PAGE
16
ועדת הכלכלה

04.11.2009


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ז בחשון תש"ע, 4 בנובמבר 2009, שעה 09:30

הצעת חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), התש"ע-2009

חברי הוועדה: חאמד עמר – מ"מ היו"ר

עו"ד רון חלפון – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי ירושלמי – מנהל אגף תכנון מדיניות לטווח ארוך, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד רינה רנטה פאר – המשנה ליועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

עו"ד הילה טנא-גלעד – היחידה להסכמים בין-לאומיים, משרד המשפטים

מיכל גור-אריה – משפטנית, משרד החוץ

עומר שלו – יועץ משפטי ומזכיר חברת אל-על

קובי זוסמן – מנכ"ל יאטא ישראל

יניב סורני – מנהל תחום מטענים, יאט"א

עו"ד אסף רזיאל – יועץ משפטי, יאט"א

לאה ורון

איתי עצמון

הילה לוי

הצעת חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), התש"ע-2009

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. ב-17 באוקטובר 2009 החליטה מליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. לפני שנעבור על הסעיפים יש למישהו הערות כלליות? אם כך, משרד התחבורה יציג את הצעת החוק.

חוק תובלה אווירית נחקק בשנת 1980 ואימץ לחוק הישראלי את אמנת ורשה. מטרתה של אמנת ורשה היא לדאוג לפיצוי לנוסעים במקרה של עיכוב, אובדן נזק לכבודה או נזקי גוף. אמנת מונטריאול, שנחתמה בשנת 1999 מתקנת את אמנת ורשה, מאחדת מספר פרוטוקולים שמתקנים את אמנת ורשה, יוצרת מנגנון של פיצוי גבוה יותר לנוסעים ובחוק התובלה האווירית אנחנו מבקשים לאמץ את אמנת מונטריאול.


אדוני בוודאי ראה את המכתב של יאט"א, שגם היא מצטרפת לעמדה הזאת.

זה ארגון התעופה הבינלאומי שמבקש לקדם את ההצעה במהירות האפשרית.

לכן, אדוני, נבקש לקדם את החוק.

כמה מדינות הצטרפו לאמנה?

93 מדינות בעולם. ברשותך, אני אקרא את המכתב ששלחתי ליושב ראש הוועדה לפני מספר ימים: "כפי שוודאי ידוע לך, היאט"א הינו ארגון התעופה הבינלאומי המאגד למעלה מ-230 חברות תעופה סדירות ברחבי תבל, לרבות חברות התעופה הישראליות ופועל באופן תדיר ליישום כללים ונהלים בינלאומיים אחידים בכל הנוגע לתובלה בינלאומית בדרך האוויר, וזאת בשורה ארוכה של נושאים לרבות בסוגיות של בטיחות הטיסה, איכות הסביבה וכיוצא בזה.


ב-12 באוקטובר 2009 התפרסמה ברשומות הצעת חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), 2009, המבקשת לאמץ לדין הישראלי את אמנת מונטריאול, הקובעת כללים בהובלה אווירית בינלאומית. למיטב הבנתנו, הצעת החוק הנ"ל אושרה בקריאה ראשונה והועברה לדיון בוועדה בראשותך לקראת קריאה שנייה ושלישית.


לטעמנו. אימוץ אמנת מונטריאול מהווה נדבך חשוב בהתפתחות ועדכון דיני התובלה הבינלאומית בדרך האוויר ככל שהדבר נוגע לדיני מדינת ישראל. אמנת מונטריאול, אשר החליפה למעשה את אמנת ורשה משנת 1929 על כל תיקוני והפרוטוקולים הנלווים שלה בחוק התובלה האווירית משנת 1980, נועדה לעדכן מערכת הכללים האחידים הקיימת ואומצה על ידי שורה ארוכה של מדינות ובכלל זה באירופה, לרובת מדינות השוק האירופה, אמריקה לרבות ארצות הברית, אפריקה ואוסטרליה.


אשר על כן ולאור החשיבות שאנו מייחסים לאימוץ אמנת מונטריאול גם בישראל, נבקשך לקדם הליכי החקיקה במהירות האפשרית ובכך להביא בסופו של דבר לאחידות המתבקשת בין דיני התובלה בדרך האוויר בישראל לאלה המקובלים ברחבי העולם".


על כן, אנחנו מברכים על קיום הישיבה הזאת.

תודה רבה. אתה יכול להתחיל בקריאה.

