PAGE
11
ועדת הכלכלה

23.12.09

הכנסת השמונה -עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, ו' בטבת, התש"ע (23 בדצמבר, 2009) בשעה 09:30

תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב –מגרשי אחסגה)(הוראת שעה)(תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

עמיר פרץ

המשרד לביטחון פנים: רפ"ק רוני לוינגר

יואל הדר

רפ"ק גבי אבידן

אודי אלדר

עודד ברוק

עידית חכימי

רפ"ק אריה כהן

רפ"ק גל קפלן

חוה ראובני

חנן אהרון

עו"ד אינגריד הר אבן – איגוד המוסכים

איתי עצמון

לאה ורון

לאה קיקיון

תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב –מגרשי אחסגה)
(הוראת שעה)(תיקון), התש"ע-2009

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב –מגרשי אחסגה)(הוראת שעה)(תיקון), התש"ע-2009. מי מציג?

בפקודת התעבורה הוענקה סמכות להורות על אישור שימוש ברכב לרכב שהנהג שלו ביצע עבירות שמנויות בתוספת השביעית לפקודת התעבורה. אם אדוני מעוניין אפשר לפרט. רכב שמושבת מועמד במגרש שמיועד לכך. כדי להפעיל את אותו חוק הותקנו תקנות שבהן הוסדרו כל הכללים וכל הנהלים איך בדיוק תתבצע ההשבתה והאחסון במגרש החניה. עד היום התקנות האלה היו הוראת שעה. כיוון שהכנסת ביקשה מאתנו לערוך מחקר שבמסגרתו תיבדק האפקטיביות של התיקון הזה, אנחנו מבקשים היום להפוך את ההוראה הזו להוראה קבועה באותו נוסח שכבר קיים היום בלי לשנות דבר, לאחר שסיימנו לבצע מחקר והמחקר הוכיח את היעילות, דבר שגם נטען מזה זמן רב על ידי הגורמים המקצועיים במשטרה. אני מציע שנשמע את עורך המחקר. נמצאת כאן ד"ר עידית חכימי מהמדען הראשי במשרד לביטחון פנים ועורך המחקר עצמו, ולאחר מכן את המשטרה.

אני עברתי על המחקר ויש כמה נתונים שחסרים לי. אחד - מה העלויות של אדם שמושבת לו הרכב? בזה לא נתקלתי. מי שיכול לענות – בבקשה.

המחיר מוסדר בתקנות אחרות, נערך מכרז. המשטרה ערכה מכרז. יש לנו 9 מגרשים בפריסה ארצית. כל בעל מגרש התחייב למחיר שהוא קבע בתנאי שהוא לא עובר את מחיר המקסימום. אנחנו קבענו בתקנות מחיר מקסימום. המחירים הם לא אחידים - -

לפי סוג הרכב.

גם לפי סוג הרכב, וגם לפי ההצעה שהספק הגיש למכרז, ואת זה עשינו כדי לדאוג לצרכן. המחיר המקסימאלי בתקנות נקבע ל - 55 שקלים ליום. עד התקופה האחרונה נגמר המכרז הראשון - היו מגרשים שגבו 10 שקלים ליום, 7.5 שקלים ליום, 20 שקלים ליום. ברוב המגרשים – המחיר היומי היה נמוך באופן משמעותי מהמחיר המקסימאלי שנקבע בתקנות.

יש לך את הנתון של מחיר ממוצע בפועל?

אני מעריך שהוא עומד על 30 שקל.

יש פה נציגים של מגרשים? הוזמנו ולא הגיעו.


עוד שאלה – נבחנה חלופה אחרת לצורת השבתה? יש חלופה אחרת להשבתה של רכב מאשר סגירת רכב בחניון?

