PAGE
15
ועדת הכלכלה

24.11.2009

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 111

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי ז' בכסלו התש"ע (24 בנובמבר 2009) בשעה 12:45

תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות) (תיקון), התש"ע-2009.

חברי הוועדה: אמנון כהן – מ"מ היו"ר

ד"ר מוחמד עבד אל חאלק – רופא וטרינר ראשי לבתי המטבחיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד מיכל סגן כהן – לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד לירון אדלר מינקה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר דרור דגן – מנהל שירות וטרינרי, עיריית חיפה

עידית חנוכה

ניר ימין

שרון רפאלי

תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות) (תיקון), התש"ע-2009

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)(תיקון), התש"ע-2009. אנחנו נשמע את משרד החקלאות. תגידו לנו מה התקנות האלה, לכבוד מה?

אני מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות. תקנות שחיטת בהמות מסדירות את אופן השחיטה והבדיקה של בהמות שמשמשות לייצור בשר למאכל אדם. התקנות הותקנו ב-1964, ויש בהם תקנה שמאפשרת שחיטת דחק ושחיטת דחופה.

מה זה אומר?

בהמה ששוחטים אותה במשק בגלל מצבה הווטרינרי, אבל כיוון ששוחטים אותה במשק ורוצים לשווק אותה למאכל אדם צריך להעביר אותה לבית מטבחיים ולבצע בה את הבדיקות שנקבעו בתקנות.

השני?

השחיטה השנייה היא שחיטה דחופה. בהמה שמגיעה לבית מטבחיים צריכה לעמוד בין היתר בתצפית של 12 שעות.

סליחה, מתקן אותי הרופא הראשי לבתי מטבחיים.

שחיטה דחופה נעשית לבהמה שמבחינה בריאותית היא לא יכולה להמתין זמן המתנה שנקבע בחוק לפחות 12 שעות. בגלל מחלתה היא מלווה בתעודה מהרופא הווטרינרי המטפל, והיא חייבת להישחט כשהיא בתוך בית המטבחיים. ההבדל בין שחיטה דחופה לבין שחיטת דחק הוא ששחיטת דחק נעשית מחוץ לבית המטבחיים, והדחופה נעשית בתוך בית המטבחיים מטעמי בריאות כי היא לא יכולה להחזיק מעמד 12 שעות.

אנחנו רוצים לתקן את התקנות באופן שיחייבו את הרופא הווטרינר של בית המטבחיים לבצע בבהמה שנשחטה בשחיטה דחופה, כלומר בלי ההמתנה בחצר בית המטבחיים את אותן בדיקות שכתובות כאן בתקנות.

מטרת התקנות היא לבטל באופן מוחלט את שחיטת הדחק, שהיא השחיטה במשק; ולהסדיר בצורה יותר מפורטת שמצביעה על הבדיקות שצריכים לעשות את השחיטה הדחופה.

עד היום גיליתם בעיה?

אני הבנתי ששחיטת דחק לא מבוצעת כבר שנים רבות.

כבר 7-6 שנים לא מבצעים שחיטת דחק בגלל הפן השלילי שלה. זאת אומרת, שחיטת דחק שנעשית מחוץ לבית המטבחיים עלולה לסכן את בריאות הציבור, את בריאות המקנה ואת בריאות הסביבה. אנחנו לא יודעים מה קורה מחוץ לבית המטבחיים. עצם קיומו של בית המטבחיים מגן על בריאות הציבור, על בריאות המקנה ועל בריאות הסביבה.

הנושא הזה תואם עם הרבנות?

בדרך כלל העניין מחוץ לבית המטבחיים מתואם עם הגורמים הדתיים.

הם יודעים גם לחשב את השעות פחות או יותר כדי לדעת שזה בסדר? אני פשוט לא רוצה לעשות משהו ויגידו לי, איך אישרת דבר כזה, כי אני לא בקי בשחיטות.

לפי ההלכה, בהמה חולה היא טרפה, ולכן לא נשחטת. זה תואם עם הגורמים הדתיים, ושנית היא טרפה, אז אין עניין בסוגיה הזאת.

אבל אמרת שהפרה הזאת לא יכולה לעמוד 12 שעות בתצפית, לכן שוחטים אותה.

כן.

אבל אתה אומר שהיא טרפה.