ברשותך, אל-על חברה ביאט"א ואנחנו מבינים את ההתפתחות הטבעית כמעט של אימוץ אמנת מונטריאול גם בדין הישראלי. אל-על עובדת היום בכפילות, בחלק מהמקומות מפצה נוסעים על פי אמנת מונטריאול וחלק על פי הדין הקיים, כלומר אמנת ורשה או פרוטוקול האג. אני מבקש להפנות את תשומת הלב לכך שאימוץ אמנת מונטריאול כולל פיצוי גבוה יותר לנוסעים בשל אובדן או נזקים, חלקם כבר עוגנו באופן עצמאי על ידי אל-על בתנאי הכרטיס, אבל חלקם יחלו רק משתוחל האמנה באמצעות החוק.


המשמעות היא תשלום רב יותר ואנחנו נקבל את זה על עצמנו, כמובן, אבל אנחנו מבקשים לזכור את זה כשאנחנו מדברים גם בוועדה הזאת בדיונים אחרים על פיצויים לנוסעים ואנחנו חוזרים על אותן אמרות שאומרות שצריך לעשות איזושהי הרמונזיציה של החוקים. כשנדבר על הצעת החוק שהעלה חבר הכנסת טיב, נבקש לזכור שעם עצם החלתה של אמנת מונטריאול מצטרפות חברות התעופה הישראליות לפיצוי ברמה גבוהה יותר. מכיוון שאנחנו פועלים על פי שתי האמנות בהתאם לסוגי התובעים, בדקנו כמה שילמנו על פי אמנת מונטריאול וכמה אנחנו משלמים על פי אמנת ורשה בממוצע לנוסע, והמשמעות היא כמעט פי שמונה על פי אמנת מונטריאול לעומת ורשה.

עד עכשיו שילמתם לפי אמנת ורשה?

ברוב המקרים כי זה הדין הנוהג, למעט אזרחים זרים במדינות חו"ל שכבר חלה עליהם אמנת מונטריאול. במקרים כאלה אנחנו נאלצים לשלם כבר על פי מונטריאול.

אולי לקראת הדיון הנוסף בהצעת החוק של חבר הכנסת טיבי תעבירו לוועדה את הטבלה ההשוואתית שערכתם על מנת שגם זה יהיה מול הוועדה בבואה להכין את החוק.

בשמחה רבה, נעשה זאת.

נתחיל בקריאת הצעת החוק.

סעיף 1. בחוק התובלה האווירית התש"מ-1980 לחוק העיקרי, בסעיף 1, אחרי ההגדרה: הפרוטוקול הרביעי, יבוא: אמנת מונטריאול – אמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בינלאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול ביום 28 במאי 1999.

בעניין זה יש לי הערה: אני חושב שצריך להוסיף את המילים "ופורסמה ברשומות", כפי שקבוע היום בחוק לגבי הגדרת אמנת ורשה כדי ליצור איזושהי אחידות ולהבהיר שהאמנה צריכה להיות מפורסמת ברשומות. אני מודע לסעיף 4, שקובע שהשר רשאי להודיע ברשומות וברגע שהוא מודיע, אותן הוראות שהוא מחיל, יפורסמו, אבל אני חושב שצריך להוסיף את זה גם כאן לשם ההבהרה. את הנוסח הסופי נקבע בהמשך, אבל הוא יהיה כמו שכתוב לגבי אמנת ורשה.

אין לי התנגדות.

למרות שזה לא פורסם ברשומות.

שתפורסם.

בחקיקה משתמשים לפעמים בלשון עבר מכיוון שאחרי שיקראו את החוק היא כבר תפורסם.

זה מטעה וגם לא תהיה קונסינטנטיות בין ההגדרה לבין - - -

איך את מיישבת את מה שכתוב לגבי אמנת ורשה?

יש הוראות לגבי תובלה מחוץ לאמנה או תובלה פנים ארצית, שעשויות להיות להן נפקות גם לפני שהשר מפרסם את האמנה. האמירה "שפורסמה" תרוקן אותן מתוכן.

אם את מעדיפה, אפשר לכתוב: שתפורסם. זאת כבר שאלת נוסח. השאלה היא מה הנוסח שיחייב לאחר שמפרסמים את האמנה, הנוסח שמפורסם ברשומות?

כן, ודאי.

הוא יחייב לצורך הדין הישראלי?

