פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 9:05

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג-2022, של ח"כ משה פסל - הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: אריאל קלנר – היו"ר

מוזמנים: סגנית שר החוץ שרן מרים השכל
שרונה עבר הדני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אלה רז - מפקחת ארצית, יק"ר, משרד הבריאות

אבי גרוסמן - עו"ד, יועץ רגולציה, משרד הבריאות

יואב סטשבסקי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק טל פז מזרחי - ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אלון קסוס - ראש תחום אבטחת קנאביס רפואי ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מיכל מילר - ראש חוליית מחקר סמים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק דנה בן צבי - ראש חוליית קנאביס, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אתי כהנא - הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

דנה תל - חוליית קנאביס, המשרד לביטחון לאומי

מתן רטנר - מנהל אגף כימיה ופארמה, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אפי להב - יועץ הסתדרות הרוקחים

שלומי סנדק - מייסד המרכז הישראלי לקנאביס רפואי, מפלגת עלה ירוק

עופר אליעזר כהן - יו"ר הפורום למטופלי קנאביס רפואי בישראל

ד"ר דוד דביר - איגוד רופאי המשפחה בישראל

ד"ר מיכאל סגל - פסיכיאטר. פסיכיאטרים מומחים בתחלואה כפולה

ניסים מלכא - מנהל מרחב קנאביס, מכון מור, כללית שירותי בריאות

רבקה כהן - מנהלת מערך קנביסוול, מכבי שירותי בריאות

כרמל פלדמן - התאחדות התעשיינים

מוריה כלפה הורוביץ - עו"ד, ראש איגוד הקנאביס, איגוד לשכות המסחר

שירי רוקח - מנהלת תחום קנאביס רפואי, טבע תעשיות

עדי רוזנפלד - עו"ד, שותפה וראש דסק הקנאביס, משרד הרצוג, פוקס, נאמן

נרקיס טסלר - סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי, חברת מדוקאן

חיים מזרחי - חבר המרכז הישראלי לתעסוקה נתמכת

גפן מלכי - בעלים ומייסד בריא בישראל

רותם לוי - העמותה לצריכה נכונה

נטע קובלסקי - מנכ"לית הדרך שלך לבריאות, מרכז לטיפול באמצעות קנאביס

ניר יופטרו - יו"ר העמותה לצריכה נכונה

יחיאל מגנוס - יו"ר מגנוס איתור, חילוץ והצלה

אסתר בוכשטב - בנה יגב בוכשטב ז"ל נחטף ונרצח על ידי החמאס




משתתפים באמצעים מקוונים



ד"ר איליה רזניק - מנהל רפואי, המרכז הישראלי להתמכרויות

אמיר ניצן - מנכ"ל הסתדרות הרוקחים

חץ דוד בן עם ישראל - עו"ד, ברית שבט אברהם

ענת מימון

בת שבע פנחסוב

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג-2022, פ/755/25

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול.

בוקר טוב. אני אמא של יגב. יגב, הבן שלי הבכור, נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ נירים שם אנחנו גרים יחד עם אשתו רימון. רימון שוחררה בעסקה ראשונה ויגב נשאר במנהרות החמאס. מי שלא מכיר את הסוף העצוב שלו, שלנו, הוא נרצח יחד עם עוד שישה חטופים במנהרות החמאס. הוא הובא לקבורה באוגוסט האחרון ואנחנו ממשיכים להילחם כי ההחלטה שלנו כמשפחות חטופים היא שאנחנו נלחמים ביחד עד החטוף האחרון.

אני כאן כדי להזכיר לכולם שיש עוד חטופים בעזה ויש משפחות שעדיין מחכות ליקירים שלהם, חטופים חיים וחטופים חללים ואת כולם צריך להחזיר. אסור להשאיר, אסור להפקיר. מדינת ישראל הפקירה אותנו ב-7 באוקטובר ואני אומרת הפקירה כי מי שהיה ב-7 באוקטובר באותו יום מבין מה זאת הפקרה. מאז חיה איתנו ההפקרה הזאת ועד שלא יחזרו החטופים, אי אפשר לשקם.

אני יכולה לספר לכם שאני חברת קיבוץ נירים וכמעט שנתיים אני גרה מחוץ לקיבוץ. אני מנהלת הבריאות והרווחה בקיבוץ, אני משקמת את המרפאה ומחזירה אותה לעבודה. חברים מתחילים לחזור, מי ששמע את המתווה, חברי נירים אמורים לחזור בחודשיים הקרובים, חברי נירים יחזרו לנירים אבל השיקום הוא לא שיקום כאשר אנחנו יודעים שמעבר לגבול – והגבול הוא אצלנו בתוך השדות, בתוך הנשמה – עדיין יש חטופים. אתמול כל היום הייתי בנירים. ההפגזות קורעות את הנשמה כי בכל הפגזה אני חושבת איזה חטוף חוטף עכשיו ומי החטוף שנמצא באותו מקום. אני רואה את הפנים שלהם, את הפנים של אביתר, את הפנים של נמרוד, את הפנים של מתן ועוד, מה קורה להם בתוך הדבר הזה. אם אני בתוך נירים במרחב שני קילומטרים שומעת את ההפגזות, מה קורה להם כאשר ההפגזות מעל ראשם? אנחנו שומעים את זה מהחטופים ששבו.

אני חושבת שכל מי שיש לו יד ויכול לעשות מעשה – ואני מדברת כאן אליך חבר הכנסת – צריך לעשות מעשה, לעשות עסקה ולסיים את הסיפור הזה. אני אומרת שהשיקום שלנו כמדינה הוא שיקום ארוך. אני מבקשת מכם לעשות הכול.

בתקופה האחרונה אני שומעת כל מיני אמירות כאילו הסיפור הזה של ה-7 באוקטובר לא היה כל כך נורא, הוא היה נס, הוא היה אירוע משיחי, כל מיני אמירות שאני לא מצליחה להבין. כנראה האנשים האלה לא היו באירוע. אני שומעת שלדחות חתונה זה דבר קשה וזה אסון. אני רוצה לספר לכם שלדחות חתונה זה לא סבבה. הבן שלי הצעיר התחתן ושמחתי שזה היה לפני המלחמה עם איראן אבל זה לא אסון. האסון שקרה לנו הוא שהבן שלנו נרצח. זה האסון האמיתי. שנרצחו כל כך הרבה אנשים בעוטף ושיש אנשים חטופים. זה האסון. כדאי שאת המסר הזה ראש הממשלה ישמע וידע שאני והוא זה לא סימטריה. זה שהחתונה של הבן שלו נדחתה זה לא דומה לזה שהבן שלי נרצח. זה לא סבבה לדחות חתונה, אבל זה לא אסון. ה-7 באוקטובר הוא לא נס שקרה לעם ישראל. מזה לא יצא טוב. על חשבון נרצחים לא בונים שיקום למדינה.

