PAGE
18
הוועדה למאבק בנגע הסמים
24.11.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 18

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ז' כסלו תש"ע (24 בנובמבר 2009), שעה 10:00

סכנת סגירת מרכזי מתדון

חברי הוועדה: מוחמד ברכה - היו"ר

חיים אורון

ד"ר פאולה רושקה
משרד האוצר, בריאות הנפש

עופר לוי
משרד הבריאות, מח' נכסים ושירותים

נדב צוק
משרד האוצר, רפרנט בריאות, החשב הכללי

יאיר גלר
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מנכ"ל הרשות

ד"ר חיים מהל
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ראש תחום טיפול ושיקום

יהודה כהן
האגודה לבריאות הציבור, מנכ"ל האגודה לבריאות הציבור

שבתאי לויט
האגודה לבריאות הציבור, עוזרת מנכ"ל

מיה ריפטין
האגודה לבריאות הציבור, מנהלת מרכז מתדון אביב

חזי שרפסקי
האגודה לבריאות הציבור, מנהל מרכז מתדון ב"ש

סיגל לוי
האגודה לבריאות הציבור, אחראית חובשים – מרכז מתדון בב"ש

ניסים בר גיל
האגודה לבריאות הציבור

איריס משעלי
האגודה לבריאות הציבור, מרכז מתדון ירושלים

דור כהן
האגודה לבריאות הציבור, מרכז מתדון ירושלים

בני אברג'יל
הפורום לקידום זכויות נפגעי התמכרויות

גלעד נתן
הכנסת, מרכז מידע ומחקר

בת שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
סכנת סגירת מרכזי מתדון

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים והאלכוהול. הנושא שעומד היום על סדר יומנו הוא סכנת סגירת מרכזי מתדון. לנושא נקבע דיון בוועדה אבל קיבלנו בקשה מנשיאות הכנסת לקיים דיון מהיר בעקבות בקשותו של חבר הכנסת חיים אורון לדון בנושא ועל כן אנחנו מקיימים את הדיון הזה.

אני מעביר את זכות הבכורה לאורח הוועדה, בבקשה.

בוקר טוב, תודה. התחברנו יחד משני מקומות וזה רק לטובה. אני רוצה להעלות את הנושא הספציפי. אני מקווה שנמצאים כאן נציגי משרד האוצר. אדוני היושב ראש הנושא שאנחנו מדברים עליו, ראשית אני רוצה להודות בפעם המי יודע כמה למרכז המחקר והמידע של הכנסת שהכינו עבודה מאוד פורטת שמציגה את הבעיה מעבר למקרה הפרטי הזה.

אני מקווה שתכליתה של הישיבה הזאת תהייה שלא יסגרו כרגע את המרכזים. הדרך לאי סגירת המרכזים היא דחיית המכרז ואז גם יתפתח דיון יותר רציני. אני מודה שאני נמצא בנושא ההפרטה כבר מאז המכרזים בנושא האחיות, טיפת חלב, אחיות בריאות הציבור, אחיות בתי הספר, וכל המנגנון של מכרזים להפרטת השירות הציבורי. בתהליך הזה הגורם הדומיננטי הוא האוצר ולא הגורם המקצועי. בתהליך בנושא וגם בתהליך בכלל יש דיון רחב מאוד על התמחור. אני לא רוצה להאריך., אני מלווה את הנושא הזה כבר שלוש ובהיקף הרבה יותר גדול וזה בתחום של המוסדות הסיעודיים. גם שם היה תהליך דומה, הוציאו למכרז את הספקת השירותים. כאן מדובר באלפים ובעשרות אלפים אנשים סעודיים ובמאות מרכזים. המכרז ההוא שהיה בנוי כמו המכרז הזה, ואז קיבלנו הצעות שאפילו אנשי משרד הבריאות אמרו שאי אפשר לתת סיעוד במחירים האלה. אחר כך הלכו למכרז שבו הויכוח הגדול היה על המחיר וכעת מתנהל דיון בבית דין גבוה לצדק ודיונים בוועדת הכספים שהמחיר שנקבע הוא מתחת למה שמאפשר לתת טיפול למטופלים ברמה סבירה– זה בנושא הסיעוד.

בנושא הסמים – בעצם בתוך הדיון הזה מובלע פתרון שאני לא מבין למה כרגע עושים תקופת ביניים. נאמר כאן, וזה גם מה שמופיע, שאם הכנסת תחוקק את החוק של העברת טיפול בריאות הנפש לקופות החולים, בתוך הנושא הזה מופיע גם החלק של המתדון והטיפול במרכזים האלה. יכול להיות בכלל שזה הפתרון הנכון לעשות. בכל מקרה אין שום הצדקה שבעולם לעשות את כל הצעדים האלה באמצע. כעת ישנה מסגרת, יש ויכוח, אני לא רוצה להסתיר אבל לי יש ביקורת קשה מאוד על האגודה בנושא של אחיות בתי הספר, אני לא רוצה לערבב סיפור בסיפור, יש מתכונת ומכניסים אותו כעת למכרז. יש מחלוקת גדולה, כך אני מבין, על הקריטריונים למכרז, אם 70% מהקריטריונים במכרז זה המחיר, אז קורה מה שקורה בבאר שבע. אין שום גורם שמוכן לפתוח במחיר הזה מרכז ואז לא פותחים מרכז. באר שבע זו השכונה שלי ואני יודע אילו צרכים יש לתחנה כזאת באר שבע. אף אחד לא מקים תחנה, ואז יוצרים איזה מבנה תחליפי שהוא תמיד פחות טוב מהמבנה הקודם, כי כל המסלול הוא מסלול עקום. במקום שיבואו ויגידו באופן הפשוט ביותר – יש שירות שחייבים לתת אותו לקבוצה מאוד מאוד נזקקת. השירות הזה בסופו של דבר כשהוא ניתן באופן מסודר הוא הכי נכון, הוא הכי יעיל והוא הכי במקומו. אם מותר להגיד הוא גם בסופו של דבר עולה הכי פחות כסף. במקום זה עושים את הכל הפוך, קובעים מכרז ש- 70% מהניקוד זה המחיר. משרד הבריאות אומר שאסור שהתמחור יהיה מעל 50% וצריך שהמרכיבים המקצועיים יהיו יותר גבוהים. עושים מכרז כזה, מקבלים תוצאות לא נכונות וכעת עושים את זה בחודשיים וזה לא יאפשר להקים את המרכז. צריך להגיד להם תעצרו.

אני מבין שנציגי משרד האוצר, שבכלל לא הגיעו לדיונים האלה, הוא בעצם הגורם הדומיננטי. למיטב הבנתי, ויתקנו אותי חבריי ממשרד הבריאות, משרד הבריאות מוכן היום לעשות דחייה נוספת של המכרז. אני לא רוצה להרחיב ולפתוח את כל נושא המכרזים שהם כאילו משפרי השירות הציבורי, הם מוזילים את המחיר ובסוף הצרכנים משלמים את המחיר. זה מה שיקרה בסוף. זה קרה כרגע בתחום הסיעוד, זה קרה באופן קטסטרופלי באחיות בתי הספר – מגיעים לאחות ל- 3,000 תלמידים, אני מקבל מכתבים על חיסון הילדים שאומרים שמזריקים, כתבה לי את זה אחות קיבוצניקית "כמו שהזרקתי פעם לתרנגולות", בעמותה מאוד נפגעו. אבל זה כנראה הסיפור הנכון כי אם צריך להזריק 150, 200 הזרקות ליום זה מה שקורה. בתי הספר זה משהו אחר.

אני חושב שאנחנו צריכים היום להגיד לעצור, אל תעשו את המכרז בפזיזות, אל תעשו מכרז עם 70% מחיר כי תקבלו תוצאות שכל מי שנזדקק לשירות יפגע. חכו עם השינוי אם ברקע הנושא של בריאות הנפש במעבר לקופות החולים, חכו עד שיתברר מה קורה עם השינוי בתחום בריאות הנפש.

