PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 57

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ה' טבת תש"ע (22 בדצמבר 2009), שעה 10:00

ציון יום "הגשמת הציונות בחיזוק הפריפריה" בכנסת: פרויקטים לעידוד קליטת צעירים עולים בנגב ובגליל – בהשתתפות סגן שר החוץ, חה"כ דני איילון.

חברי הוועדה: ליה שם טוב - היו"ר

סגן שר החוץ מר דני איילון

דמיטרי אפרצ'ב – מנכ"ל משרד הקליטה

חנה קורן – מנהלת אגף בכיר במשרד הקליטה

אברהם אסבן- פיתוח הנגב והגליל, משרד התמ"ת

עופר איסרוב – אזורי עדיפות, הסוכנות היהודית

יגאל יאסינוב – קרן קיימת לישראל

טלי פלוסקוב – עירית ערד

לב ברדני- עיריית אשקלון

פיני קבסה- מט"י, מרכז טיפוח יזמות

דניאל אוברמן- מנכ"ל, נפש בנפש

יבגני מנום – התנועה הישג ציוני

דניאל אבן צור- התנועה הישג ציוני

אולגה ראפ – התנועה הישג ציוני

דבי אידלר- התנועה הישג ציוני

אנטולי זמייטין – התנועה הישג ציוני

אסנת קמחי – בני ברית

אלי שניידר

דנה גורדון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

ציון יום "הגשמת הציונות בחיזוק הפריפריה" בכנסת: פרויקטים לעידוד
קליטת צעירים עולים בנגב ובגליל – בהשתתפות סגן שר החוץ, חה"כ דני איילון.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום יש לנו יום מיוחד בכנסת שיזם סגן שר החוץ חבר הכנסת דני איילון והוא יגיע לוועדה שלנו יותר מאוחר. כל הוועדות המתכנסות כרגע מציינות את השגת הציונות לחיזוק הפריפריה, גם בוועדת החוקה, גם בוועדת הכלכלה ופנים. גם יהיה היום דיון באודיטוריום ובמליאת הכנסת. לכן אנחנו מציינים את זה גם בוועדה שלנו. אני בטוחה שמי שהגיע לפה יוכל לספר על הפרויקטים לצעירים בגליל ובנגב. לא מזמן הגיעו לפה צעירים עולים וקיימנו דיון על התוכניות שלהם כולל פרויקט בשיתוף צה"ל. היום הם כבר סיימנו את לימודיהם. חלקם רוצים להתיישב בגליל ובנגב. כנראה גם הם יספרו לנו מחוויותיהם. הישיבה שקיימנו אז היתה מבחינת מרגשת ביותר. כל המשרדים שהשתתפו לא התווכחו מרות ביניהם בדרך יוצאת דופן. כולם רצו לסייע בידיהם.

אני רוצה לברך את מנכ"ל משרד הקליטה דימטרי אפרצ'ב ונתחיל.

במשרד לקליטת עלייה הנושא של פריפריה תופס מקום מאוד נכבד בסדרי עדיפות של פעילות המשרד אם בתחומי הפרט אבל בעיקר בתחומים של עידוד עלייה. אם נרצה להעמיק בזאת נמצאת איתנו כאן מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים חנה קורן. במדיניות החדשה של משרד הקליטה הרשויות המקומיות מקבלות דגש מיוחד כיוון שבתחום קליטת העלייה רשויות מקומיות מהוות בעצם את הנדבך המרכזי שבו מתקיים התהליך. משרד הקליטה הוא משרד מקצועי. הוא נותן מעטפת, הוא רואה את הדברים גם ברמת מטה וגם ברמת שטח אבל עיקר המאמץ נעשה בתוך רשויות מקומיות וכמובן פונקציה שעדיין לא קיבלה הסדרה רשמית במשרד הפנים, פונקציה כמו מחזיקי תיק קליטה ברשות, אלה בעצם האנשים שמנהלים את התהליך ומהווים היום גם כתובת במשרד הקליטה בצורה יותר ממוקדת. סתם לעדכון הוועדה לפני בערך שבועיים משרד הקליטה יזם יום עיון למחזיקי תיקי קליטה. קיימנו את זה בבית התפוצות. הגיעו קרוב למאה מחזיקי תיקי קליטה ברשויות. זו רק התחלה. ירייה ראשונה להידוק קשרים בין משרד הקליטה לרשויות בתחום.


