פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת החוץ והביטחון
08/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 428
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 9:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "אי-התאמת ציוד הלחימה ללוחמות צה"ל והשלכותיה על ביטחונן ורווחתן", של חה"כ מירב בן ארי, קטי קטרין שטרית, שרון ניר, מיכאל מרדכי ביטון, מיכל מרים וולדיגר (מס' 448).

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – מ"מ היו"ר
מירב בן ארי
שרון ניר

מיכאל מרדכי ביטון
מיכל מרים וולדיגר

סא"ל אלון הופמן - רמ"ח אמל"ח, מז"י, צה"ל

עפרה אש - מנכ"לית, פורום דבורה

טומי צנטנר - מנהלת קהילת הלוחמות, פורום דבורה

נעמה גלבר - מובילת ארגון אימא ערה

רחלי סונגו - מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

אילת פלר מימון - מנהלת תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית

טל שניידר - כתבת, זמן ישראל

אסף פרידמן

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: "אי-התאמת ציוד הלחימה ללוחמות צה"ל והשלכותיה על ביטחונן ורווחתן", של חה"כ מירב בן ארי, קטי קטרין שטרית, שרון ניר, מיכאל מרדכי ביטון, מיכל מרים וולדיגר (מס' 448).

בוקר טוב לכולם. הצעה לדיון מהיר בנושא אי-התאמת ציוד הלחימה ללוחמות צה"ל והשלכותיה על ביטחונן ורווחתן. יוזמת הדיון היא חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, תציגי בבקשה.

ואחרים שהצטרפו.

אני אציג את כל המצטרפים, אל תדאגי.

תדאגי לתת קרדיט למי שצריך.

אתן קרדיט לכולם. בוקר טוב לכולם. לפני הכול, אני רוצה להשתתף בשם כולנו בצער המשפחות. סמ"ר מאיר שמעון עמר, בן 20 מירושלים, סמל משה ניסים פרש, בן 20 מירושלים, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן, בן 20 מירושלים, רס"ל במיל' בנימין אסולין, בן 28 מחיפה, וסמ"ר משה שמואל נול, בן 21 מבית שמש. ארבעה לוחמי נצח יהודה מחטיבת כפיר ועוד לוחם של החטיבה הצפונית ברצועת עזה, כולם נפלו הלילה בזירת מטענים בבית ח'אנון. תנחומיי הכנים בשם כולנו למשפחות. נאחל גם איחולי החלמה ל-14 פצועים באותו אירוע מורכב וקשה. באמת אני משתתפת בצער של המשפחות, בנות הזוג, החברים והמכרים, כולנו, בשם הוועדה.

641 ימים, 50 חטופים וחטופות עדיין בעזה, 21 חודשים שהבנים והבנות של כולנו נמצאים בלוחמה בעזה, וחלק מהדיון כאן, לא חלק, מהות הדיון פה נובעת מהנושא של אותן לוחמות שנמצאות ברצועת עזה. אני מודה לחברי הכנסת שהצטרפו לדיון הזה: קטי שטרית, מיכל וולדיגר, מיכאל ביטון ושרון ניר, תודה שלקחתם חלק בחשיבות הזאת. אתם מלווים את כל הנושא הזה של המלחמה כבר תקופה ארוכה.

אני אגיד כמה דברים. הכתבת שפרסמה, טל שניידר, נמצאת כאן. היא פרסמה את הכתבה, באמת על נתונים אופטימיים על השתלבות של נשים בלחימה. אגב, לפני שבועיים שמעתי גם נתון מדהים על צעירות דתיות שמשתתפות במלחמה. עם זאת, יש פער. יש פער בין מספר המשתתפות בתוך הלוחמה אל בין התאמת הציוד של האפודים והנעליים שיתאים למבנה הגוף שלהן. התאמה למבנה גוף זו בטיחות ומוגנות, זה הנושא של הדיון בעיניי. הגשנו את הדיון המהיר כבר לפני שלושה שבועות, הוא עדיין רלוונטי, הוא מאוד רלוונטי.

אני ארצה התייחסות, הבנתי שאתה האחראי, אני אגיד לך מה אני, אתן לחברי הכנסת כמובן. התייחסות קודם כול למדי הב', למדים הטקטיים, האם הם מסופקים באותה גזרה למרות שזה לא מותאם למבנה נשי. אגב, אני יודעת שבצבאות אחרים בעולם יש התאמה ללוחמות. אני רוצה התייחסות לאפוד המגן, לאותו אפוד עמרן שעבר הקטנת מידה והקטנת לוח קרמי. הוא שוקל פחות, אבל הוא עדיין שטוח והוא לא תואם את פלג הגוף העליון. אני יודעת גם שיש פתרון קיים אפשרי. ואני רוצה גם בבקשה התייחסות לקסדות. אין כלל התייחסות של צה"ל לנושא בעוד ברוב הצבאות בעולם הקסדה מותאמת לנשים.

זו ההתייחסות שלי, אני שוב פעם מודה לחברי הכנסת ולטל שבטח גם תתייחס בהמשך. אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד ענייני, מאוד ספציפי, והמטרה של כולנו היא לצאת עם בשורה לחיילות צה"ל. תודה רבה, ותודה, בועז, חברי הטוב, שאתה מנהל את הדיון.

תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. בבקשה, חברות הכנסת, מי רוצה לפתוח?

קצר. אני מצטרף לדרישה לדיון הזה ולמעשים שמותאמים להגדלה של לוחמות בצה"ל ובכוחות הביטחון. העובדה שכ-20% לוחמות כבר במערך הלחימה הוא נתון מדהים, זה נתון שלא היה לפני עשר שנים ולא לפני 20 שנה, זאת מהפכה בביטחון של המדינה. הדבר הזה חייב לקבל גיבוי בתשתית לוגיסטית, כולל כל דבר. זה יכול להיות הביגוד, הקסדות, המיגון, וכל דבר, מגורים, כל מה שנדרש כדי שההצלחה הזאת תישמר. כל מי שהיה לו ספק מה העוצמה של נשים במדינת ישראל ראה מפקדת שמחסלת מחבלים בגבול סיני, ראה מפקדת שמחסלת מחבלים, מגיעה לעזה מהר, מגיעה לקיבוץ.

הנווטות בעם כלביא.

מחסלת מחבלים מהר. ראה את הדס מלכא זכרונה לברכה בירושלים, בגופה שומרת על המדינה ועל עם ישראל. דור שלם של גבורה נשית. הדבר הזה חייב להיתמך בתשתית לוגיסטית. זאת עלות אפס, הבגד הוא אפס, זה כלום. ויש עוד בשורה בדבר הזה, לכו לספקים הישראלים. צה"ל, בניגוד למשטרה, למד לעבוד עם מתפרות דרוזיות, מתפרות בצפון, מתפרות של חרדים.

אנחנו לא מעודדים את ענף התפירה בישראל כי הוא לא מכניס הרבה כסף. אבל יש אימא דרוזית שאומרת, תפרתי ואורח החיים הדתי שלי הצדיק את זה שיהיה לי לידי התינוק בקופסה ואני תופרת ומשלימה הכנסה, והתינוק הזה נהיה סגן אלוף בצה"ל. ללכת למתפרות, הם יעשו לכם מה שאתם צריכים למען הלוחמות והמפקדות בצה"ל.

תודה שזימנתן אותי להיות איתכן, בכלל, אי אפשר שכל מאבק למען עניין נשי יהיה של נשים. אני איתכן תמיד, ראשון למשימה, רק תקראו לי.

