פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



61
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
09/07/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום רביעי, י"ג בתמוז התשפ"ה (09 ביולי 2025), שעה 9:05

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג-2022, של ח"כ משה פסל

חברי הוועדה: אריאל קלנר – היו"ר

מיכל מרים וולדיגר
משה פסל

שרונה עבר הדני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אלה רז - מפקחת ארצית, קנאביס רפואי, משרד הבריאות

אבי גרוסמן - יועץ, משרד הבריאות

מיטל אביטל - מדור עמדות לגופי ממשל, חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יעקב שטרנברג - קמ"ד, אח"מ, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ אברהם טויטו - רמ"ד רישוי, אג"ם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סוזן בן עזרא - מנהלת בכירה, תחום המניעה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

אסתר לנדי - מרכזת בכירה, תורה וכלים, מניעה, הרשות לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי

נאור אושר - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון לאומי

שי סומן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמריהו (שימי) לוין - יו"ר איגוד הרוקחים, ההסתדרות החדשה

ד"ר יעל גילרמן - יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מיכאל ספיבק - ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

שלומי סנדק - מייסד המרכז הישראלי לקנאביס רפואי

חיים מזרחי - חבר המרכז הישראלי לקנאביס רפואי

יהונתן ארנד - עו"ד, דסק הקנאביס של משרד עורכי דין הרצוג, פוקס נאמן ושות'

ניסים מלכא - מנהל רפואי, מכון מור, כללית שירותי בריאות

שיר אברמיצקי - מנהלת מחלקת ארגון שירותי רפואה, קופת חולים לאומית

רוני חיות - ממונה קשרי ממשל תוכן , מכבי שירות יבריאות

שירי רוקח - ראש תחום קנאביס רפואי, טבע תעשיות

יחיאל אבוקסיס - מנהל יח' קשרי מסחר, טבע תעשיות

גפן מלכי - בריא בישראל

צבי הרשקו - מנהל איכות, טו-גדר פארמה

ניר יופיטרו - יו"ר העמותה לצריכה נכונה

תום רז - מנכ"ל העמותה לצריכה נכונה

נרקיס טסלר - סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי, מדוקאן פארמה

איתי רוגל - פיתוח עסקי, מגדלי קנאביס רפואי , חברת בזלת

טוני לוי - מנכ"ל טריכום בע"מ

מוריה אלפרוביץ'

ליאור אבינועם - יועץ למנכ"ל משרד הבריאות

רבקה כהן סברו - מנהלת מערך קניבסול, מכבי שירותי בריאות

ענת מימון

בת שבע פנחסוב

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג-2022, פ/755/25

בוקר טוב לכולם. היום ה-9 ביולי 2025. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול כשעל סדר היום הצעת החוק להסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ה-2025.

הוצאנו נוסח עם תיקונים מסוימים אותם אנחנו מטמיעים בהצעת החוק ואותה הצעת חוק תכלול את אותם שינויים. המטרה היום היא להתקדם עוד שלב כדי להגיע להצבעות למרות שאני לא חושב שנספיק לעשות אותן היום אבל אנחנו מתקדמים להצבעות ולהכנה לקריאה ראשונה.

היועצת המשפטית תציג את השינויים ואנחנו נעבור עליהם. אני יודע שחלק מההערות הגיעו אבל חלק מההערות הגיעו רק הבוקר. אנחנו נבקש את ההתייחסות למי שיש התייחסות לסעיף הספציפי. אנחנו היום לא פותחים את הדיון לדיון כללי, אנחנו לא מדברים אידיאולוגיות גדולות ולא דברים כלליים. את הדברים האלה אפשרתי בדיונים הקודמים. היום המטרה היא להתכנס כדי שבסופו של דבר אנחנו נוכל לממש את המחויבות ולהביא את המזור למטופלים ונסדיר את השימוש בקנאביס למטרות רפואיות.

אני קודם כל רק אעיר באופן כללי שכמו שנאמר, חלק מההערות הגיעו אתמול והיום ועדיין לא לגמרי שולבו בנוסח או כהערות לדיון. את חלקן אני אציג כי הן רשומות לי כאן בצד, אבל אם יש לסעיף שאני מעירה עליו עוד דברים, תאמרו. יש גם סעיפים שאין לגביהם שינויים והערות, עליהם נדלג כי אני מזכירה שאת כל הנוסח של הצעת החוק כבר הקראנו בישיבה הראשונה.

הערה כללית נוספת. כרגע הצעת החוק מבקשת לקבוע חוק נפרד שיקראו לו חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות. ידוע, ולאורך כל הדרך אנחנו כל הזמן הולכים במקביל לפקודת הסמים המסוכנים, שם יש פרק שמסדיר את הנושא של הקנאביס הרפואי שנוגע בהיבטים מסוימים. בהצעת החוק שנוסחה בזמנו יש פרק של תיקונים עקיפים שמנסה לפחות לעשות את התפירה הזאת באיזשהו אופן, כלומר שגם בפקודת הסמים המסוכנים, שבינתיים הפרק נשאר על כנו, תהיה התייחסות לחוק הזה ככל שהוא יעבור.

אחרי שעשינו עוד חשיבה גם עם הגורמים במשרדים, אם זה משרד הבריאות, אם זה משרד המשפטים, אנחנו חושבים שיהיה נכון לעשות אחד משניים: או באמת לעשות את זה כחוק נפרד, אבל אז נצטרך לבטל את ההתייחסות בפקודת הסמים המסוכנים ולהגיד שלסם מסוכן מסוג קנאביס למטרות רפואיות יש התייחסות בחקיקה נפרדת ולא יהיו הוראות מקבילות, או שאת כל החוק הזה נהפוך לפרק בתוך פקודת הסמים המסוכנים, כך שבכל אופן אנחנו לא רוצים שתהיה כפילות. לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לא בשלב הזה של הקריאה הראשונה, נחליט איך יותר נכון חקיקתית לבצע את התיקון הזה. זו ההערה הכללית.

סעיף 1 הוא סעיף המטרה וכמו שאמרתי כבר הקראנו. יש בו תיקון לשוני. במקום "אופן מתן מרשם" יהיה "אופן ניפוקו למטופלים".

לגבי ייצור. העירו הערה לפיה בפקודה ההגדרה של ייצור היא יותר רחבה וכוללת תהליך של זיקוק ולרבות הפיכת אלכלואידים למלחיהם. להבנתי זה פחות רלוונטי. שרונה, אתם הערתם על כך. אתם רוצים להוסיף את זה לייצור?

זה היה במסגרת ההערות. אני לא מספיק מתמצאת בהליכי הייצור כדי לומר אם זה רלוונטי.

אני מפקחת ארצית של הקנאביס במשרד הבריאות. זו הערה נכונה. אפשר להוסיף פירוט של תהליכי הייצור אבל יש עוד תהליכי ייצור שלא כוללים. מי שמכיר את הפרטים, צריך לראות שזה מתאים.

כרגע זה כולל כל פעולה. "לרבות", זה פשוט פירוט נוסף.

חלק מהקושי של התפעול בין החיקוקים. מסתבר שהם כן רלוונטיים בתהליכי ייצור של קנאביס. יש לנו שתי הערות שונות של המונח ייצור בשתי החקיקות. כחלק מהתפירה, זאת אחת מהדוגמאות שצריך להחליט היכן אנחנו.

כרגע ההגדרה הזאת לגבי החוק הזה ולכן כמובן היא לא גורעת היא לא גורעת מההגדרה שבפקודה. אני חושבת שכאשר אומרים כל פעולה, זה כולל הכול ואם נתחיל עם "לרבות", כמו שאלה אומרת יש עוד דברים שנצטרך ולכן בשלב הזה נשאיר את זה כך. כמו ששרון אומרת, כאשר נחליט איזו הגדרה אנחנו משאירים בפקודה לגבי קנאביס או לא, אז נצטרך לדייק את זה.

לגבי מרשם בעמוד 2 בסעיף ההגדרות. בהגדרה מרשם הוספנו "לרבות מרשם אלקטרוני". והוספנו הגדרה של מרשם אלקטרוני שהיא מתאימה לתקנות הסמים המסוכנים, שם לפני כשנה נעשה תיקון לתקנות הסמים המסוכנים. שם רפורמת המרשמים שכולנו יודעים נכנסה לתוקף ושם הוגדר מרשם אלקטרוני. ההגדרה מובאת גם לכאן.

""מרשם אלקטרוני" – מרשם שהוא מסר אלקטרוני, שנחתם בחתימה אלקטרונית, בהתאם לתקנה 2א לתקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ"א-1981, לעניין חתימת רופא".

לכן המרשם הדיגיטלי, המונח שהשתמשנו בו בנוסח הקודם, הוא פחות רלוונטי. אנחנו משתמשים במרשם אלקטרוני כאשר הכוונה היא איזשהו מרשם שמוכר, זה מסר אלקטרוני ויש חתימה אלקטרונית שזה גם איזשהו משהו שמוודא שאין אפשרות לזייף, החתימה האלקטרונית מוקצית לכל גורם שיהיה רשאי להשתמש בה ולכן הרופא יחתום באמצעות חתימה אלקטרונית על המרשם.

יש הערות?

כן. באחד הסעיפים מתייחסים למרשם דיגיטלי פתוח.

נגיע לזה.

מחקו כאן את המילה "פתוח".

נכון כי אין מונח כזה. בעולם הבריאות לא מוכר מונח כזה אבל נגיע לזה. כרגע אנחנו רק בהגדרות.

העמותה לצריכה נכונה. מה עם התוקף של המרשמים והאם זה באמת יהיה מרשם או המלצות? היום אין מרשמים אלא היום אלה המלצות.

נגיע לפרק הזה.

אני מגיע לרופא שלי ואני לא מקבל מרשם.

נגיע לשם ונדבר על זה.

רישיון לעיסוק בקנאביס. הייתה הערה של המשטרה שהם מבקשים שכל בעל עניין – לרבות אם אנחנו מדברים לדוגמה על חברות ויש שם בעלי מניות וכל מי שבעצם קשור בשרשרת - ייחשב כגורם שהוא גם קשור לרישיון. בעקיפין הכוונה היא בדיקת מסוכנות.

אולי אתם רוצים להציג את ההערה שלכם ולהסביר מה המצב הקיים היום ואם זה משנה מהמצב הקיים?

הייעוץ המשפטי במשטרה. נמצאת כאן גם נציגת הגורם המקצועי באגף החקירות. במצב שקיים היום לפי פקודת הסמים עובדים בדיקה גם בעלי עניין, בדיקת מסוכנות פלילית משטרתית. אנחנו חושבים שההגדרה צריכה להיות רחבה כך שגם בעלי עניין משמעותיים יעברו בדיקת מסוכנות. כמובן שההשלכה למי שיש לו רישיון לעיסוק בקנאביס יכולה להיות השפעה פלילית מאוד מרחיבה.

אני אוסיף גם הערה נוספת על הפרק הזה ואומר שאנחנו חושבים שבקנאביס למטרות רפואיות צריך להוסיף גם מחקר.

נכון. הוספתי בנוסח. "בקנאביס למטרות רפואיות לרבות מחקר". זה בעקבות ההערה של משרד הבריאות. את הצודק. דילגתי על זה אבל הוספתי את זה.

אם כן, זה מקובל.

מה הכוונה בבעל עניין? זה מושג מאוד רחב.

אני חושבת שיש כאן גם שאלה משפטית. לדוגמה, יש רישיון לייצור, בעל הרישיון הוא לדוגמה בעל המפעל ומן הסתם זה כולל את כל השרשרת של מי שמחזיק באותו מפעל. אם מדובר גם על בעלי מניות, הוא נחשב בעל הרישיון.

שיהיה ברור שזה כולל את כולם, את כל בעלי התפקידים. אנחנו רוצים שבצורה מאוד ברורה ייאמר שזה כולל את כל בעלי העניין. אנחנו אחר כך מגיעים לעתירות ולשופטים לא ברור שזה כולל את כולם. אנחנו כן רוצים שאם יש חוק חדש, זה יהיה כתוב בצורה מפורשת.

תני דוגמה לבעל עניין עליו אנחנו מדברים כאן.

אין לי כרגע דוגמא ספציפית אבל הרבה פעמים אנחנו נשאלים כל מיני שאלות לגבי זה ואנחנו כן רוצים – בהמשך יהיו עוד הערות לגבי זה – שהדברים יהיו בצורה מפורשת ככל שניתן.

אני חושב שבעל עניין כן נותן מענה לכל הדברים, במיוחד בשלב הזה בו אנחנו נמצאים.

זה מפורט ב-GSP.

ככל שתרצו גם בשלבי החקיקה לדייק יותר ולהגיד לרבות כאלה וכאלה, תעבירו לנו.

אנחנו נעביר נוסח.

זה לא מעודכן בנוהל GSP שמי שיש לו מעל מספר אחוזים מסוים של אחזקות, רק אז הוא בעל עניין?

מדובר על הגדרה בחקיקה.

תציעו לנו נוסח.

כן. תציעו לנו נוסח ונוכל להתייחס לזה.

לגבי שינוע, זה פרק שמתייחס לפעולות שינוע, אלה פעולות להעברת קנאביס למטרות רפואיות מנקודה לנקודה. כמובן, זו הייתה הכוונה, אבל נתאים במפורש שהעברה של מוצרי קנאביס שהונפקו דין למטופל. אנחנו לא מתכוונים להחיל את ההוראות האלה על המטופל שמשנע את הקנאביס ממקום למקום.

תנאים נאותים. ההגדרה של תנאים נאותים בנוסח מפנה לתוספת שם מפורטים נהלים של משרד הבריאות היום והם כוללים הוראות לעניין תנאים נאותים.

רגע. אני עדיין בשימוע. הכוונה היא שאת אותו קנאביס כן יהיה אפשר להעביר מבית מרקחת לבית מרקחת?

על פי החוק שלנו זאת לא תהיה פעולת שינוע.

אפשר יהיה להניע אותה.

בלי הסדרה משפטית.

גם בין קופה לקופה.

לא. רק במקרה שזה כבר נופק למטופל.

על זה אני שואלת. הונפק, הכוונה היא ניתן לו ביד?

שזה אצל המטופל.

או שזה הונפק במובן של החברה והחברה כתבה. השאלה מה זה נופק?

להבנתי התכוונו שזה אצל המטופל.

נמסר והונפק. אם זה ברור משפטית, זה בסדר.

אני חושבת שזה המונח. הונפק למטופל - הוא קיבל את זה בבית המרקחת.

היום מנפיקים לי את המרשם בבית המרקחת ואז השליח מביא לי את זה.

לא. זה מוצר הקנאביס שנופק. לא המרשם שניתן.

המוצר נמצא בבית המרקחת וכשאני עושה משלוח גם השליחים יצטרכו לעבור הערכת משטרה?

זה עדיין לא לידי המטופל.

אולי תכתבי שהונפקו כדין לידי המטופל.

אפשר. הכוונה היא שזה רק כאשר זה מגיע למטופל עצמו.

לידי המטופל.

בסדר. נוסיף "לידי".

אני חוזרת לתנאים הנאותים. אני אפנה אתכם לתוספת בעמוד 14 כדי שנדע כולו על מה מדובר. כרגע פירטנו את הנהלים שקיימים היום לעניין גידול, ייצור, אחסון ו-..., טיפול בקנאביס שמיועד להשמדה, רישוי עסקים והייבוא. הכוונה בתוך הנהלים האלה, ההוראות שרלוונטיות לתנאים נאותים, הן יהיו ההוראות שקיימות וכמובן שאם נוהל מסוים, בתוך הנוהל יש שינויים, כמובן שכפי נוסחו מעת לעת ואם יש שינוי בנוהל, זה נגרר ונלקח גם לתוך החקיקה שלנו. ככל שירצו להוסיף נהלים נוספים או לגרוע נהלים כנוהל שלם, אז יצטרכו לתקן את התוספת ולבוא לאישור הוועדה אבל בדיון אחד ולא מדובר בשלוש קריאות. זאת הדרך בה עשינו את העניין של תנאים נאותים אבל כמובן שאם יש שם סעיף שלא מדבר על תנאים נאותים זה לא הופך את זה לתנאים נאותים. הכוונה להוראות הרלוונטיות מתוך אותם נהלים.