עכשיו יש בכוונתו של משרד הקליטה וזה בהנחיה של השרה לבנות תוכנית ב-2010 כאשר התוכנית תהדק קשר עם רשויות קולטות עלייה. אני לא רוצה להגיד חס וחלילה לנתק קשר אבל ככה בעדינות תצא או שתוריד היד מן הרשויות. הנושא של קליטת עלייה פחות מעניין ראשי רשויות או את ציבור הנבחרים. יש תובנה שאומרת שבעת הזאת קליטת עלייה זו זכות ולא חובה. בהחלט מי שהכי מעורב בנושא של קליטת עלייה מן הסתם זה דווקא רשויות פריפריאליות. רואים את זה בנגב ובגליל. במהלך 20 השנה האחרונות הרשויות פשוט הכפילו את עצמן. חלקם לא נכנסות לא נכנסות להגדרה של נגב-גליל מבחינת פריפריה כמו יקנעם לדוגמה אבל רשות כמו יקנעם למעשה הכפילה את עצמה. לפני 20 שנה היא היתה מושבה קטנה, והיום מדובר על רשות ענקית. כנ"ל נצרת עילית, כרמיאל, דימונה, אשדוד, אשקלון, באר שבע, ערד.


כשאנחנו עשינו בדיקה בשנה שעברה הוצאנו "קול קורא" לרשויות ורצינו לראות איזה רשויות מעוניינות להשקיע בקליטת עולים, ראינו שהרשויות שגילו עניין היו דווקא הרשויות של הנגב והגליל. כשאני מדבר על רצון להשקיע זה לא רק ברמה של הכרזות. זה לא בא ברמה שבא ראש רשות ואומר אנחנו מעוניינים לקלוט עולים. מי שקצת מכיר את המבנה של שלטון מוניציפאלי יודע שסדרי עדיפויות אפשר לראות בקלי קלות בתקציב המועצה המקומית.


אני רוצה לדווח לוועדה שאתמול הייתי בוועדה לענייני שרים נגב והגליל. שם הוגשו שתי הצעות להחלטה והן אושרו על ידי שני שרים, סופה לנדבר וסילבן שלום. אחד זה תוכנית מיוחדת לעידוד עלייה לנגב והגליל בהיקף של 5.5 מיליון שקלים שזה מתחלק במשרד הקליטה לנגב, גליל. למעשה הצוותים מתחילים לשבת ולבנות תוכנית שתהווה תוספת משמעותית לקליטה מוצלחת בנגב גליל, כמובן בשיתוף עם ארגונים שונים, הסוכנות היהודית, נפש בנפש וכל ארגון עלייה אחר שירצה להירתם לנושא הזה. אבל התמיכה הממשלתית הזאת תגיע ישירות לעולים ולא לארגונים.


דבר נוסף זה הקמה וחיזוק והרחבה של מרכזי צעירים בנגב ובגליל כאשר כמובן המשרד לענייני הנגב והגליל מוביל את העניין הזה. משרד הקליטה הוא פרטנר מרכזי גם ברמה תקציבית. מדובר על סדר גודל של כמעט 10 מיליון שקלים בפיתוח. אני מקווה מאוד שתהיה אמירה ברורה בנושא הזה. צריך לחזק את הנגב והגליל במיוחד לאור העובדה וכולנו יודעים זאת שהראשונים שעוזבים את העיירות והיישובים בנגב ובגליל אלה הם הצעירים. הם עושים הגירה פנימית למדינת תל אביב. גם במדינת תל אביב יש מרכז צעירים להמשך כדי לשרת את אותם ילדי פריפריה כדי שלא יאבדו קשר. התוכנית הזאת רצה כבר 5 שנים. היא תולדה של מוסד קליטה משותף למשרד הקליטה ולג'וינט ישראל. אתמול דיווחנו על זה בועדת שרים. מאוד שמחנו ששיטות העבודה של משרד הקליטה הן טובות לקליטת עולים אבל גם לקליטת צברים.


הדבר הנוסף והאחרון מבחינת דיווח זה ששרת הקליטה מיד עם כניסתה לתפקיד הוציאה הנחיה בנושא של דיור. השרה יזמה מבצע אכלוס. המחלקה הבכירה אצלנו העוסקת בדיור התקשרה עם משרד הבינוי והשיכון ועמידר. אותרו 500 דירות באזור הפריפריה. הדירות נמצאות במקומות היכן שאנשים לא כל כך ששים להגיע אליהן. מבצע האכלוס התנהל במשך חודש. אנחנו קיבלנו 12 אלף פניות. הרוב המוחלט של הדירות זה באזורי פריפריה. זה באור עקיבא, קריית שמונה, שדרות, רמלה 2 דירות, טבריה, דימונה 11 דירות. קבוצה לא מבוטלת מצאה לעצמה פתרון. חשוב לציין שלא מדובר על אוכלוסיות סעד. מדובר על אנשים שפשוט פיזית לא היו מסוגלים לקבל מענה מבחינת דיור במרכז הארץ. כולנו יודעים שהנושא הדמוגרפי מחובר חזק מאוד לנושא הכלכלי. כל בן אדם שמצליח להישאר בפריפריה לפני הכול הוא צרכן. הפעילות שלנו בנושא הזה תקבל צביון נוסף. אני אשמח עם היוזמה הברוכה הזאת לדון בפריפריה כאן בוועדה תקבל תקופתיות מסוימת והוועדה תוכל לעקוב אחר ההתפתחות בתחום שלנו. הנושא הזה מאוד מאוד קרוב לליבי באופן אישי כי אני איש רמת הגולן ולפני נושאים אידיאולוגיים אני איש פריפריה צפונית מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ. גם היום כמנכ"ל ראש הקליטה אני ממשיך לגור בקצרין ואני עובד בירושלים. בסוף שבוע אני חוזר הביתה. תודה רבה.

