ועדת החוקה חוק ומשפט

22
8.12.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"א בכסלו התש"ע (8 בדצמבר 2009), שעה 09:00

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'' 63) (חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה), התש"ע–2009, של חה"כ אופיר פינס-פז

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

טלב אלסאנע

אופיר פינס-פז

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים

סנ"צ דן שני, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, רמ"ד תביעות-את"ן

פקד שגית שועלי, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, קצינת תביעות

חנן אהרון, משרד התחבורה, סגן מנהל אגף הרישוי

חוה ראובני, משרד התחבורה, סגנית בכירה ליועמ"ש

עו"ד מוהנד נאסר, משרד התקשורת, הלשכה המשפטית

עו"ד שירי לנג, הנהלת בתי המשפט, הלשכה המשפטית

עו"ד מלכה צדקה, הנהלת בתי המשפט, חטיבת תפעול ומזכירויות

הרצל בר-מג, דואר ישראל, מ"מ מנכ"ל

נילי יבניאלי, דואר ישראל, מנהלת תחום אסדרה שירותית

עו"ד עמי רוטמן, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יועמ"ש

סיגל קוגוט

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 63)
(חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה), התש"ע-2009, של חה"כ אופיר פינס-פז

בוקר טוב. אנחנו נדון היום בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 63) (חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה), התש"ע-2009, של חבר הכנסת אופיר פינס. נגמור את זה לצורך הקריאה השנייה והשלישית. איפה אנחנו נמצאים?

הגענו לנוסח מוסכם שהוועדה אישרה לקריאה הראשונה, ושאלנו את כל הגורמים, כי בעבר חשבו שאולי יהיו פה הרחבות לעניין נקודות ולעניין נושאים אחרים, אבל כולם אמרו שהדבר דורש עבודה נוספת, לכן אנחנו עומדים בדיוק במצב של הנוסח הכחול. כרגע איש לא מבקש להרחיב את הנוסח על עניינים נוספים, ואין מחלוקות על הנוסח.

אם כך נקרא את הצעת החוק ונצביע עליה. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה

לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה‏, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה"- - -

כתוב "מהחזיק" או "מלהחזיק"?

בגלל שזה הנוסח שכתוב בסעיף, חזרנו עליו.

מה זו המלה "מהחזיק"? אני חושב שאין מלה כזאת בשפה העברית, כדאי שתבדקו את זה. לדעתי "מלהחזיק" צריך להיות.

זה הנוסח בסעיף 67.

מה שהנסחית שלכם תחליט, אנחנו נקבל.

לקחנו את הרישה, גם אם היום זה ארכאי.

לא נגיש הסתייגות...

אם אני אכתוב "מלהחזיק" תבקשו להגיש הסתייגות...

זה בדיוק מה שאמרתי, שאם תכתבו "מלהחזיק", לא נגיש הסתייגות.

בעקבות נאומו של שר המשפטים אתמול, שצריך להחזיר את המשפט העברי, עטרה ליושנה, אז "מהחזיק" אני מניח שזה כתוב באיזה מקום במשפט העברי, אז נחזור אחורה.

"עניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה‏, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי סעיף 67 האמור גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237" - שזה סעיף ההמצאות - "אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 237(ג)" - שמחייב את בית משפט לתת את דעתו על זה - "זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה: חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה; הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל-פה לפי סעיף 97;" - שזה בעל פה בבית משפט - "ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון; הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון נדחה לבקשת הנאשם;--

"שונה לבקשת הנאשם" זה צריך להיות.

את צודקת.


--בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה והטעם לאי-ביצוע המסירה."

פה צריך לתקן: "המועד שבהם היא נמסרה, או במקרה שלא נמסרה, הטעם יהיה המסירה."


שלום לך, חבר הכנסת פינס.


פה בסעיף 5 יש סתירה. חסר פה משהו. "מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה- - -", הרי אנחנו מדברים על מצב שהיא לא נמסרה.

"והטעם לאי-ביצוע המסירה" לפי העניין.

צריך להיות פה עוד משהו, כי אחרת זה לא מובן.

לפי העניין.

או הטעם לאי ביצוע המסירה.