תודה חבר הכנסת חיים אורון. אני מבקש להגיד כבר מראש לאן הוועדה הולכת ולא להמתין לסוף. הכיוון שעליו דיבר חבר הכנסת חיים אורון הוא הכיוון הנכון ושמקובל עלי. אני מבקש לומר משהו פשוט, עצם העובדה שלמשרד הבריאות עמדו שלוש שנים, מאז 2006 ועד היום, כדי לכתוב ולהוציא מכרז ולבצע אותו, ורק עכשיו בזמן דחוק מנסים לחבר את המכרז אני חושב שזה פגום. האוצר בעצם כפה מכרז ולא משיקולים מקצועיים, אני חושב שהמהלך הזה פגום. אני בדעה, זו לא הדעה שרווחת במשרד האוצר ובממשלה, שהפרטת שירותים מסוג זה , זה דבר שאינו מתקבל על הדעת. לדעתי השיקול צריך להיות על פי פרמטרים מקצועיים ולא משיקולי רווח לעמותות למינהן, ועם כל הכבוד לעבודתן ותרומתן. האגודה לבריאות הציבור הוקמה על ידי משרד הבריאות עצמו, ולכן היא בין עמותה לבין תוצר שיצא מגוף ממלכתי ולכן זה עדיין בתחום הסביר. לבוא כעת והעמיד אקדח על הרקה ולומר שתוך חודש חודשיים יש לפרסם מכרז ולהוציא אותו לפעול זה לחלוטין לא מתקבל על הדעת. האיום בסגירת מרכזי המתדון הוא בעצם מעשה פשע, אני אומר את זה באחריות, זה מעשה פשע כי המשמעות של זה שאותם האנשים שמכורים לסמים ושמקבלים את הטיפול התרופתי, נדחפים לשימוש בסם וזה פשע. זה פשע ואין כינוי אחר.

כמובן שאנחנו נשמע את כל הנוגעים בדבר, אבל אני מבקש שתתייחסו לדברים שאני אומר. אנחנו חושבים שיש מקום לדחות את המכרז לשנה. במהלך השנה יתקיימו: בעוד ארבע חודשים יובא לוועדה נוסח המכרז, הפרמטרים והקריטריונים בתנאי המכרז. אנחנו חושבים שהשיקול הכספי לא צריך לקבל 70% וגם ל- 50% אלא הוא צריך להיקבע על פי פרמטרים מקצועיים ועל פי תמחור קבוע. התחרות בין הזכיינים הפוטנציאלים תהיה על איכות השירות ולא בהוזלת המחיר שיביא לפגיעה בנצרכי הטיפול.

בתמחור קבוע המשרד רוצה 370 שקל והם מציעים 280 שקל.

זה אומר את הכל. הזכיין גם מרוויח בסכום ההצעה שלו, כלומר הוא משאיר לעצמו רווח. עלות משרד הבריאות ליום היא בערך 380 שקל, והזכיין אומר 261 שקל, אנחנו צריכים להניח שהזכיין מרוויח. הוא מרוויח מתרומה?

לא. הוא מרוויח מסביב, לא מזה.

אני אמשיך. בעוד ארבעה חודשים יוגש לוועדה נוסח המכרז שבו התנאים והדרישות המקצועיות לתת טיפול טוב יותר ויחס טוב יותר, דרישות לעובדים סוציאליים בכל תחנה, ושלא נמצא שאחות אחת תזריק 150 זריקות ביום. אנחנו נקיים דיון ככל שיידרש לוועדה, ואז נותרו עוד שישה חודשים כדי לצאת למכרז וליישם אותו.

לדעתי אין מקום לדרוש מהאגודה לבריאות הציבור להיות קבלן משנה של הזכיין במשך חודשים שלושה. עלינו לדרוש במכרז שהזכיין יקלוט את העובדים שכבר עובדים במרכזים, כל עוד הם ממלאים את תפקידם כראוי, ולתת להם עדיפות ואפשרות להמשך עבודתם. אני חוזר על דבריי שנאמרו בפתיחה, לא צריך למהר ולהכריז על מכירה פומבית בשוק העמותות לשירותים כאלה. לדעתי המדינה ומשרד הבריאות הם שצריכים לקחת האחריות על שירותים כאלה.

אני מציע שנתחיל עם נציג משרד הבריאות ונציג משרד האוצר ואחר כך נעבור לנוכחים המכובדים שנמצאים כאן.

אני מטפל בצד החוזי, הסדרת ההתקשרות והמכרז במשרד הבריאות.

ברשותך, האם משרד הבריאות ביקש ממשרד האוצר פטור מהמכרז?

התשובה היא כן.

היום דיברנו אם יש הפרטה על השירות כן או לא, המצב היום הוא שהשירותים מופרטים. היום השירותים ניתנים על ידי האגודה לבריאות הציבור, האגודה התחילה כמו שהיא התחילה, אבל היום ברור שהיא גוף עצמאי והיא עמותה עצמאית שפועלת משיקולים עצמאיים. כל זמן שזה מתן שירותים ולא כוח אדם היכולת שלנו להתערב היא ברמת פיקוח בלבד. הנתון הוא שהשירותים ניתנים על ידי גוף חיצוני למשרד.

התפיסה שבא אנחנו מטפלים בשירותים והוצאת שירותים למכרז, אני יכול להעיד על השנתיים האחרונות, וזו הייתה דעתו של אבי ישראלי המנהל הכללי היוצא של המשרד, תפיסה האומרת שעל שירותים חברתיים אין לעשות מכרז מחיר. זה היה במכרז בנושא ההוסטלים בבריאות הנפש, המכרז שפורסם היה לאיכות בלבד וללא מחיר, המחיר נקבע Fix Price על ידי המשרד, והחלוקה היתה לפי פרמטרים של איכות ההצעה, פרמטרים שהיו בתנאי המכרז שפורסם.

היום הכוונה היא לבצע הסדרה של השירותים, הסדרת ההפעלה של שירותי המתדון. לאחר שהמכרז הראשון פורסם בשנת 2006 וקיבלנו מחירים שלא יכולנו לעמוד בהם נוהל משא ומתן עם הספקים והגענו להסכם – לחוזה. החוזה הסתיים וצריך להסדיר את זה. ההסדרה תתבצע באמצעות מכרז. הדרישות המקצועיות והאיכותיות יעלו גם לגבי כוח האדם שיש להציב במרכזים. במכרז הבא נדרוש יותר. בנושא הזה כדאי שדוקטור פאולה רושקה תפרט.

כדי לבחון את מצב השוק והאם להמשיך עם האגודה לבריאות הציבור כן או לא, כי אם יש ספק יחיד בשוק ברור שאין טעם לפרסם מכרז. פרסמנו RFI לבחינת מצב השוק. תוצאות ה- RFI הראו שישנם חמישה ספקים נוספים שמסוגלים ברמת איכות לתת את השירות,ושהיחידה המקצועית אישרה שתוכל לסמוך עליהם. לא יכולנו להתעלם מהנתון שנמצא בעקבות של ה- RFI ולכן הוחלט לפרסם מכרז ארצי עם חלוקה למחוזות. התקבלה החלטה בוועדת המכרזים של המשרד, אני מוכן להגיש אותה ליושב ראש הכנסת, שהמכרז שיפורסם יהיה מכרז איכות בלבד. המחיר יקבע על ידי אגף התקציבים במשרדנו, הוא יבצע תמחור ריאלי של המחיר ועל פיו נבצע את המכרז בדיוק כפי שביצענו את מכרז ההוסטלים.

בתמחור נלקחה בחשבון תוספת התקנים שאתם רוצים?

התמחור יתבצע על פי דרישות המכרז. ציינתי שהקריטריונים ידברו על יותר עובדים סוציאליים -עובד סוציאלי לכל 50 מטופלים. אלה הקריטריונים שביקשנו. כמובן שצריך לתמחר את זה והתמחור יתבצע על ידי אגף התקציבים במשרד.

המכרז כבר מוכן?

