PAGE
24
ועדת הכלכלה

23.11.2009


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 108

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, ו' כסליו התש"ע ( 23 בנובמבר 2009), שעה :10:00

שדה התעופה בהרצליה

חברי כנסת: אופיר אקוניס – היו"ר

זאב בילסקי

דני דנון

רוברט טיבייב

חמד עמאר

יצחק רז – החוקר הראשי, משרד התחבורה

אורנה ליימן – משרד התחבורה

קובי מור – המנהל הכללי, רשות שדות התעופה

מירי גרוסמן – סגנית בכירה ליועמ"ש, רשות שדות התעופה

יורם שפירא – סמנכ"ל מסופים ושתפ"א, רשות שדות התעופה

אודי ברעוז – סמנכ"ל מבצעים, רשות שדות התעופה

מרדכי שמואלי – מנהל אגף תשתיות תעופתיות, רשות התעופה האזרחית

נילי יוגב – אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

זינה פרפליצין – מרכזת תמ"א 15, משרד הפנים

בני זלמנוביץ – יועמ"ש, מנהל התכנון, משרד הפנים

מיכה לוי – מנהל האגודה הישראלית לתעופה זעירה

אברהם גרייצר – חבר הנהלה, האגודה הישראלית לתעופה זעירה

משה אקלר – מזכיר האגודה, אגודת התעופה הכללית

נתן שרון – חבר ועד, אגודת התעופה הכללית

רותי ריכטר – חברת ועד ויו"ר ועדת אירועים, אגודת התעופה הכללית

עמרי טלמון – מנכ"ל קלוב התעופה

יעל גרמן – ראש עיריית הרצליה

יוסף גרמן

עו"ד ליאור כץ – יועץ משפטי לרשויות המקומיות, מייצג את עיריית הרצליה

דניאלה פוסק – מהנדסת עיריית הרצליה

מאיה כץ – חברת מועצת העיר הרצליה

נחום חופרי – ראש עיריית רעננה

דרור אלוני – ראש מועצת כפר שמריהו

רקפת וינטראוב – דוברת המועצה לצרכנות

ציפי איסר איציק – מנכל אדם טבע ודין

דבורה פרומן סילס – אדם טבע ודין

פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי

לאה ורון

אושרה עצידה

שדה התעופה בהרצליה

בוקר טוב לכם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת הכלכלה לשבוע זה. אנחנו מעלים על סדר יומנו את נושא שדה התעופה בהרצליה. אני בעבודת מחקר קטנה מצאתי שוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת עסקה במרץ 2003 בעניין הזה, ושם הקריא היושב ראש דאז חבר הכנסת שלגי מספר מכתבים. וכך הוא אומר בשנת 2003: "אני מבקש להקריא מכתבים של שלושה שרי תחבורה מהשנים 98 ו-2000". בשנת 98 בינואר כותב שר התחבורה יצחק לוי לראש עיריית רעננה, למר בילסקי שהיה אז ראש העיר: "אנחנו רואים עין בעין עם תושבי הסביבה כי קיים צורך בהזזת שדה התעופה לאתר חלופי. במאי 98 שר התחבורה מתחלף, שאול יהלום, ראש העיר הוא עדיין אותו ראש עיר: "לסיכום, מכתבו של שר התחבורה הקודם כבוד הרב יצחק לוי מינואר 98 תקף, ואנחנו נעשה כל מאמץ על מנת שיעד הביניים שעיקרו העברת רוב טיסות האימונים לשדה חלופי יבוצע בהקדם" – מאי 98 – "ויקל בהרבה את התנאים של התושבים. במקביל, גם נמשכים המאמצים למצוא אתר חלופי לשדה, דבר שיארך יותר זמן.


ויש מכתב מלפני תשע שנים, שר התחבורה יצחק מרדכי, ראש העיר עדיין – תראה, עברת הרבה שרים, אדוני.

שכותב לשר הביטחון, נכון?

אני לא יודע למי הוא כותב כאן. אבל, הוא כותב כך: שדה התעופה בהרצליה פועל מידי שנים רבות. הפיתוח הסביבתי אכן הביא את השדה למצב וכד'. "מיקומו אינו ראוי יותר לשדה תעופה", כותב שר התחבורה מרדכי בשנת 2000, "לא רק מההיבט הבטיחותי, אלא מסיבות של איכות חיי התושבים באזור. הנחייתי הינה לאפשר פעילות במקום עד אשר תמצאנה חלופות. אנו עושים ככל יכולתנו במסגרת אחריותנו לפתור את הבעיה", כך כתב שר התחבורה לפני תשע שנים.


מי מייצג פה את משרד התחבורה?

שלום, מוטי שמואלי מרשות תעופה אזרחית.

יפה. אתה מכיר את הספר הזה?

לא.

הספר הזה הגיע אליי ב-2008, "בתנועה מתמדת תחבורה בישראל, ביבשה, בים ובאוויר", שהוציא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אגב, כל הספר הזה הוא מרתק, כדאי לקרוא אותו. הוא באמת מרתק, ואני אומר את זה לא בציניות. כמי שעוסק בענייני תחבורה קראתי את כולו יותר מפעם אחת. שדות תעופה פנים ארציים - מר מור, אתה ניהלת את אילת. משבחים את פעילות המקום. עכשיו אתה מנהל את כל רשות שדות התעופה. יש פה על נמל התעופה החדש של אילת שלדעתי גם בו נצטרך לקיים ישיבה, גברתי המנהלת, איפה הדברים עומדים, עובדה, ראש פינה וכד'.


"הרצליה – עקב מיקומו הרגיש בלב אזור עירוני צפוף, נבחנות אפשרויות להעתקתו", כותבת המדינה, לא אני. אגב, ספר מומלץ. לא פרוזה, אבל מומלץ. אני בעצמי ביקרתי, אם אינני טועה, בחודש ספטמבר בשדה התעופה בהרצליה, וקיבלתי סקירה. קובי, אני מודה לך על הסקירה המרתקת. היתה איתי ראש עיריית הרצליה, והמועצה המקומית כפר שמריהו מר אלוני, וחברת מועצת עיריית הרצליה מאיה כץ, ואחרים. וראיתי, ולא שוכנעתי שהמקום צריך להמשיך ולבלום התפתחויות של ערים בישראל או יישובים אחרים.


אבל, אני באמת רוצה לשמוע גם את עמדת רת"א. אני הייתי שמח אם מישהו אחר ממשרד התחבורה היה פה.

גם אני פה, החוקר הראשי.

יפה. זאת גם כדי לשמוע אחד מהפקידים הבכירים שלאורך השנים שורד בתפקידיו, ושום דבר לא קורה. הוא היה נותן את התשובה הכי נבונה. אנחנו שורדים עד אשר אנחנו עומדים למבחן הציבור, אתה בראשות עיר, הגברת גרמן, חברת המועצה, וראשי הערים. אבל, הפקידות לעולם נשארת כמו שאני מבין זאת, בעיקר במשרד הזה. היינו שמחים לקבל איזושהי תשובה, איך זה קורה? הדברים הם מ-98.


לפני שתאמר כמה מילים גם כראש עירייה לשעבר וגם כחבר כנסת, אולי קובי אתה רוצה להציג את רשות שדות התעופה בעניין הזה? קובי מור, מנהל רשות שדות התעופה, בבקשה.

נבהיר את החלוקה ביני ובין ידידי הטוב שיושב לשמאלי. אני האופרטור. רשות שדות התעופה פועלת על פי חוק. חוק הרשות מגדיר בדיוק מה מוטל עליה לעשות. היא צריכה להפעיל, היא צריכה לפתח, היא צריכה לתחזק את שדות התעופה במידת האפשר כלכלית ככל שניתן, וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו מפעילים את שדה התעופה בהרצליה שקיים שם על פי חוק כמיטב יכולתנו. הרגולאטור הוא בעצם אחראי על ענייני הבטיחות, הוא אחראי על ענייני המיקום כך שיהיה פשוט ברור לנוכחים איזה שאלות להפנות למי.


אנחנו גם הכנו מצגת, ואם תרצו נוכל להציג אותה. אני לא בטוח שזה המקום, אולי נראה איך הדיון יתגלגל. אם יהיה צורך, אפשר יהיה לתת לכם גם סקירה.

מהי עמדתך המקצועית כמנהל רשות שדות התעופה?

אני חושב ששדה התעופה בהרצליה צריך להישאר במקומו עד אשר יימצא לו שדה חלופי מתאים, פועל, ואנחנו נעבור בשמחה.

כך אמרת לי בסיורנו המשותף.

נכון, עמדתי לא משתנה.

את הקרקע אמורה לספק זרוע אחרת של המדינה, אולי מינהל מקרקעי ישראל, או משרד הבינוי והשיכון, והדבר הזה לא קורה כבר כמה וכמה שנים. אגב, הדוקומנטציה היא קיימת.

אדוני היושב ראש, רשות שדות התעופה לא רווה נחת כלכלית מהשדה הזה. הגרעון השנתי שלנו מסתובב סביב 14 – 15 מיליון שקל בשנה. אין לנו שום איזשהו עניין כלכלי מיוחד לעשות את זה. אני חושב שברמה הלאומית לא סוגרים שדה לפני שיש לו חלופה עובדת. זאת עמדתנו, היתה, והווה.

