ועדת הכלכלה

29
28.12.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"א בטבת התש"ע (28 בדצמבר 2009), שעה 12:20

תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס - היו"ר

ישראל חסון - מ"מ היו"ר

דפנה עין דור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנהלת אגף כלכלה

עו"ד יערה למברגר, משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה

גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית

עו"ד רננה שחר, רשות התעופה האזרחית, יועמ"ש

אילן סולומון, רשות התעופה האזרחית, מרכז תכנון ותקציב

גדי רגב, רשות התעופה האזרחית, ראש מטה תעופה

עו"ד רינה רנטה פאר, רשות שדות התעופה, משנה ליועמ"ש

אמנון הררי, יו"ר קלוב התעופה

עמרי טלמון, מנכ"ל קלוב התעופה

אברהם קמחי, יו"ר אי.איי.איי ישראל

מיכאל רביב, אי.איי.איי ישראל, גזבר ומזכיר

ד"ר בנימין קלנר, החבר הישראלית לרפואה תעופתית, רופא

דיויד גולן, מנכ"ל כים ניר שירותי תעופה

אשר בן אריה, מנכ"ל אצן טכנולוגיות

ירון אשכלות, סמנכ"ל כים ניר שירותי תעופה

ליאור יבור, חברת אל-על, סמנכ"ל מבצעים

עו"ד רוני סטבקובסקי, חברת אל-על, הלשכה המשפטית

קרן כהן סעד, חברת אל-על, מנהלת הלשכה המשפטית

גדי טפר, מנכ"ל ארקיע

עו"ד אהוד שבתאי, סמנכ"ל חברת ארקיע, יועמ"ש

ניר דגן, חברת ארקיע, משנה למנכ"ל

עו"ד גידי ארנון, חברת ישראייר

אשל חפץ, חברת קא"ל, סמנכ"ל מבצעי אוויר

שמואל איפרגן, התעשייה האווירית, רמ"נ ניהול איכות מטוסים

עו"ד יונתן פייגין, התעשייה האווירית, עוזר היועמ"ש

אנה ארונסון, התאחדות התעשיינים, דלק חשמלי בע"מ אפסילור תעשיות אלקטרוניות, מנהלת מכירות ושיווק

מלכה קלדרון, דלק חשמלי בע"מ אפסילור תעשיות אלקטרוניות, מנהלת איכות

רן שטרית, הכנסת, עוזר ליו"ר ועדת הכלכלה

עו"ד איתי עצמון

לאה ורון

אסתר מימון
תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009

אנחנו בתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009. אני לא רוצה להרחיב בדברים. אני מבקש ממנהל רת"א לתת סקירה, קצרצרה ממש, ככל האפשר, כי אנחנו בסד של זמנים. הצעת תקנות הטיס הוא דבר די ארוך, ואני רוצה למנוע בזבוז זמן. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. הכנו מצגת, אנחנו לא נראה אותה, ובמשך 60 שניות אני אומר את הדברים הבאים: אנחנו עוסקים בתקנות אגרות רת"א מה-1 בינואר ואילך. רת"א היום היא לא רת"א של 2006, לא של 2007, לא של 2008, היא יותר מהכפילה את התחומים שהיא עוסקת בהם, אפשר יהיה לשמוע את זה יותר מאוחר מהאנשים שיושבים באולם. לדוגמה, אנחנו הרבה יותר מעורבים בנושא ההנדסי והתעשייתי, אבל זה לא הדבר היחיד.


שינינו את מבנה תקנות האגרות בצורה כזאת שיבואו לידי ביטוי קווי המדיניות הבאים: הפחתנו את האגרות לתעופה הכללית ולתעופה הספורטיבית. זה מתוך הרצון שלנו להקטין את עלות שעת הטיסה לטייסים הפרטיים. הקטנת שעות טיסה תאפשר להם לטוס יותר ולהגביר את בטיחות הטיסה; אנחנו עושים במקביל, לא דרך הוועדה הזאת, מלחמת עולם להקטנה כמעט ב-50% של מחיר הדלק למטוסי בוכנה, וכבר עברנו אפילו את ועדת המחירים של משרד האוצר, והפחתנו אגרות לאנשים הפרטיים; יש הפחתה ריאלית למובילים האוויריים, זאת אומרת, לחברות התעופה; הגענו לעדכון ריאלי של האגרות ליצרנים דרך עדכון שעת העבודה. לא העלינו, עשינו עדכון שהוא עניין די טכני. והעלינו את האגרות לרשות שדות התעופה. בקליפת אגוז, אלה השינויים שעשינו. מצידי ניתן להתחיל בהקראת התקנות.

אני זוכר שהישיבה הראשונה שלי כיושב-ראש ועדה היתה על נושא העלאת הדירוג. אתה, האלוף רום, היית פה. חשבתי שעד סוף שנה זו, כך גם אמרתי בסוף הישיבה, נחזור לדירוג הגבוה, אני מבין שלא הצלחנו.

מעולם לא התחייבנו שזה יהיה עד סוף 2009.

אני אמרתי, אני מצטט את עצמי, אמרתי שאני מקווה או מאמין. אני לא זוכר. לא אתה אמרת, אמרתי שאני אמרתי. האם יש התקדמות בעניין הזה?

יש התקדמות משמעותית. כבר עברנו שלושה ביקורים של ה-FAA, ובהרבה מאוד דברים אנחנו משלימים. יש לנו תוכניות פעולה שמשתרעת על 40 עמודים מאוד מפורטים. אנחנו מתקדמים בצורה מאוד יסודית, וסוגרים הרבה מאוד נתונים. בסופו של יום, מי שיקבע מתי נהיה בקטגוריה 1, זו ועדת הכלכלה של הכנסת, כי שי שני דברים כבדים מאוד שיונחו על שולחנכם די במקביל: הצעת חוק הטיס, שהוא חוק גיגנטי, ענק, ועדכון של כ-500 תקנות, ונספחים 1 6 ו-8 לאמנת שיקגו, אלה נספחי ההפעלה, התחזוקה והרישיון. מאוד רציתי לפגוש אותך בנפרד, כדי לדבר איך אנחנו נערכים למשימה הזאת.

נעשה את זה. אני אעדכן אותך שדיברתי עם הממשלה, לצורך העניין, עם שר התחבורה, שהוא בעיני הממשלה בעניין הזה, והערתי לו שהממשלה לא הניחה את הצעת חוק הטיס לקריאה הראשונה במליאת הכנסת ולא הצבענו. אני מניח שהיא תעבור ברוב קולות, ובלי מתנגדים אפילו, אבל אני לא יכול לדון בחוק הטיס ולקדם את העניין כשהממשלה לא הביאה לכאן את ההצעה לקריאה הראשונה. אם לך יש מלה אצלו, או במשרד התחבורה, אני מבקש שגם אתה תקדם את זה. אמרתי שברגע שזה עובר בקריאה ראשונה, אנחנו מעלים את זה על סדר-היום ומתחילים לקדם את חוק הטיס. כך הבטחתי לשר התחבורה, ואני מתכוון לעמוד בהבטחתי.

אנחנו נמצאים ממש בישורת האחרונה של התהליך שבו מעדכנים, או מדייקים, את השפה של החוק, ואת זה עושים שני אנשים במשרד המשפטים יחד עם היועצת המשפטית שלנו, עורכת-הדין רננה שחר. אני מעריך שאנחנו ממש נמצאים בשבוע-שבועיים האחרונים בטרם זה יונח על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה.