המכרז בעבודה. כדי להסביר את המשך ההתקשרות, פנינו למשרד האוצר, הבקשה מונחת בוועדת הפטור של החשב הכללי. ביקשנו את הארכת הפטור בשנה אחת. במהלך השנה נפרסם את המכרז. נבחר זוכה, נאפשר לזוכים להתארגן ולגייס את כוח האדם הנדרש ובתוך השנה הזאת נדאג לרצף הטיפול. זה המתווה.

מה הצפי ללוחות הזמנים?

אנחנו מעריכים שבינואר נהייה מוכנים לפרסם את המכרז. פרסום המכרז ימשך כחודש ימים, בדיקת הצעות וכדומה. להערכתי לקראת מחצית השנה נוכל להעריך לאן אנחנו הולכים, כמובן אם לא יהיו עתירות. את תחילת ההתקשרות נקבע לינואר 2011 כי צריך לתת לספק זמן התארגנות, וזה כמובן תלוי בבקשה המונחת.

זה מקובל על האגודה לבריאות הציבור?

כן ובהתחשב בבקשה שקיבלנו ומהרצון לשמירת רצף השירות ולא להפסיק התקשרויות שיש לאגודה עם ספקים בכל הקשור למבנים וכדומה.

מה עמדת המשרד בכל הקשור להכללת בריאות הנפש בתוך הסל? שהוא משפיע על הדבר מאוד.

את התשובה לכך אני מציע שהגורמים המקצועיים יתנו.

בינתיים בנושא של הרפורמה אין החלטה סופית של המשרד בעד או נגד זה. אנחנו עדיין בתוך זה, אני חושבת שלפחות עד עכשיו המשרד לא כל כך בעד.

הרפורמה תהייה לפני אמצע השנה? לא בטוח בכלל.

השר הנוכחי הולך אחורנית בכלל. זה סיפור ענק אבל אנחנו כאן בפינה. אם אין החלטה בעד או נגד אז התאריך לא צריך להיות בעוד שנה אלא צריך להיות כאשר תהייה החלטה בנושא הגדול. אם נניח שתתקבל החלטה שכן הולכים וזה יהיה בעוד שנה וחצי אז מה תעשו לשנה ושנה וחצי? הרי היום הבעיה הגדולה שיש עם חוק בריאות הנפש זה כל המרכזים האזוריים והם אלה שבעצם יפגעו, והם מוקד חזק נגד המהלך. אתם יוצרים בעצמכם מוקדי התנגדות שיכול להיות שהם מיותרים.

בנוסף לכך גם הנושא של סמים, למרות שזה מופיע בתוספת השלישית, בעבר בדיונים שהיו לפני שנים רבות, דובר שקודם כל בריאות הנפש תעבור ועדיין נושא הסמים יישאר באחריות המשרד ובשלב ב' הוא יעבור. אני יודעת שעכשיו הדיונים שהיו בעד הרפורמה לא כללו דיונים על נושא סמים והתמכרויות. זה עוד נושא שבאמת שווה לעלות אותו שוב. אבל השאלה היא אם בכלל תהייה רפורמה והיא השאלה הראשונה.

אני רוצה להעביר את העמדה המקצועית יותר. לנו חשוב מאוד לשפר את איכות השירותים בשטח. לדעתי בשנים האחרונות אנחנו עובדים קשה עם כל מיני משרדים נוספים כדי לשפר את התנאים הפיזיים של המרכזים, איפה שאנשים מקבלים את שירות. פותחים מרכזים חדשים ואני חושבת שזה מוכח בשטח. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להראות ולהצטדק, כל מי שירצה יכול לראות את השינוי שחל.

אנחנו מודעים בהחלט לנושא של מיעוט עובדים סוציאליים במרכזי המתדון והוא נושא כאוב, לכן מבחינה מקצועית דרשנו שיהיה עובד סוציאלי לכל 50 מטופלים.

תודה. נדב צוק, לדעתי אתם לא יכולים להתערב בשיקולים המקצועיים של המכרז, או שאתם לא אמורים להתערב וזה לשיקולו של משרד הבריאות. אנחנו מודאגים מאוד מהלחץ של החשב הכללי בעניין של המרכיב הכספי במכרז בשיעור של 70%.

זה של וועדת המרכזים של משרד הבריאות.

מה עמדתכם?

קיבלתי רק עכשיו את החומר הזה.

אני מודה שאני כעת לא מבין כלום. יש נייר כאן שראיתי אותו כרגע שמדבר על מחיר קבוע, ואם יש מחיר קבוע אין 70%. הויכוח הוא מה יהיה המחיר הקבוע.

את השאלה הזאת צריך להפנות למשרד הבריאות.

בוא נטפל במה שדחוף כעת. למשרד האוצר, לחשב הכללי יש התנגדות בעניין מתן פטור ממכרז לתקופה הקרובה?

אין התנגדות למתן פטור ממכרז. אני צריך להדגיש שוועדת הפטור היא ועדה סטטוטורית. קיבלנו בקשה לפטור מהמכרז ובלוח הזמנים שקיבלנו רשום שהמכרז יפורסם בחודש ינואר, ותחילת העבודה עם הזוכים מתוכננת לחודש יוני, את זה קיבלנו ממשרד הבריאות. פרסום המכרז יהיה בינואר 2010 ותחילת העבודה עם הזוכים יוני 2010.

אנחנו נגמור את כל התהליכים תוך חצי שנה. כל תהליכי המכרז.

אתה מדבר על יוני 2010 והוא מדבר על ינואר 2011.

עופר אמר שבינואר 2010 יפורסם המכרז. כתוב בלוח הזמנים שהועבר על ידי משרד הבריאות שתחילת העבודה בחודש יוני 2010. זה מה שעבר אלינו ממשרד הבריאות.

הנושא ברור. חצי שנה.

מאוד תלוי מהי עמדתכם. אם אתם תגידו שאתם מסכימים לפטור לשנה אפשר לראות את זה כסגור.

ראשית צריך להבין אם הבקשה היא פטור לשנה.

אי אפשר להתארגן בחצי שנה.

מה זאת אומרת? נכתב תחילת העבודה עם הזוכים יוני 2010.

אם תשתכנעו באופן ענייני טכני, אין שום הגיון לחתוך את השנה באמצע, זה גם אמצע שנה תקציבית. את כל התהליך יש לארגן בשקט ובאופן ענייני במשך שנה.

אני יכול להגיד לך שבכל בקשה שאנחנו מבקשים אנחנו מטפלים בה בהתאם לנתונים המופיעים בה.

יש שאלה אחרת שנוגעת גם להתנהלות המכרז , הוצאתו לפועל ולתפעולו. אבל יש גם שאלה שנוגעת לעבודה של בריאות הציבור. הם טוענים שהם לא יכולים לתפעל את המערכת לחצי שנה. אם זה מסתיים בסוף השנה זה משהו אחר.

אני לא שמעתי את האגודה לבריאות הציבור.

תכף נשמע. אני מציע שאם הויכוח הוא אם זה יוני 2010 או ינואר 2011 לדעתי יש מקום להיענות לבקשת משרד הבריאות ולתת את הפטור הזה לשנה, על פי לוח הזמנים שעופר לוי ציין כאן. אני חושב שבכך כל הצדדים יכולים למלא את תפקידם לטובת המטופלים.

רק להוסיף משהו. אני רוצה לומר משהו שחשוב לומר ברמת המקרו. מדינת ישראל משקיעה, אתה יודע את זה היטב ואתה גם מוביל הרבה מאוד מהלכים במיליוני שקלים שקשורים למלחמה בסמים, החל במניעה, אכיפה, הסברה, הטיפול והשיקום.

