PAGE
30
ועדת הכלכלה

25.11.09

הכנסת השמונה -עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 112

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, ח' בכסלו, התש"ע (25 בנובמבר, 2009) בשעה 09:30

הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32) (הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע -2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

יוחנן פלסנר

חנא סוויד

חאמד עמאר

כרמל שאמה

נחמן שי

שר התקשורת משה כחלון

נגה רובינשטיין – יועמ"ש

קובי שמש – יועץ השר

ייאל שבי – דובר משרד

נדב שיינברגר – יועץ תקשורת לשר

דודי קופל – עוזר ראשי יועמ"ש

דיאנה מנגאג'י

ליאת גלזר – מנהלת מחלקה בכירה

שמעון בן דוד –יועץ השר

אורן משה

עו"ד אסי מסינג

עו"ד תמיר לזרוב

דנה נויפלד- משרד המשפטים

מנשה סמירה-מנכ"ל

דורון אבני – יועמ"ש

לי גת

נעה אלפנט – לפלר

אילת מצגר- סמנכ"ל טלוויזיה

ניצן חן – יו"ר המועצה לשידורים בכבלים

דורלי אלמגור

אילת לשם

יוסי ורשבסקי- מנכ"ל

נתי דינר

עו"ד דבורה קמחי

דוד אוחיון

עו"ד יורם בונן

ציפי ביידר

עו"ד אילת בן חיים- גת

עו"ד אברמי וול

עודד טל

אלון קורן

שרון גל

אוהד חמו

שי שפילמן

רחל זמיר

שאול מגנזי – משנה למנכ"ל

אילאיל לבנת

יעל גאוני

אברהם נתן

ורד אשכנזי

טלי גורן – סמנכ"ל רגולציה

עו"ד אמיר ונג

עו"ד תומר קרני – רשות השידור

מיכל ריבלין

יעל שובל

מיכל רפאלי כדורי

עו"ד נועה גבע

עו"ד אביגדור דנן – הטלוויזיה החינוכית

עפרה אייבר

אסף אמיר

משה דנון

אמיר רוזנברג

רני בלייר

אסף כרמל

עידן אור

עדו ברלד

אבירם לוי

ירמיהו קדושי

עו"ד אפרת בן אברהם

רוזנברג גבריאל – מנכ"ל אולפני הבירה

נילי בן גיגי – האגודה לזכות הציבור לדעת

דן תדמור – מנכ"ל

עו"ד גיא קדם

ליאור אברבך – עיתונאי, גלובס

ליאור ליברובסקי – עיתונאי, אתר אייס

אתי בנדלר

לאה ורון

לאה קיקיון

הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32)
(הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע -2009

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. כזכור לכם, הוועדה המשותפת לכלכלה וחינוך לעניין חוק הרשות השניה התכנסה כאן ב- 27 באוקטובר ודנה בתקנות הארכת תקופת הזיכיון לישראל 10 ובישיבה הזו נמסר לנו שעד ה- 9 בנובמבר יעבור החוק המעגן הארכת זיכיון לערוץ ואת פריסת החובות. אנחנו, כזכור לכם, דנו בתאריכים, צפינו את מורכבות הצעת החוק, הארכנו את המועד בתקנות עד להיום, ה- 25 בנובמבר, כאשר דיברנו כאן אם אינני טועה על קריאה הראשונה עד ה- 9 בנובמבר, כדי שלוועדה יהיה זמן די והותר לעבוד כדי לעבד את הצעת החוק. אז אנחנו היום בזמנים שונים, כידוע לכם, כיוון שהצעת החוק הזו עברה בכנסת בקריאה ראשונה ביום שני האחרון, ה- 23 בנובמבר. אז היא עברה בקריאה ראשונה, ואנחנו מתחילים להכין אותה כאן לקריאה שניה ושלישית, הבוקר הזה. נקבעו כבר מספר דיונים בהצעת החוק ואנחנו נקיים בוועדה דיונים רבים ככל שיידרש, ויסודיים. נקווה שמהחדר הזה תצא הצעת חוק שיישמר בה האיזון והשוויון בין הגורמים השונים בשוק הטלוויזיה בארץ ולא תינתנה עדיפויות של גוף אחד על גוף אחר.


אני רואה צורך בכך שהצעת החוק הזו אם תאושר על ידי הוועדה לקריאה השניה והשלישית – תהיה בת קיימא והתנאים המופיעים בה יקוימו על ידי הזכיינים ולא ניגרר לסאגות נוספות מהסוג הזה עוד שנה או שנתיים, בהנחה שהזכיינים יעמדו בכל המחויבויות שלהם על פי החוק. אני מבקש שיציגו לוועדה את החוק המובא לפנינו, ולאחר מכן, כמובן – התייחסויות של ישראל 10. אחרי כן נפתח דיון, ולכם אני מבקש לבוא ולומר שמגבלת הזמן לא תחול על המציג וגם לא על ישראל 10, אבל השאר, אם אפשר, 5-6 דקות לכל טיעון.


הצעה לסדר לחבר הכנסת נחמן שי.

קראתי את הדברים שאמרת אתמול בעיתון – אני לא אומר את זה לגנאי. אני מבין שיש לך חשיבה מסוימת לגבי התהליך הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו. אלה לא דברים שמנותקים אחד מהשני, שאולי לדחות את הפרסומות בכבלים ובלווין עד תאריך מסוים.

זה לא בהצעה הזו.

אני יודע.

אגב, זה מעניין מה שקורה כאן – אנחנו דנים במשהו אחר, ועולה ישראל 10 - -

כדאי לזכור שחבילה צרה ופרסומת כרוכים בחוק, אז אם - -

לא בחוק הזה.

יש כאן משהו שאני חושב שצריך לחשוב עליו, אולי להקדיש ישיבה מסוימת לדיון כללי, לחשוב על כל הקונספציה לפני שאנחנו יורדים לקריאת החוק. אני אומר את זה פה כי זה עלה. אני מכבד את דעותיך ואני חושב שהן חשובות, אבל אם אתה רוצה לגשת לזה - -

מה שקורה כאן זה משהו מעניין – כשאנחנו דנים ברפורמה בתקשורת תמיד, איכשהו, עולה הנושא של ישראל 10 לדיון, ואז אנחנו מאפשרים כמה דקות עדכון, בדרך כלל- או משר התקשורת או מסגן יושב ראש הכנסת, ביקשנו עדכון ביום שני לגבי אותה הצעה, ואז אנחנו קצת הולכים לעניין אחר. עכשיו סוף סוף – שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה, דנים בישראל 10 אתה מציע לחזור לעניין של הצעת חוק נפרדת.

אנחנו - - ברעיונות האלה, לתת להם את המשקל שלהם.

בעניין דבריי אתמול באחד העיתונים – ודאי הדבר יובא לדיון בהצעת חוק התקשורת. זה יקרה בשבוע הבא, יש לנו שני דיונים – גם בנושא הזה וגם בנושא ישראל 10, המשך דיון. גברת רובינשטיין, בבקשה.

משרד התקשורת יפתח.

לפי סדר הדברים –חשבתי שאתה רוצה שתדונו על הרפורמה, אז אני אפתח - - -

· - -

לכן ההצעה לסדר של חבר הכנסת נחמן שי לא התקבלה.

בוקר טוב, תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני באמת מעריך מאד את המאמץ המרוכז שהוועדה עושה, בכלל בכל הנושא של תקשורת ורפורמה, עם כל העומס שיש לה בכל התחומים היא באמת מכירה בחיוניות של הרפורמה וכל הנעת שוק התקשורת במדינת ישראל ובאמת אני מודה לך מאד על זה.


לעצם העניין – אני לא אכנס לתוכן החוק. יתקיים כאן דיון, על כל סעיף. אתם לא צריכים אותי, קיבלתם את החוק. חשוב ליל רק מספר מילים – לדבר על החוק כחוק. לפני 3 שבועות התקבלה החלטה על ידי להציע הצעת חוק ממשלתית כי חשבתי שזה הדבר הנכון. לפני עמדו למעשה שתי אופציות – או הצעת חוק ממשלתית שתניע את המערכת מהר מאד, או, כמובן,לצאת למכרז, שבנסיבות הזמן, בלוחות הזמנים שנותרו לי, לפני כ-3 שבועות, משהו כמו חודשיים או חודשיים וחצי, לא היה שום סיכוי שייכנס שחקן נוסף לשוק, והמשמעות היתה שאנחנו נשארים רק עם שחקן אחד, כלומר – רק עם ערוץ 2 כערוץ מסחרי. שקלתי את השיקולים הציבוריים – גם ליצירה הישראלית, לשוק הפרסום, פלורליזם – איך שלא שקלתי אי אפשר לומר שזה הנאה צרופה של שר לחוקק חוק להארכת זיכיון. כל שר היה מעדיף באמת שזה יתקיים או יתבצע – יוארך או לא יוארך בדרכים אחרות, לא באמצעות חקיקה. לא עשינו את זה בשמחה רבה, אבל ראינו בזה צורך. לכן התקבלה ההחלטה הזו. אני עדיין חושב, למרות כל הטענות או בגלל כל הטענות - אני חושב שהצעת החוק הזו היא הצעת חוק מדתית שנותנת מענה לרוב הבעיות. אי אפשר לתת לכולן. אני גם מניח שהיו גופים שחשבו שבגלל המצב המיוחד שנוצר ב- 10 יוכלו לקדם נושאים נוספים. לא שיש לי התנגדות –אם היה אפשר אז בשמחה רבה, אבל מה שחשוב זה שיתקיים פה דיון, כפי שאמר היושב ראש בפתח הישיבה, על כל הסעיפים. אנחנו, כמובן, הצוות של המשרד שלי פתוח לשמוע טענות, השגות, ואם יהיה צורך – לקבל החלטות אחרות. כולנו יודעים שחברי הכנסת מקבלים אותם מבחינת המשרד אנחנו הנחנו את הדברים כפי שאנחנו מאמינים בהם, כפי שאנחנו חושבים שהם נכונים, ופה יתקיים דיון. בסוף, חברי הכנסת יחליטו.

