PAGE
34
ועדת החינוך, התרבות והספורט

23.11.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ו' בכסלו תש"ע (23 בנובמבר 2009), שעה 09:30

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2009

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

חיים אמסלם

דניאל בן-סימון

אייל רק – לשכה משפטית, משרד החינוך

יעל פרבר - מקשרת בין משרד החינוך לכנסת

עו"ד יואל בריס – יועץ משפטי, משרד האוצר

עו"ד לירז דמביץ כהן – לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד ברוך לוברט – לשכה משפטית, משרד האוצר

שולי צבי – רכזת משרדים חברתיים, משרד האוצר

עידו בן ששון – רפרנט משרדים חברתיים באגף חשכ"ל, משרד האוצר

עדנה הראל – משרד המשפטים

חנן ארליך – משרד המשפטים

מירב שביב – סמנכ"ל תקציבים, מל"ג

מוטי שחר – רכז תחום משפטי, מל"ג

יובל לידור – מל"ג

ענת טל – לשכה משפטית, האוניברסיטה העברית, ור"ה

עו"ד שולמית גרי – יועצת משפטית, מכון וייצמן, ור"ה

עו"ד אילנה אייל – מכון וייצמן, ור"ה

גילי שפר – לשכה משפטית, טכניון, ור"ה

פיני קבלו – מקשר בין מרכז השלטון המקומי לכנסת

מירב ישראלי

יהודית גידלי

טלי רם

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2009

אנחנו בישיבת ה-101 של הוועדה. אנחנו בישיבה הזאת עושים היסטוריה, מסיימים את הסאגה הבלתי נגמרת באשר לחובת המכרזים והתקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה, התש"ע-2009. לא נאריך כאן באשר לדרך הארוכה שהתקנות האלה עברו. מי מציג?

מבחינת מסגרת הדיון, אני מציעה כך. ערכתי השוואה בין התקנות האלה, החדשות, לתקנות הישנות ולתקנות חובת המכרזים החדשות שאליהן הותאמו התקנות. מכיוון שכבר אושר נוסח אחד של התקנות, אני מציעה שאציג את ההבדלים. במקום שיש הבדלים, נסביר אותם.

מאה אחוזים. מוכרח להגיד שיש לך מחשבה יצירתית איך לפטור אותנו מהמכה הזאת לקרוא את כל התקנות עכשיו. תודה רבה לך. בבקשה.

פתיחה קצרצרה כדי לייעל את הדיון. הבסיס שעבדנו עליו הוא קופות-החולים, בשינוי אחד, כתשתית. אחר כך יש כמובן הוראות ספציפיות שהן מיוחדות להשכלה גבוהה, והמיוחדת שבהן כמובן היא התקנה של תשומות השכלה גבוהה.


הבסיס הוא שקופות-החולים דומות במידה מסוימת, באנלוגיה, מבחינת המדרג שלהן. הן לא ממשלה, הן לא תאגיד סטטוטורי, אבל הן לא גוף פרטי לחלוטין. מצד שני, יש להן תפקיד שהוא קבוע בחוק כדי לתת שירות לציבור - קופות-החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומוסדות להשכלה גבוהה לפי החוקים שחלים עליהם והחובות הכלליות שחלות עליהם.


ההבדל האחד הוא שבעוד קופות-החולים מפוקחות במכלול פעילותן על-ידי משרד הבריאות ולכן גם ענייני המכרזים מפוקחים ולכן הפיקוח הנוסף על ועדת המכרזים נעשה באמצעות הרגולטור הממשלתי, האוניברסיטאות – בגלל העניין של החופש האקדמי וכדי למנוע חלילה מצב שתהיה הטיה או השפעה שיכולה להיות ניסיון להשפיע על תכנים דרך המערכת הרגולטורית – לכן אין להן רגולטור כזה.

מה עוד שהחופש הוא לא רק חופש אקדמי. אתה יודע שסעיף 15 אומר שהם יכולים לפעול כראות עיניהם גם בעניינים המנהליים.

כראות עיניהם?

יתוקן.

לדעתי, הרציונל הוא גם כדי למנוע ניסיון דרך הדברים האלה להשפיע על תכנים.


לכן, מה שיש להן שהוא שונה מקופות-חולים במובן הזה הוא הנושא של ועדת פטור, שהוא אורגן בתוך כל מוסד אקדמי, כאשר יש לו בקרה דרך ההרכב שלו שכולל גם חיצוניים. זה במבט-על על התקנות.

תודה רבה. שאלה ראשונה – האם זה חל רק על אוניברסיטאות או גם על כל המוסדות להשכלה גבוהה?

ההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה – פה זה לרבות יחידה במוסד להשכלה גבוהה אשר לה תקציב הוצאות סגור. צריך לראות בחוק.

גם אם לאוצר יש תשובה.

זה חל על כל המוסדות להשכלה גבוהה. אין הבחנה בין אוניברסיטאות לבין מכללות אקדמיות.

כלומר, גם המכללות האזוריות.

זה כולל יחידה, אז זה גם האזוריות, גם שלוחות.

אין יותר שלוחות היום.

יש עדיין שלוחות.

איזה? תשכיל אותי.

הם עוד עוברים תהליכים. ברמת-גן עדיין קיימת שלוחה.

יש בודדות.

ברמת-גן יש שלוחה? של איזו אוניברסיטה?

בתוך מכללת רמת-גן פועלת שלוחה.

מחוץ-לארץ?

כן.

זה היה אסור מלכתחילה.

אני לא מדבר על שלוחות של חוץ-לארץ. הם כולם בתהליך גיור – אני אחראי לזה, אני המגייר. כולם עוברים גיור כהלכה.

אתה מתכוון למכללות בחסות אקדמית.

זה רק מתוקצבים.

כלומר, זה רק המוסדות המתוקצבים.

כן. ההגדרה היא: מוסד מהמוסדות המפורטים להלן, שהממשלה משתתפת בתקציבו.

איפה עומדות המכללות האקדמיות להכשרת מורים בסיפור הזה?

נכללות בתקנות.

למרות שהן כמו קופות-חולים, כלומר הן כן מפוקחות על-ידי משרד החינוך. הן מתוקצבות על-ידי משרד החינוך.

שאלה מה הרלוונטיות של התקנות.

אם הן מוסד להשכלה גבוהה והן מיוצגות, זה חל.

אני רק שואל. אני רוצה לדעת שלא שכחנו.

אין הבדל. פשוט הרלוונטיות היא פחות כיוון שהן לא רוכשות - - -

כלומר, זה לא חל על המכללות שהן לא מתוקצבות, החוץ-תקציביות.

נכון.

נכון.

הבין-תחומי.

גם לא חל על הסמינרים שאינם אקדמיים.

למה זה לא חל על מכללות פרטיות?

כי זה החוק.

הן לא מתוקצבות, כי זה החוק.

כי פה רשום מוסד להשכלה גבוהה.

אתה רוצה להחיל חובת מכרזים על מוסד פרטי? הוא לא פרטי, הוא לא למטרות רווח, הוא מלכ"ר. אתה יכול להחיל חובת מכרזים על מלכ"רים? אתה לא יכול.

