PAGE
6
ועדת החוקה, חוק ומשפט

1.12.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 112

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום שני י"ד בכסלו התש"ע (1 בדצמבר 2009) בשעה 10:30

תקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשס"ט-

2009.

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

סימונה אהרונוביץ' – ממונה על הבוחנים, רשות הפטנטים

עו"ד ז'קלין ברכה – עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, רשות הפטנטים

עו"ד הווארד פולינר – ממונה בכיר, משרד המשפטים

עו"ד שירלי אבנר – מנהלת מדור, משרד המשפטים

עו"ד שמרית גולן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סיגל קוגוט; חלי גיא אלדר

דורית ואג

שרון רפאלי

תקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון),

התשס"ט-2009

בוקר טוב. אנחנו עוסקים היום בתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים

ואגרות) (תיקון), התשס"ט-2009. משרד המשפטים, בבקשה.

אני מרשות הפטנטים. אנחנו מבקשים להוסיף אגרה שתחול על כל תביעה מעל תביעה 50 בבקשה לפטנט.

שוב, בבקשה?

הבקשה לפטנט מורכבת מפירוט ומסתיימת בתביעות, על מה המבקש מבקש מונופולין. תביעה יכולה להגדיר היבטים שונים של ההמצאה.

התביעות זה התנגדות לפטנט.

לא, התביעות זה מה שהוא מבקש.

הגשת בקשה לרישום.

כן.

אנחנו מבקשים שתיקבע אגרה לכל תביעה מעל תביעה 50. לעיתים הבקשה מסתיימת בהרבה מאוד תביעות, קרוב ל-50 ואפילו 100 תביעות. כ-40% מהבקשות מסתיימות בכ-100 תביעות. כל תביעה היא פסקה של כמה שורות באנגלית שהבוחן צריך לבדוק האם היא כשירה לפטנט, האם היא חדשה, האם יש לה התקדמות המצאתית וכדומה. מדובר בהמון דפים, הבאנו דוגמות.

בין 50 ל-100 זה לא אומר שזה דומה חוץ מפרמטר קטן?

הרבה פעמים השינוי הוא קטן. לפעמים זה היבטים שונים ולפעמים זה אותה גברת בשינוי אדרת. אבל הבוחן צריך לקרוא כל תביעה ולהחליט האם זה מגיע למבקש או לא.

השאלה היא האם המספר הוא הפרמטר הנכון; האם זה לא צריך להיות על-פי תוכן ולא על-פי מספר.

אין אפשרות לקבוע את זה לפי תוכן. יש בקשות שדורשות את המספר של התביעות, אבל לא רוב הבקשות לא מצדיקות 50 תביעות בסופן.

נוסף לכך, בכל המדינות שבהן בוחנים בקשות לפטנט יש אגרה על עודף של תביעות בדרך כלל מעל 25-20, ויש מדינות שמעל 15 תביעות כבר גובות אגרה נוספת שהיא מאוד גבוהה. המטרה היא להרתיע את ציבור המבקשים מלכלול תביעות בלתי מוצדקות. אם המבקש חושב שהן בכל זאת מוצדקות הוא צריך לשלם עליהן כי הבדיקה שלהן דורשת עבודה נוספת מהבוחן, והיא על חשבון הציבור כי בזמן שבוחן אחד בודק את הבקשה, בקשה של מבקש אחר עומדת ומחכה לאותו בוחן.

אז למה לא לעשות את זה הפוך? אני אגיש 100 תביעות, וכשיבדקו את 100 התביעות יגיעו למסקנה ש-20 מהן לא מוצדקות. אז על 20 הבקשות האלה נטיל אגרה גבוהה יותר.

אחרי הבחינה, אתה אומר.

את עושה את הבחינה, ואת אומרת לבן אדם שכדי לקבל את 80 התביעות שלו, הוא מתבקש לשלם אגרה של 1,000 שקל על 20 התביעות שמצאת שאינן נחוצות, ואז הוא יקבל את ה-80.

זה לא כל כך מקובל כי אז למעשה מענישים את המבקש בדיעבד. הגישה שלפיה מעל מספר מסוים נבקש יותר כסף משקפת את המורכבות ואת התהליכים שנדרשים. זה מתאים יותר לשיטת המשפט גם שלנו. האגרה אמורה לשקף את המורכבות ואת השירות שניתן על-ידי הרשות. ככל שיש יותר תביעות רואים את הבקשה כמשהו מורכב יותר שמצריך יותר עבודה של הבוחן של הרשות.

רק שאני שמעתי שחלק גדול מהתביעות הוא מיותר ולא צריך אותו ועושים אותו ככה סתם. מי שתובע תביעות אמיתיות – ואם יש לו באותו פטנט 60 תביעות אמיתיות, יש למדינת ישראל אינטרס להגן על התביעות האלה, בעיקר בכימיה ובביו-טכנולוגיה כדי שהתעשייה הישראלית תתפתח. אנחנו אומרים לו בעצם שלא יבקש את זה פה בארץ כי הוא יצטרך לשלם אגרה גבוהה יותר. הוא עוד לא יודע מה יקרה עם הפטנטים האלה. זה יכול להיות אדם שהמציא פטנט חדש, ויש לו שם 60 תביעות, ואתם מבקשים ממנו כזאת אגרה שהוא יעדיף לעזוב את זה שמישהו יגנוב את זה וימכור את זה לחברת חוץ, והכסף הגדול לא יהיה פה.