תודה רבה. בכל מקרה – נכון שחלק מההערות שיישמעו פה הן הערות שעל ידי הגורמים המקצועיים ודאי נשמעו כבר בזמן הפצת התזכיר. בוודאי על ידי הגורמים המקצועיים – על ידי חברי הכנסת אנחנו נשמע את ההערות בפעם הראשונה. נעשה כך: אני חושב שגם נשמע ממך איזה הערות התקבלו לתזכיר, אבל בשלב הבא. כלומר, קודם כל תציגי את החוק כמו שהוא, לאחר מכן, אולי בקצרה- הערות לתזכיר, וכמובן - את העמדה של בעלת העניין, חברת ישראל 10. בבקשה, נגה רובינשטיין.

הצעת החוק מושתתת על מצב עובדתי מסוים שהובא בפנינו לפני שבועות ספורים, שהיינו מודעים לו, אבל בנקודת הזמן שבה נמצאנו לפני כחודש, מצב הדברים היה כזה שמכרז לבחירה של זכיין לערוץ 10 לא פורסם. אנחנו מכירים את התהליכים של הליך מכרזי. תהליכים של הליך מכרזי לוקחים לכל הפחות בין 6 ל – 8 חודשים, מפרסום מכרז, התארגנות של קבוצות זוכים, הבהרות, בחירת זוכה, התארגנות של קבוצות זוכים לעליה לשידור, וזה בלי להרחיב להליכים נוספים שיכולים להתרחש בסיטואציה.


במצב כזה, החובה המרכזית של המשרד כמי שרואה את השוק בכללותו הוא להבטיח קיום של שידור – לא בכל מחיר, אבל להבטיח קיום של שידורים ככל שניתן, וככל שבמסגרת הכללים הקיימים הדבר הזה אפשרי. הקיום של שידורים מבחינתנו הוא קיום של שידורים במצב של עולם תחרותי. להיוותר במקום שבו אנחנו נהיה עם ערוץ מסחרי אחד זה לא נכון גם ברמת הפרסום, גם ברמת היצירה הישראלית. אנחנו נפחית את הבמות בתחום היצירה הישראלית משתי במות, ואני מתייחסת עכשיו לערוצים המסחריים – 2 ו – 10, אני שמה לרגע את הערוצים הייעודיים בצד, שגם להם יש מקום. הדבר הזה חשוב במיוחד בהמשך להתחלת השידורים של הטלוויזיה הדיגיטלית שבהם הצופים בבית יכולים לצרוך 5 ערוצים, מתוכם – 2 ערוצים מסחריים, כאשר אם אחד מהם מפסיק את שידוריו, ולא משנה על איזה בעל זיכיון אנחנו מדברים – אבל אם אחד יפסיק את שידוריו, ברור שההיצע והמגוון לצופה יהיה הרבה יותר מצומצם. כמובן שאפשר ללכת על האפשרות שבתוך חודשיים ישראל 10 יסיימו את שידוריהם, כמו שקבוע במסגרת החוק הנוכחי. תהיה החשכת מסך לתקופה מסוימת, יתפרסם מכרז, וכאשר ייבחר בעל זיכיון ויעלה ויתחיל לשדר את שידוריו תחזור התחרות לתוקף. אבל אנחנו יודעים, גם מתוך הניסיון של ישראל 10-בתחרות מול הערוץ הקיים ומול הזכיינים הקיימים, שלבנות ערוץ, ליצור הרגלי צפיה, ליצור אמון אצל המפרסמים, שיפרסמו בערוץ 1, זה לא דבר של מה בכך. זה לא בא מהיום למחר. ליצור תקופה של החשכת מסך שלאחריה יבוא בעל זיכיון חדש זה פתרון שבעינינו לא היה פתרון טוב.


על הרקע הזה באה הצעת החוק. הצעת החוק לוקחת כבסיס את הוראות החוק והמחויבויות הקיימות גם מבחינת החוק וגם מבחינת הכללים של בעל הזיכיון הנוכחי – עם התאמות, וצריך להגיד את הדברים: עם התאמות ועם הפחתות שנעשו ביחס למחויבויות של בעל הזיכיון כאשר בכל שינוי יש את ההסברים ואת ההנמקות ואת ההצדקות, שסברנו שנכון להביא בפני הכנסת או בפני הוועדה, לאישורה. אנחנו חושבים שבסופו של יום ההצעה מגלמת את השילוב האופטימלי בין המשך שידורים לבין תחרות בתחום הטלוויזיה המסחרית, לבין המשך קיומה של יצירה ישראלית בעוד במה, לבין המשך מחויבויותיו של ערוץ שעמד במרבית מחויבויותיו אבל לא עמד כל מחויובויותיו ועל מנת להבטיח שישלים את המחויבויות כפי שהן קבועות כאן.


להצעת החוק יש שני חלקים. החלק הראשון מתייחס לחלק התוכני – מחויבויות התוכן של הערוץ. הן, מבחינתנו, הן המחויבויות הטלוויזיוניות שנמצאות עד היום בתוספת השניה, ואנחנו מזכירים אותן כאן, והן המחויבויות בתחום הקולנוע. אנחנו מסדירים את העניין הזה באופן מפורש, הוא כבר קיים, אנחנו עומדים מאחוריו, והוא נמצא במסגרת התקנים של הרשות השניה. זה החלק הראשון.


החלק השני מתייחס למחויבויות הכספיות של בעלי הזיכיונות בכל הנוגע לדמי הזיכיון שלהם. היום הזכייניות באמצעות דמי הזיכיון מממנים את הפעילות של הרשות השניה, הגורם שמפקח עליהן. בהמשך לתהליכי התייעלות של הרשות השניה, ועל פי הנתונים שמסרה לנו הרשות השניה היתה קיימת אפשרות לצמצום דמי הזיכיון שמשלמים הזכיינים לרשות השניה, בהתאם לזה אנחנו מציעים תיקונים בנוסח החוק בעניין הזה, והתקנת תקנות להמשך התיקון בחקיקה. בנוסף, הצעת החוק מסמיכה את השרים לאפשר דחייה של דמי התמלוגים לבעל הזיכיון, כאשר אין כאן ויתור על תשלום התמלוגים. יש כאן דחייה בתנאים מוסדרים, ש - - כאן, וזאת תחת תנאים מסוימים שגם בעלי הזיכיונות יהיו חייבים לעמוד בהם. זאת אומרת, יש כאן מסגרת של תנאים שככל שבעלי הזיכיונות יעמדו בהם הם יוכלו לקבל את האפשרות לדחיית התשלום או למסגרת שנה של התשלום.


אנחנו מודעים לקשיים שבהצעת החוק. אנחנו אמרנו אותם, אנחנו פירטנו אותם והתייחסנו אליהם. אנחנו גם קראנו את התגובות שהגיעו והדברים גם עולים מהתגובות שהגיעו.

בין התזכיר להצעה שהצבענו עליה ביום שני – הוכנסו שינויים?

לא. יש הערות נוסח - -


קודם כל - בשביל לדייק, יש תיקוני נוסח. ההערות הובאו בפנינו, אנחנו גם נציג אותן כאן. אני חושבת שההערות כולן שלובות אחת בשניה במובן הזה שהערה של גוף אחד משליכה על גוף אחר. אני חושבת שראוי שיהיה בעניין הזה דיון ציבורי. אני חוזרת ואומרת שמבחינתנו, ההצעה הזו משקפת את המיטב שניתן להגיע אליו, הן בתחום היצירה הישראלית, הן בתחום עמידה במחויבויות כוללות והן על מנת להבטיח קיומה של תחרות במגוון במות בתחום השידורים המסחריים.


אנחנו חושבים שבזה יש כדי להגשים את - - של הרשות השניה, ובמובן הזה הצעת החוק הזו היא המשך של הצעות החוק הקודמות. אני אגיד מילה על המתווה של הצעת החוק – ישראל 10 היו אמורים להגיש בקשה שמפרטת את מילוי המחויבויות שלהם, תוך אישור של הרשות השניה, כאשר בפני הוועדה אמורה להיות בסופו של יום תוכנית להשלמת המחויבויות. זאת אומרת, שהאישור של הוועדה לא יהיה בעלמא, שאחר כך - - שולחת את הרשות השניה לבצע את העבודה, אלא – בפני הוועדה - -

עד סוף השנה, אני מבין.

דובר על 2009.

כשניכנס לסעיפים אנחנו נפרט את כל התאריכים שנמצאים כאן.

המתווה צריך להיות מוכן עכשיו.