על המילה שיקום אני רוצה להתעכב, אם יש לקונה מאוד משמעותית, אני חושב שזה מהיום הראשון שאתה ישבת על כסא היושב ראש, השיקום הוא אחת החולות הרעות ביותר בכל הנושא של טיפול בנפגעי סמים. אני חושב שזו הזדמנות פז לשפר במשהו את איכות השיקום. היום, אני אומר לך ואני אומר את זה מתוך ניסיון שאני מסתובב בשטח, יש מקומות שאינם ראויים לחלוקת המתדון והסובוטקס, כמו למשל ניידת שנוסעת בצפון ונתקעת, כן מגיעה לא מגיעה, אני לא מדבר על מה שקורה בתוך הניידת. האגודה עושה עבודה מצוינת, הם מקבלים אותה ועושים אותה במסגרת המשאבים שניתנים להם. אפילו גגון למסכנים הנזקקים לטיפול הזה נגד שמש אין שם. אנחנו באים ואומרים שיש כאן הזדמנות נהדרת להרחיב את המכרז לתנאים פיזיים סבירים, לאיכות טיפול, לעובדים סוציאליים, להשמה.

אני רוצה לספר שרק לאחרונה נפתח מרכז בתל אביב, יושבת כאן המנהלת והיא בוודאי תדבר, הוא דוגמה למופת לכל העולם. יש קומה אחת לסובוטקס, קומה אחת למתדון, קומה אחת למועדון חברתי ואני מקווה שתהייה שם גם הסבה תעסוקתית. ככה מדינה מתוקנת צריכה לטפל במכורי סמים.

זה מקום של האגודה לבריאות הנפש?

כן. זה יחד האגודה ומשרד הבריאות.

משרד הבריאות שכר את המבנה.

עופר לוי עשה כאן עבודה יוצאת מהכלל.

הנה הזדמנות נהדרת בשינוי מינימלי. זה באמת מינימלי בהקיפי הסכומים שמתגלגלים כאן מסביב לשולחן בנושא נפגעי הסמים. אני אומר לך שנעלה לא במדרגה אחת אלא בשלוש ארבע מדרגות. גם אם זה ייקח עוד חודש או עוד חודשיים בואו נרחיב את זה וניקח את ההזדמנות הנפלאה הזאת ונגיד שמדינת ישראל משקמת את אותם 3,500, מתוכם עובדים היום כ- 30%, וגם בזה אני לא בטוח. תנו להם את ההזדמנות לשבת במקום ראוי, לפגוש עובד השמה, וזה לטובת כל החברה הישראלית.

כמה מרכזים יש היום בארץ?

עשרה פלוס ניידות שמחלקות. הניידת מגיעה לכל אותם מקומות.

מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק לגבי ישובים שיש בהם 50,000 תושבים ויותר.

אם כבר יוצאים למכרז בואו ניתן איכות וסוג טיפול כמו שרוצים ומסוגלים לתת. יש את הידע המקצועי, יש את היכולות, את הכל יש. רק עוד מעט רצון ומשאבים. בתוספת מינימלית, אנחנו נגיע למקום אחר שהוא הרבה הרבה יותר מתקדם. את זה אני אומר כפתיח וכעת חבריי.

אני רוצה להוסיף דבר חשוב, לפני שלוש שנים היה מכרז לאישפוזיות לגמילה, המכרז בעיניי לא היה תקין ובסופו של דבר החלוקה הגיאוגרפית של שלושת האישפוזיות: הדרום באשדוד, המרכז בתל אביב, והצפון בכפר סבא. מדינת ישראל כיודע היא 540 ק"מ ולא 40 ק"מ, לא אכנס לפרטים וזה לא נראה לנו. פנינו לבועז לב המשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וישבנו איתו, הוא הסכים איתנו שהמכרז לא נעשה כמו שצריך ולא חשבו מספיק. סיכמנו שכשמשרד הבריאות יצא שוב פעם למרכז הוא יביא את הרשות למלחמה בסמים כמשקיפה, יועצת. אנחנו לא מחליטים בשבילם והם המחליטים. אנחנו רואים שיוצאים שוב למכרז ושוב לא שואלים אותנו, לא מערבים אותנו למרות שבחוק כתוב שאנחנו אחראים על המדיניות בנושא הזה. אני מבקש שתיקחו עוד עין שמסתכלת וקצת רואה את הדברים מזווית אחרת ושיכולה לסייע בנושא.

מה קורה במכרז הנוכחי מהבחינה הגיאוגרפית?

במכרז הנוכחי התפיסה הגיאוגרפית בסדר. אני אומר שיש דברים אחרים שלא נראים. אני חושש שגם במכרז הזה נגלה פתאום שבמושב חרוצים נגלה שלכל צורכי המתדון של גוש דן נוח להגיע לשם. כמו שאשפוזית צפון היא במושב חרוצית , למה לצפון הארץ במושב חרוצית שנמצא ליד כפר סבא? על כך רק משרד הבריאות יכול לספר, לי אין תשובה לכך. אנחנו לא רוצים הפתעות כאלה.

האגודה לבריאות הציבור, מר יהודה כהן בבקשה.

תודה על ההזדמנות שהוועדה דנה בנושא. ראשית אני שמח לשמוע שמשרד הבריאות החליט לאפשר את השינוי הזה, זאת אומרת את המכרז ולתת לנו שנה של פעילות רגועה יותר גם מבחינת הצוות וגם מבחינת המטופלים.

פספסת, הבקשה שלהם לשנה לא הגיעה לאוצר.

נכון. זה בסדר שסוף סוף יש החלטה, אנחנו כבר לפני שנתיים אמרנו שלוח הזמנים הוא מאוד בעייתי. סיום ההסכם שלנו עומד על 31 בדצמבר, וכגוף שצריך לעבוד בצורה כלכלית מול העובדים, אנחנו והעובדים אמורים לסיים את העבודה ב- 31 בדצמבר. כדי שנשנה את ההחלטה מישהו צריך לתת אישור פורמלי, כלומר שמהחל לינואר יהיה לנו מקור. אני עבדתי קרוב ל- 21 שנה במשרד הבריאות בתקציבים ואני מכיר קצת את המשרד, התהליכים הם לא מהיום למחר. אם אנחנו ניכנס לתוך השנה ללא הסכם יתכן שאנחנו נצטרך לממן חצי שנה מהגורן והיקב. אנחנו לא נוכל לממן את זה כי המצב הכלכלי שלנו לא מה שהיה פעם כשחצי שנה מימנה את כל השירות ללא הסכם. אז גם היינו בטוחים יותר שנהייה. אנחנו אלה שהקמנו את המסגרות האלה בשנת 1991. החבר'ה הם עובדים ותיקים מאוד שנתנו את זמנם והם בעצם בחרו את הנושא לחיים ושכולו עומד היום בסימן שאלה. אני חושב שזה חבל. היום לא נוכל לעשות את זה. אנחנו היום בעצם בתהליך שמסתיים ב- 31 בדצמבר. המשרדים צריכים להתעשת מהר מהר, כולל החשב הכללי שכנראה קיבל בקשה שונה ממה שנאמר לנו כאן. כך אומר נציג האוצר שיש בידיו בקשה עד סוף יוני.

אמרתי שהועבר לוח זמנים שמדבר על תחילת התקשרות בחודש יוני.

הבקשה לשנה.

הם קראו את הבקשה של משרד הבריאות שאפשר לחתוך אותה לחצי. זה מה שהוא אומר לך שאם מסיימים את זה ביוני שיתחילו לעבוד ביוני. נדב צוק, אני הבנתי נכון?

אני לא יכול לענות בשם וועדת הפטור.

מאחר ויש כאן תהליך בירוקרטי שלוקח זמן יש כאן בעיה. נניח את הבעיה הזאת על השולחן.