האם בזמן שאתה מנהל את רשות שדות התעופה התקיים דיון כלשהו, או היתה איזושהי פעולה, לא אמירה, כדי לקדם את המעבר של שדה התעופה בהרצליה עם גורם אחר? משרד התחבורה בעניין הזה לצורך העניין אפילו אין לו אמירה, אלא לגוף שיכול לספק קרקע חלופית. שמעתי שבתל-יצחק היה רעיון לעשות. אני רואה פה בשנת 2000, צוות בין-משרדי של משרדי הממשלה אומר לטווח הארוך אסטרטגיה. קובע: להקים שדה תעופה לתעופה הכללית הפרטית מדרום לתל-יצחק, ועם השלמתו לסגור כפי שאתה אומר באמת את השדה בהרצליה. בטווח הקצר, בתוך שנה להפסיק את הפעילות. זה לא קרה, וזה היה בשנת 2000. אני לא אסבך אותך משנת 2000, אני רק שואל בזמן כהונתך כמנהל, מה קרה? זאת אומרת, האם היתה פעולה?

אדוני היושב ראש, אני חושב שזו שאלה טובה מאוד להפנות אותה לנציג רת"א.

בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל, העמדה של משרד התחבורה כמו שאתה ציטטת מפרסומים ומכתבים היא בתוקף, היא תקפה. שדה התעופה הרצליה הוא שדה פעיל, הוא קיים הרבה שנים. מפורסם בתוכנית מתאר ארצית לתפרוסת שדות תעופה. שדה חשוב, יש בו לא מעט פעילות. החשיבות גם הוצגה לך בביקור.


לא מעט פעילות נעשתה גם בזמן האחרון כדי לנסות ולממש את המדיניות הזאת של למצוא מקום חלופי. גם ועדה פנימית בתוך משרד התחבורה, גם ועדה ציבורית בראשות האלוף במילואים הרצל בודינגר שסיימה את עבודתה רק לפני שנה, אפילו פחות מזה. היא התייחסה להרבה נושאים. בין היתר, גם לשדה התעופה הרצליה, ולתעופה הכללית במרכז הארץ. המליצה על חלופה, הציגה את המסקנות שלה לשר התחבורה. הוועדה גם הציגה את המסקנות לממשלה, ונתקבלה החלטה בפברואר השנה. יש שם גם המלצה על אתר חלופי, ובעקבות ההמלצה - - -

בתל-יצחק.

לא, בעין שמר. יש כבר עבודה שנעשית עכשיו בתוך משרד התחבורה על פי החלטת הממשלה בניסיון לקדם את הזמינות של החלופה הזאת בעין שמר. בכל מקרה, גם בכל הוועדות, ובעיקר הוועדה של הרצל בודינגר הדגישה שוב שעד שלא תימצא חלופה פועלת ורלוונטית לפעילות בהרצליה, לא לסגור את השדה, ולא להפסיק את הפעילות שלו. ולכן, יש פעילות לא מעטה כדי באמת לאתר מקום חלופי.


הוועדה הזאת שעובדת בתוך משרד התחבורה לקידום הזמינות עוד לא סיימה את פעילותה. השר קיים על זה כבר פגישה אחת, ואני יודע שמתוכננות נוספות. הפתרון הזה הוא לא פתרון - - -

אני אפסיק אותך, אני אקריא מפרוטוקול של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. חבר הכנסת

בילסקי, צביה בלאו ייצגה אתכם אז, את משרד התחבורה. האם היא עדיין עובדת במשרד? לא.

"ארבע חלופות עומדות להיבדק על ידי הגופים. ארבע החלופות הן: חפר, עין-שמר, זוהר ופלג". אני מבין שכרגע אנחנו כבר הסרנו מעל סדר יומנו את שלוש החלופות האחרות – כך הבנתי מרת"א – ומדברים עכשיו על עין-שמר. זה ממרץ 2003, כך אומר משרד התחבורה של מדינת ישראל, או נציגתו.

החלופה שעכשיו נדונה, ומנסים לקדם אותה, היא על פי ההמלצה של ועדת האלוף במילואים הרצל בודינגר, והיא מתמקדת בעין שמר. נפסלו האתרים האחרים בגלל התנגדויות של משרדי ממשלה אחרים, כמו משרד הביטחון, שאגב יש לו אמירה גם לגבי עין שמר כי המקום הזה הוא בבעלות של משרד הביטחון, ויש שם מתקנים ביטחוניים. בכל מקרה, חשוב לומר שעד שתימצא חלופה - ובאמת יש פעילות להעביר את פעילות השדה - בינתיים השדה הזה הוא פעיל. יש שם לא מעט פיקוח ורגולציה ועיסוק יום יומי של רשות התעופה האזרחית כדי להבטיח שבינתיים הפעילות שם היא בטוחה.

אבל, לרת"א או לפי דוח בודינגר, מה החשיבות של השדה כרגע אם אין שם פעילות ביטחונית, אם פעילות הריסוס החקלאית כבר פסקה לדאבוננו מחוסר פעילות חקלאית או מועט? מה קורה שם? האם זה לפעילות של כמה אנשים שיש להם מטוסים פרטיים? בעיניי, זה מנוגד לאינטרס הציבורי. עם כל הכבוד הראוי, אני חושב שזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת.

אני לא מכיר את הנתון שפעילות חקלאית הופסקה בהרצליה.

או לימוד טיסה. זה לקבוצה מאוד מצומצמת, וזה בניגוד לאינטרס הציבורי. אם אינני טועה, רוב הציבור לא לומד טיסה.

אין שום פעילות חקלאית.

הגברת גרמן, תיכף ניתן לראשי הרשויות את זכות הדיבור.

האינטרס הציבורי כמו שמשרד התחבורה מנסה לקדם אותו הוא שתהיה פעילות תעופה מכל מקום שבו היא נדרשת. שדה התעופה הרצלייה - הפעילות שם היא נדרשת. פועלים שם בתי ספר, פועלת שם התעופה הכללית. יש שם מכוני בדק שמשרתים את התעופה הכללית לא רק במרכז הארץ, אלא מחלקים אחרים, ויש שם לא מעט פעילות. הפעילות אולי הכי מודגשת לאורך השנים, גם בהתייחסויות לדיונים בבג"צ שהיו בהקשרים האלה, היא פעילות ההדרכה והלימוד, בתי הספר ללימוד טיסה. אבל, לא רק. יש שם גם פעילות מסחרית מסוגים שונים: מוניות אוויר, וכו'.

בעיקר, מוסכים שגורמים לזיהום קרקע - - -

מר אלוני, אתה רשום בזכות דיבור, ואחרי שרת"א יסיימו את סקירתם, מר חופרי ידבר, אתה והגברת גרמן, והגברת כץ ממועצת עיריית הרצליה, ושכמובן הארגונים הירוקים ונציגיהם. וכן, כל מי שרוצה. אני מבקש פשוט להירשם. אני חושב שזהו דיון מאוד חשוב, ובאמת כבר הגיע הזמן לשים קץ לבירוקרטיה המגוחכת הזאת, באמת מגוחכת. זה כמעט עובר את הדלקנים האוניברסאליים, חבר הכנסת בילסקי, שמשרד התשתיות הציע ב-1997, וב-98 רק התחילו.

יש פעילות לא מעטה, יש פעילות די רבה בשדה הזה. יש פעילות מצד רשות התעופה האזרחית לפקח על מה שקורה שם, ולוודא שהפעילות היא בטיחותית ותקינה, ועל פי התקנות. לא מזמן הוקם שם משרד קבוע של נציגות של רשות התעופה האזרחית. יש שם מפקח. בקיצור, יש שם פעילות. היא מוגבלת רק איפה שצריך להגביל על פי החלטות קודמות של מניעת מטרדי רעש וכו'. אבל, מעבר לזה יש לא מעט פעילות.

אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת בילסקי הוא ראש העיר שכתב כמה מהמכתבים. חבר הכנסת בליסקי, אולי תספר לנו קצת מה קרה כשהיית ראש העיר.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. האמת היא שאני הגעתי למסקנה שיש פה איזושהי מזימה. לא משהו בכוונה, אבל יש במהלכים האלה מכדי רצון טוב להאריך קדנציות של ראשי ערים. אני התחלתי לחשוב, קודמי היה עשרים שנה, וכבר התחיל לטפל בעניין הזה. אני הייתי קרוב ל-17 שנים וכל הזמן טיפלתי בזה.

קודמך התחיל לטפל בזה?

קודמי התחיל לטפל בזה.

אתה נבחרת ב-89. כלומר, בשנות ה-80 העליזות התחילו לטפל.

נכון, ואני המשכתי והגעתי לקרוב ל-17 שנים. ועכשיו יש לנו עוד עשרים שנה בשביל נחום חופרי כדי שגם הוא לא יוכל לעזוב לפני שישלים את משימתו. ביחד נאסוף בערך איזה 60 שנה של טיפול בשדה התעופה.


אדוני היושב ראש, אתה יודע שכולנו ניהלנו מאבקים. לפעמים הצלחנו יותר, לפעמים הצלחנו פחות. אני אומר לך בכנות שאין למעלה ממנה, אני לא מצליח להבין איך לא הצלחנו עד היום. אני באמת לא מצליח להבין. כמה שלא בדקנו את העניין הזה, ואני זוכר שהבאנו שר לאיכות הסביבה, ולא נזכיר את שמו עכשיו.

רק תגיד לנו מה הוא עושה היום.

הוא היום בקדימה, ובוועדה מאוד חשובה ששנינו היינו אתמול בסיור בבקו"ם יחד. באנו וקיווינו שהשר יזיז. איך שבאנו לשם הכניסו אותו לסימולאטור. תאמין לי, כל כך נהנינו בסימולאטור, ושכח בכלל בשביל מה באנו. ואז הבנתי, כל אחד שבא מכניסים אותו לסימולאטור, והוא כל כך מבסוט. הוא חוזר ומספר לאשתו: עשיתי עכשיו שעת טיסה.

אני רוצה להביע מחאה, אני לא הייתי בסימולאטור.