· - -

שוועדת הכלכלה תדע בסופו של יום על מה היא מצביעה, על כל הפרטים, מה שנמצא כאן, ובהמשך של האישור של הרשות השניה - - הרלבנטיים.

כשדיברת על ועדה- הכוונה לוועדת הכלכלה?

בוודאי.

אני רוצה מספר מילים קצרות להפנות לחברי הכנסת בעקבות דבריו של השר והיועצת המשפטית של משרד התקשורת. אמר השר שהוא הפעיל, בצדק, כפי שהוא היה אמור לעשות- שיקולים ציבוריים, אלה ודאי שיקולים ראויים ולגיטימיים לצורך העניין הזה, כי הוא רצה להבטיח קיום שידורים ואי החשכת מסך בנסיבות שנוצרו. הוסיפה ואמרה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, והדברים באים לידי ביטוי ברור גם בדברי ההסבר להצעת החוק, שהסיבה למצב שאליו הגענו והצורך בהצעת החוק נובע מכך שלא פורסם מכרז עד כה למרות כל ההפרות של הזכיין. במצב שנוצר, פרסום מכרז בהכרח היה מביא לכך שבחודש פברואר 2010 המסך של ערוץ 10 היה מוחשך, כי לא ניתן בפועל לפרסם מכרז ולהעלות זכיין חדש במועד הזה.


אני מבקשת מחברי הכנסת, כאשר הם דנים בהצעת החוק, ובכל ההערות שתשמעו, לשים לב שאסור בשום פנים להגיע לידי כך שהכנסת תהפוך לבת ערובה של זכיין זה או אחר שיאמר שאם לא תתוקן הצעת החוק בדרך זו או אחרת הוא לא יוכל להמשיך לשדר. אם לא יוכל להמשיך לשדר, המשמעות היא החשכת מסך והמשמעות ומכאן שהכנסת, למעשה, תצטרך להיעתר לכל בקשה של זכיין.

מחוסר ברירה.

מחוסר ברירה. אני חושבת שחוסר הברירה הזה זה מסר שאסור לכנסת לשדר בשום פנים ואופן גם אם חלילה – ואני מאד מקווה שלא נגיע לידי כך – גם אם יקרה שהמסך יוחשך לתקופה מוגבלת. את יתר הערותיי אומר בהמשך.

בדיון הבא, בראשית הדיון, אנחנו נציג, ברשותכם, אנחנו נציג כאן מצגת שתפרט את כל ההסדרים שנמצאים כאן, גם הסדרי תוכן וגם את ההסדרים הכספיים.

למה לא היום?

אפשר לעשות את זה גם היום.

מדובר כאן על המצב שהתפתח שכאילו אי אפשר להוציא מכרז כאילו מדובר על כוח עליון.

יותר מכוח עליון.

זה מזכיר לי קצת את העניין של מס בצורת. פתאום מצאו שיש מחסור במים ויש להטיל מס בצורת וראינו, בסופו של דבר, מה קרה עם זה. אפשר להבהיר – מי עשה את התקלה כאן? מי הביא את המצב לידי כך? לפחות שנדע כי - -

- - חשוב ביותר גם מבחינת סדרי השלטון התקין במדינה הזו בשנים האחרונות, אבל אנחנו לא במעמד כרגע - -

אה, על שאלה חשובה התשובה היא שאין תשובה?

קודם כל- דנו בעניין הזה - - ישיבות אחרות דנו בעניין הזה. מר סמירה נתן רשימה, מצגת שלמה של התגלגלות העניינים של ערוץ 10, אני זוכר נכון? זה היה, נדמה לי, לפני מספר חודשים, וישראל 10 הגיבה, ואחרים הגיבו.

ולאלה ששמעו היה משכנע?

האמירה שלך היא באמת לעניין אבל - - כולנו שואלים את אותה שאלה.

הגענו עד הלום וזה המצב הנתון שאנחנו מצויים בו. מנכ"ל ישראל 10, בבקשה. אנחנו נשמע עכשיו את עמדת הנוגעים בדבר.

אני אשתדל לא לגזול הרבה זמן מזמנה של הוועדה, ואני מבקש מראש סליחה – אני מאד נרגש, אני לא רגיל למעמדים כאלה, אז אם אתבלבל אני מבקש מראש סליחה מהנוכחים. אני מבקש באמת להתחשב בנירגשותי ולתת לי - -אני אפתח במצגת לא ארוכה על ההיסטוריה של הערוץ, על הקשיים של הערוץ ועל העבריינות של הערוץ. אחר כך, ברשותכם, אני רוצה להגיד כמה מילים מלב אל לבבות.


התקופה שנקבע לזיכיון לערוץ השלישי נקבעה ל – 8 שנים. כבר במכרז פורסם כי הרשות תפעל להארכת התקופה בשנתיים נוספות, בכפוף לתיקון החוק. תקופת הזיכיון של ערוץ 2 נקבעה מראש ל – 10 שנים והוארכה בחקיקה, וללא מכרז, לשנתיים נוספות, ובסך הכל – 12 שנות זיכיון.

מכרז ערוץ 10 פורסם לשני זכיינים. הזוכה השני לא מימש את זכייתו, וישראל 10 נאלצה לשאת לבד בנטל ובהספדים הנובעים מ – 7 ימי שידור. פה, ברשותכם, אני רוצה לספר לכם שעבדתי פעם בעיתון "הארץ" ועיתון "הארץ" הלך למכרז ערוץ 10 בקבוצה שנקראה "אפיק רום" ואנחנו הפסדנו במכרז. בשביל עיתון "הארץ" אני מאד שמח בשביל עיתון "הארץ" שהוא הפסדי במכרז. אני לא חושב שהוא יכול היה לעמוד בהפסדים המטורפים האלה שערוץ 10 נשאו. אבל אני לא רואה את עיתון "הארץ" קם וצועק – או אנשים אחרים שהתמודדו במכרז לערוץ 10 – על ההקלות הנוראיות שנתנו לערוץ 10. אף אחד מכל אלה שהלכו למכרז לערוץ 10 – והיו 4 קבוצות - כל בעלי המניות – שותקים. ואני רוצה להזכיר לחברי, מנכ"ל "טלעד", שהם לא התמודדו למכרז על ערוץ 10.


לאחר שינוי המכרז חל שינוי בנסיבות. בין היתר, עקב משבר כלכלי ופריצת האינתיפאדה, שהשליכו על גודלו של שוק הפרסום. אני רוצה להראות לכם פה גרף של שוק הפרסום וההערכות שהיו במכרז מול המציאות. אני מודע לטענות שנטענות כלפינו – אומרים: אתם לקחתם את ההערכות, ומה אתם באים בטענות. אנחנו לא באים בטענות - אני רק רוצה להראות את ההערכות ומה קרה בפועל. מה שמראים הגרפים האלה, פה – שהמרחק בין הביצוע להערכות הוא מרחק עצום, גדול ורב.

אני רק אעיר לחבר הכנסת נחמן שי – שבעקבות הצעתך לסדר, כאשר במקרה, מר ורשבסקי כאן מציג הערכות מול מציאות, זו גם היתה כוונתי כשאמרתי את הדברים שאמרתי אתמול באחד העיתונים הכלכליים.

כן, כן. על זה דיברתי.

לכן, אנחנו מנסים למנוע את הטעות הבאה.

· - -

השר מבקש להמשיך בעניינים נוספים על סדר יומו. יש לו סדר יום עמוס מאד. הוא עוזב אתנו עכשיו, ואני מקווה שבסביבתנו אתה גם תמשיך את סקירתך - -

את כל הפרזנטציה תכננתי לכבוד השר.

אם אני הייתי צריך לקבל היום את הפרזנטציה הזו- מצבי היה חמור.

תודה רבה לשר התקשורת.

באמת, אני לא רוצה להיכנס להאשמות. כל ההאשמות על ערוץ 10. אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל אני רוצה להזכיר שההערכות בגרף הסגול הן ההערכות של הרשות השניה, באותה עת. ההערכות האופטימיות והפסימיות, מול השוק בפועל.

אבל זה תוקן ב-2003, 2004 ו- 2005 בתיקוני חקיקה. זה היה במצגת הקודמת. ההערכות תוקנו. לא עובדים על פי ההערכות האלה היום.

ודאי, אין מחלוקת, ואני לא אומר את זה בקנטרנות. אני אומר – אני מציג את העובדות. גם ההערכות השניות התבדו. ואני לא מאשים גם בזה את הרשות השניה. אולי – הניהול הכושל של ערוץ 10, אולי השוק, אולי המונופול הדורסני של ערוץ 2? אני לא מאשים אף אחד.


הרגולציה לא התבססה על גודלו של שוק הפרסום אלא על כיסם העמוק של הבעלים. אנחנו, כשהגשנו עכשיו את תוכנית ההבראה שלנו למשרד האוצר, משרד האוצר - ערן פולאק מהאוצר, פה? – לא. אנשיו פה. הם נדהמו מהתוכנית העסקית. איןתוכנית עסקית, יש פה כיסים עמוקים של בעלים שהזרימו כסף לערוץ. בשנים 2004 עד 2008 היוו מחויבויות הערוץ בממוצע 157% מהכנסותיו נטו. זאת אומרת – הפושעים, הגנבים, הרוצחים מערוץ 10 שעבדו על החוק וכל הזמן באו לבקש הקלות, מראש – הכנסתם היתה קטנה בצורה מאד מאד משמעותית מההכנסות שהיו מחויבים להן, ושברוב חוסר כשרונם לא עמדו פה.