הסמכות שניתנה לקצין משטרה להשבית את הרכב מוקנית בחקיקה ראשית בסעיף 57. לאחר דיונים ארוכים שקדמו, לאחר דיונים ארוכים שקדמו, לפני 3-4 שנים, ראינו שאנחנו צריכים כלי ענישה אפקטיבי שהוא עליית מדרגה מעל פסילת רישיון הנהיגה. למעשה, עד לפני כמה שנים הכלי האפקטיבי שהוא לא מאסר היה פסילת רישיון הנהיגה. ראינו שהיו כותרות בעיתונים ש: "מאה אלף אנשים נוהגים בפסילה", "80 אלף אנשים נוהגים בפסילה", ואז נבחן הצורך להעלות רמה בענישה ולקבוע ענישה כלכלית, ענישה שתפגע בכיס רק בעבירות חמורות. אני רוצה לציין שאנחנו שומרים על העבירות המנויות בתוספת השביעית רק לעבירות חמורות במיוחד, עבירות שיש להן מניע כלכלי – כמו מטען עודף, כמו הסעת נוסעים מעל למותר. יש לחצים מכל מיני כיוונים להגביר את רשימת העבירות שבגינן ניתן יהיה להשבית. אנחנו לא רוצים להפוך את זה לדבר קל. אנחנו שומרים על עבירות חמורות ואנחנו מרגישים כבר הרבה שנים שזה מוכיח את עצמו.

והמחקר גם מראה שזה מוכיח את עצמו.

יש לנו ביסוס אקדמי.

השאלה שלי, אני אחדד אותה מזווית אחרת. אין לי ויכוח שאדם שעבר את העבירות האלה, צריך להשבית לו את הרכב. מרגע שהחלטת להשבית לו את הרכב – האם החלופה של אחסון הרכב במגרש היא החלופה היעילה והזולה ביותר לכולם, או, למשל – סינדול הרכב ל-30 יום, ליד הבית שלו. האם זה נבחן?

כן. לפני שנקבעו המגרשים האופציה בסעיף היתה שהוא יוכל להחנות את הרכב ליד הבית שלו, אבל ראינו שזה לא יעיל, קשה לאכוף את זה וגם האפקט ההרתעתי הוא הרבה יותר נמוך.

למה?

למשל – אדם נהג בשכרות גבוהה. יש הבדל משמעותי כלפי עצמו וכלפי הסביבה אם הרכב עומד ליד הבית, ובעצם אף אחד לא יודע שהוא נענש.

יש לו רכב עם סנדל - - עומד סתם זה לא אותו אפקט. אני מדבר - אם עלות של לשים לו סנדל ל- 30 יום למנוע את העלות של גרירה למגרש, למנוע את העלות של האחסנה במגרש, למנוע בזבוז של מגרשי חניה.

הרוב- לא נגררים.

אנחנו נותנים אופציה - -

רישיון זמני, קראתי.

· להביא את הרכב בכוחות עצמו למגרש.

יש פה הליך ממוצע של בערך 1000 ₪ לרכב על האחסנה שלו. השאלה היא האם באמת סנדול - -

אני רוצה לציין שלקצין יש, כמובן, שיקול דעת. מעבר לזה –יש מקרים שבתי המשפט מקצרים את השהייה.

ויש גם תקופות של מעבר ל -30 יום.

רק אם זו עבירה חוזרת, במשך שלוש שנים.

אני רק רוצה לציין שחלק מהשאלות שאותן הפנית – התשובות להן מופיעות בחקיקה ראשית, בפקודת התעבורה, חוק שהתקבל כבר לפני כמה שנים, כל ההוראות לגבי העמדת רכב במגרשים.

אני מבין שזה הפתרון היום. אני למדתי את החומר השבוע. לא הייתי בדיונים הקודמים. אני לא בא להתווכח אתכם על ענישה. אני חושב שהיא טובה, היא אפקטיבית, למדתי גם מהמחקר שהיא אפקטיבית, אין על זה ויכוח. אם אפשר להשיג את אותה מטרה בפחות עלות, זה מה שאני חושב.

זה ידרוש שינוי בחקיקה ראשית.

זה הזמן לבחון את זה, רציתי לקבל תשובות.

יש לציין שהממצאים של המחקר שהם ממצאים, אני מניחה, שכוללים גם את העלות. זאת אומרת, אם יש אפקט הרתעתי ואפקט של תועלת אז המעקב אחרי ההצלחה הוא בנתונים האלה. אם אנחנו נלך על אמצעי שונה של השבתה, נצטרך להיערך לזה, כי יכול מאד להיות שגם הנזק הכספי שנגרם הוא גם משתנה שמהווה משתנה שמשפיע על ההתנהגות העתידית ועל היבט ההרתעה. בהחלט אפשר לשקול את זה, אבל נתוני המחקר הם אקטואליים לשיטת ההפעלה הנוכחית.

