיים כי התנועה היא חיצונית, כמובן שבגני ילדים, אני לא חושב שיש שם תקנים זהים מאשר בגן בפינת רחוב דיזנגוף או אלנבי, בוודאי שזה לא דומה. החכמה של "חנוך הנער על פי דרכו" היא חכמה אמיתית יהודית, פסיכולוגית אמיתית. נכון שהספר של התקנים חייב להיות הספר ואיתו הולכים, אבל צריך להיות עם התייחסות. כשאדוני דיבר על חומרה כזאת או אחרת, ניסיתי להבין את מהות החומרה, ביחס למה החומרה. זו ההערה השנייה שלהתאים את התקן לכל מקום ומקום.


אני אומר שוב, בחצר של הבית שלי, בגן אני לא רוצה הודעה שאי אפשר לשחק שם כי קיים ליקוי חמור כי נוסעות או לא נוסעות מכוניות על אף שזה כתוב בתקן. זו החכמה של המתקן, זו החכמה של האוכף.


הערה שלישית, נדמה לי שהחברה שלנו הפכה להיות חברה עוצמתית, הכל חייב להיות בעוצמה עצומה, אתה עורך מסיבה ואם היא לא מתנה, או איזה פרס, אז כל תקלה הופכת להיות חמורה מאוד לפי מה ששמענו. בעיניי אנחנו בעצם הורגים את העניין. אם לתקלה יש רק הגדרה אחת והיא חמורה, אז בעצם אין משמעות למילה חמורה. אני הייתי מקבל בהרבה יותר הבנה ובשמחה שישנן תקלות מינוריות שצריך לתקן אותן, תקלות אחרות וחמורות ולצידן הסנקציות. שמעתי מהדוגמאות שהוצגו כאן ולא צריך ללכת הלאה גם אם יש דוגמאות אחרות. אני אומר, אנא שמרו על ההגדרה חמורה לדברים חמורים מבלי להוריד מרצינות וחשיבות של הדברים שלא נחשבים חמורים, וצריך לתקן אותם כי הם תקלה. אז גם בהקשר הזה פחות עוצמות.


דבר נוסף שמאוד מטריד אותי, לשמור כל הזמן על תחרות במשק בהקשר הזה משום שברגע שישנה מערכת אוכפת, וטוב שכך וזה מכון התקנים, אני חושב שצריכים חקיקה וזה בלי קשר לדיון, אני חושב שצריך לחוקק שיהיו לפחות שניים או שלושה מכוני תקנים בארץ. אני חושב שלא יכול להיות מצב שכל המשק תלוי במכון תקנים אחד. כאשר מכון תקנים הוא הנותן אישור למעבדה מאושרת, הרי הוא נותן, ואם הוא נותן אז טעיתי בהגדרה.

הוא הסמיך אותם.

הוא הסמיך אותם. אני חושב שמדינה מתוקנת צריכה לפחות שני מכוני תקן לפחות, אולי שלושה או ארבעה כדי ליצור איזונים, אם אני טועה? כנראה אני טועה.

אתה מבלבל בין מכון תקנים למעבדה מאושרת. מכון תקנים יש אחד בכל מדינה.

אני יודע להגיד שכל גוף צריך להתפרנס. זה בסדר. אני יודע להגיד שכאשר עסקתי בענייני תחבורה, אין לי אלא במה שפעם עסקתי, ועסקתי הרבה מאוד מול מכון התקנים ולא משנה כעת לגבי תקינת רכב או לגבי תקינות אחרות, הכל חזר לאותו מקום. אני שואל מדוע, מדוע במדינה מסודרת לא תהייה יותר מסמכות אחת סטטוטורית להניע אישורים סטטוטוריים. תקראו לזה איך שאתה רוצה.


אדוני הממונה על התקינה במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה תרשה לי לשאול אותך, האם יש מספר חברות שקיבלו אישור, אני מניח שישנן חברות, החברות האלה מאושרות. אני רוצה לשאול את אדוני שאלה אחרת, אמר לנו מכון התקנים ובצדק, יש את הייצור, ההתקנה, ואת התחזוקה. אני שואל כי אני רוצה להבין כי הדיון הזה חשוב לדברים אחרים ולא רק לעניין הזה, אמרו לנו שיש עשרות חברות שמייצרות, מתקינות ומתחזקות את המתקנים. האם אני צודק?

9. יש 9 חברות שיש להן תו תקן והם בעלות תו תקן.