בסך הכל השקיע ערוץ 10 בשוק הישראלי עד עכשיו כ- 3.1 מיליארד שקל- עובדים, יוצרים וחברות הפקה, אולפנים, משרדי פרסום, אוצר, רשות שניה. אני אפרט בהמשך. על אף תיקוני החקיקה שבוצעו במהלך השנים הסיכום הוא – מחויבות גדולה מההכנסות. מתוך השקעות הערוץ – 1.3 מיליארד ₪ הושקעו מכיסם הפרטי של בעלי המניות, ללא בנקים, ללא משיכת שקל חזרה. אני רוצה להגיד לכם, אני אפרט את זה בהמשך, כמה זה קשה. אין לנו אשראי בבנק. אנחנו עובדים בלי אשראי בבנק. אנחנו עובדים רק מהזרמת בעלי מניות וממה שאנחנו מסוגלים להכניס בעצמנו. אני אפרט את זה בהמשך.

זה בעל מניות, לא? כי הסכום הזה ננקב על ידי מר מימן, הוא אמר שזה הסכום שהוא הכניס.

לא, לא. זה הסכום הכולל.

כי בישיבה ביולי הוא אמר שזה הסכום שהוא - -

· - -

האם גם בעלי המניות האחרים מפסיקים? כי נדמה לי שמר לאודר אמר שהוא מפסיק - -

אני אדבר על זה בהמשך. אני חושב - -

תמסור לעצמך פשוט לתת לנו סקירה. אני, אם אינני טועה – בסכום הזה נקב מר מימן כהשקעה שלו לא כהשקעה של - -

· - -

אבל זה לא בדוק, זה לא דוח מבוקר.

אנחנו השקפנו את כל פעילות ערוץ 10 למשרד האוצר, ואני אדבר על זה גם בהמשך. ביצענו פעולות בהמלצת אנשי האוצר. ביצענו פעולות כואבות וקשות מנשוא, והם נפעמו מזה שהשוק מותאם לגודל הכיסים של בעלי המניות ולא לשוק. במסגרת המכרז התחייבו בעלי המניות להעמיד לטובת ערוץ 10 סך של 20 מיליון שקל.

זה מרגש לשמוע שבאוצר יש רגשות – "נפעמים ונדהמים".

· - -

אני חייב לענות להערה של מנשה – אני מרגיש צורך עמוק: אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה. בשנה וחצי שאני עובד בערוץ – אני חושב שזה משול לשנת חתול, עשר שנים של בן אדם. לא גיליתי אנשים רעים, מנשה. אף אחד. כל אחד עושה את עבודתו. במסגרת המכרז התחייבו בעלי המניות להעמיד לטובת ערוץ 10 סך של 120 מיליון שקל. עד היום הזרימו בעלי המניות למעלה מ-1.3 מיליארד ₪. בעלי המניות הזרימו פי 10 מהתחייבותם המקורית במכרז. סך ההוצאה למימון רכישה והפקה של תוכניות – 1.7 מיליארד ₪, גבוה בכ-320 מיליון ₪ מעל הדרישה בחוק. היוצרים, ניהנו מהכספים שהוזרמו לשוק היצירה הישראלית לצורך רכישת הפקות מקור. ערוץ 10 מעסיק' באופן ישיר מאות עובדים ועיתונאים. הערוץ יצר מקור פרסה לאלפי עובדים ונותני שירותים במכלול תחומי העיסוק הנוגעים לשוק הטלוויזיה המסחרית.


קופת המדינה. עד כה שולם בגין דמי זיכיון ותמלוגים בסך של 179 מיליון ₪. במסגרת ההסדר התחייב ערוץ 10 לשלם את יתרת החוב בגין דמי זיכיון ותמלוגים בסך למעלה מ – 30 מיליון ₪. דמי הזיכיון בהם מחויב ערוץ 10 זהים לאלה של ערוץ 2 בלא קשר לגודלו היחסי בהכנסות משוק הפרסום.


מי עוד ניהנה מההזרמות? הציבור- ניהנה מהתחרות ומתוכן טלוויזיוני מגוון ופלורליסטי ומבמה מרכזית נוספת לחדשות ואקטואליה. הדמוקרטיה – הקמת חברת חדשות עצמאית בערוץ 10 חוללה שינוי חשוב, חיזקה את השיח הדמוקרטי בישראל והפכה את שידורי החדשות בארץ לזירה של תחרות והצטיינות עיתונאית שממנה מרוויחים בעיקר הצופים.

יש כאלה שיגידו לך שכשהיה רק ערוץ אחד, הדמוקרטיה בישראל היתה יותר יציבה ויותר חזקה. ודאי שכן.

לא נכון. למה?

מה אני יכול לעשות? יש כאלה שאומרים את זה. היתה יותר יציבות, היה יותר - - מצב קצת שונה. יש כאלה שאומרים את זה, זה תיזה.

אם נצטרך לדון במצבו של ערוץ 1 --

לא דיברתי על מצבו של ערוץ 1. דיברתי על מצבה של הדמוקרטיה.

המשק הישראלי ניהנה מתחרות גוברת ומהשקעות עצומות, ובכלל זה השקעות זרות של מאות מיליוני ₪ ממשקיעים בינלאומיים מהשורה הראשונה – זה, לשאלתו של חבר הכנסת שי לגבי מר לאודר ומר מילצ'ן, שהם השותפים של מר מימן.


המפרסמים והפרסומאים ניהנו מירידה של עשרות אחוזים במחירי הפרסום, הפרסומאים ניהנו מעליית העמלות, מהגדלת ההיצע ומנגישות למפרסמים בינלאומיים וקטנים. מה מקור החובות של ערוץ 10? בניגוד לשיח הרווח, ערוץ 10 עמד ברוב המכריע של מחויבויותיו ובעליו לא לקחו שקל לביתם – רק הזרימו עוד ועוד מאות מיליונים. מה הם חובות התוכן? אני מבקש פה, באמת – מערוץ 2 מבקשים גזירה שווה, להזכיר לחבריי מערוץ 2 שעבדו במשך שנים כמונופול, בנו מותג יוצא מן הכלל ברוב כישרון, הרוויחו הרבה מאד כסף, ואני חושב שמחובתם להרוויח הרבה מאד כסף וראוי שימשיכו להרוויח גם היום הרבה כסף. אני חושב שאין גזירה שווה בין חברות שהרוויחו כסף והזרימו דיבידנדים לבעליהן, ובצדק אני אומר – עיני לא צרה בהם, לבין מצבו של ערוץ 10. אין מצב שעולם שגם אם נאריך את הזיכיון ונקבל רישיון בשנים הבאות – אין מצב בעולם שבעלי מניות ערוץ 10 יחזירו את השקעתם. רבותיי, אני רוצה שתבינו את זה. אני כל פעם מרגיש נבוך מול ההתקפות – אתם פושעים, אתם לא עומדים במה שהתחייבתם. זה כאילו שאנשים לוקחים כסף הביתה ומעלימים מהציבור, או מעלימים ממישהו.

למה אתם רוצים את זה, אם ככה?

כי אנחנו חושבים שבהסדרה הבאה, מפה והלאה, עם עניין של הרישיון, וברישיון יש פה חזון עסקי שאפשר יהיה להרוויח כסף. במצב הנוכחי, אם לא תעבור הרפורמה בשידורים, ואני מאמין, לפי מה שאני רואה פה, היא תעבור, במצב הנוכחי באמת אין טעם להמשיך. אני חושב, וזה לא איום, גברת בנדלר, למה שאת רמזת קודם – אנחנו לא מאיימים ואנחנו לא רוצים לשנות שום דבר מההסדר שהגענו עם הרשות השניה, ואנחנו בהכנעה רבה אומרים שנבצע את כל המוטל עלינו. אין פה שום שמץ של איום, לשאלתו של מר וייס. אין מחלוקת שמבחינה כספית עמד הערוץ בכל ההשקעות הנדרשות להפקת תוכניות מקוריות, ואף הרבה מעבר לכך. עודף של כ- 320 מיליון ₪ מעל למחויבויות המינימום בחוק. כמו כן עמד הערוץ במלוא ההוצאה הנדרשת לחדשות בחוק. חובות התוכן שאותן על ישראל 10 ל - -

חוץ מהמיקור חוץ.

שגם על זה נתעכב אחר כך.


חובות התוכן שאותם על ישראל 10 להשלים הינם שידורים בחסר של תוכניות מהסוגה העלית. אני רוצה גם פה להזכיר – אנחנו, בשנת 2008 ובשנת 2009, כששנת 2008 מבחינתנו, לא חשבנו שיהיה משבר כזה, זאת אומרת, לא היתה לנו איזושהי מחשבה לטווח ארוך: הנה, אנחנו עומדים במחויבויות, אלא – זה היה חלק מהאסטרטגיה של הערוץ לעמוד במחויבויות ולקבל הארכת זיכיון ולקבל אחר כך רישיון.


שנת 2008 – ערוץ 10 הוא היחיד שעמד במחויבויות – אני קורא פה לידידי, מר סמירה, לפרסם את דו"ח הרשות השניה על מנת להראות את זה לכולם. 2008 – ערוץ 10 הוא היחיד שעמד במחויבויות.