המדינה הזאת צריכה להחזיר את החטופים, לשקם את עצמה, לשקם את עצמה בטוב, למצוא את הדרך לטוב. תודה.

תודה רבה. אנחנו נתחיל בדיון בהצעת החוק. הדיון הזה הוא המשך לדיון הקודם ובו נבקש לשמוע את ההתייחסות וההערות של גורמי המקצוע וגם נציגי החברה האזרחית וכל מי הטריח את עצמו להצעה בכללותה. אני מבקש שכל אחד וכל אחת ישמור על כבודם של האחרים. כולנו כאן למטרה טובה ומנסים למצוא מתוך מחויבות מתווה מאוזן, מתווה שיביא מזור והקלה להרבה מאוד אזרחים שזקוקים לכך ובמיוחד העבודה שאחרי ה-7 באוקטובר המספר עלה. כולנו כאן למטרה הזאת. אני לפחות הגעתי למטרה הזאת. גם אם יהיו כאן חילוקי דעות ננהל אותם בכבוד ובצורה כזאת שכל אחדד יוכל לומר את דבריו מתחילתם ועד סופם. אני מבקש שכל אחד ידבר בתמצית כדי שנוכל להמשיך בדיון.

יש לי רשימה ומי שלא רשום, יכול להירשם אצל מנהלת הוועדה. שלומי סנדק, המרכז הישראלי לקנאביס רפואי.

בוקר טוב לוועדה ולאורחים היקרים. הפעם אני אקריא את הדברים וזה משהו שאף פעם לא עשיתי בדיונים הקודמים.

מאז שקיימנו את הדיון האחרון ב-10 ביוני נוספו עוד עשרות אלפי נפגעי פוסט טראומה חדשים כתוצאה מהמלחמה האחרונה עם איראן. אבל למרות שד"ר סגל שיושב לידי מומחה שטיפל באלפי מקרים של פוסט טראומה מעיד על התועלת הרבה של הטיפול בקנאביס. אף אחד מאותם נפגעי המלחמה האחרונה לא עומד כרגע בקריטריונים שלמשרד הבריאות לקבלת קנאביס רפואי. גם אם הטיל פגע בבית שלך בבאר שבע או במקום אחר ואתה לא ישן בלילה ואתה כולך בטראומה, אי אפשר לצאת מאירוע כזה בלי פוסט טראומה, עדיין אתה לא יכול לקבל קנאביס לפי הקריטריונים האחרונים של משרד הבריאות. תראו מה קרה מאז הדיון האחרון שלנו ב-10 ביוני. אולי זה ממחיש למה כדאי לסיים מהר את הדיונים כאן ולהגיש את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

חשוב שיהיה כאן באמת שינוי משמעותי ולשם כך אנחנו חייבים לטפל בשלוש נקודות.

נקודה ראשונה, דיברנו על הנושא בדיון הקודם, ביטול האפליה נגד הרפואה הפרטית. בסופו של דבר אלה אותם רופאים. הרפואה הציבורית לא מסוגלת - וגם לפני אוקטובר היא לא הייתה מסוגלת - לטפל בכל מאות אלפי המקרים. אחרי אוקטובר היא בטח לא מסוגלת ואחרי המלחמה האחרונה על אחת כמה וכמה. כמו שגם אמרה חברת הכנסת גוטליב בדיון האחרון, לבטל את האפליה נגד הרפואה הפרטית.

נקודה שנייה היא להחזיר את האמון לרופאים. זה נכון שכמו שאמר שר הבריאות יש שינוי. היום כל רופא רשאי להגיש המלצה. יפה מאוד שכל רופא רשאי להגיש המלצה אבל לא מאשרים אותה. ד"ר סגל שידבר אחר כך יוכל להרחיב על כך. הסיבה שהם דוחים את הבקשות של הרופאים היא בגדר אבסורד. אם כן, לבטל את הצורך של הרופאים לקבל אישור להמלצה שלהם. אחרי הכול אתם במשרד הבריאות, שרונה, אתם רוצים שאנחנו ניתן אמון ברופאים, כשהוא אומר לי להתחסן, כשהוא אומר לי לקחת כדורים לכולסטרול לכל החיים. אם אתם רוצים שאני אתן אמון ברופאים, תנו דוגמה אישית ותנו קודם כל אתם אמון ברופאים. למה המלצה של ד"ר סגל צריכה להידחות על ידי רופא משפחה או רופא אלמוני שאנחנו אפילו לא יודעים מי הוא? המצב הזה של הפיקוח על הרופאים חייב להתבטל.

הנקודה האחרונה, אחרי החזרת האמון ברופאים וביטול האפליה נגד הרפואה הפרטית, לתת אלטרנטיבה לחולים שלא יכולים לעמוד במחירים של בתי המרקחת לגדל את התרופה לעצמם. לאחרונה שוב עולה החשש שיוטל היטל יבוא על הקנאביס מקנדה. במידה וזה יקרה ושקית קנאביס תעלה 750 שקלים, זה עצוב כי הרבה חולים לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות את התרופה.

אני מבין את הפחדים של המתנגדים מפני הגידול העצמי אבל אלה אותם פחדים שהיו להם עת התחלנו לפני 30-20 שנים כשהם אמרו לנו שאם אישרו את הקנאביס הרפואי יהיו אלפי מקרים של נהגים מסטולים על הכביש ותאונות, וזה לא קרה. הפחדים שהיו להם כי תהיה עלייה במספר הנרקומנים, דבר שלא קרה. גם כאן הפחד שלהם מפני גידול עצמי הוא אנכרוניסטי והוא לא במקום. תנו לי 10 דקות ואני אשכנע אותם שזה מיותר אבל כאן זה לא המקום.

לכן אני מציע את המודל הקנדי, לאפשר לחולים לקנות את הקנאביס הרפואי שלהם בבתי המרקחת ו/או לגדל אותו לעצמם בביתם לצרכים רפואיים אישיים שלהם.

תקנו את שלושת הנקודות האלה ובואו נעביר את זה. תודה רבה.

תודה רבה. נמצאת איתנו חברתי סגנית שר החוץ חברת הכנסת שרן השכל שהחלה את הפעילות ואת תהליך החקיקה הזה בכנסת הקודמת ומעורבת גם עכשיו. מאחר והיא סגנית שר החוץ, אנחנו ממשיכים את זה בוועדת הכנסת אבל תודה לך על כל המעורבות, על כל הידע שצברת עם הזמן ועל כך שאת משתפת בו את כולם.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה רבה שלקחת את זה כדי לטופל בבעיית עומק. אני אומרת את זה כי לדעתי באוגוסט ימלאו 10 שנים מהרגע שהחלטתי לקחת את הנושא של הקנאביס הרפואי בגלל המטופלים, המון מטופלים שנמצאים כאן, ואני נמצאת מולם במסע לא פשוט כבר 10 שנים כדי שבסך הכול יהיה דבר אחד: תהיה להם תרופה לטפל במחלה קשה, מחלות שונות קשות שחלקן אין מזור ואין מרפא, והקנאביס הוא התרופה היחידה שמטפלת בתסמינים שלהם.