לכל?

אנחנו מדברים על תחזוקה, חלק מהן גם לייצור המתקנים. על פי חובת תו תקן כל רשות מקומית או עירייה יכולה או לקבל תו תקן ישירות ממכון התקנים או לתחזק את המתקנים באמצעות התקשרות חוזית עם אחת מ- 9 החברות האלה.

את זה הבנתי. אני אשאל את אדוני שאלה אחרת. האם חברה יכולה לקבל תו תקן שלא ממכון התקנים?

תו תקן לא. תו התקן ניתן על ידי מכון התקנים.

נכון שאני לא איש מקצוע ואני לא איש משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, השאלה שלי האם חברה יכולה לקבל תו תקן שלא ממכון התקנים, התשובה היא לא. הוא אשר אמרתי, אני לא נגד מכון התקנים, אני רק לא רוצה ליצור תלות משקית במקום אחד.

רק כדי להבהיר, יש תו תקן כאשר מדובר על השגחה השוטפת ויש עמידה בתו תקן שהיא מוכחת על ידי בדיקה של מעבדה מאושרת, ובסך הכל יש שלוש כאלה.

את זה אני הבנתי ואני מודה לך. אני לא מדבר על גני משחקים כעת. אני פונה עכשיו לוועדה כוועדה בשאלה הרבה יותר רחבה. המשק מונע על ידי מכון התקנים בכל השירותים שהוא נותן, כמעט. גם להביא אבן ולשים אבן על בניין, רמת הספיגה של המים עוברת דרך מכון התקנים.

לא חייב.

לא חייב, אבל אם זה מה שהקבלן רוצה וזה מה שנקבע במפרט של מזמין העבודה. זה בסדר שזה כך וכל מוצר שמגיע לארץ עובר את מכון התקנים. אני מנסה להגיד שמשק פתוח צריך ליצור מצב שלא תהייה תלות של כל המשק במקום אחד. למשל לדוגמה, יש אינטרס כלכלי של מכון התקנים, לכאורה לפחות וכך אני מעריך, הרי כל בדיקה היא כסף ובצדק כי נותנים שירות, אני מעלה את זה לא כנגד מכון התקנים אלא להפך, אני אוהב את מכון התקנים ואני עובד איתם שנים ואני חושב שהם עושים עבודה נפלאה, אין לי מילת ביקורת על מכון התקנים וזה לא העניין. העניין לשחרר את מאת אחוז המשק של מדינת ישראל ממכון תקנים אחד. נקודה. זה כל כל הסיפור. אני משוכנע במאת האחוזים שאם היו שני מכוני תקנים היו שומרים על התקן לא פחות טוב, אבל בתהליך - - -

מה ימנע? אם יהיו שני מכוני תקנים מה ימנע שיהיו שני תקנים?

מדינה חייבת לאמץ תקן.

ולכן צריך להיות מכון שעוסק בזה.

אני לא חושב כך.

יצירת תקן שהמדינה קובעת ומכון התקנים יכול להסדיר ולפרסם אותו. הבקרה, השירות שהמכון צריך לתת לצרכן צריך להיות או בהפרדה מלאה מקביעת התקנים לגבי מימושם או לפקח על מימושם.

תודה רבה אדוני היושב ראש, לחברי חבר הכנסת עתניאל שנלר לפני שאתה עוזב, אשחרר אותך אבל למען הפרוטוקול אני חושב שטוב שיש במדינת ישראל מכון תקנים אחד. יכול להיות שיש דברים שצריך לשפר במכון התקנים, יכול להיות שיש דברים שצריך לייעל במכון התקנים אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים שתהייה לנו מערכת אחת שקובעת תקנים ומבקרת את התקנים האלה. אחרת אנחנו ניכנס לייער של תסבוכות שלא נצא ממנו. כי כל אחד יסתמך על מכון התקנים שנוח לו. אני אומר את הדברים למען הפרוטוקול כי את חבר הכנסת לא הספקתי לשכנע, אבל אם הדיון הזה ימשך באיזה פורום אז אמרתי את הדברים.