נשמח. עורכת-הדין רננה שחר, בבקשה.

האם לפני הכניסה לדיון יש התייחסות כללית?

לא. נעיר הערות בתקנות. אתה יודע על אילו סעיפים אתה רוצה להעיר?

לחברת אל-על יש התייחסות כללית, שאנחנו רוצים להעלות.

בבקשה.

קודם כול, אנחנו מברכים על הפעילות של רת"א. יש מהפכה ברת"א, ואנחנו מגבים את רת"א בלי כל סייג. יש מהפכה אמיתית בתעופה בישראל.


לגבי האגרות, אני מבקש להפנות את תשומת לב הוועדה לתהליכים שעוברים על התעופה במדינת ישראל. האחד, אל מול המשבר בעולם, והשני, כמה דברים שייחודיים למה שקורה פה, וקורה על שולחן הוועדה, שבסוף משפיע על התוצאות ועל הכיס של חברות התעופה. אני מדבר על אמנת מונטריאול שאומצה, ועוד רגע ייגזרו ממנה הרבה מאוד אגרות ועלויות; אני מדבר על הצעתו של חבר הכנסת טיבי, שמונחת גם היא על שולחן ועדה זו, ויהיו לה השפעות על חברות התעופה; אני מדבר על אגרות רשות שדות התעופה שהועלו השבוע ב-5% נוספים אחרי שעלו בשנה שעברה ב-5%, ובתוך זה התעופה הישראלית צריכה לפעול ולהתקיים.

אגרות עולות בהחלטה של רשות שדות התעופה?

לא, הן עולות בהחלטה של ועדת הכלכלה של הכנסת. לפני שנה היתה העלאה, שחולקה לשניים. 5% בשנה שעברה.

בסוף 2008.

נכון, ממש לפני שנה.

אתה מדבר על הכנסת השבע-עשרה.

זה מעמיד את התעופה הישראלית בבעיה, ואני חושב שוועדת הכלכלה צריכה לשים לב לזה. הפתרון, דרך אגב, מונח על השולחן, הוא דורש קצת אומץ, כי הפתרון לאותו סכום חסר, והסכום הזה חסר ברת"א, ואין ספק שרשות התעופה האזרחית צריכה לקבל את הסכום הזה, הסכום הזה צריך לבוא מהלקוחות ולא מחברות התעופה. אנחנו לא יודעים איך להמשיך ולשלם את הסכומים האלה.

מכלל הלקוחות, לא רק לקוחות התעופה הישראליות.

תודה. לסעיפים. אתה מוזמן להעיר על סעיפים שיש לך בהם הערות, כמובן. עורכת-הדין רננה שחר, בבקשה.


(חבר הכנסת ישראל חסון מחליף את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, כמ"מ יו"ר הוועדה)

תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע -2009


"בתוקף סמכותי לפי סעיף 30 לחוק הטיס, 1927, וסעיפים 4 ו-23 (א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג – 1963 (להלן –חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית , התשס"ה - 2005 (להלן – חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

1. (א) בתקנות אלה: "בעל כלי טיס" – לרבות אדם המחזיק בכלי טיס; "הגדר" – כל אחד מאלה: (1) לגבי עובד טיס - כהגדרתו בתקנות הרישיונות; (2 ) לגבי כלי טיס, גוף מטוס או מנוע כלי טיס – דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו דגם, ולרבות כמפורט בתקנה 21(א) וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם; (3) לגבי מכון הסמכה – כמשמעותו בתקנה 31 לתקנות המכונים; "המנהל" - מנהל הרשות; ""כלי טיס" – כהגדרתו בתקנות ההפעלה; "מפקח" – מי שהשר מינהו למפקח לפי סעיף 10ג לחוק הטיס, 1927; משקל כלי הטיס" – משקלו המרבי בקילוגרמים של כלי טיס שהותר להמראה; "סחרן" "הפנקס" ו- "תעודת רישום" – כהגדרתם בתקנות הרישום; "סימן רישום" – סימן רישום של כלי טיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי תקנות הרישום; ""סימן רישום" – סימן רישום של כלי טיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי תקנות הרישום; "עובד טיס" – אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי תקנות הרישיונות; "קומיוטר" – אווירון רב מנועי בעל מנועי טורבו-פרופ , שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק"ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים; "רישיון הפעלה" – רישיון להפעלה של כלי טיס, שניתן לפי סעיף 2 (א) לחוק הרישוי; "רישיון הפעלה" – רישיון להפעלה של כלי טיס, שניתן לפי סעיף 2 (א) לחוק הרישוי; "הרשות" – רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים; "שינוי" - לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים על-פי תקנות התיעוד - למעט תחזוקת התעודות כגון Service Bulletins ומסמכים דומים; "תעודת סוג" – כמשמעה בפרק השני של תקנות התיעוד; "תעודת רישום לסחרן" – כמשמעותה בתקנה 26 (א) לתקנות הרישום; "תקנות ההפעלה"- תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1982;" - זה צריך להיות 1981."

מה פירוש המילה "סחרן"?

סחרן זה מי שמורשה לעסוק בארץ במכירת כלי טיס, וזה מוגדר בתקנות הרישום.

""תקנות הרישום" – תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד – 1973; "תקנות הרישיונות" – תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ"א – 1981; "תקנות התיעוד" – תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977; "תקנות המכונים" – תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט – 1979. "


"(ב) בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים הפרקים השני עד השמיני, לפי העניין."

הערות. אני מבין שהוחלט פה אחד.

סעיף 1 לתקנות - אושר

מאושר. נמשיך.

פרק שני: אגרות לפי תקנות הרישום.


"2. בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן: (1) משקל כלי הטיס עד 200 ק"ג – 300 שקלים, (2)משקל כלי הטיס יותר מ- 200 עד 700 – 400 שקלים, (3) משקל כלי הטיס יותר מ- 700 עד 2,000 - 500 שקלים (4) יותר מ- 2,000 עד 5,700 – 600 שקלים, (5) יותר מ- 5,700 עד 45,00 – 1,800, (6) יותר מ-3,990 שקלים.

הגשת בקשה לתעודת רישום, כוללת גם תעודת רישום זמנית או כפל תעודה?

כפל תעודה זה כתוב בהמשך, ותעודת רישום זמני היא עניין פרוצדורלי. לא גובים עליו.

בתקנות הרישום כתוב שגובים, לכן אני שואל. צריך להבהיר על מה מדובר.

הכוונה פה היא לתעודת רישום קבועה. לא הצענו אגרה על תעודה זמנית.

הבנתי שהוועדה ביקשה לדעת מה הפער בין מה שהיה לבין מה שאתם מבקשים.

יש מספר גדול מאוד של אגרות, ניסיתי לומר מה העקרונות. העקרונות הן שהפחתנו את האגרות לכל מה שקשור באדם הפרטי. שמרנו לגבי חברות התעופה, עשינו תיקון לגבי עלות שעת עבודה, והעלינו את האגרות לרשת. הטבלה עוברת על כ-150 סעיפים שונים. היית רוצה שנשווה כל סעיף?

אני מציע שיעבירו את זה.

