PAGE
35
ישיבה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לזכויות הילד

5.1.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מישיבה משותפת
לוועדת הכלכלה (פר' מס' 149) ולוועדה לזכויות הילד (פר' מס' 32)
שהתקיימה ביום שלישי י"ט בטבת התש"ע (5 בינואר 2010) בשעה 10:00

מעקב ופיקוח על פעילות משרדי הממשלה בעניינם של מפוני גוש קטיף – המשך

בחינת הצרכים והצעות לפתרון. ישיבה משותפת עם הוועדה לזכויות הילד.

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

דני דנון – יו"ר הוועדה לזכויות הילד

יעקב כץ

בנצי ליברמן – ראש מנהלת תנופה

אסנת קמחי – מנהלת אגף אכלוס ופרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

ראובן קוגן – משרד האוצר

יאיר פינס – רפרנט ביטחון, משרד האוצר

יואב מורג – מנהל מחוז דרום, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סא"ל קובי גרצוולף – רע"ן כלכלה בעזה, משרד הביטחון

אליסיה סיבר – מתכננת מחוז דרום, משרד הפנים

איתי קורן – ממונה תקצוב, משרד הפנים

זאב אלדר – מפקח ממ"ד במחוז דרום, משרד החינוך

יוכי סימן טוב – מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ, משרד החינוך

יגאל צרפתי – מנהל מִנהל הפיתוח, משרד החינוך

שאול פאר – דוברות, משרד החינוך

אופיר כהן – עוזר שר המדע, משרד המדע

שולה בן צבי – מנהלת אגף חקלאי, מנהל מקרקעי ישראל

משה פלד – יו"ר מנהלת ההקמה לכיש

דן גרונר – יועץ, רכבת ישראל

משה וייס – מנהל תכנון חטיבת תשתיות, רכבת ישראל

ישראל נדיבי – סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

יוסף דיין – חברי ועד ארז

יצחק שפריר – חבר ועד ארז

ציון ברכה – עמותת ארז

ערן רון – גזבר מועצה אזורית לכיש

דורון בן שלומי – מנהל ועד מתיישבי גוש קטיף

נפתלי יונה – ועד המתיישבים, מבקיעים

אבי גור – ארגון הורים ארצי

לאה ורון; רחל סעדה

שרון רפאלי

מעקב ופיקוח על פעילות משרדי הממשלה בעניינם של מפוני גוש קטיף – המשך

בחינת הצרכים והצעות לפתרון. ישיבה משותפת עם הוועדה לזכויות הילד

בוקר טוב. אני מתנצל על האיחור, אנחנו בטיפול בנושא אחר שהיה על שולחננו אתמול ולקראת טיפול בנושא שיעלה על שולחננו בעוד שעה וחצי. הכול מאוד חשוב, אבל אמרתי להם שעכשיו אנחנו עוצרים הכול לטובת המשך הטיפול שלנו בנושא מפוני גוש קטיף.

כידוע לכם, אני החלטתי כאשר התמניתי ליושב ראש ועדת הכלכלה לקיים דיוני סטטוס בנושא הטיפול במפוני גוש קטיף אחת לשלושה חודשים. הדיון הראשון היה ב-3 באוגוסט, אחר-כך ב-14 באוקטובר; ב-5 בנובמבר היינו בסיור בניצן ועוד לפני כן היינו גם בחבל לכיש.

איתי נמצא, כמובן, חבר הכנסת דני דנון, יושב ראש הוועדה לזכויות הילד, ואנחנו כאן בישיבה משותפת, כפי שקבענו בישיבה הקודמת.

מאז שהממשלה החדשה הושבעה ונכנסה לפעילותה השוטפת הדברים מתחילים לזוז. חודש פורום המנכ"ל עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אנחנו מקיימים את הישיבות כאן. זאת אומרת, השלטון החדש בהחלט מקדם דברים שהיו תקועים במשך שלוש שנים, אבל עדיין קיימים חסמים בירוקרטיים שהם מטבע הבירוקרטיה הישראלית. אותם אנחנו מנסים להסיר ומצליחים גם להסיר במידה רבה.

אני רוצה לשמוע כרגע את חבר הכנסת דנון, אם אתה רוצה לומר דברים בפתיחת הדיון, ולאחר מכן נתחיל לטפל בנושאים שעלו על שולחננו. נתחיל בבדיקת סטטוס של יישוב הקבע מבקיעים, אבל לפני כן חבר הכנסת דנון, אולי כמה מילים.

אנחנו היינו בסיור של הוועדה לזכויות הילד לפני חודש ימים והתרשמנו מהשינוי, אבל רצינו לשמוע האם דברים זזו מבחינת התקציבים בנושא החינוך. אני רואה שאין פה נציגים של המדריכים. אבל אני רוצה לשמוע האם שכר המדריכים הוסדר לשנת 2010 או שזה ששוב זה על כרעי תרנגולת, וכל פעם אתם רודפים אחרי התקציב שהובטח למנהל חברה ונוער. גם בנושא הבנייה של מוסדות חינוך רואים שיש התקדמות- -

אתה גם היית בניצן?

כן.

התמקדנו בנושא החינוך ופגשנו את מדריכי הנוער ואת נציגי היישובים. בשני הנושאים האלה חשוב לקבל תשובות האם יש התקדמות בשכר המדריכים, שכר הפעילות של הנוער ובנושא בניית המבנים. כולם מסכימים שצריך לבנות במוסדות חינוך, השאלה היא איפה זה עומד בפועל. אני רואה פה נציגים של המועצות האזוריות, שהם אמונים על מתן התשובות האם הגיע הכסף או לא הגיע בפועל.

איפה החבר'ה של מבקיעים? אני לא רואה אותם. אה, כן, נפגשנו.

אם כך, נבדוק את כל הדברים האלה. נתחיל באמת דווקא ממבקיעים, ואחר כך נעבור לשרשרת הבדיקה של שאר הדברים: נטפל בתקציב גני הילדים, מימוש פרוגרמות חקלאיות, תעסוקה. יש הפנייה של מר דיין בנושא מצב העסקים שפונו מארז, דבר שגם עולה בכל פעם בישיבות. את כל הדברים האלה נרכז וננסה לקבל עליהם תשובות כבר עכשיו.


בנצי ליברמן לא הגיע?

בנצי יגיע תוך כמה דקות.

אני מברך אתכם על כניסתכם לתפקיד, מר פילבר הצעיר, ואת בנצי ליברמן שנחכה לו לברך אותו. אתה עוזר שלו?

אני העוזר שלו.

וגם שיניתם את השם בינתיים.

ברוח התנופה.

אז זה גם חייב לקבל תנופה. תכף גם נשמע אתכם.

נחכה שבנצי יגיע.

בסדר. נפתלי יונה, בבקשה.

אני מעדיף שבנצי ליברמן יהיה כאן, אבל אני אומר את דבריי כבר עכשיו. כשהייתם אצלנו נתתי סקירה שהחוזה לא מקוים בחלקו הגדול; ישנן שם תשתיות שלא מחוברות ביישוב הקבע. יש שם אוכלוסייה מאוד מבוגרת – בני 80, ניצולי שואה – שכל החוטים מסתובבים מעבר לראשם. כמו כן, תשתיות לבתי אריזה, קירות תמך. לשמחתי, הוזמנו לישיבה אצל בנצי ליברמן אחרי הביקור שלכם, ושם שמנו את כל הבעיות על השולחן. כל העוזרים והפקידים שלו היו שם, והוא דרש מהם תשובות תוך יומיים-שלושה. לצערי הרב, לא קיבלנו תשובות תוך יומיים-שלושה. אני התקשרתי שוב לעוזרים שלו אחרי שבוע, ושוב לא הייתה תשובה, ואחרי שבועיים שוב לא הייתה תשובה, וגם היום לא הייתה תשובה. ציפיתי היום לקבל תשובה.

עמיחי, יש לך תשובה?

זה היה לפני שנכנסתי.

מתי נכנסתם?

בנצי נכנס בסוף אוקטובר, ואני נכנסתי לקראת סוף נובמבר.

יש לך מידע כלשהו? אתה יכול לסבר את אוזננו בנושא מבקיעים?

לא. אני ממש לא בקי בחומר הזה.

עוד לא נכנסת לעניין. מישהו אחר יכול לסייע למר פילבר?

יעקב נמצא פה מתנופה?

אתם רוצים לחכות?

נחכה לבנצי.

טוב, נחכה לבנצי.


נעבור לתקציב גני הילדים ליישובי הקבע.

לפני גני הילדים, אני רוצה לדעת מה קורה עם שכר המדריכים. הייתה התחייבות לשר החינוך בנושא להעביר את התקציב ל-2010-2009.

איפה נציגי משרד החינוך?

יש פה שלושה.

אני מפקח כולל במחוז דרום של משרד החינוך. שכר מדריכי הנוער שפגשנו בניצן מוסדר גם לשנת 2010. זה עניין של כמה ימים שתהיה הרשאה תקציבית, והעניין הזה יוסדר. לא צריכה להיות בעיה עד סוף שנת הלימודים, דהיינו אוגוסט 2010.

נמצא פה גזבר המועצה האזורית?

אני גזבר המועצה האזורית לכיש.

לא מהמועצה האזורית לכיש, מניצן.

הוא לא בא.

הם תמיד טוענים שזה תקוע במערכות, ובפועל הם לא רואים את הכסף.

אני בדקתי אתמול את ראש המועצה ואת עוזרתו הנאמנה, והעניין הזה גם- -

זה על דעתם, אתה אומר.

אני לא מייצג אותם כאן, אני מייצג את משרד החינוך. אבל הם גם יודעים שזה נפתר.