לגופו של הדוח, נקודת המוצא שלי שגני המשחקים לילדים זו זכות בסיסית של הילדים. מזה אנחנו מתחילים. אני חושב שאתם עשיתם במשרד מבקר המדינה עבודה מאוד יפה כתמיד. לבחון את הזכות הזאת מכל מיני היבטים וזוויות. הדיון פה בוועדה התמקד, ואני מבין למה התמקד, בשאלה אחת חשובה והיא שאלת הבטיחות. זו שאלה חשובה ואני חושב שזו שאלה שצריך לטפל בה. בוודאי בחלק מהמקרים בעלויות לא גדולות, אני אומר מתוך גני המשחקים שאני מכיר דווקא בעיר מסודרת ולא בעיר שיש לה קשיי תקציב. לפעמים ישנה הזנחה ואם הנדנדה עקומה התוצאה לא טובה. זה לא כזה סיפור לתקן את זה ולא צריך להחליף את כל גן המשחקים. יש צורך בבקרה מסוימת של השלטון המקומי שמישהו יעבור וידע שמחובתו לעבור ולבדוק מה קורה שם. האם המתקנים לא התבלו, האם לא התקלקלו, האם צריך לתקן ולפעמים גם צריך להוריד משהו שאינו תקין.


ברור לחלוטין שאם אנחנו רוצים לטפל בבעיית הבטיחות באופן רחב אנחנו צריכים בסופו של דבר תקציבים. אני דווקא מסכים עם אנשי השלטון המקומי, בוודאי בחלק גדול מהרשויות אין כסף להרבה מאוד דברים ובוודאי אין כסף לשדרג גני משחקים אם הם כבר קיימים. יש כאן איזה מעגל שהמדינה גם כן צריכה להיכנס אליו. אם אנחנו חושבים שגני משחקים הם חלק בסיסי מאותם דברים שילדים צריכים להתפתחותם, המדינה צריכה להיכנס ולעזור כדי שברמת הבסיס לפחות יהיו גני משחקים ראויים בכל מקום.


מעבר לשאלת הבטיחות ישנן שתי שאלות נוספות, השאלה הראשונה היא קיומם או אי קיומם של גני משחקים. דיברה כאן נציגת עיריית בני ברק, אני קורא מהדוח שלכם שבני ברק בגלל מחסור כללי בשטחי ציבור, חלק מהבעיה היא שאין מספיק גני משחקים, ובני ברק היא עיר, שברוך ה',יש בה הרבה מאוד ילדים.

זה לא רק חוסר בשטחים ציבוריים, זה גם חוסר בתקציב. אני אומרת שוב, היו מקומות שהיו מתקנים שהורדו בעקבות פניות מכון התקנים מאחר והם לא עומדים בתקן ולא היה תקציב להקים אחרים.

גם כאן אני חושב שצריכה להיות איזו תכנית אב. לא יתכן שבמדינת ישראל ילד שגדל בישוב עני מראש יהיו לו פחות גני משחקים, יהיו לו פחות תנאים. המרחב הציבורי הבסיסי. כשאנחנו מדברים על גני משחקים אנחנו לא מדברים על תקציבים שהם בשמיים. אנחנו מדברים על תקציבים שניתן לגייס אותם. לדעתי הגיע הזמן שבמדינת ישראל יהיה, אני משתמש במילה תקן לא במובן שלכם, איזו נורמה או סטנדרט כללי שאומר מהו הבסיס שמדינת ישראל מחויבת לו, ואם השלטון המקומי במקומות מסוימים לא מסוגל לתת את זה, ולצערנו זה קורה, אז המדינה צריכה להיכנס ולהגיד אנחנו נכנסים בין אם זה מתקציבי משרד החינוך או מתקציבים אחרים - - -

אתה יודע שבניו-יורק גני הילדים הם על הגגות. בניו-יורק ישנם מתחמים מסוימים שגני הילדים הם על הגגות.

גם גני משחקים, וגם ילדים בקומה שנייה ועוד.

בבני ברק יש גני ילדים בקומה השישית, קומה שביעית, מגודר. לא שיש להם מרחב גדול מאוד כי לילד מגיע גם מקום לשחק בחול ושתהייה לו שמש, אני מדבר על הילדים הקטנים. לצערי בבני ברק בחלק מהמקומות האלה לא מצאנו מקום, הם נכנסו איפה שהיה להם מקום.