העברנו את זה לפני מספר ימים.

חבר'ה, יש הערות? – אין הערות. מאושר.

יש הערות. אני מנכ"ל כים ניר, החברה השנייה בגודלה אחרי אל-על במספר כלי הטיס.

מה ההשגות שלך?

לא מדובר שם בכלי טיס חקלאיים.

זו תעודת רישום לפי משקל.

שוקלים את הכלי.

אני לא יכול לשקול מים.

משקל המראה מרבי.

לפי הגדרת היצרן.

בהגדרת משקל מוגדר משקל מרבי המותר להמראה, לפי זה מוטלות האגרות.

מאושר.

תקנה 2 מאושרת.

נמשיך הלאה. זה עונה לך?

לא, אבל אנחנו נפגשים בשבוע הבא, אז אני אפתור את זה עם גיורא רום.

אני אצלו בשבוע הבא, וכל מה שצריך לפתור – נפתור.

אני חושב שההערה הזאת נכונה בשימושים החקלאיים. בסוף זה מתגלגל לכיוון החקלאי. זו הערה נכונה, לא חשבתי עליה.

נכונה מאיזו נקודת מבט?

בסוגיה הזאת של אמצעים לחקלאות, כשאנחנו מסבסדים כל כך הרבה דברים בתחום החקלאי, הערה שלו לשימושים חקלאיים היא הערה במקום שראוי לחשוב עליה. גיורא רום, אני משאיר את זה לכם לדיון, לא נעצור בעניין הזה. אני מבטיח לפחות מצדי, התייחסות אוהדת, לעזור אם צריך לשנות או לקדם משהו.

בסדר, אני אהיה בביקור בכים ניר.

תודה רבה.

אגרת תעודת רישום לסחרן

"3.(א) המבקש לקבל לגבי כלי טיס תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה שנתית בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן : (1) סחרן העוסק במכירת כלי טיס שמשקלם עד 700 ק"ג בלבד – 5,000 שקלים חדשים; (2) סחרן העוסק במכירת כלי טיס שמשקלם אינו עולה על האמור בפסקה (1) – 66,600 שקלים חדשים; "

זה לא צריך להיות "עולה"?

כן, צריך להיות "עולה".


" האגרה תשולם בתחילת כל שנה עד ה- 31 בינואר."

האם יש הערות? מאושר.

תקנה 3 מאושרת.

אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס


"המבקש לרשום בפנקס שיעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים."

יש הערות?

תקנה 4 מאושרת.

מאושר.

"5. בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, המבקש אחד מאלה: (1) להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי תקנה 42 לתקנות הרישום; (2) להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי תקנה 43(ב) לתקנות הרישום; (3) לשנות סימני רישום לפי תקנה 44 לתקנות הרישום. ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים."

מה זאת אומרת "סימני רישום", במקום 4X משהו אחר?

לא. 4X זה 4X, אלה סימני הלאומיות שלנו. סימני הרישום זה שלוש אותיות שמזהות את כלי הטיס עצמו, כמו תעודת זהות, ולפעמים רוצים לשמור סימנים מיוחדים.

מאושר.

תקנה 5 מאושרת.

"6. המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים."

זה כפל תעודה?

לא, זה עיון.

כתבתם "או המבקש העתק מאושר".

העתק מאושר מרישום של כלי טיס פלוני בפקס. כפל תעודה מוסדר בתקנה 37(א), וזה 150 שקלים חדשים. פה זה 180 שקלים. לפעמים נדרשים לאישורים כאלה ואחרים, לרשויות בחוץ-לארץ.

יש הערות? מאושר.

תקנה 6 מאושרת.

"פרק שלישי: אגרות לפי תקנות התיעוד"


"7.(א) המבקש תעודת כושר טיסה כמשמעותה בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד, או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן: (1) משקל כלי הטיס עד 200 ק"ג - 400 שקלים; (2) משקל כלי הטיס יותר מ-200 עד 700 - 500 שקלים; (3) משקל כלי הטיס יותר מ-700 עד 2,000 - 1,100 שקלים; (4) משקל כלי הטיס יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר - 2,300 שקלים; (5) משקל כלי הטיס יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר - 15,000 שקלים; (6) משקל כלי הטיס יותר מ-20,000 עד 45,000 - 26,958; (7) משקל כלי הטיס יותר מ-45,000 עד 100,000 - 37,740 שקלים; (8) משקל כלי הטיס יותר מ-100,000 עד 300,000 - 75,481 שקלים; (9) משקל כלי הטיס יותר מ-300,000 ק"ג - 172,528 שקלים."


"(ב) ניתנה או חודשה תעודת כושר טיסה כאמור בתקנת משנה (א), לתקופה של פחות משנה, ישלם המבקש בעד כל חודש או חלק ממנו 1/12 של סכום האגרה האמור בתקנת משנה (א)."

תקנה בנוסח הזה יש בחלק מהתקנות ובחלק לא. למה עשיתם הבחנה?

רק כאשר יש אגרות שנתיות.

מדובר פה ברישיון טיס?

זה רישיון לכלי עצמו, הרישיון הטכני של הכלי. תעודת כושר טיסה היא תעודה של הכלי.

כל הטבלה מצביעה על כך שבוצעה הפחתה בגובה האגרות, לא העלאה.

בקבוצות הראשונות.

חלק זה ללא שינוי.

חלק הוחזר אחרונה, וחלק נשאר.

בכל מקרה לא מדובר פה בהעלאה כלשהי.

במשקלים הקטנים זה ירד, במשקלים הגדולים זה נשאר אותו דבר.

"7(ג) המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א). (ד) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים."

האגרה היא תמיד שנתית כאן?

לא. נניח בחודש יוני נכנס הכלי לראשונה לישראל, עושים לו בדיקה ורוצים לתת לו תעודת כושר טיסה, ניתן יהיה לתת אותה לכמה חודשים, הם ישלמו 1/12, ואחר כך תהיה אגרה שנתית, לפי תקנת משנה (ג), אם הוא מחזיק בתעודה העולה על שנה.

התשלום למספר חודשים יהיה לפי פסקה (ב).

יש הערות?

מה לגבי מטוס שנמכר, האם יוחזר החלק היחסי?

לא.

למה לא?

ההערה במקומה.

המדינה מחזירה את האגרה על טסט?

לא. הקונה.

משרד התחבורה מחזיר

לא במדינה הזאת.

אם הוא מכר את הרכב למישהו אחר, הם צריכים לעשות ביניהם את ההתחשבנות, אם הוא יצא מהארץ, אז זה כמו מקרה של תאונת דרכים שהרכב פשוט נגנב, ואז מחזירים.


אם הוא מפסיק להיות רשום בפנקס הרישום בישראל, אז אפשר לעשות את החלק היחסי. צריך לבטל את הרישום.

השאלה נשאלת גם במכירה במדינות האזור.

אני חייבת לציין שתעודת כושר טיסה, לפי תקנות התיעוד, עוברת עם כלי הטיס הלאה.

זה נכס.

כשאתה מוכר מטוס לחברה זרה, הם רושמים אותו באותה מדינה, אז ללא ספק הם עושים לו תעודת כושר אווירי, אבל מדינת המקור שלהם, זה פחות רלוונטי.