אם אנחנו בענייני חינוך, אז אף על פי שאנחנו בעניין של תקציבי חינוך, אני מניח שתהיה פה כבר תשובה. חמוטל מוועד מתיישבי גוש קטיף, את רוצה להציג את הבעיה של תקציב גני הילדים ליישובי קבע? את בעצם אומרת שהתקציב אינו מספיק.

אני אתן לערן ממועצה אזורית לכיש להציג את זה.

הבעיה היא בלכיש או גם בניצן?

אני ארחיב לפני שהוא ידבר. הוא יציג את הדוגמה של לכיש.

בסדר.

הבעיה היא שתקציב להקמת כיתה של גן ילדים, לפי התקן, הוא כ-500 אלף ₪. בדרך כלל סומכים על הרשות המקומית שתשלים את הסכום שמגיע. אבל מכיוון שמדובר על יישובי קבע רבים שהולכים וקמים, ואנחנו מדברים על עשרות כיתות שקמות בבת-אחת בכל מועצה, זה תקציב שהמועצה מתקשה להתמודד איתו. ערן ממועצה אזורית לכיש יכול לתת דוגמה מה קורה במועצה האזורית שלו, ונוכל דרך הדוגמה להבין מה קורה בשאר המועצות.

היה מבנה שאני ראיתי שאמור היה להתחיל. זה היה גן או בית ספר, וזה היה בשומריה? איפה זה היה? אחר כך הבאתם לשם את ראש הממשלה.

בשומריה.

נכון. אז זה בסדר? הכול כבר סודר שם? זה היה שם בתהליך סופי של בנייה, אם אינני טועה.

חצי בית ספר עובד, החצי השני מחכה לשלב הבא.

לְמה?

חצי בית ספר עובד. החצי השני לא קשור - -

אבל אין בעיה בירוקרטית, זה תהליך בנייה פשוט? לומדים בו כבר?

ודאי.

יופי. טוב לשמוע.

בעניין השאלה האם המועצה האזורית לכיש היא הבעיה – להפך. המועצה האזורית לכיש, כמו שכולם יודעים, מקדמת בחום ובאהבה את מפוני גוש קטיף אלינו, אבל אין לה יכולות כלכליות לממן תקצובים נוספים. זאת אומרת לא סביר שיהיה מצב שבו הוותיקים בעצם מממנים את החדשים, זה מצב לא בריא. בפועל אושרו בהחלטת הממשלה הקמתם של תשעה גנים: שלושה בגבעת חזן, שלושה בנטע, שניים בקטיף ואחד בכרם עמי. התקציב שהחליטה עליו הממשלה הוא 500 אלף ₪ לגן. בגדול – מדובר בתת תקצוב.

בוודאי.

משרד החינוך מתקצב אותו ב-602 אלף ₪ פלוס תוספות. בפועל הקמת כל גן מסתכמת ב-80 אלף ₪ בערך. לפי תשעה גנים נוצר גירעון של למעלה מ-2 מיליון ₪ שצריך לחשוב מי יתקצב אותו.

זה בעצם מה שחמוטל אמרה בנושא הזה – ביקשה תוספות תקציב.


עמיחי, תבדוק איפה בנצי, כי אנחנו מתחילים לקדם את הדיון. הוא בבניין?

- - -

הישיבה תואמה איתו.

הישיבה התחילה ב-10:00.

אנחנו לא קבענו את הישיבה לפני שהנושא תואם איתו.

אני חייב להגיד לך ששרים בממשלה מגיעים בזמן. כדאי שגם ראש מנהלת תנופה יגיע בזמן, אנחנו מקיימים את זה פה כדי לקדם את עניינם של מגורשי גוש קטיף.

תן קצת כבוד לבני עקיבא.

יש להם זמן אחר?

אתמול חגגו להם פה 80.

בגלל החגיגות, הבנתי. החגיגות נמשכו לתוך הלילה.

אני אומר עוד שתי מילים. עדיין לא דיברנו על בעיות נוספות שקשורות בניהול השוטף של הדברים. אבל אני מבקש לומר לחבר הכנסת דני דנון ולנציג משרד החינוך שזה לא נכון, לדעתי, להגיד בתחילת שנת 2010 שעדיין אין הרשאות תקציביות ושזה יהיה בסדר, כי הרשות מחויבת להגיש תקציבים לפני כן. לדעתי, זה לא נכון בראייה כוללת. צריך להגיש את התקציבים ל-2010 לפני 2010.

מה התוספת שאתם צריכים?

הם יודעים בגדול.

מי זה "הם"?

משרד החינוך. הוא יודע מהם התקציבים. התקציבים בנושא הזה בסך הכול סבירים, אבל ראוי שהם יגיעו לפני השנה השוטפת ולא במהלכה.

מתוך תשעת גני הילדים שהממשלה החליטה לתקצב, מה המצב?

לגבי מה שאמרתי קודם לא השתנה כלום. יש גירעון של למעלה מ-2 מיליון שקל רק בהקמה.

כולם עכשיו בהליך הקמה?

הם לא בהליך הקמה עד שיחליטו- -

כמה מתוך התשעה יאוישו בספטמבר 2010?

בספטמבר 2010 לא יהיה אכלוס.

נכון, עדיין לא יהיה אכלוס.

גם לא תהיה הקמה עד שלא יימצא פתרון לגירעון הזה.

משה, תן לנו סקירה קצרה, ואז נחבר את לוחות הזמנים. כשאני הייתי הבולדוזרים על הגבעות.

הבולדוזרים עוד מעט יורדים מהגבעות. בסוף פברואר-מרס, מקסימום ב-1 באפריל הבולדוזרים יורדים מהגבעות.

היעד לאכלוס של מוסדות החינוך שהזכיר אותם גזבר המועצה הוא א' באלול תשע"א או ב-1 בספטמבר 2011. כל לוחות הזמנים צריכים להתכנס סביב התאריך הזה. אין לנו עוד הרבה זמן.

זאת אומרת, התושבים הראשונים יגיעו בקיץ.

אני מקווה.

הם יגיעו בקיץ, ושנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר.

בדיוק.

זה ההיגיון שלי. הם לא יבואו ב-1 בספטמבר. שנת הלימודים תתחיל ב-1 בספטמבר.

א' אלול תש"ע.

רבותיי, אל תבלבלו אותי, אני נוגע בתאריך הזה יותר מדי פעמים בשביל לא להתבלבל בסוף – א' באלול תשע"א.

משרד החינוך, בבקשה.

אני סמנכ"ל ומנהל מנהל הפיתוח במשרד החינוך. בשנת התקציב 2010 הכיר המשרד שלנו בצורך לבנות תשע כיתות גן במועצה. כפי שאנחנו מחויבים בכל מקום, אנחנו מוציאים פרוגרמה לתכנון רק אחרי שכל נושא הקרקע הוסדר. כלומר, כשיש לנו אישור בעלות, שמשבצת הקרקע היא בידי המועצה, שהתב"ע מאושרת, ושכל מה שקשור למעמדה הסטטוטורי של אותה קרקע עומד בתקנים. אגב, לא עשו לנו הנחות בעניין הזה גם בכל בינוי מוסדות החינוך בעוטף עזה, ואנחנו מקפידים. לפעול אחרת משמעותו פשוט לפעול בניגוד לחוק התכנון והבנייה, ואנחנו מעולם לא עוברים על זה.

מעולם לא תקצבנו פרויקט שהתוכנית האדריכלית שלו לא אושרה. כי למעשה, אנחנו מחויבים גם בפני האוצר לנצל תקציב בצורה ראויה. הסטטוס של כל אותם תשעה גנים הוא שאפילו אין לנו כל מסמכי הקרקע הדרושים, או שאולי יש חלק, כי חסרים נתונים נוספים כדי לקדם פרוגרמות. ברגע שנקבל את מסמכי הקרקע כפי שהתבקשה המועצה להעביר, נוציא להם פרוגרמות ללא דיחוי, הכדור יעבור אליהם ללא דיחוי שוב כדי שיכינו תוכניות אדריכליות, וכשנאשר את התוכניות נדאג לתקצב אותן במהלך 2010. הכרנו בצורך, אבל אנחנו לא יכולים ליצור מסלול עוקף- -

יש בעיות שאתה מודע להן?

אני יודע שמסמכי הקרקע לא הושלמו, כלומר האינפורמציה היא בידי הרשות, הם יודעים לעדכן אותי יותר- -

מה המצב אצלכם? יש בעיות?

אני לא חושב שיש בעיה.

יש מסמכי קרקע לחוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, טפסים שגם ראש הרשות- -

מי עושה את התוכנית האדריכלית?

משרד החינוך הוא גוף מתקצב. אנחנו מתקצבים את הרשות המקומית. אנחנו מוציאים פרוגרמה, שזה מסמך שאומר מה הפונקציות שצריכות להיות באותו מוסד חינוכי, והאחריות להכין תוכנית אדריכלית היא שלהם. הם שוכרים את האדריכל, ואני מעביר להם את דמי התכנון.

הוא עונה לך, הוא אומר שלא שכרת אדריכל.

כשהאדריכל שלו מגיע אלינו אנחנו לומדים את התוכניות, וכשהחותמת שלנו מוטבעת עליהן הן הופכות להיות זמינות.

הוא אומר שהוא לא קיבל את התוכנית האדריכלית.

אני אבדוק את הנושא הזה.

הסבך הבירוקרטי פה הוא בעצם בין לכיש עם התוכנית האדריכלית למשרד החינוך שרוצה לראות אותה, ואז לאשר, אז תפתור את זה.

