PAGE
12
ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

22.12.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יום שלישי, ה' בטבת התש"ע (22 בדצמבר 2009), שעה 12:30

תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס'), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אילן גילאון – היו"ר

אדריכל שמואל חיימוביץ, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

דוד פילזר, מינהל התכנון, משרד הפנים

עו"ד שירה ברנד, יועצת משפטית לאגף הנחיות ותקנון תכנון, משרד הפנים

אדוה כהן, אגף הנחיות ותקנות, משרד הפנים

יעקב גילת, אדריכל הדיור הממשלתי, משרד האוצר

מיכאל רויטמן, מורשה נגישות, הדיור הממשלתי, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אפרים חוצ'ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דניאל כץ, מפקח ארצי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רפי גולדשמידט, ראש תחום מבנים, מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

ליאורה זיידמן, מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

ד"ר גבריאלה עילם, יועצת נגישות השירות, עמותת נגישות ישראל

יעקב עילם, עמותת נגישות ישראל

ישראל אבן זהב, מטה מאבק הנכים

ראובן ברון, יועץ נגישות, המרכז לעיוור בישראל

סנדרה מרון, ממונת נגישות מחוז שרום, מכבי שירותי בריאות

אבי סלומה

שלום קוצ'ן

אפרת זיימן, מנכ"ל ארגון הגג של הנכים

אביעזר אדמוני, ארגון הגג של הנכים

ג'ודי וסרמן

אייל לב ארי

אור רוזנמן

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס'), התשס"ט-2009

צהרים טובים. שיא אחרי שיא נשבר בוועדת הרווחה. אתמול היה יום היסטורי וסוף סוף אושרו תקנות ועדת אור נוי אחרי עשר שנים וגם היום אנחנו מסכמים פרק בנושא של מבני מגורים. אנחנו עושים את השיפוצים האחרונים כרגע ובעוד חצי שעה הדבר הזה יצא אל העולם וזוהי בהחלט ברכה ומהפכה.


עוד הודעה חשובה מאוד ומעודדת היא שבנק הפועלים החזיר את קופת דן חסכן, אם שמתם לב, בצבע אדום. אני רק מקווה שהגבייה עבור מניית המטבעות לא תהיה יותר יקרה מאשר המטבעות שבקופה ואז נוכל באמת לחזור למצב יותר שפוי ותקין.


חברים, אנחנו עכשיו עושים את זה במהירות, מסיימים והולכים, ואחרי כן נפגשים שוב בשעה 13:00. אנחנו לא נפרדים. לאחר מכן יש עוד חצי שעה כינוס של המליאה של הוועדה, אז נאשר את כל מה שעבדנו עליו עד עכשיו בנושא של בניין ואחרי כן אנחנו ממשיכים בענייננו בתקנות השירות.

למה נמצא כאן רק חבר כנסת אחד?

זאת ועדת משנה. לוועדת משנה לא באים חברי כנסת אלא מי שמנהל את ועדת המשנה. למליאה יבואו חברי הכנסת כדי לאשר את העבודה הזאת. חברים, אל תשפכו תמיד את הפוליטיקה כי לא כולם אותו הדבר.


אנחנו ממשיכים.

התקנות המונחות כאן אלה התקנות אחרי ההערות האחרונות של כל הגופים והן כוללות גם את ההסכמות לעניין ארבע נקודות שנשארו פתוחות בישיבה האחרונה וזה סימון מדרגות חוץ, תיבות הדואר, מעליות ושילוט מחוץ לבניין.


אם אתה רוצה, אפשר לעבור על כל התקנות. כולם ראו את כל התקנות.

אני לא חושב שיש טעם. אני לא מתכוון לעשות כל שינוי במה שהיה אלא במה שנשאר במחלוקת. כאן אני מבין שיש לנו איזושהי הצעה לגבי התיקון החדש.

כן. הכל מופיע בתוך התקנות.

ניגע רק בדברים שהיו במחלוקת. סימון מדרגות בחוץ, תיבות דואר, מעליות ושילוט. כולם להצטייד בפשרנות וברוח טובה.

עמוד 3, סעיף 8.261.

8.261
דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש

בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניית מגורים חדש יחולו הוראות פרטים 8.54, 8.55 ו-8.56 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך והמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.

כולם מבינים במה מדובר.

סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשומים כאן כאילו הם בפנים, אבל הם בעצם נמחקו.

הם נמחקו.

נכון, אבל בנוסח שחולק לנו הם נמצאים.

בגלל שזה בהדפסה, את לא רואה את העקוב אחר שינויים. זה היה אמור להיות מחוק.