הרי ממה נפשך? הלוא בוא נניח שבאמת קובי מור בהרבה כשרון מנהל שדות תעופה, ובאמת יש צבא, ויש חשיבות ביטחונית, ויש חשיבות למדינת ישראל, ואתה לא יכול לסגור את נתב"ג, ויש אלף אחד דברים. על מה אנחנו מדברים פה? כל הפעילות של השדה הזה זה לאנשים ששפר מזלם, ועכשיו הם רוצים ללמוד גם על סימולאטור, ואחר כך לנסוע ולעשות סיבובים ולהוציא רישיון. זה כל המטרה של השדה, אין שום מטרה אחרת. מוסך פה, מוסך שם – תאמין לי שום בעיה. פה אנשים רוצים ללמוד לטוס. ואיך אנחנו כל ראשי הרשויות, וכל יושבי ראש הוועדות למינהן, לא הצלחנו להזיז את העניין הזה? הלכנו גם לבג"צים, וניסינו יחד עם אדם טבע ודין. כשהם לא הלכו לבג"צ נגדנו אז הלכנו יחד איתם בבג"צים אחרים. אנחנו ראשי הרשויות ניסינו, ואני באמת לא יכול להבין איך עד היום לא הצלחנו.


למה אנחנו כל כך רוצים להעביר את זה? אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אנחנו כבר ראינו מספיק תאונות, ויש פה חוקר תאונות, וחוקר התאונות יסביר לנו עכשיו שהסיכון הוא זה, ואם אתה נוסע באוטו יש לך יותר סיכון. אני אומר לכם, למה לנו שיום אחד ייקחו את הדיון פה, ונסתכל על מטוס שהתרסק על בית אבות ברעננה או על מקום אחר? בשביל מה? אתה יודע מה? חס וחלילה שזה לא יקרה. למה לעשות מפגעי רעש שכל כך מטרידים כל כך הרבה אנשים בגלל שמעט אנשים רוצים ללמוד לטוס? איפה ההיגיון שבעניין הזה? אתה יודע, האנשים בכפר שמריהו כבר לא שומעים את זה כי זה כבר חלק מהוויית החיים שלהם. למה? בשביל מה? גם ברעננה אתה רואה את זה כל הזמן הולך וחג מעליך, בשביל מה?


אני יודע שאדוני אוהב להיות קונקרטי, וראיתי שהוא כבר התחיל לסיים כמה דברים שנמשכו פה הרבה זמן. אולי אתה חש כי הקדנציות מצטמצמות ולכן אתה חושב שצריך לגמור מהר. אבל, אני מאחל לאדוני שיהיה הרבה שנים בתפקיד הזה. מה שאני מציע זה כך – אנחנו, מספר חברי כנסת, דיברנו על הגשת הצעת חוק משלנו. אבל, אני חושב שעם היתרון שיש לך גם במעמדך כיושב ראש הוועדה וגם בתכונות הנוספות שאני לא רוצה לפרט לכלל התושבים, אבל אדוני עושה הרבה מאוד פה בתחומים שאתה מופקד עליהם, צריך לבוא ולקבוע דבר אחד. גם לקדם חקיקה, וגם לקבוע תאריך. אני מודיע לאדוני שאם לא יקבע פה תאריך השדה הזה לא יזוז מעולם. אף אחד אין לו אינטרס. הוא בא, הוא עושה סיבוב, וגמרנו. צריך להזיז. מדברים על זה, ומדברים על פה, ומדברים על שם, ולא זז שום דבר.


אם יצא מהוועדה הזאת תאריך שאנחנו נגיד בתאריך זה וזה, אני מבטיח לך שהאנשים המוכשרים שיושבים פה ימצאו את החלופה, ואז יבוא שלום על ישראל. לכן, אל"ף, נעשה חקיקה. דבר שני, במקביל, אם הוועדה תוכל לקבוע איזשהו תאריך, אני מבטיח לך שאתה תראה שהעסק הזה יסתדר לשביעות רצונם של כולם.

אני מודה לך. תודה רבה, חבר הכנסת בילסקי. אנחנו נלך עכשיו לראשי הרשויות ונתחיל מהגברת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה. חברת המועצה מאיה כץ מייד אחרי ראשי הרשויות.

קודם כל, אני רוצה להודות. אני רוצה להודות לכבוד היושב ראש שזימן אותנו לכאן לדון באמת בנושא שנסחב מעל ומעבר, ואין לו שום הצדקה. אז קודם כל בתודות.


אני חושבת שאין ויכוח. אנחנו שמענו פה את קובי, וגם הוא אומר שלמעשה רשות שדות התעופה מפסידה כ-15 מיליון שקל כל שנה. זאת אומרת, אין גם כדאיות כלכלית. מישהו כאן אמר על איזושהי פעילות חקלאית. אני מודיעה כאן באחריות – אין פעילות חקלאית. כולנו יודעים שאין כאן לא אינטרס לאומי, ולא אינטרס ביטחוני, ולא אינטרס מסחרי, ולא אינטרס כלכלי. יש כמו שהציג בכישרון רב כרגיל, חבר הכנסת בילסקי, איזשהו אינטרס צר ללמוד לטוס. כדי ללמוד לטוס יש כמה שדות תעופה מאוד סמוכים לשדה התעופה של הרצליה, אפילו שדה דב. אגב, אותם בתי-ספר לטיסה שנמצאים אצלנו, נמצאים גם בשדה דב, אז למה צריך דווקא בתוך אזור כל כך מאוכלס?

אני חושב שזו אולי סיבה היסטורית. לדעתי, כששדה התעופה נבנה, המרחק בין שדה דב להרצליה היה כל כך גדול. זה היה בשנות ה-30, וזה היה נראה בין שתי מדינות. מתי זה היה? ב-1948.

אז על גמלים או על סוסים היו צריכים לעבור.

צריך להודות על האמת שבשנות ה-40 השדה הזה לא הוקם פורמאלית. הוא פשוט נוצר. המציאות יצרה אותו, ולאחר מכן בשלבים מאוחרים יותר אמצו אותו כשדה נוסף.

אני חושבת שכולם מסכימים שאין שום הצדקה. זאביק העלה את כל הנושא הבטיחותי, ואני חושבת שחבריי יפרטו. זוהי ועדת הכלכלה, ואני רוצה להעלות את הנושא הכלכלי. קודם כל, שיהיה ברור, כי באים ואומרים: כן, לגברת גרמן יש אינטרס כלכלי ונדל"ני. חברים, אני מודיעה כאן קבל עם ועדה: אין לי לא דונם, ואפילו לא מטר מרובע בכל השטח הזה. אין לי בכלל, אין לי. חוץ מביתי ומשהו שיש לאימא שלי, אין לי שום דבר. זאת אומרת, אין לי אינטרס אישי. אבל, כן יש אינטרס מובהק לעיריית הרצליה ולציבור להתרחב. היום שדה התעופה יושב על כ-160 דונם שלא ניתן לבנות בהם. אבל, יותר מכך גם לא ניתן לבנות בכל השטח. לנו, לעיריית הרצליה, יש שטח. יש לנו תב"ע שהיא מוקפאת בגלל שדה התעופה, לבניית 5,600 יחידות דיור. שער בנפשך, 5,600 יחידות דיור שחלק ניכר מהן באמת יוכל לתת פתרון לזוגות הצעירים. כולנו מדברים על המצוקה של הזוגות הצעירים.

דיברנו פה בשבוע שעבר בדיוק בעניין הזה.

כולם מדברים על השוק הרותח באזור המרכז, ועל הביקושים הבלתי אפשריים באזור של רעננה, כפר שמריהו והרצליה. שער בנפשך שבאמת ניתן יהיה להפשיר ולבנות 5,600 יחידות דיור, ועד כמה זה יצנן את השוק, ועד כמה זה ייתן פתרונות. 160 הדונם שעליהם יושב שדה התעופה שייך למינהל מקרקעי ישראל, שייך למדינת ישראל. אנחנו עשינו חשבון שרק המכירה של פר קרקע זה למעלה מ-250 מיליון דולר שזה קרוב למיליארד שקל שמדינת ישראל תקבל. זאת אומרת, יושב שדה שמפסיד 15 מיליון, שאין לו שום הצדקה ציבורית או לאומית, ומונע ממדינת ישראל להרוויח מיליארד, ומונע מעיריית הרצליה להתפתח.


אנחנו מבקשים שתתקבל החלטה, הגיע הזמן. אנחנו ניסינו על-ידי בג"ץ, וניסינו באמצעים הסטטוטוריים של הוועדה, ואני רואה שזה לא ילך. אגב, להערכתי, שדה התעופה גם לעולם לא יקבל איזושהי תב"ע. הוא לא יוכל לאשר תב"ע מפני שכדי לאשר תב"ע הוא יצטרך להגיש כתב שיפוי בגין 197. אנחנו עשינו חשבון שמדינת ישראל תצטרך לתת לשדה התעופה כתב שיפוי על סך של כשני מיליארד שקל שזה בערך הפיצויים שיידרשו מכל התושבים מסביב בגין תב"ע מאושרת. זאת אומרת, הוא לעולם לא יאושר.


צריך לקבל החלטה, וההחלטה נמצאת כיום בידיו של שר התחבורה. אפילו לא צריך לחוקק חוק. שר התחבורה כפי שהוא החליט בשנת 78 להוסיף את שדה התעופה לחוק, וכפי שהוא החליט בשנת 83 לגרוע את שדה תימן, יחליט שר התחבורה בשנת 2009 – אנחנו נהיה מרוצים אם זה יהיה גם בשנת 2010 – לגרוע את שדה התעופה הרצליה מתמ"א 15, ולסגור אותו.