אדוני היושב ראשי אני מסכם ואומר, אני חושב שהנושא הזה ראוי להסדר רוחבי. אני עדיין לא סגרתי בדעתי אם הנושא הזה מחייב תיקון חקיקה. כלומר הקניית זכות מסוימת לילדים וייצרת חובה בצידה של הזכות הזאת. אני חושב שדיון בנושא הזה מחייב איזה הידברות עם משרדי הממשלה. צריך לבדוק מיהו המשרד הרלוונטי. לדעתי משרד החינוך, כמו שהוא אחראי לגני ילדים הוא צריך להיות אחראי לגינות ילדים. הדבר הזה מחייב תקצוב ואני לא אומר שמתוך הקיים אפשר לפתור את כל הבעיות. אני משוכנע שאת כל הכדור הזה לא לגלגל רק לשולחנו של השלטון המקומי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מבקש להזכיר לכולנו שמקורות הפגיעה ומספר הנפגעים של הילדים הם לאו דווקא בגני הילדים. לצערנו, מי שמכיר ומסתובב קצת עם בני הנוער והזאטוטים יודע שהם מחפשים את הסיכונים בישיבה על כבישים, בטיפוס על מבנים. מספר הפגיעות לפי הנתונים שלנו בגני הילדים הוא נמוך. למרות מה שאמרתי כרגע אני מברך את המשרד על כל מרכיביו ואגפיו על הדוח המעמיק, הרציני והחשוב. אנחנו מתייחסים אליו ברצינות ובכובד ראש, אנחנו השלטון המקומי, אני מדבר גם בשם הרשויות שנבדקו. לדעתי חשוב מאוד להאיר את עינינו ולבדוק את דברים.


נאמר כאן כיצד הרשויות מתמודדות ובודקות את הנושא. יש נקודה אחת שנגעו בה אולי בעקיפין, אולי חבר הכנסת עתניאל שנלר רמז על העלויות והמחירים ואיזה כשל שהוא לאו דווקא של מכון התקנים, אבל העלויות האלה של המעבדות, אגב גם עלויות התיקון ועלויות ההקמה בכלל הן עלויות שמחיבות את הממונה על ההגבלים העסקיים לבדוק את העניין. המחירים הם מחירים שהם בלתי נתפסים. אתה רואה מספר לוחות עץ ומספר לוחות ברזל או פלסטיק כזה או אחר, או של המגמשת, ואתה נתקל במחירים של מאות אלפי שקלים. אני לא מתייחס למחיר הקרקע ולא לניקוז ולא לעלות החשמל. המחירים הללו, גם כאשר חלק מהחלקים מובאים, הם מחירים בלתי נתפסים. אני חושב שצריכה לצאת כאן איזו קריאה לבדוק את העניין הזה.

להתערב בשוק החופשי?

השאלה היא אם קיים פה שוק חופשי.

יש תשע חברות. אם יש קרטל אז תגיש- - - -

לי אין חסינות שיש לחבר הכנסת ואני לא אטיח אשם, אני חושב שהנושא ראוי לבדיקה. ומי שמצוי בשוק הזה בשלטון המקומי מכיר את התדהמה שנופלת כל פעם מחדש אצל הגזברים או אצל ראשי הרשויות כאשר הם מקבלים הצעות מחיר, או כשהם מקבלים אומדנים לגבי ביצוע הדברים הללו.

סלח לי, אבל דווקא בעניין הזה החברה למשק ולכלכלה היא שולטת חזק.

אני מסכים איתך שהחברה למשק וכלכלה חזקה. לולא החברה למשק וכלכלה אולי היינו במצב הרבה יותר גרוע. לכן אני חושב שיש כאן נושא שצריך להאיר אותו ולבחון אותו. יכול להיות שהתוצאה תהייה שאלו המחירים.


דובר כאן על פירוק המתקנים במקומות שאין כסף לתקן. זאת מכת מדינה. דובר כאן על ירידה מ- 280 ל- 170 ועל צמצום ופרוק, לא נמצאים כאן נציגי עיריית ירושלים שבה בכלל נעלמו גני משחקים כי לעירייה אין כסף לשקם. אני מכיר את זה מישובים קטנים ובנוניים וגם בישובים חזקים. מספר המתקנים הולך ומצטמצם בניגוד לצורך, בניגוד לצורך של הילד שנמצא לצערנו רוב הזמן מול המחשב או מול מסך הטלוויזיה. אנחנו רוצים שהוא יצא, ולפחות בגיל הצעיר שלו יתנסה, ישחק ויטפס ויגלוש ויחווה את המתקנים ואת האוויר הצח. לצערנו מספר המתקנים הולך וקטן בגלל העלויות. אני חוזר ואומר שזה לא עניין שקשור בדוח הביקורת או למכון התקנים, זה לפתחה של הממלכה, של המדינה איך מתמודדים אם העניין הזה.