אני עוקבת, אני רואה ואנחנו בקשר תמידי. אני מודה לך על שלקחת את זה מספיק ברצינות כדי לקיים את הדיונים באופן עקבי, דיונים ארוכים וממושכים כי אני חושבת שהכי חשוב זה להעביר את הדבר הזה ולהעביר אותו כמה שיותר מהר. את ההצעה הזאת תמיד אפשר לשפר ואני יודעת שגם ההצעה הזו היא לא מושלמת. גם כאשר כתבנו אותה והכנו אותה ישבנו עליה לדעתי מאות שעות. ישבנו בוועדה כזו, ואפילו נראה לי שזה היה החדר הזה, במשך מאות של שעות, ימי על גבי ימים. אני גם הייתי אז בהריון. אנשים הגיעו מכל התחומים – הרופאים, המשפטנים, המשטרה, משרד הבריאות, התעשייה. עשינו גם סיורים ויצאנו לשטח לראות מה קורה שם. אחרי מאות של שעות זיקקנו את זה לפשרה. לכן אני אומרת שזה לא מושלם אבל זו הייתה פשרה שהגיעה יחד עם המשרדים, יחד עם המטופלים ויחד עם התעשייה שהיא הייתה הכי טוב שיכולנו להביא.

לצערי ממש לקראת הסוף, אחרי שכבר ניסחנו ועשינו, הממשלה נפלה ולמעשה לא יכולנו להעביר את זה בשום מצב. לא הצלחנו לגייס רוב. לצערי הנושא הפוליטי תמיד נמצא במליאת הכנסת ולא משנה באיזו קונסטלציה, למרות הקושי והכאב של המטופלים, זה לא הצליח לעבור.

אני אומרת את זה כדי קודם כל להעביר דבר אחד אליך היושב-ראש. העניין של זמן הוא קריטי. אנחנו יכולים עכשיו לדון בזה גם עוד שישה חודשים ולזקק ולשפר כי יש עוד דברים אבל מה שמונח היום לפנינו הוא אחרי דיון של מאות שעות. בפוליטיקה, כמו שאני למדתי ב-10 השנים האחרונות, אתה לא יודע מתי אותה ממשלה תגיע לקיצה ומתי יגיעו לבחירות. זה דבר שהמטופלים ממתינים לו כבר שנים והגיע הזמן שנעשה איתם צדק ונעביר את זה כדי שיהיה גם פיקוח, בקרה, שקיפות, שיתוף ציבור. החזרה הזו של מה ששלומי סנדק דיבר, חזרה לידי הרופאים, שאצל הרופאים יהיה אותו שיקול דעת – אנחנו סומכים על הרופאים האלה בחיים שלנו. לפעמים אנחנו מגיעים אליהם לשולחן הניתוחים ומפקידים את חיינו בידם. זה לא שונה מהקנאביס. אנחנו סומכים עלינו בחיינו ואין שום סיבה שלא נסמוך עליהם גם עם תרופה כמו תרופת הקנאביס.

הבקשה שלי היא באמת לקדם את זה כמה שיותר מהר. זה אפוי וזה מוכן. יש גם קריאה שנייה ושלישית. מבחינתי הדבר הזה כבר מוכן להצבעה ובטח על פי כל שרשרת החקיקה, מבחינת ייעוץ משפטי ודיונים. כל הדברים שאמורים להיות מסומנים כדי להעביר הצעת חוק, הם מוכנים וזה כבר שנים. אם כן, הבקשה שלי היא קודם כל לקדם את זה כמה שיותר מהר.

שוחחנו כאן לא מעט על שני תיקונים שהם קריטיים בתוך הצעת החוק הזאת ואני רוצה להסביר למה הם צריכים להיעשות.

בתוך מאות שעות של דיונים, בדיעבד הסיכומים ביני לבין שר הבריאות בהצעת החוק הנוכחית – שר הבריאות אז היה ניצן הורוביץ – והסיבה שבגללה התפשרנו על שני דברים קריטיים כאשר גם בפרוטוקולים אמרתי שאני לא אוותר עליהם כאשר החוק יגיע לכיוון חקיקה בקריאה שנייה ושלישית, הדבר הראשון היה הנושא של ה-CBD. שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ, וחשוב לי שזה ייכנס לפרוטוקול כדי להבין את זה, הקים ועדה בתוך משרד הבריאות שהייתה אמורה לגבש המלצות לעניין הצעת ה-CBD לפקודת הסמים המסוכנים. ה-CBD אלה חומרים פיכו-אקטיביים, הוא בטוח לשימוש, הוא חומר שמטפל בהמון מחלות, בעיקר בילדים חולי אפילפסיה. המחירים של אותם שמנים שמזוקקים לטובת הילדים האלה הגיעו לעלויות של אלפי שקלים לבקבוק לחודש. לכן בהסכמה עם שר הבריאות אז, הם רצו בנפרד מהצעת החוק הזו לזרז את ההליכים, לעשות מסלול עוקף ולהוציא את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים ובהמלצה של משרד הבריאות בה הומלץ לעשות את המהלך הזה.

לצערי הדבר הזה לא נעשה. הסיכום בינינו היה שבמידה והם לא עושים את זה עד שהחוק מגיע לקריאה שנייה ושלישית, הוא ייכנס לתוך החוק. אני עדיין מבקשת לעמוד אל מול ההבטחה הזאת ולהכניס את ה-CBD בחזרה לתוך הצעת החוק המקורית ולהחריג אותו מפקודת הסמים המסוכנים. זאת בידיעה שגם בגרמניה ובאנגליה זה מה שנקרא אובר זה קאונטר, לא צריך מרשם ולא כלום כי אין בו חומרים פסיכו-אקטיביים, והדבר הכי חשוב זו היכולת לייבא אותו כדי שיוזל המחיר שלו. היכולת לייצר תחרות על אותו מוצר שמן ספציפי שגם לתעשייה המקומית היום לא משתלם להכין אותו ולכן העלות שלו היא כל כך גבוהה. מבחינתי להביא אותו גם בייבוא ולהתחיל להוזיל את המחירים לטובת אותם ילדים חולי אפילפסיה. זה היה דבר הראשון שסוכם.

הדבר השני שסוכם היה שהצהרתי בפרוטוקולים שלא יגיע לקריאה שנייה ושלישית בלי פתרון בגלל שהציגו את זה כבעיה תקציבית, מה שלא נכון להיום משום שגם כל קופות החולים קיבלו תקציבים בשביל רפורמת המרשמים. להכניס לתוך אותן התוויות של מרשמים – את המרשמים ייתנו הרופאים שלא דרך קופות החולים – גם את הפוסט טראומתיים וגם את מטופלי הכאב. אני חושבת שמאז ה-7 באוקטובר הדבר הזה זועק לשמיים שבעתיים. מספר הפוסט טראומתיים במדינת ישראל הוא פשוט בלתי נתפס אחרי מלחמה של כמעט שנתיים, אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, אחרי מה שקרה בצפון.