כן. סעיף 4 אומר שלאחר הודעת שר החוץ האמנה תפורסם ברשומות, לכן אני לא בטוח שיש צורך בכפילות, אבל אני לא יודע אם היא גורעת. באמנת ורשה נכתב "שפורסמה ברשומות" וזה מין הטעם שבשנת 1980 היא כבר פורסמה ברשומות ואם תיקון החוק יעבור, האמנה עדיין לא תהיה מפורסמת ברשומות.

כמה זמן ייקח עד שהאמנה תפורסם ברשומות מרגע אישור החוק?

אנחנו לא יכולים להתחייב על משך הזמן כי צריך לעבור את כל האישורים של כל הגורמים לרבות לגבי נוסח האמנה. זה לא פרסום שמתבצע אחת לחודש ובדרך כלל מתפרסם צבר אמנות עד שזה יתפרסם. כלומר, זה ייכנס לתוקף מרגע שיש החלטת ממשלה ומועברת ההודעה הדיפלומטית ואז אנחנו עוברים לאמנה, אבל הפרסום עצמו יכול לקחת גם כמה חודשים.

אם כך, נכתוב "שתפורסם". יש הערות לסעיף? אם כך, אני מאשר את הסעיף. נעבור לסעיף 2.

"אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי, יבוא: 3א. על תובלה אווירית, שמקום היציאה ומקום הייעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות, שהן צדדים לאמנת מונטריאול, או בשטחה של אחת מהן בלבד, שהיא צד, והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת יחולו הוראות אמנת מונטריאול.


3ב. על תובלה אווירית שחלות עליה כמה אמנות ובהן אמנת מונטריאול, יחולו הוראות אמנת מונטריאול בלבד.

כמה תיקונים כדי להבהיר את האמור בסעיפים. אני מבין שאנחנו צריכים להיזהר משינוי נוסחים, שקבועים בחוק שהוא מאד ישן, אבל בכל מקרה אני חושב שכדאי להבהיר ובמקום לכתוב "והוסכם", לכתוב: ולפי הצדדים בין הצדדים, או לפי ההסכם האמור, הוסכם על מקום חניה. לא כל כך ברור בין מי למי הוסכם.

הנוסח של 3א זהה לנוסח של 3 ו-2.

אני יודע, אבל זאת בכל זאת חקיקה חדשה. אני מבין שרציתם להיצמד לנוסחים שהיו מ-1980, אבל אני חושב שכדאי להבהיר. ברגע שהוועדה מחוקקת חוק היום, צריך להבהיר על מה מדובר.

אני לא חושב שיש מקום לכך שאותו ביטוי יהיה זהה בשני סעיפים ובסעיף השלישי הוא יהיה אחר.

אבל לא ברור בין מי הוסכם.

זה פתח לפרשנות מאבחנת כשאין מקום לאבחנה.

בין מי למי הוסכם? אתם מכוונים להסכם בין הצדדים, נכון?

זה לא אותו הסכם בין הצדדים כי פה יש רק צד אחד.

לכן אני שואל בין מי למי הוסכם?

הוסכם בין הצד הטס לבין המדינה שבה מתבצעת החניה. אני מסכים אתך שהביטוי מעט עמום, אבל אם נרצה לשנות אותו נצטרך לחזור גם לסעיפים 2 ו-3 כי חייב להיות אותו ביטוי לאותה משמעות אחרת ישאל את עצמו בית המשפט מדוע כאן כתוב "והוסכם" ובסעיף אחר כתוב "הוסכם על ידי הצדדים". אז יצטרכו ליצוק איזשהו תוכן שהמחוקק לא התכוון לו.

אתה מדבר על סעיפים 2 ו-3 בחוק המקורי?

כן, הנוסח זהה למעט המילים אמנת מונטריאול, לעומת אמנת ורשה.

יש עוד מקומות שבהם כן שיניתם מעט את הנוסח לעומת הנוסח שקיים כאן, כלומר לא לכל אורך הצעת החוק נצמדתם לנוסח הזה בדיוק. אם אדוני יוכל להסמיך אותנו לבדוק את הצורך בשינוי הסעיף ולאשר את הסעיף?

אנחנו יכולים לאשר את הסעיף.

בהחלט, בכפוף לבדיקת הנוסח של עורך דין עצמון.

לגבי סעיף 3ב המוצע, זה לא נוסח ששאוב מהחוק הישן וגם כאן כתבתם: "על תובלה אווירית שחלות עליה כמה אמנות ובהן אמנת מונטריאול, יחולו הוראות אמנת מונטריאול בלבד". לא ברור על איזו תובלה אווירית אתם מדברים ואני מציע להוסיף הפניה: לפי סעיפים 2, 3 ו-3א, כדי שיהיה ברור. זאת אמירה כללית, איזו תובלה אווירית?