שלחתי לך בכוונה לפני ששלחתי לנשים של המחנה הממלכתי.

רק תקראו לי, אני איתכן תמיד. ותודה, טל, שהעלית את הנושא לסדר היום.

תודה שאתה גם אוהב להיות בין נשים.

בוקר קשה מנשוא, האמת היא שקשה לעשות את המעבר אחרי שהתבשרנו על חמש משפחות נוספות שהצטרפו למעגל השכול. זה תמיד קשה כשמדובר במשפחות של נצח יהודה, שאצלן אולי זה דור ראשון ללוחמים, באמת הלב יוצא ונשבר, ואני מחבקת את המשפחות האלה ואת הקהילות שלהן ובאמת עומדת כאן ומצדיעה גם לאותם לוחמים גיבורים שבעיניי הם סוג של חלוצים ולא רק גיבורי קרב, ובאמת הלב יוצא אליהם.

מכאן במעבר חד לדיון החשוב הזה שמגיע בעקבות הכתבה של הכתבת טל שניידר, שנושא הלוחמות קרוב לליבה הרבה מאוד זמן. אני רוצה לומר דבר אחד, ואני אומרת את זה גם כאקס יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר בצה"ל, בצורה ברורה: נשים בצבא זה לא באג, זה פיצ'ר, זה לא גימיק. זה פשוט פיצ'ר שמעלה בצורה משמעותית את האפקטיביות המבצעית בשדה הקרב. כשמדובר על 20% מהכוח הלוחם הוא נשים, זה אומר שהצבא מזהה ערך מוסף רב בשילוב נשים בשדה הקרב, שהן פשוט נותנות מענה לצורך מבצעי אקוטי. ואנחנו מברכים על כך ומקווים שכן ירבו נשים גיבורות, לוחמות, שמצטרפות לשדה הקרב.

אבל בקצה של הדרישה הזו, ובקצה של עצם העובדה שהנשים הגיבורות מתנדבות להיות לוחמות, יש בסוף למערכת מחויבות. המחויבות של המערכת היא קודם כול לתת להן את כל התנאים הנדרשים כדי להילחם באופן אפקטיבי, וזה מתחיל קודם כול באמת בהתאמות בהיבט של מיגון, ביגוד, וכל מה שנובע מזה.

אני זוכרת כבר לפני עשור דיונים שדיברו על פורמט של אפוד קרמי מותאם לנשים, למידות הגוף של נשים. מה לעשות שמידות הגוף של גברים – בטח בחלק העליון – ושל נשים, הן שונות? ולכן הציפייה שלנו היא שגם אפודי המגן, גם האפודים הקרמיים, גם כמובן המדים, הכול יעמוד במבחן הנוחות וההתאמה כדי שנשים ימשיכו לתרום בצורה שמעלה את האפקטיביות בשדה הקרב.

כבר ראינו את זה במערכה הנוכחית בשנתיים האחרונות, באמת את כל הספקות שהטילו בנשים, הן ניפצו ובגדול, בכל המערכים – גם בטנקים, גם בכל מערכי היבשה, בגדודי חילוץ והצלה, בתותחנים, נמצאות בכל מקום, חוצות קווים ותורמות תרומה מכרעת להצלחה המבצעית של צה"ל, כמובן בחיל האוויר, שזה כבר הרבה זמן.

ולכן הציפייה שלנו שבצבא ידביקו את הקצב ויתנו מענה, ושאנחנו נשמע שנשים מקבלות הערכה גם באופן שבו מתייחסים לצרכים שלהן – לצרכי המיגון ולצרכי הנוחות. ואת זה נרצה לשמוע מצה"ל, איך מתקדמים בנושא באופן שבאמת יביא לידי ביטוי את ההכרה, ההוקרה וההתחשבות בשונות הרלוונטית של נשים בשדה הקרב.

תודה רבה.

בוקר טוב. גם אני מצטרפת לתנחומים למשפחות השכולות וגם החלמה כמובן לפצועים. אני רוצה רגע לומר, לפתוח סוגריים ומייד לסגור אותן. אני לא נכנסת כאן האם נכון וצריך לעודד נשים לוחמות, משאירה את זה רגע מחוץ לעניין כי זה באמת לא הנושא. אם כי, שוב, יש לי הרבה מה לומר בדבר. אבל שעה שהן כבר מגיעות והופכות ללוחמות ונמצאות במסגרת לוחמה, אנחנו חייבים לתת להן את כל מה שהן צריכות כדי, א', להילחם טוב יותר, וב', לשמור על עצמן ולהגן על עצמן ועל בריאותן טוב יותר.

הגיעו אליי לא מעט פניות מחיילות שמדברות על, סליחה שאני אומרת, אבל כן, דלקות בשתן עקב הבדים הלא מתאימים. לא מעט פגיעות שהן נפגעות כתוצאה מאי ההתאמה של הבגדים, ולא רק הבגדים, אלא כל הדברים מסביב להיותן לוחמות. ולכן אני חושבת, בירכתי את מירב, הצטרפתי באמת באהבה, למרות שקצת קשה לי בכלל עם כל האירוע כי יש לי המון השגות על כך. אבל שוב, ברגע שזה קורה ומדינת ישראל לקחה על זה אחריות ואמרה, אוקיי, אתן יכולות, אנחנו חייבים לספק להן את כל מה שהן צריכות. שוב, גם כדי שהן יהיו לוחמות טובות יותר, וב', כדי שישמרו על עצמן, וזה קריטי וחשוב. תודה על הדיון.

תודה. אמרת פשוט משפט, ברגע שמדינת ישראל אמרה שהן יכולות, הן יכולות. והנתון הזה, המדהים, וצריך לחזור עליו שוב, 20.9%, אמרת, נכון?

כן, 20.9%.

20.9% מהכוח הלוחם בצה"ל הוא נשים, צריך להגיד את זה בקול רם.

אולי ניתן לטל לפני שהוא מתייחס רק? אולי יש לה עוד נתונים.

בבקשה, אני אשמח. אחוות מקצוע אני יכול להגיד.

בוקר טוב. כן, קולגה לשעבר. אתה עברת למקצוע, אני אשאר בצד הזה.

פעם קולגה, תמיד קולגה.

פעם ראשונה בכנסת שאני יושבת על השולחן הזה ולא מאחורה. קודם כול, אני גם קמתי באבל כבד הבוקר וראיתי את החדשות המזעזעות, מכיוון שגם אצלנו, איפה שאנחנו גרים, ובכל מדינת ישראל מרגישים שכל העם צבא, כאב הלב מפלח את הלב. בדיוק מה שאמרה חברת הכנסת ניר, שאלה חלוצים, זה קצת מחבר אותנו לנושא של הלוחמות, כי הן גם חלוצות.

אומנם אצלן אולי במשפחות יש יותר לוחמים, אבל הן באות רובן מסביבה שבהרבה פעמים אומרת להן: למה את עושה את זה? מה את צריכה את זה? נכון, הן עושות מה שהן רוצות, אבל בהרבה מקרים אני חושבת שגם אולי בצבא או בחברה הכללית לא מעריכים מה הן עוברות בבית כדי לשאוף להגיע לאן שהן מגיעות. אפילו הערה קטנה מאח או מאימא של למה לך, מה את צריכה את זה, יכולה לעכב אישה או נערה צעירה, יכולה לעכב אותה ולגרום לה לסגת מהמסלול. גברים לא שומעים את זה לרוב, למה אתה צריך את זה?