לדעתי ברמת הפתרונות יש לנו שני כיוונים. האחד, צריך להסמיך יותר את הרשויות המקומיות, את מהנדסי הרשויות המקומיות, את האנשים בתוך הרשויות המקומיות, בין על ידי קורסים והכשרה, לצערי הנושא הזה ואני לא רוצה להיכנס לויכוח - - -

הוא טוען שלא נרשמו מספיק אנשים.

יש כאן מספר כשלים, אנחנו צריכים לדרבן יותר את הרשויות להוציא יחד וגם בנושא העלויות להיכנס לזה וגם בנושא תנאי הסף. אני חושב שהפתרון הוא בהאצלת סמכויות וכמובן אחרי קורס והכשרה של אנשים. לדעתי זה פתרון אחד. לדעתי ובלי שום קשר אנחנו צריכים, וגם לזה רמז חבר הכנסת עתניאל שנלר, צריך להבין שיש אחריות מסוימת להורים, אי אפשר שגן משחקים יהיה כולו באחריות של ראש הרשות. הרשות תמיד היא שנתבעת. בנושא של סכנה אני חושב שיש להורים שמביאים ילדים, ובוודאי ילדים רכים, לדעת מהן הסכנות, כי אי אפשר לתחום בשום תקן את כל הסכנות שקיימות בסביבה בכלל ובפרט בגני המשחקים.


הדבר האחרון, אני אומר את זה לנו אבל חושב שצריך להגיד את זה בוועדה. לדעתי הפתרון הוא גם לגשת לגורמים שבחלקם ממנים את הקמת הגנים, כמו מפעל הפיס, טוטו או תורמים ולנסות ולהתקשר בחוזים שמעבר לתרומה, וזה קיים גם במבני ציבור, גם באחזקה של גני המשחקים, אנחנו רואים שמקימים גן לתפארת, אנחנו מגיעים כעבור שנה והוא מוזנח כי יש וונדליזם, כי יש פגעי מזג אוויר, ואז אנחנו מצויים בפני שוקת שבורה כי לרשות אין את היכולת לתחזק אותו. אני חושב שהפתרון הוא ללכת מערכתית. כשמקימים גן להשיג את התקציב, גם אם זה תרומה גדולה וגם אם זה על חשבון הקטנת הגן ב- 20%, אבל ישנו תקציב שמאפשר אחזקה שוטפת לפחות לסדר גודל של חמש שנים. אני אומר שאולי זה יהיה לפתחנו יחד עם הגורמים המממנים.

תודה רבה לך. נציג משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בבקשה.

אני מבקש לציין שמאז דוח מבקר המדינה חל שיפור רב. ממש רוחבי. אנחנו הרי עושים אכיפה מדגמית ברשויות רבות ויש לנו גם תמונה רב שנתית. השינוי הוא שינוי של ממש, ישנה תזוזה של רוב מוחלט של רשויות. אנחנו לא מעט מוציאים מכתבי שימוע וצווים מינהלים וגם מפרסמים אזהרות בעיתונות מקומית. בשנה האחרונה היו לנו בן עשרה לשתיים עשרה אזהרות. רובן המוחלט של הרשויות המקומיות משתפות פעולה, משנות את המצב, מזמינות את הבדיקות השנתיות. דיברה כאן נציגת בני ברק, היו לנו שם הרבה ביקורת. נכון להיום יש לנו בדיקה כוללת ורק מתקן אחד אחרון היה במחלוקת וגם הוא מטופל.


לפני שהגעתי לכאן הכנתי רשימה, חשבתי שמחובתנו לציין מספר רשויות מקומיות לטובה, אני חושב שזה במקום. לדעתי ולמרות דברי חבר הכנסת שעזב, נראה לנו שמצב התחזוקה של מתקני משחקים בגני ילדים אינו נגזרת של הקשיים שעלו פה. זה לא נגזר מקשיי תקציב של רשות מקומית זו או אחרת.

אני רוצה להביא רשימה שהכנו אותה מראש. ראשית העיר באר שבע -, עיר למופת כבר שנים רבות בנושא תחזוקת מתקנים בגני משחקים לילדים. ירוחם – הרשות המקומית הראשונה שקיבלה תו תקן ישירות וכרשות מתחזקת. בת-ים – שינוי דרסטי בשנתיים האחרונות. אשקלון, רמלה, מגדל העמק – מהמבוקרת קשות בדוח מבקר המדינה הגיעה למצב שיש לה תו תקן ישירות ושלא באמצעות חברה מתחזקת. זאת אומרת שהעניין כאן הוא עניין של סדר עדיפויות. רבותיי סדר העדיפויות קובע את המצב של מתקנים. אני רוצה לציין שוב שכאשר פורסם הדוח ותוך כדי הכנת הדוח חל שינוי ניכר. אנחנו ממשיכים באכיפה שלנו.