אני רוצה להבהיר. סעיף 2 קובע מה היא תובלה אווירית שחלה עליה אמנת ורשה. סעיף 3 קובע מה היא תובלה אווירית שחל עליה פרוטוקול האג. סעיף 3א קובע מה היא תובלה אווירית שחלה עליה אמנת מונטריאול.

אני מבין את הכוונה, אבל הקורא התמים לא יוכל בהכרח להבין.

אני חייב להגיד שאני לא כל כך מסכים ולי נראה ברור שאם יש תובלה אווירית שחלות עליה גם אמנת ורשה, גם פרוטוקול האג וגם מונטריאול, מה שיחול זה מונטריאול. אני חושב שהביטוי די ברור.

המשפט מאד עמום, הוא מאד כללי ולא מקושר לשום סעיף.

תבדוק עם משרד המשפטים.

אתה מסמיך אותי להוסיף אם יהיה צורך?

כן.

בכפוף לבדיקת נוסח על ידי עורך דין עצמון.

יש הערות על מהות הסעיף?

הכוונה, לדעתי, היא שהמכשיר המתקדם ביותר הוא המכשיר שיחול מתוך מגמה שאמנת מונטריאול היא המכשיר המתקדם ביותר ושואפים שהיא זאת שתחול. עורך דין עצמון, אתה רוצה להוסיף חזרה לכל הסעיפים הקודמים?

בשנים האחרונות יש מגמה של הכנסת להוציא מתחת ידה דברי חקיקה, שכאשר הקורא קורא אותם, הוא יכול להבין במה מדובר ולא שפת סתרים. עורך דין עצמון מפנה את תשומת לבכם לכך שכדאי להסדיר את החקיקה כך שהיא תהיה ברורה.

שכל אחד שיקרא יוכל להבין.

אנחנו מבינים כולנו על מה מדובר, אבל החקיקה הזאת היא לדורות ולא רק פה בינינו, בשיחה.

אני מאשר את הסעיף בכפוף לבדיקת נוסח על ידי עורך דין עצמון.

אם יהיה צורך, נערוך שינויי נוסח.

סעיף 2 מאושר. סעיף 3 בבקשה.

"בסעיף 4 לחוק העיקרי, במקום "שר התחבורה" יבוא: שר החוץ, במקום "אמנת גוואדלהארה" יבוא: פרוטוקול גווטמאלה, פרוטוקולים הראשון, השני, השלישי והרביעי" יבוא: "האמנה או אמנת מונטריאול".

יש הערות על הסעיף? אם אין הערות, אני מאשר את סעיף 3.

סעיף 4 – "במקום סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: (א). על תובלת פנים ותובלה מחוץ לאמנה יחולו הוראות אמנת מונטריאול בתיאומים לפי העניין.


(ב). לעניין תחולת אמנת מונטריאול על תובלה מחוץ לאמנה, כל מקום באמנת מונטריאות שמדובר בו במדינה, שהיא צד לאמנת מונטריאול, יתפרש ככולל כל מדינה שבה מצוי מקום היציאה ומקום הייעוד לפי הסכם התובלה, אף שאינה צד לאמנת מונטריאול".

מכיוון שאתם מציעים למחוק את סעיף 5, אני מציע שתסבירו למה החלטתם כך. סעיף 5 בנוסחו היום אומר ששיעור הפיצויים שניתן להטיל על מוביל יהיה בגבול השיעור הקבוע באמנת ורשה, כפי שתוקנה על ידי פרוטוקול האג. מה יהיה שיעור הפיצויים לפי התיקון המוצע?

מטרת ביטול סעיף 5 היא להסיר אי ודאות בפסיקה. בתי המשפט התלבטו בעבר בשאלה האם על תובלה פנים-ארצית חלה אמנת ורשה ושנית, האם גובה הפיצוי הוא כמו זה שחל על תובלה בינלאומית. מה שהטריד אותם היה סעיף שאומר, ששר התחבורה יכול להודיע שהשיעור יהיה נמוך או זהה. זה מתקשר גם לסעיף 8, שגם הוא מבוטל, ובו יש סמכות לשר התחבורה להחריג תובלת פנים בעניינים מסוימים. אנחנו מציעים לבטל את העניין ותובלת פנים תהיה בדיוק כמו תובלה בינלאומית.