תודה רבה. גם אני רוצה להגיד שאני 30 שנה גרה בפריפריה. כחברת כנסת אני לנה בירושלים אבל בסופי שבוע אני חוזרת הביתה. אין כמו פריפריה במיוחד כאשר באים למרכז ואין איפה להחנות את האוטו. הכי טוב בגליל או הנגב עם הנופים המדהימים. איתנו נמצא חבר כנסת לשעבר יגאל יאסינוב שהיום הוא סגן יושב ראש קרן קיימת לישראל. יש לנו כמה פרויקטים משותפים. יש לו גם מה לומר לוועדה. בבקשה.

תודה. אני גאה שכמה מהדברים שהחלו בוועדה הזאת, אמנם בחדר אחר, אני זכיתי להמשיך. הקשר נמשך גם עם ועדת העלייה וגם עם השותפים בפריפריה. כ-80% מהפרויקטים שלנו בקרן הקיימת מתבצעים בפריפריה. מטרת רוב הפרויקטים לעודד קליטת עליה בפריפריה, לעודד תיירות ועסקים. למשל יש פרויקט "מציל" פרויקט משותף בינינו ובין משרד הקליטה. אנחנו מקיימים אותה זו השנה הראשונה ב-9 ערים. הפרויקט הזה הוא מרכזי ציונות לעולים. אנחנו מבצעים את הפרויקט רק בערים שקלטו מעל עשרת אלפים עולים. יש לנו פרויקט "מעוף". אנחנו מבצעים אותו ב-20 ערים. "מעוף" נותן עדיפות למרכזי עליה בפריפריה. השקענו בפרויקט הזה יותר מ-25 מיליון שקל. מטרת הפרויקט – תמיכה בתלמידי בתי ספר. כשאתה תומך בתלמידים אתה בעצם תומך במשפחות צעירות, וכך אתה משאיר עובדים יצרניים פוטנציאליים ומשלמי מיסים במקום מגוריהם. אנחנו גם מקדמים פרויקטים בפארקים קהילתיים. בעיקר העולים נהנים מהפארקים. יחד עם משרד הביטחון אנחנו מקיימים את פרויקט קושילוק (על שם אחד התורמים אשר השאיר עיזבון) השקענו 80% מעלות הפרויקט. הבאנו 8 משפחות רופאים עולים מצרפת שהתחילו לשרת בצה"ל.


אני רוצה להתרכז בתמיכה שלנו במדענים צעירים שעושים מחקרים בחקלאות בפריפריה או כאלה שמבצעים מחקרים הקשורים באקולוגיה. רוב היערות ורוב השטחים הפתוחים עדיין נמצאים בפריפריה. מחר נחלק 3 פרסי למדענים עולים מצטיינים. אנחנו מציינים 20 שנה לעליה הגדולה וגם במלאת 109 שנים לקק"ל. אז לכבוד שני האירועים האלה אנחנו מחלקים פרסים. כל פרס גובהו 100 אלף שקל. היתה תחרות עזה בין המדענים הצעירים על הפרס. ביחד עם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות פתחנו פקולטה ליערנות ואקולוגיה. רוב התלמידים הם עולים. הם מקבלים מלגות נדיבות מהשנה הראשונה ועד לדוקטורט. החלטנו גם לקלוט בפקולטה לא פחות ממדען אחד שמסיים תואר ראשון לשורות הקרן הקיימת. יתרה מזאת, לפני שקולטים אותם מעבירים אותם תקופה מסוימת של סטאז' בעבודה אצלנו כדי שיוכלו אחר כך להשתלב בשוק העבודה. יכולתי להמשיך למנות את הפרויקטים אך אני רוצה להתמקד במשהו.