אני משוכנעת שברגע שתתקבל החלטה לסגור אותו, ותתקבל החלטה לא לסגור אותו מחר, יתנו חצי שנה, שנה, שנתיים, ותתקבל החלטה לסגור אותו בעוד שנתיים, ניתן יהיה לפזר בשדות התעופה הקיימים, ולא צריך יהיה להקים שדה חלופי. ואולי, יכול להיות, שהעובדות וההחלטה החד משמעית הזאת היא זו שתגרום לכך שגם יימצא פתרון.


אני הייתי מבקשת מכבוד היושב ראש שוועדת הכלכלה תקבל החלטה להמליץ בפני שר התחבורה לקבל החלטה חד צדדית, אמיצה ומחויבת המציאות לסגור את שדה התעופה בהרצליה.

תודה רבה לך, תודה הגברת גרמן. ראש המועצה המקומית כפר שמריהו דרור אלוני, ואחריו ראש עיריית רעננה.

אני כמובן מצטרף לתודה על תשומת הלב, ועל כך שהבאתם את הנושא לסדר היום. הנושא הזה הוא חשוב, והוא חשוב לדעתי גם בראייה לאומית. אפשר אולי מהתהליך הזה ללמוד על תהליכים אחרים שמתרחשים בארץ ובעצם גוזלים הרבה מאוד משאבים, ותרומתם היא שלילית, לא רק היא שהיא לא חיובית.


השדה הזה קם ללא תכנון מוקדם. אני זוכר אותי כילד בשנות החמישים והשישים מתרוצץ על השדה הזה ללא גדר, כשמטוסי סטירמן ממריאים, ואנחנו ביניהם. לאחר מכן, הוקמו אותם מוסכים שנועדו לשרת את הסטירמנים של אותם תעלולנים, ביניהם אייבי נתן שטס לפורט-סעיד משדה התעופה הזה - כמובן ללא היתר - וחזר אליו.

לא ידעתי שהוא יצא משם.

אתה עוד צעיר.

כן, אני לומד. תראה איזה ספרים מרתקים אני קורא.

אגב, אני יכול להמליץ לך על ספרים יותר טובים.

אני גם אמרתי שזה לא פרוזה.

אני חוזר ואומר, בעצם נוצרה שם מציאות שכפתה על עצמנו את עצמה, ולא אנחנו תכננו אותה. ואני לא חושב שהיה איזשהו שר, או מנהיג במדינת ישראל שאמר: פה צריך להקים שדה תעופה, כמו שהוא אמר: פה צריכה לקום עיר, או פה צריך לקום יישוב. ההליך הזה לא נעשה מעולם. רשות שדות התעופה שהיא אמונה על הפעלת שדות תעופה בנאמנות יתרה, דבקה בלהפעיל אותו כמיטב הבנתה ויכולתה. קובי ממשיך את דרכו של קודמו שהשקיע בניסיונות רבים מאוד לשדרג את מניעת זיהום הסביבה בשנים הקודמות, ועדיין לא מספיק.


אבל, כאשר יש בור נקווים אליו עוד מטרדים, ועוד מטוסים מגיעים. מגיעים גם מטוסים שלא התכוונו שיגיעו בשנים האחרונות. אני התרעתי לא פעם על כך שגם מטוסי סילון דו מנועיים נוחתים בשדה כי כלכלית נוח להם להגיע למוסך כזה או אחר, למרות שבפעולה הזאת של ההמראה והנחיתה הם חורגים מכל תקנות הטייס, כולל פסיקת בג"ץ לגבי מגבלות טיסה מערבה. זה נעשה בידיעה ובהכרה, אבל בעצימת עין ובקריצה כמו דברים אחרים, אולי כפי שהשדה הזה בעצם הוקם ופועל.


אם ניקח את ענף מוסכי התעופה, למה הם צריכים להיות בכפר שמריהו? למה שהם לא יהיו בקריית שמונה, למשל, מקום שבו משוועים למקורות תעסוקה? הרי האנשים שמאכלסים את השדה הזה לא מגיעים מכפר שמריהו, הם מגיעים מרחוק. אני מציע שגם המטוסים שמגיעים ממקומות אחרים, וגם העובדים שעובדים במוסכים האלה, ימצאו את המקומות שבהם יש צורך למצוא תעסוקה מקצועית, וגם שדות התעופה. אין בשדה הזה שום פעילות שהיא יכולה להתבצע רק בשדה הזה, נקודה, ויגיד מישהו אחר משהו אחר. אם תסגרו את השדה הזה בעוד חודש, לא יהיה מטוס אחד שלא ימצא בית חדש. לא יהיה בית-ספר אחד שימשיך לפעול אם הוא כלכלי.


אגב, גם עיריית הרצליה, וגם המועצה המקומית כפר שמריהו שאמונים מבחינת חוק התכנון והבנייה ומבחינת רישוי עסקים, לא מצליחים להשתלט על מה שקורה שם משום שזה משהו אקס-טריטוריאלי - בונים, סוגרים, פותחים. אם אני נותן צו ארנונה למשרד מסוים, מחר הוא יעבור ל-40% של שטח הרצליה. הוא יעבור להרצליה, הוא יעבור את הכתובת שלו ל-60% של כפר שמריהו. ומי ינהל את הדבר הזה? זו אנרכיה שאין לה הצדקה, ואין לה מקום. ואני אומר שרב הנזק מן התועלת. התועלת היא לאנשים פרטיים מתי מעט, אם נאמר את האמת.


אני רוצה לומר דבר נוסף, בעצם צריך לדבר על העתקת הפעילות, לא השדה, כי לא צריך להעתיק את השדה. השדה יישאר, ונשנה את ייעודו, ונפתח אותו אחרת. העתקת הפעילות עלתה ונדונה עשרות או מאות פעמים, והסיכום היה: צריך לעשות. האם אנחנו כאלה חדלי אונים שלא מסוגלים לבצע? כנראה שכן. אז אולי יואיל כבוד היושב ראש לזמן את מקבלי ההחלטות, ולהגיד להם: רבותי, לא מכובד ולא ראוי. אנא עד התאריך הזה והזה - ואני מציע לקבוע עד ה-31 לדצמבר 2009, לדעתי זה תאריך יפה - להודיע על סגירת השדה.

תודה, אנחנו מודים לך. מר חופרי, בבקשה.

בהערת אגב, אחת הבעיות זה שבעשר השנים האחרונות כזכור לי התחלפו תשעה שרי תחבורה. היינו מזמינים, משקיעים בבורקס, היה אומר: אני אבדוק, והולך. בסוף הפסקנו להזמין כי חבל על הבורקס.

זאביק, שאול מופז כשר ביטחון הורה לצבא למצוא פתרון לשדה התעופה הזה. כשהוא היה שר התחבורה הוא נמנע מלטפל בנושא הזה. כנראה שיש איזשהם דברים.

יש דברים שרואים משם שלא רואים מכאן. מר חופרי, בבקשה.

אגב, נחום הוא אלוף משנה בחיל-אוויר, טייס קרבי לשעבר.

אני רציתי לומר שאחד האבסורדים הגדולים ביותר היה שמופז כתב למופז מכתב. זה היה כמעט בסמיכות למעבר שלו ממשרד הביטחון למשרד התחבורה. התחושה שלי היא שהמעבר לא בוצע מכיוון שזה לא באמת כל כך חשוב למקבלי ההחלטות. זאת אומרת, מה זה באמת שכל כמה דקות ממריא איזשהו מטוס, ועובר בגובה נמוך מעל בית בכפר שמריהו? זה לא באמת כל כך חשוב, זה לא נורא. או מה זה באמת כל כך חשוב שמטוס אחרי מטוס בהקפה נכנס אצל המת מעל בית הזקנים כמו שאמר בילסקי ברעננה? זה לא ממש כל כך חשוב.

אגב, ליד בית הזקנים יש גם בית צעירים, מרכז בין-תחומי פעיל ומשגשג שאם אינני טועה שיש בו אלפי סטודנטים. פעם אפילו הייתי בבית הספר "היובל", ונשאתי שם דברים.

או חטיבת ביניים "רעות" שנמצאת ממש בסמוך, ובית ספר "אילנות".

כלומר, יש גם מבוגרים וגם צעירים, ואין חקלאות.

שם היה בסיס נ"מ. כשהשכילו להעתיק את בסיס הנ"מ מצאו משהו יותר פרודוקטבי לעשות.

זה לא באמת כל כך חשוב כנראה למקבלי ההחלטות, ולכן זה לא זז. ולכן, אני מברך על היוזמה שלך להביא את זה פה לוועדת הכלכלה. יכול להיות שמפה תצא איזושהי הכרזה שתחייב. צריך לחפש את הדרך לחייב את שר התחבורה לטפל בעניין.


אני לא חושב שצריך לפנות עכשיו לשר הביטחון, ושר הביטחון לא צריך לפנות לצבא בתביעה למצוא מקום. אין שום צורך למצוא מקום כמו שאמרו גם קודמיי. אין שום צורך בשדה הזה. אולי, אם זה נורא חשוב לכמה אנשים ללמוד טיסה, אני הייתי מציע אולי אפילו פתרון או עזרה לדרום דווקא, אני לא הולך צפונה. יש כמה וכמה שדות מכובדים. אחד ליד מצפה רמון שמשוועת לקצת תנועה של אנשים, של לקוחות, של קונים. יכול להיות שזה המקום. אבל, אני לא חושב שאנחנו פה צריכים למצוא את המקום האלטרנטיבי, כי כמו שאמרה יעל וגם דרור - - -

במצפה רמון יש כרגע מנחת, נכון? איך מוגדר המקום במצפה רמון? ראש הממשלה מר ברק בשנת 2000 חנך את שדה התעופה. למה? לשדה. אני שואל באמת, מעניין אותי מה יש שם.

לא, אין שם שום דבר שהוא בהגדרה.

סליחה, הניח אבן פינה.