אפילו אחרי המלחמה האחרונה, הטילים שנפלו בפתח תקווה ובמקומות אחרים. ביקרתי אצל מפונים מפתח תקווה ואני אומר לך שהפוסט טראומה אצל אנשים היא קשה מאוד.

אף אחד מהם לא יוכל לקבל קנאביס רפואי כרגע כי הם צריכים להיות מטופלים במשך שנה.

כבר דיברנו על העניין של קו ראשון והוא אמור להיות בהצעת החוק הזאת.

ההצעה מוכנה.

ההצעה הזו כן מאפשרת את זה במקרים חריגים על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

רק תמחקו את הרפואה הציבורית.

על זה דיברנו וזה היה בהתניה. אין ספק שזה גם צריך לחזור. כאן ספציפית אני רוצה להתעקש על העניין של הפוסט טראומתיים ומטופלי הכאב ואני חושבת שזה מובן לכל המדינה. אין בן אדם אחד שזה לא פגע קרוב אליו הביתה. כמו שאמרת, אין צורך להכביר מילים. מטופלי הכאב חייבים גם הם להיות כאן.

לאורך החודשים האחרונים פגשתי בבתי החולים לא מעט קטועי גפיים, חיילים, לוחמים, גיבורים, נפגעים עם כאבים נוירולוגים והם אומרים שאין תרופה אחת שנותנים להם שמטפלת בכאב הזה. זה כאב שלא מאפשר להם לישון ולא מאפשר להם לתפקד. הדבר היחיד שסייע להם היה קנאביס רפואי. נכון, היום נדרשת שנה לכן אתה יודע מה הם עושים כי הם לא מקבלים את זה? לוקחים מהחברים שלהם, הולכים לעבריינים בטלגרם, קונים את זהה אצל עבריינים ואז הם מצליחים אולי לישון שעתיים, לאסוף את עצמם ולחזור בחזרה לכאב הזה.

עד ינואר 2024 הייתה המתנה של שלוש שנים לפוסט טראומתי.

אני יודעת.

בנוסף לכל קופות החולים מחייבות עכשיו שההמלצה תגיע מרופא כאב. זה נורא.

יש מרפאות כאב שלא מטפלות בקנאביס.

אתם מדברים כאן מדם ליבכם ואני איתכם כל השנים האלה. כולנו יחד ממתינים למזור הזה עבור המטופלים. אני מבינה לחלוטין את הכאב. לכן פתחתי והודיתי ליושב-ראש הוועדה שמנהל את הדיונים במהירות ומבין את הדחיפות ומבין עד כמה קיימת הנחיצות להעביר את הצעת החוק הזאת במהירות.

הדבר השני. שני החריגים האלה שהכנסנו כפשרה אבל זו הייתה פשרה שבמידה ועד שההצעה הזו לא מגיעה לקריאה שנייה ושלישית, זה ייכנס בתוך הצעת החוק הזאת. העניין של ההתוויות, מטופלי כאב ופוסט טראומתיים והנושא הזה של ה-CBD שהוא קריטי.

אני כאן גם כדי לשתף ואולי קצת להשלים פערים חסרים. תודה רבה.

תודה רבה לסגנית שר החוץ חברת הכנסת שרן השכל גם על כל העבודה. באמת מעטות הצעות החוק שמגיעות אחרי קריאה טרומית ונראות כך. אין הרבה הצעות חוק שעברו בקריאה טרומית ויש מאחוריהן כל כך הרבה עבודה מקצועית ופרלמנטרית. המטרה שלנו כאן היא להתקדם. אנחנו רוצים לשמוע את חוות הדעת של כולם. נדון בכל ההסתייגויות אבל צאו מהנחה שנעשתה כאן הרבה עבודה עם הרבה פשרות.

אני רוצה להעלות ל-זום את ד"ר איליה רזניק, המרכז הישראלי להתמכרויות.

שלום. תודה שאתם נותנים לנו לדבר. תודה על ההזמנה ותודה לכל המשתתפים. תודה מיוחדת לסגנית שר החוץ שרן השכל שיחד איתה עשינו הרבה עבודה בהכנת הצעות חוק בכנסות קודמות. לאחרונה נבחרתי להיות יושב-ראש ונשיא איגוד הבינלאומי לרפואת קנאביס וזה כבוד גדול לרפואת הקנאביס הישראלית שבעשור האחרון הגיעה להישגים מדהימים וכל חודש מתפרסמים מאות מאמרים בתחום הזה כאשר חלקם הגדול מגיע מישראל אודות לעבודה שלנו. אני שוב רוצה להזכיר את התרומה המאוד מאוד חשובה של סגנית השר שרן השכל שתמכה בזה. יש הרבה מחקרים בתחום רפואת הקנאביס שמתפרסמים ובזכות זה באתי לאיגוד הבינלאומי לרפואת קנאביס, הוזמנתי על ידי פרופסור משולם זל בגלל שהתרומה של ישראל בתחום הבינלאומי להתפתחות התחום הזה היא אדירה ולכן כדאי שנמשיך בתחום הזה.

יש לי שלוש נקודות להעלות. אני מסכים שלא יתכן שתהיה אפליה בין רופא פרטי לרופא ציבורי. אם אנחנו מאמינים לרופא כרופא, בוודאי שחייבים גם להקשיב להמלצה שלו.

הנקודה השנייה. לא יתכן שהרופא המאשר מטעם קופת חולים או מטעם תחום המטופלים ביק"ר מתערב בהמלצה של הרופא המטפל. לא יתכן שמישהו מטפל במטופלים שלנו באמצעות שליח שמכתיב לנו אבל האחריות נשארת על הרופא. פקיד, כמה שהוא בכיר יותר ברפואה הציבורית, במשרד הבריאות או בקופות החולים, הוא לא יכול להיכנס להחלטה ולהמלצה של הרופא המטפל. אין דבר כזה. אין תחום כזה בשום מקום ולא בתחום הרפואה. אין דבר כזה שמישהו מטפל במטופל שלו מאחורי הגב באמצעות שליח מבלי לקבל את האחריות על זה. לכן זה חייב להיפסק. פקיד אנונימי לא יכול לקחת אחריות והאחריות נשארת על הרופא המטפל לכל דבר ועניין. אני חשוב שחייבים לדרוש מעקב. גם אם זה מגיע מהרפואה הציבורית או מהרפואה הפרטית, חייבים להיות סטנדרטים למעקב. המעקב חייב להיות מתועד, החולה חייב להיות בטוח, בני משפחה חייבים לדעת שהמטופל שמקבל קנאביס נמצא בידיים טובות, כמו בכל תחום רפואה אחר.