סגן ניצב שני, אתם צריכים לדאוג. מה שכתוב בסעיף קטן (3) "אזהרה, בכתב או בעל פה, לפי העניין" - אני לא יודע איך אפשר לעשות הזמנה לדיון בכתב או בעל פה - אתם צריכים לדאוג לדבר הזה.

אפשר, בעל פה זה בדיון.

אתם מבינים, רבותי, שצריך יהיה לגרום לכך ששופטי תעבורה, כשהם דוחים דיון לבקשת נאשם, יכתבו בפרוטוקול שנאשם הוזהר. אם תשכחו אחר כך כל העסק הזה לא יהיה קיים.

זה ידוע לנו, גם על הטפסים של הדוחות, וגם נסב את תשומת לב כבוד בתי המשפט לכתוב פסקה- - -

אל תסבו את כבוד בתי המשפט, תסבו את תשומת הלב של השופטים לעניין.

זו הכוונה.

הנהלת בתי המשפט, יש פה מישהו? נא לשים לב שבהזמנות זה צריך להיכנס, כי אחרת אנחנו מחוקקים חוק שיהיה חבל. בבקשה, גברתי.

אולי זה מכוסה להנחת דעתכם, אבל לא כתוב פה לאיזו כתובת מבוצעת המסירה של ההודעה על הפסילה. עניין הכתובות הוא עניין קרדינלי בתהליך הזה. יש הכתובת שבדוח או בהזמנה לדין, אולי צריך לחדד לאיזו כתובת המסירה.

לכל הכתובות, לפי דעתי.

את מחזירה אותי לדיון שניהלנו לפני שבוע בשאלת הכתובת, ואם אדם צריך להודיע או לא צריך להודיע על שינוי כתובת. יש לאדם כתובת שרשומה במשרד הפנים, זו הכתובת הפורמלית שלו, ולכתובת הזאת זה נשלח.

הסעיף מפנה ל-237, וסעיף 237 אומר: משלוח מכתב רשום לפי מענו של אדם, התאגיד או חבר בני האדם. אני לא מתקנת בסעיף הזה, כי יש הסעיף המרכזי איך מזמינים אנשים לדיון.

השאלה, אם לא צריך להגיד: לכתובת כאמור בסעיף 237.

לא, כי את אומרת שההזמנה תהיה לפי סעיף 237.

היא מעלה נקודה חשובה. זה כאילו טכני, אבל זה מהותי. במשרד הפנים לא פעם רשומה יותר מכתובת אחת, שתדע אדוני.

יש יותר מכתובת אחת?

על פי חוק אפשר שיהיו שתי כתובות: מען מגורים ומען למשלוח דואר.

עם זה יש לנו בעיה.

אין לכם בעיה, צריך לשלוח לשתי הכתובות.

לא, למען למשלוח דואר.

אם לא תכתוב את זה במפורש, אדוני היושב-ראש, הם לא ישלחו לשתי הכתובות, חד-משמעית.

אפשר להסתפק במען למשלוח דואר.

השאלה היא אחרת, אופיר פינס. אם אדם נותן כתובת למשלוח דואר ואדם נותן כתובת מגורים, אני לא אכתוב את זה. אם שליח בית משפט הולך אליו, הוא הולך לכתובת המגורים.

אני אומר לכם: שתי הכתובות, משום שמדובר במסירה ביד. הכתובת למשלוח דואר יכולה להיות תיבת דואר, ששם אין סיכוי שתהיה מסירה ידנית. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו רוצים לעשות את מרב המאמצים כדי להבטיח שהתוצאה תהיה התוצאה שאנחנו רוצים, אם יש שתי כתובות תשלחו לשתי הכתובות. במקום 16 שקלים, זה יעלה 32 שקלים.

אני רוצה לרשום את זה בסעיף 239ב.

לא בסעיף 239.

מה זה "מענו", זו השאלה. אני רוצה לרשום את זה, רבותי, בסעיף 239ב: " הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום" לכתובותיו הרשומות במרשם האוכלוסין.

אם כבר, צריך בסעיף 237, כי זה איך מזמינים אנשים לדיון.

לא, אני מדבר על המקרה הספציפי הזה, כי פה אני יוצר חזקת מסירה מיוחדת. באופן קבוע, שישברו את הראש, הם רוצים, שיתקנו. אני מדבר על המקרה הספציפי הזה, אני לא מתעסק בכלל בכל המסירות.

את מדברת על החזקה. את עושה דבר שהוא מעבר למה שאת עושה בחוקים אחרים.