העליתי בעבר את השאלה – התייחס עכשיו מנכ"ל ערוץ 10 לדו"ח מסוים שנמצא אצלכם ושאתם לא מציגים אותו. הבנתי מהיועץ המשפטי שיש איזושהי סיבה – כי המועצה טרם אישרה אותו, והמועצה מתפרקת. אז יש פה ביצה ותרנגולת. האם אפשר להביא לוועדה את הדו"ח הזה ונדע מי עמד ומי לא עמד – יש לזה חשיבות גדולה. נכון שיש לו חובות היסטוריים שהוא גורר אותם אבל - -

- - -


לגבי דו"ח 2008 כפי שנאמר כאן, וכפי שוודאי חבר הכנסת שי מכיר את הנוהל – צריך לאשר את הדו"ח במועצה וזה נמצא בתהליך, וזה יקרה. מן הסתם הרשות והמועצה היו עסוקים קצת בענייני ערוץ 10 ו - -

מתי - -?

זה נתון להחלטת המועצה וזה קשור, באמת, למה שנגע חבר הכנסת שי שהמועצה היתה אמורה לסיים את תפקידה - -

· - -

לא משנה, העובדה היא שהמועצה בהרכב הנוכחי. אז מה אם היא היתה אמורה לסיים את תפקידה?

מנשה סמירה;


הנתונים נמצאים על שולחננו בצורה מסודרת, החל מחודש אוגוסט – ספטמבר.

השנה?

כן. צריך להבין – לוקח תמיד 9 חודשים. אנחנו מחכים לדו"חות מבוקרים של הזכיינים שמגיעים באפריל-מאי ולאחר מכן עושים בדיקה ונותנים להם אפשרות לערער. זה תהליך שלוקח - -

בתהליך שאנחנו נמצאים בו – זה כל כך חשוב לדעת.

מה שכן התפרסם מהדו"ח וכן אפשר לשים אותו על השולחן - - המספרים בהצעת החוק שמונחת לפניכם. כשנדרשנו לסוגיית ישראל 10 היינו חייבים לדעת מה קרה להם ב- 2008. אז אין דו"ח שיצא לאור והציג את התמונה של כלל הזכיינים. לגבי ישראל 10 בנקודת התוכן, נקודה של הסוגה העלית – זו השנה הראשונה שהוא עמד בסדר גודל של 50 מיליון שקל סוגה עלית, שזו המחויבות שלו.

למעט קולנוע.

רגע, תנו לי. רגע. סוגה עלית – כ- 50 מיליון שקל, הוא עמד כמעט באופן מלא. נדרשים שם תיקונים של 2-3 מיליון שקלים והם מנוסחים בתוך החוק, ומאשרים אותם במסגרת החוק. אז זו באמת השאלה הראשונה, כי במרוצת 7 השנים הקודמות מעולם לא הצליח להגיע ל – 50 מיליון שקל סוגה עלית. אבל, בשביל הצדק ההיסטורי – ערוץ 2 נדרש לבצע כ- 180 מיליון שקל סוגה עלית בשנה, ביחד, אני מדבר, שני הזכיינים. על פי ההתחיבות המכרזית שלהם, זה לא שמישהו גזר עליהם. זו ההתחייבות המכרזית שלהם. והם לא ביצעו את כל ה – 180. הם לא הצליחו לבצע בשלוש השנים האחרונות את מלוא ההתחייבויות ש - -

מי, הזכייניות של 2?

כן.

הם לא היגיעו ל – 90 מיליון.

הם לא הגיעו ל – 180 - -

90-90, לא?

ערוץ 2 עומד על פי 4 מההשקעה של ערוץ 10, עומד מאד קרוב למחויבות שלו, כשיש לנו באמת פערים, בעיקר ב - - של תתי הז'נרים.

· - -

רציתי לקבל מושג , אתה אמרת שלאחרונה הם לא עמדו.

אם היו - - רגולציה - - 2007 היינו עומדים ב- 100 אחוז. אם היינו מתייחסים למיקוד הרגולציה ב- 2006 ו – 2007, אנחנו היינו עומדים במאה אחוז. יש לנו, ברמת ההשקעה האבסולוטית בסוגה עלית –עמדנו במאה אחוז. יש לנו באמת, - - פרשנות של - -

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת שי, אני לא יודע מתי אתם מתכוונים להתכנס בעניין הזה. אני גם לא יכול לקבוע לכם את לוח הזמנים אבל תתכנסו בדחיפות ותעבירו את ה - - , זה הדבר שאנחנו עוסקים בו. אם אתה אומר שב- 2008 התקרבו לעמידה? – בסדר, חסרים - -

· - -

אבל תביאו את זה לכאן, תתכנסו בדחיפות, או – תתכנסו במהרה. ותביאו את זה לכאן. אני רק אעשה סדר בדברים - - נקבע ליום חמישי הבא, האם הדבר יובא ביום חמישי הבא?

זה לא ניתן, טכנית.

· - -

למה זה אמור להיות חסוי.

· - -

נתתי תשובה שמאפשרת לקיים את הדיון במובן הבא – במובן הזה - - המועצה צריכה להחליט. נתתי נתון שמאפשר לקיים את הדיון. הוא אומר כך: ב- 2008, בתחום הסוגה העלית - - בתחום הקולנוע – אפס, לא בוצע. אני אומר את התמונה- -

אני מבין – מתקרבים ל – 2008 ואני מבקש לישיבה הבאה – רישומים של הדבר. את הטיוטה, ה- guidelines.

לגבי ישראל 10 זו לא טיוטה. המספרים נמצאים בתוך החוק, אחרת אי אפשר היה לדון בהם. בתחום הסוגה העלית – פער של 2-3 מיליון, עם התיקונים. קולנוע – אפס. יש פערים, יש חובות בתחום דמי הזיכיון ובתחום ה - -. זה ידוע וזה מתוקן כרגע בחוק. הזכיינים האחרים ביצעו הרבה מעבר למספרים האלה, אבל עם פערים. ואת הפערים הללו צריכים לאשר. מאחר והם לא יצאו אני לא יכול לומר אותם.

פערים בתוכן?

כן.

אני מבקש ממשרד התקשורת להורות ליושב ראש המועצה של הרשות השניה להתחיל לבוא לישיבות האלה. בלתי אפשרי הדבר הזה.

· - -

היא משתתפת היום בוועדה אחרת מטעם המדינה.

· - -

ברשותכם, חברי הכנסת, לנתון הזה נותנים משקל יתר בדיון. אם תרצה, אני אומר לך את כל התמונה המצטברת.

אני רוצה להסביר לך- חושב שאנחנו צריכים מידע רב ככל האפשר. אני מדבר עם כרמל, כשהגשנו הצעת חוק בעצמנו, וגם כל חברי הוועדה. חשוב לנו לפעול על פי מידע, לא על פי תחושות רוח. אז אם יש לכם את המידע – תחלקו אותו אתנו.

- - זה לא מקובל, זה המועצה.

· - -

בשבוע שעבר - - מצגת שהצגנו. אתה רוצה עכשיו לדעת את סך החובות של ישראל 10? ברגע זה אפשר לתת לך.

· - -

אז היא הנותנת. הנתון הזה נמסר לכם. סך החובות של ישראל 10 - --אני לא מבין למה פה נתפסים.

אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה אנחנו מעלים את זה. אנחנו מרגישים נרדפים, אני אומר לכם את זה בכנות.

גם אנחנו.

אני מבקש מהיוצרים – אנחנו מרגישים נרדפים, אנחנו מרגישים הפושעים היחידים, העבריינים היחידים שלא עומדים בחוק. אני רוצה להזכיר, אני עומד על זה, אני רוצה להזכיר – גם לגברת טלי גורן, ובמיוחד לאדון דן תדמור. בשנת 2005 היה מכרז לערוץ 2. הזמן שעבר הוא הרבה יותר קצר מהמכרז שהיה בערוץ 10. הם נתנו את ההתחייבויות האלה, גב' גורן. אתם נתתם את ההתחייבויות האלה של 180 מיליון שקל לסוגה עלית. זה שאנחנו עומדים לפי חוק על 55 מיליון כי אנחנו לא עומדים בסך המינימום של ההכנסה שלנו, אנחנו רוצים שתבינו את זה. הלכו לפני 3 וחצי שנים למכרז. לא השתנה מאז כל כך הרבה כמו שהשתנה בנסיבות של ערוץ 10. אם מדברים פה על השקפה.


ואני רוצה להגיד עוד דבר – ש- - הרגולציה שלא נוגע בכלל, בכלל, בערוץ 10 – נותן הטבות בשווי של מאות מיליוני שקלים לערוץ 2. עיני לא צרה בהם, אני גם אומר עוד פעם – אני רוצה שירוויחו כסף, חובתם שירוויחו כסף - -

ואנחנו מפסידים פי 2 מכם, בשנה הזו. בוא נשים את זה גם על השולחן. "קשת, ו "רשת" ביחד.

מי זה "אנחנו,?

"קשת" ו "רשת, ביחד - -

· - -

אני חושב שזה באמת מראה על כשל שוק, כשל שוק עצום, שחברות מצוינות כמו "קשת" ו "רשת" מפסידות כסף. אני חושב שזה משהו מטורף.