לפי ההלכה, כל בעל חי שלא הולך או יש לו איבר שבור או פצוע- -

אבל אתה שוחט אותו, לאן הוא ילך?

גם גוי יכול לשחוט אותו.

ולאן ילך הבשר?

אחרי בדיקה מעבדתית ובדיקה של הרופא הווטרינר במקום, לפי התקנות, יוחלט האם זה יאושר לצריכה של אדם או ילך להשמדה. זה אחרי בדיקות מעבדתיות והבדיקות שהווטרינר מבצע מבחינה מקצועית.

לא תהיה לי בעיה הלכתית שהסתבכתי עם מישהו?

אתה יכול לפנות לרב מחפוד.

אני פשוט לא בקי בנושא של שחיטה, אז אין פה בעיה שאני אכשיל את עם ישראל, כן?

לא, מה פתאום.

זה מתבצע היום.

אנחנו בקושי רוצים לתקן משהו, אז שלא נקלקל.

שחיטה דחופה קיימת היום, אנחנו רק באים לקבוע מה יעשו במקרה של שחיטה כזאת.

הבדיקות האלה לא מוסדרות בתקנות, אבל הן קורות בפועל?

בתוספת השמינית יש פירוט בדיקות שצריך לעשות בבהמה, אבל היום באים הרבה יותר למקד את זה, מה בדיוק הוא יעשה. אלה הוראות מפורשות, שכששחטת שחיטה דחופה אתה צריך לעשות גם את זה וגם את זה.

תכף נתחיל לקרוא את הסעיפים. תוך כדי סעיפים יש כאן הערות שיציג אותן היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו נתייחס אליהן וננסה לתקן או לשנות. בבקשה.

הקראה.

תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות) (תיקון), התש"ע– 2009

בתוקף סמכותי לפי סעיף 22 וסעיף 23(א) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש] התשמ"ה – 1985, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: המדינה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 78א 1. אחרי תקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד - 1964 (להלן – התקנות העיקריות) יבוא:

"בדיקות בשחיטה דחופה 78א. (א) בבהמה שנשחטה בשחיטה דחופה לפי תקנה 78, יעשה הרופא הווטרינרי את כל אלה:

(1) יטול דוגמאות מהבשר וישלחן לבדיקה במכון הווטרינרי לפי התוספת השמינית;

(2) יחתים את הבשר בחותמת "טעון בדיקה מעבדתית";

(3) יאחסן את הבשר בחדר קירור נפרד המיועד לבשר הטעון בדיקה מעבדתית בתחום בית המטבחיים ועל חשבון בעליו;

(4) יקבע אם הבשר ראוי למאכל אדם, ראוי למאכל בעלי חיים או פסול, על פי בדיקתו ועל פי ממצאי בדיקת המעבדה;

(5) לאחר שקבע את טיבו של הבשר לפי פסקה (4), יטביע עליו חותמת מתאימה לפי תקנה 54.

כל אלה צריך לעשות וטרינר, נכון? מה הזמינות של וטרינר?

לפי התקנות, וטרינר חייב להיות בכל שחיטה. בכל בית מטבחיים חייב להיות רופא וטרינר, והווטרינר הוא תמיד כונן.

בפסקה 3 כשאתם כותבים "בתחום בית המטבחיים ועל חשבון בעליו", אחר כך יש העניין של האגרה למכון הווטרינרי. אלה שני דברים שונים. מי שמביא את הבהמה לשחיטה צריך לשלם על האחסון, ועבור הבדיקה במכון הווטרינרי הוא צריך לשלם עוד אגרה של 163 שקלים. למה זה בנפרד? למה זה לא כלול באגרה?

האגרה היא סכום קבוע שאנחנו יודעים כמה הוא. ההחזקה בבית המטבחיים זה בעצם החזר הוצאות.

בתי המטבחיים ברוב המקרים הם פרטיים, ובעל בית המטבחיים יקבע את התשלום עבור האחסון. האגרה הממשלתית לבדיקה היא ידועה, אבל בתי המטבחיים הם גופים פרטיים שקובעים את התעריף.

אתם לא חוששים שאם אני רוצה לשחוט בהמה, ויש לי רק הרופא הווטרינרי האזורי הוא לא יכול להפקיע מחיר כי הוא יודע שאין לי ברירה, כי אני צריך עכשיו לעשות שחיטה דחופה? הוא לא יכול לקבוע מחיר שאין לי ברירה אלא לשלם אותו אם אני רוצה להכניס את הבהמה לשחיטה אצלו?