ולכן אחד מהדברים, בעצם איך הגעתי לנושא, כיוון שאני עובדת על ספר על לוחמות, הלוחמות של 7 באוקטובר, יש כל כך הרבה שזה פשוט לא יאמן. דובר צה"ל מכירים את זה, אני עשיתי הרבה בשיתוף פעולה, כי ראיינתי כמעט את כל הלוחמות שהשתתפו בקרבות, ממח"טית ועד סמלת או רב-טוראית שהשתתפו, וגם שוטרות ומג"בניקיות. ואחד הדברים המאוד בולטים בשיחות עם הלוחמות זה שהן לא רוצות להתלונן. עד שהן כבר הגיעו, אתם יודעים שבשביל להיות לוחמת שריון את צריכה להצטייד בעורך דין. קודם כול היה צריך להילחם בבג"ץ ואחר כך היה צריך להילחם בסביבה בבית ואחר כך היה צריך להילחם בצה"ל. כשכבר מגיעה אליהן עיתונאית וכתבת ושואלת אותן שאלות, הן אומרות: הכול טוב, לא מפריע לי שהשרוול ארוך ולא מפריע לי שבטנק אני לא מגיעה לגובה, אני בסדר, אני סוחבת, הכול טוב.

אבל אנחנו יודעים לאורך השנים, אני חושבת שלאורך 30-20 שנה שנערכים גם בוועדות האלה דיונים בנוגע לשיבוץ נשים בקרבי, שכל הזמן אומרים ובצדק: הן צריכות לעמוד באותו סטנדרט מקצועי, לא עושים להן הנחות, הן צריכות לרוץ את אותם המרחקים, לקפוץ את אותם הגבהים, צריכות לפרוס זחל, הן צריכות לטעון תותח, לסחוב מה שצריך, בלי הנחות, וזה מקובל על כולם.

אבל מה שלא חשבו, שכשהן באות לרוץ, האפוד מחכך להן לפעמים – עכשיו כבר קיצרו אותו – אבל הוא חיכך להן את עצם האגן, או שהשרוול, אתם יודעים שהיחס בין זרוע לגב בין גברים לנשים הוא אחר, כך שהשרוולים שלהן קצת יותר ארוכים ובמפשעה הבדים משתרכים להם. אני יודעת שגם לגברים יש שפשפות, כמובן, יש לנו גם לוחמים בבית, אבל תראה לי אימא של חיילת בצה"ל שלא מבלה אצל התופרת לפחות פעם בחודש לתקן את המדים כי מקבלים חדשים.

הוא יספר לך על הבת שלו.

הבת שלי.

כמה פעמים אתם הולכים לתופרת?

התופרת כבר עברה לגור אצלנו.

בדיוק. אנחנו נורא אוהבים את התופרת.

מגייסים את התופרת לצה"ל.

אנחנו נורא אוהבים את התופרת, היא מאוד חמודה, ואנחנו גם מכירים את המתפרות הדרוזיות שכמובן עובדות בחריצות לפי מה שצה"ל דורש מהן, אבל אני חושבת שיש המון המון היבטים שלא נבחנו עד הסוף.

אני כן יודעת שצה"ל, מי שקרא את הכתבה, היא מאוד מאוד עניינית, צה"ל עשה עבודה, השקיע זמן ומשאבים, אבל זה היה לפני המלחמה וההתמקדות הייתה במדי א', איך להתאים את זה לרצון, כי צה"ל הוא אחד הצבאות הבודדים בעולם שיש נשים שחייבות ללכת לצה"ל, בין אם הן רוצות ובין אם הן לא, ויש לו כל כך הרבה חיילות, אין את זה בצבאות אחרים, רק אצלנו יש כל כך הרבה נשים.

עשו איזשהו שינוי בנוגע לאיך שהן נראות. אני אומרת פה משהו אחר, עזבו רגע בצד את איך שהן נראות, בואו נתמקד בהגנה על החיים שלהן וביכולת שלהן לרוץ מהר, לקפוץ מהר כשיש להן את הציוד שמאפשר להם להגיע לסטנדרט המינימלי שדורשים מהגברים.

ורק עוד מילה אחת על האפוד. הנושא הזה של איך הלוחות הקרמיים ניצבים על החזה קריטי, כי ברגע שהלוחות מקבלים את הזווית נפתחת הכניסה לאיברים הפנימיים, ואנחנו יודעים שרוב הפציעות בצה"ל הן מרסיסים שמגיעים ופוגעים באיברים הפנימיים ושם נוצר לנו פער בטיחות. זו הסיבה העיקרית שכתבתי את הכתבה, כדי לשמור על חיי הלוחמות.

תודה רבה על הדברים החשובים, טל. עכשיו נשמע את רמ"ח אמל"ח מז"י, סא"ל אלון הופמן.

בוקר טוב. גם אני חייב לפתוח בהשתתפות בצער המשפחות, לצערי אני גם מכיר את זה מקרוב, זה באופן אישי קשה. אחת, אני אציג את עצמי. אני אומנם שבוע וחצי בתפקיד הנוכחי של רמ"ח אמל"ח זרוע יבשה, אבל אני לפני כן חמש שנים רע"ן חי"ר, האירוע הזה תחת אחריותי, ותכף אני אכנס לפרטים. אחת, הרמטכ"ל גם קבע שצה"ל צריך לבוא ולהתחזק בכמות הלוחמות, זה ערך חשוב וזה יעד שהרמטכ"ל שם ויש לא מעט פעילויות שקורות סביב הדבר הזה. וברור שבעת הזאת כולנו מבינים שאנחנו צריכים הרבה יותר לוחמים ולוחמות בצה"ל, יש לנו פער בלוחמים ולוחמות, ותפקידנו גם לדאוג שללוחמות יהיה את המענה הנדרש. זה אני אומר בפתיח.

אני אחלק את התשובה לשניים, אחת, למה שטל סיימה בו, שהוא בעיניי החלק היותר חשוב, באמת זה הביטחון של הלוחמות. אני חס וחלילה לא אומר שהחלק השני לא חשוב, הוא סופר חשוב, גם בו צריך לטפל. נחלק את זה לסוגיית המיגון ולסוגיית הרווחה והנוחות של הלוחמות כדי שיוכלו להילחם לאורך זמן. מי שמכיר, בסוף כשנוח לך, אתה נלחם יותר טוב, בטח כשזה לאורך זמן וזה בשחיקה משמעותית.

בהיבט המיגון, צריך להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף חזק מאוד עם הצבא האמריקאי על כל עולמות המיגון, מהמיגון האישי הקרמי, דרך הקסדות, שאלה שני הפריטים הבסיסיים ביותר שנותנים את המיגון ללוחם. בעולמות המיגון הקרמי, קוראים לו קרמי, מי שמכיר, אלה לרוב לא באמת פלטות קרמיות, אבל לוחות המיגון, אין גם בצבא האמריקאי פתרון שהוא פתרון טיילור-מייד לנשים, אלא משתמשים במידות קטנות כמו שאנחנו.

זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשאוף, עשינו גם בעבר איזו עבודה עם אחת החברות הישראליות, לא הגיע לכדי מוצר שהוא מגן מספיק טוב, בסדר? ולכן נכון להיום המענה הוא אותו לוח מיגון. הוא כן, כמו שאמרה טל, יכול לייצר במצבים מסוימים פער בצד, אני גם אגיד רגע איך אנחנו מתמודדים איתו. בדרך כלל כשבאים לפה זה דיון מסווג, פה אני לא אגע בסוגיות, כי תפיסת המיגון שלנו היא כן מסווגת.