אני עושה פה חזקה מיוחדת. חבר הכנסת פינס צודק - לכתובותיו הרשומות במרשם האוכלוסין. אם יש לו שתי כתובות, שישלחו לשתי הכתובות.

לא יודעים מראש מתי לא תהיה מסירה, ואז יצטרכו את כל גזרי הדין לשלוח פעמיים.

דני שני, זה יכול להיות, אבל כדאי לך. עדיף שהחזקה הזאת תחול עליו, אז שלחת שני דברי דואר לשתי הכתובות בדואר רשום.

האדם היחיד שמבסוט פה זה האיש של רשות הדואר, הוא היחיד שמחייך.

אנחנו בעד ארבע כתובות...

אנחנו הופכים את זה במקום מסירה אישית.

מי שמממן את זה, זה לא המשטרה, במקרה הזה, זו הנהלת בתי המשפט.

אני בטוחה שלא להרבה אנשים יש שתי כתובות. אם אנחנו מעבירים את נטל ההוכחה על הנאשם, שיבוא ויוכיח למה יש לו כתובת כזאת, והוא לא קיבל בכתובת הזאת. זה קצת בעיה מבחינתי.

לאיזו כתובת תשלחי את זה?

אני שולחת לכתובת בכתב האישום.

לא טוב, יש לו כתובת למשלוח דואר. תשובה לא טובה.

זה מה שיש לי.

כתובת כתב האישום זו הכתובת שרשומה בתעודת הזהות או ברישיון הנהיגה.

אולי הדפיסו את רישיון הנהיגה שש שנים קודם.

ככל שאת מעמיקה בדיון, את מוכיחה לנו כמה נכון לעשות את התיקון הזה.

בית המשפט מקבל את כתבי האישום מהתביעה כפי שהם. כמו שאתם יודעים מחוק סדר הדין הפלילי, למזכירות בית המשפט אין שום אפשרות לשנות שום דבר על כתב האישום, הכול מצריך חתימת תובע, ולכן אין לי שום דרך לשנות שום דבר.

את לא צריכה לשנות. מישהו ביקש שתשני?

אם אני שולחת את גזר הדין, אני שולחת לפי הכתובת שמציגים לי. אני לא רשות חוקרת, אני הנהלת בתי המשפט.

כתוב היום בסעיף 237 איך מזמינים, וכתוב שזה למענו של האדם.

שאלה לי אלייך. נהגתי במהירות מופרזת, עצרו אותי, ביקשו את התעודות שלי, נתתי את התעודות, רשמו כתובת, קבעו לי דיון בעוד שמונה חודשים. בינתיים עברתי דירה, שיניתי את הכתובת גם ברישיון הנהיגה, גם בתעודת הזהות גם בביטוח הלאומי. לא התייצבתי לדיון, לאן את שולחת לי את גזר הדין?

אין לי דרך אחרת מעבר למה שיש לי בכתב האישום.

אם התנהל המשפט שבע שנים?

אם התנהל חמש שנים משפט?

התובע מבקש אולי לאתר את הכתובת וממציא כתובת חדשה.

יפעת רווה, את מבינה למה לא הסכמתי לתקן בשבוע שעבר את התקנה שאמרה: תודיע לבית המשפט, עם הכתובת? עכשיו את מבינה למה?

אני הולכת ומבינה.

הם צריכים לקבל ממרשם האוכלוסין.

דני שני, הבנת, פסקי דין לא יגיעו לעולם. חבר'ה, חבל על הזמן.

הבעיה היא ששר המשפטים מתעסק עכשיו בהחזרת דיני התורה. שמעת את שר המשפטים הבוקר?

אני כבר דיברתי על זה בבוקר.

במקום להבין שהמערכת לא עובדת, הוא מתעסק ב- - -

כתוב פה "עניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק". שאלתי אותם מה זה "מהחזיק".

איפה זה?

בחוק שלך, בסעיף 239.

אפשר לשנות, זה לא בכתב אישום...

אמרתי שזה מלהחזיק, אמרו לי שבזמן המשנה כך אמרו.

רוחו של יעקב נאמן שורה עלינו.

השאלה היותר חשובה, האם האדם הסביר בכלל יבין מה כתוב פה "מקבל או מהחזיק". אני בטוח שחלק מאלה שמסביב לשולחן ואני ביניהם לא הבנתי.