אם אנחנו מתייחסים להיסטוריה, חוק חובת המכרזים התחיל כהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת וירשובסקי.

הוא היה ליברל, והתנהג כקומוניסט...

זה היסטוריה, והוא בהצעת החוק המקורית שלו רצה שזה יחול על כל הגופים הנתמכים לפי - - -

גופים נתמכים זה עניין אחד. אתה שואל אותי, יש בזה הרבה צדק. שאלה גם איזה היקף תמיכה – של 10% או של 110%.

אבל זו היתה ההצעה המקורית שלו, שכמובן הכנסת לא קיבלה אותה.

היום המצב הוא שעמותה נתמכת ב- 90%, היא גם לא חייבת בחוק המכרזים?

אמת. לא חייבת.

מוזר. אתה נותן לי רעיונות, אבל אני לא יכול להתפרס על פני כל התחומים. קראי בבקשה את השינויים.

ההגדרות הן פחות או יותר מתאימות להגדרות הקודמות ולהגדרות של תקנות חובת מכרזים החדשות. אני אפנה את תשומת הלב להגדרת " "התקשרות" – למעט חוזה שעניינו קבלת תרומה לטובת המוסד לשם פעילותו של המוסד;" והגדרת " "מוסד להשכלה גבוהה" – לרבות יחידה במוסד להשכלה גבוהה אשר לה תקציב הוצאות סגור;"

עברנו לעמוד 2.

בהגדרות, נשמטה לנו הגדרה של "זכות ברירה" – שנמצאת בתקנות הכלליות, ואנחנו נוסיף אותה גם כאן. זוהי הערה של מחלקת הנסחות במשרד המשפטים. " "זכות ברירה" – זכות הנתונה למשרד להארכת התקשרות או הרחבתה... בחוזה התקשרות".

יש לנו תיקונים טכניים של הפניות לסעיפים שהם שגויים, דברים מהסוג הזה. כשעוברים עמוד- עמוד, נבקש לאפשר לנו להגיד: הפניה לסעיף 5(ג) וכדומה.

עורכת-דין גילי שפר. אנחנו משמשים היועצים המשפטיים של הטכניון. מה שאגיד – אני מדברת בשם האוניברסיטה הפתוחה, שאותה אני גם מייצגת כאן כעת. אני ערה לכך – הקדמתי פנייה למשרד האוצר לפני שהגענו לפה משום שלאוניברסיטה הפתוחה, שאינה חברה בור"ה, יש איזשהו עניין מהותי קל בנוסח התקנות הזה – שבכובעי כטכניון הוא מקובל עלינו לגמרי. אני לא יודעת מתי אדוני ירצה להכניס זאת.

ברגע שנגיע לסעיף. אנחנו עוברים סעיף-סעיף, עמוד-עמוד. סיימנו את עמוד 1 – אין יותר הערות, עברנו לעמוד 2 – אין לאף אחד הערות לעמוד 2.

יש הפניה. בסעיף ההגדרות, בהגדרת "פנייה תחרותית לקבלת הצעות" – צריך להיות כמשמעותה בתקנה 9(ד) ולא 8(ה).

אני מציעה - לפני הפרסום אתם חוזרים למשרד המשפטים.

זו גרסה ששלחנו אתמול, היא מופיעה אצלכם. אולי עדיין לא הספקתם לראות אותה.

זה עניין טכני.

יואל קיבל את זה?

כן.

עמוד 2 – אין יותר הערות. עמוד 3.

עמוד 3, בפטור מחובת מכרז יש פה קצת הבדל בסכומים ממה שהיה קודם. בבקשה תציגו את זה. זה היה 90,000, עכשיו זה 100,000.

אנחנו כל הזמן נצמדנו לקופות-החולים. בדיונים בוועדת חוקה באו נציגי קופות-החולים ועשו את העבודה עבור האוניברסיטאות. הם שם ביקשו שינוי של הסכומים. הבקשה שלהם התקבלה – על דעתנו ועל דעת ועדת החוקה – ואנחנו התאמנו את הסכומים בהתאם גם למוסדות להשכלה גבוהה.

הערה כללית לאורך התקנות. בתקנות הקודמות שאושרו, למעשה, המקומות שהסמכות היתה של החשב הכללי – רוב הסמכויות הלכו לוועדת הפטור. כאן, בהרבה מאוד מהמקומות נתתם את הסמכות למנכ"ל. זה גם שינוי מהתקנות הקודמות לתקנות האלה.

בתקנות הקודמות היתה הפניה גורפת, ופה, כשכבר כתבנו את זה סעיף-סעיף, ראינו איפה מתאים יותר כך ואיפה מתאים יותר כך. יש דברים שבאמת יש בהם צורך בבקרה משמעותית של גורם חיצוני, ולכן הבאנו אותם לוועדת הפטור – שיש בה נציגות חיצונית. יש דברים שבהם הבקרה, יותר נכון שהגורם - - -

בסדר גמור. נשמע הגיוני.

זה קצת מסובך, לא אגיד את כל הפרטים, אבל סעיף 3(4) הוא שונה מסעיף 3(4) הרגיל. אולי תסבירו בכמה מלים את ההבדלים ולמה.

הוא לא שונה. הוא זהה להוראת השעה. יש לנו בתקנות חובת המכרזים הוראת שעה לשנתיים, שעיקרה לגבי תקנות המכרזים הכלליות ביזור הסמכות שהיתה בעבר כולה במשרד האוצר אל המשרדים ומתן חופש פעולה.


אחד מהדברים שזיהינו כמצריך חופש פעולה זה הנושא של התקשרויות המשך. כשעשינו את הרפורמה הכללית בתקנות המכרזים, עשינו גם איזשהו מחקר – נכנסנו לסטטיסטיקות – ראינו ש- 3(4) זה הפטור הנפוץ ביותר, המצוי ביותר, וראינו שהוא גם המכביד יותר מבחינה ביורוקרטית, ולכן יש כאן איזושהי הקלה שהיא בכל המשרדים, שעיקרה הגדלת היכולת - - -

שם זה הוראת שעה לשנתיים, ואז יהיה משהו אחר?

אז זה יחזור לוועדת החוקה.

זאת היתה הכוונה?

כן. בסוף השנתיים, בפיילוט אנחנו אוספים נתונים איך זה משפיע על הפעלת חובת המכרז במשרדים.

אז יכול להיות בעצם שזה לא יהיה.

בעוד שנתיים, אם שם סתם תפקע הוראת השעה ואיש לא יעשה דבר – מה שקשה לי להאמין שיקרה – כמובן שיצטרכו לעשות התאמה פה, אבל פה יוצאים מנקודת הנחה - - -

שזה יהיה המצב.

על עמוד 3 יש הערות? אין. עמוד 4 – יש הערות?

בפסקה (5)(ד) – הפניה שגויה. צריך להיות תקנה 9 ולא תקנה 8.

נכון.

התקבל. תודה.

בעמוד 5, פסקה (13), הנושא של שכירות נמחק בתקנות הכלליות, והשארתם אותו פה.