אבל, יש שדה תימן, יש אחרים.

מנחת? אין כלום.

אין כלום.

לא, יש שם מנחת.

אבל, הם אומרים שאין.

אז הם אומרים.

סליחה מר חופרי, המנחת לא פעיל.

המנחת לא פעיל. לא חשוב, מר חופרי גם לא צריך למצוא את האלטרנטיבה. זה תפקיד של אחרים. הוא מציע.

נכון, אני גם לא חושב שצריך למצוא אלטרנטיבה – זה מה שאני אומר. אני חושב שאין שום סיבה להחזיק שדה בתוך אזור מיושב שלאיפה שהוא לא פונה – ימינה שמאלה, קדימה, ומה שלא תגביל אותו – אתה מסכן את התושבים. אין שום הצדקה לזה. אולי יש תוכניות חדשות בחירום לאייש אותו באיזושהי צורה. אני עד היום שבו השתחררתי בשנת 2000 מהצבא, לא ראיתי שום תוכנית כזאת. לא כל תוכנית גם הביאו לידיעתי, גם זה נכון. אבל, אני לא מוצא שום הצדקה, לא ביטחונית, לא כלכלית בוודאי כמו שאמר קובי, ולא שום הצדקה ציבורית כדי להחזיק את השדה הזה.


אני מציע – אני לא יודע אם 31 בדצמבר או 1 בינואר 2010 אלה התאריכים המומלצים. אבל, אני חושב שאם היתה לך היכולת לקבוע תאריך כזה לסגירה, תאמין לי הרבה רעש, אבל שום דבר לא היה קורה. אף אחד לא היה מתמוטט.

תודה רבה. מאיה כץ היא חברת מועצת עיריית הרצליה, בבקשה.

קודם כל, אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על זה שהזמנת אותי לפה, בעיקר כדי לחזק את הדברים שאמרו גדולי, מלומדי וחכמי לפני. אני רוצה להעלות את הנושא של הזוגות הצעירים. אני חברת קואליציה של הגברת ראש העיר גרמן, ואני מייצגת את אוכלוסיית הצעירים שמהווה אוכלוסייה חזקה, אוכלוסיית המשך, דור העתיד של העיר הרצליה. ואני היום, בוגרת תואר שני, עובדת, לא יכולה לקנות דירה בעיר הרצליה. אין לי את היכולת, אין לי את האפשרות. אני מגיעה ממשפחה אמידה, אני עומדת על שתי הרגליים, ולא יכולה. דור שלם שלי, בגילי, מעליי, יעזוב את העיר הרצליה, יפנה לכל הערים השכנות – לצפון, לדרום – ולא יוכל להמשיך לחיות במקום שבו הוא גדל, התחנך למד וחונך. בעיניי, זה אבסורד.


אני רוצה לציין ולהסביר שהעתקתו של שדה התעופה, העברתו או סגירתו, לא משנה איזו חלופה מהם תיבחר, הקרקע שיוכלו לבנות את 5,600 יחידות הדיור ולהקצות מהן לאוכלוסיית הצעירים שאני אוכל לקנות דירה, ללדת את ילדיי, לחנך אותם בבתי-הספר בהרצליה - אני אוהבת את העיר שלי, למה אני צריכה לעזוב אותה?


יש לנו פה אפשרות היום לעשות צעד שהוא משמעותי ובלתי הפיך לצעירי הרצליה, כמובן בראשותה של ראש העיר, ופשוט לאפשר יחידות דיור בעיר שכיום אין לה אפשרות לתת את זה.

תודה. ברשותך, אני אשאל את ראש העיר לגבי הכוונה שלך. ה-5,600 יחידות דיור, האם זה ברור שחלקן הגדול יוקצו לבנייה לזוגות צעירים?

ללא ספק, אנחנו נעשה את הכול כדי שזה יוקצה לזוגות צעירים. מאיה צודקת במאה אחוז. יתרה מכך, אני חייבת להוסיף, הדור הזה שלא יכול למצוא מקום מגורים בהרצליה – דרך אגב, הוא לא יכול למצוא מקום מגורים בכלל במרכז הארץ - -

נכון, ועסקנו בזה בשבוע שעבר.

- -גורם להגברת הפער. כי מה יצא? בסופו של דבר, במרכז הארץ תהיה לנו באמת אוכלוסייה מבוססת ועשירה, אבל זקנה. בפריפריה תהיה לנו אומנם אוכלוסייה צעירה, אבל חסרת אמצעים. לכך המדינה מכוונת? היא רוצה באמת להגביר את הפערים? ליצור טריטוריות עשירות וזקנות וצעירות ועניות? אסור, צריך תמהיל נכון. מאיה וחבריה צריכים למצוא פתרון בהרצליה.

תודה מאיה, תודה ראש העיר.

אדוני היושב ראש, ברשותך, יש לי תחושה שאני נדרש לאיזושהי הבהרה קצרה. חשוב לי להדגיש – נדמה לי שגם מנכ"ל משרד התחבורה שוחח איתך בעניין הזה – שהמערכת כולה בעצם לא נעמדת על הרגליים האחוריות ומתנגדת להעתקת השדה. כל מה שאנחנו אומרים מבחינה ציבורית, מבחינה לאומית – לא סוגרים שדה מבלי שיש לו אלטרנטיבה. נמצא את האלטרנטיבה, נכשיר שם שדה תעופה פועל, ונסגור את השדה. זה מה שאומר משרד התחבורה.

קובי, אתה צודק. אני באמת שוחחתי.

לא תמצא אלטרנטיבה אם לא תסגור את השדה. עשרים שנה של ההוא, ועשרים שנה של זה, וזה עשרים שנה.

למשל, עין שמר אלטרנטיבה מעניינת ביותר.

אז תודיע על תאריך, ותראה שה - - -

יש אלטרנטיבה לשדה התעופה.

היה חשוב לי להבהיר.

טוב שהבהרת. אני שוחחתי גם עם שר התחבורה, וגם עם מנכ"ל משרדו, וזה באמת העמדה. אני מוכרח להגיד לכם שהעמדה משמחת אותי, כי בעצם יש פה סביב השולחן הזה קונסנזוס מאוד רחב בעד ההוצאה של שדה התעופה בהרצליה.

זה מה שתמוה בעינינו.

אני מתכוון להציע כאן, אתם תחכו להודעת הסיכום, זה לא יקרה עוד הרבה זמן, שאנחנו ניפגש פה בעוד זמן קצר יחד עם הצעות אופרטיביות, לא עם דיבורים. אבל, תיכף אנחנו נסכם. לא נסכם לפני שנשמע את כולם.

אדוני היושב ראש, יש אלטרנטיבה – שדה תימן.

או,קי, מצוין. תודה חבר הכנסת טיבייב. ציפי מנכ"לית אדם טבע ודין, בבקשה.

תודה רבה. הנושא הזה הוא באמת נושא חשוב, ואני ואדם טבע ודין באמת מוצאים את עצמנו מגיעים הרבה מאוד לוועדה הזאת בקדנציה הזאת כפורום נגיש לדיון בסוגיות סביבתיות, ואני מברכת על זה.


אני באמת רוצה להצביע על הפאן הסביבתי של הנושא. אנחנו מדברים על שדה תעופה שמהווה מוקד למטרדי רעש, לזיהום של הקרקע, המים והאוויר. אני חושבת שצריך להתייחס לכל ההיבטים האלה שהוזכרו על-ידי חלק מהדוברים. אנחנו חיים בחיים המודרניים, ובאמת לחיים המודרניים יש מחיר. אבל, כשלא חייבים – ואני חושבת שזוהי בדיוק הדוגמה למקרה שלא חייבים – אז כדאי באמת לחשוב איך אנחנו בכל זאת מקילים על עצמנו קצת את זיהום האוויר, קצת מזיהום הקרקע, וגם את זיהום המים.


אדם טבע ודין באמת מטפלת בנושא הזה כבר שנים רבות. זה התחיל בפנייה שהגיעה אלינו מתושבים באזור ל"מוקד הירוק" שסבלו והתלוננו קשות לגבי מטרדי הרעש. סוגיית הרעש מוסדרת במסגרת תוכנית מתאר ארצית ולא במסגרת של תקנות, ולכן גם הפיקוח על רמת הרעש שהשדה הזה מייצר לשכנים כנראה לא זוכה לטיפול מספיק טוב. אנחנו הלכנו באמת לבג"ץ בשם אותם תושבים יחד עם ראשי הרשויות. ביקשנו לסגור את השדה, וביקשנו גם סעדים מבית המשפט העליון להפחית את מטרדי הרעש. לצערנו, קצרה ידו של בג"ץ מלהושיע, והוא לא נתן החלטה על סגירת השדה. הוא נתן סעדים בכל מה שקשור להפחתת מטרדי הרעש. זה כמובן עדיין לא מספק, ויתר המטרדים עדיין מתקיימים שם. צודקת ראש העיר גרמן שאומרת שיש תשתית משפטית. אם רוצים לעשות משהו אפשר לעשות, רק שזה לא קורה. התשתית המשפטית הקיימת היום איננה מייצרת את הפתרון הרצוי, ואני רואה שיש כאן קונסנזוס בחדר הזה לגבי הצורך למציאת אלטרנטיבה כדי להוציא את השדה ממיקומו הנוכחי.