סליחה, אם אתה חושב שהאדם הסביר, האדם המתקדם והאדם החושב נמצא באיזה מקום הולך על הקרקע, אתה טועה, הוא נמצא רק בבניין אחד במדינת ישראל - שם נמצא האדם הסביר. הוא יבין את זה.

רק בבית המשפט העליון?

נכון.

שים לב שבאותה פסקה כתוב בהמשך "הימנעותו מלקבלה", כשלמעלה כתוב "מקבל" ולמטה "מלקבל". תחליטו.

לא, "לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה".

תמשיך לקרוא בסוף הפיסקה.

מי כתב את זה? זו הנסחית של הכנסת?

לא.

הצהרתי שהנסחית תחליט, ולא נגיש הסתייגות...

לא צריך לשאוף את דיני התורה, דיני התורה כבר כאן.

יכול להיות שנהגתי בלי רישיון נהיגה לפני שקיבלתי רישיון נהיגה, ואז פוסלים אותי מלקבל. אם כבר יש לי רישיון פוסלים אותו מהחזיק. למטה מדובר על לקבל את ההודעה ולמעלה מדובר ברישיון הנהיגה.

עדיין כתוב למעלה "מקבל" ולא "מלקבל".

תעשו האחדה של הניסוחים.

אתה צודק והיא צודקת.

וגם אתה צודק, והכול בסדר גמור.


אם אנחנו לא מוסיפים אחרי "בדואר רשום" את המלים "לכתובותיו הרשומות במרשם האוכלוסין", המשמעות היא שהחוק הזה לא יבוצע לעולם. מצד שני, אני מבין את מה שאתם אומרים.


אופיר פינס, אם לא נכניס "לכתובותיו הידועות", אתה מאפשר לנאשם לבוא אחר כך ולומר: רבותי, הודעתי למשרד הפנים על שינוי כתובת, הם מודים שהם שלחו את זה.

אם יהיה לו עורך-דין טוב, זה מה שהוא יטען.

אם לא נשנה, הוא פיזית לא יקבל את זה.

זו חזקה ניתנת לסתירה.

הוא הוכיח שהוא לא קיבל את זה. זה בסדר גמור. זאת אומרת, אני לא פוגע בזכויות הנאשם.

אנחנו מעדיפים שזה יהיה כך.

מה?

לא להוסיף כלום.

הם אומרים שזה כתוב, שלא צריך. הרסת את החוק שלך. אופיר פינס, מה שיקרה של-90% מהאנשים יש כתובת אחת- - -

בערך 85%-80%.

מתוך ה-15% שיש להם שתי כתובות, רק 5% עברייני תנועה--

אני מקווה שפחות.

--ורק 0.5% מהם, החוק הזה יחול עליהם. על ה-0.5% הזה, אם מתוכם יש אחד שלא יקבל, כי הוא יטען שזו לא הכתובת שלו- - -

איך הם שכנעו אותך, אני לא מצליח להבין.

הם שכנעו אותי מסיבה אחת פשוטה, משום שהם לא יודעים את הכתובות. מה שיקרה, שתתקע את זה בהנהלת בתי המשפט.

זה הליך פלילי, אי אפשר לעשות את זה כלאחר יד.

אנחנו יושבים על הצעת החוק הזאת כבר חמש פעמים.

יכולים להכניס אדם לבית סוהר, וצריך לוודא שזכויותיו לא נרמסו.

זה מה שאנחנו עושים בחוק הזה.

הנהלת בתי המשפט הרי לא מחוברת למרשם האוכלוסין. הם שולחים לפי הכתובת שבכתב האישום.

זאת יכולה להיותה בעיה. אתם לא יכולים להשיג את הכתובת ממשרד הפנים?

זה מתאים לכל כתב אישום. באינוס זה כן בסדר ששולחים לאדם שזו לא הכתובת שלו? אני לא מבינה. זה מתאים רק לתעבורה?

אני רוצה להציע, שיושב-ראש הוועדה יגיש הסתייגות להצעת החוק, שבה הוא מציע להחיל את כל זה כהסדר כולל. בשבוע, מעכשיו עד שיצביעו על הצעת החוק במליאה, הנהלת בתי המשפט תבדוק כמה הדבר הזה ריאלי.

אתה רוצה שהצעת החוק שלך תעבור?