כונן חולה, וצריך לשחוט, ואז אתה מזעיק- -

פה מדובר על שחיטה דחופה שיש התנאים שלה. הרופא הווטרינר לא מקבל אגרה עבור בדיקה של בהמה שנשחטה בשחיטה דחופה- -

רק על האחסון אצלו.

במסגרת הסכם שכר הוא חייב להיות כונן. רופאים וטרינריים הם בכוננויות באופן קבוע במקרים של שחיטה דחופה או חס ושלום במקרים של כלבת או הרעלת מזון. אז הוא מתייצב במקום ומטפל בעניין.

האם יכול להיות מצב שבצפון מישהו יקבע 1,000 שקל ובדרום מישהו יקבע 100 שקלים עבור האחסון הזה בעד אותו יום?

זה עסק פרטי. יש אפילו בתי מטבחיים שלא מחייבים עבור האחסון. אין אחוז גבוה של שחיטות דחופות. הרמה של בריאות המקנה במדינה היא רמה טובה, ואין הרבה מקרים כאלה. ברוב המקרים זה בא כשירות ללקוח ששוחט מאות או אלפי ראשים בשנה. אז אם יהיו לא 5-4 בשנה זאת לא תהיה הבעיה.

אתם לא חושבים שכדאי לכתוב שהחיוב על חשבון הבעלים יהיה עבור הוצאות האחסון כדי שיהיה ברור שהוא לא יכול לעשות רווח מאוד גדול מכיוון שהוא יודע שאדם שבא לשחוט את הבהמה אצלו אין לו אופציה אחרת?

ממילא כתוב: "יאחסן את הבשר בחדר קירור", ואז אנחנו אומרים "על חשבון בעליו". זה ברור שזה בשר, וזה בחדר קירור. נראה לי שזה מאוד ברור כפי שזה מופיע.

אני מדבר על עלות האחסון. אתם לא חושבים שטוב יותר לכתוב שהסיפא "על חשבון הבעלים" תתייחס להוצאות עבור האחסון ולא למשהו מעבר לזה?

"יאחסן את הבשר בחדר קירור נפרד המיועד לבשר הטעון בדיקה מעבדתית ועל חשבון בעליו", נראה לי שזה ברור. האחסון הוא על חשבון בעליו.

נמשיך. אם אני אחשוב על משהו, אני אגיד.

- - -

בפסקה 5 אתם אומרים: לאחר שקבע את טיבו של הבשר לפי פסקה 4 הטביע עליו חותמת מתאימה לפי תקנה 54, שם יש החותמות "בדוק והותר", "טעון בדיקה נוספת" או "פסול". כאן אתם מציעים אופציה נוספת: "ראוי למאכל בעלי חיים". כלומר, "בדוק והותר" אני מבין שזה מתאים למכירה, ואני יכול להשתמש ולמכור את הבשר, נכון?

"בדוק והותר" זה אך ורק למאכל אדם.

אז אין לכם חותמת "ראוי למאכל בעלי חיים ולא למאכל אדם".

יש.

לא לפי תקנה 54.

זה לא כתוב בתקנות. אבל שוב, העניין הזה הוא מזערי ביותר. למשל כשעבדתי בצפון, בחיפה, כל כמה חודשים היו דורשים פרה - -

אבל מה יהיה כתוב בחותמת? אתה מפנה לתקנה 54 מה שמוגדר ב-54?

"לא למאכל אדם".

אבל איך ידע אדם שאם זה לא למאכל אדם זה ראוי למאכל בעלי חיים?

על החותמת של הבשר יהיה כתוב?

יהיה כתוב "פסול למאכל אדם".

ואז אני מניח שזה ראוי למאכל בעלי חיים או שזה יכול להיות פסול גם למאכל אדם וגם למאכל בעלי חיים?

בדרך כלל כשהרופא קובע שזה פסול למאכל אדם, השיפוט הוא לתת לבעלי חיים או להשמיד.

אז הפסקה לא מנוסחת כמו שצריך כי אתם אומרים "לאחר שקבע את טיבו של הבשר יטביע עליו חותמת מתאימה". הוא קודם כול קובע את טיב הבשר. טיב הבשר יכול להיות ראוי גם למאכל בעלי חיים, נכון?

כן.