למיטב ידיעתי, לא.

כך אומר נציג משרד החינוך.

חשוב לי לציין שהמועצה לא קיבלה אגורה בתחום הזה. בכל הנושא של הפיתוח, אדריכלות, הנדסה מדובר בעלויות כבדות- -

ערן, יש פה שני נושאים. מצד אחד אומר משרד החינוך שאתם צריכים להביא את הניירות של הקרקע, ואז מתחיל הליך של תכנון. לא הבאתם ניירות על הקרקע. אם אין בעיה של תב"ע זה עניין של ימים להביא את הניירות, והוא יכול לתת לכם אישור לתכנון אדריכלי. שנית, העלית את עניין הפער התקציבי של הבנייה. פה אני רוצה לשמוע את צרפתי האם עלות הבנייה היא באמת יותר גבוהה מ-600 אלף ₪, ומה עושים כדי לפתור את זה.

דבר שלישי שעלה ברגע זה הוא כל נושא התכנון.

לתכנון יש מימון. ברגע שאתה מביא ניירות קרקע אתה מקבל תקציב לתכנון. כרגע הכדור אצלך להביא את התיק של ניירות הקרקע למשרד החינוך, והוא נותן לך הרשאה לתכנון. אבל באמת, כמה זה באמת עולה, והאם יש באמת פער כזה?

עלול בסיסית של גן היא כ-600 אלף שקל, ולזה נוספות סדרה של תוספות בהתאם לתוואי הקרקע באותו מגרש. כלומר אם יש קרקע שהיא חרסית תופחת אז נותנים 4%. יש מין רשימה שלה אנחנו נותנים תוספות, על-פי המגבלות של הקרקע. כנ"ל גם לגבי תשתיות היקפיות – אם צריך לבנות גדר תמך וכדומה. צריך לבדוק אחד לאחד באופן פרטני.

אני מציע להם שבאותם גנים שהם טוענים שיש בעיה בתקצוב, לבוא אלינו, נושיב את המהנדס שלנו על כל פרויקט ונראה ממה נובע הפער ונראה איך פועלים לצמצם אותו.

יש פה שלוש בעיות, ששתיים יכולות להיפתר בקלות, לדעתי. בעיה תכנונית לא קיימת בעצם כי המועצה מקדמת את העניין הזה. כל מבני הציבור עברו לרשות המועצה. יש במועצה גורם מיוחד שכבר עוסק בהובלת הנושא של התכנון. הוא כבר עובד על זה, וזה מתקדם. הבעיה של התקציב החסר היא גם בעיה שאמורה להיפתר מול מנהלת סל"ע. אני רואה בה בעיה פשוטה.

הבעיה השלישית היא, לדעתי, היא הבעייתית – כל נושא שיוך הקרקע. על זה עדיין אין החלטות במנהל מקרקעי ישראל, לא בעניין הקרקע הפרטית למגורים וגם לא בעניין הקרקע למבני הציבור. יש פה כמה שאלות שהמנהל מתמודד איתם. אני יודע שמשרד השיכון יושב עם מנהל מקרקעי ישראל רק בעוד שבועיים- -

תכף נשמע אותם.

הגברת שולה בן צבי נמצאת פה?

כן.

הייתה אמורה להיות החלטה בנושא של שיוך הקרקעות. הנושא של שיוך המגרשים והבנייה הציבורית לא סגור מבחינת הקרקעות, וזה נושא שמשרד השיכון מוביל מול מנהל מקרקעי ישראל.

אסנת, רצית להתייחס. בבקשה.

הערה למשה. הנושא שהובא למועצת המנהל לאחרונה הוא לא לגבי שיוך הקרקעות, אלא העברת הרשאה בשלושת יישובי מזרח לכיש לחטיבה להתיישבות כדי לאפשר ועדת קבלה. זה לא עבר במועצת המנהל.

זה לא נדון.

זה לא נדון, סליחה.

למה?

מסיבות שונות. הנושא שהובא למועצת המנהל היה לא רק יישובי מזרח לכיש- -

ברור, הייתה ישיבה גדולה. כל כמה זמן יש ישיבה?

אנחנו לא מחכים יותר. אנחנו נעשה הגרלות בין המפונים, על-פי סיכום עם ממ"י. זאת אומרת, כשהטרקטורים ירדו מהשטח ב-1 באפריל אנשים יוכלו לקבל מגרשים.

זאת אמירה חשובה. משה, שמעת.

כן, אני מקווה שזה יקרה.

אנחנו נבוא לראות.

אני מקווה שזה יקרה.

באפריל האביב מפציע שם, ואני ממליץ לכולם לנסוע לחבל לכיש. למרות שקראתי באחד העיתונים שחבל לכיש הוא מועמד לחילופי שטחים עם הפלסטינים, על-פי תוכנית מדינית של מפלגה כלשהי. אמרתי גם במליאת הכנסת, שפעם כבר היה גירוש אחד- -

ניסו.

לא ניסו, בגוש קטיף הביצוע היה.

- - -

כל חטאי הליכוד?

לא, אני דיברתי על גברת לבני כי הצגתי את תוכניתה המדינית, חבר הכנסת כץ.

היא גם הייתה בליכוד.

כבר אז היא תכננה את פרישתה. באוגוסט זה היה די מוכן, זה היה די מוכן. אז אמרתי שבלתי מתקבל על הדעת שגם גורשו פעם אחת מגוש קטיף וגם מחבל לכיש היא מתכננת- - - עם הפלסטינים.

בשומריה יש מספר חברים ותיקים שכבר גורשו פעמיים. גם מימית.

היה פה פרחאן, והוא סיפר פה שהוא גורש גם מימית וגם מאלי סיני. הוא לא נמצא היום, אבל אני תמיד שמח לשמוע את דבריו.

- - - כבר יש לנו ניסיון בפינוי.

אז אני אודיע בצורה מפורשת שהדבר הזה לא יתקיים. גם אתה יכול להיות סמוך ובטוח, חבר הכנסת כץ. חבל לכיש מאז ולתמיד – כפי שנאמר על חברון הסמוכה.

כמו בית"ר ירושלים- -

אנחנו עוברים לנושא הבא: מימוש פרוגרמות חקלאיות. איפה נציג משרד החקלאות? היית איתנו בסיור במבקיעים.


אנחנו מדברים על כך שהייתה התחייבות להעביר תוכנית לביצוע תוך 45 יום של השלמת משבצות חקלאיות, ולא התקבלה תוכנית אצל ועד המפונים.

זה לא מדויק.

בדיוק בשביל זה אנחנו פה. אנחנו פה כדי לפתוח את כל החסמים האלה ואת כל חוסר הדיוקים ולהכניס לדיוק.

הבעיה לא הייתה במשבצות החקלאיות, אלא מה לעשות עם החקלאים הפעילים, איך הם חוזרים לפעילות חקלאית.

מה היחס ביניהם כרגע? ראיתי שחלק מהפעילים פעילים במקומות אחרים, וראיתי שיש שם באמת פעילות יפה. אבל מה היחס? אני לא זוכר, שאלתי אותך על זה גם בסיור.

לפי הנתונים שקיבלנו ממנהלת תנופה יש לנו כ-70 חקלאים פעילים שעדיין אין להם פתרון; כ-86 חקלאים לא פעילים.

כולם רוצים לחזור לפעילות חקלאית?

רובם.

הביעו רצונם למעלה מ-100 אנשים לחזור לפעילות בצורה כזו או אחרת.

לא כולם צעירים.

נכון. היינו בחממה שהבן ממשיך שם את הפעילות ומייצא. זה היה דבר יפה, אבל לא מיצינו את הנושא הזה. יש חקלאים שרובם הגדול רוצה לחזור ולא מקבלים מענה, והם בעצם במצב שהם לא בפעילות בניגוד לרצונם.

נערכו מספר ישיבות והעלו מספר פתרונות. הישיבה האחרונה התקיימה אתמול. בנצי הגיע, אז הוא יכול לעדכן אותנו טוב יותר. כרגע יש מתווה שהומצא, הציגו את זה לחקלאים, והחקלאים צריכים לתת את תשובתם בימים הקרובים להצעה הזאת.

מה הוצע, למשל?

עדיף שבנצי יציג.

שלום לך, איחרת רק ב-40 דקות.

אני מתנצל. 20 דקות הייתי כי זרקו אותי לחנייה המזרחית ולא ידעתי איך להיכנס לפה.

מה זאת אומרת, זרקו אותך?

לחנייה המזרחית ליד המוזיאון. זה בערך 20 דקות הליכה ברגל.

כל האורחים מגיעים לאותם מקומות בכנסת, וכולם מגיעים בזמן, במיוחד אם הישיבות מתואמות איתם.

אני לא שמעתי על החנייה המזרחית.

יש "שאטלים" מכל מקום.

אין שאטל.

לא, זה בתוך המתחם.

קיבלתי את הנזיפה, זה בסדר.

וטוב שכך.

היה לנו גם עניין מבקיעים שלעמיחי לא הייתה תשובה, וביקשנו התייחסות. אולי אתה גם רוצה להגיד לנו דברים כלליים כי נכנסת לתפקיד. בירכנו אותך על כניסתך לתפקיד וגם על שינוי השם ל"תנופה", ואנחנו מצפים שהשם "תנופה" אכן יגרום לתנופה, למרות שכבר התנענו את התנופה הזאת מאז שהכנסת ה-18 התחילה בפעילותה.