יושבת כאן טלי מערד. ערד היא אחת הדוגמאות הטובות לפעילות בפריפריה. בערד קיים פרויקט "מעוף" שאותו הזכרתי. ערד סובלת מבעיות אקולוגיות ומהגירה. וקק"ל תקצבה חדר מיון בערד. זה לא מתפקידנו. אבל היות וחלק הארי של התושבים הם עולים אנחנו יוצאים בפרויקט כזה. בימים אלה קרן קיימת בריטניה החליטה לתרום מכונת דיאליזה לאותו חדר מיון. לא מספיק לתמוך בתלמידים, לא מספיק להקים פארקים כדי לערוך שם פיקניקים, צריך גם לספק להם עבודה. אנחנו גם סוללים דרכים בחלק מהנגב.


טוב יהיה אם מהוועדה הזאת תצא תוכנית תמיכה בפרויקטים של קק"ל שתומכים ברשויות קולטות עליה. הפרויקטים צריכים להיות מעשיים. הייתי מתחיל מחינוך ותעסוקה. תודה.

תודה. רשות הדיבור לטלי פלוסקוב מערד. היא סגנית ראש העיר לשעבר ופעילה ציבורית. בבקשה.

צהריים טובים לכולם. הנושא שהעליתם כל כך חשוב לנו, ערד אשר בפריפריה. מה זה בכלל פריפריה? פריפריה יכולה להיות גיאוגרפית והיא יכולה להיות חברתית. בערד אנחנו בפריפריה גם גיאוגרפית וגם חברתית. ערד הפכה להיות עיר של ממש בזכות העלייה הגדולה של שנות התשעים. מספר התושבים הוכפל וערד הפכה להיות ממועצה לעיר. יש אנשים שתולים את המצב הירוד של העיר היום בעלייה הגדולה הזאת. ערד לא הצליחה לתת מענה הן לשכבות החדשות והן לעולים. אני כמובן מתנגדת לפרוש כזה של המציאות כי העלייה העשירה אותנו בנכסים מנטאליים, תרבותיים ואחרים. האנשים שבאו הם אנשים איכותיים ומשכילים. ערד נמצאת ברמה סוציו אקונומית מס' 4, יותר גבוהה מדימונה.


איך נעשית בדיקה של רמה סוציו-אקונומית? מסתכלים על השכלת האדם, כמה רכבים יש במשפחה וכן הלאה. אבל כאשר מהנדס עובד כשומר בסופרמרקט או רופאה עובדת בסופר בתור קופאית אז זה בזבוז משווע. צריך להסתכל לא רק על רמת ההשכלה אלא איך מצא את עצמו העולה בפועל במדינה הזאת. יש אנשים שבאו לפני 10 שנים ארצה ועדיין לא נקלטו. אני יכולה להעיד על עצמי שנקלטתי ושאני מרגישה ישראלית לכל דבר. התפקיד של הוותיקים הוא בקליטת העולים שנמצאים פה גם 10 ו-15 שנה.


היום בערד 25 אלף תושבים. קצת מעל 20 אלף הם מעל גיל 17. העיר התבגרה. איפה הצעירים? הצעירים עוזבים את העיר מיד עם שחרורם מהצבא כי אין להם מקומות תעסוקה. כאשר הם מסיימים אוניברסיטה יש להם מענה בעיר הזאת. הבן שלי למשל לא מתגורר בערד. הוא אמר לי, אם הייתי יכול להעביר את המפעל שלי לערד הייתי כבר בערד. יש פה מעגל סגור. גם המשקיעים לא רוצים לבוא לעיר כי אין כוח עבודה של צעירים מצד אחד. מצד שני הצעירים לא נשארים בערד כי אין להם מה לעשות.


הפתרון לדעתי נמצא איפשהו במסדרונות כאן בכנסת. קיימות הרבה תוכניות. אני שואלת איפה כל זה? עד שאנחנו מגיעים לביצוע זה איכשהו מתפזר ומתמסמס. אנחנו צריכים להשקיע בתשתיות. רבותיי, ערד היא העיר היחידה היהודית בציר כביש 31 מבאר שבע לערד. זה כביש מדמם,מרובה תאונות. רק ביום שישי האחרון נהרג שם ילד בן עשר. אנחנו מדברים על הכביש הזה כבר שנים. איך המדינה לא מוצאת לנכון לפתור את הבעיה הזאת? והנקודה היא שצריך לפתור את בעיית הנגישות ואז אולי גם היינו פותרים את בעיית התעסוקה. אם אני הייתי תוך 30 דקות ליד הרכבת זה היה פותר לי את הבעיה.