התקשרות לשכירת מקרקעין.

זה שונה מהתקנות הכלליות.

מחקנו אותו בתקנות הכלליות, השארנו אותו לקופת-חולים. זה נמצא בתקנה 40(ג)(3).

זה גם זהה לקופת-חולים.

ההסבר התקבל.

יש כאן הערה של האוניברסיטה הפתוחה.

איפה הייתם עד עכשיו?

אני ערה לכך שיש פה איחור מסוים מצד האוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה הפתוחה לא חברה בור"ה, שהוא היה הגורם - - -

לא מעניין אותי כל הדברים האלה.

אני ערה לכך, אדוני, אבל אני מציעה שתשמעו את הערתי לגופה, שלא נהיה בפני מעשה עשוי. לאוניברסיטה הפתוחה זה יכול לגרום לנזק רב מבחינת המשך ההתנהלות שלה. הנושא הוא מרכזי הלימוד שלה.


האוניברסיטה הפתוחה, בניגוד לאוניברסיטה הסגורה, פועלת על-פי חוקתה ועל-פי החלטת ממשלה עתיקה משנות השבעים להשכלה ודעת לעם. במסגרת זו אין באוניברסיטה הפתוחה תנאי קבלה ללימודים, והאג'נדה שלה היא לפתוח ככל האפשר מרכזי לימוד.

את יכולה לגשת בבקשה לעניין?

כן, אדוני. בתוך כך, יש לה שיטות שונות להתקשרות לשם הקמת מרכזי לימוד. שיטה אחת היא שכירת מקרקעין, כמו שמצוין בתקנה (13) הזו. המקרקעין עולים על שטח אלף מטר ברוב המקרים כשמדובר בשכירות כי זה אומר שאלה מרכזי לימוד גדולים.


השיטה האחרת היא הרשאת שימוש שעתית או יומית. מדובר בדרך כלל בבתי-ספר תיכון או במתנ"סים, שבהם האוניברסיטה משלמת פר כיתה, פר שעה, משהו בסגנון הזה.


אנחנו חושבים שזה מכוח קל וחומר יכול להיכנס לפטור (13) על אף שזה לא סוג של הסכם שעונה להגדרת השכירות, אך אנחנו חוששים שיכולה להישמע טענה שהיות ומדובר במין הסכם הרשאה שעתי ולא הסכם שכירות כהגדרתו המשפטית, למעשה לא ניתן לקיים התקשרות כזאת בפטור ממכרז במקרה שיש צורך.

הבנתי אותך, תודה. יואל.

לדעתי, הפתרון הוא אולי להגיד: התקשרות לשכירת מקרקעין או למתן הרשאה לשימוש במקרקעין, אם זו כל הבעיה, ואז נשארות המגבלות האחרות. לא מעניין אותי אם זה שכירות או הרשאה לשימוש.

אם יוסיפו "הרשאה לשימוש", זה עונה לך על הבעיה? קודם כול, אין לנו ויכוח מהותי. כל השאלה כרגע היא ניסוח, כלומר אין בעיה לכלול גם את הדבר הזה במסגרת סעיף (13), אז אנא תציעי ניסוח. אם את רוצה לחשוב על זה, אנחנו נאפשר לך ונחזור לזה עוד חצי שעה.

יואל, תבררו את המונח המשפטי הנכון – אם זה רשיון, אם זה - - -

בסדר, הם יבררו.

באופן עקרוני אני חושבת שאני מקבלת את הניסוח. הבעיה, אדוני – הגם שאני מקבלת את הניסוח, הוא יכול לפתור את הבעיה, למעט נושא המטראז' המקסימלי של מרכז הלימוד.

מה זה משנה? מה זה משנה באיזו דרך את משתמשת בזה – האם בדרך הרשאה או בדרך שכירות?

לא, זה האלף מטר.

אני יודע. אם זה מעל אלף מטר, את צריכה לעשות מכרז.

אני אסביר, אדוני. ההבדל המהותי, מבחינת הצורך – הן של קופת-חולים כשזה מתעורר אצלה, והן של מוסד אחר להשכלה גבוהה – שהוא אינו עוסק בלהקים מקומות דרך קבע ברחבי הארץ לפי דרישה של הציבור או דרישה אחרת, שבדרך כלל מגיעה מכל מיני - - -

עזבי את האחרים, עזבי כרגע את קופת-חולים. מה הבעיה, שכמו כל מוסד אוניברסיטאי, אם אתם שוכרים, עושים עסקת מקרקעין של שכירות או הרשאה לשימוש – תעשו מכרז, מה הבעיה עם זה?

אני אסביר לאדוני, שתי בעיות. אחת, נושא התדירות. בניגוד לכל מוסד אחר שפה דובר, באוניברסיטה הפתוחה זה קורה – לפחות עסקאות כאלה יוצאות אל הפועל ממש, לא רק נידונות, משהו כמו שלוש פעמים בשנה – של הקמת מרכזי לימוד חדשים.

מה הבעיה שלוש פעמים בשנה, אני לא מבין.

לשיטת האוניברסיטה הפתוחה, עריכת מכרז בנסיבות כאלה – אם יהיה צריך – תביא לייקור העלויות.

להיפך. להוזלה. מכרז אמור להוזיל מחיר, לא להעלות מחיר.

יש פה עלות מנהלית אבל חיסכון יש לו תמיד, למכרז. יש לו עלות מנהלית כי צריך עורך-דין שיכתוב מכרז, אבל מצד שני, הוא מוזיל את התוצאה.

הסכמי ההרשאה לשימוש האלה נערכים זה שנים ללא תחרות על מחיר, במונחי דיני המכרזים. זה כנגד תשלום של 7.4% משכר לימוד של כל נרשם.

אבל למה אתם הולכים לבית-ספר א' ולא לבית-ספר ב', אולי בית-ספר ב' היה מוזיל לכם? למה אתה הולכים לרשות מקומית א' ולא לרשות מקומית ב', אולי היא היתה מוזילה לכם?

לשם אני הולכת. היות ואין תחרות על מחיר – האוניברסיטה הפתוחה לא מקיימת תחרות על מחיר – התחרות, ככל שתהיה, היא על מנת למצוא מקום שהפרמטרים שמגדירים אותו הם אמורפים בצורה שכמעט בלתי ניתנת להגדרה, ואני אסביר.


למשל, הלימודים תמיד מתקיימים בשעות הערב, כך שזה צריך להיות מקום שיהיה בו נעים לסטודנטיות ללכת בערב ושלא יהיה מפחיד.

הכול לגיטימי. אני יכול לכתוב לך את כל התנאים, אבל מה הבעיה, אני לא מבין.

האוניברסיטה הפתוחה סבורה כי הסיכוי שיהיו מציעים בתחרות כזאת הוא אפסי, ושבעצם יהיה פה בזבוז משאבים שיביא לכך שבסופו של דבר לא יהיה לה עם מי להתקשר.

למה במכרז לא יהיה מציע, ולא במכרז כן יהיה מציע – אם באותם תנאים? הרי גם בלי מכרז צריך שיהיה מקום נעים ללכת בערב ועוד כל התנאים האחרים.