הנושא של סינדול נבדק בעבר?

סינדול לא עשינו, אנחנו כן השבתנו רכבים ליד בתים של אנשים - -

בהוראה לא להשתמש ברכב.

אחרי שראינו שאין לנו יכולת לאכוף את זה, הדוגמה אולי הביזארית ביותר זה שהבדואים היו משביתים את הרכב ליד האוהל. לך תמצא איפה האוהל ואיפה הרכב. הבנו שזה לא היה יעיל, מבחינתנו. זו היתה בדיחה.

איך באמת מבחינה אזרחית מתמודדים עם שאלת הבעלות של הרכב?

אנחנו לא נוגעים בבעלות. אין שום טרנסאקציה קניינית.

לא – נניח שמישהו השאיל רכב לחבר? מה אתה עושה במקרה כזה?

אנחנו מחייבים את הקצינים לערוך שימוע למי שנפגע מההחלטה ולטעון את טענותיו. זאת אומרת שאם בעל הרכב עבר את העבירה ובעל הרכב הוא מישהו אחר – מישהו שהוא השאיל לו או מישהו אחר.

מה ההנחיות? מה זה משנה אם הוא טוען. הוא יטען שזה רכב שהוא השאיל למישהו.

מבחינת החוק, הסמכות של הקצין נשארת בעינה.

מה זה סמכות? הסמכות שלו להחליט כן או לא. מה ההנחיות שלכם? הוא לא יכול להפעיל שיקול דעת. מישהו נתן את הרכב לשכן. הוא נסע, נתפס. מה ההנחיות – שזה לא משנה או כן משנה? שאדם צריך לבחון כאשר הוא משאיל את רכבו. כמובן שהעסק מסתבך כאשר מדברים על בני משפחה. אבל בוא נאמר – גם באחריות משפחתית יש בעיה של חוסר סבירות כי לפעמים הרכב הוא לא של הילד שנתפס בשכרות, אבל, במידה מסוימת הוא אומר – אני רוצה שהמשפחה תהיה אחראית גם למה שמתרחש עם הבן שלה, וזה בסדר. יש בזה היגיון. אני פשוט מכיר מקרים של כאלה – מי שנגנב לו רכב והשביתו לו.

אז זו טעות.

לא רק השביתו לו – גם תבעו אותו לדין וגם שילם בסוף קנס. מישהו לקח לו את הרכב בלי רשות. אבל זה מקרה חריג. בשביל זה יש עורכי דין. גם הם צריכים להתפרנס, לא רק החניונים.

לא. הסעיף קובע במפורשאם הרכב נלקח בלי ידיעתו או בלי רשותו – לא תתבצע השבתה. כל מקרה נבדק לגופו. אחת ההנחיות שניתנות לקצינים היא לבדוק מה הזיקה בין בעל הרכב לבין הנהג בפועל. כמו שאמר חבר הכנסת – אם זה קשרי משפחה, זה עניין אחר. אם הזיקה היא רחוקה וזו רק השאלה חד פעמית ליום מסוים, אז הדברים האלה נלקחים בחשבון. בהחלט.

מה ההנחיות?

אלה ההנחיות. להפעיל שיקול דעת .

שיקול דעת זו לא הנחיה.

זה בדיוק האפקט ההרתעתי, שלא תמסור את הרכב בקלות לאנשים שיש חשש שיבצעו עבירות.

אני חושב שבעניין של רכב שלא בבעלות משפחתית ההנחיה צריכה להמיר את העניין של זה לאיזושהי הרתעה למי שנהג, זה מה שצריך להיות, כי כמו שאתם אומרים – זה דבר חד פעמי ויכול להיות שמישהו משאיל רכב מטוב לב ופתאום תופסים את הנהג, והרכב שלו זה הדבר הכי קריטי בחיים – לעבודה, לפרנסה וכו'. אני מכיר מצבים שמשפחה יכולה להתדרדר מזה שהרכב מושבת חודש. זו לא רק הרתעה זה גם הרס שלם של משפחה, והפרופורציה בפועל משנה את רוח החוק. על אחת כמה וכמה כשמדובר בדבר בעניין שהוא עניין שאין לו שום קשר לבעלות המשפחתית בשום צורה. לדעתי, במקרה הזה צריך להטיל ענישה יותר חמורה על מי שנהג ולא לגלגל את זה - -