זה צריך להיות ברור לנוכחים. גם אצלי הוא מחוק, אבל בנוסח שחולק הוא לא מחוק.

סעיפים קטנים (א) ו-(ב) מחוקים.

עמוד 11, סעיפים (3) ו-(4) וה-(3) שאחריו מחוקים ובעצם קוראים את פסקה (3) התחתונה. פסקה (2) נשארת כפי שהיא, פסקה (3) נמחקת, פסקה (4) נמחקה, פסקה (3) לאחר מכן מחוקה ועכשיו אנחנו בפסקה (3) בתחתית העמוד.

(3)
בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת"י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:


(1)
זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים.


(2)
זיהוי פני הלוח.


(3)
לחיצים לקומת היציאה מהבניין.


(4)
מיקום הסמל.


(5)
סמל.


(6)
גובה התבליט.


(7)
מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.

(4)
יחולו הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.


(5)
על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 8.124.

8.290
מדרגות בבניין מגורים חדש


הסיפא בפסקה (א) שמתחילה ב"ולמעט" עד הסוף – מחוקה.

(ב)
במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

(ג)
בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות. הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.

(ד)
לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

אתה יכול לחזור על מה שנמחק ומה נשאר? זה קצת לא ברור.

8.290, פסקה (א), הסיפא שמתחילה במילה "ולמעט" עד הסוף, נמחקת.


בשורה השנייה, בפסקה (ג), אחרי "בכל מהלך מדרגות בתוך בניין" – יתווסף.


פסקה (ד), תתווסף.

אני מבקשת להוסיף בסעיפים (ב) ו-(ג) החדשים ולכתוב "לפחות בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה". אם מישהו רוצה לעשות סימנים בכל מדרגה או להחמיר, שתהיה את האפשרות הזאת.

אנחנו כאן לא מוסיפים שום דבר ואני אומר גם למה. ישבתם כדי להגיע להסכמות וכל דיכפין יכול היה לגשת ולומר את הדברים. כאן הייתה המחלוקת והיה גם זמן.

זאת לא דרישה נוספת אלא זה לאפשר חופש בתכנון. לאפשר למי שרוצה לעשות יותר, שיעשה.

לאפשר, אפשר לאפשר הכל. אני לא עושה שינויים ותיקונים כאן. כל המנגיש, הרי זה משובח.

אנחנו רואים את התקנות האלה כתקנות מינימום. תמיד אפשר לתת יותר. חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול, אם אנחנו רושמים בגוף התקנות. לנו כמובן אין שום התנגדות, ואני לא מניחה שלמישהו כאן יש התנגדות, לכך שיוסיפו מעבר למה שכתוב כאן. אין שום מניעה להוסיף את הסימון הזה על כל המדרגות.

אם מישהו רוצה לעשות, שיעשה ובלבד שזה לא מפריע.

לא מוסיפים. ברור שכל הנגשה מעבר להנגשה הזאת היא מבורכת והיא מותרת. היא לא אסורה.

עמוד 13, לגבי תיבות דואר בבניין מגורים חדש, הנוסח השתנה.

8.291
תיבות דואר בבניין מגורים חדש

לתיבות מכתבים כאמור בחלק י"ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

השאלה אם מהניסוח הזה ברור שאפשר גם לשים יותר מתיבה אחת.

תמיד אפשר יותר.

אני הייתי אומרת לפחות.

כאשר יש הסכמה עם יתר הדיירים.

תמיד אפשר לשים יותר תיבות מונגשות ויותר מדרגות מונגשות והנגשות יותר ממה שנדרש בתקנות. אלה דרישות החובה. מעבר לזה, תמיד אפשר לעשות יותר.

אני רוצה להסביר למה אני שואלת. אחד הדיונים שעולים במכון התקנים הוא האם צריך – זה היה בנושא של תו נגישות – לבחור את החמור מבין התקנות והתקן. לא תמיד יודעים להבחין מה יותר חמור. למשל, בנושא של משטח אזהרה בכבש שבוטל כאן, בתקן הוא עדיין קיים. הסיבה שזה בוטל כי זה מפריע לאנשים אחרים. אז העניין של מה יותר חמור, מה להוסיף, מה יותר טוב, הוא לא תמיד ברור.

מה שמחייב הוא לא מה שיותר חמור. מה שמחייב זה מה שמופיע בתקנות. אם יש דרישה א' בתקנות ודרישה ב' בתקן, מה שמחייב אלה הן התקנות. אם התקנות מאמצות את התקן, התקן הוא המחייב. זה לא עניין של חמור.