לעצם המכרז – לדעתי זה נכון מאוד שיהיה מחיר קבוע ולא כל מי שנותן מאה שקלים פחות,ויש כאלה שלא נותנים רק מאה שקל פחות. את האישפוזית בחיפה הפסדנו כי משיהו נתן חצי מחיר והוא כנראה יכול לעשות ניסים ונפלאות, אני לא יודע איך. אנחנו מעסיקים עובדים בצורה מסודרת כבר המון שנים ואנחנו יודעים מה השכר שמשלמים להם, כך שאם אתה מכפיל שכר בכמות עובדים אתה לא יכול לתת את השירות. יתכן שיש אנשים שייגשו למכרז בכל מחיר ובסטנדרטים מסוימים והם לא יעמדו בהם. אנחנו כמובן נפסיד את השירות הזה. צריך להיות מתומחר בצורה נאותה ונכונה ואם דורשים דברים, הדברים שדיבר עליהם יאיר גלר הם חשובים, שידרשו תנאים סטנדרטים הכי גבוהים שבעולם ושהשירות הזה באמת יתרומם. מצד שני צריך לתקצב אותו נכון ושלא נחיה באשליות, במשרד הבריאות יש היום 16 מיליון, ואם הוא רוצה להכפיל את הדרישות הוא צריך 30 מיליון ומישהו צריך לדאוג. אני נותן את זה כדוגמה ואני כמובן לא ישבתי על התמחור.

אני לא חושב שזה הכפלת מחיר.

אני רוצה שנהייה ריאליים. אם צריך להוסיף 3 מיליון שקל צריך לדאוג שלמשרד הבריאות יהיו ה- 3 מיליון שקל, כל סכום.

אנחנו זוכרים את משרד הבריאות כשפתחנו את המרכז בתל אביב, איך הוא סייע ועזר לנו, גם בתפיסת העולם שלהם הם הולכים לאותו כיוון, כך אני מאמין.

אני מקווה שהמכרז הזה יהיה מכרז לגופים ציבוריים כמונו ונוכל להשתתף בו ולעמוד בו כמו כולם.

אני מהאגודה לבריאות הציבור, אני עובד בה 17 שנים. אני מנהל שני מרכזי מתדון בצפון וגם יזם ומפעיל שתי ניידות בצפון. אני פסיכולוג קליני ובחרתי ב- 17 השנים האלה את מפעל חיי. התחלתי את העבודה עם 40 מטופלים והיום יש לנו 620 מטופלים.

התשתיות חלקן הגדול לא ממומנות בכסף, זה פרי מאמצים ומצא ומתן, יעידו על כך יאיר גלר, חיים מהל והמחלקה במשרד הבריאות ודוקטור פאולה רושקה שמכירים. יש משא ומתן כמעט אישי שלי עם ראשי מועצות וראשי ערים, יהודים וערבים. זה מתיש וזה לבד וזה בלי כסף, ולכן זה עדיין לא נראה כל כך טוב, לכן התקצוב של המכרז לא צריך להיות רק בתוספת של כוח אדם. בהחלט יש להשקיע בתשתיות ראויות הרבה הרבה כסף. התשתיות הן לא ראויות, הן לא. כל שנה הן טובות יותר וזה פרי אלתורים. הגיע הזמן להפסיק את זה.

במה זה תלוי?

זה תלוי בכסף.

האם המכרז או תנאי ההתקשרות שלכם עם משרד הבריאות היו לקוויים עד כדי כך שגרמו למצב העגום הזה?

אנחנו נמצאים בתת תקן של מינוס חמישים אחוז.

לעומת מה?

לעומת מה שהיה כתוב במכרז לפני שלוש שנים למשל.

כשאנחנו לפני שלוש שנים הגשנו תשובה למכרז והיינו היחידים, תמחרנו את הדרישות של משרד הבריאות וזה היה קרוב לכפול. אחר כך משרד הבריאות אמר שהוא מצטער אבל אין לו תקציב ושנשאר באותו מחיר. להישאר באותו מחיר הייתה להישאר באותה סיטואציה של תנאים. אני לא אומר שזה כפול אבל זה יותר.

הסיפור של המבנים באזור שלי בצפון לפחות, כבר אין בעיה עם העיריות, רובן כבר מוכנות, 75% מהן כבר מוכנות. יש לנו תשתיות בערים אלה שהאגודה משלמת אותן בחלקן או שחלקן בחינם. הבעיה היא בהעברה לביצוע של בנייה ראויה. חוץ מהמרכז בטבריה שהוא מרכז יפיפה בבית ישן עם אבני בזלת, הבנייה לא ראויה. יש צורך להשקיע.

במכרז יש מרכיב של שכר דירה?

אני רוצה להתייחס לנושא של המבנים. במקום שאנחנו יכולים, ועשינו מהלך ארוך וקשה בבאר שבע, במשך שנתיים בערך היינו צריכים להתמודד מול הוועדה המקומית שרצתה לשלוח אותנו לנחל צ'ין כדי שנוכל להקים מרכז בטענה שזה לא סמוך לאזור מגורים.

אם מקימים מקום ראוי כפי שסופר על המרכז בתל אביב אז לא משנה, הוא מתייחס לאנשים כמו למצורעים וצריך להרחיק אותם.

אנחנו הצלחנו להשיג היתר לשימוש חורג והוא עלה לנו במאבקים מאוד קשים בעירייה ועם המתנגדים בסביבה. בסופו של דבר המנגנון שקבענו הוא שהמשרד שוכר את המבנה והמפעיל מפעיל אותו וזה לא במכרז. איזה מפעיל שלא ייבחר יתחייב להיכנס לתוך המבנה שלנו. זה מה שעשינו בבאר שבע.

שניים מתוך עשרה.

וזה מה שעשינו כעת בתל אביב. וזה הכיוון.

מה המודל במכרז החדש, של באר שבע? כלומר זכיין צריך לתת מקום, עובדים ושירות?

בירושלים בעקבות ניסיון לשכור מקום בשכונת תלפיות הייתה התנגדות של התושבים, הוגשו צווי סגירה שנאלצנו להתמודד איתם בוועדה מחוזית. כלומר התהליכים בהתנגדויות תושבים, של הרשות המקומית צורכים זמן רב. בבאר שבע כשמשרד הבריאות נכנס התהליך היה כשנתיים וחצי והאנשים היו ברחוב וזה היה קשה מאוד. צריכים להבין שזו לא מטריה בא אתה שוכר מבנה ואתה נכנס תוך שלושה חודשים. תושבים באזור כשהם מבינים מה הולך להיות הם מפעילים התנגדויות עצומות. מקבלי השירות הם לא אוכלוסייה שמקבלים אותה באזורי מגורים. בדרך כלל אנחנו התרחקנו מאזורי מגורים והתקרבנו לאזורי תעשייה, לא באזורים בהם יש בתי ספר וגם לא באזורי מגורים. זה מגביל ומצמצם את התחום. לעיתים גם אנשי עסקים לא מעוניינים באוכלוסייה הזאת.

הקמתי ואני מנהל את מרכז מתדון בירושלים ובאשדוד מטעם האגודה לבריאות הציבור. בוועדה שבחרה אותי לא היה בכלל נציג של האגודה, היה דוקטור לימונציק שהוא ניהל את המחלקה להתמכרויות.

תסביר לנו לגבי ההערה שלך בתחילת הדיון בנוגע למחיר 280 שקלים ו- 360 שקלים.

היה נציג של משרד הבריאות ונציגים של הרשות המקומית, הועד של רשות המקומית למלחמה בסמים. אלו אנשים שבחרו אותי ואמרו שאני צריך לבחור מקום והם אמרו לי שהשכנים יתנגדו. אני מצאתי בשנת 1991 את המקום דרך תצלום אוויר שמצאתי. אחר כך ביקשו שאני אמצא רופא ואמרו שאני בוודאי לא אמצא כי אף רופא ישראלי לא יתעסק איתם ושאולי מקרב עולי רוסיה אני אמצא. ביקשו ממני למצוא פסיכולוג ואמרו שאף פסיכולוג לא יתעסק עם האוכלוסייה הזאת ויש למצוא עובד סוציאלי, אמרו אבל שתדע שגם העובדים הסוציאליים הולכים בכלל על גמילה. אתה צריך למצוא אחיות אבל אמרו אחות לא תתעסק איתם אבל ואולי תמצא חובשים קרביים וזה יהיה בסדר וגם טוב, וכן הלאה וכן הלאה. והיום אפשר להפריט אותנו וזה סימן שעשינו משהו במשך 18 שנים אלה.