חשוב לומר שלא מופיע שם ה-GSP, אפרופו נוהל אבטחה.

לנוהל אבטחה, יש לנו את הפרק לגבי המשטרה. התנאים הנאותים רלוונטי לגבי נוהל אבטחה?

הם חלק מהתנאים הנאותים. לא?

דרישות אבטחה. לא תנאים נאותים אלא אלה תנאים נאותים. זה נוהל של המשטרה.

תנאים נאותים לגבי מי? לגבי כל בעלי הרישיון?

כן. דרישות אבטחה GSP לגבי כל בעלי הרישיון.

בזמנו משרד הבריאות העבירו לנו את הרשימה. אתם חושבים שזה נכון?

יש תנאים נאותים מעולם התוכן של משרד הבריאות לצורך העניין, שאלה הנהלים האלה. יש דרישות אבטחה שהן מעולם התוכן של האבטחה ויש לגביהם הסדרה נפרדת. גם פה, גם בפקודה. בפקודה, כפי שזה היום, רשום שהמשטרה קובעת את הנהלים האלה, אנחנו מפרסמים אותם ופרסמנו אותם באתר. עושים שינוי לדבר הזה, במסגרת הסנכרון, זה כאן אבל הפרק הוא פרק אבטחה והוא לא פרק תנאים נאותים.

לכן זה פחות רלוונטי.

אנשים כאן לא אומרים שטויות גמורות. אנחנו כמשרד הבריאות רואים את המכלול השלם ובעינינו עמידה בכל, במקרו, באים להוסיף. בתוך זה יש לנו את ההבחנה הזאת שהיא כאן והיא נכונה.

בסדר. נשאיר את זה כך.

אני רק אציין שלגבי אבטחה יש לנו הערות ונמצא כאן גם רמ"ד רישוי אבל עוד נגיע לזה.

ברור. אנחנו עוברים לפרק ב', רישיונות.

גם לגבי השמדה יהיו לנו בהמשך הערות.

אין בעיה. לגבי חובת רישיון, הוספנו כאן בסעיף עצמו, מנינו בתוך הפעולות שצריך רישיון גידול, ייצור, הפצה, אחזקה, שינוע, ניפוק, מסחר והוספנו תיווך, מחקר וייצוא או ייבוא, וזאת כדי לדייק את זה. אתם במשטרה ביקשתם שתהיה הגדרה כללית של עיסוק בקנאביס ואז יהיה גם מיצוי, הכנה, תיווך, השמדה. אלה הפעולות לגביהן עשינו את ההסדרה בפרקים האלה ולכן לא רצינו להרחיב את זה מעבר. השאר יישאר כרישיון כללי לפי הפקודה. לכן בשלב הזה, כיוון שאין בחוק הזה הוראות מיוחדות לגבי הפעולות האחרות, אני חושבת שנכון להשאיר את זה כך. שוב, ככל שזה ייכנס לתוך הפקודה, מן הסתם זה כבר יהיה חלק מההוראות שהפקודה תחיל ואם לא, נצטרך למחוק את זה מהפקודה ולהוסיף את זה כאן. השאלה אם אתם חושבים שגם בשלב הזה כבר יש רלוונטיות להגדרה עיסוק בקנאביס.

אנחנו חושבים שדברים כמו השמדה או מיצוי או הדברים שאני רואה שלא נכנסו כי חלק הכנסנו והשלמתם בנוסח, מבחינתנו הם דברים חשובים.

בוא נגיד שאם ההצעה הזאת תעבור בקריאה שנייה ושלישית ולא נעשה את השינוי אלא בנוסחה כפי שהיא היום, הפעולות האלה יהיו חייבות ברישיון מכוח ההוראות של פקודת הסמים המסוכנים. זה לא גורע מהחובה. זה לא שאלה הופכות להיות פעולות מותרות.

אני חייבת לומר שאני מסכימה עם המשטרה. גם גידול של קנאביס אסור לפי הפקודה. ברגע שאת כן מוציאה את הקנאביס מתוך הפקודה כי את כן נותנת לו הוראות מיוחדות, לכן לכל פעולה שהיא גם להשמיד את הקנאביס, צריך רישיון. זה נראה לי הכרחי. כל התהליך הזה של ייצור, להפיק, להחזיק, לשנע, לנפק ויתווך וכל הדברים האחרים שהם הציעו, כל פעולה שנעשית בקנאביס, אם יש לנו כאן חוק ספציפי לקנאביס, זה החוק שמתייחס לזמן הזה ולכן פקודת הסמים המסוכנים היא יותר כללית. אני במקצועי עורכת דין ואת יודעת שבסוף כאשר יש חוק כללי ויש חוק ספציפי, החוק הספציפי גובר ולכן אם אנחנו מתקנים, צריך לתקן את זה לכל אורך השורה ולא לדלג על פעולות. אני לא מכירה את כל הפעולות אבל אני אשמח שתאמרו. אם כל כך פירטתם, אז בואו נפרט כבר את כל הפעולות עד הסוף.

אני מקבל את ההערה. בסוף אתם הולכים להוציא רישיון ספציפית לכל אחד או שזה רישיון שיכלול את כל הדברים ביחד.

אני מניחה שיהיו תקנות.

יהיה רישיון מיוחד להשמדה?

יכול להיות.

כן. יש רישיון לכל סוג עיסוק. ולכן, אם נכנסים לפרטי פרטים של סוגי עיסוק, אפשר לפספס ולא להכניס את כל סוגי העיסוק.

אפשר לומר "לרבות". אני מפחדת מהאירוע הזה. אני חייבת לומר לך היושב-ראש - קצת איחרתי ואני מתנצלת – שאני מאוד מפחדת מהאירוע הזה. אני מאמינה שקנאביס לצרכים רפואיים הוא חשוב וצריך להוזיל אותו ולאפשר לאנשים להשתמש בו כשהם צריכים אבל אני מאוד מתנגדת ללגליזציה ואני מאוד חוששת. לכן צריך מאוד להיזהר כאן כי אנחנו עלולים למצוא את עצמנו יותר מזיקים מאשר מועילים ואני רוצה שנעשה את זה באמת לתועלת ולא לנזק. מישהי כאן אמרה שלא כדאי לפרט כל כך שמא נפספס משהו, אבל אפשר לכתוב "לרבות" למרות שזה קצת בעייתי. אם את מחלקת רישיונות לכל דבר ודבר, אז מה תכתבי "לרבות"? אני לא יודעת איך מנסחים את "לרבות" ברמה המשפטית.

אנחנו נשאיר את הפעולות שעל פיהן אנחנו מסדירים בחוק הזה. נאמר לרבות לפעולות נוספות שמופיעות. אני מראה שבסיפה כתוב רישיון שיינתן לפי הוראות הפקודה או לפי הוראות חוק זה. כלומר, ממילא הסעיף הזה הוא כללי גם לגבי הפקודה וגם לגבי הפעולות.

אני עדיין מבקשת שייכנסו הפעולות.

כן. אמרתי שנוסיף את הפעולות שהמשטרה ביקשה.

בסעיף הזה נדבר רק על העוסקים בתחום?

כן.

לא נוגע למטופלים.

לא.

זה רישיון. זה לא מרשם.

יהיה פרק נפרד.

רק שלא יאמרו לי שאסור לי לרסק את הכדור ולתת לילד.

זה אסור לך ואני מקווה שאתה לא עושה את זה.

הרוקח ממליץ על זה.

הכדור הוא עבור הילד או עבורך?

עבור הילד. כשהולכים לבית מרקחת, הרוקח ממליץ לרסק את הכדור ולתת אותו לילד בכפית עם פטל.

דבר נוסף שיהיה לקראת קריאה שנייה ושלישית, הוראות כלליות לגבי רישיון. ברגע שבחקיקה יש סמכות לתת רישיון, הסמכות הזאת, כבר לפי חוק הפרשנות, כוללת את האפשרות לבטל את הרישיון, להתנות אותו בתנאים, אבל בכל זאת בדברי חקיקה שונים בהם יש רישיונות, יש הוראות ספציפיות לגבי כל הליך הטיפול ברישיון שזה איך מבטלים רישיון, איך מתלים, איך אפשר לתת רישיון ולקבוע בו תנאים מסוימים. לכן אנחנו נבחן אם די בהוראה הכללית או שאנחנו רוצים גם לקבוע כאן הוראות נוספות לעניין הרישיונות האלה. שוב, כאמור, זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אני שואלת כי בפרק 3(א) סיפה כתוב "אלא לפי רישיון שניתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים". אני מניחה שבהוראות פקודת הסמים המסוכנים יש את כל מה שאת אומרת.

אם זה רישיון שניתן לפי החוק שלנו.

אז אין.

בדיוק. לכן אנחנו נבדוק את זה. כמו שהערתי בהתחלה אנחנו נחליט אם זה יישאר כחוק נפרד ואז נצטרך יותר לרוקן את הפקודה מההוראות הרלוונטיות לקנאביס רפואי או שניקח פרק-פרק בפקודה ואז התפירה תהיה פחות גסה.

יותר פשוט.

אני רק אומר שמבחינתנו בשורה התחתונה זה צריך להיות כמו בפקודת הסמים, בסעיף 25(ג) שמבהיר את זה.

תנאים ברישיון. גם כאן אתם הערתם לעניין הסעיף הזה אבל אתם מבקשים שכל בעל רישיון יעבור בדיקה ואני שואלת כי היום ממילא מבחינתכם כל בעל רישיון עובר בדיקת מסוכנות.

נכון.

אבל זה לא כתוב.

זה יהיה כתוב בצורה מסודרת.

אתם רוצים להפוך את זה לבדיקה.

חברת טריכום בע"מ. יש לי הערה על 3(ב). בתחילת הסעיף רשום שתוגבל כמות הקנאביס. האם זו הגבלה לכמות הגידול? האם זה מתייחס גם לכמויות הייבוא?

זה תלוי ברישיון שלך.

לי כרגע יש רישיון לגידול.

אז ההגבלה היא לעניין הגידול. אם אתה רוצה גם לייבא, תגיש בקשה לרישיון.

עד היום לא הייתה הגבלה בכמויות הגידול. מה יוביל את ההגבלה?

אתה יכול לגרום למחסור. אם הם יהיו מוגבלים, יהיה לנו מחסור.

אנחנו לא משנים. כבר היום יש הגבלות. אדרבה, אנחנו קובעים כאן שההגבלה תיקבע על מה שהוא מבקש בבקשה שלו אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לחרוג מזה.

נכון להיום אין הגבלה.

הבנתי שכן.

אני לא יודע לגבי הייבוא כי אני לא יבואן אבל מי שרוצה יכול מחר להגיש בקשה לרישיון לייבוא ולייבא את הכמות שהוא מבקש.

אתה מבקש את זה ללא הגבלה?

היום אני מבקש 500 ומחר אני אבקש 100.

ואם יחליטו אם לתת לך את ה-500 ואת ה-100.

אני רק שואל על בסיס מה התחשיב הכללי הולך להיות, לפיו יגבילו. האם זו הצריכה השנתית של המטופלים ברישיון בארץ?

אני שוב מקריאה את הסעיף. "ברישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות תוגבל כמות הקנאביס". באופן כללי הרישיון הוא לא פתוח לכל כמחות. "ההגבלה תיקבע על פי הכמות שציין בעל הרישיון בבקשה למתן רישיון". אם אתה רוצה לייבא 1,000, אתה כותב 1,000. "אלא אם כן החליט המנהל לקבוע כמות אחרת בהחלטה מנומקת בכתב".

הוא יסביר לך למה.

אתה מגיש בקשה. הוא אמור לקבל את הבקשה שלך ולהנפיק לך רישיון בהתאם לכמות שביקשת. המנהל חושב שהכמות הזאת לא סבירה, הוא ינמק ויקבע כמות אחרת ברישיון. זו ההוראה.

חברת בזלת. אנחנו יצרן. הוראה לא ישימה. יש כאן חוסר הבנה של תהליכים. אתם כאן כותבים שסעיף שניקח את הפרשנות הכי דווקנית שלו, לצורך העניין עכשיו לטוני יש 1,000 שתילים והשתיל הנהדר הזה הניב 150 גרם. לא 50, לא 70 אלא 150 אבל הרישיון שלו לצורך העניין הוא הוא פחות ולכן לגופו של עניין הוא עובר על הרישיון. זה תהליך. אני מכניס קנאביס, אני מוציא קנאביס.

היום הרישיון שלך הוא ללא הגבלה?

יש מגבלה. לדוגמה באחסון יש מגבלה על איקס טונות לפי הגודל ולפי התנאים.

ובגידול אין מגבלה?

בגידול הם מגדלים.

המגבלה היא ארצית. היא פונקציה של גודל.

אני מדברת כרגע על גידולים בכלל. נכון, זה משתנה לפי שמש וגשם אבל באופן רגיל יש לך חממה אחת או 20 חממות? דונם או 20 דונם? אני מניחה שכן יש לך פרופורציות. אני מניחה שלגבי גידול הכמות היא לא לפי כמות קנאביס אלא לפי שטח או לפי כמות צמחים. נשמע את אנשי המקצוע אבל אני מניחה שההגבלה תהיה לא על כמה הוא הצליח להנפיק.

אני מעריך שאף אחד לא יחפש 50 גרם נוספים.

מותר לך שני דונם, מותר לך דונם, בוא נשמע את אנשי המקצוע, אבל אני מניחה שיש הגבלה. הוא לא יכול עכשיו לגדל בלי סוף. צריכה להיות מגבלה כזו או אחרת.

אתם אומרים אנשי המקצוע. טוני מגדל.

לא, אנשי מקצוע שיודעים. מה קרה עד היום? אנחנו לא ממציאים משהו חדש.

המצאתם. הרבה דברים הזויים.

בסדר, משרד הבריאות או מישהו אחר שאחראי על ההנפקה, שיסביר לנו.

כיום בכל רישיון עיסוק יש הגבלת כמות שנקבעת בעיקר על פי תפיסת האבטחה של המשטרה שמסתכלת על סידורי האבטיחה במקום והיא אומרת מה הכמות שאפשר בהתאם לסידורי האבטחה במקום.

זאת לא השאלה. אני שואלת דבר אחר. הבנתי איך זה הולך במחסן. את אומרת שבמחסן הוא יכול לאחסן איקס קנאביס בצורה כזו או אחרת. השאלה היא איך מגבילים בגידולים. האם מגבילים לפי גודל השדה? לפי מספר הנטיעות? לפי מה מגבילים?

כמות שתילים.

הנה התשובה.

זו בדיוק הדוגמה שאיתי נתן. שתיל אחד נותן 50 גרם והשני פחות.

אבל זה לא לפי הגרמים אלא לפי השתילים. יש לך מספר שתילים וכמה שיפיקו, יפיקו.

אנחנו נשתול 100 שתילים משני זנים. מזן אחד 100 שתילים יפיקו חמישה קילו - - -

אבל גם היום אתה עושה את זה. גם היום אתה לא יודע. אתה מהמר.

זה אותו מספר שתילים. אני לא מהמר. בטיפול יותר טוב ובדישון נכון יותר - - -

זה כבר עניין שלך.

אתה תפיק יותר.

תשנו לכמות השתילים ולא לכמות הקנאביס. כאן רשום לפי כמות הקנאביס.

לא. הכוונה היא לפי העניין. ברור שכאשר זה במחסנים, מגבילים.

הוא צודק. צריך לשנות כאן את המינוח.

כמות הקנאביס לפי העניין אולי.

שמשרד המשפטים יחליט כאן.

זה עובד כך גם היום.

זה לא תמיד עובד כך היום.

אני מסכימה איתך שצריך לתקן.

הכמות לא רשומה.

לגידול את לא יכולה כמות.

זה די ברור. לי זה מאוד מאוד ברור אבל אם תרצו לדייק את זה בהמשך, נדייק את זה.