דבר אחרון שאני רוצה לבקש מהוועדה זה להסיר את הקנאביס מרשימת הסמים המסוכנים. מספיק. הגיע הזמן. הגיע הזמן להסיר אותו מרשימת הסמים המסוכנים כמו שעשו בכמה וכמה מדינות. גרמניה עשתה זאת לאחרונה ולפניה קנדה ועוד כמה מדינות. האיגוד שלנו עוד לפני שבע שנים המליץ ל-WHO ולוועדת האו"מ להסיר קנאביס מרשימת הסמים המסוכנים. כל ההמלצות הוגשו וההחלטה הייתה שכל מדינה ריבונית להחליט לגביה. לא תהיה החלטה כללית של האו"מ וטוב שכך. בואו נחליט להקים כאן ועדה להסרת הקנאביס מרשימת הסמים המסוכנים. ברגע שנוריד את החותמת האדומה הזאת שמדובר בסם מסוכן, הרבה דברים ישתנו.

גם לגבי ה-CBD. כמובן שזה ישחרר אותו לשימוש רחב יותר ובוודאי אותו מזמן היו צריכים להסיר רשימת הסמים המסוכנים ואני מברך את הוועדה על קבלת החלטות נכונות. תודה רבה.

בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה. אני רוצה לדבר על מקרה ספציפי, על מה קופת חולים מאוחדת עושה למטופלת ספציפית כאשר יש בזה התנכלות מזעזעת. מדובר בחידוש רישיון. המטופלת שלחה בקשה לחידוש רישיון. היא שלחה את הטפסים, שלוש המלצות משלושה רופאים שונים וקופת חולים מאוחדת שלחה לה מכתב - יש לה 100 גרם ברישיון – לפיו הם דורשים את הדברים הבאים: חתימת המטופלת על הצהרה שאינה מעוניינת כעת בטיפולי פוריות, הסכמת המטופלת להצמדה לרופא כאב שהקופה תבחר, הסכמת המטופלת לביצוע שינוי בטיפול התרופתי על פי המלצת רופא הכאב שהקופה תבחר, מעקב פסיכיאטרי רצוף, הסכמת המטופלת להנפקת רישיון קנאביס במינון מקסימלי של 90 גרם לחודש והתחלת איטרציה הפוכה הדרגתית.

המטופלת מטופלת בכמות שהיא מקבת כבר שמונה שנים. הם רוצים להוריד לה את הכמות של הקנאביס ולהעלות לה תרופות. המטופלת הייתה מכורה לפרקוסט ולסימבלטה. היא עברה גמילה מאוד קשה מהן בזכות הקנאביס ועכשיו קופת חולים מאוחדת דורשת ממנה שהיא תלך לרופא שהם יבחרו שכמובן יוריד לה את כמות הקנאביס.

זה יחזיר אותה לפרקוסט.

כמובן שיחזיר אותה לפרקוסט.

אנחנו ננסה לפתור את המקרה הפרטני הזה. הוועדה, והכנסת בכלל, באה לפתור נושאים מערכתיים.

זו בעיה מערכתית שאני מדברת עליה עכשיו בדוגמה ספציפית.

אולי קופת חולים מאוחדת תענה.

יש התנכלויות ספציפיות למטופלים.

תעבירי אלי את כל הפרטים.

הם לא מחדשים.

יש לי טבלת אקסל מלאה בפניות. תעבירו אלינו את הפנייה הזו. אני אשמח. בדיוק אתמול היה לנו דיון בנושא הזה ולמה חייבים לנתק את האירוע הזה שהפקיד בקופת חולים מחליט עבור מטופל מה נכון ושובר את הרצף הטיפולי ולא נותן לו טיפול נכון. אין ספק שזה נכון. חשוב לי לומר לכם שפניות אישיות תעבירו אלינו. אני מבטיחה לכם שזה יטופל באופן הכי מיידי, הכי אישי. אתם מכירים אותי מספיק זמן.

אני אעביר. חשוב לי לומר שאני הקול למטופלת.

יש מאות כאלה.

אני יודעת. יש לי טבלת אקסל עם לפחות 60 מקרים פתוחים.

אני קול למטופלת הזו. יש עוד אלפי מטופלים שאין להם את הקול הזה ודורשים מהם ללכת לרופא שהקופה תבחר. למה, מי הם?

אני אומרת לך שאין ספק שאת צודקת אבל כדי לתקן את זה באופן מערכתי אנחנו צריכים את זה. ככל שאנחנו נתרכז בזה, נוכל להעביר את זה יותר מהר. אני יכולה לעבור דרך 60 מקרים מטורפים ואני יכולה לספר לכם כמה דברים אבל זה לא יעזור לנו לקדם את זה אלא זה יעכב. את המקרים האלה תעבירו אלינו ועכשיו בואו נדבר על איך אנחנו יכולים לשפר את זה. אני אלחץ בכל הכוח ובעזרת השם בעוד שבועיים נוכל כבר להכין את זה לקריאה ראשונה. אתם יודעים כמה דיונים אנחנו צריכים לעשות ולכן בואו נתרכז בזה.

מעולה. דבר אחרון. הוספת פיברומיאלגיה ואנדומטריוזיס להתוויות. פיברומיאלגיה עומדת כבר לדעתי ארבעה או חמישה חודשים בוועדה של בודנהיימר שאין לו שום קשר לפיברומיאלגיה כי זה כאב והוא פסיכיאטר.

של ילדים.

של ילדים. אני לא מצליחה להבין למה אם איגוד הפנימאים כבר שלחו נייר עמדה ליחידה לקנאביס רפואי, עדיין לא מאשרים את הכניסה של ההתוויה. בינתיים קופות החולים, איזה יופי, אומרות שהן לא יכולות לאשר הבקשות החדשות לפיברו בגלל שזה לא בהתוויות.

אני אתערב כאן. תאמינו לי שאני אישית נפגשתי גם עם יושב-ראש האיגוד וישבתי מולם כדי לנסות להבין לעומק. שלחי לי את המקרה הזה, איפה עומד הדבר הזה של פיברומיאלגיה וננסה לבדוק את זה מול משרד הבריאות אם באמת יש אישור כי ממה שאני זוכרת ראש האיגוד היה אמור לאשר את זה וברגע שהוא מאשר את זה, זה מגיע ממשרד הבריאות ומשרד הבריאות דן בזה ומאשר את זה כהתוויה.

נשלח שוב.

תנו לי לבדוק את זה. אם לא, אולי נצטרך גם לתקן כאן את החקיקה. ההסתמכות מבחינת ההתוויות הייתה שמשרד הבריאות באמת פועל באופן שקוף ובאופן אינטנסיבי כדי לטפל בזה מבחינה רפואית. אני אבדוק את זה.

מי פועל בצורה שקופה, משרד הבריאות? לא עישנתי הבוקר משהו מספיק חזק כדי להאמין לזה. משרד הבריאות שמסרב לענות לוועדת הבריאות כבר שנה וחצי ואני לא מדבר על זה שיש לי מינואר בקשת חופש המידע שהם מסרבים לענות לי.