ברגע שהתשתית המשפטית כרגע איננה מתקיימת, אני חושבת שבאמת אתם כרגולאטורים יש לכם את הסמכות ואת היכולת לקבוע בחקיקה את מה שצריך לעשות כדי שהשדה הזה יצא. למעשה, כנסת ישראל מייצגת את רצון הבוחר, ואתם מייצגים את רצון הציבור. יש לכם היכולת לחוקק חוק או במסגרת של חוק מניעת מפגעים על רקע היבטים הסביבתיים, או במסגרת חוק רשות שדות התעופה על רקע ההיבטים הנוספים התחבורתיים. יש את המסגרת המשפטית, ופשוט צריך לעשות תיקון חקיקה קטן. אני חושבת שהדבר הזה יכול לקרות. נכון שהדרך המהירה והנכונה היתה ששר התחבורה יקבל החלטה אופרטיבית, והדבר הזה יקרה. אבל, משזה לא קורה – ואולי צריך לתת הזדמנות לדבר לקרות – אני חושבת שבהחלט האופציה של חקיקה. ואני מברכת את חבר הכנסת בילסקי על היוזמה הזאת. אני חושבת שזה בהחלט כיוון שצריך לשקול אותו. אם בג"ץ לא הצליח להושיע, אני חושבת שהכנסת בהחלט יכולה כאן לתת את המענה.

ציפי, תודה. עמרי טלמון, בבקשה.

קודם כל, למען הגילוי הנאות כמנכ"ל קלוב התעופה, וכמי שעשה את הטיסה הראשונה שלו בפסח 52, אני נגוע בעניין הזה של טיסות.


אני רוצה להעיר כמה הערות. קודם כל, אני לא יודע אם טיסה זה לא צורך לאומי או לא. אבל, גם הגברת גרמן לא יודעת. הפרלמנט האירופי למשל, בהחלטה שאני יכול להעביר לך אותה קובע נחרצות שהאינטרס הציבורי הוא בקיום תעופה כללית ותעופה ספורטיבית, וקורא לכל מדיניות אירופה לטפח, לעודד את המגזרים האלה. אני יכול לשלוח לך את ההודעה. הקונגרס האמריקאי בהחלטה משלו הביע תמיכה נלהבת לא פחות, נדמה לי בהתנגדות של חבר קונגרס אחד, לתעופה הכללית, תעופה קלה. גם את זה אני יכול להעביר לך. אז אני מסתמך על דעת גדולים. כנראה שיש בזה אינטרס ציבורי כזה או אחר, ולא זה הפורום להתחיל לדון למה ומה.


אנחנו סבורים – אנחנו זה ציבור הטייסים, ומאחורי גבי עומדים כ-3,000 מהם – שהאלטרנטיבה אם תהיה אלטרנטיבה ראויה, אין שום בעיה להעביר את הפעילות, או לפחות את חלקה לשדה אחר. אבל, מה זה אלטרנטיבה ראויה? מצפה רצון לא אלטרנטיבה ראויה.

למה?

מפני שהוא רחוק. לטובת הגברת ששמה מאיה – שאצלנו זה כבר שם חובה במשפחה חמישה דורות – כשאני הייתי בגילה גרתי בבאר-שבע 18 שנה. טסתי כמובן משדה תימן. בין שאר תפקידיי שם, הייתי סגן יושב-ראש לשכת התעשייה והמסחר. בזמנו, מי שזוכר, תחנת הרכבת לבאר-שבע היתה בבית הדר.

כן, אני לא זוכר. אבל, זה גם בספר הזה.

אני עוד מימי המנדט זוכר שנסעו משם לעזה.

גם לאל-עריש הגיעו.

גם לאל-עריש. לבאר-שבע נסעו משם. היה יורד מחסום על דרך פתח-תקווה, והרכבת נוסעת, והכול בסדר. ואז באו חכמים.

ומה קרה? העבירו את תחנת רכבת דרום למחלף קיבוץ - - -

יפה, בנו שם פיל לבנבן, ויש מכתב שלי בתור תפקידי אז בלשכת התעשייה והמסחר, שבו טענתי שביום שיעבירו את התחנה לשם, הקו ימות, וזה כך היה בדיוק.

אני לא בטוח שהוא מת מהסיבות האלה. מה שבטוח הוא שהוצאת הרכבת ממרכז העיר הפכה את המקום הזה, את טוואי המסילה, לסיטי של מדינת ישראל, לאזור העיקרי של הכלכלה הישראלית.

אבל, הוציאו אותו והרגו את הקו. תמיד יש תמורה.

אני חושב שמות הקו לדרום – ודאי לעזה שאני מוציא אותה מתוך העניין – אבל, מות הקו לבאר-שבע איננו שייך לדעתי להעתקת התחנה. הוא שייך לזה שהמדינה לא פיתחה ארבעים שנה את הקווים לדרום, זה עובדה.

לדעתי, זה בדיוק שייך.

יש פה שאלה מעניינת, אבל לא חשוב.

תעבורת הנוסעים ירדה לאפס ביום שהעבירו את התחנה. אולי, זה coincidence. אבל, הנקודה היא שהאלטרנטיבה צריכה להיות מעשית מבחינה תעופתית, מעשית מבחינת מרחק. למשל, אף ראש עיר פה לא יסכים שבתי-הספר של הילדים שלו יהיו 20 ק"מ מהבית. אז צריך לראות גם את הדברים האלה. אני סמוך ובטוח שהגופים שעוסקים בזה, קרי רת"א ורש"ת, יודעים על מה הם מדברים גם בתמונה הכללית, וכשאומרים אלטרנטיבה היא תהיה קבילה מבחינה מקצועית, ומבחינה ציבורית.


לימים חזרתי מבאר-שבע לתל-אביב, ואני גר ליד היכל התרבות, שכונת הולדתי. כל הנימוקים שהעלו פה נגד שדה התעופה באר-שבע הם טובים גם לסגור את היכל התרבות. זה סבל סביבתי לא ישוער. צריך לקחת ולשים אותו באיזשהו מקום על-ידי חיריה, במקווה ישראל, שכולם ייסעו לשם. למה הם צריכים לצפצף לי ליד הבית?

החיים המודרניים הם די מסובכים, די מורכבים. אנחנו לא סוגרים את העיר ועושים אותה מדרחוב כי יש בה 195 תאונות דרכים בממוצע לשנה, כי זה יותר קל להכיר בעובדה שתחבורה היא חלק אינטגראלי של החיים שלנו. יש גם נושאים קצת יותר איזוטריים שהם עדיין חלק מהחיים שלנו. כפי שציינתי קבעו האירופאיים וכן הלאה, וזו השאלה.

השאלה היא, האם באירופה ובארצות הברית יש מובלעות כמו המובלעת הזאת של שדה התעופה? אני לא יודע, אני שואל.

אדוני היושב ראש, עכשיו משכת פתיל.

האם יש? ככה זה עובד?

ללוס אנג'לס יש הרצליה שלה.

אז אולי אחרי שנבצע הם ייקחו מאיתנו דוגמה.

צפון לוס אנג'לס זה הסאן-פרננדו ואלי, אזור שמאוכלס בסך הכול בשלושה וחצי מיליון איש בצפיפות רבה. יש בו שדה הרצלייה ששמו ואן-נייס. בשדה הזה נמצאים כשמונה מאות מטוסים דרך קבע. מספר התנועות בו ממוצע שנתי הוא קרוב ל-1,400 ליום. זה השדה ה-24 בעולם מבחינת כמות הפעילות. רציתי להביא הנה צילום שלו, אבל פשוט לא הספקתי כי מחשבי היקר שבק חיים. היית רואה שמסביבו בתים על גבי בתים, על גבי בתים. שם נוחתים מטוסי סילון, בעיקר ג'נרל. אבל, יש שם גם - - -

שלושה וחצי מיליון איש.

בסדר, אנחנו לא ניכנס כרגע. מר טלמון, אם יש לך הערה כרגע לעניין השדה בהרצליה. אתה בעד השארתו עד אשר ימצא תחליף, ולא בפריפריה.

אני בעד השארתו עד שיימצא שדה חלופי אמיתי.

ולא במצפה רמון.

מצפה רמון לא יכול להיות שדה חילופי אמיתי.

עין שמר, מקובל עליך?

עין שמר יכול להיות חלופה לא רעה.

מעבירה לי מנהלת הוועדה עכשיו החלטה של הממשלה הקודמת – אני לא מרבה לשבח החלטות של הממשלה הקודמת. אבל, ב-1 בפברואר 2009 זה כבר לקראת הבחירות, כותבת ממשלת אולמרט את החלטתה, החלטת הממשלה 4463 – בחינה וקידום זמינות לשדה תעופה פנים ארצי חלופי לשדה תעופה הרצליה באזור עין שמר, ובהתחשב באמור קידום ותכנון מפורט. כלומר, יש גם החלטת ממשלה. אני מודה לך, מנהלת הוועדה. זה דבר חשוב.

אבל, יש במקביל פעילות של משרד הפנים ל- - - במועצה הארצית.

זה בעקבות הלחץ של מופז – הנה, אתה רואה.

החלטת הממשלה גוברת על החלטה של ועדות - - -

התשובה היא לא.

זוהי החלטה חשובה ואנחנו נתייחס אליה פה.

אדוני היושב ראש, יש פה שתי מדינות לשני עמים. אחד החליט כך, והשני מחליט אחרת. אחד מהם זה מדינת ישראל, והשני זה מדינת הביטחון. משרד הביטחון – מישהו התבטא פה – רואה את זה כרכושו. זה לא רכוש של משרד הביטחון. קודם כל זה רכוש של מדינת ישראל. משרד הביטחון עושה עסקי נדל"ן משדות תעופה, ועוד מנצל אותם למטרות שאינן תעופתיות. השתלטו על עין שמר בזמנו, ולא ניכנס לפרטים למה כי אולי זה לא הפורום. אבל, אני יודע בדיוק למה. אחד מהאנשים שהיו מעורבים שם הוא אחראי אצלנו על הדאייה כך שלא יכולים לספר לי סיפורי מעשיות מחיל-אוויר. צריך לחלץ אותו משיניה של מערכת הביטחון – זה הכול.