היות ואין תחרות על מחיר והיות וכל העניין הוא בעצם להעניק את המוניטין הנלווה לאוניברסיטה הפתוחה למקום שלך, ולצורך העניין זה יכול להיות כל מיני מקומות - - -

לא, אני לא מקבל את הטיעון הזה. אני מצטער, אני לא מקבל את זה. אנחנו נוסיף לסעיף (13) התקשרות לרכישת זכויות או להרשאה. אני לא מקבל את הטיעונים האחרים. אני לא רואה את ההבדל המהותי ולא רואה את הבעיה.


תהיה רוטינה של מכרזים. לא צריכים כל פעם לגלות את אמריקה מחדש, התנאים הם אותם תנאים. אני ממש לא מבין את הטיעונים האלה. אנחנו מתקדמים. האם יש עדיין הערות לעמוד 5?

בפסקה (15)(ב) נראה לי שזה צריך להיות המוסד בשורה השלישית, לא המדינה. זוהי טעות דפוס.

נכון.

ההפניה באותה פסקה היא שוב לסעיף 9 במקום לסעיף 8.

יואל, קיבלת?

כן.

רציתי לשאול האם בפסקה (16) הסיפה הוא רלוונטי כי ראיתי שהורדתם את כל הנושאים שקשורים למדינה. כתוב: "לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים;"


זה רלוונטי פה או שזה משהו שסתם נשאר?

זה נשאר. להוריד את הסיפה הזאת.

זה רק עד "מטרות ציבוריות".


בפסקה (17): "... עשייתה ללא מכרז ובלבד שועדת הפטור, באישור שר האוצר, החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז;"


האישור של שר האוצר בתקנות הכלליות הוא רק לגבי מקרקעין, אם אני מבינה את זה נכון.

לא. לגבי הכול.

סיימנו את עמוד 5. האם יש למישהו הערות נוספות? אין. אנחנו מתקדמים הלאה.

בפסקה (18) למעלה ובפסקה (20), בעצם הושמט אישור המנכ"ל – שזה החשב הכללי בתקנות המקבילות – ויש את זה רק בהוראת המעבר, לתקופת ביניים. השאלה למה זה הושמט כי כאן בעצם זה נותן סמכות בלעדית לוועדת המכרזים.

נותן סמכות בלעדית לוועדת המכרזים, אבל יש לנו בשני המקרים את התהליך. גם בתקנות הכלליות המגמה היא להחליף את האישור הפורמלי של מנכ"ל בתהליך. בשני המקרים האלה, העובדה שיש לי תהליך אינטרנטי שבו כדי להגיע למסקנה שיש ספק יחיד או ספק יחיד בישראל, אתה צריך לפרסם באינטרנט ואז אחרי 15 ימי עבודה, נדמה לי, אם אף אחד לא מחה ואמר: לא נכון, גם אני יכול לספק את זה, אז באמת מקבלים את העמדה הזאת.


הסיבה להוראת המעבר היא משום שיש להם זמן מעבר עד שהם יעלו את כל הכלים האינטרנטיים.

ההסבר מתקבל. אגב, יואל, האם אתם תומכים בבקשה של האוניברסיטה הפתוחה - שאני דחיתי אותה?

לא. אני מסכים עם אדוני לחלוטין.

תודה. מה עמדת ור"ה ביחס לבקשה של האוניברסיטה הפתוחה? האם יש כאן מישהו מטעם ור"ה?

כן, כולנו כאן מטעם ור"ה.

ומה עמדת המל"ג בקשר לבקשה שלהם?

קודם כול, אנחנו שומעים בפעם הראשונה את הטענות האלה.

עזבי את הטענות הפרוצדורליות.

אני לא רואה שום סיבה. אנחנו מכירים את התנהלות האוניברסיטה הפתוחה.

את לא רואה שום סיבה. תודה רבה.

יש להם באמת התקשרויות הרבה יותר גדולות עם מרכזים, אנחנו לא רואים שום סיבה.

גברתי, הבנתי, אין שום סיבה. משרד המשפטים.

אני חושבת שאפשר לעשות מכרזים גם עם אמות-מידה מורכבות.

אוקיי. אני אינני משנה את דעתי. אנחנו מתקדמים הלאה. חשבתי לשמוע שיקול דעת נוסף לראות אולי אני טועה לחלוטין.


האם יש הערות בעמוד 6?

בפסקה (27) התקשרות עם תאגיד בת. הגדרת "תאגיד בת" נמצאת תחת פסקה (ב), היא צריכה להיות ממוקמת כך שהיא תגדיר את כל תאגידי הבת שבכל פסקה (27). המיקום שלה מטעה.

יואל.

לעניין פסקה זו ולא לעניין סעיף קטן. לכן זה לדעתי ברור, אבל אפשר לקבל את זה.

מתקבל.

הערתה האחרונה של האוניברסיטה הפתוחה נוגעת לסעיף קטן (25), העוסק באפשרות לפטור בהתקשרות לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח.


אני לא אאריך בדברים לעניין מהותה של האוניברסיטה הפתוחה, כפי שאדוני קודם רמז.

אנחנו פשוט מכירים היטב, אני יכול להתחרות אתך בהרצאה על האוניברסיטה הפתוחה.

אני בטוחה שאדוני ינצח. לב ליבה זה כל נושא ההוראה, פיתוח שיטות הוראה וכן הלאה. בין השאר, היא מקיימת שיתופי פעולה עם גורמים שהם לא מוסד להשכלה גבוהה – דרך אגב, באופן שאושר על-ידי מל"ג במין אפריורי כזה – משתפת פעולה למשל עם גורם שנקרא מכון אבני, המכללה למינהל – החלק הלא אקדמי. האוניברסיטה הפתוחה, יש בה איזושהי ועדה אקדמית מסוימת, מכירה - - -

אשר על כן.

אשר על כן, אני אבקש להוסיף לתקנת משנה (25), המדברת על שיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח - - -

כשהיא אומרת (25), מדובר על (25) החדש?

כן. החדש.

"התקשרות לשיתוף פעולה בתחומי המחקר והפיתוח ובלבד שהתקשרות כאמור עם תאגיד שאינו תאגיד שלא למטרות רווח, תיעשה, ככל הניתן, לאחר בחינה של מספר חלופות הבאות בחשבון;"

אבקש להוסיף את המילה "הוראה".

אין בעיה. המחקר, הפיתוח וההוראה.

כל הנאום הזה בשביל המילה הוראה? אני מציע להבא כך: קודם כול תגידי מה את רוצה להוסיף, אחרי זה תנמקי. לא הפוך. תודה.


התקבל.

תודה.

בעמוד 6 אין יותר הערות, מלבד אלה שהתקבלו.

בפסקה (28) זה עניין ניסוחי. בפסקה (27) הוסיפו לכם "עם גורם אחר". צריך לכתוב גם פה: "התקשרות של אגודת הסטודנטים עם גורם אחר". מדובר בהתאמה ניסוחית.

מתקבל, יואל?