רננה שחר, מבחינתך זה שקוף. אני חושב שההערה פה במקומה. אם אין צורך בזה, והוא מפסיק לקבל שירות ממך, כפי שאמרה הגברת דפנה עין דור, אפשר לנהוג על פי אותם כללים.

השירות הוא על העבודה שאתם השקעתם במתן התעודה. כל העניין הוא שאת העבודה כבר עשו. בהנחה שזה היה רק מס, התשובה נכונה, שצריך להחזיר מס.

לא מדובר על מס, מדובר על אגרות.

מכיוון שהעבודה הושקעה, אז כנראה אין מקום להחזיר. העבודה כבר נעשתה.

זה לא מדויק, כי בתקנת משנה (ב) מגדירים שמשלמים על 1/12, ולכן אותה עבודה שנעשית בחודש ה-11 משולמת על חודש אחד, ואם היא נעשית בחודש הראשון, היא מבוצעת על 12 חודשים, אז צריך קוהרנטיות.

גם אני מניחה שמגולם בזה פיקוח לאורך כל השנה. יש מפקחים לאורך השנה על כושר אווירי, ולכן זה לא ניתן באותו יום לכל השנה.

אפשר לתקן לשני הכיוונים. אני מציע שתחשבו על זה. אפשר לומר שאותנו לא מעניין, לא משנה באיזה חודש אתה עושה, אתה משלם את כל האגרה, ואז חסכנו את הדיון, כי לכאורה זה עבור שירות. אני מאוד מבין מי שאומר מה שהוא אומר. הוא אומר: אתה בכניסה תשלם את החלק היחסי, ביציאה יש לך סיכון, תשתדל למכור בכיוון דצמבר. אני מנסה לחשוב על ההיגיון בעניין הזה, יש היגיון במה שאמרת.

אדוני היושב-ראש, מאחר שהוועדה ייעדה מחר בשעה 12:00 המשך דיון בתקנות, כי היא לא העריכה שהוועדה תסיים היום, לכן יש לך אפשרות לבקש מהם לערוך את הבדיקה.

גיורא רום, אני מציע שתבדקו את הנושא.

רשמנו לפנינו. נביא תשובה מחר.

אני מציע לכם לאשר, ולהחריג את תקנת משנה (ב).

אם כן, יהיה צריך להוסיף עוד סעיף.

נמשיך הלאה. תקנה 7 נשארת.

כבוד היושב-ראש, אני נציג התעשייה האווירית. הנוסח שקיבלנו בהתייחס לתקנה 3 היה נוסח שונה מהנוסח הנוכחי.

אתה מדבר על סעיף 7.

אני מחזיר אותנו אחורה, לנושא של סחרן - אגרת תעודות רישום לסחרן. ביקשנו, גם בהתייחס לתקנה הקודמת, הבהרות שניתנו, וכעת הנוסח הוא שונה. זה נושא שהיינו מעוניינים לברר.

קיבלתם הבהרה.

הנוסח השתנה.

הוועדה אישרה.

אתה מבקש שנחזור לשם?

כן.

זה יהיה בדיון מחר, לא עכשיו. אנחנו לא חוזרים אחורה.

אלא אם נצליח להבהיר את זה אחרי הצהריים עם התעשייה האווירית. ניתן להם את ההסברים המתאימים. נסביר את זה פעם נוספת.

תקנה 8.

אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת


"8. (א) המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה בתקנה 68(2) לתקנות התיעוד ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן: (1) משקל כלי הטיס עד 200 ק"ג - 400 שקלים; (2) משקל כלי הטיס יותר מ-200 עד 700 ק"ג - 500 שקלים; (3) משקל כלי הטיס יותר מ-700 עד 2,000 - 1,100 שקלים; (4) יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר - 1,500 שקלים; (5) משקל כלי הטיס יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר - 5,000 שקלים; (6) משקל כלי הטיס יותר מ-20,000 עד 45,000 - 8,626 שקלים; (7) משקל כלי הטיס יותר מ-45,000 עד 100,000 - 21,566 שקלים; (8) יותר מ-100,000 עד 300,000 ק"ג - 26,958 שקלים; (9) משקל כלי הטיס יותר מ-300,000 ק"ג - 53,915 שקלים."


"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה."


"(ג) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס שבנה חובב, כמשמעותו בתקנה 12(ב) בתקנות הרישום, ישלם 330 שקלים חדשים בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם לגבי כלי טיס שמשקלו אינו עולה על 700 ק"ג, יוגבל התשלום כאמור לעשר שעות עבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות."


"(ד) ניתנה או חודשה תעודת כושר טיסה מיוחדת כאמור בתקנת משנה (א), לתקופה של פחות משנה, ישלם המבקש בעד כל חודש או חלק ממנו 1/12 מסכום האגרה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) , לפי העניין."


"(ה) המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי הענין."


"(ו) המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים בתוספת 330 שקלים חדשים בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות."

יש הערות? בבקשה, אדוני.

שלושת המשקלים התחתונים, אם שמים לב אליהם, עבור כושר טיסה מיוחדת, זהים לאגרה עבור כושר טיסה רגיל. במשקלים היותר גבוהים האגרה לתעודת כושר טיסה מיוחדת היא יותר נמוכה, ואז הייתי מבקש להחיל את אותו פרינציפ של תעודה מיוחדת יותר זולה מתעודה רגילה גם על שלושת המשקלים התחתונים.


ביחס לשעות העבודה, זה גם אחד הנושאים שכתבתי לרת"א, וראיתי את ההסבר שזה מה שמשלמים ליועצים, פלוס מע"מ ופלוס תקורה. זה מין שבאינו מינו, זאת אומרת, פה רת"א גובה לעצמה את המע"מ. החשכ"ל מאשר, אם אני לא טועה, 271 שקלים לשעה שכר מקסימלי ליועץ בעל תואר שני לפחות, שיש לו משרד עם לפחות שניים או שלושה, אני לא זוכר, אקדמאים מומחים למקצוע, כלומר, לא כוח-עזר, לא פקידים וכן הלאה, ומובן שעל זה הוא יכול להגיש מע"מ. רת"א איננה עוסק מורשה, אבל פה היא גובה את המע"מ פלוס תקורה, ונדמה לי שזה קצת נראה לא טוב שהממשלה, לשלם - משלמת מעט, לקחת - היא לוקחת הרבה. אומנם בזמנו אשכול הנחה כך את החשב הכללי: תיקח כמה שאתה יכול, תן כמה שפחות, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות המקרה. זה חוזר על עצמו הלאה, המחיר הזה של 330 שקלים, וזה מעניין אותנו, מפי שהוא מתייחס כאן לבנייה על ידי חובב, אבל הלאה גם לנושאים אחרים.

לעניין המע"מ, ההצעה של ה-330 שקלים נגזרת מהעלות שיש לרת"א. העלות שיש לרת"א זה 271 שקלים. רת"א לא גובה מע"מ על האגרות שלה, רק היא משלמת. המטרה היא שרת"א לא תממן את שעות העבודה האלה באמצעים שלה. מה שהיא משלמת זה מה שהיא מנסה לגבות.

זה לא מדויק. כי המע"מ, הממשלה גובה, והממשלה זה כיס אחד. שהממשלה תחזיר לרת"א את המע"מ.