אני שואלת את זה לגבי המקומות. זאת בדיוק ההערה שהעירה ליאורה ואני מעירה את זה. האם כאשר לא כתוב "לפחות" אפשר להבין שחייבים לשים אחת ואם תשים שתיים, תעבור על החוק?

לא. אתה לא עובר על החוק אם אתה שם יותר. אלא אם כן זה פוגע בנגישות של האחד. אם התוספת מורידה מהנגישות, בוודאי שזה אסור.

שאלה לגבי האינטרקום.

כאן מדובר על תיבת הדואר ולא על האינטרקום. שאלתך נכונה. יש שעת שאלות ותשובות.

SMS דרך הטלפון הסלולרי.

אנחנו לא דנים בזה עכשיו. שאלה טובה אבל לא במקומה.

יש לנו תשובה למערכת האינטרקום. יש נורית חיווי.

הוא מתכוון ליותר מזה. הוא מתכוון ל-SMS של הטלפון.

לא לכל אחד יש טלפון.

כן השאלות נכונות וצודקות, אבל אנחנו לא דנים בזה כרגע.

עוד עניין שעלה בפעם הקודמת הוא עניין השילוט מחוץ לבניין. זה נמצא בסוף עמוד 13 וזה אמור להיות מחוק. הוסכם שהנושא הזה ייכנס בתקנות נגישות הדרכים.

נאמר כאן ש"גובלים ברשות הציבורית". לזה הכוונה?

כן. הוסכם שבעצם הנושא הזה ייכנס לתקנות נגישות הדרכים ולא יהיה בתקנות כאן.

הפסקה האחרונה בעמוד 13 אמורה להיות מחוקה.

היא עוברת למקום אחר.

עוד נקודה אחת שקצת השתנתה. בעמוד 17, לעניין הגדרת העלות. בעקבות הערה של הנציבות וזה מוסכם על משרד הפנים, הדגשנו, כיוון שיש שתי התייחסויות לעלות כאשר עלות אחת היא עלות התאמת נגישות והעלות השנייה היא עניין עלות הפרוייקט. בעקבות ההערה של הנציבות ציינו שבעצם העלות היא עלות הקמת הבניין או הפרוייקט כהגדרה, כדי שלא תהיה אי הבנה לגבי איזו עלות מתייחסים כאן בחישוב.


זה השינוי האחרון.

חברים, אנחנו לא נודה אחד לשני משום שאנחנו כולנו שותפים לאותו עניין. אני חושב שלאט לאט מתחילים להתרחש דברים. בפרק זמן זה היו כבר קבצים שהיו קודם, וזה קובץ בהחלט חשוב.


היה לי העונג והכבוד להיות השבוע בכנס של נגישות ישראל שהיה כנס בהחלט חשוב. השתתפתי יחד עם חברי כנסת נוספים, עם סגנית שר התעשייה והנציב ועוד הרבה מאוד אנשים. דובר שם בדברים מרתקים. אני חושב שרובכם הייתם. לאחר מכן נפגשנו עם מי שממונה. לא הבנתי בדיוק, גבי, מה תוארו. הוא צ'רמן או נשיא של משהו.

צ'רמן של ה-אקסס בורד. ה-אקסס בורד הוא הארגון הפדרלי שעושה את התקינה.

זאת רשות.

כן. זאת רשות.

בארצות הברית רשויות הן לפעמים חזקות יותר מאשר המיניסטריון. החלפנו אתו קצת דעות. מסתבר ששם הרשות הזאת מסונפת למשרד ההגנה ויכול להיות שגם זה רעיון שכולנו ניקח את עצמנו למשרד הביטחון, שם יש הרבה מאוד כסף. בסך הכל אני חושב שבסופו של דבר נשיג את המטרה בפרק זמן קריב.


שמוליק, אמרתי שאני לא מודה, אבל אתם בכל אופן טרחתם והכנתם לנו את החומר בו עסקנו. אני מודה על האמת, שמחתי מאוד באנשים שכאן כי כל אחד הוא בעל מקצוע בעצמו. אני אישית לא יודע יותר מאשר להפעיל מכסחת דשא אבל אני מבין שחשוב להפעיל את הנושא ולכן השתדלתי מאוד שלא להפריע לדיון. כמו שאמרתי בדיון הראשון שלנו, נצמצם את עצמנו לנקודה קטנטנה כאשר אנחנו לא מבינים כדי לא להטריד ממלכות גדולות.


אני רוצה להעביר אליך את רשות הדיבור.