אדוני, כמה דקות ויגיע תורך לדבר. רותם לוי מעמותת צריכה נכונה. הוא לא כאן. יש כאן מישהו אחר מ"צריכה נכונה" שרוצה לדבר במקומו?

אני. אני גם חבר במפלגת עלה ירוק.

אתה רשום ותדבר אחר כך.

בהתחשב באירועי המלחמה האחרונה חשוב שד"ר סגל ידבר.

בהמשך אני אתן לו לדבר. ד"ר דוד דביר, איגוד רופאי המשפחה, בבקשה.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות. אני רופא משפחה, אני מאיגוד רופאי המשפחה שמייצג אלפי רופאי משפחה שהצעת החוק הנוכחית הולכת בעיקר מבחינת המערכת – אני לא אומר מבחינת המטופלים - להשפיע על עבודתם. כל שנה אנחנו עושים איזושהי תוספת של תרופות, טכנולוגיות, תהליכים וזה נבחן בוועדת הסל. זה נבחן בוועדת הסל כי בוחנים לא רק את העלות הישירה של התרופה אלא גם מה המשמעות מבחינה תהליכית. זאת אומרת, כמה שעות עבודה, מה העומס, וזה לא נעשה ואני אומר לך מה המשמעות של זה.

אני אומר את זה. אני מכיר את זה כי אני כבר הרבה שנים רופא משפחה. העומס ייפול על רופאי המשפחה ובעיקר זה עומס אדמיניסטרטיבי כי רופאי המשפחה לא מוכשרים, לא הודרכו, לא מכירים והם אמורים לעקוב אחרי אותם מטופלים. אתם יודעים שרופא משפחה רואה בין 40 ל-50 מטופלים ביום, מקדיש כמה דקות לכל מטופל, אבל הוא עושה את זה בדברים שהוא יכול להועיל. אני יודע להועיל בלחץ דם, אני יודע להועיל במחלות לב, אני יודע להועיל במחלות כליה וסכרת ואני נותן ערך מוסף למטופלים האלה. ההנחיה הזאת בעצם באה ואומרת תזיזו את אותם חולי לב, תזיזו את אותם חולי לחץ דם, תתחילו להתעסק בקנאביס, תחתום כחותמת גומי, בעצם עבודה אדמיניסטרטיבית לחלוטין.

בסופו של דבר לא סתם זה יגיע לרופא המשפחה. אתה יכול לבוא ולראות בזמן המעקב האם בדברים שהם בתחום המומחיות שלך יש השפעה. אם יש השפעה, אתה בודק את אותו מטופל. אם הוא מנהל אורח חיים בריא או כמו שהוא היה לפני כן ואפילו אם זה משפר את שאר התפקודים שלו – אתה חותם. אם אתה רואה שיש הרעה באחד המדדים בהם אתה כן מומחה ואתה רואה שיש השפעות לרעה, זה בדיוק המקום שלכם להיכנס לתמונה.

מי מכיר אותי יותר טוב מרופא המשפחה?

אני אגיד לך. אני יכול להגיד לך שמהמעקב שלי אחרי הרבה מאוד מטופלים, אני רואה מטופלים שקנאביס עושה פלאים. מוריד התמכרויות, מוריד שימוש בחומרים אחרים, ומצד שני יש מטופלים שזה גורם להם נזק. זאת אומרת, יש לי מטופלים שאושפזו בשלוותה ובגהה. שוב, אני לא נגד קנאביס.

נשמע שכן.

זה ערוץ טיפולי חשוב אבל הוא דורש מעקב. מטופל בא אלי אחרי פעם אחת שהוא ראה את הרופא היועץ או את מי שרשם מרשם ואומר שזה לא משפיע עליו טוב. העניין הוא שאני לא יודע עכשיו להגיד לו שייקח את התפרחת הזאת או תעלה את המינון הזה כי אני לא יודע ואין לי מושג. המעקב כאן הוא לא שרק תחתום או לא תחתום אלא זה מעקב רפואי לכל דבר. זאת אומרת, זה תחום שצריך להילמד.

תלמדו.

יש רופאי משפחה שהיום מנפיקים. אני קיבלתי את הקנאביס רק בגלל שיש לי בעיה כרונית כך שאתה רק צריך לעקוב אחרי. הבעיה שלי היא כרונית והיא לא תיעלם.

זה בדיוק העניין. גם כאשר חולה לחץ דם מגיע אלי, זאת לא בעיה כרונית. כלומר, זו בעיה כרונית אבל אני מעלה לו את המינון. זה לא שרופאי המשפחה לא יוכלו ללמוד את זה.

ד"ר דביר, נגיד שאתה היום מטפל במטופל שלך שהוא ילד חולה אפילפסיה. בדרך כלל ההורים יגיעו אליך גם למעקב אחר בעיות אחרות ולטיפול תרופתי. יש איזה שבע תרופות שונות, גם תרופות קשות שהם צריכים לקחת כדי למנוע את האפילפסיה. יש כאן עיכוב התפתחותי, תופעות לוואי כמו לפעמים פיגור שכלי או דברים אחרים. ביום יום אתה בודק אותם באופן שוטף. אין מישהו שמכיר את אותו ילד שהוא חולה אפילפסיה יותר טוב ממך כרופא משפחה. גם תרופות שהן תרופות ניסיוניות, תרופות קשות, אתה יודע להמליץ פחות או יותר או לשלוח לרופא המומחה במידה וצריך. ההתוויות של הקנאביס הרפואי, זה לא עכשיו על יתר לחץ דם. יש כאן התוויות מאוד ברורות. לדעתי אלה בעיות כרוניות כמו סרטן, אפילפסיה, ורוב המחלות האלה הן לא מחלות שיש להן ממש מרפא.

קטוע רגל מהמלחמה עם כאבי פנטום. הרגל לא תצמח.

הרגל לא תצמח אבל יכול להיות שהמינון הזה גורם לו לדיכאון ויכול להיות שהמינון הזה לא מספיק לו.

... שאתה לא יודע להמליץ עליו גורם לו לדיכאון. קנאביס לא גורם לדיכאון. תפסיקו לשקר בוועדות.

חשוב לשמוע את החששות שמעלים וחשוב לדבר עליהם ולפתוח את זה.

מה לעשות שהיום לא בכל האוניברסיטאות התחילו. בחלק התחילו. בחיפה התחילו.

הוא ילך לעשות את הקורס בהדסה אבל הוא לא רוצה ללמוד. זה לא הגיוני.

ד"ר דביר, אני מוכן בכל עת להיפגש איתך. יש לי 48 שנות ניסיון מעשי.

עם כל הכבוד, אם אנחנו רוצים שהדבר הזה יעבוד כמו שצריך, אי אפשר שכל אחד יעביר קורס. יש קורס של משרד הבריאות. זה אלקטיבי. יש רופאים שחוששים מזה, הדרך להפיג את החששות היא לא לתקוף אותם והיא לא להמציא עכשיו איזשהם דברים אלא בדרכים שמוכרות להם.