בנוגע למכרז איכות – זה קשקוש במובן הזה שבמשך 18 שנה הייתה אפשרות גם למחלקה וגם למשרד הבריאות להגדיר קריטריונים של איכות, ולהגדיר מספר עובדים סוציאליים מול מטופל זה לא קריטריון של איכות, זה קריטריון של כוח אדם. איכות זה תוצר ! בארצות הברית יש ספרות ענפה, הם כבר הפריטו לפני שלושים ארבעים שנה, יש ספרות ענפה שמגדירה איכות טיפול באמצעות מתדון, ב- RFI זה לא מופיע בשום צורה. לא מופיע שיעור התמדה, לא מופיע שיעור התנזרות בסמים, לא מופיע שיעור התעסוקה, זה output , מספר העובדים הסוציאליים זה נתון לא רלוונטי בכלל, אפשר להשיג את זה דרך עובדים סוציאליים אבל אפשר להשיג את זה דרך מטפלים באמנות. אנחנו מדברים במושגים וזה שיש מחיר קבוע זה עדיין לא עושה את זה איכותי או לא איכותי. בוזבזו כאן עשרים שנה על העניין הזה.

אני רוצה להסביר על המחיר. האדון שמילוביץ בעצמו שנתן את המחיר של 232 או 262, אומר שהוא לא מרוויח מזה, הוא מרוויח מכל אחד שהוא מעביר מהאישפוזית למחלקות האחרות בתוך בית החולים. זאת אומרת שאם הוא לוקח מטופל שבא לאישפוזית אבל אחר כך הוא משאיר אותו דרך משרד הרווחה בפרויקטים נוספים שיש לו, שם הוא מרוויח. יש עוד עניין, ה- facility לא קיים, ויש לו צוות של בית החולים והוא יכול לשחק איתו בין אם זה במחלקה הזאת או במחלקה הזאת. זה מאפשר לו לתת מחירים כאלה שהם בכייה לדורות. כעת נפתחה האישפוזית באשדוד, למה היא נפתחה? – כי ראש העיר כל כך רוצה בית חולים והוא מוכן להסתפק בבית חולים "קמה" בינתיים. כלומר שזה יהיה אישפוזית, הוא יודע שהוא הולך לסבסד אותה במיליון שקל בשנה. הוא יודע שיותר משנתיים הוא לא יעשה את זה. למה הוא צריך לסבסד מישהו שבא מבאר שבע? הוא יודע את זה והוא לא יעשה את זה לאורך זמן כי המחיר שהוא נתן שם, זה מחיר שאפשרי במקום מסוים, ה- facility לא אפשרי למי שצריך לחפש מבנה וצריך לחפש צוות. העובדה היא שבמשך שלוש שנים מאז המכרז הקודם, עד היום שנפתח באשדוד ושם הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק, הם יותר משנתיים הרי לא יסבסדו את זה , זה לא מחיר אמיתי.

יש לי שני מטופלים שאני מלווה אותם 18 ו- 15 שנה, זה כבר משפחה והם לא רק מטופלים, ושידברו בשם עצמם. גם אם אתם תשיגו כעת את שנת הארכה וגם אם תשיגו עוד תקציבים נשבר פה משהו בגלל ההתנהלות של המשרד במשך שלוש שנים שלא הוציא מכרז ולא דאג להארכת חוזה. במשך 18 שנה הם ידעו כל בוקר שהם באים, ושלמחרת יהיה מתדון, הקביעות הזאת היא 80% מהסיפור. כמו שאומרים שהדרך יותר חכמה מההולך בה כך זה להכניס קביעות לעולמו של המכור זה 80% מהסיפור. שהם ידברו בשם עצמם.

אני בן 47, אני מגיל 13 משתמש בסמים. בשנת 1991 נרשמתי למרכז מתדון, מאז תודה לאל החיים שלי שינו כיוון מקצה לקצה, בזכות המרכז ובזכות הצוות המטפל. הקמתי בית ואני אבא ל- 4 ילדים, עובד, מסודר. היום אני תורם לחברה וזה בזכות הצוות שעזר לי רבות וגם בזכות מרכז המתדון. במרכז מתדון נעזרתי בצוות. לדוגמה כשיהיה לי ריב עם אשתי, התקשרתי לעובדת הסוציאלית ואחרי חצי שעה היא הייתה אצלי בבית, זה היה בשעות הפרטיות שלה, היא הגיעה וישבה לדבר איתי ועם אשתי, היא עשתה שלום בית. דוגמה נוספת, היה לי עניין עם המשטרה, התקשרתי למנהל והוא בשעה שתיים לפנות בוקר הגיע. אני מאוד קשור למרכז הזה וכמוני יש עוד כ- 300, 400 מטופלים, גם יהודים וגם ערבים. במרכז אנחנו יחד יהודים והפלשתינים, יכולים ללמוד ממה שיש שם, העלנו הצגות יחד, מקיימים פעילות יחד, בתי ספר, נתנו הרצאות בבתי ספר לילדים ולצעירים.

אני הגעתי לכאן וביקשתי רשות דיבור כי לספר שהמרכז הזה מאוד עזר, אני לא מאמין שגוף פרטי ומסחרי יעשה את העבודה הזאת. איזו עובדת סוציאלית תגיע אלי הביתה ותדבר איתי ועם אשתי? איזה מנהל יערוך קייטנה לילדים? אני בחיים לא הייתי לוקח את הילדים שלי לגני התערוכה כי זה לא בתקציב שלי, אני חי מביטוח לאומי. המנהל ערך קייטנה משולבת ליהודים וערבים ולקח אותנו בכל שבוע למקום אחר בזכות התרומות שהוא אסף. הוא דאג לנו. המרכז הזה עשה דברים, תגידו איזה גוף פרטי יעשה? יהיה אכפת לו ממני או מהילדים שלי? הוא ידאג לחיבור ביני ובין הילדים שלי, או לעשות שלום בית ביני ובין אשתי? אין דבר כזה. אלו אנשים שלא המשכורת אכפת להם. להם אכפת יותר העבודה והעזרה לאנשים.

איך אתה מעריך את המצב, אני מקווה שלא יהיה, אם המרכזים האלה יסגרו אפילו לתקופה קצרה?

האנשים יחזרו לפשע, יחזרו לסמים, בתי החולים יתמלאו, בתי המעצר יתמלאו, וחס וחלילה ואני פוחד על עצמי שלא אלך אחורה. אם לי אין את התרופה בבוקר אני לא יכול לתפקד. הבררה היחידה ברורה.

הערה אחת, עצם העובדה שמשרד הבריאות ידע שיש לו שלוש שנים והוא חיכה עד לרגע האחרון, היא שהביאה למערכת המטופלים אי שקט וזעזוע שכבר יהיה קשה להתגבר עליו וזה לחינם. לא היה צריך להגיע למצב הזה.

אני סגנית מנהל במרכז מתדון באר שבע. אני רוצה להגיד שהעובדים והמטופלים נמצאים בלחץ, באי שקט ובחרדה. אנחנו מוזמנים מחר לשימוע אצל יהודה כהן, וב- 31 לחודש אנחנו מסיימים את העבודה שלנו.

חשוב לציין שהאגודה פיתחה שירותים ומענים ייחודיים לתחום הזה ואנחנו מתמקצעים, אנחנו מומחים, ויודעים להכיל אותם ולקבל אותם ולטפל בהם. אין גוף אחר שמכיל אותם, לא הרווחה ולא קופות חולים ולא שום גורם. כולם זורקים אותם. לנו יש 400 מטופלים ויש לנו מרכז ייחודי, יש לנו מפעל יצרני יחידי בארץ. תחום השיקום אצלנו מאוד מאוד מפותח.

כמה עובדים יש לכם?

14 עובדים. עשרה תקנים.