כן.

עמוד 7, בסעיף 4(א) הושמט הצורך לשלוח את זה, לפרסם את זה לרשימת המינויים. תקנה 15(ג) חלה על המוסדות להשכלה גבוהה, בעצם ההפניה ל- 15(ג) לדעתי צריכה להופיע גם פה.

לדעתי, פטרנו אותם מרשימת מינויים.

לא. אני בדקתי, ויש את זה.

התכוונו לפטור.

אם הבנתי נכון, אולי היה צריך לפטור, ואז צריך לשנות את זה. 15(ג) אומר כך – אולי כשנגיע לזה, אם צריך למחוק את זה שם.

ב- 20(ה) ו- (ו) זה מופיע.

לכן, או שתמחקו את זה, או שתפנו.

אני חושב שנמחק את זה שם.

זה התקבל.

הערה לסדר – אני שריינתי שעה לדיון. אנחנו כרגע בעמוד 7, אני רואה שבקצב הזה אנחנו לא נספיק, ואני לא רוצה לשנות את הקצב, אבל מאידך גיסא, אני מאוד משתעמם בדיון הזה. רוב ההערות שלכם הן הערות טכניות, אין כאן הערות מהותיות.

אני מציע כך. אנחנו נמשיך עד 10:28 כי בשעה 10:30 מתקיימת כאן ישיבה נוספת על מחשוב מערכת החינוך. אני אעביר את כולכם לחדר אחר עם מירב, אתם תעשו עבודת הכנה, תנפו את כל הדברים, תשאירו לי את הדילמות שבהן צריכים לקבל הכרעה – ואז אני אעשה הפסקה במחשוב. אני רוצה לאשר היום את התקנות, אני לא רוצה למשוך את זה יותר.

או שתדלגו על כל ההערות הטכניות ותגיעו לדילמות, אחרי כן תסתדרו ביניכם על ההערות הטכניות. אני בעוונותיי לא עורך-דין – יואל, תסלח לי – אצלי רשום בתעודת הזהות שאני מחנך, מה אני יכול לעשות.

אולי עדיף לעבור על ההערות המהותיות עכשיו ולהשאיר אופציה?

אני מודה שלי קשה כרגע לעשות את ההבחנה.

אני נכנע תמיד לדעתה של מירב.

גם אנחנו.

כשתעברו על זה תחליטו מה מהותי, מה לא מהותי. עד עכשיו, חוץ מההערה של האוניברסיטה הפתוחה, מבחינתי לא היה שום דבר מהותי. בבקשה.

אם כך, מוחקים שם את 15(ג).

בסעיף 4(ב), הפנייה צריכה להיות ליחידה המזמינה ולא לוועדת המכרזים. מי שמעביר את הפניות אחר כך לוועדת המכרזים זה היחידה המזמינה. לדעתי, ב- 4(ב) וגם בהמשך, בעוד תקנה, הפנייה צריכה להיות ליחידה, לא לוועדה.

נשאיר לור"ה לענות כי היה לנו דיון על העניין הזה.

כי גם אחר כך כתוב בהמשך התקנה, שהיחידה תעביר את הפניות לוועדה.

ור"ה, 4(ב): "רשאי לפנות ליחידה המזמינה או לוועדת המכרזים".

הפנייה צריכה להיות לפני שוועדת המכרזים מתכנסת בכלל, וכתוב בהמשך שהיחידה המזמינה מעבירה את הפניות לוועדת המכרזים, כך שיש סתירה.

הם אמרו שהיחידה המזמינה פה הרבה פעמים זה חוקר – הוא לא רוצה להתעסק, הוא לא איש של פניות, הוא לא מבין, הוא לא יודע.

אבל למעשה, ההיגיון של התקנה זה שצריך לפנות לפני שמכנסים את ועדת המכרזים. אין פה היגיון.

אני יודע. הם אמרו שכיוון שמדובר פה באנשים שהם בספֵירות אחרות - - -

לדעתי, זה יוצר סתירה בתוך התקנה.

שולמית גרי, מכון וייצמן, ור"ה. אנחנו אמרנו כך. ישנם גופים שיעדיפו שזה יהיה ביחידה המזמינה וישנם גופים שיבקשו להדק את זה יותר ויבקשו להעביר את זה לוועדת המכרזים. זה יופנה אליה והיא תראה זאת לפני הדיון.

כל גוף פה ינהג לפי מיטב ההקפדה שהוא מבקש לקיים, ולא ראינו פה איזושהי סתירה בעניין הזה.

נראה לי, מבחינת ההיגיון של התהליך – הכוונה היא שהיחידה תסנן את הפניות ותבדוק אותן לפני שזה מגיע לוועדת המכרזים, כך אני מבינה את זה.

אני מכריז על הפסקה של שתי דקות, תמשיכו בדיון, אין פרוטוקול.

אני פותח מחדש את הישיבה, הפרוטוקול נפתח מחדש. עשיתם עד עכשיו משהו?

הם שכנעו אותי להשאיר את ועדת המכרזים.

בסדר. גם אני הייתי משאיר אותה.

3א(ג) – עד כמה שראיתי, יש הבדל בין התקנה הכללית לתקנה הזאת. עשיתם פה הבחנה של המיליון שקלים חדשים. אני טועה?

אותה הבחנה שקיימת גם ב- 3א(ג). זה בהוראת השעה.

זה בהוראת השעה, הבנתי. שוב זה אותו סיפור?

כן.

ההסבר התקבל.

כל 3א רבא הוא בהוראת השעה.

בסדר, אבל שוב אני אומרת: שם זה אמור להשתנות עוד שנה-שנתיים.

נצטרך לראות, נחזור לפה.

האם יש הערות לעמוד 7? אין הערות ולא חוזרים יותר.

עמוד 8, סעיף 7, מכרז סגור, פסקה (4) היא בעצם במקום פסקה שנמחקה מהתקנות הקודמות. שם היה מיליון ו-200 אלף, עכשיו זה 600,000, וזה נמחק בתקנות הכלליות. בעצם השארתם את זה?

קופות-החולים, יש להן תקנה מיוחדת שמאפשרת להן – בהתאם לנהלים שקבע היועץ המשפטי של קופת-חולים – להתקשר בפטור מלא ממכרז עד 600,000. זו תקנה שאני חייב להודות שהתנגדנו לה בוועדת חוקה, ובכל זאת היא התקבלה.


כאן ביקשנו, לכן, לשים אותה על מכרז סגור ולא על פטור מלא ממכרז.

מקובל – אם זה מקובל על ור"ה והמל"ג. אני לא צריך להיות צדיק יותר מהם. לעמוד 8 יש עוד הערות?

עמוד 8, רק עניין תחבירי. בתקנה 8 – תשומות השכלה גבוהה, אחרי כל ההגדרה של רציפות, אחידות במחקר וכולי, יש את המילה "תיערך" באמצע – ותיערך, או היא תיערך – משהו תחבירי.

תיערך בהתאם לכללים.

והיא תיערך.

בסדר. כיוון שזה עניין מהות – תקנה 8 היא תקנה מהותית שישבנו עליה, למרות שהיא נראית תקנה קטנה ושולית.