ההגדרה של קנאביס כוללת את כל השלבים. למה אתה החלטת שקנאביס זה מה שהניב השתיל ואני אומרת שהקנאביס הוא השתיל. הכוונה היא שתוגבל הכמות לפי יחידות שיחליטו במשרד הבריאות.

בסדר, אז רטוב ויבש. זה הבדל של משקלים עצומים.

אבל ההגבלה כתובה לך ברישיון. זה לא שאתה לא תדע. אתה יכול לבקש ברישיון הגבלה על רטוב או יבש.

אני רק אומר לך שבסעיף 2 כתוב אתר גידול שהותר לגדל בו קנאביס. לא כתוב שתילים. זה שכתוב שהותר לגדל קנאביס, המשמעות היא שמותר שתילים של קנאביס. נכון? לכן גם כאן זה יהיה אותו הדבר.

חברת טו-גדר, אני מנהל האיכות של החברה. היום ברישיון רשום לכם, לשניכם, מספר השתילים. לא רשומה הכמות.

נכון. זה מה שאמרתי.

מספר השתילים - כמה שתגדלו, זה מה שיוצא. זה הרישיון שלכם.

זו שאלה אחרת אם יש לכם בעיה עם ההגבלה. נשמע מבין השורות שיש לכם בעיה עם ההגבלה ברישיון וזה כבר משהו אחר. אם אנחנו קובעים שיש הגבלה ברישיון, אני לא חושבת בעיה בנוסח כפי שהוא כתוב.

אני חושב שאולי כדאי לנסח את זה בתת סעיף. למדנו לאורך השנים – ויש המון שנים ללמוד במשרד הבריאות – שיש רצוי ויש מצוי. מה שכתוב בחוק ואחרי כן איך מפרשנים אותו, ואפשר לראות עשרות עדויות לאורך השנים במשרד הבריאות בנושא קנאביס, אלה שני דברים שונים.

מה אתה רוצה לכתוב באופן מפורש?

שיהיה רשום שזה על בסיס מספר השתילים או איזשהו נוסח ברור.

לא נצא מזה.

זה מה שכתוב לך היום ברישיון.

תסתכל בסעיף 2, בהגדרות. הרי אתה לא מגדל קנאביס אלא אתה מגדל צמחים. כתוב אתר ייצור, מקום שהותר לייצר ולארוז בו מוצרי קנאביס. אתר גידול, מקום שהותר לגדל בו קנאביס. לכן הקנאביס הוא גם השתילים.

אני אתן דוגמה מתקנות המרשמים שיצאו. קבעו מרשם דיגיטלי פתוח, קבעו שרופא יוציא מרשם למטופל, יחידות יק"ר בכל קופות החולים, בפועל קיבלנו מאוד מאוד מיותר קיבלנו הרבה מאוד שינויים שנכנסו בדקה ה-90 ועד שהם לא קרו לא ידענו שהם קיימים. אני למדתי שאם זה לא כתוב בצורה מפורשת בחקיקה, זה כמו שלא כתוב בכלל ומחר יתנו את זה וייתנו לזה פרשנות.

יש דרך לכתוב חקיקה. בחקיקה אי אפשר לכתוב הכול בצורה מפורשת. לפעמים ככל שאתה מפרט, אתה גורע ממצבים אחרים. אני מבינה את ההערות שלך לגבי מרשמים, אנחנו נגיע לזה, אבל לדעתי זה לא המקרה שצריך לפרט מהו הקנאביס, שהכמות שלו תוגבל. לכולנו ברור על מה מדובר.

אני עוברת לסעיף 4 בו התחלתי וביקשתי מהמשטרה להתייחס. היום כל בעל רישיון עובר בדיקת מסוכנות. נכון?

כן. דיברנו על כך שזה יהיה כתוב בצורה מפורשת. בהמשך להערה שלך קודם, מה שלא כתוב בצורה מפורשת, מגביל אם הוא יהיה כתוב בצורה מפורשת. אצל המשטרה מטבע הדברים, הדברים הפוכים. אם אין לנו הסמכה בחוק ולא נכתבים דברים באופן מפורש, בעיקר לאור זה שדנו בחוק חדש והעלינו את הדברים, זה גורע מסמכות המשטרה. אני אומרת את זה לגבי הסעיף הזה ואני כנראה אומר את זה גם אחר כך.

בפקודה יש היום הוראה שמאפשרת לכם לעשות בדיקת מסוכנות לכל בעל רישיון?

כן.

בתוספת השנייה מפורטים התנאים לרישיון ואתם מבקשים שבכל סוג מסוגי הרישיון יתווסף עוד סעיף של בדיקת מסוכנות.

כן.

משרד הבריאות, אתם מתנגדים לזה? אתה מוכן להוסיף את הסעיף הזה של בדיקת מסוכנות בכל שלב?

נציע נוסח.

כן. תציעו נוסח ונראה. אם זה משהו שאתם ממילא עושים היום, אני מנסה להבין מה הצורך להוסיף את זה כאן.

כי עושים כאן חוק חדש. אתה עושה כאן חוק חדש ואתה צריך שהוא לא יהיה פרוץ.

שלא יגידו אחר כך שזה לא כתוב בחוק.

בסדר הבנתי.

זאת עוד דוגמה לצורך לסנכרן בין שני החוקים. ספציפית בנשוא סמכויות המשטרה, גם אם הולכים לחקיקות נפרדות, הפיצול של סמכויות המשטרה בפקודת הסמים המסוכנים לבין החוק הזה, בוודאי את זה צריך לסדר.

בגלל שאתם כל פעם שולחים לתוספת השנייה,. האם אתם מתייחסים כאן עכשיו לגיל 18 או שמחכים לסעיף 31? יש לי מה לומר לגבי זה.

כשנגיע לתוספת השנייה, נעיר על זה. עכשיו זה הסעיף שקובע מהי התוספת השנייה. נגיע לתוספת עצמה ולהוראות המהותיות שלה.

משרד הבריאות ביקש להוריד את הסמכות לקבוע נהלים לעניין הליכי רישוי. הם אומרים שמבחינתם די במה שיש ולכן אנחנו מורידים את זה.

לא. אני מבקשת לדייק. ציינו שהסמכות של הרשות המבצעת לקבוע נהלים היא סמכות שקבועה כללית. הציון המפורש שלה כאן גורע גם בהקשרים אחרים.

לכן הכנסנו כאן.

אני לא מבינה מה אמרת. קודם אמרת שבגלל שיש חוק ספציפי. סעיף (ב) מתייחס לקנאביס למטרות רפואיות והוא לא מתייחס בכלל לדברים אחרים. לכן בעיניי זה לא נכון להוריד את זה. הוא אומר "רשאי" והוא לא מחייב אותו.

אני מדברת על הדין המינהלי ועל הסמכויות בכלל של הרשות המבצעת לקבוע נהלים. זו סמכות שקיימת וחובה לעשות את זה. ברגע שכותבים שכאן יש "רשאי לקבוע בתחום הזה", זה עשוי להיחשב הסדר שלילי שבכל הקשר אחר אסור לנו לקבוע נהלים.

אבל זה קיים בדיני חקיקה רבים שנותנים סמכות ספציפית לקבוע נהלים. שוב, זו החלטה שלכם. את צודקת שממילא יש את הסמכות הטבועה של מנהל לקבוע נהלים.

זה גם יכול להיות הפוך. יכול להיות שזה לא נכתב כאן ויש כאן חוק ספציפי. איך שאני למדתי, אבל למדתי מזמן, זה שכאשר יש חוק ספציפי, אתה הולך לחוק הספציפי ולא לאחריות הכללית.

אני חוזרת לסוגייה המשפטית התיאורטית נטו. סמכות הרשות המינהלית לקבוע נהלים לעבודתה. זאת סמכות כללית. היא לא דורשת אזכור בחקיקה. לכן אמרנו שאנחנו סבורים שזה לא נכון לכתוב את זה לא כי אנחנו חושבים שלא נכון שיהיו נהלים. שבזה יהיה נהלים ובכל דבר שהרשות המינהלית עושה, ראוי שיהיו בה נהלים.

אני מסכימה איתך אבל יש חוק ספציפי.

עדיין יש המון דברי חקיקה אחרים שקבעו הוראה כזאת ולכן לא רצינו להימצא במצב שיאמרו שכאן אין.

כחברת כנסת אני חייבת לומר שאני לא חושבת שצריך למחוק את זה.

בעיניי זה לא גורע אם כותבים את זה.

מכבדת את הדעה של טובים וחכמים ממני שסבורים שיש לזה מקום. אשמח שלפחות תהיה כאן אמירה שאין כאן סתירה.

לפרוטוקול. כולנו מסכימים שאין כאן פגיעה. אין כאן הסדר שלילי. כולנו מסכימים לזה וזה יופיע בפרוטוקול.

אני גם אתייעץ עם הנסחית באמת עושה את כל דברי החקיקה ומכירה בצורה רוחבית מה נהוג עכשיו, אם צריך את ההוראה הזאת או לא, ולפי זה נחליט.

מטופל, המרכז הארצי לקנאביס רפואי. אני רוצה להעיר הערה מצד המטופלים לגבי ההגבלות בכלל. כל הגבלה וכל בירוקרטיה בסופו של דבר עולה כסף ואנחנו משלמים אותו. גם כך היום המחיר הוא מטורף. אני לא אומר שלא צריכות להיות הגבלות, אבל כל הגבלה צריכה להיבחן גם לפי ההיבט של איך זה משפיע עלינו. אתם מדברים כאן על כלכלה ואני מבין את זה, הכול טוב ויפה, אבל זה משפיע עלינו ובסופו של דבר זה יוצא מאיתנו.

אתה צודק. יש לנו כאן אתגר למצוא את האיזון הנכון.

בדיוק. איזון נכון בין הבריאות שלך לבין זה שלא תקבל משהו מקולקל.

צריך להתייחס לנושא הזה כי הוא לא עולה מספיק.

אגב, הרבה פעמים, גם בדיונים קודמים, לפעמים תעשייה שטוענת על הכבדה מסוימת, ההכבדה הזאת נעשית כדי להקל על המטופלים דווקא.

כל החברות יעמדו בתנאים וזה יושת עלינו.

אם מותר לי להגיד, החוק הזה נכתב בשבילך. כלומר, החוק הזה נכתב כדי שזה יקל עליכם ולא כדי לפרנס אחרים. בעיניי הוא בא כדי להוריד את המחירים, כדי להקל על אלה שצריכים את המוצר הזה. בין היתר זה גם להגן עליכם, שאלה לא יהיו מוצרים לא טובים ולא ראויים או ייעשה בזה שימוש לרעה כדי לצבור רווחים וכדומה. לכן אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין הרגולציה, בין הצורך בפיקוח וכל הדברים האלה לבין המחיר.

תודה רבה.

אני עוברת לסעיף שמדבר על תוקף הרישיון. יש לי כמה הערות ולכן לפני כן אני אקריא אותו כדי למסגר את הדיון.

יש לנו ב-זום את נציגת מכבי, רבקה כהן סברו שרוצה להעיר הערה על משהו שכבר דיברנו עליו.

כן. בוקר טוב. הייתה לי שאלה. הזכרתם את נושא בדיקת המסוכנות לעניין בעלי רישיונות. רציתי לדייק ולשאול האם מדובר רק ברישיונות או גם במסלולי מרשמים. הרבה מאוד מההתוויות הן במסלולים מאושרים והשאלה היא האם גם שם תיקבע החובה לעשות בדיקת מסוכנות ומי יעשה אותה בפועל.

לפי הצעת החוק הכוונה היא שכולם יהיו במרשמים ולא יהיו יותר רישיונות למטפלים. לכן זה לא רלוונטי.

דיברתם על בעלי רישיונות.

גם היום אנחנו לא בודקים מטופלים. זה רק ברישיונות עיסוק.

אני אקריא את הסעיף של תוקף הרישיון ואז אני אעיר את ההערות.

5. תוקף הרישיון

תוקף רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יהיה כמפורט להלן:

(1) רישיון ראשון יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, והמנהל רשאי לתיתו לתקופה נוספת של שנה לכל היותר בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת.

(2) חידוש הרישיון בתום התקופה כאמור בפסקה (1) יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים.

כלומר, רישיון ראשוני יכול להינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, המנהל יכול להחליט שעדיין הוא רוצה שזה יהיה איזשהו שלב ראשוני ולתת לעוד תקופה נוספת של שנה, אבל הוא צריך לנמק למה שנה פלוס שנה. אחר כך הכלל הוא שאחרי התקופות הראשוניות האלה, בין אם זה שנה ובין אם אלה שנתיים מקסימום, יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים.

הדיונים בסבב הקודם על כך היו ארוכים. המטרה בקביעת תקופה קבועה הייתה כדי לייצר ודאות. משרד הבריאות כן מבקש בכל זאת להשאיר את הגמישות ולקבוע שזה עד שלוש שנים. כלומר, המנהל יכול לתת את הרישיון הקבוע לתקופות קצרות יותר.

היו גם שתי הערות לגבי הסעיף הראשון כשאומרים שבהתקיים נסיבות המצדיקות זאת ביקשו נימוק למה להאריך את התקופה הראשונית וגם לפרט מה זה נסיבות שמצדיקות.

אני מבקשת עוד משהו. יכול להיות שזה בסעיף אחר ועדיין לא ראיתי אותו. גם אם אתה נותן לו פחות משלוש שנים, יש כאן פיקוח ואחרי שנה-שנה וחצי הוא לא עומד בכל הדרישות ואז כמובן שאפשר לקחת לו.

ברור שאפשר לבטל רישיון.

תקופה שלא תפחת מ-, זה משהו שאתה חייב לתת שלוש שנים.

אנחנו מבקשים להוסיף "אלא אם כן התקבלה אינדיקציה חדשה אודות המבקש שעלולה לשלול את המשך עיסוקו".

ברור שאם אתה נותן רישיון לשלוש שנים ומישהו פועל בניגוד לרישיון ולא עמד בתנאי הרישיון - אלה בדיוק הסעיפים עליהם דיברתי ושאלתי שאם צריך להוסיף אותם לגבי הסמכות לשלול רישיון – העובדה שהרישיון הוא לשלוש שנים, וגם אם הוא היה לשנתיים או לשנה, אתה יכול אחרי חודש לשלול לו את הרישיון.

לדעתי זה סותר ולכן את לא יכולה לכתוב שלא תפחת מ-.

השלב שאתה נותן את הרישיון, התוקף הראשוני שלו. זה כמו רישיון נהיגה.

עזבי את הראשוני. אני בסעיף 5(2). לגבי סעיף 5(1) אני מסכימה, זה ברור לי ואני גם מבינה את המגדלים. אני אומרת שבפסקה (2) כשאת כותבת שלא תפחת מ-, ברמה המשפטית לפחות זה כן מגביל מאוד את היכולת לעצור. אם את לא רוצה עד שלוש שנים, תכתבי עד לארבע שנים ואז יש לך את הטווח.

אולי תעשי השוואה לרישיונות אחרים כמו רישיון נהיגה.

רישיון נהיגה ניתן לתקופה.

ואפשר לשלול לך. יש סמכויות למערכת אכיפת החוק.

השאלה כאן היא האם מראש הרישיון יכול להינתן לתקופות קצובות קצרות ואז זה יוצר בעיה אצל בעל הרישיון. אם הוא בא ומבקש רישיון והמנהל אומר שהוא נותן לו רישיון לחצי שנה, אם זה לייצוא, אז מה. הוא מסתבך?

אני לא יודעת כמה זמן לוקח לגדל.

יום אחרי תתקבל אינדיקציה.

עם זה אין בעיה. עניתי על זה. הרישיון יינתן לתקופה שלא תפחת משלוש שנים וזה קיים באין ספור דברי חקיקה. רישיון לעיסוק במיזוג אוויר, בתיווך, ניתן לתקופה של.

במשך. לתקופה של אבל לא שתפחת מ-

אפשר להגיד לתקופה של שלוש שנים. זה אותו דבר. תקופה קצובה של שלוש שנים. לתקופה של שלוש שנים. זה אולי ניסוח יותר מעודן אבל זה אומר בדיוק את אותו הדבר. רישיון הוא לתקופות קצובות של שלוש שנים.