אבל מבנה הווסט הוא שונה? זאת אומרת, הלוחות - - -

אני אגע עוד שנייה בווסט עצמו, בסדר? מיגון הגוף האישי של הלוחם בתפיסת המיגון שלנו מורכב משני חלקים: אחד זה מה שקוראים לה פלטה קרמית, ושניים זה מיגון רסיסים. אנחנו בתהליך עם חברות ישראליות כדי להשלים את כל חלקי הגוף, לכלל הלוחמים דרך אגב, לוחמים ולוחמות, כדי שבאמת בצדדים יהיה מענה יותר טוב.

גם בצוואר.

צוואר זה אירוע מורכב שעוד לא ניתן לו פתרון טוב, גם שם אנחנו בתהליך של פיתוח. אני בזמנו ביקשתי לראות את המיגון הגרמני. הגרמנים הולכים לתפיסת מיגון, וכשאתה לומד את זה לעומק, זה דיון שהתחיל עוד מימי אנו באנו, יש את מי שתפיסת המיגון שלו, כמו הלוחמים מהמזרח של פעם, בלי כלום, רק תהיה מהיר, הגרמנים הלכו למקום שבו יש מיגון צוואר, יש מיגון אשכים. אני לא בחור קטן ובעברי לוחם סיירת, לבשתי את המיגון שלהם, אני לא מסוגל לזוז. צוואר, גם כשהביאו את זה, גם אצל הצבא הגרמני מוציאים אותו.

אנחנו כן בתהליך להביא משהו שיאפשר מיגון רסיסים, לפחות הקטנים, ואז כמובן נשלב את זה בכולם. כיום אין לנו פתרון טוב, הפתרונות העבים, הלוחם פשוט משאיר את זה בצד כי אתה לא מסוגל להילחם עם זה. אמרתי לגבי המיגון הקרמי, אנחנו עם אותו מענה. מבחינת המיגון שהוא נותן, הוא נותן את אותו מיגון עם מידות קטנות יותר. גם בלוחמים יש מידות שונות, אני לא צריך את אותו לוח - - -

זאת אומרת, זה אותו מיגון של גבר ואישה, רק לצורך העניין היא תיקח אקסטרה סמול? סתם אני שואלת.

יש סמול. יש לנו סמול, מדיום, לארג'.

האם אתה חושב שהמיגון של הגבר, לאור צורת הגוף של האישה, מתאים בול, פשוט מידה פחות? זה הדיון.

אני אומר, בעולם פלטת המיגון צריך לנסות להתאים, נוסה בעבר ניסיון לעשות מבנה שמתאים לחזה האישה, הוא היה עם פערי מיגון, הוא יצר פערי מיגון שהלוח לא מספיק טוב. בסוף כל שינוי - - -

תגיד, האמריקאים נגיד, יש להם - - -

האמריקאים עושים אותו דבר, אין להם.

יש להם אבל הרבה פחות לוחמות חי"ר, אנחנו יודעים שהם כנראה לא השקיעו בזה כמו שאנחנו.

הם בעבר עשו עבודה שלמה, היו לזה ראשי תיבות, אבל זה Improved Outdoor Vest, כולל המיגון שלו. פרויקט שנכשל כי הם לא הצליחו להגיע רגע לפתרון שהוא מספיק מותאם. זה לא שבגלל שהאמריקאים נכשלים אני לא צריך להמשיך לנסות, אני אמשיך לנסות ואנחנו נמצא.

בדיוק, למה אנחנו לא ניתן משימה כזאת ליחידות הפיתוח בצה"ל?

אני אתייחס לזה.

יודעים לפתח אינסוף דברים, וגם את המוצרים האלה. אולי נהיה מובילים בעולם הדבר הזה, לא ניגרר.

רגע, צריך להפריד בין הציוד, הווסט עצמו, לבין הסיפור של המיגון. המיגון הוא אירוע קצת יותר מורכב, לוקח הרבה יותר זמן לפתח מיגון שעומד בדרישות. מי שמכיר, ובטח פה חברי הוועדה מכירים את כל תחילת המלחמה והמרדף אחרי הקרמיים. 80% מהלוחות הקרמיים שהגיעו מהעולם למדינת ישראל היו פסולים, בסדר? אני אישית עסקתי בזה.

נכון, מכירים את זה היטב.

זה אירוע של לדעת לבנות - - -

הוועדה עסקה בזה.

עכשיו לגבי הווסט. הווסט הנוכחי, אמרו פה בצדק, הבאנו להן וסט שהוא במידה קטנה ולא וסט מותאם. אנחנו בתהליך שהתחיל גם ספציפית לנושא הזה, לא רק בהקשרי המדים, אלא גם בהקשרי אפיון הווסט המותאם ללוחמות, התחיל לפני המלחמה. צריך להגיד שבמלחמה לא היה לנו קשב ולא התעסקנו בזה מספיק. לקחנו את כל פריטי הציוד, אנחנו קוראים לזה אמסל"ח, אמצעים לסיוע לחימה של הלוחמת, אחד-אחד, ואיפה המקומות שאפשר לשפר. נגעת בזה, חבר הכנסת אוחנה, לגבי הסיפור של - - -

אוחנה זה טוב, אבל ביטון. אם הייתי אוחנה, הייתי יושב ראש הכנסת.

ביטון, סליחה. אני אגיד חברי כנסת.

הופמן, אתה גם נראה לי וקנין.

אני חצי טרבלסי, אתה יכול.

תחזור לווסט.

אני נוגע בו. הווסט הנוכחי, הבאנו וסט שהוא מידות קטנות.

זה כמו עם האפוד, עשית מידות קטנות לווסט, למרות ששוב פעם אתה אומר שהמידה הקטנה לא מתאימה.

המידה הקטנה לא מספיק טובה. זאת אומרת, אפשר להשתפר בזה. צריך להגיד שגם אצל הלוחמים, אם תסתכלי על וסט עמרן, דיברתם פה על וסט עמרן, למעט הווסט הנוכחי שלוחמים מקבלים עכשיו במענה שלם ללוחם, הוא וסט יותר טוב, הוא וסט עם חגורת לחימה. הווסט הזה, כשאתה לוקח מידה קטנה ונותן ללוחמת, הוא לא מספיק.

אני זוכרת, יכול להיות שאני באמת זוכרת איזושהי נקודה סינגולרית של ניסוי, אבל אני זוכרת שהיה וסט ללוחמות, בואכה תקופת יואב הר אבן רמ"ט יבשה. אפשר לבדוק את ההיסטוריה רגע? כי אולי הביאו רק איזה 1,000 פריטים. אתה יודע למה אני מתכוונת?

הווסט ההוא, אם אני מביא היום ללוחמת - - -

כן, מה הוא היה? מהאמריקאים.

היא זורקת.

הוא פשוט ישן?

הוא הרבה פחות מתאים, אנחנו התקדמנו דרמטית, דרך אותן חברות.

המשקל, הוא היה כבד.

בגלל המשקל?

המשקל, הסרבול שלו, איך שהוא בנוי והתאמה של חלוקת המשקלים. יש התקדמות דרך החברות הישראליות. צריך להגיד, משרד הביטחון עובד לפי חוק הטקסטיל, קונים וסטים, למעט בתחילת המלחמה, בהשלמות פערים שהיה רגע אישור חריג לקנות. כל הווסטים שלנו הם וסטים מחברות ישראליות, כיום שתי חברות שזכו במכרז, מקט טקסטיל וחגור.