זה עוד מהסיבוב הקודם.

היא מהסיבוב הקודם. אז היא נבלעה בתוך תקנה 5, עכשיו היא קיבלה מעמד. זו תקנה מהותית של המוסדות להשכלה גבוהה.

קראנו אותה, הבנו אותה, וזה בסדר גמור. אני אגב זוכר את הדיון אז. חשוב לומר – למי שיקרא את הפרוטוקול הזה עוד 20 שנה ויעשה מחקר על הזילות של יושב-ראש ועדת החינוך – להגיד לו שזה הדיון השלישי שלי כבר, אני כמעט יכול פה לצטט פסוקים שלמים בעל-פה.

בעמוד 9 שוב, יכול להיות שזה גם עניין של הוראת שעה, אבל זה לא זהה לתקנות הכלליות – תקנה 15 פנייה תחרותית. רשמתי את זה על (ג), (ד), (ה) ו- (ו), שזה שונה מההסדר הכללי.

זה הוראת השעה, כן.

אותו סיפור.

ההסבר מקובל.

זה אומר שיכול להיות שיצטרכו לחזור.

לעמוד 9 יש הערות? אין.

עמוד 10, תקנה 12 – יכול להיות שזו אי-הבנה שלי. ב- 12(א)(8) מדובר על ניהול משא-ומתן אם מציעים במכרז לגבי התקשרות לרכישת תשומות להשכלה גבוהה, שהיא בעצם פטורה ממכרז.

לא כל מה שפטור ממכרז, בהכרח אפשר לעשות אותו אוטומטית בדרך של מכרז עם משא-ומתן. אני יכול לפטור ממכרז – לעשות את התהליך של פטור ממכרז – ואז להגיד: עכשיו כשיש לי את הפטור, אני אלך למכרז עם משא-ומתן, אבל ללכת ישר למכרז עם משא-ומתן, לא כל פטור מאפשר את זה.


לגבי תשומות השכלה גבוהה כן יש את האפשרות המיידית הזאת. בגלל האופי המיוחד של תשומות להשכלה גבוהה, אפשר מראש לעשות אותן כמכרז עם משא-ומתן.

בעצם, למוסד יש שתי אופציות. הוא יכול או ללכת לפטור, או ללכת - - -

ואנחנו כמובן נרצה שהוא יעדיף כמה שאפשר ללכת למכרז עם משא-ומתן, היכן שהדבר אפשרי. היכן שהדבר לא אפשרי, הולכים למסלול הפטור המיוחד.

זה נאמר שאיפה שזה אפשרי, זה עדיף?

תקנה 2 נותנת את המדרג של מה עדיף על מה.

ומבקר המדינה עוד חמש שנים יוציא שוב דו"ח כזה עבה.

הוא יכתוב דו"ח ויגיד: בדקתי את כל המוסדות להשכלה גבוהה, ואין לי ממצאים. הלוואי.

אני לא מאמין בניסים.

זה לא נס, זה בידינו.

לעמוד 10 יש הערות? אין. עמוד 11, יש הערות? אין. עמוד 12.

זה משהו שגם אמרתי בסיבוב הקודם, אבל איכשהו זה נבלע שם. בתקנה 17 – ועדת הפטור, חשבתי שאולי ראוי בכל זאת לקבוע יושב-ראש גם בפסקה (2), להגיד מי היושב-ראש.


בסעיף 17(א)(1) כתוב: "יושב ראש הנהלת המוסד או יושב ראש ועדת הביקורת, או נציגו של מי מאלה, והוא יהיה היושב ראש". לעומת זאת, בפסקה (2) כתוב: שני חברים שאינם עובדי המוסד ואינם בעלי עניין, והיועץ המשפטי או נציגו.

מה ההבדל בין (1) ל- (2)?

אלה שני הרכבים אפשריים שונים לוועדה.

ב- (2) אין הגדרה מי היושב-ראש?

נכון, ואז זה מעורר שאלה.

יואל, בפסקה (1) קבעתם שאחד מאלה יהיה היושב-ראש: או ראש הנהלת המוסד או יושב-ראש ועדת ביקורת, או אחד מנציגיהם.

יש פה שאלה עקרונית.

האם היועץ המשפטי יכול להיות היושב-ראש. לדעתי לא.

זאת שאלה מאוד עקרונית.

לא, לא, הוא לא יכול להיות יושב-ראש. חד-משמעית.

אחד מ- (א).

ואחד מהם יהיה היושב-ראש.

השאלה רק מי יקבע את זה.

מי שממנה.

הנהלת המוסד ממנה את הוועדה.

ב- (2)(א) אנחנו מוסיפים שאחד מהם יהיה היושב-ראש.


עמוד 12, יש הערות? אין. עמוד 13, בבקשה.

תסבירו את עניין הסכומים ב- (ג).

מאיפה הסכומים האלה?

זה ייחודי לכאן.

למה מיליון וחצי ולא חמישה מיליון?

הגענו למיליון וחצי בדרך הזאת. לפני הוראת השעה, במשרדי הממשלה זה היה 770,000, וקופות-חולים, כל הסכומים כולם היו כפול. פשוט הכפלנו את ה- 770,000 כפול 2, הגענו למיליון וחצי. השניים וחצי זה מה שיש לגבי התקנות הכלליות.

מה יש כיום לגבי קופת-חולים?

קופת-חולים, אין לה ועדת פטור כי יש להם את הבקרה של משרד הבריאות.

נשמע סביר.

סעיף 18 – דיווח, זה בעצם זהה לתקנה 6 בתקנות הקודמות, אבל עכשיו יש בתקנות הכלליות את 1(ג) שמדבר על התקשרות בלי מכרז, כשצריך החלטה מנומקת תוך חמישה ימים, או משהו כזה. בעצם השארתם את זה כפי שזה. האם שקלתם את ההתאמה?

כיוון שהם נותנים את כל הפטורים באינטרנט בזמן אמת, לכאורה זה מיותר. בזמנו זה היה בִּמְקום, ודווקא אדוני לא אהב את התקנה הזאת .


בסיבוב הקודם, אדוני, היה דיון על כך ואתה דווקא הרחבת אותו. היום החלנו עליהם את הדין הכללי שכל פטור בזמן אמת הם צריכים לפרסם באינטרנט, ואף אחד אחר לא חייב בדיווח. זה היה כאשר הם פטרו את עצמם מלדווח בזמן אמת על כל הפטורים.

אדם שרוצה לעקוב, הוא צריך גם לעקוב כל השנה וגם לחכות. למה שלא יהיה דו"ח אחד מרוכז?

אבל את 1(ג) לא אימצתם פה, עד כמה שאני ראיתי. זה בא בִּמְקום, לכאורה. לכן, בניגוד לכל שאר המוסדות, הם לא צריכים לפרסם תוך חמישה ימים באינטרנט.

היתה פה איזו אי-הבנה. אני הייתי מציע להשאיר את הדיווח הזה רק לתקופת המעבר, עד שהם הופכים לאינטרנטיים, ומרגע שזה אינטרנטי כל הפטורים צריכים להתפרסם בזמן אמת.