אני שוב רוצה להתנצל על האיחור שלי. נוסף לכך, בחודשיים וחצי האחרונים מאז נכנסתי לתפקיד הדבר המרכזי שאני עושה הוא שוועדת החקירה הוציאה את חוות דעת הביניים, ולמעשה, ביקשה ממשרד ראש הממשלה, ובעיקר מאייל גבאי, יחד עם מנהלת סל"ע לנסות לבחון דברים נוספים, שלדעתה, ראויים לבחינה נוספת. כמובן, הבחינה הנוספת היא לא סתם פילוסופית, אלא יש לזה משמעויות כספיות. אנחנו נמצאים בישיבות אינטנסיביות בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע במשרדו של אייל גבאי עם האוצר ועם הגופים הרלוונטיים, מתכתשים ולאט-לאט מתקדמים. אמנם לא בצעדים שחשבתי שיהיו, אבל בסך הכול, אני מניח שעד 7 בינואר, שזה המועד המשוער שנתנה הוועדה – ולמעשה, עד 31 בדצמבר – אנחנו נצטרך לגבש- -

זה מחרתיים.

נכון. אנחנו עומדים בפני גיבוש של כלל הנושאים שהוועדה נתנה, והיא נתנה בנושאים שונים ומגוונים. אחד הנושאים המרכזיים שבהם, הם הסכמי ההעתקה. אנחנו סיימנו את הסכמי ההעתקה, וב-31 בדצמבר הסכמי ההעתקה היו אצל ארבעת היישובים הנוספים: אמציה, ניר עקיבא, נווה ים ופלמחים. ניר עקיבא כבר עבר החלטת ממשלה, ברוך השם; בנווה ים שני הצדדים חתמו- -

נווה ים זה קיבוץ. מה מצבו הקיבוצי?

זה קיבוץ ליד עתלית, שהיה כמעט לפני פירוק, והדבר הזה החזיר אותו לחיים.

זה הדגם של שומריה, קיבוץ שהגיע לסוף דרכו?

לא. שומריה קיבלו כסף והלכו. שם הם ממשיכים להישאר, המקום יפה, יש נוף נחמד.

זכור לי פארק המים שם, אני לא יודע אם זה עדיין עובד.

בסך-הכול זה היה מורכב מאוד. אני לא אלאה אתכם בפרטים, אבל בסופו של דבר שני הצדדים חתמו, גם הקיבוץ וגם הוועד הממונה וגם המפונים, והעסק הזה יוצא מן הכוח אל הפועל. באמציה המפונים חתמו. אנחנו לא מנהלים בשלב הזה משא ומתן כי מדובר בחודשים ארוכים אם לא שנים של משא ומתן. הצדדים הכלכליים נגמרו ומדובר בעניינים של ניסוח כזה או אחר, ואני מקווה שהיום נצליח לגמור את העניין. בכל מקרה, עם המפונים הם חתמו. הם קיבלו את ההסכם, והם מיד חתמו עליו. באמציה יש אנשים עם קצת חששות וחרדות האם יממשו את ההסכם או לא – אנחנו מנסים לעזור להם. בפלמחים שני הצדדים חתמו. הדבר היחיד שכרגע נשאר הוא חתימתו של ראש המועצה, ואנחנו מנסים כרגע להפיס את דעתו כדי שהוא יואיל בטובו לחתום, כי ללא המועצה אי אפשר יהיה לעשות. אם נעשה את זה אז כל ארבעת הסכמי ההעתקה יהיו גמורים.

הנושאים הנוספים שהם שונים ומגוונים הם שני נושאים מרכזיים: גם פיצוי לעסקים וגם לחקלאים ובנוסף לכך- -

הם כותבים כאן בדין וחשבון ביניים: "על כל פנים ראוי להזכיר כי מפונים שלא יצטרפו להסכם העתקה כלשהו עד לאותו מועד יקבלו את מלוא הפיצוי האישי המגיע להם".

זה בוודאי, זאת לא השאלה. מלוא הפיצוי האישי עומד להם כבר עכשיו. אבל לפחות אני חושב שהסכם ההעתקה הוא נכון עקרונית משום שלא סתם המושג "קהילה" ו"חברה" הוא דבר נכון. לכן יכול להיות שהסכמים ככלל לא נעשו באופן חכם, אבל בסך הכול העתקה כהעתקה היא נכונה. משום כך גם רוב יומי וזמני נתון לעניין הזה כי מה שאני מצליח לעשות עכשיו זאת תוכנית העבודה שלי במשך השנתיים הקרובות. לא יהיה סיבוב נוסף חוץ מהערות שהוועדה תיתן, וכרגע אנחנו נמצאים גם עם האוצר במשמעויות תקציביות נוספות של הדבר הזה. לכן דברים כמו מבקיעים שהוא אולי הראשון שחתם ונמצא כבר במקומו, וחושב שרק צריך לשפר בו כמה סעיפים, זאת בעיה מסוימת שאני צריך להתווכח עם האוצר על זה, ואני צריך לרדת לפרטים, ועוד לא ירדתי לפרטים. אכן אני עוד לא מצוי בפרטי הסכמים שנחתמו, והחבר'ה כבר גרים במקום. אני עוד מצוי באלה שעוד לא נמצאים במקום. זה יגיע, אבל זה לוקח קצת יותר זמן בעניין הזה. זה סדר העבודה של מנהלת תנופה בזמן הזה, יחד עם העבודה השוטפת שכמובן מתבצעת.

היו להם בעיות ספציפיות שרציתם בהם סיוע בדברים טקטיים – כבלי חשמל מסוכנים וכדומה, ובעיות של תשתיות.

הצגנו לבנצי את כל הבעיות. בנצי הביא את כל הצוות שלו - -

הם היו אצלכם?

לא, אנחנו היינו שם. הוא מודע לכל הבעיות, ואני ממתין לפתרון הבעיה.

בנושא התשתיות אפשר לתת מענה מהיר יותר?

התשובה היא לא, ואני אסביר למה לא. הסכם ההעתקה הזה למעשה מוצה, זאת הטענה הראשונה. כדי להגיד שיש תיקונים לקו שאכן ראויים להתייחסות ולהוצאות כספיות נוספות אני צריך לבחון את העסק ברזולוציה קצת יותר נמוכה ולראות שיש פה באמת בעיה. יכול להיות שהרושם הראשוני הוא שיש פה עניין שיש להתייחס אליו. בלוחות הזמנים שלי אני עוד לא שם אף על פי שהם היו אצלי, קיבלתי אותם, ואמרתי להם שאני אענה להם ולא עמדתי בלוחות הזמנים שאמרתי. אני צריך את הזמן המסוים הזה למצות, כי דברים שכאלה יש הרבה דברים, והם ראויים להתייחסות. אבל בתוך המנהלת עצמה יש כמה דברים שהתבצעו. זה לא המקום להרחיב בעניין, אבל נעשו כמה דברים בזמן קצר, ולא בכל דבר היה סיפק בידי לבצע אותו.

לגבי המנהלת, איך אתה מתנהל, יש לך חלוקה לתשתיות, חינוך, רווחה?

לא. עקרונית המנהלה עצמה היא יחידת מטה שעובדים- -

לא שינית את אופן העבודה שלה.

בפנים כן, אבל העיקרון שהביצוע נעשה על-ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים או המועצות – זה לא ישתנה גם. לכן בסופו של דבר בעוד זמן מסוים אני אצטרך לראות איך המנהלה הזאת מסיימת את תפקידה אחרי שהיא מסיימת את מטרותיה ומעבירה את הסמכות. היא לא עוברת לתמיד. לכן זה נכון שהדברים המרכזיים כמו ביצוע תשתיות יתבצעו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים.

האם יש מישהו בתוך מנהלת תנופה שכל אחד מטפל בתחום אחר, כמו שיש באוצר – תשתיות, תקשורת, תחבורה וכדומה.

התשובה היא כן.

אז האם אצלך יש מישהו שמנהל את הקשר השוטף?

התשובה היא כן. בתחום החברתי הקהילתי שאני נותן לו משנה תוקף כי הוא לדעתי משמעותי ביותר, ימשיך לנהל דניאל שטרול. נתתי לו עכשיו גיבוי, את ליאורה טושינסקי, סמנכ"ל חדשה, שבאה מתחום של ניהול מועצות אזוריות וכדומה, והיא מכירה את התחומים ויכולה לעזור לו איך אנחנו מדייקים נכון יותר גם בתקציבים וגם במטרת היעד של העתקת האנשים מהזמני לקבע. בנושא הפיזי למרחבים השונים יש פרויקטורים פיזיים שמחולקים בין המרחבים. לכל מרחב או יישוב יש פרויקטור - -

כמה פרויקטורים יש לך?

יש מתוך הבית, ויש מחוץ לבית. יש כחמישה פרויקטורים שמחולקים. מול משרד השיכון שהוא מוטיב מרכזי בביצוע עובדת כרגע שרה אהרון שהייתה ראש המנהל לבנייה כפרית במשרד השיכון ומכירה את העסק לפני ולפנים, ועברה אלינו. היא עומדת בקשר.

מנהלת תנופה נסגרה, למעשה, בדצמבר 2009, לפי החלטת ממשלה. כל האנשים היו במקום אחר גם בראש. לדעתי, תפקידה של מנהלת תנופה גם לפקח ולבצע גם דברים שהם לא בתחום עשייתה המידית. היא צריכה לראות שזה מתבצע, כי אין להם פה אחר. הם לא יכולים לרוץ לראש המועצה הזה שירוץ לראש המועצה ההוא וילך. אני בהחלט רואה את עצמי כתובת לכך שאם דבר לא מתבצע, למשל, בגולף באשקלון כי יש הסכם בין המנהל לבין חברה לפיתוח אשקלון, והיא לא מבצעת את התפקיד אז אין אל מי לפנות.