אני מודה לך, ואני גם מבין את עמדתך. אתה מצטרף לקונסנזוס הרחב סביב העתקת שדה התעופה. אתה מדבר על עין שמר כמקום חלופי, והדבר הזה הוא מתחיל להיות יותר מקונקרטי. אני גם מגלה כאן - זה לא עלה על שולחננו עד עכשיו – החלטת ממשלה בעניין הזה. זה דבר באמת מג'ורי.

אם אדוני יצליח להביא לכך, אני כבר אומר לך יש לך שלוש אזרחויות כבוד. אף יושב ראש לא קיבל שלוש אזרחויות כבוד. הנה כבר סללת את דרכך.

אתה מתחייב בשמם של ראשי ערים?

אני מתחייב. וגם לפני שהם סוגרים, אתה ואני נלך לסימולאטור.

לא הייתי בסימולאטור. ליאור כץ, אתה מייצג את עיריית הרצלייה. ראש העיר דיברה, ולכן רק תוספות לדברים או הערות או הארות בקצרה. אני עוד רוצה לשמוע את החוקר הראשי של משרד התחבורה ולסכם.

אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו. תודה על הדיון. שמי עו"ד ליאור כץ, ואני מייצג את שלושת הרשויות המקומיות במאבק בנושא שדה התעופה. אני מייצג אותן במשך מספר שנים, כולל בעתירות הקודמות שהוגשו לבג"ץ בשנת 2000.


נאמר כאן – היכל התרבות. אני לא שמעתי על מישהו שמת ונהרג בהיכל התרבות. רבותי חברי הכנסת, אנחנו צריכים להבין על מה אנחנו מדברים כאן. הדוברים הקודמים התייחסו לשדה, אבל צריך לשים את האצבע בדיוק על הבעיה האמיתית העיקרית של השדה, וזאת בעיית הבטיחות. יושב כאן החוקר הראשי יצחק רז שהוא פרסם דוחות במשך עשר השנים האחרונות. אדוני היושב ראש, אני לא התעצלתי, והלכתי וקראתי את כל הדוחות הללו, הדוחות שמסכמים את מספר אירועי הבטיחות והתאונות בעשור האחרון בשדה התעופה הרצליה. אני חייב לומר לכם – יש שם דברים מדהימים. מסתבר שבמהלך חמש השנים הראשונות של העשור, בין השנים 2000 עד 2004, אנחנו רואים שהמספר של אירועי הבטיחות, כולל גם תאונות שהתרחשו שנתית בשדה התעופה הרצליה מסתובב סביב 15 עד 40 אירועים בשנה. בחצי השני של העשור של שנות ה-2000, החל משנת 2005 עד כולל 2008 – ארבע שנים – אנחנו רואים שהמספר קופץ למספר אירועים שנע בין 95 ל-180 אירועי בטיחות, כולל גם תאונות בפנים, מידי שנה. הכול בשדה התעופה הרצליה. תאמרו ותחשבו: רגע, אולי זה קביל, אולי זה הסטנדרט בכל שדות התעופה בישראל. הנתונים של החוקר הראשי אומרים לא, אומרים שהרצליה ונתב"ג הם שדות התעופה בדרגת הסיכון העליונה. יש בהם נכון לדוח מאמצע 2008 סדר גודל של 150 אירועים בשנה, הרבה מעבר לשדות האחרים שמסתובבים סביב מספרים של 1 ו-0.


מדוע זה קורה, אדוני היושב ראש? צריך להבין – בעיית הבטיחות של השדה בהרצליה נובעת עקב צירוף של גורמים שהוא ייחודי להרצליה בגלל הפוטנציאל הבעייתי. למה ייחודי? את זה אני למדתי, אני לא איש מקצוע בתחום התעופה. יש לנו חוות דעת מקצועית בנושא הזה של איש מקצוע. מה קורה בהרצליה? ראשית, יש בעיה כי השדה כלוא בתוך שכונות מגורים שסוגרות עליו, ולכן כל מטוס שבא להמריא או לנחות חייב לעבור מעל השכונות ובגובה נמוך – זה אחד. שניים, אורך המסלול של השדה בהרצליה הוא הקצר ביותר – 903 מטר – מבין כל שדות התעופה בישראל. נתיבי הטיסה מעל השדה קרובים מרחק של כמה מאות רגל – לחלק לשלוש זה במטרים – מנתיבי טיסה לשדה דב הסמוך, שלא לדבר על כך שמרבית הטייסים בשדה הם חניכי טייס שהם לא משופשפים מספיק, וכהנה וכהנה סיבות, כאשר אנחנו מגיעים למסקנה ולתוצאה שהרצליה הוא המקום המסוכן ביותר בישראל לקיים בו פעילות הדרכת טייס.


מדברים על חלופות, וחייבים לשים את האצבע בדיוק על מה שמתרחש. מדברים על עין שמר כמו שדיברו החל מאמצע שנות ה-90 על מקומות אחרים.

כבר יש החלטת ממשלה על עין שמר. זה דבר שמשנה את כל השיח פה. החלטת ממשלה שלא בוטלה.

אדוני היושב ראש, עין שמר כשאתה מפרש פירוש רש"י ואתה קורא את דוח בודינגר, אתה רואה שהכוונה היא אחרי שהצבא יצא מעין שמר. אולי הילדים שלנו יזכו לזה. אולי, גם לא בטוח. בוא נדבר גלויות. הרצליה הוא אחד מתוך שישה שדות תעופה במדינת ישראל שכבר כיום מתקיימת בהם פעילות הדרכת טייס. יש את חיפה, את שני בתי הספר לטיסה. את מגידו, את שדה דב, את שדה תימן שלאחרונה קלוב התעופה עבר או שהולך לעבור לשם, כולל החלטה של שר התחבורה שמשקיעים כספים ומתקציבים את שדה תימן ואת מגידו. קיימת פעילות הדרכת טייס בחמישה-שישה מקומות אחרים שניתן לקחת. לא להעתיק כמקשה אחת את הרצליה לעין שמר – רעיון שהוא חסר תוחלת – אלא לקחת את פעילות הרצליה ולפזר אותה. קח בית-ספר אחד שים אותו במגידו, שני שם.

זה לא עניין שלך, זה כבר רשות שדות התעופה ורת"א יטפלו בעניין. תאמין לי – ימצאו את החלופות, כבר ידעו מה לעשות, איפה הסימולאטורים, ואיפה ההדרכה ואיפה המוסכים. משפט אחרון, בבקשה.

משפט אחרון – בצדק אמרו קודמיי, הדבר שמתבקש הוא אחד – לקבוע מועד לסגירה. ברגע שאתם תקבעו מועד לסגירה – זה בסמכות של שר התחבורה על פי חוק רשות שדות התעופה להחליט לגרוע את השדה ולהחליט לסגור אותו כפי שהוא הוסיף אותו בצו שהוא פרסם בשנת 1978. וברגע שאתם תקבעו מועד לסגירה יימצאו אותם חמישה-שישה מקומות שהם קיימים בארץ כדי להעביר אליהם פעילות.


איזון האינטרסים בין הנוחיות והפינוק של 200 תלמידי טייס לבין הבטיחות של 200,000 תושבים שגרים מסביב, לבין האינטרס של המדינה לפתח ולבנות שם יחידות דיור, באיזון של האינטרסים הזה עם כל הכבוד, הבטיחות וחיי האדם, כולל של הטייסים, קודמת. לכן, אני מבקש מכם – רבותי, אני קבעו תאריך. תודה רבה.

תודה רבה. יצחק רז, חוקר ראשי במשרד התחבורה.

תיקון – קלוב התעופה לא עובר לבאר שבע.

שדה תימן, לא באר שבע.

שדה תימן – באר שבע זה אותו דבר. הוא מפעיל אותו 45 שנה, לא מעביר לשם כלום, וזהו.

תודה. יצחק רז.

אני אדבר משני מקומות תפקיד שביצעתי, או שאני מבצע. האחד, הייתי ראש מינהל התעופה ב-2003 כשחיפשנו, ומ-2002, פרט לאותה תקופה שהייתי ראש המינהל, אני החוקר הראשי של משרד התחבורה לנושא האוויר.


יש תופעה מאוד מעניינת ששדות תעופה בדרך כלל נבנים רחוק מיישובים, ואחר כך הם הופכים להיות אזור אטרקטיבי לפעילות מסחרית ותעשייתית ואחרת, ולאט לאט סוגרים ואז אומרים: תעתיקו כי הוא מפריע לנו.

אגב, כמו בתי עלמין.

זה קורה. אנחנו ב-2003 הכרנו בצורך הבאמת נדל"ני, והעניין של המטרד להזיז את הפעילות משם. צריך לזכור שיש לטייסים גם זכויות, ולא סתם בג"ץ לא הלך בהחלטה חד משמעית נגד, אלא לכיוון של הפחתה, הפחתת פעילות.


אנחנו בדקנו באמת ארבעה שדות, וחשוב להזכיר או לומר פה שחובה שהשדות יהיו במרכז. עם כל הכבוד למה שאמרת, גם כפר שמריהו אם יגידו שזה מדרחוב וחונים ברישפון, תאמין לי שיהיו אנשים שיעזבו כי לא ילכו כל פעם לרישפון לאוטו. אנשים לא ילכו רחוק. אנשים מחפשים את ההנאה שלהם בסביבה של חצי שעה, אולי שלושת רבעי שעה נסיעה. אבל, לא להתחיל לנסוע למצפה רמון כי אני רוצה לטוס לראש פינה.