כמו 1(ג).

כמו 1(ג).

בסדר גמור. יש בעיה עם זה?

זה מקשה, אבל אין לי נימוק משכנע.

זה קושי חיובי. זה חלק מאמון הציבור, זה גם עוזר לטוהר הפנימי.

משך שנתיים יהיה הדיווח הזה ואחרי השנתיים כבר יהיה הכול אינטרנטי.

סיכמנו, צריך לעשות את התיקונים האלה. האם יש הערות לעמוד 13?

הדבר היחיד שאני מזכיר שאמרנו קודם, שאנחנו מורידים את הנושא של רשימת מינויים.

בדיוק מה שרציתי להגיד – זה יורד.

בסעיף (ה) בעמוד 13 למטה, ובעמוד 14 למעלה, סעיף קטן (ו).

עוד הפניה שגויה. בתקנה 20(ב)(6) – יש הפניה שגויה לתקנה 17. או ל-12 או בכלל לא כי אין הפניות ביתר הסעיפים.

נוריד את ההפניה, אין סיבה לעשות הפניה.

נמחק את "לפי תקנה 17".


אני עוברת לעמוד 16 למטה. שוב, יכול להיות שזאת אי-הבנה שלי לגבי 30(5). אם נערך מכרז מרכזי, כהגדרתו, שזה מכרז של החשכ"ל . נכון?

כן.

תסבירו את משמעות התקנה הזאת.

נניח שהחשב הכללי עשה מכרז למסכים למחשבים. אנחנו מאפשרים גם לגופים ציבוריים שהם לא ממשלה ללכת לספק, להגיד: לממשלה אתה מוכר מסך כזה במאה זוז, גם לי תמכור אותו במאה זוז.

אתם נותנים לו אפשרות לפנות לספק.

בפטור ממכרז.

זו גם תוספת.

דזבין ממשלה במאה זוזי. חד גדיא, חד גדיא...

עמוד 16, בפסקה (6) זה חשב המוסד, באישור היועץ המשפטי.

לעמוד 14 אין הערות? אין. לעמוד 15 אין הערות? אין. אנחנו בעמוד 16.

בפסקה (6) למטה, סיכמנו שזה נשאר כך. בפסקה (6) כתוב: "חשב המוסד באישור היועץ המשפטי". אני מפנה תשומת לב שפה זה המנגנון שנבחר במקום חשב כללי.

בסדר גמור.

ב-(ב) זה 60,000 שקל במקום 45,000 שקל בכללי.

בסדר גמור. לעמוד 16 יש הערות? אין. עמוד 17 אין הערות.

בעמוד 17, תקנה 35(3) – הפניה שגויה. במקום לתקנה 31(ב), צריך להיות לתקנה 32.

יואל, קיבלת?

תוקן.

עמוד 17 תוקן, אנחנו בעמוד 18.

בסעיף 37(א)(2) אני מפנה את תשומת הלב לסכום – מיליון ו- 235 אלף במקום 400 אלף.

מאיפה לקחתם את הסכום הזה? מה עם האגורות?

זה בדיוק הסכום שיש לקופות-החולים. 40ב(ב)(2).

אני קופצת לעמוד 20.

לעמוד 18יש הערות? אין. לעמוד 19 יש הערות?

עמוד 19, תקנה (ז) החדשה, אני חושבת שהיא צריכה להיות חלק מ-(ו).

יש פה פעמיים (ז), זו כבר טעות. את זה נתקן.

זה חלק מ- (ו), אני חושבת.

נכון. לכן המספור השתבש, זה לא אמור להיות ממוספר. "אין באמור..." – יש לו מספור בטעות.

לעמוד 19 יש הערות? אין.

עמוד 20, ב- 41(ג) ו- 41(ד) אני שוב מפנה את תשומת הלב לסכומים. יש פה הבחנה בין מנכ"ל לוועדת פטור. האם זו גם הוראת מעבר או שזה משהו חדש?

זה הסכום כפול 2.

הסכום של קופת-חולים כפול 2?

לא. הסכום של הממשלה כפול 2.

בממשלה אין את ההבחנה הזאת.

אין את המיליון וחצי.

נכון. זה בעצם הולך לוועדת הפטור בכלל.

זה מה שהיה לפני הרפורמה – מעל 770,000 זה הלך לוועדת פטור. לכן, כפול 2 זה מיליון וחצי.

אתם עקביים בנוסחאות, אני רואה.

הושמטה הוראת ההצמדה, אני מבינה, כי הושמטה ההוראה באופן כללי.

נכון. עוד כשאישרנו את זה כאן, באישור הקודם, היתה ההערה הזאת בדיוק.

אני שוב מפנה תשומת לב – תקנה 44, זה חדש, זה לגבי התייחסות לתכ"מ.

זה חל בתקנות הכלליות על כל הגופים הציבוריים הלא ממשלתיים, שהם חייבים לשים לב לתכ"מ.


ברפורמת מכרזים יש מה שאנחנו קוראים רכש אחראי – דאגה לנושא של זכויות עובדים אצל קבלן ונושאים של איכות סביבה.

איכות סביבה לא אימצתם. לעובדים התייחסתם - - -

הם יצטרכו לשים לב.

לפי מה שכתוב כאן, זה ירצו יקנו, לא ירצו לא יקנו.

אבל הם יצטרכו לקבל החלטה על זה, הם יצטרכו לדון בזה. זה כבר לא טריוויאלי.

למה לא רציתם לחייב אותם?

כך עשינו גם לגבי אחרים.

זה לא בהכרח מתאים.

לשמור על זכויות עובדים זה לא בהכרח מתאים?

זכויות עובדים זה כתוב כחובה. החלק הראשון של מכלול ההוראות של התכ"מ זה הנחיה.

הם יצטרכו לעשות את ההתאמות.

הלאה. לא צריך להיות צדיק יותר מהאפיפיור...

נושא של תקן סביבתי לא הזכרתם.

לעניין הזה הם כמו קופות-החולים וכמו התאגידים הסטטוטוריים, כמו המל"ג עצמו.

הכשרה לחברי ועדה – בגלל שהשמטתם – בכללי, אם תוך שנה הוא לא עובר את ההכשרה, מפטרים אותו. פה למעשה אף אחד לא יכול להתחיל בלי שהוא הוכשר. כך אני מבינה את זה. אני מבינה נכון את תקנה 45?

צריכה להיות עליו הוראת מעבר. אם נשמט, צריך לשים את זה חזרה.

זה לא בהוראת מעבר. בתקנה 42ב רבתי, זה סעיף קטן (ב). שאלה אם בכוונה השמטתם.

לא, זה לא בכוונה. צריך להחזיר את זה.

סיימנו עמוד 20. האם יש למישהו הערות לעמוד 20? אין.

בעניין שמירת דינים זה קצת בעייתי ביחס לתקנות המכרזים הכלליות, אני חושבת, כי כל הרעיון הוא הרי לסתור את התקנות הכלליות. איך זה עומד עם שמירת הדינים?