· - -

אני לא רוצה להתנצח, אני באמת חושב שערוץ 2 עושה עבודה מצוינת. יש הרבה מה ללמוד מהם ואני אשתדל ללמוד מהם, אבל הגזירה היא לא שווה. אין גזירה שווה בין חברות של מונופול לבין ינוקא, שהוא רק בן 8 –אבל הוא ינוקא.

כמה שנים זה ינוקא?

· - -

תלוי מה אורך החיים.

אני חושב שאנחנו מנהלים את הדיון ברמה התיאורטית – מה היה בעבר, מה יהיה בעתיד, כדי שאנחנו נוכל להבין על מה אנחנו מדברים. אני חיפשתי בין כל האותיות מה הן ההקלות מעבר להקלה של הארכת הזיכיון – מה ההקלות בנושא תוכן , הרי בגדול החובות מחולקות לשניים: תוכן ותשלומים, תמלוגים וכן הלאה. מה הן ההקלות, תקציר ההקלות בנושא תוכן- - בשנתיים הקרובות.

אני התייחסתי לזה באופן כללי בהתחלה - -

מספרים, מספרים.

אנחנו נפרט את המספרים במצגת שנביא בפתח הישיבה - -

זה כל נושא הדיון כאן, אחרת הוא תיאורטי.

· - -

· - -

אם הכדור הוא במגרש שלנו אז זה נושא מהותי. אם אנחנו אומרים – או.קיי, אתה מאריך את זה אבל אתה מוריד במחויבויות התוכן, אתה מוריד בזה, אתה מוריד בזה –

· -

אני מנסה להבין.

חבר הכנסת פלסנר. אין הקלות. אתה תראה את זה בחוק.

אין הקלות? בוא נעבור למספרים.

נעשה את זה לפי סדר הדברים, כפי שהם בהצעת החוק. קודם כל ההוראה המרכזית קובעת שעל ערוץ 10 לעמוד במחויבויות שלו כפי שהן יפורטו כאן, גם בתחום הקולנוע וגם בתחום שידורי הטלוויזיה - -

כפי שיפורטו כאן.

תן לה להשיב.

- - - כאשר על ערוץ 10 יש חובה להוסיף 20 מיליון שקלים לערבות, שנוספת לערבות הקיימת שלו היום. זאת הנקודה הראשונה, בניסיון להבטיח, ככל שניתן, את העמידה במחויבויות –אני כבר לא רוצה להתחייב בשם אחרים.


הנקודה השניה שאליה אנחנו עכשיו נתייחס זה נושא התוספת השניה. מה הם הסכומים שבעל הזיכיון חייב לעמוד בהם במסגרת המחויבויות לסוגה העלית שלו. במסגרת המחויבויות לסוגה עלית, הסכום שנקבע במסגרת הצעת החוק הוא 39 מיליון שקלים. כאן מדובר על השנה הראשונה- 43 מיליון שקלים, ובשנה הבאה, שלאחר מכן, בשנה השלישית מעכשיו – חזרה למחויבות כפי שהיא נמצאת היום בתוספת השניה, כאשר כאן מדובר על 56 - -

56.7

או 56.7 - -

זאת אומרת שיש כאן הקלה - -

יש כאן הקלה. יש כאן הקלה.

זה בסוגה העלית.

כן, זה בסוגה העלית.


בנוסף יש עוד 3 הוראות לנושא התוכן והוראה אחת נוגעת לקולנוע.

איפה יש פה הקלה?

ההקלה היא שהיום התוספת קובעת שכל שנה אנחנו אמורים להוציא 56.5 מיליון שקלים אבל לפי הנוסח שנמצא כאן, גם אם תשדרו בפועל, על חשבון מחויבויות עבר, ולזה, בעצם, - - המסך - - תראה יותר מ – 56.5 מיליון. יחד עם זאת, צריך להביא בחשבון שבחלק מהכספים מדובר בהשלמה של מחויבויות עבר והחובה שקבועה היום, אחרת לא היינו נזקקים לעשות את השינוי הזה, החובה שהיום נזכרת בהצעת החוק היא ש – 39 מיליון לשנה הנוכחית ו – 43 מיליון בשנה הבאה וחזרה למספר המקורי בשנה שלאחר מכן.

או. קיי. אז סיימנו עם הקטגוריה הזו. קולנוע?

רק צריך להוסיף – שההפחתה היא לא סתמית. יש נימוק להפחתה הזו.

לעניין הקולנוע- היו סכומים מסוימים שנקבעו בכללים. הסכומים האלה שונו ויש מסגרת שנמצאת כאן.

· - -

סוגיית הקולנוע הוגדרה מלכתחילה במסגרת הכללים. במסגרת החלטות של הרשות השניה במהלך הדרך היו החלטות על הפחתת הסכומים - -

הפחתה ממה שהיה כתוב בחוק?

בכללים.

החוק משנה את הכללים.

מלכתחילה הקולנוע הוזכר בכללים. היום אנחנו באים לעגן את הכללים בגלל שזה נדרש במסגרת תיקון החקיקה הזה, לא שמבחינתנו - - . אנחנו קובעים את המחויבויות של הקולנוע על סכום כפי שהומלץ או כפי שנקבע על ידי הרשות השניה, בתחום הקולנוע.

ובסמכותה היה לקבוע את הדברים האלה?

בסמכותה היה לקבוע את הדברים האלה, אנחנו אומרים את זה במפורש.

איפה זה עומד, באופן פרקטי?

בכמה זה היה בכללים, בכמה זה - - וכמה עכשיו?

· - -

עמוד 90-91. נכון?

לא, מדובר על כמה הם יהיו מחויבים - - הצעת החוק - -.

מכיוון שאנחנו, בקולנוע, קבענו את הסכומים, את הסכומים שנמצאים ברשות השניה, הסכומים הם – 4 מיליון שקלים לשנה על ידי - -

הכלל שנקבע על 2003 דיבר על 8 מיליון לערוץ, לשנה, בנושא קולנוע. - - בשנת 2007, בוועדה שהמועצה מונתה ברשות השניה נבדק והוחלט להתאים את המטרה הזו על ערוץ 10, על ישראל 10, בהתאם לגודלה, ולכן זה הוקטן ל- 4 מיליון. לכן, על ערוץ 10 הוטל לבצע קולנוע ב- 4 מיליון לשנה.

מ- 2007 ואילך.

לא, אפילו לפני. מ- 2004.

· - -

מההשקה המחודשת.

· - -

לא. הקולנוע הותאם מההשקה המחודשת, בקיצור – החוב המצטבר עומד עד רגע זה על 20 מיליון שקל, ואם נספור את 2009 זה 24 מיליון שקל אחרי ההתאמה, כלומר – לפי 4 מיליון. זו תמונת המצב לרגע זה.

ובשנתיים הקרובות מדברים על - - בלי קשר למצטבר. אז אם אני משתמש בשיטת החישוב שהראו לנו לפי ה- 56 אז בעצם אומרים: 24זה מה שהיה, פלוס 8 זה 32, ומוציאים 8, כלומר - -

לא. התכנית מדברת על כך שהם צריכים להשלים 32.

מה זה התכנית, הצעת החוק/

הם נדרשים על פי הצעת החוק –

זה בעלמא, זה לא בחוק.

· - -

אני חושב שאין על זה מחלוקת מהותית, אני אגיד את המספרים המדויקים, די שנדע את גודל הוויתור, את מה שיש בחוק. לא תהיה על זה מחלוקת משפטית עם הרשות השניה. ועדת תורג'מן שהתכוון אליה מנשה סמירה היא לא ב- 2007, 2008 – למען הדיוק והיא התייחסה לחובות חלוטים של 2004, 2005, 2006. היא קבעה בעצמה בתוך הדו"ח שלה של חובות הקולנוע – ב- 2005-6 – 8 מיליון, גם לתקופה שלה, 2007-8 – 8 מיליון וגם ל – 2009 – 8 מיליון. כאן בא המספר 48. 8 מיליון שקל כפול 6 שנים – 48. ועדת תורג'מן המליצה להפוך את זה ל- 4.

4 לשנה.

4 לשנה. קודם כל – אז יש ספק כי גם היועץ המשפטי של הרשות השניה נתן להם חוות דעת שלא ניתן למחוק חובות רטרואקטיביים, אבל בכלל לא צריך להיכנס לשאלה הזו כי כבר בדו"ח ועדת תורג'מן היא קבעה, כשהיא המליצה את זה, שצריך לשנות בשביל זה את הכללים. היא כמובן יודעת, ברור, כי החובה מכוח 8 מיליון שקלים – זה לא שוועדת תורג'מן או המועצה יכולה בעצמה, היא חייבת לשנות את הכללים בשביל - -

· - -

בחקיקה?

לא, בכללים.

כללים זה סוג של חקיקה. חקיקה שלא טעונה את אישור הכנסת.

· - -

אני אגיד לך למה, חבר הכנסת שי – היא נוגעת בדבר בצורה כל כך מז'ורית, בעיקר בשנה האחרונה, ולא לבוא היום זה בעיניי פשוט ביזיון הכנסת. אם הוועדה עוסקת בנושא ביטחוני מהמעלה הראשונה- אני מבין את זה. אם לא- היא היתה צריכה להיות פה. יכול להיות שאנחנו, כל חברי הכנסת, צריכים לחשוב על הצעת חוק עלצווי הבאה. לא רק לוועדה הזו – גם לוועדת העבודה והרווחה, גם לוועדת החוץ והביטחון. לא בגלל הגב' דאבוש, בגלל אחרים.