תודה רבה , נציג משרד השיכון והבינוי.

מבקר המשרד. הרבה אין לי מה להוסיף רק לעניין שראש המועצה של פוריידיס העלה לגבי המחסור בשטחים הציבוריים. אני אתן לך את הטלפון של צביה שהיא מנהלת האגף שמטפלת ישירות בשטחים ציבוריים, אולי היא תוכל לעזור לך ואני לא יודע אם יש יוצאים מהכלל אבל כדאי לבדוק, אני לא יודע אם אפשר לשנות והיא הקובעת וכמובן הנהלת המשרד.

אני פשוט מנצל את ההזדמנות, כבוד נציג משרד השיכון והבינוי. דובר כאן על שינוי בתקן שיכלול את הדרישות של הנגישות לילדים עם מוגבלות. התקן התקבל אצלנו מוועדת התקינה של מכון התקנים ב- 11.10.09, ב- 12 לאוקטובר למחרת, פנינו למשרד השיכון הבינוי כדי לקבל את הסכמתו כנדרש להתייעצות, פנינו לליאורה. ב- 30.11.09 שלחנו תזכורת. כל עוד לא נקבל את ההסכמה שלכם לא נוכל להעביר את זה לניסוח משפטי, לפרסום, לאישור, לחתימת שר, לאישור רוויזיה בתקן לנגישות.

אם אפשר תעביר אלי אפילו בפקס, אני אדאג שתקבל את התגובות.

טוב שיש את הוועדה לענייני ביקורת המדינה, זה קורה כל הזמן לפעמים יושבים חדר ליד חדר והם לא מדברים וכשהם מגיעים לפה מתחילה התקשורת.


אני רוצה לסכם את הדיון. יש עוד מישהו שחשוב לו להוסיף משהו שלא נאמר?

חבר הכנסת עתניאל שנלר עזב, אבל אני לא חושב שמונופול מכון התקנים כן או לא, ובמקרה הזה אין מונופול, הוא זה שיקבע את רמת התחזוקה של מתקני המשחקים.

אני נציגת המועצה לשלום הילד. רצינו לברר כיצד מתקיים המעקב והאכיפה, נאמר על ידי נציג משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שמתקיימת איזו אכיפה. השאלה באיזו תדירות מתקיימת הביקורת, והאם מגיעה הביקורת לכל הערים שנציגיהם לא נמצאים פה ואולי הם מקלים ראש בנושא ובעצם לא בודקים. האם מתקיימת ביקורת שוטפת בכל הערים בארץ? באיזו תדירות היא מתקיימת? ואולי אפשר לפרט מהן דרכי האכיפה לרשות שמקילה ראש ולא נענית לדרישות השינוי.

הוא התייחס לזה. יש שימוע, צווים מינהלים.

אנחנו כמובן עושים אכיפת על, האחריות על התחזוקה היא הרי על הרשויות המקומיות. הן אלו שעושות את העבודה. אנחנו עושים בדיקה מדגמית ב- 30 רשויות בכל שנה. הבדיקה כוללת מדגם של המתקנים באותו מקום, אנחנו מזמינים בדיקה של מכון התקנים והם מבצעים עבורנו בדיקה ואנחנו משלמים על כך. מקבלים את התוצאות. היה והתוצאות הן, מה שאנחנו קוראים, חיוביות ומבחינתכם היא שליליות, אנחנו פונים לרשות המקומית ומבקשים ראשית לסגור את המתקנים, לתקן אותם, לבדוק על ידי מכון התקנים או על ידי מעבדה מאושרת אחרת ולהביא לנו אישורים על כך שנבדק. אנחנו דורשים בדיקה במשך פרק זמן ארוך יותר של כל המתקנים ברשות המקומית. אם אנחנו לא מקבלים את תוצאות הבדיקה, קודם כל שהיא הוזמנה אצל מעבדה מאושרת, לא מקבלים את עצם ביצוע ההזמנה או התוצאות של הבדיקה, בשלב מאוחר יותר אנחנו מוציאים מכתב שימוע לרשות המקומית. ברוב מוחלט של המקרים כתוצאה ממכתב השימוע העבודה נעשית אם היא לא נעשתה קודם. אם עדיין קיימת בעיה אני מוציא צו מינהלי בו יש דרישה לפרק זמן מאוד קצר. תוך כדי אם אני רואה שקיימת בעיה אנחנו מוציאים, במשך שמונה חודשים יצאנו בפרסום בעיתונות המקומית. אנחנו עזבנו את העיתונות הארצית כדי זה יקר וגם לא יעיל. הפרסום הזה יעיל במיוחד באופן יוצא מהכלל. הזכרתי שפרסמנו 10 אזהרות בחצי השנה האחרונה. ברגע שיש אזהרה מסירים את המתקנים ולא משאירים אותם.