שמירת דינים לא חל לגבי התקנות הכלליות. הוא מדבר על חוק חובת המכרזים.

זה קצת מוזר, ההוראה הזאת.

הוראות התקנות האלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.


זה ההסמכה של התקנות. הרי חוק חובת המכרזים לא מסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות למוסדות להשכלה גבוהה, אלא הוא מסמיך את שר האוצר ושר החינוך באישור ועדה זו. לכן, אלה התקנות, לא צריך לגרוע מהתקנות.

אלה עומדות בפני עצמן.

ובעצם, אין דינים אחרים שיש אתם בעיה.

לא למיטב ידיעתי. להיפך.

זה לא היה בתקנות הקודמות, התחלתי לחשוב אם יש דברים בגו.


תחילה זה גם חדש. התחילה היא שישה חודשים מיום פרסום התקנות. התקנות הקודמות מבוטלות, התקנות האלה באות במקומן והן ייכנסו לתוקף בעוד שישה חודשים. זה אומר שכרגע זה הדין הכללי של הפסיקה. זאת המשמעות, נכון?

כן.

עוד שישה חודשים, למעט הנושא של מכרז ממוכן ואינטרנט, שזה בתום שנה מיום פרסום התקנות. לא ברור לי התוספת לגבי מוסד אשר התקיימו בו תנאי תקנה 42 לפני תום שנה.

הרי אנחנו אומרים שמי שלא הפך לאינטרנטי במכרזים שלו, עדיין בתקופה הנוספת הוא ילך למנכ"ל במקום - - -

זה לא ניסוח נכון. זה לא עמידה בתנאים. השאלה למה התכוונתם. שאם הוא מסוגל?

אם הוא החליט - אני מהיום אינטרנטי - הוא לא צריך להמשיך לרוץ למנכ"ל ולתהליכים החלופיים אלא הוא יכול להגיד: פרסמתי את זה באינטרנט ולכן אני פטור.

לדעתי צריך להבהיר את הניסוח.

בסדר.

תחשבו על זה.

הוראת שעה – דרך אגב, צריך להוריד שם את הפרסום באינטרנט כי זה לא רק פרסום באינטרנט. זה עוד כמה דברים. מדובר על תקנה 51.

זה לא רק פרסום באינטרנט. נכון, צודקת. הכותרת היא - - -

הוראת שעה.

אני מבינה שזה מה שתיארתם קודם – הנושא של ההתאמה להוראת שעה. פסקה (18) בתקנה 3, זה מה שדיברנו קודם עם המנכ"ל, נכון?

נכון. כל עוד אין להם אינטרנט, הם יצטרכו ללכת למנגנון הביורוקרטי.

ואז האינטרנט יחליף את זה. אותו דבר לגבי הפסקאות הבאות, ואלה הנושאים של האינטרנט. גם ב- 51(ב) לדעתי צריך להבהיר את הניסוח כי הוא לא לגמרי ברור.

בסדר – לגבי התקיימו התנאים. אם הוא החליט לעבור להיות אינטרנטי.

תבדקו את זה.

לגבי הוראת המעבר רק לשים לב ש-(ג), (ד) ו- (ה) זה הוראות חדשות. (א) ו- (ב) היו בתקנות הקודמות. תקופה של שנה, ועדת מכרזים רשאית לעשות שימוש ברשימת ספקים, אף אם לא עודכנה במשך שנה.

זה מה שנתנו גם לאחרים כשעברנו. היום, כל רשימות הספקים חייבות להיות - - -

זה חל על כולם?

חל על כולם.

גם (ד) ו- (ה)?

כן. העברנו אותן מהתקנות הכלליות.

בסדר גמור.

זאת אומרת, (ג), (ד) ו- (ה) בעצם מאפשרים להשתמש ברשימות קודמות במשך תקופה של שנה.

גם התאריך שיש ב- (ה) – ו' טבת תשע"ב?

לא. זה בהתאמה, נתנו להם עוד תקופה.

פה זה שנה ופה צריך לפרסם הודעה על הרשימה. ב- (ה) זה עד 1 בינואר 2012.

לגבי המכרז הסגור, נתנו להם עוד שנה, זה זמן היערכות.

תודה רבה. אני רוצה להעלות להצבעה את אישור התקנות, אבל קודם לכן אני רוצה לומר שאני חושב שבתום העבודה המייגעת הזאת, שהתארכה הרבה מעל ומעבר למה שהיה צריך, אנחנו נדמה לי לא רק עולים מדרגה אלא עולים קומה בכל הסוגיה של ההתנהלות הכספית של המוסדות להשכלה גבוהה, שכידוע ספגה ביקורת מאוד מאוד קשה ונוקבת בדו"ח האחרון של מבקר המדינה. פתחתי את הישיבה ואמרתי שסעיף 15 – שמקנה למוסדות להתנהל גם כטוב בעיניהם - נוצל לרעה, כמו שנאמר בדוחות, ובוודאי השלמת חקיקת המשנה היום תאפשר למוסדות להשכלה גבוהה מחד גיסא לשמור על כל האינטרסים האקדמיים שלהם במלואם ללא שריטה, ולמלא את מטרותיהם, ומאידך להתנהל באופן משקי, כלכלי ותקציבי הגון, נכון, תוך מתן הזדמנויות גם לשוק הישראלי וגם להשיג את המחירים הזולים ביותר.


אני רוצה לברך את כל הגורמים שהיו קשורים – בראש ובראשונה את המל"ג, את ור"ה, משרד המשפטים ומשרד האוצר, אחרון חביב, וגם את כל אלה שעזרו לנו, משרד החינוך, וכמובן מירב שאני חושב שבלעדיה לא היינו מגיעים עד הלום.


אם כך, מי בעד אישור התקנות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2009, נתקבלו.

אני קובע שהתקנות אושרו פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

אני פותח מחדש את ישיבת הוועדה בעניין תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2009. הפרוטוקול נפתח מחדש.

לעניין התחילה של ביטול התקנות הקודמות. הביטול של התקנות הקודמות צריך להיות מיידי, למעשה.

למה?

הרעיון הוא שאלה ייכנסו לתוקף בעוד שישה חודשים.

אבל אלה נכנסות לתוקף רק בעוד שישה חודשים. מה יהיה שישה חודשים?

זה מה שאמרתי קודם – שחוזרת ההלכה הפסוקה בעצם, כי את התקנות האלה הרי אי-אפשר ליישם.

מה אנחנו צריכים להחליט? לבטל את התקנות הישנות?

לא. צריך לקבוע שסעיף 49 – סעיף הביטול – התחילה שלו היא מיידית, עם הפרסום.

אנחנו קובעים, בנוסף להחלטה שאישרנו את התקנות פה אחד, לגבי סעיף 49: תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), תשס"ט-2008, שהן בטלות.


לגבי הבַּטְלוּת הזאת – התחילה היא מיום פרסום התקנות ברשומות.

שזה ייכנס לסעיף התחילה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 49: תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), תשס"ט-2008 – בטלות מיום פרסום התקנות ברשומות.

אני קובע שזה אושר פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40).