אני רואה עצמי מחויב לראות איך אני דוחף את העסק הזה ומביא אותו אפילו אליכם, אם צריך כחלק מהתפיסה. התפיסה הזאת צריכה להיות מוטמעת בארגון, זה לא כל כך פשוט, כי חלק מהדברים היו מובנים וחלק פחות מובנים. התפיסה המובהקת לא בטוח שהייתה ברורה עד הסוף, במיוחד כמו שאמרתי שהמנהלת הייתה אמורה לסיים את תפקידה בדצמבר 2009 בעניינם של חקלאים. העסק הזה מורכב. הוא מורכב משום שזה שרצה להיות פעיל קונבנציונלי, תיאורטית יכול לחזור עכשיו. יש בזיקים נחלות כאלה ואחרות- -

מה זה "כאלה ואחרות"? כמה יש בזיקים? היינו באחת, נכון?

יש בין ארבע לחמש נחלות פנויות, אבל יש מתחם נוסף עם אופציה של המנהלה לרכוש אותה לטובתם. כלומר, הפוטנציאל הזה קיים. יש חקלאות יותר מורכבת שלא כאן המקום לפתח אותה, אלא אם החקלאים ירצו, ובסך הכול זה נכון ללכת לכיוון. קודם כול הרעיון שחקלאים לא פעילים, מגיע להם לקבל את נחלתם שהייתה ליד ביתם, זה דבר שעד עכשיו המדיניות בכך הייתה שלישית. היועץ המשפטי אמר מה שאמר ומשום כך ההתנהלות של המנהלה עד עכשיו הייתה אחרת. אנחנו קיבלנו את הערת הוועדה, וחשבנו שנכון יהיה לבחון גם את זכאותם המסוימת של אלה שאינם פעילים. אתמול הצגנו בפני החקלאים את המתווה הכולל שחלקו הוא ספציפי על החקלאים וחלקו הוא גם על חקלאים ועסקים. למשל, גמול פרישה הוא נכון גם לזה וגם לזה, והצענו להרחיב אותו לא רק לשכירים, אלא גם לחקלאים ולבעלי עסקים. כך שאנחנו מנסים לתפוס ברשת הזאת את מירב האנשים שאין להם. זה נמצא בידיהם, ואני מקווה שמחר אני אקבל תשובה לגבי העניין הזה, ונראה איך נתקדם. אבל בסך הכול קיימת התייחסות רצינית לעניין, המציאות היא מורכבת, וכמו שאמרתי, החזרה לחקלאות היא לא במובנים הרגילים, אלא במובנים שנראים לי נכונים, אבל זה לא פשוט. מי שרוצה לחזור ולהיות חקלאי רגיל ולהקים חממה- -

מורג אמר שיש 70 חקלאים פעילים בלי פתרון, אז אתה לא יכול לתת פתרון בזיקים.

חקלאי פעיל שרוצה לקבל קרקע בזיקים ואת כל המענקים שהמדינה נותנת, יכול עכשיו לעשות את זה ואתמול.

ולא היו פניות.

לזיקים לא היו יותר פניות.

יש לנו עכשיו 250 דונם מוכשרים.

לחזור חזרה לחקלאות רגילה בשביל בן אדם שהוא מעל גיל 50 זה כמעט התאבדות. מי שגר בניצנים וצריך לנסוע את המרחק הזה, והילדים שלו ממשיכים ולא מעוניינים לעשות את זה – כשזה ליד הבית, זה ליד הבית. הוא כבר רגיל, וזאת הוויית חיים, הוא כבר עושה את זה 30 שנה, אז הוא יעשה את זה עוד 20 שנה. לפתח מחדש זה מאוד קשה. לכן הם מאוד חוששים מהעניין. לכן הפתרון שאנחנו מנסים להציע יחד איתם הוא פתרון של חקלאות מאורגנת יותר, שאתה לא צריך זיקה מובהקת של הפרט מול הקרקע. אני לא חושב שיהיה נכון להרחיב בעניין הזה כרגע, אבל זה יותר מורכב מאשר הפשטות הזאת. אנחנו מנסים לתת לזה פתרון.

תודה. ראובן קוגן, אתה לא היית איתנו בסיור, נכון?

לא הייתי בסיור. הייתי במילואים.

חשוב.


אז קודם אני אשמע את מר יעקב.

אני מייצג את החקלאים מאז הגירוש. הבעיה מורכבת מאוד, אבל יש פה תהליך שלטעמי הוא לא נכון כי כל הנושא של החקלאים שלא קיבלו מענה כאילו הצטרף לכל התהליך של המשא ומתן עם הממשלה בנושא הפיצוי. לדעתי, זאת שגיאה כי אם בסופו של דבר לא יהיה פתרון במסלול המשא ומתן עם הממשלה בהקשר של הפיצוי מכיוון שכורכים את העניין של פתרונות החקלאים לנושא הזה, ייווצר מצב שלא יהיה כלום. כיוון שמדובר לא על משהו נוסף, אלא על משהו שצריך לתת ממילא בהחלטות ממשלה שצריכים ליישם, צריך לעשות את ההבחנה וההפרדה בין הדברים.

אני לא מבין מה אמרת.

היום כשאומרים שצריך לתת מענה ללמעלה מ-50% מהחקלאים שלא חזרו לפעילות במתכונת כזו או אחרת – ואנחנו מדברים על זכויות בסיס שלא קשורות לפיצוי כרגע – אלא כמענה למה שהיה לבן אדם. אני מברך על כל עשייה שנעשית בכל התחומים מצד הממשלה, אבל בהקשר של החקלאים אנחנו לא מרגישים את זה. אני מקווה שזה יבוא לכדי פתרון. צריך לעשות הבחנה והפרדה במשא ומתן בנושא הפיצוי על כל המורכבות שלו לבין הפתרונות המעשיים לחקלאים- -

חקלאים שחזרו לעבודה?

לא, אני מדבר על חקלאים שלא חזרו, ושיש פתרונות שהוצעו בשיחות המשותפות יחד עם משרד החקלאות ומנהלת תנופה, וצריך להבחין ולהפריד בין זה לבין שאר המשא ומתן

משא ומתן של מה?

כל המשא ומתן בין החקלאים לבין הממשלה שהתבצע גם אתמול עשוי לא להבשיל, ולכן יש מצב שזה או אפס או הכול, וזה יהיה אפס. לכן נכון יהיה להבחין ולהפריד בין הדברים, ולהגיד שהפתרון לחקלאים המעשי לנחלות חייב להתבצע במסלול נפרד, כי החיבור הזה ייצור כישלון של ממש.

לפעילים שרוצים לחזור לעבודה?

לפעילים ולאלה שאינם פעילים, אבל שראינו, לפי הסכמי העתקה קיימים שזה קיים ומתבצע בלי שום הרחבה של החוק בעניין.

אתם בהידברות מתמשכת עם תנופה בעניין הזה?

אנחנו בהידברות ארוכה עם תנופה זמן קצר, כי תנופה קיימת לא הרבה זמן, אבל עם מנהלת סל"ע – זה 4.5 שנים.

אז אולי תקיימו ישיבה יותר ספציפית עם מנהל המחוז הדרומי, מר מורג שגם ליווה אותנו בסיור ועם מר פילבר ובנצי כדי לקדם את העניין ולדווח לנו בפעם הבא שזה סוכם ובוצע. הבנו את הסקירה של בנצי, ואני מבין גם את הבעייתיות של חזרה לחקלאות בגיל מבוגר. אגב, ראיתי בכמה מקומות שהבן כבר לקח על עצמו את הניהול, והוא עושה את זה, כמובן, בצורה הרבה יותר מודרנית.


איפה זה היה?

אצל מיכאלי בזיקים ואצל בן-חמו.

נכון.

אפשר הערה לסדר? קבענו היום ישיבה בנושא הילדים- -

לא, זה לא הוגדר כך.

ממש לא. רק חלק קטן מהישיבה יוחד לנושא הילדים.

אני שואל.

אז התשובה היא זו. תעשה את זה בשקט ותשאיר לנו לנהל את הדיון.

אנחנו בישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וזכויות הילד.

אני באתי בזמן.

אתה מאה אחוז, באת מצוין בזמן.


יושב ראש הוועדה לזכויות הילד יכול בכל רגע להעלות עניין.

אנחנו קיבלנו מענה לדברים שהעלינו. רק הערה בנושא הזה: יש חוסר תקשורת בין ראשי הרשויות לבין משרד החינוך בהעברת התב"ע כדי לקבל אשרות תכנון. הרכז צריך להדריך- -

עד עכשיו לא היה דבר כזה אצלנו. הייתי בפגישה עם שי רינסקי- -

תכף נטפל בזה. ביקשתי התייחסות מהאוצר לכל הנושא וגם לעניין המכרז לאתר הקבע בניצן שבפעם הקודמת שהיינו דובר על כך שהמכרז הזה מתעכב. רשמנו שם נקודות לדבר, ורצינו לראות איתך. אתה מוזמן לבוא איתנו לסיורים הבאים.

כל עוד זה מתואם עם צה"ל אין לי בעיה.

בפעם הזאת אני מבין שהיית בשירות מילואים.

יש לנו בעיה בכנסת עם תיאום עם צה"ל.

לא נתאם. אבל נברך אותך על שירות המילואים.


מה קורה לגבי המכרז באתר הקבע בניצן ולגבי שאר הסוגיות התקציביות שעלו פה.

אני לא מכיר שום בעיה תקציבית בנושא המכרזים באתרי הקבע. המכרזים מתוקצבים- -

מדובר שזה כן מתעכב באוצר.

המכרז הופעל.