כלומר, מה יהיה גבול שיעור הפיצויים?

הגבול שנקבע באמנת מונטריאול.

הגבול הזה לא ייקר את כרטיסי הטיסה ללקוח?

בתחום השחקן החדש בתחום הפנים-ארצי, שעוד לא התחיל לשחק אבל בתקווה שנתחיל בקרוב, אני ארשה לעצמי לייצג גם את עמיתיי מארקיע ומישראייר. אני חושב שיש בעיה עם תחולה דבקנית של אמנת מונטריאול גם בתובלה הפנים-ארצית ומן הראוי היה לבדוק, בין השאר לאור משך הטיסה הקצר שמדובר בו ואפילו גודל המטען הממוצע שנושא אתו תייר.

הדברים שאתה אומר קשורים להערה שלי לגבי המונח "בתיאומים לפי העניין". שוב לא ברור עם מי התיאומים, מתי יחולו הוראות אמנת מונטריאול, האם מדובר רק בשינויים המחויבים, כלומר גם כאן יש איזושהי עמימות לגבי התכלה שאתם מבקשים על תובלה פנים-ארצית.

מדובר פה בשני נושאים – עורך הדין שלו בא לחתור תחת האמירה שאנחנו צריכים להחיל את אמנת מונטריאול על תובלה פנים-ארצית. אדם שכבודתו נעלמה יקבל מקסימום סך של 100 שקל לקילו. כולנו יודעים שאפילו סוודר, בטח מצלמה או בושם, לא ניתן למדוד בקילוגרמים. בתי המשפט מאד לא נוח להם עם זה והם מנסים לברוח מאמנת ורשה בגלל הסיבה שאני מציג כרגע. הפיצוי צריך להיות יותר ריאלי. אם לאדם לא תהיה כבודה בעלת שווי רב, בית המשפט לא יפסוק את הפיצוי הזה, אבל לפחות שתהיה אופציה וכרגע בית המשפט מוגבל למקסימום 100 שקלים לקילו. לכן אני חושב שזה כן ראוי ואני לא רואה הבדל בין תובלה פנים-ארצית לבין תובלה בינלאומית בהקשר של כבודה, נזק או עיכוב או מוות או פציעה, חס וחלילה.

מה לגבי תיאומים לפי העניין? זה לא ברור.

מדובר על "בשינויים המחויבים". אם זה מבהיר את העניין, אין לי בעיה להוסיף את זה אם זה מבהיר את העניין.

ודאי שזה מבהיר את העניין. כך יהיה ברור מה הנורמה שחלה וכשאומרים בתיאומים לפי העניין לא ברור בתיאומים בין מי למי ואיך נדע מה התיאומים האלה.

אני מקבל את הערתך ונרשום "בשינויים המחויבים".

עורך דין שלו, כפוף לתוספת "בשינויים המחויבים|, אתם מקבלים את הסעיף?

אני חושב שזה סביר. תודה.

יש עוד הערות על הסעיף? אני מאשר את סעיף 4.

סעיף 5 – בסעיף 6א לחוק העיקרי: (1). ברישה, אחרי: "לפי הוראת האמנה יבוא: "או אמנת מונטריאול", לפי העניין.


(2) בפסקה (1), בסופה יבוא: "או באמנת מונטריאול", לפי העניין.

יש הערות על הסעיף? אני מאשר את סעיף 5.

סעיף 6 – סעיף 8 לחוק העיקרי – בטל.

זה אותו סעיף שמאפשר לשר התחבורה לקבוע הסדרים מיוחדים.

ואתם בטוחים שלא יהיה צורך בהתאמות או בשינויים? אתם בעצם מוותרים על סמכות של השר לערוך שינויים ותיאומים.

כן, יש לנו פרספקטיבה של שלושים שנה, מאז 1980.

האם נעשה שימוש אי פעם בסעיף?

לא. סמכות שלא נעשה בה שימוש שלושים שנה, סביר שלא ייעשה בה שימוש גם בשלושים השנים הבאות. יש לזה רציונל וכמו שהבהרתי קודם, אנחנו לא סבורים שיש הבדל בין פציעה בתובלה פנים ארצית לתובלה בינלאומית. אני לא חושב שצריך להיות שיעור פיצוי נמוך יותר ולכן הסמכות הזאת מיותרת.

אגב, סמכות שלא נעשה בה שימוש היא הסמכות לפי סעיף 6, להתקין תקנות באישור ועדת הכלכלה לגבי השלמת דמי נזק, אתם משאירים את הסעיף ואף מתקנים אותו.