לא בכוח. אתם לא רוצים שהדואר שלכם יגיע לאנשים? אני לא מצליח להבין את ההיגיון הזה. פעם ראשונה שאני רואה מערכת שלא רוצה שהלקוחות שלה יקבלו את הדואר.

אופיר פינס, עשיתי עבירה, לא של תעבורה, חסמתי כביש, מה שנקרא "סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה". בתקופת ההתנתקות, אם הייתי הולך לאורך כביש, מיד היו עוצרים אותי על סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה. זה סעיף שהפך להיות מאוד קריטי באותה תקופה. עצרו אותי, לקחו ממני את הכתובת שלי ושלחו אותי הביתה. לאן שלחו לי את כתב האישום? לכתובת הזאת. אני עברתי בינתיים דירה. כתב האישום חזר ולא נמסר. לא היתה להם כתובת אחרת. מה הם עשו אתה חושב? הם לא הלכו למרשם האוכלוסין, חיפשו אותי, במקרה תפסו אותי עוד פעם, אמרו: יש נגדך כתב אישום, בוא, לקחו אותי למשטה, מסרו לי את זה.

זה רציני?

אין מה לעשות, אין להם כתובת.

אין מה לעשות? אתם לא באותה מדינה?

ודאי שיש מה לעשות, זה עלה בוועדה לביקורת המדינה לפני שלושה חודשים.

אנחנו חיים במציאות הזאת. לא הבנתי מה אופיר פינס רוצה.

שיבררו את מענו האמיתי של האדם.

אתה חושב שאפשר לנהל ארבע ישיבות על הצעת חוק, תגיע בישיבה החמישית ותגיד שאתה לא מבין?

אני תמיד מבין, אבל תקשיב. מותר לי לתהות על הדברים האלה, כי נראה לי משהו לא נכון.

חלק מהדואר לא מגיע. אם עושים חוק מהסוג הזה, אתה חייב לוודא שהדואר מגיע. במשרד הפנים, בניגוד להנהלת בתי המשפט, יש דואר של המען, וחלק מהאנשים מוסרים כתובת היכן הם רוצים לקבל את הדואר, שזה לא תמיד בבית - תיבת דואר וכל מיני דברים. הכוונה, שמהנהלת בתי המשפט ישלחו, לאדם שיש שתי כתובות, לשתי הכתובת, לאדם שיש לו כתובת אחת, תשלח לכתובת אחת. הם מתנגדים.

לא שהם מתנגדים, הם לא יכולים.

למה הם לא יכולים?

כי אין להם הכתובות.

שיתחברו למרשם האוכלוסין.

אתם לא מחוברים למרשם האוכלוסין?

יש לנו חיבור למרשם האוכלוסין, ואנחנו נמצאים כרגע בשלב של מעבר תוכנות, אבל המידע שיש לנו הוא לא מידע שאנחנו יכולים להשיג שתי כתובות. יש לנו מידע לגבי תעודת זהות, התאמה לשם הנאשם.

כתובת אין לכם?

כתובת אין לנו.

מבוצעות פה שתי מסירות, גזר הדין זה כבר הפעם השנייה.

אם אתם מתחברים למרשם האוכלוסין, שיהיה שדה גם של כתובת. אתם הרי כל הזמן מזמינים אנשים לדיונים.

הם עכשיו עושים ממשק חדש. אני הולך לחוקק חוק שלמשרדי ממשלה במדינת ישראל אסור יהיה להתחבר במחשב. חצי מהחוקים פה נתקעים כי הממשק עוד לא נעשה - אין הוצאה לפועל במדינת ישראל, כי הממשקים עוד לא גמורים, ואין מרשם אוכלוסין, כי הממשקים עוד לא גמורים, והחוק הביומטרי צריך לדחות בשנתיים, כי הממשקים עוד לא התחילו. חבר'ה, תעשו לי טובה, תתחילו לעבוד כמו שעבדנו בימים שעברו. יש נייר ועיפרון, גם לוח הכפל צריך לדעת בעל פה, לא צריך בשביל זה מחשב.

אפשר להעיר הערה חשובה למה זה רק 0.5%, ואולי פחות מזה? מדובר באדם שהוזמן כדין לדיון בפעם הראשונה, והורשע בהיעדרו, אחרי שלא היה ספק לגבי ההזמנה שלו כדין.