יש סיטואציות נוספות של זיקה של בין בעל הרכב – חבר הכנסת כאן נתפס לזיקה המשפחתית כזיקה בלעדית שיכולה להצדיק השבתה של רכב ששייך למישהו אחר, אבל אני מדברת באופן מאד מאד בולט – רכב ששייך למעסיק. נהג אחר ביצע את העבירה. הוא בעצם ביצע את העבירה באינטרס של בעל הרכב. הרכב רשום על שם מישהו אחר. אבל הוא הסיע נוסעים במספר העולה על המותר, הוא חרג משעות נהיגה ומנוחה המותרות, הוא הסיע 40% עומס יתר. אלה גם עבירות של השבתה. יש גם מצבים שבהם בעל הרכב ידע או בוודאי צריך היה לדעת כשהוא נותן את הרכב למישהו שעומד לבצע את העבירה. אם אנחנו מדברים, למשל – אם הוא נותן את הרכב למי שמעולם לא היה לו רישיון נהיגה. לכן, כל הדברים האלה הם נדבכים שצריכים להיבדק: הזיקה בין בעל הרכב לנהג העבריין, הזיקה בין בעל הרכב לעבירה עצמה. יכולים להיות מצבי קיצון ולא רק בגניבה, שבוודאי לא צריך להשבית רכב במקרה שהנהג הוא הגנב.

בעלות בחברה היא בעלות, מבחינתי. בהגדרת בעלות – התנועה בין הנהגים בחברה מבחינתי לא משנה. זו בעלות, נקודה. כמו שתוך משפחה. חברה זו משפחה, מבחינתי. בהגדרה. אבל אני אומר לך – עם כל הכבוד, שיקול דעת? ממה מושפע הקצין בשיקול דעת? מתאונה שהיתה בבוקר. מזלו של אותו נהג שבאותו בוקר היתה תאונה מחרידה חס וחלילה, שלא קשורה לשום דבר. הוא מגיע למצב רוח שממצים אתו את הדין ומישהו אחר, שהגיע עם מצב רוח אחר - - לכן אני אומר שצריך לתחום את שיקול הדעת ולתחום אותו בזה שאם הרכב לא בבעלות משפחתית או חברה, שם צריך להמיר את הענישה, על הנהג שביצע את העבירה ולא - -אבל ודאי שאנחנו לא הולכים עכשיו לשנות את החוק.

אפשר לשקול את זה בחקיקה ראשית, אבל זה לא בתקנות.

אבל גם אז – לדוגמה מישהו השאיל למישהו רכב באופן חד פעמי לצורך יציאה לבילוי. אם הייתי קצין משטרה היה מאד משנה לי האם אמרת לו לא להעיז לשתות - -

אתה מבין את הבעיה? אתה קצין משטרה שמשנה לך, וקצין משטרה אחר – זה לא משפיע אליו. ופה יש בעיה בצדק הטבעי. אני נ גד שיקול דעת שהוא – שיקול דעת הדעת יכול להיות על טווח הענישה – שבוע, חודש, חודשיים, דברים כאלה. שיקול דעת בעצם הסימון של השם הוא לשים מכשול בפני עיוור. אם הייתי קצין הייתי רוצה להיחשב לקצין מחמיר. כולם, בצדק, במצב תאונות הדרכים. לכו, דעתך מאד חשובה – אבל לא אתה הקצין שנמצא שם ולא כל הקצינים דומים אחד לשני ובצדק. לא יכולים לצפות לאיזו שבלונה של קצינים. לכל אחד יש את מרחב השיקולים שלו. זה בסדר. במקרה הזה לפי דעתי זו מכשלה, אבל זה לא הדבר הדרמטי עכשיו. יכול להיות שהייתי דורש מכם לפרסם באופן הרבה יותר משמעותי שיידע האדם שמשאיל את רכבו שהוא יכול לשאת בנזקים שהם הרבה מעבר למה שהוא חולם, אפילו. ושם, לדעתי, בפרסומים שאתם עושים – לפחות זה. לפי דעתי צריך באמת לפחות לעשות פרסום מאד מסיבי שאדם יידע שיש פה אחריות גורפת כשהוא אפילו רק עושה טובה למישהו. זו לפחות מחויבות כלפי האזרחים שלנו.