נכון, ואני אסביר מדוע. באמנת ורשה הפיצוי חסר. אם לא היתה מגיעה אמנת מונטריאול בשנת 1999 היינו נאלצים לעשות שימוש בסמכות הזאת. הפיצוי מגוחך לעומת הנזק ומכיוון שכך, היתה דרך לשר התחבורה וייתכן שהיה יכול להיות צורך להשתמש בסמכות הזאת.

שר התחבורה השתמש בסמכות הזאת?

לא, מכיוון שאמנת מונטריאול הגיעה לעולם. החלטנו לאמץ אותה, דבר שפותר את בעיית הפיצוי החסר.

אתם משאירים עוד אופציה לשר?

לא, זאת אופציה שהיתה קיימת.

יש עוד הערות? אם כך, אני מאשר את סעיף 6.

סעיף 7 – בסעיף 9 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "כפי שנקבע באמנה" יבוא: "או בזכויות משיכה מיוחדות, כפי שנקבע באמנת מונטריאול, לפי העניין".

(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא: "ועל תובענה שחלה עליה אמנת מונטריאול – החל ביום כניסתה של אמנת מונטריאול לתוקף לגבי מדינת ישראל, בהתאם להודעת שר החוץ לפי סעיף 4".

כאן תוכל להעיר את ההערה שדיברנו עליה אתמול בעניין הגדרה של זכויות משיכה מיוחדות.

עורך דין עצמון הסב את תשומת לבנו לכך שהביטוי זכויות משיכה מיוחדות לא נהיר לכולם. אני אסביר שזכויות משיכה מיוחדות מפורסמות על ידי קרן המטבע הבינלאומית.

אולי תסביר מה עניינו של הסעיף ולשם מה הוא נועד.

אמנת ורשה קבעה בתחילה מנגנון של פיצוי ומכיוון שמדובר באמנה בינלאומית, המנגנון היה בשער מסוים של מטבע חוץ, כדי שכל מדינה תוכל לתרגם אותו. מנגנון מאוחר יותר, שהחל בפרוטוקולים ועכשיו הוא גם באמנת מונטריאול, הוא של זכויות משיכה מיוחדות, SDR. למעשה זה איזשהו שער.

עו"ד


זה שער סינטטי שמשקף מטבעות כמו סל מטבעות. כדי לא להיצמד למטבע מסוים, קרן המטבע עושה שיקלול של שערי חליפין וקובעת שער סינטטי. לוקחים ממוצע של שערי מטבע.

זה שער מוכר, ידוע ובינלאומי שמתפרסם מידי יום ביומו. הערתו של עורך דין עצמון שהדבר לא נהיר לכולם מקובלת עלינו ולכן נציע להוסיף הגדרה בסעיף ההגדרות למילים זכות משיכה מיוחדת.

מה ההגדרה?

יש הגדרה באמנה עצמה.

הכוונה שלנו היא שהחוק יהיה ברור ומי שיקרא את החוק יבין אותו.

ממילא, מי שקורא את החוק חייב לקרוא את האמנה ואנחנו לא יכולים להכניס את כל האמנה לחוק. אם נבוא לנושא שאין בו שינוי, למשל תקופת התיישנות, גם הוא לא כתוב בחוק וכדי לדעת מה תקופת ההתיישנות חייבים לקרוא את האמנה. מאחר ומדובר באמנה שעניינה איחוד כללים מסוימים בתחום תובלה בינלאומית באוויר, לטעמי, כל חריגה או כל מקום שיכולה להיות בו חריגה מנוסח האמנה, בעייתיים מעט מבחינת הדין הבינלאומי. עד כמה שאני זוכר, יש הגדרה של זכויות משיכה מיוחדות באמנה עצמה.

אתה יכול לקרוא את ההגדרה מהאמנה?

אנחנו נכתוב: זכויות משיכה מיוחדות כפי שהוגדרו או כפי שפורסמו על ידי קרן המטבע הבינלאומית.

צריך להקפיד על הניסוח כי בעבר היה ויכוח והיתה פסיקה שאמרה מה הן זכויות משיכה מיוחדות. איימו בכל מיני תביעות ולכן אני מציע או להפנות לסעיף באמנה או להיצמד עד כמה שניתן ולבדוק שלא תהיה שום סטיה.

אתה צודק. מה ההגדרה שאתם מציעים?