לפני כמה זמן התחילו להגיע לערד פליטים מסודאן ודארפור. הם לא באו בודדים, הם באו המונים כי הם מצאו עבודה במלונות ים המלח. החלטה התקבלה באגף האוכלוסין ששמה "נוהל גדרה-חדרה". מה זה רבותיי? זה לא אפליה של פריפריה? אני כבר לא מדברת על המוזרות של הנוהל הזה. זה בוטל. אבל אתם לא משערים בנפשכם איזו מלחמה ערכנו כדי שהנוהל הזה יבוטל. ותודה רבה לשר לביטחון פנים שעזר לנו בנושא הזה. אני היום פונה אליכם ואומרת, קחו את נוהל גדרה-חדרה רק בכיוון ההפוך. תנו לנו ולא למרכז הארץ תתנו את הכול כדי שאנחנו בערד שאנחנו חלק ממדינת ישראל. תודה.

תודה טלי. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לסוכנות היהודית.

בוקר טוב. אני מנהל את חטיבה בסוכנות היהודית ואני גם מנכ"ל של חברת דרום, חברת בת בנושא של פיתוח הנגב והגליל. הוועדה וההגדרה של הישיבה זו מבחינתנו אכסניה נהדרת כי זה מחבר את שני היעדים המרכזיים של הסוכנות היהודית. זה הבאת עלייה ופיתוח הפריפריה של הנגב והגליל. אני אתרכז בממשק שבין הפעולות של הסוכנות היהודית והנושא שלפנינו. זה אחד הדברים המלהיבים ביותר.

נתחיל עם תוכנית "מסע" שמשותפת לנו ולמדינת ישראל. בהגדרה היא לא תוכנית עליה אבל אין ספק שהפועל היוצא של אלפי צעירים יהודים שמסתובבים בנגב ובגליל ומתנדבים שמה בעבודה קהילתית ומיזוג הציונות. אפשר למצוא את הרוח ההתנדבותית מפעמת שם ולא במשולש הבילויים של תל אביב. אותם חבר'ה שמגיעים מחוץ לארץ נחשפים למדינת ישראל במשך תקופה ארוכה של שנה, לפחות מעל 5 חודשים ומתרכזים בנגב ובגליל. בעצם זה מתחיל ב"תגלית" ל-10 ימים ואחרי זה עובר ל"מסע" ל-5 חודשים או 10 חודשים. ואז מה קורה אחרי זה? אנחנו מנסים לעזור לאלה שרוצים להישאר לחיות בנגב ובגליל. אנחנו מודעים לכך שחלקם גם מגיעים לתל אביב. אנחנו לא עוורים ולא הוזים. אנחנו לא צריכים למשוך את כולם אבל חשוב לנו לתת את הפתרונות ויש כמה כיוונים שמבחרים את אותו נוער יהודי עם הארץ.

אני רוצה לברך את סגן שר החוץ דני איילון. ברוכים הבאים לוועדה. בתחילת הישיבה ציינו את היום המיוחד הזה בכנסת שאתה היית היוזם שלו. שמענו את מקרן הקיימת ומעיר ערד ועכשיו דובר נציג הסוכנות היהודית. ונשמע מעוד אנשים על הפרויקטים המתרחשים. גם מנכ"ל הקליטה אמר שהנושא חשוב לו כי הוא תושב קצרין בפריפריה. גם אני אמרתי שאני באה מהפריפריה. אולי ניתן לנציג הסוכנות לסיים את דבריו ואחר כך ידבר סגן השר.

אנחנו מנסים לחבר את יהדות העולם, את הצעירים ואת אלה שהם לא כל כך צעירים לפריפריה. ביחד עם חברתי חנה, קולגה שלי, אנחנו מנסים לאפשר לחבר'ה צעירים מרחבי העולם להיות חברים בקהילות צעירות שהחליטו לגור בנגב ובגליל. שלב ראשון לאפשר ל-25 צעירים להשתלב במגדל העמק. בישיבת השרים לענייני הנגב והגליל אתמול אושרה ההרחבה של פרויקט הסטודנטים. אנחנו תקווה שבשנת הלימודים הבאה תיכנס קבוצה צעירה של 20-30 עולים מארצות דוברות אנגלית לגור בכפרים של איילים בנגב. לאחר 3 שנים של התיישבות בנגב אני מקווה שהם ימשיכו הלאה לגרעיני התיישבות.


ביום ראשון סומנה תוכנית של חבר הכנסת לשעבר לובה אליאב שנודע בפעילותו הענפה בנגב. התאספנו למענו לציון יום הולדתו ה-88. ישב שם בחור צעיר שהחל את דרכו בתוכנית "סלע" בניצנה. הוא מצא את בת זוגתו באותה תוכנית, החליט לגור בבאר שבע. בכל רגע נתון מגיעים מאה צעירים מברית המועצות לשעבר, לתוכנית (ביר?) ולאחר שהם נחשפים 5 חודשים לנגב חלקם נשארים לגור בנגב.