· - -

פרט מאד חשוב בהקשר הזה – לפני מספר חודשים יצאו כללים מתוקנים של המועצה, זה שנה לאחר ועדת תורג'מן. בכללים החדשים מופיע – 8 מיליון שקלים. זאת אומרת, גם כשבאים ואומרים שוועדת תורג'מן החליטה – 4, בכללים החדשים כבר לא קיבלו את זה. היתה להם הזדמנות לתקן את זה ל – 4 מכאן ואילך, אפילו את זה לא עשו. אז פשוט, בחוק הזה נקבע שערוץ 10 צריך להגיש במשך שנתיים תוכנית ל- 20 מיליון שקלים קולנוע, כלומר, פשוט צריכים להגיד, בין אם מסכימים ובין אם לא, להגדיר מה מהות ההנחה שנותנים לו. נותנים לו 28 מיליון שקל הנחה, פשוט צריך לקרוא לילד בשמו.

כמה הוציאו על קולנוע עד היום?

אפס.

אנחנו יודעים שיש כאן נקודת תורפה.

אדוני, יושב ראש הוועדה – אני מבקש רגע. אנחנו חייבים להתייחס משום שזרקו פה ואמרו פה - - מכמה כיוונים ומאחר וזה במנדט שלנו אני מבקש שהדברים יובהרו. בנושא הקולנוע היתה החלטה שאושרה, ותכף היועץ המשפטי של הרשות השניה יאשרר אותה – היתה החלטה שהתקבלה על ידי המועצה בדין ובצדק שהמחויבות תעמוד על 4 מיליון ולכן, לגבי ישראל 10 הכוונה היתה שזה יעוגן במסגרת ההסדר הכולל כי אני מזכיר לכם שאנחנו, בדיונים על ההסדר של ערוץ 10 מזה שנה בגלל הארכת הזיכיון או מכרז, וכיוצא בזה. לכן, הסכומים המצטברים, ואני מציע שבנושא של מספרים – כל אחד יכול לומר איך שנוח לו ולהציג את זה מזווית ראייתו. צריך לתת לבעל הסמכות לומר את הדברים כי זה מה שמחייב. אם נלך לבית המשפט, רק על מספרים שהרשות השניה תאמר – זה מה שיחייב. מותר ללכת לערער על זה בבית המשפט.


המספרים הם – החובות של ערוץ 10 נכון לרגע זה, בתחום הקולנוע, 20 מיליון שקלים חוב שאותו הם נדרשים להציג תוכנית החזרה בחוק. 2. הם צריכים לבצע 4 מיליון בשנת 2009, כי היא עדיין לא הסתיימה, 4 מיליון ב- 2010 ו – 4 מיליון ב- 2011. זה הסכום המצטבר של הקולנוע לגבי ישראל 10. כמה הם ביצעו, לשאלתך? נכון לרגע זה, מתוך הדבר הזה – הם ביצעו אפס.

אבל על ה- 20 מיליון, על החוב המצטבר, בחוק שאנחנו עכשיו מתבקשים לדון בו – מדברים על איזושהי מחויבות כלפיו?

כן.

· - -

אני רוצה להזכיר לוועדה שהוועדה למעשה דנה בדו"ח ועדת תורג'מן שהוצג כאן, בפני הוועדה. היתה אפילו התייחסות, למיטב זכרוני, של היועץ המשפטי של הוועדה בכתובים לנושא הזה. ההחלטה של ועדת תורג'מן התקבלה בהתאם לסמכות ספציפית שהיתה למועצה בכל הקשור לערוץ 10 אותה עת, "נקודת הבדיקה", מה שקרוי. המחוקק קבע שהמועצה תבצע נקודת בדיקה. ועדת תורג'מן ביצעה את נקודת הבדיקה, קבעה ממצאים באשר להיקף החובות של ערוץ 10 וגם קבעה, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה בחוק מה הערוץ צריך לבצע, עד תום תקופת הזיכיון, כדי שלא יישלל זיכיונו. והיו עוד כל מיני בקשות שהובאו בפני הוועדה. במסגרת זו, הוועדה היתה מוסמכת, וכך היא אכן נהגה, והיא הפחיתה את המחויבויות של הקולנוע. היא הפחיתה, כפי שצויין פה, ל – 20 מיליון ₪, וזו תמונת המצב, כך שהמועצה פעלה בדין, ואין שום - -

- - למחלוקת, היועצת המשפטית של הוועדה אכן נתנה חוות דעת בקשר לסמכויות המועצה, בקשר לערוץ 10. מכל מקום, בקשר לנקודה שהצביע עליה עכשיו דורון אבני האומרת שבדין הפחיתה המועצה את המחויבויות - הנושא הזה בהחלט – הבעתי באותה חוות דעת ספק בקשר לסמכות הזו. כך, שהנושא נשאר פתוח.

זה עקב אכילס של ערוץ 10. צריכה להיות אמירה מאד ברורה של הוועדה שצריכות להיות השקעות בקולנוע. אני לא יודע באיזה סדר גודל, אבל לא יכול להיות שערוץ אחד מהשניים ישקיע בקולנוע, וערוץ 10 לא ישקיע. זו תעשיה - -

הצעת החוק אומרת - - במפורש.

אמרת דבר בעניין יושבת ראש המועצה – אני מבקש לומר שהיא נמצאת בדיון מטעם המדינה. היא עדכנה, למיטב ידיעתי והרבה מעבר לכך, את שר התקשורת, ולכן אני מבקש - -

הוא לא דיבר על הדיון הזה הוא דיבר באופן כללי על חוסר העניין בתהליך כולו, על חוסר המעורבות.

שמה עלה כאן בדקות האחרונות אז היא מבקשת לומר - -

לא, אל תקרא לי מה SMS, בבקשה.

אני רוצה, ברשותכם: עמידה במלוא מחויבויות התוכן – החל משנת 2008. בשנים 2008-2009 ערוץ 10 הוא היחיד שעמד במלוא המחויבויות להפקה ושידורי תוכניות מהסוגה העלית. בשנים 2008-2009 ערוץ 10 החזיר בפועל מחצית מחובותיו בגין השנים שלאחר הקפאת ההליכים. אני רוצה להסביר פה שאנחנו בשנת 2009 מחזירים, מעבר למחויבות שלנו, סכום נכבד מאד, לדעתי של 25 מיליון שקל חובות עבר בסוגה העלית. לשם השוואה – חובות ערוץ 2 ב- 4 שנות פעילותו גבוהים מחובות ערוץ 10 ב- 8 שנות פעילות ועומדים על יותר מ- 20 מיליון ₪.

אנחנו לא מקבלים את הנתונים האלה, יוסי. זה נתונים שלכם - -

· - -

הוויכוח הזה הוא מיותר, כי אין כרגע. המספרים הם בסמכותה של הרשות השניה בסופו של דבר, על פי חוק, לספק לנו, והם יסופקו ביום חמישי הבא, אחרת לא נמשיך בדיון.

אני רוצה לסכם, לפני כמה דברים אישיים. המשך הפעילות הפעילה של ערוץ 10 מבטיחה – הזרמה שנתית של 300 מיליון לשוק ההפקה והטלוויזיה שמספק אלפי מקומות עבודה ומפרנס אלפי משפחות. המשך התחרות לטובת ציבור הצופים, פלורליזם תקשורתי וחברת חדשות עצמאית.


עכשיו, ברשותכם, אני רוצה לומר כמה דברים מלב אל לבבות. יושבים פה, ותסלחו לי שאני מתרגש, יושבים פה אנשי ערוץ 10 שבמשך השנים הפכו שק חבטות של תקשורת, של באמת איזשהו קמפיין ציבורי נגד ערוץ שלא מחזיר את חובותיו, שלוקח כספים לא לו. חוסר הידע במושג "חובות", במושג "אי עמידה במחויבויות" זה דבר עצום שכנראה אנחנו אשמים בו. אני אומר - כנראה אנחנו לא יודעים לעשות יחסי ציבור. יושבים פה עובדים שמשלמים מחיר כבד ושילמו מחיר כבד. תגידו גם כישלון ניהולי? אני מקבל גם כישלון ניהולי. אני לא חושב שאני המנהל הכי טוב ואני לא חושב שהמנהלים לפני היו מנהלים הכי טובים. אבל אני חושב שכאשר בעלי מניות מזרימים כל כך הרבה כסף והבוץ שהם חוטפים – גם במקום הזה, רבותיי, הבוץ שהם חוטפים על אי עמידה במחויבויות שנשמע בציבור כמו גניבה, כאילו הם גנבו כסף – בעלי המניות, אני רוצה להזכיר, השקיעו מכיסם סכומים מטורפים. אין לזה אח ורע, לפחות לא בישראל. לא מגיע להם. אני אומר לכם: אני עובד רק שנה וחצי. לא התערבו לי בתכנים. אין לי מושג למה הם עושים את זה, באמת. שאל מר וייס. אין לי מושג למה. אני רק אומר לך, ואתה יודע את זה: לפחות בשנה וחצי האחרונות אף אחד לא התערב בתכנים – לא של חדשות 10 ולא בתחקיר. לא כלום. זאת אומרת – אינטגריטי מוחלט. השקעת כספים מטורפת, ובאמת – אין לי מושג למה. לא מגיע להם הבוץ שזורקים עליהם. לא מגיע לעובדים הנפלאים של ערוץ 10, הקשיים המטורפים שהם עוברים. לא חוויתי את תקופת כינוס הנכסים, שאנשים עבדו בתקופת חוסר ודאות מטורפת.