אני קורא מסעיף 23 לאמנה עצמה: "אזכורים הנזכרים במונחים של זכויות משיכה מיוחדות לסעיף זה ייראו כמתייחסים לזכות המשיכה המיוחדת כפי שמוגדרת על ידי קרן המטבע הבינלאומית". זאת ההגדרה שרציתי להציע ולא צריכה להיות סטיה מנוסח האמנה. בעבר היו נסיונות לטעון מה זה זכויות משיכה מיוחדות כי באמנת ורשה אין הגדרה כזאת.

אנחנו נכניס את זה להגדרות ונכתוב מאיזה תאריך.

יש צורך להוסיף להגדרה שיהיה מדובר על נכון לתאריך פסק הדין, שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית? איך אתם רוצים להגדיר.

מבחינתנו זה שער חליפין.

התשלום יהיה לפי תאריך פסק הדין?

בית משפט, כמו שהוא פועל, למשל, לגבי דולרים, קובע הצמדה מסוימת – ממועד גרימת הנזק, הופכים לשקלים ואז מצמידים.

אם כך, ההגדרה תהיה זכויות משיכה מיוחדות כפי שהוגדרו על ידי קרן המטבע הבינלאומית.

זכויות משיכה מיוחדות או זכות משיכה מיוחדת?

אני מציע זכות משיכה מיוחדת.

הוגדה או פורסמה?

באמנה כתוב defined.

הייתי מציע לרשום את המונח האנגלי שלה – Special Drawing Rights.

כמו שנעשה בחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן.

אני מכיר את זה מהתוספת של החוק.

יש הערות לסעיף 7?

רק לאחרונה העלו את ההצמדה של ה-SDR ב-13.1%, כלומר הדברים האלה הם דברים חיים. אם יש חשש שהעלה עורך דין חלפון, שאולי הזכויות לא יהיו מספקות מבחינת ערך הפיצוי, צריך לזכור שהמנגנון הכללי בוחן את זה מעת לעת ולאחרונה היה גידול של 13%.

יש לי שאלה לגבי סעיף 7, שמתקן את סעיף 9 האם אין צורך לתקן גם את סעיף קטן (ג) מכיוון ששיניתם את סמכויות השרים. בסעיף קטן (ג) כתוב: "לפני פרסום הודעה לפי סעיף קטן (ב) רשאי שר התחבורה".

עכשיו צריך לכתוב שר החוץ.

על זה אני שואל – האם נתתם דעתכם על צורך בשינוי כזה?

אני חושב שלא ואני אסביר. הסמכות שניתנה לשר החוץ בחוק הזה, בשונה מהחוק המקורי, היא להודיע בנוגע לכניסת האמנה לתוקף. כידוע, שר החוץ הוא אשר מוסמך מטעם מדינת ישראל לחתום על אמנות והסכמים בינלאומיים ולכן נכון שהוא ייתן את ההודעה. הוא הסמכות לעשות את זה. בעניינים תחבורתיים, שנוגעים לצדדים לאמנה, לסכום הפיצוי וכו', אנחנו סבורים שמי שצריך לטפל בהם הוא שר התחבורה ולא שר החוץ.

אני מאשר את סעיף 7 עם התיקון והתוספת בסעיף ההגדרות, סעיף 1.

סעיף 8 – "האמור בסעיף 11 לחוק העיקרי יסומן "(א)", ואחריו יבוא:


(ב) הוראות אמנת מונטריאול לא יחולו על תובלה אווירית שמדינה שהיא צד לאמנת מונטריאול הצהירה לגביה בדבר אי התחולה כאמור לפי סעיף 57 לאמנת מונטריאול".

תוכל להסביר מה אומר סעיף 57?

סעיף 57 מדבר על כך שלא ניתן להעלות הסתייגויות לאמנה למעט: מדינה יכולה להסתייג מהאמנה בנוגע להובלה בינלאומית באוויר, מופעלת או מבוצעת במישרין על ידי אותה מדינה שהיא צד, למטרות שאינן מסחריות בזיקה לתפקידיה או לחובותיה כמדינה ריבונית ו/או הובלה של בני אדם, מטען וכבודה למען רשויות הצבא שלה וכלי טיס הרשומים באותה מדינה שהיא צד או חכורים על ידה, אשר מלוא הקיבולת שלהם נשמרה על ידי הרשויות האמורות או מטעמן.