אני אספר מעט על עצמי ואיך מרכז מתדון משתלב בחיים שלי. אני בת 36, אמא לילדה בת 11. נכנסתי למרכז מתדון בגיל 23 אחרי גמילות אינספור. התחלתי להשתמש בסמים קשים בגיל 13 ואת המסלול הנורמטיבי עשיתי במקביל לשימוש בסמים קשים, סיימתי 12 שנות לימוד, שירות צבאי, והכל וזה עם שימוש לא פשוט של סמים שהרסו כל חלקה טובה שניסיתי לבנות.

בגיל 23 תמו כל הקיצין והבנתי שאני צריכה למצוא פתרון. הפתרון שמצאתי ואני מברכת עליו כל יום, וזה מרכז מתדון. הוא הציל את חיי בכל מובן שתבחרו, פיזי, נפשי, כלכלי. במרכז מתדון מצאתי לא רק את הטיפול הפיזי אלא מענה לכל הצרכים שלי כמכורה. מכורה זו לא מחלה פשוטה, זו מחלה מאוד קשה, ערמומית שמוצאת את הפרצה הכי קטנה בשביל להרוס כל חלקה טובה. מצאתי אנשים טובים שבראשם עומד מטפלי היקר שבתאי. הם מזהים ומטפלים במגוון טיפולים ועזרה. אציין חלק מהם, עזרה שמתחילה בטיפול וממשיכה בטיפול על ידי עובדים סוציאליים, על ידי טיפולים קבוצתיים ופרטניים. עזרה בחגים, עזרה בביגוד, אפילו במזון להורים. כאמא לילדה יש לי מענה במרכז, יש טיפול לאמהות, לנשות מכורים. בדברים הכי קטנים כמו זמן טוב בבית קפה. שעות איכות עם הילדה. כל זה נמצא במרכז. זה לא סוד שלא נוכל לעמוד בכל המצב החדש בין אם נלך ונקבל את הטיפול בקופת החולים או בבית מרקחת. הטיפול האישי והמקצועי הוא כל כך קרוב, כל כך משמעותי בשבילנו. שמעתי את האדון על נושא התעסוקה, אני יכולה להתפלל שנגיע למצב הזה ושיהיה לנו מענה גם בתחום זה. אם יש מקום שיכול להוות בסיס זה המרכזים האלה והמרכז שאני נמצאת בו.

אני מנהל מרכז מתדון באר שבע. לא הצלחתי להבין מדוע לא ניתן לתת פטור ממכרז לשלוש שנים. עד עכשיו אני לא כל כך מבין את זה. אני חושב שבשלוש שנים האלה צריך להתארגן ולהגיע לסטנדרט נכון להמשיך כי התשתית קיימת. אני לא מבין ואני פונה למחלקה שלנו שהיא הייתה צריכה בריש גליי, הם אומרים שהם מאוד מרוצים מהשירות ובתנאים הקיימים ושזה יוצא מהכלל. נמצאת כאן פאולה רושקה, בכל ישיבה מאוד מרוצים מכל המרכזים. איפה המלחמה להחזיק את זה שלוש שנים ולהגיע לסטנדרט גבוה? מה השטויות של פטור מהמכרז? שנה ינואר, נגמור את זה בינואר, יוני נמשיך הלאה. עופר לוי אתה מכיר את זה. היית איתי בכל המלחמות היהודים בבאר שבע. איפה אתה תשיג בחזרה מקומות אחרים שיסכימו לתת לקיים מרכזים? איפה תשיג עובדים? הרי העבודה הזו היא די טירוף, מי שמגיע למקום של 400 מטופלים כועסים בחלקם. הוא יודע שזה בכלל לא פשוט. הוא יודע שלעשות ביזנס מצרות עלובות של אנשים, הצרות הכי גרועות שיכולות להיות. אני הייתי רוצה שמכאן תצא פעילות, לא קריאה כי אנחנו יודעים שקריאה הולכת לאיבוד. מבקשים פטור ממכרז לשלוש שנים וזה ניתן. אני לא מאמין שלא ניתן לעשות פטור ממכרז.

אני חוזר לעניין של הרשות, הרשות התערבה אצלנו מאוד, לפחות בהקמת המרכז. המדיניות שלה גם צריכה להיות פטור לשלוש שנים ולבנות את זה ברמה, ואחרי שלוש שנים כשניגע לסטנדרט המיוחל נצא למכרז. נחשוב אם כדאי לצאת למכרז. אבל לא אמירה של התחייבו עד ינואר, יוני וכל הדברים האחרים.

יש לי הרגשה שאם מוחמד ברכה ואני היינו צריכים להצביע היינו מצביעים לא למכרז, לא שלוש שנים ולא שש שנים ולא לשמונה שנים, אלא להגיד שזה מסוג השירותים שהממלכה צריכה לספק. ועוד לפני העתירות לבית הדין הגבוה בעניין בית הסוהר. אתה יכול להתווכח עם יהודה על נושא האחיות בבית הספר, גם זה צריך להיות לדעתי ממלכתי, נלך הלאה.

עכשיו אני אציין את הבעיות שלנו ואחרי שגמרנו את הנאום הקצר נגד ההפרטה, אנחנו שנים מנסים למזער נזקים בתוך המגרש שאנחנו נתונים. יכולתי להסתפק בנאום הזה ולהגיד בסדר. המאבק שלנו הוא קודם כל לדחות את המכרז, שנית המחיר, וכאן זה קצת עבר בשקט, אבל פה מכירים את המחיר בסיעוד ומכירים את המחיר באשפוז, אפשר דרך המחיר לקבוע את מה שיקרה, ואחר כך לריב שנים. באשפוז אנחנו מדברים על תוספת של 20 שקלים ליום אשפוז. במכפלות של המאושפזים זה 400- 500 מיליון בשנה. שם מדובר בסכומים עצומים. אבל באים אנשים רציניים ואומרים שהמעונות הסיעודיים לוקחים פרטיים ולאט לאט לא יהיה להם מקום או שיהיה להם רק במקומות הכי נמוכים. אז נקבל סיעודיים ברמה נמוכה במקומות כאלה וסיעודיים ברמה יותר גובהה במקומות אחרים. זה מה שיקרה. גם אליכם מישהו ממשפחה מאוד חזקה לא מגיע, גם בתחום הזה יש קליניקות פרטיות ואנחנו יודעים את זה. אנחנו לא יכולים להתחרות עם הקליניקות הפרטיות.

באים גם מקליניקות פרטיות, זולגים אלינו כי לא מסוגלים לעמוד בזה.

איפה מוצאים אנשים כאלה שעובדים מהלב? איפה? אני שואל באמת איפה תמצאו אנשים שבשעה שתיים לפנות בוקר באים לעשות שלום בית, לערוך קייטנות?. את יודעת מה זה בשבילי קייטנה עם ילדים? את יודעת מה זה בשבילי ללכת לגני התערוכה עם כל המתקנים במאות שקלים? אני יכול לעשות את זה? הבנאדם הזה הלך ואסף תרומות. איפה תמציאי אנשים כאלה? תמציאי עובדת סוציאלית שתבוא מהבית שלה במעלה אדומים לבית שלי כשאני רב עם אשתי. תחשבו עלינו כי אנחנו לא סתם צעצוע, אנחנו בני אדם בעלי משפחות ועם ילדים. תחשבו גם עלינו קצת.

איך משיגים פטור ממכרז. איזו דרך ישנה? אין דבר כזה שאין פטור ממכרז.

אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש. חבר הכנסת חיים אורון אמר שאם זה היה תלוי בו וגם בי היינו מבטלים את כל ההפרטות, עכשיו על השולחן הזה היינו מחזירים את הכל למדינה כדי שהיא תטפל ותדאג.