מכיוון שהאגרה היא נגזרת מהעלויות, העלות כוללת מע"מ, אבל זה אותו דבר גם על שכר דירה או על כל הוצאה אחרת, גם כן משלמים מע"מ. זה תשלום שהם משלמים, על המע"מ הזה אף אחד לא יכול להזדכות.

גברת עין דור, הנקודה ברורה, מר טלמון, הנקודה ברורה. יש עוד משהו?

האדון לא ציין, אבל במשקלים שמעניינים אותו, בסוג התעופה שמעניינת אותו, הפחתנו את האגרות בחצי, וזה לא נאמר פה. כלומר, אם בעבר, על כלי טיס במשקל עד 1,500 קילו הוא שילם 863 שקלים אגרה, הורדנו את זה ל-400 שקלים. זה בהחלט מביא לידי ביטוי רצון וכוונה של המדיניות שהוגדרה פה.

תודה על ההבהרה. יש עוד הערות? הסעיף מאושר.

תקנה 8 מאושרת.

נמשיך הלאה.

9. (א) המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג ((ATC, חידוש תעודת סוג או תעודת סוג תוספת STC)) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם - (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים; (2) תוספת של 330 שקלים חדשים בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ניתנו השירותים מחוץ לארץ, ישלם כאמור בתקנה 38. (ב) הייתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או שינוייה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).

יש הערות? בבקשה, מר טלמון.

הסעיף הזה כפשוטו ברור ומובן וכן הלאה. לדאבוני, הוא היה גם בנוסח הקודם. בחיים המעשיים הרחיבו אותו ברת"א גם לתחומים שאינם תיקון תעודת סוג או STC וכל הדברים האלה, הרחיבו אותו גם לגבי עבודה שמבוצעת על המטוס אם מתייחסים לסעיפים האמריקנים, לפי טופס 337, והם דורשים אותו סכום גם על הטופס הזה. זה מביא לכלל אבסורד לא נורמלי. בזמנו יזמתי שיפור בטיחותי מסוים בסוג המטוסים שאני מטיס. בארצות-הברית הוא התקבל, עשו עליו STC ומוכרים "קיט" היום בסך 80 דולר, יש שם עבודה, ואפשר לומר שכל העסק מסתכם ב-600 שקלים. פה בארץ אני נדרש לשלם רק בשביל שיסתכלו על זה עוד 2,000 שקלים, ואני מתעלם מההסכם הבילטרלי שיש עם ארצות-הברית שמכירים האחד ב-STC של השני, וחס וחלילה אם נפגע בו. מה התוצאה? אני לא מרכיב את זה על המטוס. אני לא מטורף עד כדי כך שמשהו שעולה 600 שקלים, אני אשלם 2,000 שקלים אגרה. זה אד-אבסורדום. ולכן אני מבקש שרת"א יבהירו פה לפרוטוקול שהכוונה היא אך ורק פשט למה שכתוב בסעיף, לא לשום דבר אחר.

הכוונה היא אך ורק למה שכתוב בסעיף.

אתה שבע רצון?

זה משביע את רצוני. כשיבואו האנשים של רת"א וידרשו 2,000 שקלים, נשלח אותם לפרוטוקול.

מר טלמון, השאלה שלנו היא אם תרכיב את החלק.

אם לא ייקחו ממני 2,000 שקלים, התשובה תהיה חיובית. הכי מצחיק שאני המצאתי אותו.

הסעיף מאושר.

תקנה 9 אושרה.

"10. המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינויים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם – (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים; (2) תוספת של 330 שקלים חדשים בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ניתנו השירותים מחוץ לארץ ישלם כאמור בתקנה 38."

מדברים כאן גם על שינוי, תיקון, אישור, בעצם האגרה להגשת בקשה ואגרה בעד כל שינוי היא אותה אגרה.

כן.

באיזה שינויים מדובר? אם זה שינוי קל או שינוי לא משמעותי, לא מהותי?

ברגע שצריך לשנות את תעודת היצרן לחלקים או אישור פריט אווירונאוטי, סימן שזה שינוי שגורם לשינוי בתכן.

תוכלי לתת דוגמה כדי שנבין במה מדובר, על איזה שינויים?

אולי התעשייה האווירית יוכלו יותר ממני.

שינויים במטוסים?

לא, שינוי אישור פריט אווירונאוטי, שינוי תעודת יוצר. אתה מבקש לייצר למשל באותו תעודת ייצור עוד מוצר, לשנות משהו בתכן שעל פי מיוצר, זה מחייב בדיקות הנדסיות.

באותו היקף?

זה יכול להיות לפעמים חלקים בסדר גודל של מיליונים.

מן הסתם זה ייכלל באגרת הגשת הבקשה ולא יהיו שעות נוספות, יכול להיות שיהיו לך רק השעתיים הראשונות, אולי זה לא ייקח שעות מעבר, כשבקשות אחרות עוברות את השעתיים הכלולות.

אתם כל הזמן מדברים על תשלום של שעת עבודה, בתקנות הקודמות דיברתם על 269 שקלים והסכום עלה ל-330 שקלים. מדובר על הפרש של שלוש שנים?

קודם כול, ריאלית הסכום של 269 שקלים הוא שווה ערך ל-279 שקלים היום לפי המדד. דבר שני המחיר הבסיסי היה נמוך מדי, הוא לא כיסה את העלות שבפועל רת"א משלמת ליועצים מטעמה, ולכן זה תיקון של גביית חסר.

האם יש עוד הערות? תקנה 10 מאושר.

תקנה 10 אושרה.

אגרת הרשאה מיוחדת לטיסה ושינויה

"11. המבקש הרשאה מיוחדת לטיסה לכלי טיס בלתי מאויש או לסדרה של טיסות, או שינויה, ישלם בעדה - (א) עד 15 ק"ג - 200 שקלים; (ב) מעל 15 ק"ג ועד 200 ק"ג - 3,600 שקלים; (ג) מעל 200 ק"ג ועד 2,000 ק"ג - 8,400 שקלים; (ד) מעל 2,000 ק"ג - 19,200 שקלים. (2) תוספת של 330 שקלים חדשים בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות. (3) המבקש שינוי הרשאה מיוחדת לטיסה או לסדרת טיסות לכלי טיס בלתי מאויש, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך 2,000 שקלים חדשים, וכן 330 שקלים חדשים בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות."

יש לי שאלה לגבי הרישה. מדובר על טיסה לכלי טיס בלתי מאויש או לסדרה של טיסות.

כן לכלי טיס בלתי מאויש.


"(4) מבקש שהגיש בשנה יותר מבקשה אחת להרשאה מיוחדת לטיסה או לסדרת טיסות לכלי טיס בלתי מאויש מאותה קטגוריית משקל כמפורט בפסקה (1), ישלם - (א) אגרה כמפורט בפסקה (1) פעם אחת בלבד באותה שנה; (ב) בנוסף אגרה כמפורט בפסקה (2) או (3), לפי הענין."

יש הערות? התקנה מאושרת.

תקנה 11 אושרה.

"12(א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן: (1) עד 5,700 ק"ג - 2,200 שקלים; (2) יותר מ-5,700 ק"ג עד 45,000 ק"ג - 11,100 שקלים; (3) יותר מ-45,000 ק"ג - 22,200 שקלים. (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים."

הערות? מאושר.

תקנה 12 מאושרת.