מדברים עכשיו על מה זה הוזמן כדין, לאן שלחו לו את זה.

על הפעם הראשונה?

אם נתנו לו ביד, זה בסדר.

הפעם הראשונה, ברור.

השאלה שלה היתה מה זה "מענו של אדם".

עכשיו אנחנו מדברים על ההזמנה הראשונה?

כן, על זה מדברים, אלא אם כן הוא קיבל את זה ביד מהשוטר.

המסירה הראשונה נמסרה לו ביד.

לשוטר הוא נתן כתובת, מכוח הכתובת הזאת שולחים לו.

השאלה, מה קורה כששלחו לו הביתה את הראשונה.

לא נכון. הראשונה נמסרה לו כדין.

לפעמים כן, אם זה צילום.

עכשיו רק מודיעים לו על התוצאה של המשפט, ורק על ה-0.5 האלה, שבדיוק בתקופה שעד גזר הדין החליפו את הכתובת.

אתמול או שלשום ישבת פה והתווכחת אתי למה צריך לתקן את תקנות סדר הדין בנושא של המסירה, שהוא צריך להודיע שהוא עבר כתובת. אתה זוכר על מה אני מדבר?

הוא דווקא לא רצה להוסיף את זה.

הוא רצה.

העירייה רצתה.

הוא לא רצה שימסרו לו, אלא שימסרו לבית המשפט.

לא. עיריית תל-אביב רצתה.

גם הוא רצה, הוא הסביר לי כמה זה חשוב.

חזקות לברירת קנס הן יותר דרקוניות. בנושא הזה אנחנו במטריה שלא חלה תקנה 44(א). כאן צריכה להיות מסירה כדין, אין מחלוקת. זה לא רק קונסטרוקציה של מסירה, גם כך ניסחנו את החוק הנוכחי- - -

מה אנחנו עושים- - -

פיקציה של מסירה, כאילו מסר. צריך לדעת את זה באופן פוזיטיבי, שזה נמסר.

אחרת הוא יוכיח.

כאילו הוא קיבל כשלא קיבל?

כאילו הוא קיבל, כן, כי אנשים לא רוצים- - -

זה דיני עונשין.

זה דיני עונשין, ולכן אנחנו מאפשרים לו את האפשרות להוכיח אחרת.

מה זה "מסיבות שאינן תלויות בו", מה זאת אומרת? זה מנוסח כל כך רחב.

עכשיו אתה חוזר אחורה?

אדוני היקר, מסיבות שאינן תלויות בו, שהוא היה בחוץ-לארץ, הוא היה חולה, ולא קיבל.

היה במילואים.

הרי אנחנו מכירים את השיטה. טלב אלסאנע, בחייך, שנינו היינו עורכי דין מספיק שנים.

בית המשפט יקבע סבירות, אם הסיבה סבירה, לא סבירה.

אין בעיה, אכן הוא יוכל לפנות לבית משפט ולהגיד: לא קיבלתי מסיבות שאינן תלויות בי.

מה זה "שאינן תלויות בו"?

בית המשפט יקבע.

נתנו דוגמאות.

הרי אנחנו מכירים את השיטה. באים לדואר, האיש שמחלק את הדואר הוא חבר שלי- - -

לאן אתה נגרר עכשיו?

מה זה "נגרר"? זה דיון ענייני.

קיימנו אותו.

הוצאתם הזמנה לדיון?

בוודאי.

מקיימים דיון?

כן.

זה חלק מהדיון?

לא.

כן. כן, אופיר פינס, גמרנו. נו, בחייך, אחר כך הוא יגיד שאני סותם לו את הפה, אתה לא מבין?

כאילו דיון.

לא, דיון רציני. חבר הכנסת טלב אלסאנע, שנינו היינו עורכי דין מספיק שנים, שאנחנו מכירים את השיטה שהחבר שלי הוא זה שמחלק את הדואר, זה קורה בדרך כלל בהתנחלויות ובפזורה הבדואית. בשני המקומות האלה, זה שמחלק את הדואר הוא חבר שלי. אני מסתכל. אני אומר לו: מה יש לך היום בשבילי?

ואללה, פעם ראשונה שאתה צודק.

אז בוא ניסע הלאה.


חבר הכנסת פינס, אני יכול להצביע?

מה החלטת בסוף בעניין הזה?