אבל אם אתם אומרים שזה פסול זה יכול להיות פסול רק למאכל אדם, אין לכם חותמת שאומרת שזה פסול גם למאכל בעלי חיים.

לא, פסול זה פסול בכלל.

התקנות מדברות על בשר למאכל אדם. באף מקום לא כתוב במיוחד לגבי הזנת בעלי חיים.

מי יקבע אם זה פסול לגמרי?

אבל אתה רוצה שהרופא הווטרינרי יקבע שזה ראוי למאכל בעלי חיים או פסול. יש שלוש דרגות: או זה ראוי למאכל אדם או ראוי למאכל בעלי חיים או פסול – כמו שקובעים בפסקה 4. בהתאם לקביעה הזאת הוא מטביע חותמת, אבל אין לכם חותמת שמתאימה לכל שלוש הדרגות האלה.

יש. בבית המטבחיים יש.

אבל לא בהתאם לתקנה 54.

בתקנות אין. בתקנות לא הודגש העניין של החותמת של בשר שמיועד למאכל בעלי חיים. אולי אפשר לתקן או להוסיף את זה.

עורך דין סגן כהן, את מבינה למה אני מתכוון?

אני מבינה מה שאתה אומר. השאלה האם תקנה 54 שכתוב בה "בדוק והותר"- -

"בדוק והותר", זה מתאים למכירה.

השאלה אם "בדוק והותר" לא סובל גם את המילים "למאכל אדם" או שיהיה כתוב: "בדוק והותר לבעלי חיים בלבד".

זה מסוכן.

אבל כשאני אומר בפסקה 5 "לפי תקנה 54", אז צריך להוסיף שם "בדוק והותר למאכל בעלי חיים" או "בדוק והותר למאכל אדם".

אסור שיהיה "בדוק והותר למאכל בעלי חיים", זה יגרום לבלבול כי זאת אפשרות לזליגה של בשר למקומות שהוא לא צריך להגיע אליהם.

אתם אומרים שממילא יש היום "מותר למאכל בעלי חיים", נכון? אחרת אין משמעות לקביעה של הרופא הווטרינרי שאומר שזה ראוי למאכל בעלי חיים. מישהו צריך לדעת שזה מה שהוא קבע.

למאכל בעלי חיים אנחנו נאסור כאשר יש מחלה מדבקת גם לגבי בעלי חיים. אז נאסור את השיווק- -

זה פסול.

זה פסול, וזה ילך להשמדה. אם אין מחלה מדבקת לבעלי חיים, והוא לא הותר למאכל לבני אדם הוא ילך למאכל של בעלי חיים.

איך ידע המוכר? איך ידע הקונה?

יש חותמת על הבשר שזה פסול למאכל אדם.

זה יש. אבל הוא יכול למכור את הבשר לבעלי החיים לבני אדם. איך בן אדם ידע שזה פסול לאדם? שזה טוב לבעלי חיים, אבל פסול לגביו.

כל בשר שיוצא מבית מטבחיים למכירה יוצא עם תעודת וטרינר, לפי החקיקה. אם זה יגלוש לצד הלא חוקי אנחנו לא יכולים- -

אנחנו צריכים לעזור כמה שיותר כדי שפחות נסבך אותם.

התעודה הווטרינרית והחותמת הווטרינרית מבטיחות כמה שיותר.

אבל אנחנו מדברים על מה שיהיה כתוב בחותמת. מה יהיה כתוב?

"ראוי למאכל אדם"; בשנייה: "ראוי למאכל בעלי חיים"; ובשלישית – פסול.

בתקנה 54 יש שלוש חותמות: "בדוק והותר", "טעון בדיקה נוספת", ויש "פסול".

תקריא את תקנה 54.

יש שלוש האפשרויות של החותמות שציינתי עכשיו. השאלה היא לפי איזו חותמת מתייחסים לבשר שהוא ראוי למאכל בעלי חיים.

נכון, זה לא מתאים.

לא עמדתי ביסוד התקנות האלה, ונשלחתי למלא מקום.

חייבים לעמוד ביסוד הדברים כי כל מה שיוצא מפה צריך להיות ממש כמו שצריך.

בסדר, כיוון שלא ערכתי את התקנות האלה אני שואלת את בעלי המקצוע, האם נכון להוסיף בתקנה 54 את סעיף ב(1) שכדי לומר: "פסול למאכל אדם, אך ראוי למאכל בעלי חיים", יהיה כתוב על החותמת: "ראוי למאכל בעלי חיים בלבד".