"13(א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא מוצר או כמה מוצרים מקבוצה ב' או ג' כהגדרתם בתקנה 106 לתקנות התיעוד, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים בתוספת 330 שקלים חדשים לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה המוצר המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש ב- 1 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים."

למה דווקא ב-1 בינואר למה לא עד? אני לא כל כך מכיר הוראות שתוחמות בדיוק ליום ספציפי.

אפשר עד ה-31 בינואר.

כתבתם פה: "ישלם המבקש ב-1 בינואר".

אפשר לכתוב עד ה-31 בינואר.


"13(ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא מוצר בודד מקבוצה ב' או ג' כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוצהר והוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground ) ומשך בדיקתו אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ובנוסף בעד הוצאות נסיעה ואש"ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר."

"והוצהר", הכוונה, אני מניח, לא בתצהיר. מה זה "הוצהר"?

אני לא חושבת שמבקשים תצהירים. התעשייה האווירית, מבקשים מכם תצהירים בשביל זה?

על AOG כן.

תצהיר בפני עורך-דין?

לא. אנחנו רק מוכיחים שזה AOG.

איך אפשר לדעת מהו משך הבדיקה? משך הבדיקה אינו עולה על שעתיים, זה משך בדיקה משוער?

מה השאלה?

איך יודעים שבדיקת מוצר AOG, משך הבדיקה אינו עולה על שעתיים?

איך אני יכול לדעת כמה זמן תארך הבדיקה בעת הגשת הבדיקה?

מעריכים לפי סוג החלק או סוג המוצר שאותו רוצים לייצר. כשהתעשייה האווירית צריכה לייצר משהו, שאחרת האווירון בחוץ-לארץ עומד, אני מניחה- - -

טיפול דחוף בשטח.

האם נכתוב "למשך בדיקתו המשוער"?

רת"א עושה את הבדיקה. אני יודע כמה בדיוק משך הבדיקה. הנושא של AOG הוא נושא חשוב מאוד במערכת היחסים בין רת"א לבין התעשייה האווירית, כי היא עושה פה, כמו שאתה רואה, הבחנה משמעותית מאוד בין חלקים רגילים לבין חלקים שצריך לשחרר מטוס. יש לנו עם התעשייה האווירית דיאלוג מתמשך באשר להגדרה מתי חלק בודד הוא AOG. מבחינת רת"א, AOG זה כשיש נושא של בטיחות. התעשייה האווירית מרחיבה את זה קצת, אבל אנחנו מסדירים את הנושא עם התעשייה האווירית, ואנחנו יודעים בדיוק כמה זמן לוקח לנו.

הבעיה, אם בעת הגשת הבקשה יודעים בדיוק כמה זמן תארך הבדיקה.

אנחנו לא יודעים. בסוף הבדיקה אנחנו יודעים.

לכן להערה של עורך-הדין עצמון יש מקום. מדובר בתקנות.

נכתוב "ומשך בדיקתו המשוער".

יש טבלה של כמה שעות זה אמור לקחת? הרי בכל התקנות עכשיו כתוב שמעל לשעתיים. האם יש מדד מסוים לאורך הבדיקות הנדרשות ברת"א.

אני לא מכירה.

זה דה-פקטו לכל מקרה ומקרה?

זה דה-פקטו.

בייצור חלקים של כלי טיס או בביקורת שלהם או בבדיקה, יש הערכות. בדרך כלל, לכל סוג של פעולה יש מפתח של היצרן לגבי שעות.

אנחנו לא מדברים פה על הערכות אצבע או על דברים תלויים באוויר. האם יש עוד הערות?

אני יושב-ראש איגוד הדאייה. בכושר אווירי ליצוא לא עשיתם הפרדה במשקלים. זה אומר שאם למישהו יש כלי טיס קל, והוא רוצה עכשיו לייצא, וכל מה שהוא צריך זה תעודת export cofa, שהיא דומה מאוד מבחינת העלויות שלה ל-cofa שנתי, הוא צריך לשלם את האגרה של 5,700 ק"ג, ואין הפרדה למטה מזה. זה לא נראה לי הגיוני.

זו הערה לתקנה 12(א).

מה אתם מציעים?

בכל העולם נהוג שהרשויות המקומיות נותנות אישור ליצוא.

עשינו הפרדה בין נוסעים פרטיים למסחריים. בכל נושא שהיה בהקשר של הטייס לבד, האיש הבודד שקונה מטוס או האיש הבודד שמשלם את הרישיון שלו, שם הורדנו את האגרות. איפה שזה נוסעים מסחריים--

שמשמש ליצירת הכנסה.

--ומשמש ליצירת הכנסה, לא עשינו הפחתות. וזה הרקע ללוגיקה שמלווה אותנו לכל אורך הדרך.

למה שלא תעשו הפרדה? אם זה איש פרטי שמוכר את כלי הטיס שלו עכשיו למישהו בחוץ-לארץ משום שאין שוק בארץ, שלא ישלם אגרה, הרי הוא לא עושה את זה למסחר.

צריך לראות אם אפשר להפריד.

נרשום לעצמנו ונבוא מחר עם הצעה או עם תשובה.

התקנה הזאת כבר אושרה. תקיימו את הדיונים האלה ותגיעו להחלטות, אפילו עם עצמכם

אין לנו שום בעיה עם אל על והתעשייה האווירית.

התקנה הזאת כבר אושרה, אבל אין שום בעיה, אם תרצו, מחר, אחרי שתקיימו את הדיונים האלה ותגיעו להחלטות, אפילו עם עצמכם בעניין הזה, אתם צריכים לדבר עם התעשייה האווירית או אל-על- - -

אין לנו שום בעיה עם אל-על והתעשייה האווירית. זה משהו מאוד נקודתי.

בסדר גמור. אתם רושמים לעצמכם ותתייחסו אל זה מחר. אם הם ירצו להכניס תיקון, הוועדה תתייחס לזה בנפרד. אני מבקש מכל מי שיש לו הערה, תיזמו. זה דבר חשוב בחיים, כי התקנה הזאת מאושרת, אלא אם מחר תזכרו לפתוח אותה, אם תחליטו שצריך לפתוח אותה.

תקנה 13 מאושרת.

יש שם שני שינויים קלים.


"14(א) המבקש רישיון מכון בדק או רישיון אחזקה עצמית ובו הגדר למכון בדק אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור), ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,533 שקלים חדשים, ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה כמפורט להלן: (1) הגדר עד 700 ק"ג - 1,000 שקלים; (2) הגדר יותר מ-700 עד 2,000 ק"ג - 1,500 שקלים; (3) הגדר יותר מ-2,000 עד 5,700 ק"ג - 3,000 שקלים; (4) הגדר יותר מ-5,700 עד 15,000 ק"ג - 5,392; (5) הגדר יותר מ-15,000 עד 30,000 ק"ג - 8,087 שקלים; (6) הגדר יותר מ-30,000 ק"ג - 10,783 שקלים; (7) הגדר מנועים - 2,500 שקלים; (8) הגדר אחר - 2,157 שקלים. 14(ב) ניתן רישיון כאמור בתקנת משנה (א) לתקופה של פחות משנה, ישלם המבקש בעד כל חודש או חלק ממנו 1/12 מסכום האגרה כאמור בתקנת משנה (א)."

הערות?