ושורש גם?

שורש הפסידו במכרז. אלה שתי החברות, לשתי החברות גם יש הצעות לפתרונות, ואנחנו עובדים איתן כדי להביא פתרון.

צריך פשוט למצוא פתרון מותאם לנשים באותה איכות.

אבל שנייה, אני הבנתי שהמשטרה הכניסה אפודי מגן מיוחדים עבור שוטרות, למה לא לוקחים אותם גם?

לוח המיגון של המשטרה לא עומד בדרישות צה"ל מסיבות פשוטות. המשטרה, בתרחיש הייחוס עיקר האיום שלהם הוא סכינים ו-9 מ"מ אקדח. אני צריך להתמודד עם תחמושת שיש מחוץ לגבולות מדינת ישראל, או בעזה או באיו"ש, ולכן זה לא אותו - - -

הבנתי. האם שתי החברות הישראליות שזכו במכרז מסוגלות לספק את אותו וסט לנשים?

חד משמעית. אנחנו עשינו אפיון ראשוני ואנחנו צריכים רגע לסגור אותו, בסדר? בעבודה. דרך אגב מי שעושה את העבודה אלה לוחמות וקצינות בעוקץ, לוחמות וקצינות במערך הגבולות, שני המקומות שיש לנו לוחמות שכבר בחיכוך משמעותי. בעיקר לקחת את הווסט המותאם, אמרתי על חגורת הלחימה, דיברו פה על הלחץ שזה מייצר על הגוף, חגורת הלחימה, מה שהיא באה לעשות זה להעביר את המשקל, במקום לגב ולכתפיים, למותניים. היום החגורה הזאת היא פשוט נמוכה מדי לרוב הנשים ואז היא לא מייצרת שום פתרון. אנחנו באפיון אל מול אותן חברות ושם תהיה בשורה משמעותית בהקשר הנוחות.

מתי?

להערכתי זה יקרה בחציון הקרוב, אנחנו כבר עם אפיון כמעט סגור. המכרז הנוכחי מאפשר לנו לעשות שינויים ושיפורים אל מול אותן חברות ולא להיכנס למכרז חדש.

זאת אומרת, מה שאתה אומר כאן בוועדה, שבחודשים הקרובים יהיה פתרון של הווסטים לנשים.

יהיה פתרון. עכשיו תהליך, החברות יודעות לעשות אותו מהר, ואנחנו צריכים להכניס אותו לתוך ההזמנה הקיימת אל מול אותן שתי חברות שזכו במכרז.

אוקיי, ומה לגבי הקסדות?

רגע, לוחות זמנים, אתה יכול?

הוא אמר.

אני אומר, זה צריך לקרות בחציון הקרוב, אני לא יודע - - -

בחציון הקרוב רק אפיון או - - - ?

לא, האפיון ייגמר בתוך חודשיים גג.

זאת אומרת, תוך חצי שנה כבר יהיה מוצר, זה מה שאתה אומר.

כן, אנחנו כבר בתהליך עם לוחמות עוקץ של לקבל מאותן חברות שדיברנו רעיונות, ניסוי, שיפור, כדי להגיע בסוף למצב שבו בקצה אנחנו לא נקנה את זה בלי שאנחנו מקבלים תוצאה טובה בניסוי.

זה מענה רק לנוחות, לא למיגון.

כן. המיגון עצמו, אני אומר, אני לא רואה כרגע שום פתרון שאנחנו יודעים להצביע עליו, שאני יודע להגיד, יש פתרון של הלוח עצמו שהוא לוח מותאם לגוף האישה, שהוא נותן מענה מיגוני, כי אני לא אתן לה לוח שבסוף כדור קלאץ' יחדור אותו, בסדר? עשיתי לה נעים כאילו שהיא חושבת שנוח לה, אבל זה לא נותן מענה. אל מול סוגיית הרסיסים בצדדים אנחנו כן בתהליך של רכש, של השלמת מיגון רסס בצדדים, זה פתרון שהוא טיפה אחר, אני לא אכנס יותר מדי לפרטים בסיווג של הדיון הזה.

סוגיית הקסדות – אנחנו אחד לאחד על התקן האמריקאי. אצל האמריקאים גם אין קסדות אחרות ללוחמות. הסיפור המרכזי אל מול נשים הוא סוגיית השיער ומי שאוספת אותו וזה מייצר לה אי נוחות. אין לי כרגע פה איזה פתרון למעט מידות. אישור של קסדה חדשה, אנחנו בתהליך, גם פה דרך אגב עם חברה ישראלית, לנסות להגיע למצב שאנחנו לא תלויים בחברות האמריקאיות בקסדות.

סליחה שאני קוטע אותך. אלה פרטים ובדיקות ולא משהו שיטתי. למה לא קם צוות פיתוח אמל"ח מיוחד לצורך הזה שיש בו מומחים לטקסטיל, שמפעיל את מפא"ת, קורא ללוחמות בסדיר ובמילואים להיות חלק מהצוות הזה, ולהגיד, אנחנו תוך כמה חודשים נציג מה היזמות, מה הדבר, מה המוצר הנדרש, או לחפש אותו במדף, או לייצר אותו. כלומר, זה לא מספיק לנו שנדע שההוא עשה קצת וההוא קצת וההוא בודק וההוא זה.

אנחנו רוצים לדעת איזו שיטה או איזו אמירה של צה"ל, אני הולך לפיתוח כוללני של כל המענים לשילוב לוחמות בצה"ל באופן מיטבי. אלה הנושאים, אלה המשימות, תוך שלושה חודשים נבוא לוועדה עם תוכנית פיתוח, ומה שבמדף נקנה בחו"ל או בארץ, מה שלא קיים, נייצר. לא מספיקות לנו התשובות. כלומר, זה מכובד על העשייה והרעיונות, אבל התשובה שבאמת נדרשת פה היא התחייבות של הצבא להוביל תכנון ופיתוח וייצור בתוך זמן קצוב.

ועוד פעם, מדים זה פרומיל מהעלויות של המציאות הצבאית, זו אחת העלויות השוליות ביותר, אבל ללוחם זה דרמטי. כשביקשו מאיתנו בגדים טקטיים או איזה בגד או איזה ז'קט ללוחמים, זה נראה כלום בתקציב המדינה והביטחון, אבל הם עולמות שלמים ללוחם וללוחמת.

אני אענה. אחת, אנחנו מפרקים את זה לכל אחד מהחלקים, ואני בכוונה גם לא אבוא ואגיד לך פה שיש פתרון, כי אין פתרון לקסדות בטווח הנראה לעין. בתוך האירוע הזה יש מומחה טקסטיל שלנו, בתוך הזרוע.

לא, אין פתרון. לא היה דיון, אם היה פתרון לא היה דיון.

לא, אין פתרון זמין שאני יודע להבטיח אותו.

אבל עכשיו כשהצבא בא ואתה אומר את עמדת הצבא, מעבר להצגת הפרטים והדקדוקים האלה, שזה פחות מעניין אותנו, אנחנו רוצים אמירה, אנחנו הולכים להציג לכם תוך חודשיים-שלושה תוכנית כוללנית בנושאים האלה, או לייצר, או לפתח, או לקנות, ותגידו מה התוכנית. אני חושב שהיושב ראש ומירב, זה הפולו-אפ וזאת הדרישה שלנו.