שתי קבוצות של חבר'ה קצת יותר מבוגרים מצפון אמריקה החליטו לבוא לגור בנגב ובגליל. בשלב ראשון בכרמית בנגב ולאחר מכן באחד היישובים בגליל מתעתדים לבוא קבוצה של צעירים אידיאליסטים, המשוגעים לדבר.


באשר לצד הכלכלי. בלי מגורים ובלי עבודה קשה מאוד. הסוכנות היהודית בתמיכה של קהילות והשותפים של הקרן הקיימת, ה-JNF בארצות הברית אנחנו מחזיקים שתי קרנות סיוע. קרן אחת זה קרן סיוע לעסקים לעולים חדשים: הלוואות של עד 200 אלף שקל לעולים שמעוניינים להקים עסקים בנגב או בגליל. הקרן השנייה היא קרן לסיוע משכנתאות, פתוחה לכל הצעירים, לא רק לעולים. בשלב הזה מדובר על הרחבות בנגב אם אמונה שאפשר לבנות בית בנגב.


דבר אחרון, יחד עם תנועת "אור" אנחנו מנסים לחזק את מרכז המידע של מעבר אוכלוסיה לנגב. זה פתוח לכל עם ישראל אבל ההתמקדות שלנו היא באלה שנמצאים מעבר לים ורוצים למצוא את דרכם בנגב. תודה רבה.

תודה. אני נותנת את רשות הדיבור לסגן שר החוץ דני איילון.

תודה רבה לגברתי יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת ליה שם טוב. אני חייב כאן גילוי נאות. חברת הכנסת שם טוב היא גם ידידה אישית וגם מחוקקת ראויה ומנהיגה בישראל. לכבוד לי להיות כאן לצידך ואני מאוד לך על זה שכינסת והזמנת את כל הפורום הזה כאן לדון בנושאים חשובים ביותר. היום אני רץ בין כל הוועדות שמייחדות את הדיונים היום לנושא פיתוח הגליל והנגב. זו הגשמת הציונית שאינה פחות חשובה מאשר היתה בראשית ימי הציונות לפני 120 שנה או לפני 60 שנה. למרות כל הדיונים בכל הוועדות מבחינתי הדיון בוועדת הזאת, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הוא החשוב ביותר מכיוון שכל הוועדות האחרות, אם זה וועדת חוקה או אם זה הוועדה לביטחון פנים שדואגות לתנאים, אם זה לתשתיות, ואם זה לאכיפת חוק ואם זה לשיפור תנאי החיים שם, כל זה לא יהיה שווה שום דבר אם לא יבואו האנשים. היום אנשים יכולים להגיע או מהמרכז או מעלייה. נושא העלייה והקליטה זה הדבר הכי חשוב שיש גם לביטחון העם היהודי בכלל, גם לביטחון מדינת ישראל. אני מאוד שמח לראות כאן את כל חברי הארגונים, הסוכנות, נפש בנפש, בני ברית. יצא לי לראות את העבודה הנפלאה שעושים גם הארגונים הלא ממשלתיים כמו אור, כמו נפש.


הזכירו כאן את הישוב כרמית. זה הולך להיות מודל של עולים מארצות הברית שהולכים ישירות לנגב. אני מקווה שיחקו את המודל הזה גם בגליל. יש כל מיני יוזמות לעשות את זה שם, ישובים קהילתיים. זה עתידנו.


אני עכשיו בא מוועדת חוקה, חוק ומשפט. היה שם דיון שלצערי גלש לפסים פוליטיים. חברי כנסת ערביים, תמיד הם קופצים בראש, לפני שאנחנו פוצים את הפה. אני רוצה להבהיר כאן כל הנושא הזה של יום ציונות לחיזוק הגליל והנגב וכן, אני לא מתבייש להגיד, יהוד הגליל והנגב הוא לא בא נגד אף אחד, הוא לא בא נגד הערבים. להיפך זה יעזור גם לתושבים הערבים אם יהיו יותר יהודים בנגב ובגליל. אנחנו מדינה יהודית, לא יעזור שום דבר. גם לנו יש את הזכות להגדרה עצמית כמדינה יהודית בלי להתנצל. כל מי שנמצא בשכנות טובה, כל מי שמקבל נאמנות למדינה שזה דבר בסיסי שמצפים מכל אזרח, אהלן וסהלן.