אני לא אאריך. קודם כל, תודה רבה לאילן גילאון ולכל המכובדים שנמצאים כאן, שטרחו לכל אורך הדרך וסייעו בגיבוש התקנות האלה. אני רואה בהן פריצת דרך מאוד מאוד משמעותית שמשפיעה מאוד על המציאות הישראלית, בעיקר צופה פני עתיד. אני מתכוון לכך שיותר ויותר דירות ובכמות מאוד משמעותית יהיו נגישות באופן בסיסי בבנייה החדשה. אנחנו מנסחים תקנות וחוקים מתוך ראייה לטווח רחוק ואנחנו לקראת תקופה בה המציאות תאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות כחלק שווה בתוך החברה גם בבניינים משותפים. היא תאפשר לאנשים עם מוגבלות זמנית להמשיך עם איכות חיים מתאימה, היא תאפשר התאמות דיור למי שנקלע למצוקה בחלוף זמן ופתאום באמצע חייו קורה לו משהו והוא לא יצטרך להחליף מקום מגורים, זה יאפשר קשרים חברתיים, אנשים יוכלו לבקר האחד אצל השני, גם לבקר אנשים עם מוגבלות וגם שאנשים עם מוגבלות יבקרו אצל בני משפחה וחברים אחרים. זה פותח אפשרויות רבות מאוד שבעבר נחסמו בפני אנשים עם מוגבלות.


אני שמח שבתקנות האלה נתנו את הדעת למוגבלויות שונות ולא רק למוגבלות הפיזית. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהרפואה ברוך השם מצליחה להאריך חיים ותוחלת החיים עולה. חלק מהאנשים, מטבע הדברים, בערוב ימיהם חווים מוגבלות כזו או אחרת והפתח להמשך חיים בקהילה נפתח בצורה יותר משמעותית עם בנייה יותר ויותר נרחבת של דירות נגישות ושל מקומות נגישים.

היום אני בכלל ממליץ, לא שתמיד זה ריאלי אבל בהרבה מקרים, במקום לעשות התאמות דיור ולהשקיע הרבה מאוד כסף בהתאמות של מקום בו גרים, בגלל סיבות כאלה ואחרות, הרבה פעמים יותר נוח ויותר נכון פשוט לעבור למקום חדש שייבנה כבר לפי התקנות החדשות שלנו. אני מודע לכך שיש בעיה של נדידה חברתית ולפעמים לסביבה לא מוכרת, חדשה וכולי וגם את זה צריך לקחת בחשבון, אבל בסופו של דבר נפתחות אופציות חדשות, אופקים חדשים ואת כל זה צריך לראות בברכה גדולה.


שוב אני רוצה להודות. אני מקווה שמליאת הוועדה תאשר את התקנות ונוכל לצאת עם הבשורה לציבור.

היא תאשר.

הוועדה לא נתנה את דעתה על החדרים המוגנים.

ברשותך, יש לי תשובה לזה.

גם כאשר מדובר ביציקת בטון, ובמקרה הזה מדובר תרתי משמע, גם אלה דברים שבהמשך עוד יזוזו. אנחנו בסך הכל שיפוצניקים קטנים של העולם ומשפצים אותו כל הזמן. לכן ועדת הנגישות תהיה לעולם ועד.

לא ענית לי. האם זה נכון או לא?

יענו לך, אבל יכול להיות שיש דברים שעוד לא נגענו בהם.

אני מבקש לענות. קודם כל, חוק השוויון דיבר על נגישות במגורים עד לפתח הדירה, כולל הפתח עצמו. יש לנו בעיה אמיתית עם מה שקורה בתוך הדירות, כולל המרחבים המוגנים. במגעים שיש לנו עם פיקוד העורף, תיקונים שהם יעשו לתקנות ההתגוננות האזרחית, והתקנות האלה עוד יבואו לפתחו של המקום המכובד הזה, אנחנו ביקשנו להתייחס. אני אודה לך אם תקשיב עד הסוף לדבריי כי יכול להיות שיש משמעות לדבריי ואני גם אודה גם על תשומת לבו של חבר הכנסת גילאון כי אני חושב שתהיה לו השפעה על מה יקרה עם הדבר הזה.


אנחנו הצענו בתהליך של תיקון התקנות להתגוננות אזרחית שייקחו בחשבון שהמרחב המוגן ייבנה באופן כזה שיאפשר נגישות לתוך המרחב המוגן מראש, כי להרוס קירות בטון ולהרחיב פתחים בתוך מקום שהוא יציקת בטון, זה לא דבר פשוט. אפשר בקלות להשפיע על העניין הזה דרך תקנות. זה לא בתחום הסמכות על פי החוק כפי שהוא כרגע בנוי. זאת בעיה רצינית.