אבל, הצורך הנדל"ני והצורך של מטרדי רעש הוא צורך אמיתי, ואנחנו מכירים בזה. אבל, אני יכול להגיד שבנושא בטיחות הנושא הזה הוא חלש מאוד ממש להביא אותו כטיעון. הבאתי פה סקירה של שלושים שנה אחורה כדי להראות. נכון שזה נראה מאיים, אבל בסופו של דבר שלושה אנשים רק נהרגו בתוך השדה. היה רק מקרה אחד ב-83 שמטוס פגע בבניין. אנחנו מדברים על סדר גודל של 15 תאונות ב-30 שנה שכולם בשדה ובגדר שזה מה שקרה. זה לא טיעון להזיז שדה. אבל, נושא של הפעילות והרעש כן.


אני חייב לומר שכשבדקנו את השדות, ומשרד הביטחון היה אז פתוח יותר, אפשר היה בעין שמר לקיים פעילות מקבילה גם של הצבא שם, של מה שיש שם, וגם פעילות של תעופה כללית. אני חושב שזאת הבעיה העיקרית. אם נעבור את המשוכה הזאת - ואני חושב שהחלטת הממשלה שאני גם יודע עליה, היא נכונה בכיוון - אני חושב שניתן פתרון טוב.

המלצתך היא גם כן מבחינתך העברה. אבל, האזור הגיאוגרפי הוא מרכז הארץ.

מרכז הארץ, ואני חושב שעין שמר. באמת בדקנו את זה, אני אישית עם אדריכלית מיוחדת, ועברנו שדה שדה, ובעד ונגד. הגענו חד משמעית שגם מבחינת מיקום, גם מבחינת התאמת השטח, וכל הגורמים האחרים, למעט אותו קטע של יחידה כזו או אחרת שמצויה שם, שאפשר לעשות הפרדה, ובלבד שמשרד הביטחון יכיר בצורך. בזמנו הוא די הכיר. באיזשהו שלב הוא קיבל רגליים קרות.

תודה רבה. קובי, משפט סיכום כי אני עומד לסכם.

משפט אחד, אדוני היושב ראש, שאני רואה חובה לעצמי לומר אותו בהמשך למה שאמר החבר המלומד פה בעניין הבטיחות.

היועץ המשפטי של הרשויות.

כן, העורך הדין המכובד. אמר ולא ידע מה הוא אומר, ואני שמח על העזרה האגפית שקיבלתי פה מרז'תי שנושא הבטיחות הוא לא issue, ואני מבקש שחברי הוועדה ידעו. זה קל מאוד לנפנף בכל מיני דגלים של אסון עומד לקרות, ועוד מעט ניהרג. זה באמת קל. אני חושב שמצב הבטיחות בנמל התעופה בן גוריון – הזכרת גם אותו – ובהרצליה, לא שונה ממצב הבטיחות בשדות דומים אחרים. מצב הבטיחות שם בסדר גמור, זה לא ה-issue. ה-issue הוא אולי הרעש. הכול בסדר, הכול אני מסכים. אני מבקש להעיר לפרוטוקול שמצב הבטיחות בהרצליה ובבן גוריון הוא זהה לשדות תעופה אחרים בעולם, בעולם המערבי הוא בהחלט בסדר.

ההערה היא בהחלט חשובה. אנחנו גם נקיים בקרוב דיון בחוק הטייס שיוביל אותנו, אני מקווה בעתיד הקרוב להחזרת דירוג התעופה של המדינה כולה לדירוג הראשון. כרגע אנחנו נמצאים במספר 2, נכון, קובי? זה רת"א.

כן, זה רת"א - משקיעה מאמצים רבים, לפי דעתי.

האם אנחנו כבר קיבלנו את ההצעה? סליחה, לא. לא עבר בקריאה ראשונה. אנחנו מחכים, אני מודיע גם לפרוטוקול שאני קורא לאנשי משרד התחבורה. רת"א, אתם כתבתם את ההצעה החדשה של חוק הטייס. אני מבקש שתקדמו את זה במהירות קודם כל לקריאה ראשונה, ואז זה מגיע אלינו ואנחנו מכינים את זה. חוק הטייס הוא מ-1927. אגב, זה שיא הזמנים. אנחנו דיברנו קודם על שנות ה-90. זה שיא הזמנים. חוק הטייס הוא מ-1927, צריך לעדכן אותו בראש ובראשונה כדי להחזיר את ישראל לדרוג 1.

יש לזה מתחרה, חוק הרשויות.

אתה משכנע את המשוכנעים. משרד התחבורה הוא זה שמקדם.

אני יודע. אבל, אנחנו רוצים כבר להצביע עליו בקריאה ראשונה כדי להביא את זה לשולחננו. אני לא יכול להעלות את זה לכאן, לא יכול לטפל בזה כל עוד זה לא עבר קריאה ראשונה. אה, הוא כבר יצא מידכם, והוא פה ומחכים. יפה, אני שמח לשמוע. לא אצלנו, אבל בוודאי במקום אחר.


חבר הכנסת דנון, אתה נכנסת.

מילה אחת על מה שקובי אמר – בעולם שבו אני חי, לא מקובל לקבל כעדות את בעל העניין בנושא בטיחות. אני חושב שצריך לשאול את השאלה את החוקר הראשי.

לא, אמר את זה החוקר הראשי של משרד התחבורה.

אני מוכן להגיד את אותם דברים.

וגם רת"א מצטרפת לעמדה. רשות התעופה האזרחית גם מצטרפת. קובי, תודה לך על ההערה האחרונה. אני מודה לך.

אני נילי יוגב מהמשרד להגנת הסביבה. אני מצטרפת לרוב ההסכמות שיש פה סביב השולחן. רציתי רק להדגיש נושא אחד, וזה במקרה של שדה תעופה חליפי שזה יהיה אחד מהשדות הקיימים היום, ולא ללכת למקום חדש, מטרד חדש, ובמקומות שאנחנו לא רוצים שיהיו עוד התמודדויות בנושאים סביבתיים כאלה. זה חשוב וזה ראוי להדגיש את זה.


שנית, כל הנושא של זיהומי הקרקע בשדה התעופה אומנם נמצאים באכיפה שלנו. אבל, לא הכול, ועדיין יש שם הרבה מאוד מטרדים. בכל מקרה שהשדה יזוז משם לעת שהוא יזוז משם, ועד שהוא יזוז משם, צריך לטפל בנושא הזה כחלק אינטגראלי מהמעבר שלו, ולא להשאיר את זה לעתיד.

הדברים הסביבתיים קיימים.

אני רוצה תאריך – בשביל זה באתי.

ההחלטה נפלה, יש פה מחלוקת. יש כאלה שאומרים 31 לדצמבר שנה זו, ויש אומרים ראשון לינואר.

לא, לא. זה לא זה, ולא זה. לי יש דבר אחר. אנחנו גם דיברנו עם מנכ"ל משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, אפשר לבוא בדקה האחרונה ולזרוק תאריכים. אבל, זה לא עובד כך. קודם כל, לחבר הכנסת דנון וגם לחבר הכנסת בילסקי, ולכל הנוכחים פה, מה שברור הוא שיש קונסנזוס מאוד רחב, מאוד רחב – מזמן לא היינו בכזה קונסנזוס בוועדה הזאת – סביב העתקת שדה התעופה בהרצליה.

כנראה שזו הבעיה של שדה התעופה, שכל הזמן יש קונסנזוס ולא זז כלום.

קודם כל, זאת אמירה חשובה וכולם בעד ההעתקה, כולם בעד ההעתקה.


מהדיון היום אנחנו גילינו, חבר הכנסת בילסקי, שבאמת השדה מהווה מטרד מתמשך לתושבי השרון, ובתוך זה אני מכניס כמובן בראש ובראשונה את הערים הסמוכות: הרצליה, רעננה וכפר-שמריהו. יש מטרדי רעש חמורים. שמענו עכשיו מהמשרד להגנת הסביבה חומרים מסוכנים. שנים רבות ששדה התעופה אינו חיוני לפעילות ביטחונית או חקלאית, וכפי שעולה מהנתונים 90% מהפעילות התעופתית בו היא לצורך לימוד פרטי של טייס.


אני מבקש לעשות דבר כזה – אנחנו כרגע נעשה את הדבר הבא. גברתי המנהלת, תוך שלושה חודשים מהיום אנחנו נקיים פה את הישיבה המכרעת עם נציגי משרד הביטחון ונציגי משרד הפנים שהוועדה לתכנון ובנייה פשוט התעלמו מההחלטה האחרונה.

חשבתי שתוך שלושה חודשים אתה גומר.

לא, לא. אנחנו מביאים לכאן את נציגי משרד הביטחון לעניין עין שמר והאחרים, ואת נציגי משרד הפנים. בישיבה הבאה נקבל אולי תאריך יותר קונקרטי. אבל, אנחנו מבקשים תוכנית. פשוט להניח על שולחן הוועדה, זה שולחן הכנסת, תוכנית מסודרת, מפורטת, להעתקת שדה התעופה בהרצליה לשדות תעופה אחרים ומנחתים, תוך הידברות עם כל משרדי הממשלה הנוגעים בעניין. אני מבקש שלושה חודשים מהיום זה מה? סוף ינואר.


שדה התעופה חייב להתפנות – אין על זה ויכוח – בהקדם האפשרי, כדי לאפשר לתושבי האזור חיים בטוחים יותר, שקטים יותר. שחרורי קרקע במרכז הארץ לבנייה שכפי שאמרה ראש עיריית הרצלייה והגברת כץ תיועד לזוגות הצעירים. משרד התחבורה ירכז את התוכנית, ואני מבקש ממנכ"ל משרד התחבורה להיות פה בפגישה הבאה בעוד שלושה חודשים ולהציג את התוכנית הקונקרטית והסופית, ואז גם נעלה על שולחננו תאריך. תודה רבה.

סוף פברואר.

סליחה, סוף פברואר. בסדר, מאה אחוז.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.