אני רק יכול לספר לכם מה הם עברו בשנה וחצי האחרונות, העובדים האלה: קיצוץ שכר מטורף, קיצוץ שכר מטורף שלא קרה במקומות אחרים, ואני לא מאחל שיקרה במקומות אחרים. אני רוצה שיהיה ברור.

קצת דמגוגיה.

· - -

לא היתה פרומיל טענה אל העובדים של ערוץ 10. ההפך.

· - -

- - להקפאת הליכים, חברות ההפקה העצמאיות לא נכנסו להקפאת הליכים וסבלו קשות - - התמוטטו ופשטו את הרגל. ואין הקפאת הליכים לחברות קטנות, אנחנו יודעים את זה. אז אנחנו סבלנו יחד עם - -

אז יש לך טענה לערוץ 10?

לא.

· - -

אני לא חשבתי לרגע שיש למישהו טענה אל ערוץ 10. עובדי ערוץ 10 הם נפלאים. אני רק רוצה שתבינו את המצוקות שהם חיים בהם, זה הכל. אתם שומעים את המצוקות של היוצרים, ואני מודע למצוקות של היוצרים – אף אחד לא שמע את המצוקות של עובדי ערוץ 10. אף אחד לא יודע מה זה לבוא לעבודה כשכל יום חרב הסגירה מונחת על הצוואר. אף אחד לא יודע מה זה לעבוד בתנאים כל כך קשים - -

· - -

סחטנות רגשית.

אני מבקש להמשיך – יכול להיות – אמר את זה מר מימן, וגם אני אומר את זה - -יכול להיות שחטאנו בניהול שלא היה הטוב ביותר.

הוא אמר את המשפט האלמותי – לא היתה טעות שלא עשינו. בעניין הזה אני רוצה לתקן, גם לפרוטוקול, דברים שאני אמרתי - מר מימן באמת דיבר בישיבת הוועדה ב- 20 ביולי על השקעה של 1.3 מיליארד על ידי בעלי המניות והוא עצמו השקיע אישית 650 מיליון- -

אני חוזר על מה שמר מימן אומר, וגם אני אומר: אני בשנה וחצי עשיתי המון טעויות. אין ספק שעשיתי המון טעויות, ואין ספק שקודמיי עשו טעויות. אני לא חושב שהטעויות האלה הביאו למצבו העגום של הערוץ. אני חושב שאנחנו עומדים במצב שהוא בלתי אפשרי. אני לא חושב שפה מישהו בא בזדון לא לעמוד בהוראות – גנב כספים או העלים כספים. יש פה מצב שאני רוצה שחברי הכנסת יהיו מודעים לו: יש פה מצב של אי עמידה בחלק מסוים של החובות, ממכסות לסוגה עלית – זה ליוצרים ולציבור. אנחנו מודעים לחוב הזה, אנחנו מחזירים אותו. אנחנו נחזיר אותו. יעיד פה חברי, מנכ"ל הרשות השניה, מר סמירה- אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא בשנה וחצי האחרונות עם הרשות, בשקיפות מלאה, כוונותינו טהורות. אין לנו שום כוונה לחתום על הסכם שלא נוכל לעמוד בו, אין לנו שום כוונה ללחוץ את הכנסת על מנת לשפר את תנאינו. אנחנו נחושים לעמוד בכל חובותינו, להחזיר אותם - -הקולנוע, כמו שהוא מוצג כעת - -


יש לנו מוניטין של שנתיים של עמידה במחויבויות. אנחנו נעמוד במחויבויות. אני חושב שראוי גם לכנסת, גם לערוץ 10, לישראל 10 ולציבור שנקבל הארכת זיכיון ואני רוצה להגיד תודה.

אני אגיד רק שתי הערות – לכל היעדים, אי החשכת מסך וכן הלאה- ברור שכולנו מסכימים. השאלה היא מה עושים. יש לי שתי בעיות: אחת, בשביל להבין בכלל על מה אנחנו דנים, אני רוצה לקבל תמונה ברורה בדיוק של כל ההקלות שנכללות בחוק הזה, כי גם הארכת זיכיון יש לה משמעויות מבחינת מי שניגש במקור למכרז. כל הטיעונים האלה, שפתאום אין לנו זמן – זה נשמע לי הדבר הכי לא ענייני והכי לא מוצדק. אז אני רוצה – אני חושב שבסופו של עניין - -


אני רוצה להבין בדיוק את כל מסגרת ההקלות שמוצעות, כי בנושא ההקלות, אם בכלל, תפיסת העולם שלי אומרת: אם להאריך ואם לשקול את זה, אז למה עכשיו גם לדון בשורה מרחיבה של הקלות? אלא להפך, וזו השורה התחתונה של הדברים שלי- אנחנו ממשיכים כאן, אמרתי את זה גם בשיחות פרטיות – וגם - - שאנחנו ממשיכים כאן בגישת טלאי על טלאי. מדברים על הסיפור של זיכיונות – רישיונות. יש לנו את כל הגורמים הרלבנטיים – משרדי הממשלה, השר, הוועדה, הגורמים המסחריים. במקום לדון בספציפית – חוק מיוחד של ערוץ 10, ספציפית ללכת על נושא רגולציה ולחכות, -- לכפות על המשרדים, לכנס את הוועדה, ולראות את כל הסיפור. לא בכדי אמרת, בחצי חיוך – הם בוכים, הם בוכים והם בוכים. נכון, כי כל השוק לא מוסדר, כל השוק בבעיה, ואם נמשיך לפתור את זה טלאי על טלאי – זה לא ייפתר ולא נעמוד במחויבות שלנו. לכן צריך להתייחס להכל כאל חבילה אחת. אני מציע לחבר את כל הדברים ולהסתכל בראיה כוללת. שיענו לנו מה קורה, ממשרד התקשורת - -


עוד מילה אחרונה – הרגולציה נכשלה. הרגולטורית שכבר לא טורחת להגיע לכאן - - סליחה - -

אוי, באמת - -

כשהיא עדיין טרחה להגיע היא אמרה שכבר לאורך השנה האחרונה החוק לא מאפשר לה לעשות את הרגולציה, והיא בעצם לא מקיימת את החוק, כי אין כלים, אין זה ואין זה. אז עכשיו אנחנו מדברים על דרישות חדשות. בלי לדון ברגולציה – זו פארסה, ולכן אני חושב שכאן האחריות שלנו לקחת אחריות כוללת. יש לנו את היכולת ואת הזמן לעשות את זה.

הגישה שלי ברורה וידועה- צריך לעשות כל מאמץ כדי שערוץ 10 יוכל להמשיך לעמוד על הרגליים, הן בשל שוק התקשורת, זה משרת את האינטרס של שוק התקשורת, זה משרת את האינטרס של הצופים, זה משרת את האינטרס של העובדים, שהוא גם חשוב – שאנחנו צריכים גם להגן על הזכויות שלהם. אבל, כל הדברים האלה צריכים להיעשות – בטח כשיש הצעת חוק ממשלתית, בשים לב לעקרונות אחרים שהם לא פחות חשובים, ואחד הוא עיקרון השוויון והשני זה העיקרון שלא לפגוע בזכויות של אף אחד אחר. אז אם יושבים כאן אנשי הקולנוע, צריך לקחת את זה בחשבון, ואם המדינה צריכה לעשות פה עוד מאמץ – צריכים לעשות את זה כדי שהם לא ייפגעו.


לעניין עיקרון השוויון – יש זכייניות אחרות. אין שום סיבה שיהיה סעיף בהצעת החוק הממשלתית שיפלה אותם לרעה, ושלא יהיה שוויוני כלפיהם. שיוצגו הסעיפים, ובכל סעיף יסבירו למה זה פוגע בשוויון.

- - -

אמרתי בתחילת הישיבה- שיישמר השוויון בין הגורמים בשוק הטלוויזיה ושלא תינתן לגורם אחד עדיפות על מישנהו. כך פתחתי וכך גם אסיים. אני אבקש מחברי הכנסת סוויד ושי – אנחנו חייבים לסיים, אלא אם כן - -

אני מוכן לוותר.

אני רוצה להגיד שהעניין של העובדים שעלה כאן הוא עניין מאד חשוב ואחד השיקולים שאנחנו צריכים לקחת פה בחשבון. המהומה שעלתה סביב העניין הזה לא מוצדקת. זה פרמטר שהוא בהחלט חשוב. העניין של ההשקעה בקולנוע הוא עניין מאד חשוב, אי אפשר לחפף בעניין הזה בשום פנים ואופן. משך את תשומת ליבי העניין של פלורליזם תקשורתי שכאילו ערוץ 10 מצטיין בו. אני ארצה לשמוע איך הם מפרטים את העניין הזה – איזה סוג של פלורליזם תקשורתי ערוץ 10 נוקט כשמדובר בקבוצות תרבותיות אחרות.

אני מודה לכם, אנחנו בישיבה הבאה נביא גם את הדברים של משרד התקשורת וגם - - הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20