אני אקרא מה שכתבתי לרת"א, וזה מדבר בפני עצמו: אגרת מכון בדק או רישיון אחזקה עצמית מציע להבדיל בין שני אלו. ככלות הכול אחזקה עצמית אינה לכוונת רווח ואינה זמינה לכולי עלמא. זה בדיוק מה שמר רכס אמר, כשבן אדם מבקש רשות לאחזקה עצמית זה לא דומה למכון בדק. דרך אגב, באופן כללי צריך לזכור שכל אגרה שמושתת על מכון בדק מגיעה לצרכן. מכוני בדק שאני מכיר, אין להם מכרות יהלומים. ברגע שהעלו אגרות או הוא שילם אגרה, הוא גובה אותן מהצרכן. מעבר לזה, כשמדובר על אחזקה עצמית זה הצרכן ישירות.

אין חשוב מזה, היא מגיעה לבטיחות.

אני חוזר ואומר מה שאמרתי קודם. הפחתנו את האגרות. הוא מדבר על המשקלים הנמוכים, יש פה הפחתה. זו סוגיה ראשונה. סוגיה שנייה, כמות העבודה, שעות העבודה, פיקוח על אחזקה עצמית היא לא פחותה מכמות הפיקוח שאנחנו צריכים לפקח על גורמים ממוסדים, במידה מסוימת אפילו הפוך.

אני רוצה להבהיר שההבדל בין רישיון מכון בדק לרישיון לאחזקה עצמית איננו ההבדל בין פעילות מסחרית לפרטית. לחברת תעופה יכול להיות רישיון בדק לאחזקה עצמית שבו היא מורשית להחזיק את מטוסיה. אין קורלציה בין אחזקה עצמית ורישיון מכון בדק, שהוא פתוח לציבור, ובין הפעילות המסחרית או הפרטית, כפי שאומר מר טלמון.

אולי נכון לעשות הפרדה כזאת.

כבר בוצעה ההפחתה באגרות לפי המשקלים של כלי הטיס.

יש תוספת בפסקה (7) של הגדר מנועים, שלא היה בתקנות הקודמות?

כן.

נכון.

יש מכונים שמוסמכים לתקן מנועים.

קיבלתם תשובה?

יש אחר כך סעיף נוסף של חידוש רישיון, אני אתייחס לדבר נוסף.

אני שואל אם קיבלתם תשובה לסעיף הזה.

כן.

זה עונה גם לך?

במסגרת הזאת כן. אם כי יש לי הערה כללית. אסור לדבר רטרואקטיבית, אז אני אדבר קדימה. המודל שלי הוא ארצות-הברית, הם גם מפקחים עלינו פיקוח עליון, והצגתי את זה בישיבות קודמות, שבהן אדוני לא היה אז חבר כנסת. העלויות הן בכלל אפס או קרובות לזה. כשנגיע לדבר על אגרת רישוי, ואני מוכן להוציא את הרישיון האמריקני שלי- - -

אתה רוצה לוותר על הזכות שלך כשנגיע לדבר?

לא.

אם כך, נשמור את זה לאז.

אם אתה שואל אם זה הניח את דעתי- - -

התשובה היא כן.

התשובה היא לא.

אנחנו מאשרים את התקנה הזאת.

תקנה 14 אושרה.

בבקשה.

אגרת רישיון מכון הסמכה


"15(א) המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים, ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים. (ב) ניתן רישיון כאמור בתקנת משנה (א) לתקופה של פחות משנה, ישלם המבקש בעד כל חודש או חלק ממנו 1/12 מסכום האגרה כאמור בתקנת משנה (א)."

הערות? מאושר.

תקנה 15 אושרה.

גם פה יש הפחתה?

חזרה למחירים של 2007.

לכן גם אין הערות.

אגרה שנתית למכון בדק ורישיון אחזקה עצמית

"16(א) מחזיק ברישיון מכון בדק או ברישיון אחזקה עצמית ישלם, אחת לשנה, אגרת חידוש כמפורט להלן: (1) מטוסים עד 700 ק"ג - 6 הגדרים - 1,500 שקלים; (2) יותר מ- 700 עד 2,000 ק"ג - 6 הגדרים - 2,000 שקלים; (3) יותר מ- 2,000 עד 5,700 ק"ג - 6 הגדרים - 7,548 שקלים; (4) יותר מ- 5,700 עד 15,000 ק"ג - הגדר אחד - 10,783 שקלים; (5)
יותר מ- 15,000 עד 30,000 ק"ג - הגדר אחד - 32,349 שקלים; (6) יותר מ- 30,000 - הגדר אחד - 53,915 שקלים; (7) הגדר מנועים - שישה הגדרים - 6,470 שקלים; (8) הגדר אחר - הגדר 1 - 2,157 שקלים."


"(ב) המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים בעד כל הגדר שברישיונו. (ג) תשלום האגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב) ייעשה בתחילת כל שנה עד יום 31 בינואר."

כמה מכוני הסמכה כאלה יש בארץ?

יש שני מכוני הסמכה גדולים, שזה אל-על והתעשייה האווירית. יש כעשרה מכוני בדק.

יש 30 מכוני בדק.

מכון בדק זה מכון שבו מתקנים את כלי הטיס ומכון הסמכה זה מכון שבו מכשירים.

יש הערות?

איגוד הדאייה מחזיק כ-50 כלי טיס, שזה כמות גדול מאוד. הם יחסית דומים אחד לשני, אבל הם דגמים קצת שונים. באופן שבו התקנה מנוסחת "שישה הגדרים", יוצא שעל 50 כלי טיס, שכמעט כולם קצת שונים אחד מהשני, אנחנו צריכים לשלם 50 חלקי 6, שזה סכום יחסית גדול למכון לאחזקה עצמית, שכולו מבוסס על מתנדבים, הוא לא מכון מסחרי. הבקשה שלנו לרת"א, אולי במקרה ספציפי, או אולי לעשות את זה קצת יותר כללי, לבחון מחדש את הסוגיה של כמות ההגדרים, ובמקרים חריגים כמו אצלנו להתיר יותר הגדרים לכל תת סעיף של סכום שמוגדר שם.

במקור זה היה פר הגדר. הלכנו לקראתם וקבענו שישה. המספר שישה לא מספק? אם שמונה יותר טוב? אני לא יודע אם זה המקום לנהל פה את השוק. אין לנו כוונה לעשות את זה אין-סופי, משום שבסוף יש הבדלים בין המטוסים. לכול יש משמעות של פיקוח ואכיפה. אם השישה לא טוב, וצריך עשרה, נלך עד עשרה.

ניהלת על זה דיון עם רת"א לפני זה?

היתה תכתובת, אבל לא הספקנו לשבת, כי היינו עסוקים.

תהליך חקיקה אפשר למרוח עד אין-סוף, ואנחנו עוד עשר דקות ממילא קמים, אני פשוט צריך ללכת לישיבה אחרת ששם יש שלושה הגדרים. אי אפשר לקיים כך את הדיון. זה מסוג הדברים שצריך לסיים לפני שנכנסים לחדר הזה, ואז לזהות פה פערים, לא שבשלב החקיקה מתחילים לקיים את הדיון. צריך להיות מונח על השולחן הפער. אני אומר לך: בשלב הזה אני משאיר לשישה, אם תשכנע אותם והם ירצו לשנות, בשמחה רבה. אי אפשר להגיד לא הספקתי ולהיכנס לחדר, זה תהליך לא נכון.