זה הגיוני. אני גם מבינה את המגדלים למרות שאמרתי שאני נגד לגליזציה. בסוף כן צריך את הביטחון וצריך שזה לא יהיה כל כך יקר למשתמשים. לכן כאשר יש לך אינדיקציה, את לא פוסלת רישיון אלא את צריכה לעבור תהליך כדי לפסול את הרישיון. בסוף גם לצד השני מגיעה האפשרות. את לא תעצרי רישיון רק אם אינדיקציה שיש איזשהו חשד למשהו.

לא. אני כרגע לא מדברת על טיב האינדיקציה.

הוא לא עמד בתנאים.

אם הוא לא עמד בתנאים, אפשר לבטל.

אני לא מדברת על זה שיהיו שימועים וכל ההליכים. אני מדברת על כך שתהיה אפשרות, אם תהיה אינדיקציה מספיק טובה, - תסמכו עלינו שזאת תהיה אינדיקציה מספיק טובה - אז תהיה לנו האפשרות.

לכן אחת לשלוש שנים, זה כן ייתן להם את האפשרות.

את רוצה שתהיה לך את האפשרות מראש לתת רישיון לתקופה קצובה קצרה?

לא.

או את רוצה שתהיה לך את האפשרות שאם יש אינדיקציה בתוך תקופת הרישיון תוכלי לבטל.

שנה ושלוש שנים זה בסדר.

זה לא הסעיף שמבטל את הרישיון.

אני יכול להוסיף, ואולי זה ירגיע מעט את חברת הכנסת, שגם במהלך תוקף הרישיון, בלי קשר לנושא של האינדיקציות המשטרתיות, המגדלים והיצרנים עוברים מבדקים.

כן. פיקוח. בירוקרטיה.

מבדקים. זה יכול להיות מבדק פתע, זה יכול להיות מבדק מתוכנן. אנחנו בפיקוח מלא.

משרד המשפטים. אני חושב שזה לא נכון שמבחינת הרשות יהיה או מצב של ביטול או מצב של שלוש שנים כי לפעמים יש מצבים שהם מצבי ביניים וזה נכון לתת לתקופה קצרה יותר כי זה יותר מידתי. זאת אומרת, זה הדבר הנכון. יכול להיות שיש חשש שהמגדל לא פועל כמו שצריך ורוצים לתת הזדמנות נוספת של שנה ולא של שלוש שנים.

אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון וזה ההסדר הנכון. תמיד למערכת אכיפת החוק יש את היכולת לבטל במקרה שיש הפרות ולבדוק את התנאים.

החוק מדבר במפורש. הוא אומר לתקופה שלא תפחת משלוש שנים. זה כאילו טאבו ואי אפשר לדעת בזה. אני מדברת סמנטיקה.

שיניתי את הנוסח. לתקופה של שלוש שנים.

החוק גם רושם בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת.

זה לגבי השנה.

זאת אומרת שאם אין נסיבות מצדיקות, גם לא יהיו שלוש שנים.

לא. זה כתוב רק לפסקה (1) ולא לפסקה (2).

על הרישיון הראשוני.

אנחנו צריכים לייצר כאן איזשהו תהליך של ודאות ולא משהו אמורפי.

שי, מדובר על מישהו שכבר עבר את השנה הראשונה של הרישיון ועוד שנה אם היו נסיבות. הוא כבר במערכת.

לכאורה מי שקורא את זה, אחרי שנתנו לו את (1), הוא מיד צריך לתת את (2). צריך כמובן לכתוב בתנאי שעמד.

כתוב בתום התקופה כאמור בפסקה (1). ברור שזה בתנאי שהוא עמד. זו בקשה חדשה שבוחנים את התנאים שלה. זה לא אוטומטי.

לכאורה זה כן נראה אוטומטי. כאשר קוראים את (2), זה אוטומטי. "חידוש רישיון בתום התקופה האמורה יהיה לתקופה של". נדמה כאיל וזה אוטומטי כי אין על זה תנאים. אולי כאן ייכנס משרד המשפטים. בעיניי זה לא שאחרי שגמרנו את התקופה הראשונה אוטומטית מגיעים לשלוש שנים. זה תהליך שצריך לעבור אותו. צריך להיות משהו כדי שההתמשכות לא תהיה אוטומטית.

אני חושב שהרשות צריכה יותר מגוון של כלים, גם כלים יותר מידתיים כי יכול שבמצבים מסוימים יחליטו לבטל, אם הייתה להם סמכות להאריך בשנה.

נכון, לכן חסר לי את זה בפסקה (2).

נכון. אפשר לעשות שברירת המחדל תהיה שלוש שנים אבל מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

לא התכוונתי לזה.

בואו נתקדם. אני חושב שבעניין הזה זה מידתי וזה הגיוני. כבר דנו בדברים האלה.

גם אם דנו, לא הייתי בדיון.

מגישים בקשה לחידוש רישיון ואתה צריך לעמוד מחדש בכל התנאים בכל התנאים. זה שזה על סמך התקופה הראשונית לא נותן לך אוטומטית הארכה לשלוש שנים. גם את זה אני אבדוק.

תבדקי כי בעיניי זה נדמה כאילו הכול קורה בפסקה (1). הוא עומד וברגע שהוא עמד ומסיים את השלוש שנים, אוטומטית מאריכים לו.

זאת לא הכוונה ואנחנו נסדיר את זה.

התייחסת להערה שאנחנו שלחנו לגבי סעיף 5(1) לא הבנתי מה המסקנה שמתגבשת.

אמרתי שחברי הכנסת צריכים להחליט.

מה הייתה ההערה?

בנוגע לאמורפיות והניסוח המאוד מעורפל, במינוח "בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת", אנחנו לא כל כך מבינים מה המשמעות של זה. אנחנו יודעים שזה באמת דבר שיכול לתת כאן המון פתח גם לרגולטור ולמי שיוסמך כאן לתת את זה. אנחנו לא כל כך מבינים מה זה אומר.

אפשר לכתוב מנימוקים שיירשמו. זה קצת יותר חלש.

זו הייתה אחת ההצעות שלנו בהתייחסות, לכתוב מנימוקים שיירשמו, אבל זה לא כתוב.

אפשר לשנות את זה. כלומר, זאת תהיה שנה פלוס עוד שנה מנימוקים שיירשמו.

אני עוברת לפרק של הגידול והייצור. אין לי הערות עליו. למישהו יש הערות?

אני רוצה להעיר.

רגע. אני לא מהירת חשיבה כמוכם ולקחתי רגע לחשוב מה אתה אומר. אמרת מנימוקים יירשמו, אבל זה חייב להיות בסטנדרטיזציה מסוימת. מה זה מנימוקים שיירשמו?

כבר בדיון הקודם עורכת הדין עדי רוזנפלד דיברה בהקשר הזה על המשמעות של יצירת ודאות במסגרת הצעת החוק הנוכחית, שזה בוודאי יתרון משמעותי.

אתה צודק. לכן יש את סעיף (2). אני איתך. אתה צודק. גם אמרתי את זה למשרד המשפטים.

את מדברת על סעיף 5(2)?

כן.

סעיף 5(2) הוא פועל יוצא של סוף סעיף 5(1). הוא נגזרת שלו.

על זה היה לנו קודם דיון. כלומר לגבי (2), מרגע שסיימת, הגשת בקשה, עמדת בכל התנאים, יתנו לך שלוש שנים, לא אולי ולא בערך אלא יתנו לך שלוש שנים ואז כמובן אחר כך עוד שלוש שנים. זה ודאי. אני מסכימה איתך ולא רוצה שיהיה אולי, בערך, כמעט. אם יש משהו שלא עמדתם בו, אז בוודאי להפסיק אותו. ב-(1) זאת בחינה. תקשיב, אני חושבת שמדובר בחומר ובסוף בעיניי זה חומר מסוכן ואני לא רוצה שכל אחד יעש המה שהוא רוצה.

איפה הסכנות שלו?

לא משנה. זה לא הוויכוח. אני איתכם כאן כדי לקדם. בסוף (1) אומר שנעשה את הכול רישיון מיידי. לא. אנחנו רוצים ב-(1) שרישיון ראשון יינתן לתקופה על שנה כי אז נבחן ואז נראה אם מה שאתה אומר באמת מתקיים ולכן אנחנו רוצים את זה לשנה. ביקשתם כאן עוד שנה אוטומטית נוספת, ב-(1), עוד לפני שזה עבר לקבוע. בעיניי צריכה להיות סיבה מצדיקה למה אתה יוצא מן הכלל, למה כאן ניתן לך רישיון זמני רק לשנתיים ולא לשנה.

אנחנו מיושרים על זה לגמרי.

אתם אומרים אותו הדבר.

כן. אתם אומרים אותו הדבר. השאלה אם זה יהיה מנימוקים שיירשמו, נסיבות מצדיקות, ואם אפשר לפתור את זה בעניין של נימוקים שיירשמו, אני חושב שהכול בסדר. זאת סמנטיקה אבל מהסוג שאני לא רואה בה השפעה.

זו סמנטיקה מאוד משמעותית. סעיף ההגדרות הוא מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך.

קיבלת. אין בעיה.

אני יכול לחזור לסעיף 6? בשני הדיונים הקודמים התייחסתי בסעיף 6 במפורש ושאלתי למה לא לאפשר גידול פרטי רפואיים. זו הדרך היחידה להנגיש את הקנאביס גם לחולים מעוטי יכולת. אני מבין את החשש של המשטרה ולכן אני מציע שכל חולה שירצה לממש את האפשרות לגדל לעצמו, ילך לתחנת המשטרה באזור מגוריו ויחתום שם על תצהיר, על טופס, שהוא מתחייב שזה לשימושו האישי בלבד. כך אם מוחמד לא בא על הסוחרים, הסוחרים יבואו אליכם. הסוחרם הפוטנציאליים. אם יש מטופל שיש לו מחשבות לגדל ולמכור, עצם הידיעה שהוא הולך להירשם במשטרה, אני מאמין שזה יעלים לו את המחשבות האלה.

שוב, אני מקווה שהוועדה לא מתעלמת ממעוטי היכולת. יש המון מטופלים שלא יכולים להוציא מאות ואלפי שקלים בחודש על התרופה ולכן הם מוותרים על התרופה או קונים שקית, מוכרים אותה בשוק השחור במחיר כפול, בלית ברירה הופכים לסוחרים וזה רק כדי שהם יוכלו לממן את השקית הרפואית שלהם.

אלה שמתנגדים לגידול עצמי, אלה אותם אנשים שלפני 20 שנים אמרו שכל הנרקומנים התחילו עם מריחואנה, שזה גורם לחצ'קונים על הפנים. די, אנחנו בשנת 2025 והגיע הזמן להפסיק עם הפחדים. אני מבין שיכול להיות שהסעיף הזה יהיה מוקש בדרך הלאה ולכן אפשר פשוט למחוק אותו אבל אין צורך לכתוב שלא יינתנו רישיונות גידול, בדיוק כמו שלא צריך לכתוב שלפי חוק זה לא תינתן - - -

אגב, בהמשך החקיקה אפשר גם להוריד את זה. זה אותו הדבר.

זאת הייתה בקשה של המשטרה.

אנחנו נתייחס לזה כבקשת המשטרה.

בדיונים קודמים. ביקשנו שיובהר שלא יהיה רישיון.

אגב, מה שאתה אומר לי נשמע מאוד מאוד הגיוני אבל אנחנו רוצים קודם כל גם להתקדם בחקיקה ולעשות את זה בהסכמות המקסימלית. אני אומר שוב שיהיה אפשר לפתוח את זה לדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אני מבטיח למשטרה שזה יוריד את הזליגה לשוק השחור. זה יגביר את הפיקוח שיש לכם. אנחנו לא נגדכם. אנחנו ביחד.

במאמר מאוד מוסגר ומצומצם אני אומר שיש מחקרים שמשטרת ישראל עסקה בהם לאחרונה שמוכיחים אחרת.

אם אתם יודעים שיש מטפל שמוכר, תעצרו אותו. לא צריכה להיות ענישה קולקטיבית.

חברים, אנחנו רוצים להתקדם. כרגע אנחנו נמצאים על איזושהי הסכמה. יש לנו כאן חקיקה שהיא ארוכה ואנחנו רוצים להתקדם בה.

לפחות תמחקו את זה.

כרגע לא נמחק אבל רשמתי את זה גם בכוכבית. הנושא הזה עדיין לא עולה לקריאה שנייה ושלישית אלא כרגע אנחנו בקריאה ראשונה. לאחר שזה יעבור בקריאה ראשונה בעזרת השם, נדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית כחלק ממכלול החוק.

כבוד היושב-ראש, גם לי יש מה לומר בנושא אבל אמרת שאתה רוצה להתקדם. בכוכבית גם לי יש מה לומר בנושא ואולי המציע יאהב את זה ולא כי אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שתהיה כאן בעיה עצומה של אכיפה. כי בסוף כמה אפשר ללכת ולבדוק מי כן ומי לא. זה בלתי אפשרי בעליל אבל נשאיר את זה.

להפך. תהיה למשטרה רשימה של כל המגדלים והם יוכלו לערוך ביקורת.

זה לא לעכשיו. זה דיון אחר. אני רוצה שמיכל תצביע בקריאה הראשונה איתנו.

לא נראה לי כי יש עוד כמה תיקונים.

אני עלולה להפתיע אותך. אני נגד לגליזציה אבל אני בעד קנאביס לצרכים רפואיים שיאפשר לכל אדם שצריך במחיר סביר לכל נפש.

הסעיף נשאר.

כרגע הסעיף נשאר כמו שהוא ואנחנו מתקדמים לקריאה ראשונה.

משטרת ישראל איננה הרגולטור ואיננה יכולה לבצע אכיפה. צריך שזה ייאמר בצורה מסודרת.

אנחנו חושבים שזה צריך להיות לא רק למטרות רפואיות. הסעיף הזה צריך להגיד גם למטרות אחרות.

אנחנו בחוק קנאביס למטרות רפואיות.

גידול וייצור, סעיף 9, הדברה. הסעיף הזה נוסח בזמנו עם נציגת משרד החקלאות שהייתה בדיונים. הבנתי שכרגע בדיון לא נמצא נציג משרד החקלאות. אנחנו ניצור איתם קשר ונוודא שיש את ההוראות האלה.

אנחנו מבקשים שזה כן יעלה לדיון כי זה רעל.

מה אתם מבקשים?

שבכלל לא ישתמשו בחומרי הדברה. יושבים כאן ארבעה-חמישה מגדלים שיודעים לא לרסס. הם יודעים לא להדביר. הם משווקים תוצרת נקייה.

מה ההוראות של משרד החקלאות?

ההוראות של משרד החקלאות הן להשתמש בכל תכשיר שמיועד לשימוש אורגני. יש לנו חוות דעת של הרבולוגים ראשיים במשרד החקלאות שאומרים שחומרי ... בריסוסים האלה אינם נבדקים אלא רק החומר הפעיל. למשל משתמשים בשמנים ואז בודקים רק את הדרכטין שנמצא בחומר הפעיל בחומר ההדברה אבל שאר השמנים הצמחיים שמגיעים מעץ התה לא נבדקים ובסוף אני שורף אותם ומעשן אותם. זה לא הגיוני שמשרד הבריאות נותן לי לעשן חומרי הדברה. החומרים האלה אמנם נבדקו על ידי משרד החקלאות בירקות שאנחנו שוטפים. הכבד שלנו, הקיבה שלי יודעת להשתמש ולעבד את החומרים האלה בלי רעילות. בשאיפה החומרים האלה הופכים למסוכנים. אתמול הייתה כתבה בערוץ 13 שאומרת שיש בחילות והקאות מקנאביס. ברור שאם אני מעשן K300, יהיו לי בחילות, הקאות וכאבי ראש. אנחנו כבר לא בשנת 2017 אז נכתבו הנהלים.

התייחסות משרד הבריאות.