כן, אני מבינה את מה שאתה אומר, רק שאני רוצה להבין גם את הגבולות של הצבא, זאת אומרת, מה הוא כן יכול לעשות, מה הוא לא יכול לעשות, אני לא יכולה עכשיו להחליט בשבילו. אבל אני רוצה רגע שתסביר לי - - -

אם אפשר, אני אשלים רגע את התשובה.

לא, רק תסביר לי על הקסדה, כי יש אירוע עם הקסדה.

יש אירוע עם הקסדה, הוא לא אירוע שפוגע במיגון, הוא לא פוגע במיגון, המיגון הוא אותו מיגון.

רק אם נוכל לקצר, כי אני רוצה לתת גם לארגונים שהגיעו להשתתף בדיון.

בשמחה. אנחנו פירקנו את כל האמסל"ח הזה אחד-אחד ולכל אחד אנחנו מסתכלים עליו, על התוכנית כשלמה ולכל אחד פרטני. כי אם אני אסתכל על זה רק כשלם ואני אביא את הווסט בעוד שנתיים בקבועי הזמן של הקסדה, זה לא נכון. אפשר להביא פתרונות לווסט ולמנשא באופן יותר מהיר, אפשר להביא פתרון למיגון הצד שדובר עליו יותר מהר. יש דברים שהם יקחו מו"פ. קסדות, בחברות הכי טובות של הקסדות בעולם לוקח להן חמש-שש שנים לפתח קסדה חדשה. זה לא משהו שאפשר לבוא ולהגיד, אני לא אבוא ואגיד פה משהו שהוא לא אמין כדי לרצות כרגע את הוועדה, אני שם את העובדות.

מדים טקטיים, אתה רוצה להתייחס?

מדים טקטיים ונעליים שנגעו פה, אני מתנצל, זו סוגיה של אט"ל, מראש אמרו לי שנוגעים פה רק בהקשרי ציוד הלחימה. אני לא יודע לתת לזה תשובה נכונה ולכן אני לא אתייחס למדים ולזה.

לא, בסדר, אני התייחסתי לציוד של הלחימה. יש כאן הרבה ארגונים.

בדיוק, אני רוצה לתת להם לדבר כי יש לנו בדיוק רבע שעה, יש שלושה דיונים ברצף.

לא, אתה נותן לי עוד חמש דקות שיחה.

קיבלת עשר כי ביקשת בנימוס.

אסף הסכים.

וגם מאוד אהבתי את דברי הטעם של חבר הכנסת אוחנה, כך שאין כל בעיה. פורום דבורה, עפרה, בבקשה, ולאחר מכן טומי צנטנר, מנהלת קהילת הלוחמות.

קודם כול, בבוקר קשה כזה כמובן שאנחנו זוכרים את החטופים. אני חייבת להגיד שבפורום דבורה התחלנו להתעסק בנושא הזה, ואני רק חייבת, עשינו סקר מאוד גדול בקרב 500 לוחמות, נתון ממש ממש מהסקר שהסתיים לפני יומיים-שלושה, שאלנו אותן על הציוד. 47.9% אמרו שהציוד בכלל לא מותאם ללוחמות, בסדר? רק 12% אמרו שהוא מאוד מותאם. וככל שאנחנו נפלח את זה גם למילואימניקיות ולקצינות וכולי, אנחנו נראה שרמת הביקורת שלהן על הציוד היא הולכת וגדלה. אני לא נכנסת כרגע לפירוט, אנחנו נעשה את העבודה ואנחנו נשמח להציג את הנתונים האלה.

חייבת לקחת אתכם רגע למעלה. אנחנו לא רק מדברים על ציוד של לוחמות חי"ר. יש חיל האוויר, יש חיל הים, גם בתוך הלוחמות של מה שנקרא יבשה יש צרכים שונים, יש תפקידים שונים. תזכרו שיש גם נשים שמשרתות בשדה הלחימה למרות שהן לא מוגדרות לוחמות ויש להן צרכים שונים, ראו רופאות ופרמדיקיות. כלומר, ההתייחסות צריכה להיות באופן מאוד רחב ובצורה מסודרת. ופה אני מאוד מתחברת לחבר הכנסת ביטן מיכאל, שבאמת צריכה להיעשות פה עבודת מטה. סליחה, צה"ל - - -

ביטן זה אחד, יושב ראש ועדת כלכלה. אני הייתי יושב ראש ועדת כלכלה, אבל אני ביטון. פעם הייתי בטהובן.

בסוף נגיע לביטון.

כי הוא דיבר על החשיבה המערכתית. אני חייבת להגיד, אנחנו באמת נורא שמחים וגאים - - -, אבל כבר לפני הלחימה, מדברים לפני 7 באוקטובר על נתון שצה"ל פרסם, ש-18% ממערך הלחימה הוא נשים. כלומר, צה"ל יקר, הייתם צריכים להתעורר לפני שנים, ולא עכשיו בגלל שפתאום באמת יש צורך מאוד גדול ויש הרבה לוחמות והסיפור של הלוחמות יוצא בתקשורת. אבל אנחנו מדברים באמת שכבר כמה שנים, לשמחתנו, יש אחוז מאוד מאוד גדול של לוחמות. ולכן אני אומרת, זה לא רק הסיפור של לוחמות החי"ר. סיפור הקסדות, נכון, אלה קסדות אחרות, אבל בחיל האוויר, עם הצמות והשיער, אני שומעת כבר למעלה מעשר שנים סיפור, איך השיער שלהן נתפס בקסדה או במטוס וכולי. כלומר, יש פה בעיות שהן לאורך שנים.

אני מאוד מתחברת למה שטל אמרה, לסיפור שהן פחות רוצות להתלונן. לקח למעלה מעשר שנים לנשות צוות האוויר להתלונן שאין להן מקום להתלבש לבד. תחשבו, הן היו נכנסות בדיוק בחדר עם הגברים, לובשות שם את הסרבלים, את כל הציוד שלהן. לקח להן לפחות עשר שנים לבוא ולהגיד שאולי עכשיו הן צריכות איזשהו חדר או שהן היו הולכות לשירותים לבד.

קודם כול, יש פה גם לא רק ציוד למעלה, מה עם הציוד של ביגוד תחתון? אני ישבתי עם לוחמת בכירה והיא הסבירה לי באמת מה הצרכים שלה מבחינת ביגוד תחתון כדי שלא רק יגנו על החיים שלה, כדי שהיא תילחם יותר טוב, כדי שהיא תגיע לתוצאות מבחינת הביצועים שלה, יותר טובים. כלומר, מה שאנחנו באים ואומרים, צה"ל יקר, קחו את כל המכלול הזה, יכול להיות שזה באמת מקיף כמה יחידות, אני לא נכנסת לזה, ותעשו עבודה בצורה מאוד משמעותית.

כן, גם בצבאות בחו"ל יש למידה. תקשיבו, צבאות נאט"ו נכנסים לעולם של גיוס נשים לצבאות שלהם, אנחנו יודעים את זה, יש לנו פניות כפורום דבורה, הם רוצים ללמוד מאיתנו. כלומר, יש פה משהו שאפשר גם ללמוד מצבאות אחרים וגם לשתף איתם פעולה.