זה נפתר? החסם הבירוקרטי השתחרר?

הכול בסדר, הקבלן עובד בשקט.

לא ידעתי שיש.

לא ידעת, לא היית בסיור.

עצם זה שיצאתי למילואים פתר את הבעיה.

אבל כשהיית במילואים זאת הטענה שנשמעה, נכון, אסנת?

ואף שוחחנו מיד לאחר הסיור בטלפון.

הייתה בעיית תקציב באמצע 2009. היא נפתרה, ואז היה הליך של מכרז, והכול נגמר, והקבלן עובד.

מצוין. רשמנו "וי" ולא סתם כדי לעבור לנושא הבא, אלא מכיוון שהנושא נפתר. הוא היה בחסם בירוקרטי, אין מה לומר. אם משרד החינוך מבקש סיוע תקציבי לגנים, מה עמדתכם? הוא יבקש אחרי הבדיקה האדריכלית או שאתה לא צריך?

קודם כול, הוא לא הרפרנט של משרד השיכון. אני לא יכול להתייחס באופן כללי לכל המקרים שהועלו. כשאומרים שהתקציב שלנו לא מספיק אני מבקש לראות את תוצאות המכרז ומנסה ללמוד מהם המרכיבים שגרמו למכרז להיות יותר גבוה, ובמקרים מסוימים אני גם מבקש מהרשות לצאת למכרז נוסף ואולי לקבל מחירים טובים יותר. כך שכל מקרה שונה ממקרה אחר וצריך לדון בהם לגופו של עניין.

אתה מעריך שהתקציב שיש יספיק, אפשר להסתדר איתו או שאתה צופה שיש בעיה שבגללה נבוא לפה?

באופן כללי התעריף שלנו לגני ילדים הוא לא אידיאלי. צריך לעבוד קשה כדי להתאים את עצמנו לתקציב. אנחנו במקביל - -

אבל המועצה צריכה לשים כסף בכיס?

התשובה היא כן.

כי המועצה תגיד "אנחנו - - - כל היום".

השאלה היא אם בבדיקה מדוקדקת של כל אתר ואתר אפשר לצמצם את זה בגין התוספות שדיברנו עליהן- -

זה אולי כן.

ברמה ארצית אני לא יכול לנהוג עם רשות אחת ולהחריג אותה ולתת לה 700 אלף שקל לגן. לכן אנחנו פועלים במקביל מול הרפרנטים שלנו.

יש לי קודם כול הערה לבנצי: ראיתי שאין תיאום בין הרשויות לבין משרד החינוך להביא את הניירת של התב"עות כדי להכין אשרות תכנון. צריך שהרכזים שלך יתערבו בעניין הזה. שנית, מי אמור להשלים את הפער הכספי?

זה לא רק עניין של תב"ע. לדעתי, בכל עניין הבינוי של מוסדות החינוך מנהלת תנופה לא התעסקה. כרגולטור של הדברים האלה אנחנו נמצאים בהליך סופי של לקיחת פרויקטור לטובת העניין הזה. זאת מסה כבדה מאוד, ובסופו של דבר אם זה לא מתבצע העתקה קהילתית לא תוכל להתבצע, וההשלמות צריכות להיות.

במדינת ישראל התקן הוא בדרך כלל מאוד מצומצם, ורשויות בדרך כלל מוסיפות. אבל צריך לזכור שרשות מקימה מספר גני ילדים בהלימה למספר התושבים שלה. למשל, לכיש היא מועצה נחמדה, אבל מכפילים להם את מספר התושבים, ואני לא יודע איך היא תוכל לעשות את ההגדלה הזאת. זאת לא הגדלה טבעית, היא לא ליניארית, היא בחזקה. לכן אתם שואלים אותי אם זאת ההחרגה באמת. עוד לא נכנס למודעות במדינת ישראל שפה מדובר באירוע אחר; הוא לא קונבנציונלי, הוא לא רגיל, והוא חריג מעצם הווייתו. הניסיון להגיד שיש השלכות רוחב על מקרה ההתנתקות הוא טעות. להתנתקות אין השלכות רוחב. אם מגדירים שההתנתקות היא פרויקט לאומי, ומה שמדינת ישראל עושה בדרך כלל ב-30 שנה היא צריכה לעשות ב-3 שנים – כי לוקח 30 שנה להקים מבני ציבור ביישוב. זה עוד לא נכנס לתודעה. אני לא רואה את לכיש מתמודדת עם כמות גני הילדים ובתי הספר שהיא עומדת להקים במקום בהשלמות שלה. אין לה פתרון אחר. אולי משרד החינוך מקבל תקציב מיוחד לעניין הזה, אבל אין מקור אחר, אחרת זה לא יקום.

צריך להתחיל ללמוד ממה נובע הפער, ואיך בכלים שלי אני מצמצם אותו, ואז אני אנסה למצוא דרכים יצירתיות.

את זה אני מקבל – התייחסות מקצועית לבדוק באמת האם מדובר במשהו שהוא סתם או במשהו אמיתי.

נוכל לקבל מכם הערכה על הפער הצפוי? יכול להיות שזה לא כמו שנאמר פה, אבל שלא נבוא לפה בעוד חצי שנה או שנה ונראה שיש בור של סכום כסף מסוים- -

בממוצע חסרים כ-150 אלף ₪ לכיתת גן. מועצה אזורית לכיש שצריכה להקים בשנתיים 12 כיתות גן צריכה להתמודד עם 12 כפול 150 אלף ₪, דהיינו – 1.8 מיליון ₪. אין למועצה 1.8 מיליון ₪.

אני מציע לקיים פגישה מסודרת עם אנשי המקצוע, נבדוק כל פרויקט, נראה ממה נובע הפער, נמצא דרכים איך לנסות לצמצם את זה באופן מקסימלי. מדובר פה על תשעה גנים; לצאת למכרז ל-9 גנים זה לא כמו לצאת למכרז לגן אחד. מן הסתם זה גם יתרון לגודל. לכן אחרי שנאגום את כל המשאבים האלה- -

בנצי, יש לך גם נושא החקלאות וגם הנושא הזה?

כן.

לדעתי, זה לא אי הבנה. ביררתי עכשיו, ונאמר לי שמסמכי הקרקע הגיעו ממש השבוע, והם יועברו.

אני שמח שהדברים מתקדמים תוך כדי ישיבה. רק זה מקדם לנו את הדברים שתקועים פה כבר חודשים. בשבוע שעבר אמרתי שאני מבקש ממנהלת הוועדה לבקש מהכנסת לקרוא לוועדה הזאת "ועדת הכלכלה להסרת חסמים בירוקרטיים במדינה". זה שם משנה. זה קורה פה, מסירים עוד דברים. גם היום יש לנו חסם בירוקרטי ענק.

יש עוד מקומות, חוץ מלכיש, שיש בהם מוסדות חינוך שתקועים?

ההגדרה "תקועים" היא לא ההגדרה. יש חוסרים.

אני מתכוון במילה "תקועים" שלא הועברו ניירות קרקע למשרד החינוך.

זה לא למשרד החינוך, זה הרשאות שמגיעות לרשויות.

- - - שהתב"ע מאושרת.

ברוב המקומות זה כבר התקדם הרבה יותר: בחלוצה, במזרח לכיש. בחוף אשקלון ובנחל שורק דווקא התקדם מבחינת התב"ע. לכיש הייתה אחרונה בתור. יכול להיות שהייתה בעיה נקודתית פה ושם, למשל, בניר עקיבא שרק עכשיו יצאה החלטת ממשלה. אבל זה עוד רחוק- -

מה לגבי מועדוני נוער?

כשאנחנו מדברים על מועדוני נוער אנחנו כבר מתחילים לגלוש למבני הציבור האחרים שהם לא באחריות התקציב של משרד החינוך. פה אנחנו נכנסים לסוגיה אחרת מול משרד השיכון. יש הסכמי ההעתקה ויש היישובים החדשים, וזה משהו אחר. באופן עקרוני מדינת ישראל לא מממנת מועדוני נוער.

אני לא הבנתי את התשובה שלך. כשיהיה מעבר ליישוב קבע, איפה הילדים יעבירו את הפעילויות שלהם בבני עקיבא? מה ההיערכות שלכם לזה?

יש הבחנה בין שני סוגים: במקום שיש הסכם העתקה הקהילה צריכה להחליט מה היא עושה איתו, ואם היא מכניסה לכלל מבני הציבור גם את המבני האלה, אז היא מכניסה אותם, ואם לא –לא. ביישובים החדשים שבהם יש רשימת מבנים אין פתרון לתנועות נוער. יש מועדון כללי אחד שהוא מועדון רב תכליתי של היישוב, ומבחינת המדינה הם יכולים לעשות שם את כל הפעילות הלא פורמלית שלהם. בהתיישבות הכפרית אנחנו מביאים מתרומות, ממועצות ומהתנועות ומהחטיבה להתיישבות מבנים נוספים לפעילויות הלא פורמליות האלה.

אז אתם לא מציפים את זה כבעיה.

אנחנו הצפנו את זה כבעיה. בעניין מבני הציבור הגענו לנקודה מסוימת, ואנחנו אחריה כדי לפתוח אותה כבר עכשיו.

קודם כול נברך אותך, נולדה לך תינוקת השבוע.

תודה רבה. נולדה לי בת.

בשעה טובה. ברכות.


שמחתי לשמוע את הדברים של משרד האוצר ושל משרד הבינוי והשיכון לגבי המכרז. אתה רוצה לומר משהו, אבי?