קודם כל הערה טכנית ואחר כך לגבי מהות הדברים. איסור שימוש בחומרי דברה – צריך להגדיר מה זה חומר הדברה ומה אסור. כמו שנאמר כאן, העוסקים יישרו עם זה קו, העלויות יגולגלו למטופלים אבל האמירה תהיה שאסור להשתמש בחומרי הדברה. מה שכתוב כאן סעיף 9 זה שאם יש שימוש בחומרי הדברה, זה צריך לעמוד בהוראות חוק הגנת הצומח שזו החקיקה שמסדירה שימוש בחומרי הדברה.

שלא מתייחסת לשאיפה שלהם.

אפשר להכניס בנוסח ככל שיעשו לפי הוראות משרד החקלאות?

סליחה אדוני, זה לא נאכף.

מבחינתם זה אותו הדבר. אם נגיד ככל שעושים שימוש בהדברה זה לפי ההוראות של משרד החקלאות.

ככל שיעשו, על פי הוראות של משרד החקלאות. מי שירצה לעשות בלי ומי שירצה לרכוש בלי חומרי הדברה, יצטרך לשאת בתוצאות.

אבל אז מה שקורה זה שמעוטי יכולת מקבלים סחורה שהיא רעילה להם.

אבל כאן הם מקבלים משהו.

אדוני, כל הדיונים אתה אומר לי, ואומרת חברת הכנסת, שקנאביס מסוכן. מה מסוכן בקנאביס? אנחנו טוענים שמה מסוכן בקנאביס – ויש לנו חוות דעת של הרבולוגים ממשרד החקלאות שגם הוגשו לבג"ץ ב-2019. זה רעל ואז אומרים לי שהקנאביס מסוכן. אתם לא מוכיחים שה-THC מסוכן כי אין מחקר בעולם שמראה ש-THC מסוכן ויש מחקרים שמראים שלעשן סבון ולעשן שאריות של ריסוסים, זה כן מסוכן ואת זה אתם כן משאירים כאן. זה לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני שקנאביס רפואי שנשאף לריאות בשאיפה או באידוי, ישתמשו בו בחומרים שהשארתיות שלהם לא נבדקת.

שוב, הדברים האלה צריכים להיבדק ברמה הרפואית. אנחנו צריכים כאן מחקרים רפואיים שיאשרו לכאן או לכאן.

שמשרד החקלאות יעשה את זה.

אני הצעתי לרשום ככל שייעשה ואז אתה נותן שתי אופציות למגדל. אתה מדבר על מעוטי היכולת שירכשו סחורה שהיא פחות טובה. על פי השיטה השנייה מעוטי היכולת לא יוכלו לרכוש בכלל.

לא. הם יוכלו לרכוש, ועוד איך הם יוכלו כי עלויות הגידול האלה לא כאלה גבוהות לעומת המצב בשוק. השתכללנו. אנחנו כבר לא ב-2017. הנה, יושבים כאן כמה מגדלים שמוכרים במחירים סבירים לשוק. הם מוכרים במחיר ממוצע ואפילו יותר נמוך מסחורה מרוססת שמגיעה מקנדה. יש סמלילים על כל מוצר והיום אני הולך לבית מרקחת ויכול לדעת מה מרוסס ומה לא מרוסס. הגשנו למשרד הבריאות שלא הגיב ואמרנו שיש היום 20 מוצרים בשוק שרשום עליהם הלא נעשה בהם שימוש בחומרי הדברה אבל לצד הסמליל הזה יש סמליל שרשום שנעשה שימוש בהדברה אורגנית או בהדברה ביולוגית ואין פיקוח על הנושא. משרד הבריאות מאשר היום למגדלים או ליצרנים לעשות מה שהם רוצים. הנה, חברת בזלת, על השמנים שלה יש גם ... חופשי וגם הדברה ביולוגית. איך יכול להיות? במוצר נעשה שימוש בחומרי הדברה או לא נעשה שימוש בחומרי הדברה? איך שני הסמלילים האלה יושבים על אותו מוצר?

אם כן, אם אין פיקוח ואם אין אכיפה על כל מה שקורה היום בשוק, ועל מה שאני מכניס לגוף שלי, אז לפני שאתם טוענים שהקנאביס הוא כל כך מסוכן ושהקנאביס הוא כל כך ממכר, אל תכניסו לי שאריות של חומרי הדברה אלא אם כן אתם תבדקו אחרת, שמשרד החקלאות לא ביצע אפילו פעם אחת, לא אישר תכשיר משנת 2005 שיש בו קנאביס רפואי. מאז 2017 אז נכנסה הרפורמה ומ-2019 לא נעשה במשרד החקלאות שום ניסוי שבודק מה קורה בשאיפה של החומרים האלה.

לכל דבר יש השלכות. שנינו מבינים שיהיו השלכות אם אנחנו עכשיו מורידים את הסעיף הזה.

אם כן, בוא נתפשר על הדברה ביולוגית בלבד. שישתמשו רק בהדברה ביולוגית. שלא ישתמשו בריסוסים, לא בשאריות של סבון שתקועות לי כאן בגרון ואני מעשן אותן כי זה לא הגיוני שמשתמשים בשאריות של סבונים על הצמחים שלי. אנחנו מעשנים את התוצרת. אנחנו לא אוכלים אותה. יש הבדל בין הירקות שאנחנו אוכלים ושוטפים ואפילו לפעמים שוטפים אותם בסבון. את הקנאביס אני לא שוטף בסבון ואני אפילו לא שוטף במים ובסוף אני מעשן אותו. אני לא אוכל אותו. יש כאן סכנה לבריאות הציבור.

בגלל שאנחנו עוסקים בבריאות הציבור וההשלכות הן לכאן ולכאן, אני חושב שהדבר המאוזן ביותר הוא להביא לכאן איזשהם מחקרים.

תביאו את המחקרים לפני שאתה מכניס את זה לחקיקה. את כל הזמן מבקשים מאיתנו להביא מחקרים.

אתה רוצה שהחקיקה הזאת לא תצא לפועל?

כן, אני מעדיף שהיא לא תצא לפועל אם היא מרעילה אותי. אני מעדיף שהיא תידחה אם היא קשורה לרעלים שנכנסים לי לגוף באופן רציף.

אין חובה להדביר. מי שרוצה מדביר לפי רשימת חומרי הדברה שפרסם משרד החקלאות המיועדים לקנאביס. יש מגדלים שמשתמשים בהדברה ויש מגדלים שלא משתמשים בהדברה.

אגב, גם יש ירקות כאלה.

שיטת ההדברה והגידול משפיעה על העלות של הגידול הזה. משרד הבריאות בודק שאריות חומרי הדברה. יש רשימה מאוד ארוכה.

אתם בודקים חומרים פעילים ולא חומרי... תגידי את האמת על השולחן.

200 פלוס חומרים נבדקים לשאריות חומרי הדברה בכל אצווה ואצווה ושם יש רמות.

הייתה אצלכם חשיבה לאסור את אותה הדברה?

לא.

אני רוצה לומר שקודם כל זה דיון לוועדת הבריאות אבל אני רוצה לומר גם לך. מה שכתוב בסעיף אומר שמי שמגדל קנאביס, אם הוא רוצה לעשות הדברה, הוא יצטרך לעשות את זה על פי ההוראות של חוק ההדברה וכולי. הוא לא מחייב אותם לעשות ולכן אין כאן חובה. אני יודעת שגם לגבי ירקות, אתה יכול לקנות ירקות אורגניים ואתה יכול לקנות ירקות לא אורגניים.

גברתי, זה לא אותו הדבר כאשר מדובר בעישון.

אתה יכול לכעוס אבל זה לא יעזור. אני מסבירה לך את העניין. אתה יכול להגיד את זה על כל תרופה, אתה יכול להגיד על כל דבר שזה לא בסדר ושהפיקוח שלכם יותר גרוע ומביא יותר נזק מאשר תועלת. על הכול אפשר לומר את זה. משרד הבריאות יושב כאן והוא אמון על הוראות חוק הגנת הצומח. הוא עושה בדיקות מדי פעם.

לא. זה משרד החקלאות.

הדיון הוא לא לכאן אלא לוועדת הבריאות.

בשלב הזה אנחנו נשאיר את זה כמו שזה. אחרי שנעביר את ההצעה בקריאה ראשונה יש לנו את כל הפגרה כדי לעשות את הבדיקות. מבחינתי, תעבירו לי חומרים ונראה איזה חומרים יש ואם נצטרך נפעיל גם את מרכז המחקר והמידע של הכנסת וזה כדי שנוכל לתת תשובה יותר מושכלת. כרגע מכל האפשרויות זה נראה מאוזן, בשלב הזה. אני לא רוצה ללכת לקיצוניות השנייה ולאסור לגמרי הדברה כי גם לזה יש השלכות ושנינו מסכימים שיש לזה השלכות. האם ההשלכות הן על המחיר ויהיו כאלה שאף אחד לא יוכל לרכוש או רק מעטים לא יוכלו לרכוש, לא יודע אבל השלכות מסוימות יהיו לזה. לכן בואו כרגע נשאיר את זה כך ונתקדם.

העמותה לצריכה נכונה. אולי רק להוסיף "אכילים", ואז זה יאפשר את מה שניר אמר, שזה לא דרך עישון. כיום אין מוצרים אכילים.

שתהיה הדברה בהתאם להדברה שיש למוצרים אכילים?

אני אומר שאם יהיו מוצרים אכילים ואז ההדברה לא תקפה.

על מוצרי קנאביס אכילים לא תיעשה הדברה.

לא. בדיוק הפוך.

דווקא עם אכילים אנחנו יודעים להתמודד. אם כך, תעצור את כל מה שלא אורגני בשוק.

לא, זאת עוד אופציה.

אני אומר שהיום אין מוצרים אכילים אלא יש עישון, שמן.

דווקא מוצרי קנאביס אכילים לצורך העניין, אם מדבירים אותם כמו שמדבירים עגבנייה ומלפפון, זה מקובל, זה בסדר ואנחנו חיים עם זה.

זה מה שאני אומר. תן לנו אכילים.

אגב, פעם ברמת הקנאביס הרפואי היה אכילים. זה היה משהו קיים. היה עוגיות עם קנאביס.

כמה הערות לפרק הזה. לעניין בדיקות חומרי הדברה. במדינת ישראל מספר חומרי ההדברה שנבדקים, אם אני לא טועה הם יותר מפי שתיים מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. כמות הבדיקות שאנחנו נדרשים להן בעולם של חומרי הדברה היא ממש יותר מכפול.

הפסיקו לשלם על בדיקות.

דיברת. עכשיו תורי. יש כאן משהו כללי שחסר בכלל בהתייחסות לחוק הזה וזה לטפל בתשואות מתן חדשות. כשאני מדבר על עישון, וגם אתמול הסתכלתי – אני לא מסתכל על חדשות - על המחלה המסתורית שרופאים טוענים שיש לאנשים שמעשנים הרבה זמן. מה לעשות שבמדינת ישראל משרד הבריאות קבע כללים שאין אותם בשום מדינה אחרת בה יש קנאביס רפואי, כללים הרבה יותר קשיחים כדי להכניס צורות מתן חדשות. זה נקרא נוהל 108. נוהל 108 בכלל לא מופיע אצלכם בהתייחסות של החוק.

אנחנו אומרים שאם כבר לעשות חוק, זו הזדמנות של המחוקק לפתוח את השוק הזה לצורות מתן נוספות ללא הבדיקות האלה שאינן באמת הכרחיות. כן, המנהל צריך לקבוע תקרות של אמנה יומית המומלצת, אנחנו צריכים לעבור לדבר במיליגרמים ולא בגרמים ולקבוע תנאים שהם יותר קשורים לרף העליון של משהו שנקרא בטיחות. מעבר לזה, צריך לפתוח את השוק ואז יש הרבה מאוד אפשרויות נוספות שהן לאו דווקא עישון שהוא היום מהווה 90 אחוזים מהשימוש בשוק הלגאלי.

מעבר לזה אני רוצה לומר שאנחנו יצרן גדול בתחום הזה. אנחנו יושבים גם בתוך איגוד לשכות המסחר ואני גם מדבר בשמו.

מה כרגע החסם בנושא של לקבל את זה בצורות מתן נוספות? משרד הבריאות?

למשרד הבריאות יש תפיסה מסוימת.

זה גם מקל עליכם.

לא, הוא לא מקל וזה בסדר. זה דין ודברים ארוך שיש איתם. אנחנו עברנו רפורמה שנכנסה לתוקף לפני שנה. בתוך הרפורמה הזאת נכנס נוהל שנקרא 108 שמסדיר בצורה יותר ברורה איך מגישים בקשה לצורות מתן נוספות. אתם יכולים ללכת אחורה וגם קדימה אבל לא תראו צורות מתן נוספות במדינת ישראל וזאת מכמה סיבות. אחת, אנחנו בשוק של חברות שמפסידות כסף ולאף אחד אין שניים-שלושה מיליון שקלים ללכת עכשיו בתהליך הזה שאני לא יודע מה תהיה השורה הסופית, שזה דבר תמיד נכון לגבי ניסויים. אני נדרש לניסוי בטיחות בחיות, אני נדרש לניסוי PK ואם לא הצלחתי בזה ובזה, אני גם נדרש אחר כך לניסוי בחולים.

אנחנו אומרים שאפשר היום, בגלל שהקנאביס בהגדרה לא הורג, לקבוע תקנות שמתייחסות למינון מקסימלי ולאפשר לשוק הזה להתפתח, כמו במדינות אחרות. באוסטרליה, באנגליה, גם במקומות בהם זה ניתן תחת הנכה רוקחית, מאפשרים צורות מתן נוספות בלי כל המגבלות האלה שהן מגבלות שהן לא הכרחיות. אנחנו לא תרופה, אנחנו לא תוסף תזונה, אנחנו משהו באמצע מבחינת הגדרה ואפשר לעשות הרבה ואם כבר, אז בואו נעשה בתוך החקיקה הזאת.

דבר אחרון שאני רוצה לומר. החוק הזה לא טוב. החוק הזה רע ואני רוצה גם להסביר למה. בחוק הזה יש הזדמנות לעשות סדר בכמה דברים בסיסיים, לבוא ולומר שאנחנו רוצים להגדיר פעם אחת את הקנאביס - - -

רגע. אנחנו בזמן קצוב. יש לי עוד פחות מ-45 דקות לסיים את הדיון הזה ואני רוצה להתקדם.

מצד היצרנים אנחנו מבקשים להוריד את הפרקים האלה שמתייחסים להוראות האיכות, להוראות האריזה, להוראות הסימול, להוראות מעבדות. אסור שהן יהיו בחקיקה ראשית.

יש דברים שטובים לכם ויש דברים שנועדו למטופלים ובסופו של דבר יהיה.

אתה אומר שנועדו למטופלים אבל זו אמירה לא מדויקת.

ראשית, כבר דנו בזה, ושנית, נדון בזה בהמשך. כרגע אנחנו דנים בפרק הזה.

אלה תוספות. זאת לא חקיקה ראשית. כנראה לא ברור מהי תוספת לחוק.

אנחנו לא בתוספת לחוק.

לא. הוראות האריזה והסימון הן בתוספות לחוק.

את כותבת לי בתוך החקיקה הראשית מה יופיע על האריזה.

זה כתוב בתוספת וזאת לא חקיקה ראשית. דרך השינוי של תוספת היא כמו צו ותקנות. זאת לא חקיקה ראשית.

אתה מדבר על פרק ד' או על התוספות?

על פרק ד'.

זה מפנה לתוספת. ההוראות הספציפיות הן בתוספת. אשמח להראות לך את זה אחר כך.

כן. חבל להתעכב כרגע. נמשיך. כל דקה חשובה.

לגבי ריכוז החומרים הפעילים.

רגע. יש לי הערה לסעיף 9. רק לוודא. כרגע רשום יעשה שימוש בהדברה. אמרנו שנשנה את זה ונאמר במידה והמגדל יבחר, או משהו בסגנון.

זו הכוונה. אנחנו נשנה.