נקודה מאוד משמעותית, אנחנו יודעים כמה יש רדיפה אחרי הציוד, אפילו מהבחינה ששמענו על הגברים. ברגע שיש ציוד, הוא צריך להגיע לכולם. לא יכול להיות שאנחנו נהיה כולנו בקבוצות הוואטסאפ: למי יש בגדים כאלה? למי יש בגדים כאלה? למי יש את הציוד הזה? כלומר, ברגע שנכנסים, צריך לספק את זה לכולם, מרמת הקצינות ועד רמת חיילות. נקודה נוספת היא התאמה למזג האוויר, שזה גם נושא בפני עצמו, בייחוד במדינת ישראל כמדינה חמה, וגם פה, סליחה, יש הבדל גם בין נשים וגברים.

אני חייבת להגיד, גם אמרתם דיון מהיר, זה לא דיון מהיר, זה משהו מאוד מהותי.

ככה זה נקרא, זה לא קשור, זו הפרוצדורה הפרלמנטרית.

כן חשוב מאוד בקטע הזה, נגיד השווית את המשטרה, צריך להבין, במג"ב 50% לוחמות. נכון, הצרכים שלהן טיפה אחרים, אבל יש גם הרבה מאוד דברים שמשותפים. כלומר, כל מה שאנחנו באות ואומרות בסופו של עניין, חייבת להיכנס פה איזושהי עבודה מאוד מסודרת מעבר לחגורה כזאת או אחרת, שאנחנו יודעים שיש או תהליכים או רצון לתהליכים, אבל זה משהו הרבה יותר גדול והרבה יותר מקיף שצריך להתמודד איתו.

תודה רבה. אני משנה את זה מדיון מהיר לטיפול מהיר.

זו רק הפרוצדורה.

שלום לכולם, אני אציג את עצמי. הייתי לוחמת ביחידת עוקץ, אחר כך עבדתי שלוש שנים במערך האבטחה של השירות, והיום אני מנהלת את קהילת הלוחמות של פורום דבורה שמונה בתוכה את כל הלוחמות של צה"ל כדי לתת מענה לכולן.

רוב הדברים כאן נאמרו מבחינת פערים, אין לי איזה משהו חדש, מה שכן אני יכולה להגיד, נגיד לגבי הקסדות. בתקופתי היינו עושות לעצמנו שפצורים עם האמל"חיה של היחידה, שזה משהו שאפשר מתוך צה"ל להגיד, אוקיי, יש פער עם הקסדות, במקום לחכות חמש שנים בואו נלך עכשיו לאמל"ח, נגיד מה הפער, אם זה שיער, אם זה מבנה ראש קטן יותר, ונעשה שפצור שהוא שלנו בתוך הקסדה כדי לייעל את זה עד שיהיה פתרון שמותאם לנשים.

כנ"ל חגורת לחימה, שהיום משהו שזה אומנם חדש, לא יודעת אם כולם מכירים, המבנה הנשי הוא רחב יותר מבחינת האגן, זה עוזר לחלק את משקל הציוד על האגן. זה משהו שאפשר לקדם לכל היחידות. כיום בעוקץ עובדים עם זה, זו באמת יחידה שהיא מיוחדת ועובדת בכל הגזרות, אבל למה לא לתת לכולם? זה לא משהו מורכב או יקר מדי.

מבחינת הווסטים, גם נאמר, הפער הוא שמבנה הגוף שלנו שונה. גם אם פה זה יהיה יותר רחב, פה זה יותר צר, ואז זה נראה מאוד מצחיק, לוחמת רצה, הכול קופץ ככה. אפשר לייצר משהו שהוא טיפה יותר צר כאן, זה ייתן את הפתרון המיידי. אלה הדברים הפרקטיים, כל השאר נאמר כבר. תודה רבה.

תודה לך.

תודה על הדברים. רצית הערה?

לא, רק אני רוצה להגיד לך משהו, רק מהדברים שנאמרו, גם אחרי הסקר המדהים של פורום דבורה של כמעט 50% לא מרוצות. האם יש לכם איזושהי קבוצת חשיבה כזאת שלוקחת - - -

זה מה שהעלה חבר הכנסת ביטון.

אני אומרת, האם יש לך פורום שיושב ואומר לכם? כי זה נכון שאין צבאות בעולם ונכון זה, אבל ישראל ממציאה דברים הרבה יותר מורכבים מאפוד שנוח לנשים. אני אומרת לעצמי, למה לא לעשות פורום חשיבה, עם כל הכבוד לך, שאני מניחה שאתה שנים באירוע, לקחת כמה נשות מילואים כאלה שיכולות גם לדבר חופשי, לא כמו הסדירות, ולתת לך.

אני אומר, זה ברוח הדברים של חבר הכנסת ביטון.

כי אנחנו באמת חושבים שצריך לעבור את זה צעד קדימה.

אני ממליץ, אחת, שיהיה פה דיון מעקב עוד חודשיים-שלושה. שתיים, שהדרישה של הוועדה תהיה שצה"ל יקים צוות בין-תחומי, כולל אט"ל, כולל זרוע היבשה, כולל היועצת לנשים של הרמטכ"ל, ושיתוף של לוחמות ומפקדות בתוך צוות התכנון והחשיבה ויציגו תוכנית עבודה לכל ההיבטים שעלו פה.

אני רוצה לבקש באמת מהצבא, ברוח הדברים של חבריי מקודם, אני חושבת שמה שצריך לעשות באמת אחרי 25 שנים שהצבא כבר משלב לוחמות, צריך לעשות, דווקא בגלל הטיימינג הזה, איזשהו סוג של תחקיר מלמד, פנינו לאן, בדיוק בהיבט של כל הנושאים הלוגיסטיים, וזה לא רק אמל"ח, זה גם אמסל"ח, וזו גם תזונה, תזונה בשדה הקרב. זאת אומרת, ללכת לאיזושהי התבוננות רחבה מתוך מקום שבאמת אותן לוחמות יקרות ירגישו שעושים פולו-אפ לצרכים שלהן דווקא בגלל מה שנאמר פה על ידי טל שניידר בתחילת הדברים, כי הן אף פעם לא מתלוננות. זאת אומרת, תפיסת היסוד היא לא להתלונן, לכן כן לחלוב מהם הצרכים.

מאה אחוז. תודה לך, שרון. אני רוצה לתת לכולן לדבר. רחלי סונגו.

רחלי, שדולת הנשים.

ולאחר מכן נעמה. נעמה נמצאת? את אחריה.

כן. אני לדיון הבא. על המיגון.

בסדר גמור. איילת תדבר.

אילת. דיברנו על זה כבר, בועז.

אילת. ואת פה בפעם ה-940, טעות שלי. אסף אפילו ניקד. חמור מאוד, סנקציה נגדי.

רחלי סונגו, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל. קודם כול, אני רוצה ממש להגיד תודה לטל על כתבה שאני חושבת שפעם ראשונה ששמה זרקור על כל הנושא של אפודי מגן של לוחמות. הנתונים הם מדהימים, 20% לוחמות, אני חושבת על שנת 1994, ששדולת הנשים בישראל יחד עם אליס מילר מגישה בג"ץ שיאפשר לנשים להיות טייסות בחיל האוויר, והנה עכשיו יש לנו טייסות שתקפו באיראן, בעזה ובלבנון, וכמובן הלוחמות שלנו שבזכותן אנחנו כאן יושבים.

אבל גם אנחנו רואים את הפרדוקס שמצד אחד אנחנו רוצים לעודד לוחמות, מצד שני אנחנו לא נותנים להן את הביגוד ואת הכלים המתאימים, כמו שעלה פה. אנחנו מצפים מהן להיות באותה כשירות כמו של הלוחמים, לעבור את אותם דברים, את אותם מסלולים, אבל נותנים להן ציוד גם שלא מותאם לגוף שלהן, גם שהוא כבד בשבילן, גם לפי הכתבה של טל האפוד לא מגן בכל הצדדים.