אין בעיה. הוא עבר את הקורס? אם לא והוא בא לדבר ואומר דברים על הקנאביס, שלפחות יעבור את הקורס.

חברים, הדיון הזה לא יתקדם לשום מקום אם כל אחד יתפרץ.

היופי בזה הוא שכמו שאתה לא בטוח נגיד בפסיכיאטריה אם אותה תרופה משפיעה או לא משפיעה, דיכאון או לא דיכאון – אתה שולח את אותו בן אדם לרופא מומחה כדי להיבדק. אתה לא חותמת גומי.

בניגוד לקנאביס, אני במסגרת ההתמחות שלי הייתי שלושה חודשים במחלקה פסיכיאטרית. זה לא שאין לי מושג. אני מבין ברמה בסיסית בקנאביס. שוב, אני לא אומר שלא ניתן ללמוד ולא ניתן להכשיר את הרופאים אבל אתם צריכים להבין מה זה ועדת הסל. ועדת הסל אומרת שאנחנו עכשיו באים למערכת נוכחית, אנחנו רוצים שהיא תהיה בעוד איקס אבל אנחנו צריכים להשקיע במערכת הזאת עוד איקס. הם אומרים שאנחנו לא נשקיע, נטיל את המשימה הזאת עכשיו על מערכת שהיא כבר מתוחה עד הקצה. את יודעת כמה רופאי המשפחה שחוקים?

את זה ד"ר דביר אני לא מקבלת. אני ממש לא מקבלת את זה. אם אתה לא עברת את הקורס כרופא מומחה בפסיכיאטריה, אתה לא יכול לרשום את זה. זאת אומרת, אתה לא מטפל בזה. התנאי שרופא מומחה, בין אם הוא פרטי ובין אם הוא בקופת חולים, יוכל לרשום את המרשם הזה למטופל ולתת לו את הטיפול לשנה הקרובה - - -

זאת לא שנה. אלה שלו שנים.

לצערנו אפילפסיה היא לא מחלה שתיעלם וקטוע גפיים, הרגל שלו לא תצמח. הכאבים האלה הם כאבים כרוניים. לתקופה של לפחות עד שלוש שנים אתה יכול להיות בביטחון שאותו רופא מומחה שמכיר את המחלה, בין אם זה בפסיכיאטריה ובין אם זה רופא כאב או בין אם זה ראומטולוג, והוא עבר את ההכשרה הזו במקום מוכר, בין אם זה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית שמוכרת על ידי משרד הבריאות ובין אם זה בקורס שמשרד בריאות עשה, הם עברו את ההכשרה כדי לטפל במטופל הזה, אולי לא עם התרופה הזו שהם אמרו קלקסן או עם פרקוסן, מה שזה לא יהיה – סליחה על המונחים, אני לא רופאה - אלא עם קנאביס. במקום לטפל בו בזה, הוא ממליץ על זה, מתוך מומחיות, מתוך הבנה, מתוך הכשרה שהוא עשה כי הוא בחר בכך. אני לא מכריחה עכשיו את כל הפסיכיאטרים לטפל בקנאביס. מי שלא רוצה ולא עבר את ההכשרה הזו, לא יוכל לטפל.

אני אומרת שכאשר אתה רואה את אותו מטופל שהוא חולה אפילפסיה, אתה מדבר עם הילד ואתה בודק אותו ואתה מדבר עם ההורה, פתאום אחרי חמש שנים שאתה מטפל בו רואה שיפור, אתה אומר שכנראה שמה שהרופא המומחה אמר זה נכון ואתה מאשר את המשך הטיפול הזה. זה שיקול הדעת שלך. אתה אומר שיש לך כאן משהו שאתה חושב אולי לא מתאים, אולי הילד קצת מדוכא, הוא לא יוצא לטייל עם החברים שלו, הוא חושש ממשהו, יש לו איזושהי בעיה התפתחותית, התחילו לו טיקים בעיניים, אני לא יודעת מה, אבל אתה אומר שאתה לא מרגיש בנוח לאשר את ההמשך של זה, תחזרו בחזרה לרופא נוירולוג, למי שהוא מומחה ומטפל באפילפסיה, וזה בסדר, אף אחד לא יכריח אותך. אגב, גם יש סייג. ברגע שאתה לא מאשר, אתה גם כותב את זה בתוך התיק הרפואי כדי שאם הם הולכים לעוד רופא משפחה ועוד רופא משפחה, זה יאותת ויחסום אותם מלקבל את זה. זה יוכל לאותת למערכת הבריאות שיש כאן משהו שהוא לא בסדר.

את מתארת תמונה מאוד פסטורלית שלכאורה אני הייתי לוקח אותה בשתי ידיים אבל זה לא כך. אני עובד כבר 25 שנים במערכת הבריאות, גם בתפקידים ניהוליים בכירים וגם כרופא משפחה ביום יום. התיאור שאת מתארת הוא תיאור מאוד יפה אבל בפועל כשאני עכשיו אגיד למטופל שלצערי הוא צריך עכשיו לחזור לרופא יועץ ואני לא מאשר לו – זה לא הולך כך.

אם יבוא עכשיו ילד ויגיד לך שהוא רוצה אופיאטים לכאב.

את יודעת איזו בעיה יש עם אופיאטים?

ומה עושים עם הבעיה הזאת?

לא פותרים אותה.

ומה אתה מציע?

זה לא עניין של לא קל. אתם באים עכשיו ומפילים עומס משמעותי על רופא המשפחה.

מטופל ברפואת משפחה בקופות מקבל בערך חמש דקות. כדי לבצע הערכה של חולים שהם חולים מורכבים, זאת תחלואה מורכבת, אתם באים ואומרים שעד עכשיו זה לא נעשה אצל רופא המשפחה שרואה מטופל במשך חמש דקות, רואה בין 40 ל-50 מטופלים ביום, ועכשיו בואו נוסיף עליו את העומס הזה, למה? כי אין לנו אף אחד אחר שיעשה את זה.

לא. זה עוד טיפול. איזה עומס?

אתם צריכים להבין שבמשך חמש הדקות שאני אומר בסדר, אני עכשיו עושה הערכה כמו שאת אומרת ואני מסתכל על המטופל ואני רואה מה קורה, חמש הדקות או 10 הדקות, התוספת שנראית טריביאלית, יילקחו מחולה לב, זה יילקח מחולה כליות, זה יילקח מחולה סכרת שיש לי תרומה אמיתית אצלם.

אני עובד במכבי ואני אומר לכם שהמטופלים שלי מרוצים מהתהליך שקורה. זה לא מספיק והוא צריך להשתפר. להוסיף מרפאות רב מקצועיות, שלאו דווקא יהיו שם רק רופאים אלא גם אחיות ואנשים שיודעים להתעסק בעניין הזה כדי שיוכלו לתת טיפול מיטבי לאותם מטופלים. אני לא אומר תעזבו אותי מהקנאביס. זה טיפול שהוא צריך מעקב.