כן. אני מייצג כאן את ארגון ההורים הארצי. יש לנו אפשרות לתת לך נקודת מבט איך גדלים ילדים במדינת ישראל שלא קשורים לגוש קטיף, איך גדלים ילדים בעולם שלא קשורים למדינת ישראל. יש פרופורציות להשוואה, שהן בעיקר לפי מה שאנחנו שומעים בפרשת השבוע בשלושת השבועות האחרונים: גם היה גירוש בסיפור יעקב ויוסף. מה שחבר הכנסת אקוניס אמר, ואתה אישרת אותו הוא שעד היום הילדים היו בבור כמו יוסף. משתקפת פה מצוקה בנושא מועדוני נוער, ואין ניהול כרטיס בריאות תלמיד, וכשבאים למקום רואים שהבעיות של הילדים לא באות לידי פתרון. עם כל הכנות וההגינות אני לא רוצה לרשום את כל הרשימה פה. הבטחתי גם בישיבה הקודמת שבה ביקשתי שתהיה ישיבה משותפת עם זכויות הילד, להציג בפניך את הבעיות. סיכמתי איתך עכשיו שאחרי הישיבה אנחנו נשב. אבל אני רוצה שכולנו נדע: הילדים של מפוני גוש קטיף ישאו את הפצע הזה שנים רבות; הילדים האלה צריכים לקבל התייחסות בסל אישי שנים רבות. אנחנו נשב יחד וננסה לבנות את הסל הזה.

יגאל ממשרד החינוך שיושב פה הוא אדם רציני מאוד, ורואים את זה פה כי הבעיות נפתרות. אבל כרגע אין סל התייחסות אישית לילד ממפוני גוש קטיף. צריך לבנות אותו, במיוחד כשאתם אומרים שהמנהלת הם בשלבים של התמסמסות. זה המסר העיקרי שלי. אני גם רוצה לבקש שמשרד הבריאות יתייחס לנושא ניהול כרטיס הבריאות של התלמיד, בדיקות הראייה של כל ילד- -

לא הוזמנו לכאן נציגי משרד הבריאות.

אתה מערבב. זה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לא כאן.

אין לי טענות, אני רק אומר דברים לעתיד. יש עוד שתי בדיקות חשובות שאני רוצה לדבר עליהן. דרך אגב, אני תושב חיפה, אני נוסע על חשבוני לסיורים בניצן. הנושא חשוב לי. זה העוול הכי גדול שנגרם במדינת ישראל ושהעם היהודי עשה בדור האחרון. זה כואב לי. אני מגיע לניצן ורואה גן ילדים מלא ליקויי בטיחות, ואני רואה דברים שלא קיימים במקומות אחרים. זה לא מה שהחוק אומר. מגיע לילדים האלה לקבל בדיקת שמיעה וחיסונים, וזה צריך להיות בהתייחסות אישית. זה צריך להיות בסיס מידע במנהלת שיופעל גם בשנים הבאות.

תודה רבה.

אתה קיבלת מכתב בנושא של ארז?

כן, בנושא של ארז.

פשוט הדבר לא מתקדם.

ביקשתי תשובה מבנצי אם אתם כוללים אותם ומתייחסים אליהם.

מר דיין רוצה להציג את זה. סיימנו את הסיור בניצן באשקלון ובארוחת צהריים במבקיעים במסעדה שמפעיל זוג שגורש מגוש קטיף. הם גרו בבדולח ומצאו את מקומם שם. זה נחשב עסק קטן, אבל ככל שזה תלוי בי זה היה טעים מאוד, ואני מקווה שהם גם מצליחים וממשיכים להאכיל את תושבי אשקלון. זה חשוב.

אנחנו גורשנו מארז אחרי 35 שנה. גורשנו מחוף עזה ולא מגוש קטיף. אני מחזיק את הכובע כחבר גוש קטיף מכיוון שגרתי בגוש קטיף- -

אני רוצה שתאמר מה הבעיות מאז כי על ההיסטוריה דיברנו בישיבות הקודמות.

לדעתי, מאז לא זז שום דבר.

אני מבין שכל העניין הוא מול משרד התמ"ת.

עם התמ"ת אין לי התעסקות. כרגע אנחנו מדברים על הפיצוי לבעלי נכסים של ארז כדי להקים משהו ולהתחיל בכלל במשהו.

איפה החסם שלך?

החסם הוא שאף אחד– לא באוצר ולא במנהלת סל"ע ובמנהלת תנופה – לא מדבר על אנשי ארז. מדברים על החברים שלי מגוש קטיף, ולא על אנשי ארז. זה כבד מאוד, הנושא של אנשי ארז. הסכומים שחייבים לבעלי הנכסים שהיו בארז גדולים מאוד. זה הרבה מיליונים, אבל אלה אנשים שלא קיבלו את הבניינים שלהם בחזרה. אנחנו לא מדברים על פיצוי, אלא לקבל את הכסף שלנו חזרה.

אתה מבקש פיצוי כספי.

לפי חוק מקרקעין, קונה מרצון, מוכר מרצון. יש שם שמאות, יש הכול, וזה מה שאנחנו מבקשים; אנחנו רוצים להקים שוב את הבניינים שלנו ואת השטחים. זה כנראה לא נקבל. גם מבחינת הדין ודברים שמתנהל היום בין מנהלת התנופה לבין הוועדה לא מתנהל כלום בנושא ארז. ארז לא תיכנס לתוך המעגל הזה.

מר קוגן, אתה רוצה להשיב על זה?

אם אפשר משפט קצר.

בבקשה.

מדובר בסך הכול על כ-65 יזמים. לדוגמה אם מבנה תעשייה כ"חברה כושלת" קיבלה 700 דולר למטר מרובע, שאר היזמים קיבלו בקושי 250-200 דולר למטר מרובע. זה מכיוון שלמבנה תעשייה הייתה סוללה של רואי חשבון שרשמו כל פיפס בטופס י"א, ואחרים לא דאגו לרשום בטופס י"א. אבל זה אותם בניינים, אז לא ייתכן מרחקים כאלה.

דבר נוסף, המכתב של חבר כנסת אורון מדבר בעד עצמו. בחוק כתוב שאזור התעשייה ארז הוא יישוב, וזאת מילה מתה בחוק. גם השמאי הממשלתי בוועדת החקירה העיד בעדותו שלדעתו, היה צריך לקבל את ערך הכינון. אבל הכול עומד, הכול קפוא. כלומר אנחנו לא קיימים. כנראה, אנחנו בעיה כל כך קטנה שאפשר לשים אותה בסוף.

תודה. יאיר פינס, בבקשה.

כמו שאמרתי בדיון הקודם, סוגיית המבנים בעניין פיצוי מפוני גוש קטיף מקבלת מענה במסגרת הפיצוי, בין אם במסלול הפיננסי ובין אם במסלול הנכסי. חוץ מזה, כרגע מתנהלים מגעים בין הממשלה לבין המפונים בכל מה שקשור למיצוי התביעות הנוספות שלהם- -

לא, לא, בוא תתמקד- -

טוען מר דיין שאין הידברות.

אני בתוך העסק הזה יום-יום –לא רלוונטי.

הוא אומר שאין הידברות. אתם חייבים- - -

מי מטפל מולם.

הוא רוצה שאני אענה.

תן לאוצר, אחר-כך אתה.

אני סיימתי.

מה סיימת? אתה אומר שיש הידברות, והוא אומר שאין.

הוא רוצה שאני אענה, לא הבנת אותו?

אני רוצה שהאוצר יענה. אומרים לך שאתם מדווחים לוועדת כלכלה של הכנסת שיש הידברות, אבל פה אומרים לך שהיא איננה קיימת.

משרד האוצר לא מנהל את ההידברות, הוא גורם שנמצא בשולחן. אנחנו לא אחראים לקבוע מי מוזמן לדיונים ומי לא מוזמן לדיונים.

אני ישבתי פעם אחת לבד עם נציגי ארז לפני כחודש.

עם חבר'ה שנמצאים פה?

כן.

החוק הוא לא חוק לארז בלבד, הוא חוק לעסקים בכלל. תכף אני אומר מדוע ארז נפגע יותר, אבל עקרונית תיקוני החקיקה עבור שינוי מדיניות בהחלטות ממשלה לעסקים שאני מקווה שנבצע בסופו של דבר, משמעותם גם בעניין ארז. לפי ההצעה הנוכחית, לא בטוח שהם יקבלו מענה כפי שהם רוצים מכיוון שרוב אנשי ארז הלכו על בסיס שווי הנכס שלהם, ואילו רוב אנשי גוש קטיף הלכו לפי תחשיב אחר- -

כי לא היה נכס.

אני הייתי בונה את הפיצויים באופן אחר לחלוטין, אבל זה לא משנה, כי אני כבר באתי לתשתית קיימת. יש פה בעיה עקרונית שנתונה, לדעתי, יותר גם לצדדים משפטיים כיצד שׁמים נכס. לגבי אדם שהעלים הכנסה, האם אנחנו שׁמים את הנכס לפי טופס י"א, כלומר על-פי מה שהוא דיווח למס הכנסה; או שאומרים שמה שהוא דיווח למס הכנסה, לא משנה, עכשיו בודקים את הנכס כמות שהוא. לדעתי, בסיטואציה הנוכחית של השינויים שיהיו החוק לא יתייחס לנקודה הזאת. זה למעשה פורץ את הגבול, ואומר שלא משנה לו מה אדם דיווח או לא דיווח גם אם סיבן את העולם, אלא לוקח ערך נורמטיבי של העלות להקמת דבר כזה. זה גדול עליי בשביל לשנות אותו. יכול להיות שיש פה בעיה משפטית כי יהיה פה דיווח. כי הרי אם דיווחת – קיבלת, לא דיווחת – לא קיבלת או קיבלת פחות. זה לא הולך להיפתר בסיטואציה הנוכחית. שנית, קיים משא ומתן במובנים של הידברות. הם גם יוזמנו אליי ביומיים הקרובים כדי שאתן להם את המתווה הכללי של הפיצויים לעסקים כדי שמי שהלך במסלול הפיננסי גם יוכל ליהנות ממנו ועוד דברים נוספים. אבל הבעיה הספציפית של נכסים שלא דווחו כראוי ורוצים לקחת ערך שלא מתייחס לטופס הזה, לא תיפתר כרגע.