ריכוז החומרים הפעילים בקנאביס, סעיף 10. בגידול לא יוגבל ריכוז החומרים הפעילים. במוצר קנאביס, פסקה (ב), יש שינוי נוסח: "ריכוז החומר הפעיל לא יעלה על המפורט בתוספת השלישית". אני כן רוצה שנעבור לתוספת כי שינינו מעט בנוסח בעקבות הערות של משרד הבריאות.

עמוד 19, תוספת שלישית. גם כאן זה בתוספת ואם רוצים לשנות את הריכוז הזה, אפשר יהיה לבוא בצו ולשנות אותו. לא צריך לעבור ארבע קריאות בכנסת בחקיקה.

"ריכוז מקסימלי של החומר הפעיל THC(T) – 22 אחוזים.

ריכוז מקסימלי של החומר הפעיל CBO(C) – 26 אחוזים.

אפשרות סטייה של 10 אחוזים מהריכוז המקסימלי".

מכוח מה החלטתם את זה?

מכוח עמדה מקצועית של משרד הבריאות.

עמדה מקצועית של מי?

משרד הבריאות והיו עוד דיונים. אני מזכירה לך שהיו עוד דיונים ארוכים לגבי המינון וזה מה שהוחלט.

אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות שרוצה להגביל את אחוז ה-CBD. אני לא מכיר אמירה כזאת.

אתה חושב שהמצאתי את זה? אתה חושב שהמצאנו אותה?

אתה רוצה ריכוז נמוך יותר או גבוה יותר? מה אתה מבקש?

אתה חושב שאני מבין בריכוזים?

יש סלוגן שמשתמשים בו והוא אומר שמה שטוב לאירופה, טוב לארץ.

יש התייחסות שאתם פשוט לא מבינים מה אתם אומרים.

מה אתה רוצה שיהיה?

היום יש מוצרים בשוק. אתם יכולים לומר לא יותר מהריכוז המאושר היום.

מה זה לא יותר מהריכוז המאושר היום? אולי לא הבנתי את מה שאמרו לי. אלה, את אמרת ל יש המקסימום הוא 22.

בתפרחות, בשיא. בשמן זה 30 לפי הקטגוריה.

למה את זה לא אמרתם לנו? אפשר לתקן את זה.

התייחסתם רק לתפרחות. זה היה T-22.

למה זה מוגבל ל-T-22?

פלוס-מינוס 10 אחוזים.

למה לא 24 או 26 כמו באירופה?

22 זה המקסימום ויש לך אפשרות סטייה של 10 אחוזים.

למה שלא יהיה 26 באירופה או 32 כמו בגרמניה?

כי לי נאמר שאין דבר כזה, 24.

מה אין דבר כזה. גם אין שמש.

אני מבקשת את המידע הזה. מבחינת הוועדה בכנסת משרד הבריאות הוא המקור המהימן לקבל ממנו את המידע.

את רואה שלא.

לפרוטוקול אני מבקשת לדעת האם יש דבר כזה ריכוז שהוא יותר מ-T-22?

בטח.

לפי התקינה האירופאית, בגרמניה מותר עד 32 אחוזים.

זה לא מה שנאמר לי.

מה שמופיע בנוסח במקור, לפני התיקון, זה המוצר עם רמת THC – T22-C4 והמוצר עם רמת THC הכי גבוהה שהיה ב-2022 כאשר כתבתם את זה ועדיין נכון להיום מוצרים המאושרים לשיווק בארץ היום, זה הכי גבוה. לגבי ה-C – עברתי על הטבלה, פספסתי והסתבר שיש מוצר עם C עוד יותר גבוה. שני חומרים שונים. המוצרים האלה קיימים. המוצרים נבחנו ומבחינת משרד הבריאות מאושרים לשיווק. מוצרים בריכוזים יותר גבוהים טרם נבחנו, טרם אושרו על ידינו.

למה מחכים? באירופה זה כבר שנים.

מה נוהל האישור של ריכוזים יותר גבוהים? אין נוהל כזה.

זה מוצר חדש.

אני הייתי רוצה לראות כמו תקן אירופאי. הייתי רוצה ללכת לפי התקן האירופאי.

32 אחוזים כמו בגרמניה. מה שטוב לאירופה, טוב לישראל.

בגרמניה 32 אחוזים. אנחנו מוכנים לחתום עכשיו על הנוסח הגרמני.

אני צריך גורם מקצוע שיגיד לי.

בדיוק. עם כל הכבוד לנו, צריך להיות כאן גורם מקצועי שיאמר את הדברים האלה. אני לגמרי איתך. אני לא יודעת מה טוב.

ענת הכניסה דברים מסוימים שנאמרו לה על ידי משרד הבריאות, על ידי גורמי המקצוע. אף אחד מאיתנו לא בעל מקצוע בתחום הזה ועכשיו אנחנו שומעים כאן נתונים אחרים.

אתה צריך לחייב את משרד הבריאות שיביא לכאן א הגורם המקצועי שאמון על הדבר.

יושבים כאן גורמי מקצוע.

אי אפשר לא להאמין לה.

אני מאמין לה אבל אני רוצה לדעת.

יש כיום נוהל שמפרט את הקטגוריות הקיימות בשוק. T-22 הכי גבוה לפלוס-מינוס 10 אחוזים לתפרחות. C-30 – לשמן. כל ריכוז אחר גבוה יותר אחר שלא כתוב בקטגוריות, מגישים אותו, מגישים אותו במסגרת מחקר, מגישים אותו ליק"ר. עובדה, ה-C-30 לא היה לפני איקס זמן והוא נכנס. כל ריכוז אחר שמוכיחים שהוא בטוח, יעיל, מה שצריך במסגרת המחקרים, אני לא יכולה לתת לכם את התנאים עכשיו, אנחנו בודקים את זה ביק"ר ואם זה מבוסס, אנחנו יכולים להוסיף קטגוריות. זאת לא רשימה סגורה. הרשימה הזאת התעדכנה במשך השנים האחרונות.

ברגע שקובעים בחוק מגבלה עליונה, זה אומר שאין לנו סמכות לאשר מוצרים שחורגים מזה בלי לתקן את התוספת.

עם אפשרות סטייה. אגב, אפשר אולי להעלות את האפשרות של הסטייה. למה נקבעו 10 אחוזים?

אלה תסביר את זה טוב ממני. הסטייה של 10 אחוזים זה עניין של הליכי ייצור. אנחנו מקבלים את הקושי לעשות על הקשקש כל פעם את המוצר אותו הדבר.

אני אשאל אחרת. בדיונים הקודמים כתבנו את ההוראה שבגידול קנאביס לא תהיה הגבלה על ריכוז החומרים ואז משרד הבריאות התעקש על כך שבמוצר תהיה הגבלה. את עכשיו אומרת לי שאנחנו לא רוצים שתקבעו הגבלה.

לא אמרתי שאנחנו לא רוצים.

אם כן, מה אמרת?

אני הסברתי מה המשמעות.

אנחנו יודעים מה המשמעות. את זה אני לא צריכה שתסבירי לי.

החקיקה הזאת אומרת ששום מוצר שהוא מעבר, לא משנה, תכתבו כאן כל דבר חוץמ-100 אחוזים, כל מספר שתשימו כאן, המשמעות שמחר יבואו לבקש לאשר מוצר שהוא מעבר לאחוז הזה, אין למשרד הבריאות סמכות לאשר את זה בלי לתקן את התוספת.

ולכן אנחנו רוצים לקבוע מקסימום הכי גבוה שקיים. זו הייתה כוונת הוועדה, כדי שמשרד הבריאות יאשר.

המקסימום הכי גבוה שקיים נכון להיום, שנבחן ואושר על ידי משרד הבריאות - - -

לא, זאת לא הכוונה. הקיים בשוק, הקיים בעולם.

אנחנו מכירים את משרד הבריאות.

בעולם קיים 98. אנחנו לא מבקשים 98.

בישראל. אנחנו יודעים מה קיים בישראל, מה אנחנו בדקנו ומה אנחנו אישרנו.

לא היו בישראל בקשות על מוצרים מעבר ל-22? אני לא יודעת. הם אומרים לי שלא קיים.

בשמן היה והשמן נכנס.

את זה תיקנתי.

אני לא מבינה את השיח שמתקיים כאן. השיח הוא על פי מה קיים או השיח הוא מה בטוח?

גם וגם.

השיח שאני שומעת מהצד, ולא הייתי נוכחת בדיון הקודם, הרי הוכח שזה יכול לעזור לאנשים מסוימים שצריכים את זה. זה לא אנחנו מכשירים בכלל את כל החומרים. השאלה שלי היא אם יש הגבלה של חומר כזה או אחר, אנחנו צריכים להגביל את כמות החומר הפעיל שמסייע. אם אפשר להגביל ברמה הטכנית וזה לא בעייתי מבחינה רפואית, אז למה להגביל? עזבו אם קיים או לא קיים כי השאלה היא ברמה הרפואית האם 30 אחוזים או 50 אחוזים עלולים לפגוע או לא. אם הם לא עלולים לפגוע, למה מגבילים? זאת רפואה. זאת לא אני.

ברור שריכוז החומרים הפעילים משפיע ולכן צריך לבדוק את הבטיחות והיעילות לפני שמאשרים קטגוריה.

לכן אני אומרת שזה לא רלוונטי.

לכן משרד הבריאות בוחן כך בקשה לגופה.

אם אני יכולה לסכם את זה, אם הבנתי נכון, אתם בדקתם עד 20 אחוזים והוכחתם שזה בסדר וזה לא פוגע וזה אפילו יכול להועיל. אם מחר הם יביאו לכם 30 אחוזים, לא יכולים לאשר את זה מיד אלא צריך לעבור בדיקות מסוימות כדי לראות אם זה לא פוגע.

באירופה זה קיים.

לי חשובה מדינת ישראל.

למה זה צריך להיכנס לחקיקה ראשית?

כי אנחנו רוצים שמשרד הבריאות יקבע בנוהל.

משרד הבריאות בעצמו אומר שמה שכתוב בחוק - - -

הם יכולים לקבוע נוהל פנימי שהם מאשרים עד 20.

אנחנו רוצים לקבוע כאן נוהל גבוה יותר. כל המידע שיש כרגע במשרד הבריאות ועדיין לא עבר אלינו, נבקש שיועבר אלינו כדי שנוכל לתת מגבלה מושכלת. בעניין הזה אני כבר אומר שנשאיר את זה בשלב הזה בלבד.

את ה-22 ו-30.

כן. את ה-22 ו-30. לא 26 אלא 22 ו-30. נשאיר את זה בשלב הזה כמו שזה לקריאה הראשונה כדי לא לסרבל את ההליך לפני כן. אני כבר אומר לכם ומתחייב בפניכם שאנחנו נבקש נתונים גם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. נעשה את זה על פי החלטה מושכלת גם ברמת ההשוואה הבינלאומית כדי לייצר נוסח מאפשר ככל הניתן בקריאה השנייה והשלישית. בשלב הזה נעצור כדי לא להיכנס לפלפולים.

ועדיין מאחר שאתה כל הזמן קובע שנעצור ונעבור הלאה, אני חייבת לומר לך - אני מאוד מעריכה את מרכז המחקר והמידע - שיש מדינות בעולם שסבורות, כמו שסבורים כאן כמה, שקנאביס לא מסוכן וכולם יכולים להשתמש בו ועל סמך זה הן מאשרות או לא מאשרות, ויש מדינות שחושבות שקנאביס מסוכן ולא טוב ולכן אנחנו מצמצמים את השימוש ואין לגליזציה. יש כאלה וכאלה. לכן אתה לא יכול לקחת ממדינות על סמך מה הן מאשרות את התרופות אלא אם כן אתה בודק מה נקודת המוצא שלהן. לכן בעיניי גם מרכז המחקר והמידע חשוב, אני לא מזלזלת, אבל גם חשובות בדיקות של משרד הבריאות. זה לא רק מרכז המחקר והמידע אלא גם מה עושות מדינות אחרות ושילוב של כל הגורמים ביחד.

אני אשמח לציין לגבי זה שמשרד הבריאות, עם כל הכבוד למשרד הבריאות ויש כבוד, מתבסס על איזושהי הגדרה שרירותית שהוא קבע אי שם ב-2016 ללא בסיס נתונים, ללא מחקרים נכונים וללא שום דבר. אני אשמח לראות מחקרים שמוכיחים ש-24 זה הטווח המקסימלי הבטוח כי זה לא נכון. אני רוצה לראות מחקרים שמוכיחים את זה כי יש היום קטגוריות ומרבית הקטגוריות החדשות מאותה רפורמה שנכנסה בשנה שעברה בכלל לא קיימות וזה בלתי אפשרי לייצר אותן או עלות מאוד מאוד גבוהה ואין לה שום יעילות, כמו קטגוריית T1-C1. אני עוד לא מדבר על קטגוריה T3-C3 שהכניסו לפני כמה שנים ואפילו היצרנים והמטופלים לא מבינים למה הכניסו אותה.

משרד הבריאות, מאחר ואנחנו באמצע שנת 2025, אני מבקש לדעת את הנתונים של 2024.

אני רוצה להעיר שוב. כל מדרגה כזאת גורמת למטופלים בעיה. שוב, אתם מדברים כאן גבוהות, כלכלה וכל הדברים, אבל אתם קצת מתעלמים מהעניין הזה שכל דבר כזה פוגע במטופלים. כדי שאני אגיע ל-24, אני צריך לעבור מדרגות.

זה ייקח לו שנתיים וחצי. עדיף לקנות בטלגרם כי שם תוך חצי שעה זה אצלו בבית.

ואני מעמיס על המערכת שגם כך היא בלתי אפשרית. כל תור, מחכים חודשים. אני לא מבין את ההתעלמות מהצרכים שלנו.

אתה מדבר על השלבים לפני מתן.

לא.

אתה אומר שזה יגיע ל-24, אתה צריך לעבור.

יש לי רישיון, הרישיון הראשוני שלי הוא T-10, C-10 או משהו אחר ואני צריך להגיע ל-T-24 עם היעילות הגבוהה.

הבנתי, אבל כאן אנחנו מדברים על אישור למוצרים. המוצרים שיהיו בשוק, מה יהיה הטיב וה-C שלהם. על זה אנחנו מדברים כרגע ולא על הרישיונות. לגבי הרישיונות זה עובר עכשיו למרשמים וזה יהיה משהו אחר.

זה סעיף שיוצא מאותו נושא.

אני מבינה שזה אותו נושא אבל כאן אנחנו לא קובעים את המגבלות ברישיון. אתה צודק.

בואו נמשיך.

נחזור לסעיף 10 בו היינו לפני שקפצנו לתוספת השלישית. עכשיו אנחנו עוברים לתנאים להפצת קנאביס למטרות רפואיות. לגבי הרמת שאריות הדברה וחומרי הדברה, נאמר לי שכבר היום אימצו את מה שקיים בנוהל הבינלאומי וזה מה שכתוב כאן. אם כן, הכול בסדר.

לא. אין דבר כזה נוהל בינלאומי. כל מדינה, גם בתוך האיחוד האירופי וגם בכלל, יש לה הגדרות שונות לכל אחד. מה שיש היום, גיבשנו רשימה שמבוססת על הרגולציה הישראלית, הרגולציה הקנדית לחומרי הדברה ורגולציה אירופית כללית.

מה מונע מכם בסעיף הזה לעשות את אותה רשימה? כתוב בהתאם לתקינה בינלאומית.

מה זאת תקינה בינלאומית? ארצות הברית? קנדה? הקודקס? זה תקינה בינלאומית, זה מונח אמורפי לחלוטין.

זו הכוונה. כמו שעשיתם עכשיו.

זה כבר קיים.

בסדר. לכן כתוב כאן. יהיה את הנוהל הזה שהוא קיים. החוק הזה אומר ששאריות ההדברה יהיו לפי נוהל שתקבעו.

הנוהל כבר קבוע. חומרים מפורטים. זה כבר קיים בנוהל.

זה בדיוק מה שכתוב כאן. זה לפי ההוראות שקובע השר. אתם רוצים שזה יהיה נוהל של מנהל או הוראות של שר? זה ההבדל?