חיזוק הנגב והגליל חשוב גם מבחינת אסטרטגיה של פיזור אוכלוסייה, גם מבחינת כיבוש הקרקע. זה גם כן אחד מערכי הציונות. תביאו כמה שיותר עולים, תקלטו אותם כמה שיותר טוב. אם הם ייקלטו ביישובים קהילתיים שנבנים כבר עם התשתיות ועם כל השירותים אני מאמין שזה המודל של הציונות העכשווית. אני רוצה להודות לכולכם, גם לדימה מנכ"ל משרד הקליטה וכמובן לך גברתי יושבת הראש.

אנחנו מאוד מודים לכם שאתם מקדישים לנו תשומת לב ואכפתיות. התנועה שלנו מחברת חיילים בודדים בעלי השכלה גבוהה ששירתו בצה"ל והם בעלי מוטיבציה לחזק את הישובים בנגב ובגליל. אנחנו צריכים להודות לכל אותם גורמים, לסוכנות היהודית,למשרד הקליטה שעזרו לנו לעלות ארצה וגם לצה"ל שתמך בנו במשך כל הצבא. וגם לקרן הישג שתמכה בנו במשך הלימודים. אנחנו מאמינים שביכולתנו כקבוצה חזקה של אנשים בעלי מוטיבציה ובעלי השכלה גבוהה להגשים את החלום הציוני של המאה ה-21 לבנות בית בישראל ולעצב קהילה הישגית. במהלך שנה וחצי ערכנו סיורים באותם מקומות שבהם המדינה זקוקה לנו. היינו בערד, בלכיש, בגליל. נוכחנו שקיים צורך אמיתי. הקמנו צוותי עבודה בכמה תחומים בנושא הקהילה ובנושא חינוך. פשוט עשינו תוכנית מושלמת שדרכה נוכל לספק מקומות עבודה וגם להוות דוגמה אישית לאותם עשרות נקודות הישג שיקומו אחרינו. החלטנו להקים שתי נקודות הישג. אחת בגליל בעין העמק והשנייה זה בשדה דוד בנגב. במקומות אלה נוכל להתחבר לקהילה הקיימת וגם לפתוח שם עסקים. אנחנו מאוד זקוקים לעזרתם על מנת להגשים את החלום שלנו. תודה.

לעבור מקטע אמוציונאלי לקטע מעשי יותר. לפני חודשיים היינו פה. מאז הפרויקט שלנו קיבל ערך מוסף ואנחנו מקבלים תמיכה של כל מיני ארגונים. הקש עם אנשים כאן קיצר לנו הרבה בירוקרטיה. הסוכנות מלווה אותנו. השבת הזאת עשינו גיבוש קהילתי בניצנה. שם קיבלנו את ההחלטה להקים שתי נקודות.


כולנו היינו חיילים בודדים.יש כמה חיילים בודדים בתהליך קבלת מלגת הישג. אנחנו בונים בסיס משותף ורציונאל להתנדבות. ראינו צורך לבנות את הקבוצה לא על בסיס אוורירי. אנחנו רוצים להתנדב. בשבועות הקרובים אנחנו הולכים להתנדב בקהילה. לא מספיק מילים יפות. אנחנו כבר רוצים לעשות דברים. לא כולנו סיימנו תואר ראשון. חלק כבר בתואר שני. תוך זמן מה נתגבש, נבנה בסיס אידיאולוגי חזק כדי שנוכל לקדם את עצמנו בפריפריה ולהיות חזקים כאשר הבעיות יצוצו. כל אחד מאיתנו כאשר עלה ארצה הפנים את המסר הציוני. המוטו שלנו ציוני. 80% מאיתנו שירתו ביחידות מובחרות בצבא. אנחנו בדרך להקים ועד מנהל שיעזור לנו לפתור בעיות בירוקרטיות. אנחנו נתקלים בבעיה מצד מנהל מקרקעי ישראל שבעצם השחרור של השטחים נעשה במכרזים ואנחנו לא אנשי אליטה שיכולים לקחת סיכון ולהשתתף במכרז כזה. אנחנו מחפשים דרכים אחרות מאלה המוצעות להגשים את החלום שלנו בפריפריה. אנחנו רוצים להקים נקודות חדשות, חושבים על כרמיאל כאופציה נוספת. אלה הדברים.

תודה. יש לנו גם נציגים מהעיר אשקלון.