אין טעם שנציג יעדים. אנחנו לא נשנה היום את הגישה, דרך הדיון הזה לא נשנה את הגישה העקרונית, זה מאבק מתמשך וארוך והוא יתמשך כל הזמן. בקטע הזה אני חושב שאנחנו כן יכולים להגיע להבנה. כמו שהיושב ראש מוחמד ברכה אמר בתחילת הדיון, התביעה לדחיית המכרז, על בקרה של הכנסת על מרכיבי המכרז, וכאן יהיה ויכוח גדול אם זה יהיה על מחיר קבוע. שהמחיר הקבוע לא יהיה כזה שהוא ידחוף את העסק למטה כמו שייצר בעבר, ועל עוד כל מיני מרכיבים בתוכו. על זה נדב צוק צריך שנה. צריך שנה כדי שלא נקיים את הדיונים בוועדת הכספים על המחיר של האשפוז בדיעבד, הרי יש בתי אבות שקורסים, אלא לקיים אותם למפרע. השנה הזאת לא תגרע, ואם בתוך השנה הזאת גם תתגבש מדיניות לגבי חוק בריאות הנפש, אני לא עוזב את העניין. בסופו של דבר זו אולי הדרך להגיע למה שאתה רוצה. אני יודע שיהודה לא יאהב את זה, אבל אני יודע שהזרוע הממלכתית הגדולה, שיהיה שם 30 מיליארד שקל, והיא זו שצריכה לקבל אחריות על בריאות הציבור היא קופות החולים. אני עדיין לא חותך אותם לחתיכות לכאן ולכאן, ובגלל שיש מישהו שרוצה לחתוך לחתיכות בסוף בסוף עם כל הביקורת שיש לי על קופות החולים, ויש לי המון, אני חושב שזו הזרוע שגם יהיה אפשר לפקח עליה יותר. אבל זה ויכוח הרבה יותר גדול והוא חלק מהויכוח על בריאות הנפש ועל השלבים בביצוע שלו. בנושא הזה אני מצטרף לגמרי לעמדה שלך מההתחלה.

אני מודה לחבר הכנסת חיים אורון שהעלה את הנושא והוא בעצם קלע לדעתה של הוועדה שעוקבת אחרי הנושא במשך חודשים. הנושא הזה קיבל דחיפות בעקבות המכרז והסכנה לסגירה. אני לא אחזור על דבריי מתחילת הדיון, אני עדיין עומד עליהם.

הוועדה רשמה לעצמה את הדברים המרגשים והקולעים של שני החברים, גם של דרור כהן וגם של איריס משעל. בעצם תכלית הדיון הזה זה אתם.

הוועדה רשמה לפניה את עמדת משרד הבריאות, וגם את לוח הזמנים. אני רוצה לחבר בין העמדה הזאת למה שאמרתי בתחילה. השיקול או מערכת הקריטריונים של המכרז צריכים להיות מקצועיים ועם מחיר קבוע. אנחנו מבקשים שהנושא הזה יובא לדיון כאן בוועדה. אנחנו רוצים לשמוע גם את האגודה לבריאות הציבור אבל גם לשמוע את דעת הרשות וגם של גורמים אחרים מתחומים שונים שיתייחסו למכרז הזה. הכוונה שהמכרז ייתן מענים לצרכים של המכורים, של המטופלים ולא לייצר מצב של רווחים לעמותות. כל הכבוד לעמותות ואני יודע שעמותה היא לא גוף מבוסס תרומות.

מיותר לומר שוב שהמרכזים לא צריכים להיות מרכזי רווח. הם צריכים להיות מרכזי שירות ושירות נאות למטופלים. לכן אני פונה, בהמשך לפניית משרד הבריאות, למשרד האוצר, שהפטור יהיה לשנה שלמה, ואם יהיה זכיין חדש שיתחיל את עבודתו בינואר 2011. בחודשים הקרובים, ואמרתי תחילה ארבעה חודשים ואם זה יהיה פחות מה טוב, שוועדת המכרזים של משרד הבריאות תביא בפני הוועדה את המכרז שיתגבש כדי לקיים את הדיון. הוועדה תיקח את הזמן שלה ולא תמהר בדיון וננסה ללבן את הסוגיה מכל הבחינות. לאחר מכן נציע את השינויים והרעיונות שיהיו לנו. נקווה שנקבל תשובות חיוביות לשיקולי הוועדה שהם שיקולים בראש ובראשונה לטובת המטופל.

לסיום, אני מבקש לומר משהו שכתוב בנייר שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ההערכה היום שיש 12,000 מכורים לסמים. מטופלים במרכזים כ- 3,500. הנתונים המופיעים במסמך, שבשנת 2005 היו 4,300, הנתונים לא מצביעים על כך שמספר המכורים ירד אלא שמספר המטופלים ירד. לדעתי זו שאלה גדולה מאוד היות והאנשים שמגיעים למרכזים באים מיוזמתם ואין מנגנון לעידוד והידברות עם האנשים כדי שיגיעו למרכזים האלה. אני חושב שיש כאן פגם חמור וקשה. המספר לא קטן באופן כללי אבל מספר המטופלים ירד, לדעתי זה כשל חמור של המערכת. אנחנו מצפים לקבל תשובה על כך ממשרד הבריאות לאחת מהישיבות הבאות. גם אם נגיע למקסימום שירות והתייעלות, אנחנו עדיין נמצאים בתוך כשל חמור בכל מה שקשור בטיפול המערכתי בתופעת ההתמכרות.

אני מסכים עם כל הסיכום שלך ואני מציע להוסיף נקודה אחת, שאנחנו מבקשים תוך שבוע תשובה שהפטור הוא לשנה. ואם לא אני מציע שנכנס ישיבה נוספת ונדרוש את המנהל הכללי של משרד הבריאות לבוא לפה וגם את החשב הכללי. נזמין אותם בשמם ולא ניתן להם לברוח מזה.

אני מבקש להגיד שהמתנגדים היחידים פה לפטור זה האגודה לבריאות הציבור. כמו ששמענו קודם יש דרישה לפטור לשלוש שנים.

הם המפעילים היחידים, ההתנגדות שלהם היא קריטית היא לא דבר טכני.

נדב צוק, במכתב של משרד הבריאות יש בקשה לפטור לשנה. זה שאתם בוועדת הפטור, שאתה לא רוצה לדבר בשמה, וועדת הפטור שהיא וועדה סטטוטורית, אני יודע ואסור לך להגיד כי וועדה סטטוטורית החליטה חצי שנה והיא קיבלה חצי מהתביעה שלהם. אנחנו אומרים שבחצי שנה יהיו רק תוצאות גרועות. לכן אנחנו פונים אליכם לשנות את ההחלטה.

היא עדיין לא החליטה, זה תלוי בהמלצה שלהם.

הסיבה שביקשתי להגיב אחרי שאמרתם שאם היא לא תחליט תוך שבוע, הוועדה לא מתכנסת כל יום ואי אפשר להתחייב.

אנשים עומדים למות.

הוועדה יכולה להתכנס. אני מבקש לומר שאם תוך שבוע לא יגיעו הנתונים לוועדה - - -

סליחה, הדברים שלך מקוממים, מה זאת אומרת שהוועדה לא מתכנסת כל יום? כשיש מצב שמחייב את התכנסותה. אי אפשר להקפיא את המציאות עד להתכנסות הוועדה. הוועדה תתכנס לפי צרכי המציאות.

אתה צודק.

אם יהיה צורך היא תתכנס מחר.

יש לנו שאלות להבהרה למה בכלל יש בקשה פטור לשנה ולא לחצי שנה. יש לנו שאלות, ומאחר וקיבלנו את לוח הזמנים של תחילת התקשרות ביוני 2010.

למה אתה מדבר על לוח זמנים, הבקשה של משרד הבריאות מפורשת לשנה, אתם נותנים לה פרשנות משלכם, זה לא יכול להיות.

אנחנו לא נותנים לה פרשנות, אנחנו מנסים להבין. כשהוועדה יושבת אתה מסכים שהיא צריכה לקבל את הנתונים כדי לדעת איך להחליט.

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות לתת לכם את זה היום, אתם תתכנסו מחר.

הדף פה והבקשה כאן. אנחנו מצפים תוך שבוע לקבל את התשובה החיובית.

זה תלוי בהמלצתו כרפרנט בריאות.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50