אני חושבת שהטיעונים שלך מסדירים את העניין הזה. הבהרת בתיקון שצריך לקחת בחשבון, לשקול ככל שזה קיים.

נכון. בהתחשב בתקינה בינלאומית.

לא לאמץ אחת לאחת. אם היה לאמץ אחד לאחד היה צריך להגדיר בצורה ברורה למה כוונה.

לא. זאת לא הכוונה.

אני מבקש להעלות ל-זום את ליאור אבינועם, יועץ למנכ"ל משרד הבריאות.

תודה ליושב-ראש. כבר התקדמתם הלאה. זמן התגובה בין הבקשה שלי עד שנתנו לי לדבר מעט איטי.

אתה מוזמן להגיע לכאן לדיונים. נשמח לארח אותך.

מסיבות רפואיות נבצר ממני להגיע.

רפואה שלמה.

אני לא אחזור אחורה. תודה על רשות הדיבור.

אתה רוצה לומר משהו או שנתקדם?

לא. תתקדמו.

זה לגבי 11(1). הערה שקיבלנו שוב ושוב לגבי 11(2). בדיונים הקודמים לגבי בדיקות מעבדה עלו הרבה הערות. נטען שבסוף מחייבים את היצרנים ואת המשווקים בהרבה בדיקות ולכן הוועדה קבעה כמה שלבים בהם רק בהם יתבצעו הבדיקות ואי אפשר לחייב יותר מזה. כמובן שאם יצרן רוצה לבצע עוד בדיקות, הוא מוזמן.

אנחנו קיבלנו הערות גם ממשרד הבריאות וגם מההתאחדות שכרגע בעצם אפשר לצמצם את זה לבדיקת חובה אחת שזה ביציאה מהמפעל לקראת השיווק. לכן אני מציעה לחברי הכנסת לאמץ גם אתה הערה הזאת ואת הנוהל החדש, שבדיקת מעבדה – אנחנו נתאים את זה בכל ההוראות שנוגעות לבדיקה – רק בדיקה אחת חובה בטרם היציאה של המוצר מהמפעל.

משרד הבריאות. אני רואה כאן את ההערה שלכם שחובת הבדיקה תהיה לאחר האריזה ולא טרם האריזה. כהדיוט שלא מבין את זה, איך אתם בודקים את החומר אחרי האריזה? תסבירו לי כדי שאני אבין את הטכניקה.

נקודת בדיקה מתחשבת בתהליך שזה עבר. יש נקודות בדיקה שיכולות להיות תוך כדי תהליך שבודקות את הפרמטרים האלה ויש נקודת בדיקה סופית שאמורה לבדוק את כל המוצר כולל תהליך האריזה. תהליך האריזה הוא גם חלק מתהליך הייצור שצריך לבדוק אותו.

אבל זה לא הנוסח. בנוסח של סעיף 11(א)(2) כתוב ש"יבוצעו לתוצרת בדיקות מעבדה טרם אריזה לשיווק ובלבד שבדיקות כאמור יבוצעו גם לפני עיבוד התוצרת".

אני אסביר. זה מאוד פשוט.

נוריד את זה.

לכן אני שואלת. אם כתוב רק בסוף, השאלה היא איך בודקים את התהליך.

אחרי שסיימנו את התהליך לוקחים את השקית הארוזה, לוקחים מספר מדגמי של שקיות כאלה, פותחים אותן ואז עושים את הבדיקה של התכולה שיש בפנים. סטטיסטית זה בא לכסות את כל הייצור.

ובסוף יש גם את הבדיקה של תהליך האריזה. מדובר כאן על בדיקות חובה. יש עוד בדיקות ספציפיות על סמך ניהול סיכונים שעושים העוסקים לעצמם. התהליך כולל גם את תהליך האריזה.

זה בדיוק כמו בכל מוצר אחר כמו במבה שאורזים אותה ואחר כך בודקים את הבמבה הארוזה.

זה סעיף בעייתי כי הוא הוא מציב הרבה מגדלים בסיכון. כמגדל אני אעדיף עדיין לבדוק את האצווה לפני שאני שולח אותה לבית האריזה כי אם היא תיארז ויהיו בה חומרי הדברה - - -

אין מניעה.

זה לא סותר. עליך המגדל זה לא משפיע, בין אם יעשו את זה לפני ובין אם יעשו את זה אחרי.

נדגיש שוב את ההבדל בין בדיקת חובה שנקבעת בחוק שאי אפשר לוותר עליה, יתהפך העולם. בסוף התהליך ולפני שזה משווק לציבור, זאת בדיקת חובה. עוסק חכם לכל אורך שרשרת העיסוק יעשה בדיקות בדיוק כדי לא לבזבז כסף. לא לעשות בדיקות ולחכות רק לבדיקה בסוף, כי זאת לא התנהלות חכמה.

בהחלט. אני לחלוטין מסכים איתך.

אני רוצה להעיר בחצי מילה ולומר שזה גם היה הרציונל שיצא מהרפורמה המאפשרת שמייצרת עוד סמכות למגדלים והעוסקים עצמם באמת לתת את הבקרה הפנימית הזאת, וזה הגיוני.

נעבור לסעיף קטן (ב). כאן לא כתובה לכם הערה אבל לגבי בדיקות שמעידות שיש באצווה מסוימת עמידה ברמת שאריות הדברה, כאן כתוב שהאצווה תעבור הליך הקרנה או הליך אחר שאישר המנהל. אני הבנתי שגם כאן היה שינוי בנהלים וזה לא קיים יותר ובעצם אתם משאירים את זה לשיקול דעת של כל יצרן. אתם רוצים להסביר מה הנוהל החדש?

לגבי הקרנה מעולם לא הייתה איזושהי הנחיה או הוראה של משרד הבריאות. הקרנה זה איזשהו תהליך של הפחתת עומס מיקרוביאלי. זה נתון לשיקול דעתו של המפעל. סליחה, של ה-... אם יש לו אצווה שהיא חורגת, הוא יכול במסגרת זו לשלוח אותה להקרנה ולהפחית את העומס המיקרוביאלי. דרישת משרד הבריאות היא לעמוד ברמת מפרט מסוימת לגבי חומרים מיקרוביאליים.

נשנה את הנוסח ונאמר שהוא יצטרך לעבור איזשהו תהליך.

בדיוק. יש מפרט שחרור וצריך לעמוד בו.

הסעיף הזה זה קיים בעוד מקומות? זה נראה לי סעיף מקצועי מדי בשביל שיהיה כתוב בחקיקה ראשית, אלא אם כן אני טועה.

לא. שינינו את הנהלים.

הסיפה של סעיף קטן (ב) הוא מה שנדרש.

אפשר להתייחס לסעיף קטן (ג) למרות שאין הערה לידו?

מה שנדרש זה הסיפה של סעיף 2(ב). זה לא מספיק שבודקים. בדקתם, זה לא תקין ואז מה שאלה אומרת, אתם יכולים לעשות כל מיני פעולות כדי להביא את המוצר לכך שהוא יהיה תקין אבל מוצר לא תקין לא צריך לצאת לשוק.

בסדר. נשנה את הנוסח.

לגבי פסקה (ג). במשפט אחד יצרתם כאן כשל שוק מטורף ואתם מתייחסים אליו גם בפרק ח'. הנושא הזה של בדיקות מעבדה. אתם צריכים קצת להכיר את המטריה. בדיקות מעבדה, מפעלים שמייצרים תחת תקן GMP – זה לא משנה אם זה תוסף, מזון, פארמה או קנאביס – רובם מחזיקים מעבדה מפעלית. במקרה שלנו גם חלק מהחוות יחזיקו מעבדה. אתם אומרים שהמעבדה שתבדוק את הקנאביס תהיה מעבדה שעוברת את ההסמכה של רשות להסמכת מעבדות.

בדיקה סופית. היא חובה.

ראשית, אתם בעצם אומרים לשוק שאתם לא סומכים על הבדיקות שלהם. כאשר מפעל פארמה מוציא אקמול, מי את חושבת משחרר את האצווה לשוק? המעבדה המפעלית. לא בהכרח מעבדה שמאושרת על ידי הרשות להסמכת מעבדות. למה? כי בתוך התקן, בתוך הדבר הזה שנקרא מפעל, הוא מוסמך GMP. כל מה שהחוק הזה עושה כרגע, הוא משטיח את הדבר הזה שנקרא GMP. רשות להסמכת מעבדות בהקשר של הקנאביס, יש שתיים או שתיים וחצי מעבדות כאלה ברמה הארצית ולצורך העניין יש את בזלת. אתם אומרים שבזלת ועוד שתים וחצי מעבדות ארציות יהפכו למונופול. אני אומר לך כבזלת שדבר אחרון שאני רוצה זה להיות מונופול. כשאת אומרת מי ייגש לעשות את הבדיקות, תביני את התהליך.

הכוונה רק לבדיקת חובה ולא לבדיקות רשות שכל מפעל עושה.

זה לא משנה.

אתה רוצה שכל אחד יוכל לעשות את בדיקות איפה שהוא רוצה?

אני אחסוך לכם ואסביר את המצב הקיים.

רגע. יש לי עוד שאלה. האם מפעל שהמעבדה היא שלו יכול להגיש בקשה ולקבל את ההסמכה?

כן.

בוודאי.

אם כן, מה הבעיה?

איפה נמצא הבנק הכי קרוב? אתה יודע כמה עלה לנו להוציא תקן כזה? שני מיליון שקלים ולא היינו צריכים לעשות את זה. יכולנו לשלוח את זה למעבדות ארציות. מה אתה אומר עכשיו לכל השוק שמוציא היום 50 טון בשנה, שעכשיו כל האירוע הזה שהוא יצא מהמפעלים – כי חוץ מאיתנו אף אחד אחר לא עשה את זה ולא יעשה את זה כי כמו שאמרתי אין כסף – הם יעמדו עכשיו בתור וייווצר צוואר בקבוק אדיר של חודשים בשחרור חומר למטופלים לשוק. במשפט אחד יצרתם כשל כי עלו המחירים באופן ודאי ומוחלט כי כל המעבדות ידרשו יותר כסף ויהיה הרבה יותר זמן עבודה לשחרור. זה כשל שלא צריך בכלל להופיע כאן. נקודה.

אני אסביר את המצב הקיים היום. היום יש מעבדות חיצוניות עם התקנים שלהם והן מפוקחות על ידי הרשות להסמכת מעבדות ויש גם מעבדות פנים מפעליות. יש חלק מהמפעלים שיש להם מעבדות שלהם והן אלו שמבצעות את הבדיקות לפי הוולידציות שיש להן. נתנו ברירה. אמרנו שזה מהווה החמרה ביחס למצב הקיים כי אנחנו כן מאפשרים למעבדות פנים מפעליות לבדוק את התוצרת שלהם וזה תחת הפיקוח שלנו.

של הרשות להסמכת מעבדות או שלכם?

כרגע זה לא מחויב שזאת הרשות להסמכת מעבדות. כרגע זה IMC-GMP. מי שרוצה לתת שירות בנוסף לאצוות שלו גם לאחרים, הוא צריך את התקן של הרשות להסמכת מעבדות. בבזלת למשל יש את התקן הזה והם יכולים לתת את השירות.

בזמנו אתי פלר ניסחה איתנו את הסעיף הזה. אני חושבת שהיא הייתה בדיון הקודם אבל היום היא לא כאן.

לפי הסעיף הזה שכתוב שמוסר לפי הוראות סעיף 30, זה מכניס את מה שאמר האדון הנכבד? זה מרע את המצב?

מרע מאוד.

אם משרד הבריאות מסכים, צריך לשנות.

אני לא אתעקש על מה שמשרד הבריאות לא מתעקש.

בדיוק. אם אתם לא מתעקשים על זה וזה סדר, אז קטונתי.

העברנו את זה כהערות להחמרה.

אם כן, בדיקות מעבדה ייעשו במעבדה מוסמכת לפי הוראות סעיף 30 ובסעיף 30 נסביר שהמעבדות האלה יהיו גם מעבדות נוספות.

בתנאי שבאמת יהיה פיקוח אמיתי ולא רק כתוב על הנייר.

ההגדרה היא בסעיף 39.

חברת הכנסת, אני מזמין אותך אלינו.

בשמחה. אני אבוא.

גם אלינו.

זה לא שאני אבוא לראות אלא אני סומכת עליך. אני רוצה להסביר לך משהו. אני יודעת שהרבה מכם כאילו נגדי וזה בסדר, מותר לכם. אני לא נגד האירוע ואני גם לא נגדך אישית. גם אם אתה הכי נקי בעולם והכי סטרילי, בגלל שמדובר בחומרים בעיניי הם כן צריכים בדיקה ואנחנו לא רוצים להרע לאנשים שמקבלים את זה כטיפול וכעזרה – צריך מדי פעם פיקוח. לכן משרד הבריאות, תפקחו. זה לא בא לפגוע בך.

למה להתווכח אם אתם מסכימים?

כל מה שביקשתי זה שיהיה פיקוח אמיתי ולא רק כזה שכתוב על הנייר. אתה לא צריך לפחד מזה אלא להפך.

סעיף ההשמדה, אמרנו שזה יהיה בהוראות שקבע השר לביטחון לאומי באישור ועדת בריאות. מבהירים שזה לא רק תוצרת שלא עמדה בדרישות אלא גם עודפים שמשמידים. ההשמדה כולה צריכה להיעשות לפי הכללים שייקבעו.

לגבי ההודעה על פגם איכות בהליך הגידול או הייצור. ההוראה בסעיף 13 קובעת שאם יש פגם, צריך לדווח למנהל ואז המנהל יכול לתת הנחיות לבעל הרישיון איך לפעול. משרד הבריאות מבקש להפנות לנוהל של התרופות? אתם יכולים להסביר שם איך זה עובד והאם זה לא מחמיר יותר?

זה לא מחמיר יותר. יש נוהל שמדבר על דיווח על תופעות לוואי ואנחנו פועלים על פיו. כיום גם הנהלים שלנו מפנים לאותו נוהל כדי שלא יהיה סטנדרט כפול.

כמו לתרופה?

בדיוק. יש נוהל של הרוקחות, נוהל שעובד וזה נכון גם למוצרי קנאביס. ברגע שיש צורך בדיווח, מוגדר שם איזה דיווח על תופעות לוואי, מדווחים לנו וכך זה פועל עד היום.

זה סעיף 14. לא סעיף 13.

לא. זה סעיף 13, הודעה על פגם איכות בהליך הגידול או הייצור.

כן, אבל לא על תופעות לוואי.

גם סעיף 14. השאלה אם גם וגם, גם תופעות לוואי וגם פגם בייצור.

כן. זה נקרא הודעה על פגם.

מה נחשב פגם?

הנוהל של הרוקחות מגדיר מה זה פגם, באיזו רמת דיווח צריך לדווח על זה ובאיזה כלי תקשורת צריך לדווח על זה.

זה סביר לגמרי.

אם אני לא טועה רמת העובשים לא נמצאת בנוהל של הרוקחים וכאן בישראל מותר.

תקרא את הנוהל ושם יש הגדרה.

זה סביר והגיוני. אין טעם להתעכב על זה.

אתם פועלים גם היום לפי הנוהל הזה?

פועלים וגם הנוהל שלנו מפנה לנוהל הזה.

כן, אבל רמת העובשים שיש היום בקנאביס שכביכול מותרת לכניסה לייצוא היא מאוד גבוהה. מה שקורה זה שמגיע מגדל שיש לו 300, 350,000 סי-פיו של עובשים בתפרחת, הוא מקרין אותה, העובש הוא כאילו לא חי יותר. עובש הוא לא דבר חי. הוא לא חי יותר הוא לא עובר בבדיקה. כשאני מוציא את הפרח מהשקית, אני רואה אותו מלא עובש. אז בא היצרן ואומר לי שהוא עבר בדיקת מעבדה. בסופו של דבר השאריות של העובש או של הפטריות נמצאות בתוך התפרחות שלנו, חיות או לא חיות, פעילות או לא פעילות. מה זה פגם? אנחנו חושבים שההגדרה צריכה להיות כזאת שאם היו צריכים לרסס מדיי למשל או להקרין מדיי - זה חלק מהפגם בגידול. פרח אמור להיות באיכות גבוהה. פרח שיושמו עליו חומרי הדברת הצומח הוא סוג ב'. פרח שיש לו יותר מדיי עובשים, שיושמד ולא יוקרן.