להשאיר את זה.

אני מכבד את החלטתך אם הגעת למסקנה שזה לא ישים.

מי בעד הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית?

אני נגד.

מי נגד?

הצבעה

בעד - 2

נגד – 1

אושר להעביר לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 63) (חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה), התש"ע-2009

נא לרשום בפרוטוקול שחבר הכנסת טלב אלסאנע מתנגד.

אני מבקש להגיש הסתייגויות.

תגיש עכשיו.

צריך להצביע עליהם.

עכשיו אני מצביע.

אני מבקש להגיש הסתייגות.

תגיד לי מה ההסתייגויות. תתחיל.

לשם החוק.

הלאה.

אנחנו לא מגישים- - -

תנו לו, בחייכם. אתה רוצה הסתייגות דיבור?

לא. הביטוי "מסיבות שאינן תלויות בו" למחוק.

זה רק יהיה לרעתו.

אני מצביע על זה. אני מקבל את ההסתייגות שלך. אתה יודע מה המשמעות? שהוא לא יכול להוכיח כלום.

אני רוצה להציע חלופה.

מה אתה רוצה שהוא יוכל לטעון בבית המשפט, שהוא לא קיבל, ולא משנה מה הסיבה?

חובת המסירה היא לא חובת המקבל, חובת המסירה היא חובת מי שאמור להעביר לו ולמסור לו, והוא צריך להוכיח שאכן נמסרה לו, ולכן את הפסקה הזאת צריך להוריד, והם צריכים להוכיח שאכן היתה מסירה. זה דבר אחד.

אני יכול להצביע על ההסתייגות הזאת?

רגע.

אחר כך תנסחי. הבנו מה הוא רוצה.

תכתבי כי לא קיבל את ההודעה עקב הימנעות מלקבלה על ידי מעשה או מחדל.

אם באו אליו הביתה לתת לו הודעה. מה הוא צריך- - -

הוא נמנע מלקבל אותה. מוסרים לי, אני מסרב לחתום. כאן האחריות היא אחריות שלו. אנחנו מגבילים מאוד את הסיבות כאשר כותבים "מסיבות שאינן תלויות בו". מחלה זו סיבה שתלויה בו.

זו סיבה שתלויה בו?

טלב צודק. מי שנפטר זו סיבה שתלויה בו, הוא יכול היה למנוע את הפטירה...

מה זה "מסיבות שאינן תלויות בו"? הכול תלוי בו.

ודאי. כשמישהו מת זה תלוי בו, נכון? הוא יכול היה למנוע את זה. הוא סותם את האף והנשמה לא יוצאת...

אני עכשיו מדבר באופן מאוד ענייני.

אתה לא מדבר עניינית, טלב אלסאנע, אתה עושה צחוק מהחוק הזה.

זה מאוד רציני, זה לא מצחיק.

הבנתי. אתה רוצה, ואפשר לעשות את זה פה בנוסח, שהדבר היחיד שהוא יצטרך להראות זה שהוא לא נמנע במכוון מלקבל.

לא, סליחה.

אתה היושב-ראש, אתה תאפשר לי להציג את הטענה שלי בצורה ברורה, מנומקת ומלאה.

אני מאפשר לך, אבל כבר הבנתי אותה.

אין לי בעיה עם אותו אדם שמתחמק, מסכל ומונע בכוונה מלקבל. לא תעמוד לו הגנה.

הוא רוצה להעביר את הנטל.

לא. הוא רוצה שהדבר היחיד שאדם יצטרך להוכיח שהוא לא התחמק.

כן.

לא "סיבות שאינן תלויות בו".

מה זה "הוא לא התחמק"?

הוא לא התחמק מלקבל את המסירה.

איך אפשר להוכיח דבר כזה?

אם מאמינים לו. הוא יגיד את זה לבית משפט.

באישור מסירה יש רובריקה של סירב לקבל.

סירב לקבל.

בסדר. זו ההסתייגות הראשונה.

ההסתייגות הראשונה מספיק משמעותית.

אדוני, יש לך כל הזמן שבעולם.

בסדר.

זו ההסתייגות שלך?

כן.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד - 1

נגד - 2

ההצעה של טלב אלסאנע לא אושרה, ותעלה למליאה כהסתייגות.

תודה רבה. ההסתייגות נפלה. תודה רבה, רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40
PAGE
22