PAGE
5
ועדת חוקה, חוק ומשפט
3.11.2009
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 93
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בחשוון התש"ע (3 בנובמבר 2009), שעה 9:00
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 9) (ביזוי אדם בשל גיל), התש"ע-2009
מוזמנים
¶
דן אורן,עו"ד משרד המשפטים
ליאת ברגמן,עו"ד נציגת לשכת עורכי הדין
גדעון אלון "ישראל היום"
יונתן ליס "הארץ"
היו"ר דוד רותם
¶
היום זה יום הקשיש הבינלאומי. בהתחשב ביום הקשיש ובדאגה שלנו לקשישי מדינת ישראל, קיוויתי שנוכל להתעסק בחוקים שמחמירים את הענישה על מי שפוגע בקשישים, אבל אמרו לי שהדרג המקצועי של משרד המשפטים מתנגד כי הוא חושב שצריך להכניס את זה בחוקי הבניית שיקול הדעת. מצאנו את הצעת החוק של חבר הכנסת מקלב בנושא חוק איסור לשון הרע. האם מוכן אדוני לומר למה הוא מכוון?
אורי מקלב
¶
תודה לך שמצאת לנכון להביא את החוק הזה. חלק מההשראה שלי לחוק הזה בא בעקבות החוק שלך שהיית שותף לו ועוסק בהחמרה בפגיעה בקשישים. אתה אחד היוזמים. אני חושב שגם לחוק הזה יש קשר ישיר להחמרה או לאלימות נגד קשישים. זה מתחיל בדיבורים. כשאין כבוד בדיבורים אפשר להגיע ליותר מזה. אם היחס, הדיבור וההתנהלות הם בצורה מכובדת ולא פוגעת, אז זה יכול להיות חלק ממניעה של דברים הרבה יותר חמורים שנעשים כלפי קשישים. אני חושב שזה משתלב ביום הקשיש. יש בזה מסר מעשי, ערכי וחינוכי מבחינת לכבד את הזקנים, לכבד את הקשישים. על כל פגיעה מילולית או אחרת בזקן צריך לתת עונש. אנחנו מבקשים לכלול אותה בתוך עבירת לשון הרע.
דן אורן
¶
מסיבות דומות לזה של חבר הכנסת. אם רוצים להרחיב את הדיבור, אז בעבר תהינו אם יש צורך של ממש בהוספת לא רק גיל אלא גם מוגבלות. לא מהטעם שאנחנו לא חושבים שהגנה על הקבוצות האלו היא חשובה ואפילו הכרחית, אלא שחשבנו שמבחינת נוסח החוק די בנוסח של החוק הקיים ולא צריך למנות את כל העילות. לא חשבנו שיש מניעה משפטית לעשות את זה. על סמך הצגת הדברים האלה הממשלה קיבלה החלטה לתמוך בהצעת החוק. אנחנו כמובן נאמנים להחלטת הממשלה.
היו"ר דוד רותם
¶
מר גדעון אלון, אתה כותב בעיתונים. האם יש איזה שהוא דבר שחוזר על עצמו, שאנשים כותבים שאדם פלוני הוא זקן, קשיש וזה לא לעניין? זה לא כמו לכתוב שהרוצח הוא מתנחל, שזה לא חשוב אם הוא מתנחל או לא, מספיק העניין שהוא רוצח.
גדעון אלון
¶
אני לא ראיתי את זה באופן בולט בתקשורת. יש טענה צודקת שלפעמים יש ההתייחסות למוצא עדתי - זה אתיופי, ערבי, כהה עור, גבר, אישה. עניין של גיל זה לא דבר בולט.
היו"ר דוד רותם
¶
שרה מרום-שליו.
אורי מקלב
לא היה מי שייקח את זה. הייתי מוכן להמשיך אותו. האם החוק שהחמיר בענישת תוקפי קשישים עזר?
היו"ר דוד רותם
¶
התשובה היא לא, משום שלצערי הרב זה שאנחנו כותבים בחוק שדינו מאסר עד 10 שנים זה רק אומר לבית המשפט שזה מה שהוא יכול לתת. כל זמן שלא נבנה לבתי המשפט את שיקול הדעת במעט מאוד מקרים יתנו את העונש המקסימאלי. ברצח הם נותנים מאסר עולם. אפילו כשיש סעיפים שמחייבים שלילת רישיון בפועל, השופטים מצאו כל מיני פטנטים. הם נותנים שלילה על תנאי או שלילה על רכב, למעט סוג כזה או כזה. יש לנו בעיה עם מיצוי הענישה. אתה שואל אותי אם זה השפיע. אני בודק את הפסיקה, אני בודק את רמת העונשים. אני לא מתרגש מזה.