מכובדי, אני בא מהעיר אשקלון שבשנת 90 מספר התושבים היה בסך הכול 58 אלף והיום הם 125 אלף. גידול האוכלוסייה בא בעקבות העלייה מחבר העמים. הם מונים 87%. בשנת 90-97 הייתי נציג של הסוכנות היהודית באזרבירג'אן, באוטונמיות צ'צניות דגיסטן, אלבוקרייה. גם הצלחתי להביא עולים מהקוקז לאשקלון. אנחנו חשים בפתיחות של משרד הקליטה מנהלי הלשכות מול הרשויות. השנה יש שוני אדיר. כעת קלטנו 42 משפחות מחבר העמים. השנה הגיעו 470 נפשות מתוכם 70% מחבר העמים. בגדול אין לנו בעיית קליטה. הבעיה שלנו היא מצוקת הדיור. אנשים רבים שוכרים בגלל המצב העגום של דיור ציבורי לעולים. יש לנו בעיר 3 מקצבי דיור ב-4 הוסטלים שגרים בהם 98% מחבר העמים. סך הכול 1380 נפשות. יש לנו הון אנושי בעולים האלה. מחציתם אקדמאים. הם באים מחבר העמים, מצרפת, ארגנטינה. במערכת החינוך ומי שמוגדרים כדור השני של עולים ישנם 8500 תלמידים. אשקלון קיבלה דירוג סוציו אקונומי במקום 4 מספר 5. זה בגלל העלייה המדהימה שתרמה בצורה אדירה מכל הבחינות. הייתי מבקש יותר פתיחות לתעסוקה לעולים. חלק ניכר מהעולים תושבי אשקלון מתפרנסים מחוץ לעיר. הם יוצאים בבוקר בשש וחוזרים הביתה מאוד מאוחר. 45% זה מספרם. יש לנו רכבת וזה מקל. אנחנו מבקשים תמיכה לעידוד ההשקעות בתחום התעשייה. עברי שלי – עליתי בשנות השבעים ארצה. הייתי בקיבוץ נגבה אחר כך בגינוסר. עשיתי עוד כמה דברים. שליחות. הציונות שלי די הגשמתי. תודה רבה.

תודה רבה. באמת מצוקת הדיור חריפה. 60 אלף איש בארץ מחכים לדיור. דניאל אוברמן סמנכ"ל נפש בנפש יש לך את רשות הדיבור.

תודה רבה גברתי. אני רוצה להזכיר כי סגן שר החוץ דני איילון היה יושב ראש נפש בנפש בתפקידו הקודם. הוא היה חלק מתוכנית "גן נוף" שתכליתה להביא אנשים מצפון אמריקה לגליל. זה בשיתוף פעולה עם Russel Barry Foundation, עם ה-JNF בניו יורק. היעד של התוכנית להביא אלף עולים מצפון אמריקה לצפון תוך 3 שנים. הבאנו עד כה 30 משפחות לצפון. ועוד ידינו נטויה. נושא הדיור הוא קריטי. מחסור בבתים ודירות להשכרה בצפון. ההמלצה שלנו לעולים חדשים שמתיישבים בצפון זה להשכיר בתים ולא לקנות. גם באזור של משגב, מעלות, יש מחסור רציני מאוד של בתים להשכרה. העולים מצפון אמריקה רוצים בתים יפים מסודרים. פשוט אין. אחריות על הדבר הזה היא של מנהל מקרקעי ישראל שלא מאפשר בניית בתים להשכרה בצפון. רצינו לשים את זה על סדר היום של הוועדה שתהיה פניה למנהל מקרקעי ישראל עם דרישה למצוא פתרונות לעולים האלה, בתים להשכרה עם אופציה לקנות. בקיץ יבוא הגל הבא של עולים עם 60 משפחות לצפון. אנחנו עומדים בפני אתגר רציני.

אנחנו נקיים ישיבה ונזמין את נציגי מנהל מקרקעי ישראל. מי עוד? בבקשה.

אני עובד משרד התמ"ת לפיתוח הנגב והגליל. אנחנו עוסקים בפיתוח תעסוקתי כלכלי של הנגב והגליל. מה שחשוב לי ודיברתי על זה כבר עם חברים מהישג ציוני – שזה יירשם לפרוטוקול. אנחנו במשרד, המנכ"ל שרון קדמי לצאת עם בקשה לקבלת מידע RFI ליציאה למיזמים משותפים עם ארגוני מגזר שלישי ומגזר עסקי בתחום הכשרה מקצועית לאוכלוסיות מיוחדות ביניהם גם אוכלוסיית העולים. בעיקר צעירים וסטודנטים בפריפריה. אני מזמין ארגונים כמו נפש בנפש, הישג ציוני וארגונים אחרים שפועלים בתחומים האלו עם האוכלוסיות האלו להגיש לנו בקשה, לעניין אותנו לצאת איתם ביחד למיזמים משותפים תוך התחייבות המשרד לממן חצי עלות הפרויקט. אתם מוזמנים להגיש הצעות.

תודה רבה לכולכם. הוועדה שוב מברכת את סגן שר החוץ חבר הכנסת דני איילון על היוזמה שלו לארגון היום הזה. שמענו דעות שונות. אני מאחלת לכולכם בהצלחה. ויום נעים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00