העניין הוא שזה בדרך כלל לא המצב כי מי שמבקש את הבקשות הכבדות הן חברות גדולות עם תאגידים מחו"ל ולא מבקשים פרטים. מבקשים פרטים על משהו קטן שאפשר להגדיר אותו ב-20 תביעות מקסימום, וגם זה ממש מוגזם. הוא באמת לקח עורך פטנטים מאוד יקר שהצליח לנפח את זה ל-20 תביעות. בדרך כלל מי שמבקש את התביעות המרובות הם תאגידים גדולים מחו"ל. אותן חברות משלמות את האגרות האלה גם בחו"ל, גם באירופה, גם באוסטרליה וגם בארצות-הברית, והן יודעות גם לצמצם את התביעות שלהן כדי לא לשלם את האגרות האלה אם הן לא מעוניינות בהן. זה פשוט מכביד על המערכת רק בישראל, כי בישראל אנחנו בוחנים כמו בכל מדינה שבוחנת בצורה רצינית, אבל אנחנו לא מקבלים את האגרות בעד השירות הזה.

איך תמחרתם? עד 50 תביעות זה 900 בערך, וכל אחת נוספת זה 500. איך הגעתם לתמחור הזה?

גם בהשוואה לעולם. באוסטרליה למשל זה כ-100 דולר לכל תביעה מעל 20 תביעות. אנחנו גם לא רצינו לצמצם יותר מדי כי מדובר בשינוי תפיסה כי זאת הפעם הראשונה שגובים אגרה נוספת על תביעות נוספות.

איזה חברות כימיה ופארמה וביו-טכנולוגיות רושמות בארץ פטנים?

כל החברות: מֶרק, סמית'-קליין – כל חברות התרופות שמוכרות בארץ תרופות זקוקות גם להגנה פטנטית בארץ.

ואז אם לא יוכלו לרשום בארץ פטנט זה יהיה טוב כי אז טבע תוכל להעתיק אותן.

הם יוכלו לרשום פטנט, אבל יצטרכו לשלם עליו או לצמצם את התביעות לתביעות באמת הכרחיות, חשובות ואמיתיות או לשלם אגרה נוספת על הבדיקה הנוספת שהם דורשים שהבוחן יעשה.

והמונופול הנוסף שהם יקבלו בעקבות כך.

אם נניח הגשתי 100 תביעות וקיבלו רק 80, כי לגבי 20 אמרו שזה בכלל לא פטנט? אני אשלם אגרה גם על ה-20 האלה? זאת אומרת האגרה היא בעד הגשת הבקשה?

כן.

קובעים שהיא לא קשורה לפטנט, ואנחנו לא מגדירים את האגרה.

היועצת המשפטית, בבקשה לקרוא.

אני אקרא את התקנות:

תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשס"ט-2009

בתוקף סמכותי לפי סעיף 194 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתוספת השנייה לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968, -

(1) בפרט 1 אחרי "לפי סעיף 11(א) לחוק" יבוא "בגין 50 התביעות הראשונות בבקשה";

(2) אחרי פרט 1 יבוא:
"1א. אגרת הגשה בגין כל תביעה נוספת שבבקשה לפטנט החל מהתביעה ה-51, 500 שקלים חדשים".

2. תחילתן של תקנות אלה 30 יום מיום פרסומן.

אתם בדקתם עם ה-OECD אם זה לא תוקע אותנו במשהו? בזמן האחרון כל דבר אני בודק עם ה-OECD כדי שלא יהיה מצב שאנחנו נתקין תקנות ומחר ה-OECD יגידו שזה לא מתאים.

אני ממונה בכיר במשרד המשפטים. הייתי מעורב בכל תהליך ההצטרפות של ישראל ל-OECD בהיבט הקניין הרוחני. זה סוג השאלות שלא התעוררו ב-OECD. לדעתי, זה לא יתעורר כיוון שה-OECD בודק מה שנקרא like mindedness. אם אתה דומה יותר למדינות שהן כבר בתוך ה-OECD מקבלים אותך, לא רוצים לקבל מישהו שונה. במרבית המדינות ב-OECD יש שיטה די דומה למה שאנחנו מציעים פה היום. אני לא צופה בעיות.

זה נכון רק בתנאי שבתקופות הפטנטים נהיה שונים. כי אם אנחנו רוצים לקבל את השיטה האמריקנית והאירופית הם לא כל כך אוהבים את זה.

ברור. הבעיות מול ה-OECD עכשיו הן בקשר לתקופת אופן חישוב צווי ההארכה של הפטנטים, בעיקר בתחום הפרמצבטיקה.

אבל התקופה האמריקנית יותר ארוכה מהתקופה הישראלית, אפילו היום.

לפעמים. זה תלוי. לכל תקופה יש ניו-אנסים שלה.

בקיצור, זה לא יוצר בעיה איתם.

לדעתי, לא.

תודה. יש מישהו שמתנגד לתקנות האלה?

הצבעה

בעד התקנות – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

הישיבה ננעלה ב- 10:50