היה והתהליך לא מביא את התוצאה אנחנו מעבירים תיקים, לאחרונה העברנו שני תיקים למסלול פלילי. המסלול הפלילי הוא מסלול מאוד ארוך, הוא לא יעיל, הצו המינהלי יעיל ביותר. שוב אני אומר שהמצב השתנה וכל זמן שיש שיתוף פעולה אז יש גם אכיפה.

נכון שההליך הפלילי לוקח זמן, אבל ראש הרשות הראשון, או המנהל הכללי הראשון שיורשע על רשלנות הוא יהווה תמרור אזהרה מאוד מאוד גדול והרתעה מאוד חשובה. אני אומר שאם באמת אחרי כל התהליכים שאתם עושים, עדיין אף אחד לא עושה שום דבר תלכו על ההליך הפלילי, הכרעה אחת של בית משפט במקרה אחד תפעל.

בשבועיים האחרונות העברנו אחד בצפון ואחד במרכז.

תלכו עם זה עד הסוף ובית המשפט יכריע.


אני מבקש לסכם את הדיון. שמואל גולן בבקשה.

אדוני אני חושב שאין צורך שאנחנו נחדד כאן את חשיבותם של גני המשחקים. כמו שאמרתי בתחילת הדרך אני שמח שהעלנו כאן סוגיה חשובה מאוד ולו רק שהצפנו את הנושא הזה. אני גם שמח שהמודעות חלחלה היכן שהיא הייתה צריכה לחלחל. קצת מפריע לנו, וכמו ששמעת, שהפתרון הזמין הקיים היום זה להוריד את הגנים ולא לטפל בהם, על זה צריך לתת את הדעת כי בסיכומו של דבר זה כמובן לא נותן תשובה. התשובה היא שאנחנו צריכים לפתח את השטחים הציבוריים ולתת את השירותים היותר חיוניים שהרשות צריכה לתת לתושבים מעבר לאיסוף האשפה ולדברים אחרים, לתת אזורים ציבוריים לקבוצות כאלה ואחרות להסתובב, ולקבוצת הילדים שהיא חשובה מאוד.


לדעתי חשוב שנדע שאנחנו מדברים פה בקבוצת אוכלוסייה פגיעה שלא מסוגלת לזהות את הסכנות ולכן חלק מהדברים שנראים לפעמים קשיחים צריכים לשמר אותם ולעבוד על פי התקן ולא לתת הנחות. אנחנו כמובן, וכמו שאתה מכיר, בעוד כמה שנים נעשה ביקורת מעקב.

תודה רבה לכם נציגי הרשויות. הוועדה לביקורת המדינה מודה למבקר המדינה ולצוותו על הכנת הדוח כולו ועל הפרק הזה שדנו בו.


הוועדה לענייני ביקורת המדינה רואה בדוח הזה כמעין כלי ניהולי, מרכזי ומשמעותי בידי הרשויות המקומיות. כפי שאנחנו מתרשמים בדיון הזה לפחות בחלק מהרשויות נראה שהרשויות לקחו את הדוח ברצינות ותקנו את הליקויים הנדרשים.


הוועדה לענייני ביקורת המדינה לא רואה מחיקה של גן משחקים כפתרון. מחיקה של גן ילדים לא יכולה להוות פתרון ולא יכולה להיות תכנית עבודה לתיקון ליקויים. הרשויות המקומיות במסגרת סדרי העדיפויות שלהם צריכות לתקן ולייצר גני המשחקים תקינים לפעולה, גם אם זה בעלויות מסוימות. זה עניין של סדר עדיפויות שצריך לקבוע.