אמרת דברי אלוהים חיים, שצריך לדון בזה קודם ולבוא לישיבה רק עם ההבדלים. זה לא בוצע.

מי הפריע לך?

אני יכול לבוא לישיבה עם עצמי 24 שעות, זו לא הבעיה, אבל אני צריך לשבת מול מישהו שיקשיב לי. אם אני כותב מכתב, ואפילו לא עונים לי, זה לא נקרא דיון. באופן כללי אנחנו סבורים שאי אפשר בכלל לקדם את הטייס, ואולי גם נושאים אחרים, ללא דיון בין הצדדים השונים. המומחיות פה והאינטרסים לא מונחים כולם בצד אחד. מה שאמרת נכון מאוד, אבל אם תשים לב לתאריכים, יודעים לפני ארבע שנים שצריך לדון בה עד 31 בדצמבר, והיא פורסמה רק לאחרונה, והמכתב של השר אל יושב-ראש הוועדה הוא מה-6 בדצמבר, ולוח-הזמנים הזה קצר מאוד, ואולי בגלל זה לא זימנו אותנו, אבל לא זימנו. זו עובדה קיימת.

רבותי ברת"א, אם הדברים, כפי שעולים כאן, אכן כך, אז בבקשה, לי לא בוער לקיים את הדיון.

קודם כול, בחודש מאי הוועדה האריכה את תוקף התקנות לעוד שבעה חודשים עד עכשיו, נערכו חילופי התכתבויות עם עמרי טלמון ודיונים על ההצעה הקודמת שאינה שונה בהרבה מההצעה הזאת, מעבר לכך נשלחה הצעת התקנות, התקבלו התגובות, תוקן כל מה שראינו לנכון לתקן. כך זה התנהל.

גם סוגיית ההגדרים למשל? היא תוקנה מאחד לשש?

כן.

הבקשה שלך כרגע לעלות ביותר.

אני זוכר שבתחילת השנה שילמתי לפי יותר הגדרים.

אלה תקנות חדשות.

יש מדרגות של עוד משקלים, ובמשקלים יותר נמוכים יש הנחה משמעותית.

אם התקיים התהליך הזה, אני כרגע מאשר את התקנה כמות שהיא.

איך תקנת משנה (ב) מתיישבת עם תקנת משנה (א)? מי שיש לו רישיון, משלם אחת לשנה אגרה של 1,000 שקלים חדשים בעד כל הגדר.

תקנת משנה (א) מתייחסת למכון בדק, תקנת משנה (ב) מתייחסת למכון הסמכה.

אם נחזור לנושא הקודם. ישבנו עם התעשייה האווירית, ישבנו עם אל-על, ישבנו עם ארקיע, ישבנו עם ישראייר, ישבנו עם כל מי שפנה אלינו, למעט כאלה שהסדרנו אתם את העניין בהתכתבות, אף-על-פי שזה פורסם ב-6 בינואר.

זה פורסם לציבור בנובמבר.

הספקנו לשבת עם מרבית הגופים, ונדמה לי שהשקט בדיון מדבר בעד עצמו.

לא מסכים אתך, אתנו לא ישבו.

כתבתם לנו?

כן.

נשמח לקבל את המכתב שלכם.

עכשיו תשמחו, אבל לא זימנתם אותנו.

התקנות מפורסמות באתר האינטרנט של רת"א.

קיבלת בוועדה מסלול ארוך מאוד להידברות.

אני מסכים אתך.

אני חוזר ואומר. תחת הכותרת של "סיוע לחקלאות", כשאנחנו מחפשים כל דרך לסייע לתחום החקלאי בארץ, תחשוב מה אתה יכול להפיק מזה, תחשוב איך לקבוע אילו עקרונות מנחים להמשך הדרך, תסכם ותוכלו לחזור לפה. אני אומר לך שתקבל סיוע, משהו שייחד את תחום התעופה החקלאית, כך נקרא לזה.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.

כדי שיהיה ברור על מה מדובר. עד לפני כמה שנים היה הגדר דאון, ואני בתחום התעופה 40 שנה, תחזקנו את הכלים בעבודה עצמית. הגדר דאון, לא חשוב אם זה ה"אולימפיה", או "קא 7", או מוצר אחר. התוצאות היו לא רעות, הואיל ומבחינת בטיחות, שזו בסופו של דבר המטרה הסופית, הדאייה היא במצב טוב מאוד. פתאום בבת אחת נהיה הגדר לכל דאון לחוד לפי תעודת הסוג שלו, וזה הקפיץ את העלות השנתית בפקטור. אותו דבר קרה במטוסים הקלים, כאשר חברה כמו כים ניר, שמעבר לעיסוקה בריסוס היא גם מכון בדק, שאני לקוח שלה משנת 1971. היה הגדר group a, שזה כל המטוסים מתחת למטוס מסוים ועם מנוע אחד, ופתאום נהיה הגדר לכל מטוס ומטוס לחוד. כתוצאה מזה ההגדרה קפצה - תקן אותי דיויד גולן - מאלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים אגרה שנתית. 43,000 אגרה שנתית למכון במקום אולי 2,500, אני לא זוכר את המספר. מובן שזה מתגלגל בסופו של דבר ללקוח, וזה עומד קצת בסתירה לעקרונות שרת"א הציעה. לכן, במכתבי מ-22 בנובמבר, הצעתי להפריד בין ההגדרים. מקובל עלי ש-787 וארבוס 320 זה לא אותו אווירון בכלל, אבל הצעתי בענווה לחזור למצב שבו group a היה הגדר, ואפילו group b היה הגדר, ואלה אותם מנועים ובערך אותם גופים, רק אחד מרכיב כך ואחד קצת אחרת. זה לא מצדיק הקפצה של האגרה בשיעור כזה. בסופו של דבר זה יורד ללקוח.

כרגע מדובר בהפחתה אל מול האגרה שהיתה ב-2009, מול מעל 2,700 - 1,500 שקלים. זו המשמעות.

זה הרבי והעז. הדבר האלה נאמרו כבר לפני ארבע שנים בדיון, ולכן אז קבעה הוועדה שהתקנות הן תקנות שעה. בניגוד להרגלי כתבתי מכתב וציינתי שאני שמח שרת"א נקטה בקו הזה, אבל צריך עוד מקצה שיפורים, זה הכול. אני מאוד שמח שנעשה צעד גדול קדימה. שלא תהיה אי הבנה, פה אנחנו מדברים על דברים שאני לא שמח בהם, לא על דברים שאני שמח בהם.

מה ההתייחסות העניינית?

מה שרת"א עשתה זה הוספת שתי מדרגות נוספות. עד עכשיו זה היה עד 2,730 - מחיר של 2,770 שקלים במחירים המעודכנים. התוספת היא של עוד מדרגה של עד 700 ב-1,500 שקלים, ועד 2,000 ב-2,000 שקלים. זו הפחתה משמעותית למשקלים הקטנים, וזה נותן את המענה.

זה טוב, אבל לא מספיק, אתה אומר.

בדיוק כך.

רבותי, אנחנו מאשרים את התקנה הזאת.

תקנה 16 מאושרת.

אני מתנצל, אני פשוט חייב לעזוב, ואין פה מי שיחליף אותי. הדיון יימשך מחר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30
PAGE
29