אלה גם ממצאים שעולים מן המחקר. שיש צורך בהסברה.

אני שמח שקלעתי לדעת גדולים.

לדעת מחקרים.


נתון אחד שחסר לי – זה עלות של סינדול. מישהו יכול להגיד לי אותה?

זו שאלה במקומה.

אפשר להחנות את הרכב ליד הבית עם סנדול למשך 30 יום.

אבל לסנדול יש משמעויות אחרות, זה לא רק כסף. ומי יפקח?

מה יש לפקח על סנדול.

אפשר לפרק אותו?

בוודאי. מפרקים את זה חופשי. יש היום איזוק אלקטרוני ומרמים. אז לא ירמו בסנדול שהוא לא אלקטרוני?

לא הייתי שובר סנדל שהמשטרה שמה. אני לא יודע, זה נראה לי שאלה מקרי קצה. הענישה העיקרית פה היא ההשבתה של הרכב. התוצר לוואי זה הצורך להחנות אותו והעלות הכספית. אם אתה רוצה להטיל גם קנס כספי – תטיל קנס כספי שיגיע למדינה. פה, מי שמרוויח זה בעלי המגרשים, ואין לי בעיה, זו הפרנסה שלהם, אבל לא זו המטרה. אם תגיד לי שהסנדול עולה 700-800 ₪, ההרכב והפירוק אולי נגיד שההפרש לא מצדיק את המעבר משיטה לשיטה. אבל אם יגידו לי שסנדול במכרז לכמויות יכול לעלות רבע מעלות החניה, אז חבל על הכסף הזה. הוא יכול לשמש למטרות אחרות. אתה רוצה לגבות אותו בכוח? תגבה בקנסות ואת הכסף תשקיע בפרסום, בחינוך לבזהירות בדרכים - שכן יתן יותר תועלת מאשר רכבים שמתייבשים בשמש באיזה מגרש חניה. לכן – לא שמעתי את הנתון הזה. בכל השאר אני אתכם. קראתי כל דף שהגשתם.

זה לא נושא שידענו שצריך להתכונן עליו אז לא התכוננו, אבל מעבר לזה צריך כאן לבחון הרבה שיקולים נוספים, כמו, למשל – העמדה של 200 רכבים בחודש ברחובות, כאשר הם נעולים. צריך לבחון כאן את כל השיקולים.

זו לא שאלה.

- -

אנחנו מדברים על כמה, על אלף בשנה?

כשהיו דיונים כשחוקקו את החוק לקחו בחשבון שבערים - יש פה את חניון הלאום – ממול לכנסת, יש שלט גדול בכניסה לחניון –שזה מגרש אחסנה לעבירות תנועה חמורות. עצם זה שכלי רכב נוהגים, נהגים תמימים רואים את המגרש ואת השלט – יש לזה ערך הרתעתי.

דווקא מהכיוון הזה- אם הייתי רואה את הרכב של השכן שלי עם הסנדל בכל יום כשהייתי יוצא מהבית, אל"ף – זה לא נעים לו, בי"ת – זה יותר הרתעתי. אני עוד לא נתקלתי במגרש כזה, עד שקראתי את החומר לא שמעתי על זה יותר מדי, אבל אם הייתי רואה ושומע – תאמין לי, זה יותר למען "יראו וייראו". אבל לא מפה באתי. באתי משיקול כלכלי, אנחנו גם ועדת הכלכלה – אני לא יודע מה המונחים השנתיים בכסף שמתבזבזים פה. יש פה אלמנט של בזבוז, אלא אם תגיד לי שהסנדול – יש פה מניעה טכנית, העלות הכספית קרובה לעלות של אחסנה, ואני לקחתי כאן אחסנה ממוצעת. יש פה גם אלמנט – אם אב נותן את הרכב לילד והילד שותה יותר מדי, משביתים את הרכב, וזה אבא שמרוויח שכר מינימום. אתה לא רק לוקח לו את הרכב, אתה גם מטיל את הקנס הזה של עלות חנייה, ואולי יותר מכך, שיכול להגיע גם לאלפיים ₪ בחודש. אם היית יכול לפטור אותו בסנדול של הרכב לפעמים זה קריטי, זה יכול לבוא לפעמים על צרכים בסיסיים של אותה משפחה.