משהו כזה, כן.

אני מפחד מחותמות שאינן ברורות שיכולות לגרום לבלבול, ובשר שמיועד לבעלי חיים יגיע לשוק.

אז מה תכתוב?

אז מה המשמעות של קביעה של הרופא הווטרינרי, "ראוי למאכל בעלי חיים"? הרופא הווטרינרי קבע, אז מה עושים עם הבשר הזה?

ברגע שזה קבוע למאכל בעלי חיים יש לזה ייעוד אחד: זה יוצא מבית המטבחיים לאותו אתר שיש בו בעלי חיים.

כשאני מסתכל על הבשר, איך אני רואה, לפי החותמת?

על הבשר הזה אין שום חותמת.

אז אתה יכול ללכת גם לחנות, אתה יכול ללכת גם לסופר.

הוא לא יכול להגיע לחנות.

אם האדם פועל בצורה לא חוקית, והבשר יגיע לחנות, אתה לא יודע את זה.

אני צריך למנוע את זה.

הוא אומר שאם החנויות לא יראו "בדוק והותר", הן לא ימכרו את זה.

הוא לא יכניס את זה.

הם לא יכולים, יש תעודה וטרינרית. אפילו מספר הטביחה מסומן על זה. על החותמת "פסול" בטביחות שהולכות למאכל בעלי חיים שופכים עליהן צבע שרואים מרחוק שזה לא בשר רגיל.

על הבשר שופכים צבע?

כן, כן.

על איזה בשר, זה שלא ראוי למאכל אדם?

לא. זה מהניסיון, זה לא כתוב.

חברים, אנחנו באים לתקן משהו. משהו טוב עובד במילא. אבל כשמתקנים מתקנים את מה שצריך. הכוונות שלנו טובות, אבל לפעמים מפרשנים אותן בשטח בצורה שלא אתה רציתי ובטח לא אני. המטרה שלנו היא שבסופו של דבר בן אדם יקנה בשר ראוי למאכל אדם; שלא יקרה מצב שבטעות שעשינו בדרך השארנו פרצה לגנב, והוא מנצל את הפרצה הזאת, ותעבור תקופה ארוכה עד שנגלה. בינתיים אני חטאתי, אתה חטאת – לא בכוונה. לכן משהו פה לא עובד מהבחינה הזאת שאני לא סמוך ובטוח שסגרתי את כל הפרצות כך שאני יודע שבשר א' למאכל אדם הגיע ליעדו. אם הבשר אינו ראוי למאכל אדם – בסדר, הבעיה שלי היא עם מצב הביניים – שהוא לא לאדם, וכן לבעל חיים אחר שהוא לא אדם. במקרה הזה אני פוחד שתהיה זליגה לכיוון השני.

צריכה להיות התאמה בין הקביעה של הרופא הווטרינרי לבין החותמות שנותנות ביטוי לקביעה הזאת.

מה שצריך היה להיות זה שכדי לקבוע אם ראוי למאכל או פסול, יטביע עליו חותמת בהתאם לתקנה 54, לפי העניין.

אם אתם לא רוצים "ראוי למאכל בעלי חיים"- -

השאלה היא מה עם בעל החיים. במקרה ש"קבע שראוי לבעל חיים" – מה הוא יעשה אז? תגידו לי מה הוא יעשה, אני אכתוב. חותמות יש לנו שתיים: או "ראוי למאכל אדם" או "פסול". עכשיו אתם אומרים שיש עוד קבוצה – מאכל בעלי חיים. אז תגידו איך אתם רוצים לסמן אותה באופן שונה כדי שלא יתבלבלו ולא יטעו בין "פסול" לבין "בדוק והותר".

אפשר לכתוב "מיועד להזנת בעלי חיים".

איך? אתם אומרים שאתם לא רוצים עוד חותמת. עם חותמת זה נורא פשוט.

רק חותמת.

חותמת זה דבר פשוט. את החלק של החותמת "מיועד לבעלי חיים בלבד" יורידו את החותמת ובזה נגמר. ההסדרה צריכה להיות הרבה יותר ברורה, כדי שנדע איך זה ממש הולך לגן חיות באותו רגע.