הבעיה הכי גדולה שם היא לא להרחיב את הפתח מ-70 ל-80. יכול להיות שעם זה עוד אפשר לשכנע, אבל הבעיה היא קיר המגן מפני הדף שאמור להיות במרחק מסוים מאותה דלת. המרחק בתקנות הוא קצר והוא לא גדול והוא לא מאפשר נגישות טובה לפתח של הדלת.


אנחנו הצענו שאם יש אלמנט בטון, שקשה לשנות אותו, יהיה במרחק מסוים שיאפשר נגישות. יש לנו מחלוקת על זה עם פיקוד העורף ואני מקווה שכאשר נבוא לכנסת, נפתור את הבעיה.

אבי, אני יכול להבטיח לך ששום דבר לא יסתיים. אני מעריך את זה שאתה דואג לדברים. בואו ניכנס לפרופורציות, עוד לא תיקנו את כל העולם.

תודה רבה למר חיימוביץ.

אני רוצה להסביר שהתקנות שעוסקות בממ"דים הן לא התקנות האלה. אנחנו עכשיו בתקנות התכנון והבנייה, כך שאלה לא התקנות האלה. אי אפשר לסיים את הכל ביום אחד.

התייחסתי באופן כולל לגבי תחושות ועם תחושות לא מתווכחים. יש אנשים שאומרים שחסר להם. אני אומר, בסדר, לאט לאט.

הוא צודק אבל אני אומרת שזה לדיון בתקנות אחרות. גם בנגישות עוד לא סיימנו לעסוק.

בואו נראה שמחה בחלקנו על מה שהספקנו. את הרוב עוד לא הספקנו.

אנחנו דיברנו על דברים מאוד ספציפיים – עמדת מודיעין, בריכת שחייה ומקום לקיום אירועים. אנחנו עשינו את זה בכוונה משום שלא רציתם ליצור פונקציה ולומר כל מקום שיש בו משהו שהוא נותן שירות. לכן ההנחה היא שזאת רשימה סגורה שיכולים להיות עליה עוד דברים שאנחנו אפילו לא חשבנו עליהם. ההנחה היא שמעל 100 יחידות דיור, מן הסתם יש עוד דברים בתוך השטח המשותף שנותנים סוג של שירות. דרך אגב, זאת החלטה של הוועדה.

הממשלה מובילה מהלך לרפורמה בתכנון בנייה לקיצור הליכי הרישוי. בהינף יד אחד באותה נשימה, אנחנו ככה מוסיפים בירוקרטיה של חתימות.

זאת החלטה שהתקבלה.

הנימוק הזה תופס כמו פתיחת מרפסת.

להפך, אנחנו עם כל התקנות שכתבנו, מרגע שנתנו אפשרות שמורשה נגישות יחתום ויביא את ההצהרה שלו ביחד עם מתכנן, אין כאן עניין של בירוקרטיה נוספת.

אתה אבל צריך לפנות אליו.

לא ביקשנו שיבואו אלינו לחתימה.

אני לא יודע במציאות איפה אנחנו נתקלים בסוג כזה של בניין של מאה יחידות דיור.

בכל הבנייה הרוויה. באזורי ביקוש.

בהונג קונג.

מאה יחידות דיור, זאת כבר שכונה.

כל מרכזי הערים.

ערן, אין לנו ויכוח אם יש כאן את כל האלמנטים האלה.

לא כתבת משהו אחר אלא כתבת משהו מאוד מצומצם.

לא, זה לא מצומצם.

אני מודיע לך שאני לא מפחד מזה. בשבילי זה מקצוע עתידי. אני רוצה שישתמשו בו.

אולי בעוד עשר שנים יחליטו שהבניינים מקימים חדר יוגה.

מאיפה הפחד שלכם?

כתבנו בכל מקום שמיועד להתכנסות של יותר משישים אנשים. מה הבעיה?

כל אישור כזה זה לחפש.

זה בו בעת. למה כל אישור? זה תלוי איך תוציאו את האישורים.

אין ויכוח לגבי הצורך בהתאמה.

זה במקרים בודדים.

זה הנוסח.

משרדי תכנון כאלה שמתכננים בגודל כזה, יהיה להם את מורשה הנגישות הצמוד שלהם.

לא נגישות שירות.

יהיה צמוד להם גם מורשה נגישות.

מחפשים כאן להאריך את הבירוקרטיה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00