אנחנו בשדולת הנשים גם קיבלנו פניות, בעיקר ממילואימניקיות, על ציוד לא מותאם, ספציפית מילואימניקיות מחטיבת החילוץ שדיברו על תרמיל שמקבלים, תיק לאו, ואני מקווה שאני אומרת את זה נכון, שהוא מותאם לגברים מגובה 1.70 מטר ומעלה, והן גובה 1.60 מטר. איך מילואימניקית אמרה לי? זו יכולה להיות ההצלחה של מבצע או אי הצלחה של מבצע, אלה דברים שיכולים לסכן אותן.

אני מתחברת למה שאמר חבר הכנסת מיכאל ביטון, שחייב, חייב להקים איזשהו כוח שיעשה את כל הנושאים האלה עם הצבא שלנו, שהוא הצבא הכי חזק בעולם ועושה את הדברים הכי מדהימים בעולם, הוא יכול לעשות מדים וקסדות וכל הדברים שמתאימים לנשים. ואני יודעת שהצבא מכוונה טובה לפני כמה שנים עשה את מה שנקרא מהפכת הלבוש, אבל הוא התמקד במדי א', הוא לא התמקד במדים הטקטיים, בדברים שחייבים ללוחמות.

תודה רבה על הדברים. אילת, בבקשה.

אני אדבר ממש ממש קצר, כי הדיון הבא הוא גם חשוב לא פחות. אילת פלר מימון מתנועת אימהות בחזית, אנחנו תנועה של עשרות אלפי אימהות לחיילי וחיילות, לא פחות חשוב, סדיר, מילואים, ולצד מלש"ביות. סיפור הלוחמות הוא באמת פנומנלי, חמישית מהכוח הלוחם. בדרך כלל אנחנו יושבות פה ומדברות בדיונים הקשורים בדרישה לגיוס חרדים ואי הדרת לוחמות ונשים מהצבא בכפוף לדרישה שלנו גם לגייס חרדים. אבל אני רק אגיד שאנחנו באירוע המטורף הזה, היו לוחמות גם לפני 7 באוקטובר בצבא, אבל אנחנו כבר שנה ושמונה בתוך לחימה עצימה.

וכשאני שומעת מילים כמו תהליכי חשיבה וצוותים אני מתחילה לדאוג, אני חייבת להגיד. אנחנו כבר שנה ושמונה בתוך לחימה עצימה, אני חושבת שהמענים קיימים, זה רק למצוא לזה את התקציב ולצאת לדרך. אני רואה שלפי הכתבה של טל אנחנו מספקים אפודים לצבאות זרים, לבריטניה וקפריסין, זאת אומרת, הידע קיים, הוא קיים בישראל, זה רק לעבור את הגאפ הזה ולהגיד, מגיע לנו, ללוחמות שלנו, לשים אותן בראש סדר העדיפויות. הייתי אומרת, אם תהליכי חשיבה, הם צריכים להיות סופר קצרים, ממוקדים, מהירים. ללוחמות שלנו מגיע שאנחנו נגן עליהן ונגן עליהן מהר, לא בשנת העבודה הבאה, לא בתקציב 2026, עכשיו. תודה רבה.

תודה לך. תודה לכל המשתתפים בדיון, הוא בהחלט חשוב.

אפשר רק משפט סיכום?

אני אתן לך. אנחנו באמת מחויבים לדיון מעקב.

אני יכול רק להבהיר נקודה אחת רגע?

בבקשה, אתה תבהיר, ומירב תסכם לנו.

רק להבהיר, זה לא צוות חשיבה, זה צוות משימה. קיבלנו את המשימה הזאת עוד לפני הדיון החשוב הזה, שהוא באמת חשוב וגם דוחף את האירוע הזה עוד קדימה. יש לנו משימה כזאת בתוך הזרוע, ממפקד זרוע היבשה. הצוות הזה כולל שתי קצינות לוחמות, אקס-מ"פיות, אנחנו נצרף גם מילואימניקיות, כי זה בהחלט סופר סופר חשוב.

מאוד חשוב בעיניי.

בדיוק כמו שאני עושה בעולמות הלוחמים ומצרף מאנשי מילואים. אנחנו נדע לשים תוכנית שהיא תוכנית ריאלית, לא נבוא ונבטיח. אני חושב שיש דברים שאפשר בקלות. לגבי דברים שמוכרים לחו"ל, בחנו אותם, פחות מתאימים ללוחמי צה"ל, לוחמי צה"ל אמרו, לא אני.

לא רק ירוקים. אני רק אתן ציור קטן.

לא, הכוונה לכולם.

רגע, אני אתן.

אשת צוות אוויר שצריכה תוך שלוש דקות להגיע למטוס ובדרך לעבור בשירותים והיא הולכת עם סרבל.

הבנתי, הדברים ברורים.

רק דבר קטן להגיד. יש לי בת באמל"חיה של עוקץ אגב, מה שנאמר. הבנות יודעות לתת פתרונות להמון המון דברים שהם כבר קיימים עוד לפני רמת פיתוח של ייצור.

חד משמעית.

יש אפשרות לתת כן פתרונות מיידיים עכשיו.

תודה. עכשיו מירב תסכם את הדיון.

אני רק אגיד בקצרה. תודה רבה, בועז, ותודה גם לכל מי שהצטרף לדיון. אני רק רוצה להגיד משהו אחד. אני חושבת שכבר יצא טוב, הדיון הזה, תראו כמה זה חשוב, גם טל, נתנו לך את הקרדיט על זה. זה כל כך חשוב שתיקח מפה את ההמלצות, אני אגב מאוד הייתי ממליצה איכשהו להכניס את פורום דבורה, שיש להן הרבה מה לתרום, באיזושהי קונסטלציה של ארגונים חברתיים שנמצאים פה שיש להם מה לתרום, ובטח ובטח לנשות המילואים, אבל זה כבר אמרת בעצמך שאתה לוקח.

אני חושבת שכדאי שיהיה דיון המשך באזור אוקטובר, ככה נבחן באמת עד כמה ההמלצות. כן, גם בחיל הים הלוחמות שעושות עבודה מדהימה, וגם הלוחמות של חיל האוויר.

אני חייבת להגיד משהו אחד על מה שאת אמרת, על הסביבה. באמת צה"ל עשה מהפכה בכל מה שקשור לנשים. אני חושבת, וזה אמרתי לבועז ככה בשקט, בשקט, שלא נערכתם מספיק להצטיידות. זאת אומרת, עשיתם מהפכה אמיתית, אבל אם אצלי הייתה את התקופה שהיינו עוד עם הכומתה של הציפור והיום הן עם כומתה של גברים, הנעליים, זאת אומרת, צה"ל הלך כברת דרך רצינית מאוד, 20%, ואנחנו גם מפרגנים ומשבחים את הלוחמות, אבל אני חושבת שהציוד קצת נשרך מאחור, ואני חושבת שבדיון הזה הבנו את זה טוב.

תודה רבה, מירב. סגן אלוף אלון הופמן, אמרת שאתה שבוע וחצי בתפקיד?

בהצלחה.

תודה, תודה.

בהצלחה. ובמשמרת שלך הולכים להיות דברים מדהימים. הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.