אני אסביר לך מה הולך עכשיו. למשל אם נפסלה פרה בבית מטבחיים מתקשרים לגן החיות או למקום שמזינים תנינים- -

מצוין – קבע שמתאים להזנת בעלי חיים לא יוציאו אותה, אלא מה? לא יתיר להוציאה מבית המטבחיים, אלא ל-.

לרכב ייעודי.

קודם כול יש רכב ייעודי. הרופא בגן החיות או במקום אחר חותם על התעודה הווטרינרית שהוא אכן קיבל.

אז זאת ממש פרוצדורה שצריך להסביר אותה. אני לא בטוח שעכשיו אפשר להסביר את הפרוצדורה מה עושים.

יש לי חשש שפה לא סגרו את כל הפינות.

אולי תחשבו איך לנסח שבשר שראוי למאכל בעלי חיים יפעל בהתאם לתוספת, ולהוסיף תוספת תשיעית או עשירית בתקנות שבה תפורט הפרוצדורה לאלו גורמים אפשר להעביר את זה?

השאלה האם הייתם מסכימים שנכתוב: "קבע שהוא איננו מותר ולא פסול, אך מתאים למאכל בעלי חיים, ינהג בו בהתאם לנוהל שקבע מנהל השירותים הווטרינריים".

אבל אם הייתם מציגים לוועדה את הנוהל- -

אני לא שלם, ואני גם לא רואה פתרון. אני מציע שתחזרו למשרד ותעשו עבודה. הבנתם את רחשי לבנו, שלא תחול הטעיה שלא בכוונה. המטרה היא שהצרכן יקבל את מה שהוא צריך בסופו של דבר כי אנחנו יודעים כמה עולה בשר למאכל אדם וכמה עולה בשר לתנינים. הפיתוי כאן הוא ענק, כי אפשר לחתוך מפה חתיכה, ולשלוח לפה. אולי ניקח סיכון ונחליט להשמיד, אבל מצד שני חבל, כי אפשר להשתמש בזה לדברים אחרים; אז אולי לצבוע בצבע שיבדיל בין שני סוגי הבשר וגם לא יפגום באותו בעל חיים שיאכל אחר כך את הבשר. אני לא מקצועי, אני משער.

גורמי המקצוע צריכים לשבת.

אני אבקש מיושב ראש הוועדה הקבוע שאני אנהל את הדיון ההמשך בנושא הזה כי אנחנו נגיע מיד לשלב שאנחנו בשלים בו. אולי נקרא עכשיו גם את הסעיף הבא.

רק אולי לקראת הדיון הבא לגבי שאלתי בעניין החזר ההוצאות. העירה המתמחה משהו שגם יכול להיות רלוונטי לגבי הסיפא של פסקה 3: "ועל חשבון בעליו" – אולי בניסוח צריך להבהיר שזה על חשבון בעליו של בעל החיים ולא בעליו של בית המטבחיים.

בעליו של בעל החיים.

לחדד את הנקודה הזאת.

אנחנו נמצא את הנוסח, אבל חשוב להבהיר.

תקראי בבקשה את ב'.

הקראה – סעיף ב': (ב) בעד כל בדיקה של בשר במכון הווטרינרי לפי תקנה זו ישלם בעל הבשר אגרה בשיעור 163 שקלים חדשים."

על כל פרה שהוא יביא?

בעד כל בדיקה. אם עושים לאותו בשר שלוש בדיקות אחרות הוא יצטרך לשלם 3 כפול 163.

ביטול תקנה 79 2. תקנה 79 לתקנות העיקריות – בטלה.


זה שחיטת הדחק.

תיקון התוספת השמינית 3. בתוספת השמינית לתקנות העיקריות-

(1) בכותרת, במקום "79" יבוא "78א";

(2) במקום פסקה 1(1) יבוא "שחיטה דחופה".

אלה התאמות טכניות שנובעות מהביטול של תקנה 79.

אנחנו מסיימים את הדיון הזה. כשתהיו מוכנים תיידעו את הוועדה. שישלחו את הנוסח המתוקן, ואני כבר מציע שמנהלת הוועדה תשלח את הנוסח למחלקה המשפטית שיאשרו את הנוסח, ואז נקיים דיון. אם כבר עכשיו יש להם ניירות – כבר ביניהם להסדיר את הדברים ולא להביא לדיון, אלא נאשר אותם פה סופית. יהיה דיון קצר של 10 דקות. נקרא הכול שוב עם התיקונים ונאשר. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב- 13:15