לדעתי, ואנחנו נפנה בעניין הזה לשר החינוך וגם לשר התעשייה, מסחר ותעסוקה, ואולי גם למשרדים רלוונטיים אחרים, מדינת ישראל צריכה להגדיר מהו התקן הראוי ומה הוא מספר גני המשחקים שצריך שיהיה בכל רשות מקומית ביחס לאוכלוסייה.

זה קיים אדוני. זה קיים ויש.

אני מבקש שהתקן הזה יוצג לוועדה, אנא העבירו את התקן. אם קיים תקן כזה מדינת ישראל צריכה לאכוף את ביצוע התקן.

זה קיים במסגרת תקן מוסדות ציבור.

יש תקן של מוסדות ציבור, יש תקן של תכנון ובנייה שאומר כמה שטחים ציבוריים צריך.

אם התקן קיים מדינת ישראל צריכה לדאוג שהתקן הזה יתקיים והיא צריכה לקבל החלטה האם היא רוצה שהתקן הזה יתקיים בסיוע תקציבי שלה, או שהיא חושבת שזה צריך להיות באופן מלא על ידי הרשויות המקומיות. היא צריכה לומר אמירה. אני לא מקבל את העובדה שיהיו פה מקומות, או בגלל שהם לא מסוגלים לתקן ליקויים או בגלל בעיות טכניות אחרות, שיהיה מצב שילדים לא יהיה להם גני משחקים בסטנדרט סביר ומינימלי. נאמר כאן קודם שיש ערים עניות יותר ועניות פחות. צריך להבין שדווקא בערים העניות גן הילדים הוא מקום המשחקים היחידי של הילדים. אין להורים אמצעים להביא אותם ללונה פארק ולא לכל מיני מקומות כאלה. במיוחד במגזר הערבי וגם במגזר החרדי שמתחם החיים של הילדים הוא מתחם מאוד מאוד צר, בעיקר במגזר החרדי שהדירות הן קטנות, חיים במתחמים מאוד צפופים ולכן חייבים לייצר לילדים מרחבי מחיה ובילוי. לכן אני אבקש לראות את התקן ולהבין אותו, אני גם אבדוק מול השרים שהממשלה תקבל החלטה לגבי אכיפת התקן הזה וקבלת החלטה אם היא צריכה להטיל את כל עלות אכיפת התקן על הרשויות המקומיות. שהיא תגיד את זה באמירה, היא חושבת שהיא לא יכולה אז שהממשלה תתשתף בעניין הזה ותתייחס לסוגיה הזאת.


אני מבקש, ואני קובע כאן בצורה ברורה, אתה הנציג של צביה, אני מבקש שתוך שבועיים מהיום תינתן התשובה למסמך שהועבר ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

זו לא צביה.

לא משנה מי, אבל שמשרד השיכון והבינוי ייתן את תשובתו תוך שבועיים למסמך הזה. אני מודיע לך שאם התשובה לא תינתן אתם תצטרכו לבוא לוועדה ולהסביר מדוע זה לא קורה. הרי זה לא יתכן, שולחים לכם תזכורת ועוד תזכורת.


הוועדה לענייני ביקורת המדינה מבקשת מהמנהל הכללי של מרכז השלטון המקומי לוודא שהרשויות המקומיות אכן שולחות אנשים לקורסי ההכשרה של מכון התקנים. מתי אתה פותח את קורס ההכשרה הבא?

הוא אומר שבשנת 2010 הוא מתכנן לפתוח קורס.

בשנת 2010 ייפתח קורס הכשרה, אני מבקש מר יעקב וכטל שזה יהיה בתאום עם המנהל הכללי של מרכז לשלטון מקומי. אתה לוקח על עצמך אחריות שתהייה הרשמה והיה ולא תהייה הרשמה אני אשמח שאתה תודיע שלא הייתה הרשמה.


דבר נוסף לפרוטוקול, ואני אטפל בו מעבר. הוזמנו לכאן רשויות מקומיות ששמם הוזכר בדוח ולא הגיעו. אני קודם כל מזכיר לכולם שברגע שהוועדה לענייני ביקורת המדינה מזמינה זו חובה על פי חוק להגיע ולהשתתף בדיון, לפיכך במסגרת החוק אנחנו נטפל באותם גורמים גם ממשרדי הממשלה וגם מהשלטון המקומי שבחרו לא להגיע. אנחנו נטפל בזה במסגרת החוק.

אני מודה לכולכם על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50