אני מציע שתבחנו את זה. אין לנו דרך לדון בזה בלי שתתנו תשובה ליושב הראש כמה זה עולה. נאשר בעוד שבוע.

אל"ף – אנחנו חייבים את זה עכשיו.

יש לנו מכרזים.

תמתינו עוד יומיים.

התיקון הוא לא תיקון של התקנות. אם רוצים להפוך את זה לסנדול – צריך לתקן את החוק. זה הליך נפרד לחלוטין.

זה בחקיקה ראשית, צריך להכין תזכיר. זה לא במסגרת התקנות האלה.

אני בהחלט משאיר ליושב הראש את שיקול הדעת בעניין.

אני מציע שנאשר לשנה, ובשנה הזו נבחן את החלופה. בעוד שנה, בעזרת השם, אנחנו עדיין פה. ובעיקרון אין מניעה לאשר את זה קבוע, אבל אני חייב, כדי להיות שקט ורגוע, אם אני מרים את היד בעד שאני לא גורם נזק לאנשים, ואני אתכם- ברמת הענישה אני אתכם, מאה אחוז. גם אם תביאו עונשים יותר חמורים ותרצו יותר – אין בעיה. מבחינת החלופות הכלכליות, זו הזווית שבה אני מסתכל על זה – אני לא רגוע. אז מקסימום – קבענו פגישה לעוד שנה. אז איך עושים את זה שזה יהיה רק לשנה ולא קבוע?

אנחנו כבר נשנה את הנוסח בהתאם.

אני מאיגוד המוסכים. לנו מאד מאד חשוב שהרכבים שנוסעים בכבישים יהיו תקינים. אנחנו הבחנו שמאז שנכנסו התקנות האלה כהוראת שעה לתוקף, האפקטיביות של פעולות המשטרה בהחלט עלתה, ויש קוהרנטיות ברורה בין המכוניות שנגזר עליהן איסור שימוש ובין רמת אי התקניות שלהם. פעמים רבות הרכבים הללו גם מתוקנים באופן מאד פרוביזורי במוסכים בלתי חוקיים ולכן אנחנו ממש מפצירים בכם, כמחוקק, לתת למשטרה את מרב הסמכויות להוריד את הרכבים האלה מהכביש - לא רק אלה שביצעו עבירות, אלא גם כאלה שהם בלתי תקינים, ולעודד את המשטרה, כי לא היו לה כלים קודם לכן. אם כבודו רוצה לדון בהיבטים כלכליים אז יש פה היבטים כלכליים כבדים ביותר.

סליחה, לא הבנתי – את מתכוונת שרכבים לא תקינים גם יושבתו?

זו הוראה נפרדת. אנחנו כרגע מדברים על רכבים שעברו עבירות. אבל יש קוהרנטיות ברורה. גם רכבים שנוסעים בעומס יתר הם בדרך כלל רכבים בלתי תקינים. תמיד יש קשר בין הדברים. והרכבים הבלתי תקינים גם מתוקנים לרוב במוסכים לא מורשים. יש פה עוד תופעות כלכליות שמן הראוי לשרש אותן.

אז מה ההצעה?

תמיכה גורפת במתן סמכויות למשטרה כי לפני התקנות האלה הם באמת התקשו לאכוף את זה, והיתה נסועה של רכבים בלתי תקינים בכבישים. אין גם צורך לדבר על ההיבט הבטיחותי, כמובן.

אנחנו מקבלים את ההצעה שלך שבעוד שנה תביאו גם איזה ניתוח לעניין, אם יש מה להוסיף, כי עכשיו לא נעכב את התקנות.


אדוני היושב ראש, אתה יכול לרשום שאני בעד התקנה.

אני קורא את התקנות : "תקנות התעבורה 0איסור שימוש ברכב- מגרשי אחסנה)(הוראת שעה)(ץיקון), התש"ע-2009.


בתוקף סמכותי לפי סעיפם 576(א)(ב)(2) ו- 57ו' לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה) בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובהתייעצות עמו, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

(1) במקום תקנה 9 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב – מגרשי אחסנה)(הוראת שעה), התשס"ו-2006 יבוא:

"תוקף – 9. תוקפן של תקנות אלה עד ליום31 בדצמבר 2010".

תודה, אני מעלה להצבעה: מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים, התקנה אושרה עד 31 לדצמבר, 2010.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10