במילים פשוטות – מדינה יכולה להסתייג מתכולת אמנת מוננטריאול בנוגע לתפקידים ריבוניים שלה. היא יכולה לסייג תכולה על הובלה של הצבא, על הובלה של הממשלה ולא מדובר על טיסות מסחריות. אני מניח שאזרחים ישראליים לא משתמשים בתובלה אווירית כזאת והזכות הזאת שמורה. מטעמים משפטיים אנחנו צריכים לציין את זה כדי שיהיה ברור שאם מדינה הסתייגה, היא לא תוכל להיות נתבעת בגין נזקים.

יש הערות? אם כך, אני מאשר את סעיף 8.

סעיף 9 – "בסעיף 15 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "או באמנת מונטריאול, לפי העניין".

תוכל להסביר על מה מדבר הסעיף?

על אף האמור בכל דין אחר, תהיה התקופה לפקיעת זכות לנזק לפי חוק זה, התקופה הקבועה באמנה. ההתיישנות שקבועה באמנת ורשה וגם באמנת מונטריאול היא בת שנתיים ואנחנו מבקשים, כמו בהסדר הקודם שהיה בחוק עד כה, שההסדר ימשיך לחול ותהיה אי התיישנות של שנתיים.

למה צריך את המילים "לפי העניין"?

כי אמרנו שיש תובלות שתחול עליהן אמנת ורשה ויש תובלות שתחול עליהן אמנת מונטריאול.

בכל מקרה מדובר על שנתיים התיישנות.

נכון.

יש הערות? אין. אני מאשר את סעיף 9.

סעיף 10 – בסעיף 18 לחוק העיקרי, אחרי "שהן צדדים לאמנה" יבוא: "או לאמנת מונטריאול".

תסביר את סעיף 16 בבקשה.

שר התחבורה יפרסם ברשומות את המדינות שהן צדדים לאמנה כדי שאדם, בבואו לתבוע, יוכל לעיין ברשומות ולדעת האם על התובלה הזאת חלה אמנת ורשה או אמנת מונטריאול.

אותן 93 מדינות שדובר עליהן קודם?

כן, כדי שאדם שבא לתבוע יוכל לדעת אלו מדינות נמצאות ברשימה ואלו לא.

יש הערות? אני מאשר את סעיף 10.

סעיף 11 – "תחילתו של חוק זה ביום כניסתה של אמנת מונטריאול לתוקף לגבי מדינת ישראל בהתאם להודעת שר החוץ לפי סעיף 4 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה".

מה לוח הזמנים לגבי כניסתה לתוקף של האמנה כדי שנדע מתי החוק ייכנס לתוקף?

הפרסום בכתבי האמנה לא קשור לכניסה לתוקף. בעקרון, ברגע שנשלים את החקיקה ונגיע לשלב שבו החקיקה הפנימית תואמת את האמנה, יש הליך שבו משרד התחבורה פונה למשרד המשפטים ולמשרד החוץ, שיש להם את הסמכות לתת אישור. אחרי שאנחנו משלימים את הבדיקה הפנימית, שאמורה להיות מהירה יחסית, מכיוון שנעשה הליך החקיקה, אנחנו נותנים את האישור שלנו. ברגע שניתן האישור שלנו, האמנה מונחת למשך שבועיים על שולחן הכנסת להערות ואם אין הערות, היא עולה להצבעה של הממשלה. ברגע שיש החלטת ממשלה, משרד החוץ, שאמון על יחסים בינלאומיים, יכול להוציא למזכירות האמנה הודעה שאומרת שישראל מצטרפת ואחרי התקופה שקבועה באמנה, שישים יום, אנחנו חברים באמנה.

כלומר, הערכת הזמן היא כחודשיים?

חודשים ספורים, כחצי שנה.

זה זמן מספיק להיערכות של כל הגורמים?

כן, אם לא יהיו תקלות חריגות.

האם אפשר לתת פרק זמן נוסף אחרי כל התהליך הזה לכניסתו לתוקף של החוק כפי שנקבע בחוק המקורי, כדי שיהיה לנו זמן.

כאן אפילו לא מוגדר זמן ואני לא רואה מקום לתת עוד הארכה בזמן. אמרתם שאתם כבר עובדים לפי האמנה ואתם כבר מפצים ולכן אני לא רואה מקום לתוספת זמן.

אני מניח שההליכים להצטרפות ישראל לאמנה ידועים לכם כבר הרבה זמן. החקיקה מובאת עכשיו ואני מניח שעבדו עליה כמה שנים. אתם ודאי מודעים להשלכות שלה.

ההערה שלכם נרשמה. אם אין עוד הערות אני מאשר את סעיף 11. אני מאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20