כרגע הסעיף מדבר על פגם שעלול לפגוע בבריאות הציבור. אלה, אני מניחה שאם יש נוהל של תרופות שאתם פועלים לפיו, הוא אפילו מחמיר יותר. לא?

בתרופות אין עובשים ואין ריסוסים. זה לא מצוין שם.

מה הייתה השאלה?

אני אומרת שהסעיף היום דיבר על כל פגם איכות שעלול לפגוע בבריאות הציבור בהליך הגידול או הייצור. אני שואלת אם כאשר מאמצים את הנוהל של התרופות, האם זה יכלול גם מצבים כאלה שמדובר על פגמים שרלוונטיים לקנאביס ולא לתרופות.

כן. זה מפורט שם.

מדובר שם גם בפגיעה בבריאות הציבור?

בטח. זה מגדיר כמה חריגה מהמפרט. זה מגדיר באופן כללי.

זה חשוב וזה הגיוני וסביר. אנחנו צריכים להתקדם. ניר, תמיד יהיה מצב שאם יגידו 300, אתה תגיד 200 ויהיה מישהו שבשבילו גם 100 זה יותר מדיי. כל אחד יבוא ויגיד מהמקום שלו ובסוף אנחנו נייצר כאן מוצרים דה לוקס למספר קטן של אנשים כי המחירים יהיו בשמים. בסופו של דבר יש מציאות לפיה יש לנו גורם מקצוע וזה משרד הבריאות עליו אנחנו סומכים בכל כך הרבה דברים ולכן נסמוך עליו גם במקרה הזה. אנחנו נותנים להם את המנדט לבוא ולבדוק.

זאת בדיוק בעיה. אנחנו לא יכולים לסמוך עליהם.

אם כן, נחליף את משרד הבריאות. נבנה אותו מחדש.

את היק"ר בוודאות צריך.

כרגע אנחנו לא נכנסים לבניית משרד הבריאות מחדש. אנחנו רוצים לאפשר קנאביס למטרות רפואיות.

המנהל קובע אצלכם את האימוץ של הנוהל. נכון?

כן.

זה לא בתקנות. אם כן, זה המנהל.

אם לא יהיה כאן שינוי, עלה ירוק תרוץ עוד פעם. אין ברירה. עוד לא תלינו את הנעליים ואנחנו ניקח מנדטים.

ממי תיקח? מהימין או מהשמאל?

משניהם. יש שני מיליון צרכני קנאביס.

חלקם מהימין.

ועדת מררי מדברת על שמונה מיליארד שקלים לקופת המדינה.

אנחנו מנסים לבוא במשא ומתן אבל אם זה לא הולך, אז לא הולך.

הזכות לבחור ולהיבחר שמורה לכל אחד.

סעיף 15. כאן אנחנו מדברים על החלטה של מגדל או יצרן או מייבא להפסיק ייבוא, ייצור, גידול. בזמנו ביקשנו הודעה של שמונה חודשים מראש כדי שהשוק כולו יתכונן להפסקה הזאת וגם נתנו את הסמכות למנהל לקבוע.

למה זה לא יכול להיות בתוך הרישיון? למה זה צריך להיות בתוך חוק? בסוף את נותנת רישיון לבן אדם, רישיון שהוא חלק ממכלול.

עד היום היו מצבים שאדם הפסיק - - -

עד היום כי לא היה חוק אבל היום מסדירים.

הסעיף הזה לא משקף את המצב בשוק היום.

הבנו ששמונה חודשים זה יותר מדיי זמן.

יש כאן ערמות של מוצרים בשוק. להודיע על הפסקות, יהיו כאן רשימות של הפסקות כל שבוע עדכון מחדש מה יצא.

ואם לא עלינו הוא פושט רגל?

למה את מצפים? אם יש זן שחברה הפסיקה לגדל אותו אבל מסתבר שיש מטופל אחד או שניים במדינת ישראל שהזן הזה עושה להם טוב, אני בטוח שכל חוות גידול תוכל למצוא תחליף לזן הזה, אתם מצפים שהחברה תמשיך לגדל את הזן הזה עבור מטופל אחד?

הסעיף הזה הוא חשוב לטובת החולים, כדי שהם יוכלו להתאים את עצמם.

זה לא נכון.

יכול להיות ששמונה חודשים זה זמן רב. על כמה זמן אתם חושבים?

אתה יכול להגיד שזה לא נכון אבל בדיונים הקודמים זה היה לבקשת המטופלים.

אני לא חושב שזה צריך להופיע. יש מעל 600 מוצרים. אתם חושבים שהמטופלים עוקבים אחרי מה שקיים?

אם מוצר מסוים יוצא מהשוק, הם צריכים להתארגן לכך.

היום רוב הזנים בעולם הם זנים של מה שנקרא היברידיים. זאת אומרת, לצורך העניין המקור הגנטי שלהם היום הוא כל מיני ובכל מיני הזה נמצאים הרבה מאוד זנים בתוך השוק. המון. עכשיו אתם באים ואומרים שזן שקראת לו איקס ועכשיו אתה תיתן הודעה שמונה חודשים קדימה, עוד אפילו בשלב הגידול. זאת אומרת, אם עכשיו לצורך העניין המגדל עושה ניסיונות הוא קיבל עכשיו זרעים של זן מסוים והוא עושה ניסיון.

לא זרעים. מוצר.

בסדר, מוצר. מה זה מוצר? מוצר שיצא לשיווק.

נכון. לא זנים של גידול.

עכשיו אני אקח שמונה חודשים קדימה.

אם התקופה בעייתית, תגידו.

את תקבעי לי את ההחלטה המסחרית. אני שוב רוצה להסביר את המסגרת. כרגע, לפי משרד הבריאות, אנחנו בגנריקה. יש לנו ריכוזים.

אין בעיה. אתה רוצה מחר בבוקר להחליף? מה אתה עושה עם המטופל?

בסוף זו החלטה מסחרית שהמטופלים מחליטים בעצמם.

יש כאן מטופל שצריך את המוצר הספציפי הזה ואם הוא צריך למצוא לו תחליף, אז הוא צריך למצוא לו תחליף.

ואז מי יממן את מה שאתה אומר?

מי מממן את הבדיקות? מי מממן הרבה מאוד דברים?

אני צריך להמשיך לשווק משהו שאף אחד לא קונה אותו.

אין ספק שלכל דבר יש השלכות אבל אני יכול לבוא למטופל ולומר לו שמחר בבוקר המוצר שאתה צריך, שהומלץ לך והרופא רשם לך אותו - - -

הרופא לא רושם מוצר.

אותו מוצר שאתה צורך אותו.

אבל אין הכרה בגנטיקות על ידי משרד הבריאות.

אתה אומר לו שמחר בבוקר אין אותו על המדף.

מה ההבדל בין כל הזנים?

אני אסביר. אני מנהל האיכות של חברת טו-גדר. אנחנו מגדלים ומייצרים מוצרי קנאביס. משרד הבריאות לא מגדיר היום מוצרים אלא הוא מגדיר קטגוריות. זאת אומרת שכאשר אנחנו מדברים על כך שאנחנו מייצרים היום מצרי קנאביס, אנחנו מייצרים אותם בקטגוריה של C-22 לצורך העניין. זאת לא התוויה ספציפית למטופל. זאת אומרת, T-22 ימשיך להיות בשוק מזנים שונים. זה לא כמו אקמול שמיועד לכאב ראש. אם אתם תדברו על זה, זה כמו משככי כאבים, דקסמול, אקמול וכולי. זאת אומרת, אם אני אפסיק לייבא זן מסוים, זה רק בגלל שהפופולריות שלו או המשתמשים פחות משתמשים בו. אם יש לי מטופל אחד או שניים שאוהב את זה, אלה העדפות אישיות, הוא ימצא את ה-T-22 בתוך הקטגוריה. לכן אי אפשר לדבר על מוצר ספציפי.

אני מודיע שאנחנו מדברים כאן על מוצרים רפואיים. שוב, זה לא עניין של אוהב או לא אוהב. אנחנו לא נמצאים כאן בהעדפות של קרמבו וניל או קרמבו שוקו. אני בא לקראתכם, החברות והספקים. אני שואל אתכם כמה זמן הגיוני. אפס זמן לא יהיה. הסעיף הזה לא יבוטל. תגידו כמה זמן נראה לכם שהוא הגיוני וסביר מבחינתכם.

אתם מתעלמים מהעובדה שאין המלצת רופא. אין כאן המלצה של רופא שאומר תשתמשו בזן הזה או בגנטיקה הזאת. יש כאן קטגוריות ואת הקטגוריות קבע משרד הבריאות ברפורמה המעולה שהוא עשה וגם צמצמו את טווח הסטייה כדי שהריכוזים יהיו כמה שיותר בקטגוריות האלה.

אנחנו יכולים לדבר על הורדת קטגוריה שמונה חודשים מראש אבל מוצר ספציפי, כל יצרן יכול להחליט ברגע שזה לא כלכלי עבורו.

אתה משאיר את שמונת החודשים.

אני לא חווה ואני לא חברת גידול או מיתקן ייצוא ולא שום דבר. יש כאן איזשהו כשל לוגי בהקשר של שמונת החודשים. ממוצע אצווה לגידול היא שלושה חודשים. להודיע שמונה חודשים מראש, אני אגיד לכם מה יקרה כי דיברתי עם חברות. יקרה אחד משני מצבים: או שכל החברות ביום שמתחילות לגדל יודיעו שהן לא מייצרות את האצווה הבאה ויחכו לראות איך המוצר מצליח בשוק ויעשו את זה שוב, או שיקרה משהו אחר.

אגב, זו עבירה חוקית להתנהג כך. כולם ביחד.

לא, הוא לא דיבר על כולם ביחד.

אני לא חווה.

אתם רוצים שלושה חודשים? זה הגיוני?

אני מסביר משהו שהוא מאוד חשוב להבנה של הסעיף. גם אם תקבע שלושה חודשים, מה שיקרה זה שאותם מגדלים צריכים לדעת, בשנייה שהם מכניסים לגידול את אותו זן, האם הם ימשיכו לגדל אותו שוב. גם אין איזשהו פרק זמן מסוים בתוך הסעיף תוך כמה זמן הוא צריך להפסיק. כלומר, אם עכשיו אני מייצר שלושה חודשים, נתתם לי התרע של שלושה חודשים, המגדל צריך, בשנייה שהוא מוציא, לפי מה שאני מבין מכם, להמשיך לגדל כדי שיהיה רצף טיפולי. זה משהו שהוא לא הגיוני בהתנהלות של חווה.

יש כאן איזושהי בעיה בלוגיקה שהיא בעיה תעשייתית. היא לא בעיה של האם אלה עלויות יותר גבוהות, האם המטופל צריך איזשהו רצף טיפולי. המטופל צריך רצף טיפולי.

אני אומר שוב שהגידול הוא גידול של כל המוצרים. גם כך מגדלים הכול. אף אחד לא מפסיק את הגידול.

לא נכון.

אתם משחקים במינונים.

מה לגב היבואנים? הם צריכים לייבא עכשיו את הסם הזה.

זאת תערובת. נכון?

לא. יש לך גידול זן ספציפי. יושבים כאן מטופלים וכולם אומרים לך לא להכניס את הסעיף. אתם לא מבינים את המטריה. אתה אומר מגדלים את הכול. חווה לצורך העניין לוקחת נגיד 10 זנים. הבעיה היא לא זנים שונים. היא מקווה שעשרת הזנים האלה בסופו של דבר ייכנסו לקטגוריה מסחרית ושהם יצליחו.

יש לך כאן מגדלים.

הסעיף הזה נכנס לבקשת המטופלים ולא לבקשתי. נמצאים כאן מטופלים.

יש כאן מטופלים שאומרים שזה לא הגיוני.

אנחנו נשמח אם הסעיף הזה יהיה כאשר נדע מה ההבדל בין המוצרים.

אנחנו מדברים על הסימון.

אם כן, מה ההבדל?

אני מחברת טבע. בעולם התרופות אכן מקובל לא להפסיק מוצר בלי לתת התרעה מוקדמת. במקרה של קנאביס כל עוד לא רשום על המרשם או אפילו לא ציינו או לא נותנים אפשרות לציין שם של מותג או של שם זן, אני חושב שהבקשה הזאת לא תהיה ריאלית. במידה ויהיה אפשר לציין איזשהו שם של מוצר מסוים, זה בהחלט יכול להיות חלק מהבקשה גם לאותו משווק או יצרן או מגדל, להגיד אל תפסיקו את זה בלי לתת התרעה מספקת כדי שיהיה מספיק זמן להיערך לאלטרנטיבה.

זה מופיע בהמשך בהערות.

אולי ננסח את זה בצורה כזאת.

אם מדובר במשהו שהוא תלוי מרשם.

אנחנו צריכים לראות אם באמת אנחנו יכולים לעשות.

למטופל זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לו.

משרד הבריאות. אנחנו לא מנהלים רשימה של מוצרים וביקוש של צרכנים. כמו שהסבירו כאן, יש קטגוריות. אני חושב שלא סביר לבקש מאיתנו להתחיל לנהל מאגר על כל מטופל ומטופל, איזה מוצר ספציפי בדיוק הוא צורך.

זה לא כל מטופל ומטופל.

לא משנה, אבל חברות לא יכולים לדעת את זה. לא חברות ולא המטופל יכולים לדעת מה קורה.

זו דרישה לא ריאלית. זה לרדת לרמת ההעדפה של פרסונה.

זה מצד אחד אבל מצד שני מגיעים ומבקשים דווקא כן לאפשר את הזן הספציפי הזה ולציין אותו במרשם. אני מבינה שיש דעות כאלה ויש דעות כאלה, וצריך יהיה לראות מה החוק יאפשר ולפי זה הסעיף הזה יצטרך להתאים את עצמו למה שיתאפשר מבחינת המרשמים שניתנים למטופלים. אז נראה אם אלה יהיו גנטיקות או אם זה יהיה זן מסוים.

כמו שהם אמרו, כרגע המרשם הוא פר קטגוריה ולא פר מוצר.

אני מזכירה שהסעיף הזה נכתב לפני שהיו מרשמים אלא רישיונות ולכן אנחנו הופכים את זה לפורמט של המרשם.

זה אף פעם לא נוהל לפי הגנטיקות.

אנחנו צריכים להתכנס לסיום. אני רוצה להגיד לכולם תודה. אנחנו נתכנס כאן בשבוע הבא ואני מעריך שבשבוע הבא כן נלך להצבעות ונכין את החוק לקריאה ראשונה.

חבר הכנסת קלנר, שאלה קצרה ברמה הפרקטית ליועצת המשפטית ענת. רציתי לשאול האם ההערות שאנחנו שלחנו הולכות להיות מוטמעות עד הדיון הבא במסגרת עוד עדכון של הצעת החוק או שאנחנו נקבל את זה שוב בבוקר, שעתיים-שלוש לפני הדיון.

הנוסח הזה הופץ ביום ראשון.

לאתר זה עלה היום.

אני נכנסתי לאתר הוועדה אתמול בערב והנוסח הזה לא היה.

נמצאת כאן מנהלת הוועדה שאחראית ומעלה את הדברים. בדיון הבא אנחנו הולכים גם להגיע להצבעות. אני אומר לכם שוב שאנחנו מתעסקים כאן עכשיו ברזולוציות הנמוכות ביותר ונכנסים כאן ממשל עצים, לעלים, לפרחים, לכל גרגר, אבל בסוף יש כאן יער, תמונה של יער והתמונה של היער היא תמונה של מטופלים, תמונה שרואה את אלה שזקוקים כאן לתרופה, לקנאביס כמוצר רפואי. המחויבות שלנו היא אליהם ובעזרת השם אנחנו נביא את הבשורה למטופלים ונביא להצבעות את הצעת החוק בקריאה ראשונה בעזרת השם כבר בדיון הבא.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.