אורי מקלב
¶
זה מוסיף באווירה הציבורית. אי אפשר להתעלם מזה שהעניין של הענישה על תקיפת קשישים הוסיף משהו באווירה כך שהעבריין לא יסתכן. יש משהו שמוסיף באווירה, בחינוך, בתת ההכרה, בהתייחסות לעבריין. זה משפיע במידה מסוימת גם על השופט. הוא לא נותן את המקסימום, אבל זה העלה לו בכמה שנים. פעם הוא היה נותן פחות. פעם הוא היה נותן שלושת רבעי שנה, שנה, שנה וחצי, היום הוא נותן 3 שנים.
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו מתכוונים למצב שבו יכתבו מחר שחבר כנסת מסוים נאם אבל אין מה לצפות ממנו כי הוא קשיש.
אורי מקלב
¶
הגיל עושה את שלו. יהודי זקן היה פעם תואר של כבוד. כשרוצים להגיד תואר של כבוד ליהודי זקן אומרים "אלטער ייד". זה מכבד את האדם. כשאתה הופך את זה לעברית זה הופך למשהו מפלה, למשהו לא מכובד.
היו"ר דוד רותם
¶
מה שאתה אומר הוא בעייתי, כי בוא נניח שגדעון אלון יכתוב על מישהו שהוא יהודי זקן. אם אותו אדם יתבע אותו לבית משפט, גדעון אלון יגיד שהוא ישב בוועדה והוא פשוט תרגם את זה.
יונתן ליס
¶
אני לא זוכר מקרה כזה. יש פעמים שבהם התקשורת מגדירה אדם כקשיש. האם אתה מתכוון למצב שבו כשיש שוד בבית מחליטים להגדיר את האדם כקשיש במקום כאדם שנשדד? פעם ההגדרה של אדם בן 60 הייתה זקן מאוד, היום זה לא המצב.
היו"ר דוד רותם
¶
כשאתה כותב אדם קשיש נשדד אתה רוצה להעצים את העבירה. לגבי המקרה של טייטל הדגישו שהוא תושב שבות רחל. הדגישו את זה כי רצו לתת לזה איזו קונוטציה ימנית של מתנחל. השאלה אם משתמשים בגיל של אדם כדי להדגיש שהוא מדבר שטויות.
אורי מקלב
¶
בחוק איסור לשון הרע יש סעיף של לא לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, נטייתו המינית ומגבלתו. מה שנשאר זה העניין של גילו.
סיגל קוגוט
¶
רק רציתי להבהיר שזו לא פגיעה בחופש הביטוי, זה הכל תחת הכותרת של להשפיל ולבזות. במובן הזה יש גם את העניין של המוגבלות.
היו"ר דוד רותם
¶
אמר פעם אחד משופטי בית המשפט העליון שמותר לבזות אדם ומותר להשפיל אדם, רק שלא ייפגע חופש הביטוי.
ליאת ברגמן
¶
המשרד שממנו אני מגיעה מתעסק בלשון הרע לא מעט. בחוק יש 2 סעיפי סל. כל החרגה נוספת של פרמטר נוסף מצמצם את הסל שאליו ייכנסו הדברים בסעיפים 1 ו-2. בית המשפט עלול לפרש את זה דווקא לרעה ולא לטובה. אני חוששת ממצב שבו ביזוי בשל גיל יהיה לגיל צעיר, לגיל מבוגר, לגיל בינוני. אם אני אומרת למישהו שהוא זקן בל, אז הוא יכול לתבוע אותי על המילה "בל". כשזה יגיע לבית משפט אני אגיד שמה שאמרתי זאת אמת כי הוא באמת זקן. זה מעוגן בסעיף 14. זה עלול לשים לעצמו רגליים.
היו"ר דוד רותם
¶
מכיוון שאנחנו סומכים על בתי משפט אני מניח שהם יבינו את כוונת המחוקק. אם הם לא יבין אנחנו נפרש להם את זה בפעם הבאה.
היו"ר דוד רותם
¶
עמדת הלשכה מעניינת, היא לא הקובעת. העובדה שלשכת עורכי הדין לא תמכה לא גורם לכך שאנחנו לא נתמוך. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 9:45