אתה רוצה לענות?

כן. כבר בדיונים ב-2005 על חוק פינוי פיצוי אמרתי שאם משרד המשפטים ומשרד האוצר כל כך חכמים אנחנו לא רוצים לקבל פיצוי. יש לנו בניין בגודל של איקס מטר מרובע – שיקימו איפה שהם רוצים. אם הם יודעים לבנות אותו בפחות מ-700-600 דולר למטר מרובע, אין שום מניעה לכך. אנחנו לא רוצים פיצוי, לא רוצים לראות כסף. עובדה שמשרד המשפטים ומשרד האוצר נסוגו מההצעה הזאת ולא קיבלו אותה בכלל. יותר קל לקחת טופס י"א, ולהגיד לאדם שבנה את הנכס שלו באמצעות בני המשפחה שלו ולא רשם את זה בטופס י"א, שלא מגיע לו.

לקחתם את הפיצויים שהוצעו לכם בזמנו?

את חלקם. גם הפיצויים האלה, לא את כולם אנשים קיבלו כי הם אוספים כל מיני עבירות. זה לא מגיע לך, זה לא לפי החוק, זה לא רשום – בקיצור, אפילו בעיות טריוויאליות לא נפתרות, הכול עומד במקום. למה? כי מדובר בכסף.

בוא נגיד לא יפה: מדובר על 400 מיליון שקל. המדינה הרסה 600 מיליון שקל ביום אחד לפני שלוש שנים. הייתי שותף מכיוון שהייתי רבש"צ ועזרתי להם במיקום הבניינים. המדינה הרסה את הבניינים, הרסה את ארז וניקתה את ארז. המקום הזה שווה 600 מיליון שקל, והמדינה שילמה בקושי 200 מיליון, היא חייבת 400 מיליון לאנשי הבניינים האלה. עם 400 מיליון שקל צריכים לבנות את הבניינים שלנו שוב, אנחנו לא יכולים לדבר על אזור תעשייה חלופי עם התמ"ת כי אין לנו כסף. אם חברת חגור הגדולה קיבלה 600 אלף שקל על 5-4 דונם בנוי, והיום היא מתנהלת מול בתי המשפט כי במנהלת התנופה לא יכולים לפתור לה את זה, ואם לאגד היו 35 דונם, היא לא קיבלה אגורה אחת בארז – זה אומר דרשני. נכון, קשה להם. 400 מיליון שקל זה קשה. גם יושב ראש הקואליציה אמר לי, זה כבד עליי. גם בנצי ליברמן אומר, בצדק, זה כבד עליי. מישהו צריך לפתור את זה. פה עשקו אותנו, לקחו 400 מיליון שקל ולא רוצים לתת לנו חזרה. ואנחנו לא מגורשי גוש קטיף. יש בעיה, כן.

ראובן, תן לו מענה. אתה לא יכול. אתה יכול בעוד חצי שנה, בעוד כמה זמן? האנשים רוצים את כספם.

לצאת מנקודת הנחה שאנשי אזור תעשייה ארז לא קיבלו את מה שמגיע להם זה לא נכון. מי שרוצה יכול לקרוא את פסק הדין של בית המשפט העליון על עתירת ההתנתקות, שבו נכתב במפורש יותר מפעם אחת שהפיצוי שקיבלו אנשי ארז ראוי והוגן ולמעלה מכך.

תן לי דוגמאות לסכומים שהם קיבלו.

השונות היא מאוד גדולה, זה תלוי בסוג העסק.

מה הטווח?

זה מגיע למיליונים רבים עד מאות אלפי שקלים.

איזה מיליונים?

מדובר ב-67 בעלי עסקים. אפשר לקבל טבלה של הפיצוי שהתקבל לכל בעלי העסקים?

לדעתי, יש בעיה של סודיות, אבל הנתונים נמצאים בוועדות הזכאות במנהלת תנופה.

לא צריך שמות. אפשר לראות מספרים: על 400 מטר קיבלו X, Y.

לדעתנו, זה נמצא באינטרנט. צריך לזכור שמה שמחליטה הוועדה עובר לאינטרנט ללא שם. ודאי שאין בעיה של סודיות או פרטיות, זה מתפרסם. אפשר בסופו של דבר לראות מה החלטה כלשהי קיבלה.

אני אשמח לקבל את הנתונים האלה בלי שמות.

מבנה תעשייה – בלוק 9- -

חבר הכנסת דנון ביקש, וכך זה יעבור לוועדת הכלכלה וליושב ראש הוועדה לזכויות הילד.

אני אתן לך לקרוא כמה דונמים היה בנוי, על-פי המת"ק. יש לי רשימה מדויקת.

כמה אנשים מתוך 67 פנו לבתי משפט?

ניגשו, אבל זה עדיין עומד.

בדיונים?

כן.

יש פסקי דין. יש פסק דין שקובע שהפיצוי ראוי והוגן, וניתן בהתאם לאמות מידה סבירות.

אבל בג"ץ גם הוסיף אחרי פסק הדין הזה שהפיצוי צריך להיות ראוי על מנת שבעל הנכס יוכל לשקם את עצמו. את זה הוא לא מקריא. האוצר תמיד מקריא חצי משפט. חצי משפט זה יותר גרוע משקר.

יש דברים שהתקדמו יפה, ויש דברים שעדיין תקועים. אני מבקש ממנהלת תנופה להמשיך בתנופה שאנחנו התחלנו בה; אני מבקש שגם הממשלה תקיים את ההידברות הזאת בנושא החקלאות ובנושא מבקיעים במהירות האפשרית. למבקיעים צריך למצוא כמה פתרונות ממש טקטיים במהירות האפשרית. הבנו את הבעייתיות, אבל אפשר לנסות לקדם. אני לא יודע אם היית שם בנצי, אנחנו היינו שם- -

הערת אגב. קיבלתי את הדיווח שכבר דיברתם על מימוש הפרוגרמות החקלאיות, אז לא נפתח את זה עכשיו, אבל אני רוצה לומר שהעלינו את זה גם בעבר, ואני מבין שגם יואב התייחס לעניין. עקרונית יש יישובים שעל-פי פרוגרמה מאושרת של משרד החקלאות מגיע להם קרקע, ומשרד החקלאות והמנהל עושים מאמצים להביא להם את הקרקע הזאת. זה גם דווח בישיבות הקודמות בעניין. יחד עם זאת עדיין אין לוח זמנים ברור מתי הפרוגרמה הזאת תהיה בפועל אצל האנשים, חוץ מהמגמה הכללית. לזה אנחנו צריכים לשאוף להגיע.

בדיוק התחלתי לומר. בעניין מבקיעים אמרתי; לגבי כל נושא החקלאות- -

- - -

בנצי מטפל בזה יחד עם מורג, מנהל מחוז דרום במשרד החקלאות. אתה רוצה להוסיף מישהו להידברות הזאת?

את מנהל מקרקעי ישראל.

בסדר. בנצי, אתה מרכז את זה?

מנהלת תנופה לא מתעסקת במה שקשור לחקלאות שלא קשורה לחבר'ה של גוש קטיף. פה אני מדבר איתך על שלושה יישובים: שומריה, אמציה ואבני איתן. אבני איתן לא קשור למחוז של יואב, אבל שומריה ואמציה כן. עקרונית, אלה שלושה אתרים עם פרוגרמות מאושרות, ועדיין מכסת הקרקע לא הגיעה לסיומה. ברוך השם, וצריך לדבר פה גם על החלק הטוב- -

בסדר, מכיוון שמנהלת תנופה אחראית על יישובם מחדש של מגורשי גוש קטיף היא תרכז את הפעילות הזאת. מורג והמנהל יהיה שם יחד עם הנציגות שלכם ונציגי היישובים שדיברת עליהם שבהם אמורות להיות הפרוגרמות החקלאיות האלה, ואני מקווה שעד הישיבה הבאה הפקק הזה יוסר, כפי שהוסרו גם פקקים נוספים. יש לך לוח זמנים מוצע?

יכול להיות שצריך לשמוע ממשרד החקלאות ומהמנהל מה הם אומרים על זה.

בסדר.

בנושא משרד החינוך וחבל לכיש, אני מבין שאתם בתוך ההידברות. קיבלנו עדכון שתוך כדי הישיבה אתם ממשיכים את ההידברות. אני מציע לקבל את הזמנתו של אל"מ פלד לקיים את הישיבה באזור לכיש כדי שנעמוד על ההתקדמות גם של גני הילדים, האם הבולדוזרים ירדו מהגבעות או לא. זה טוב, ככל שהם יקדימו לרדת אנחנו נשמח.

יראו גם כלניות.

בדיוק.

מה עם נושא רכבת ישראל? הוזמנו לכאן נציגים.

למה הוזמנו נציגי הרכבת? לא היו איתכם בעיות- -

- - -

רגע, עוד מילה בנושא הילדים.

כל נושא זכויות הילד ועניין הטיפול בילדים – בוועדה לזכויות הילד. זה ענייני חינוך, אז לא- - -

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-11:30