תעשה את המעקב.

העניין הזה דורש - לא בשביל לזרוק את המטופלים האלה אלא כדי לטייב את הטיפול בהם – התייחסות יותר רצינית מאשר לבוא ולהטיל את זה על מערכת שכבר רוויה עד הסוף.

כמו כל איגוד בהסתדרות, כאשר מגיעים למצב כה יש התערבות של אידיאולוגיה ומקצועיות.

אנחנו רוצים להתקדם. דבריך נשמעו. נעבור לדובר הבא, שירי רוקח מחברת טבע.

אנחנו רוצים להתייחס לשני סעיפים. לסעיף 18 שהוא סימון אריזת מוצר קנאביס, התוספת הרביעית, סעיף א'5. אנחנו רוצים להעיר על הקוד QR. בעבר זה היה. עד הרפורמה האחרונה היה קוד QR אבל מסיבה מסוימת החליטו להוריד אותו. אני לא רואה למי זה מועיל לתת תעודת אנליזה על גבי האריזה. אני כן יכולה להגיד לך שמשרד הבריאות מרשה איזשהו אחוז של סטייה מהריכוז. אם הריכוז הוא 22 – הוא מתיר אחוז סטייה כי מדובר בצמחים. תעודת האנליזה הייתה אומרת למטופלים היכן יש THC יותר גבוה והתחיל מרוץ אחרי ה-THC הגבוה. אנחנו מדברים על עולמות הרפואה ושם מדברים על ריכוז. אם הריכוז צריך להיות מסוים, אנחנו נשארים בריכוז המסוים.

אנחנו לא רואים סיבה לשים תעודת אנליזה על גבי האריזה. ברפורמה האחרונה של משרד הבריאות זה ירד בדיוק מהסיבה הזאת שציינתי, מעבר לכך שזו בירוקרטיה.

את רוצה להוריד את האנליזה.

תעודת אנליזה בקוד QR לפי סעיף 18.

מה זה מייצר?

זה מוציא אותנו מרמת הפארמה. אני אתן לך דוגמה. רופא רשם לך תרופה לשינה עם איקס מיליגרם חומר פעיל. היעלה על דעתך לבוא הביתה, לפתוח את המחשב ולראות שאם קיבלת 100 מיליגרם לבדוק באיזה בית מרקחת מוכרים 120 מיליגרם של חומר פעיל? לא.

יש משאף. הם מוכרים משאף.

אנחנו עובדים עם שמנים. אנחנו עובדים על עוד צורות מתן שזו הנקודה הבאה שאני רוצה לדבר עליה אבל אנחנו עובדים על ריכוז מדויק בדומה לתרופה. אנחנו חברת תרופות ואנחנו לא יודעים לעשות לפעמים 100 מיליגרם, לפעמים 120 מיליגרם, לפעמים 80 מיליגרם. ריכוז זה ריכוז. כך אנחנו עובדים. ריכוז מדויק, כמו תרופה. מתייחסים לזה כמו תרופה.

אבל אתם מתייחסים למולקולה אחת מתוך 400.

לא. דווקא לא. זאת בדיוק הנקודה הבאה שאני רוצה להעלות. סעיף 24 – כפי שכתוב שם, הצגת מרשם דיגיטלי פתוח. כל עוד אתה מחייב בחוק שהמרשם הדיגיטלי יהיה פתוח, מי שבעצם קובע מה המטופל מקבל, זה לא הרופא אלא זה הרוקח. לא תמיד השיקולים של הרוקח הם שיקולים לטובת בריאות הציבור. יש כאן המון שיקולים ואינטרסים כלכליים כגון מה יש לי כרגע במחסן, איפה קיבלתי בונוס, איפה זה רווחי לי. במשולש הכוחות – רוקח, מטופל, רופא – מי שיש לו SAY מה המטופל יקבל, בדרך כלל זה הרוקח. אין לי מושג איך לעגן את זה. לרופאים היום אין SAY לגבי מה יקבל המטופל ואני רוצה להמחיש לכם.

בצמח הקנאביס יש למעלה מ-500 חומרים פעילים. מרביתם לא נחקרו עד היום. למעלה מ-80 אחוזים לא נחקרו. נניח שיש פרופסור בטכניון שמצא קנבנוי חדש והוא יותר טוב מהתרופה ויש לו מנגנון ביולוגי, שם של קבנואיד ומחקר בטיחות ויעילות, מחקר אובייקטיבי לפי הוראות הפארמה שאנחנו מכירים. אני באה לרופא במכבי ואומרת לו שהנה, זה לזה ולזה – דרך אגב, אסור לי לכתוב התוויה על המוצרים - האם הרופא יכול לרשום המלצה? האם לרופא יש איזשהו SAY במרשם? לא. אין. לכן דווקא מהמקומות של להפוך את זה לפארמה, אני לא יודעת באיזה מנגנון כי ברור לי שבעולמות שיש למעלה מ-6,000 מקאטים שהיום זן מסוים נקרא שימפנזה ומחר הוא קופיקו וחתונה לבנה, ברור לי שהרופאים לא ידעו להבחין בין כל השמות האלה. כן צריך לשים איזשהו מנגנון כי ברגע שהמרשם פתוח, אנחנו לא בעולמות הפארמה.

אוי ואבוי לנו אם הרופא ירשום עכשיו ריכוז 22 של חברת טבע. אם זה כך, הלך עלינו המטופלים.

אני רוצה להסביר את ההיגיון מאחורי זה ולומר למה השארנו את זה במקור פתוח. יש רופאים שעוסקים בזה גם 40 שנים ויש להם המון ידע והם כבר יודעים לומר מראש – בין אם זה זן או ריכוזים - מה הכי נכון למטופל. יש הרבה רופאים - ואני חושבת שם ד"ר דביר אמר את זה באופן הכי ברור וזה נכון – שרק עכשיו עברו את הקורס והם לא יודעים. רופא שמטפל בפסיכיאטריה, הוא עשה את הקורס הבסיסי, אבל עד הניסיון או הניסיון שהוא צובר אל מול המטופלים שלו בהבנה על מה משפיע, איך, ריכוזים, חומרים פעילים, זה תהליך שלוקח זמן. בתוך זה יש חברים בארגונים אזרחיים שפועלים כבר שנים בתחום הזה ויודעים להמליץ, ולכן גם המלצנו לקופות החולים להקים מוקדים עם אנשים מנוסים, כולל אחיות מאוד מנוסות שצברו עשרות שנים של ניסיון והן גם יודעות להמליץ על זנים, ריכוזים ודברים כאלה במחלות ספציפיות.

אני חייבת לומר שהדברים על הרוקחים זה לא יפה משום שמהיכרות שלי עם הרוקחים, חלק מהם יודעים יותר טוב מהרופאים מה יעזור ומה לא. כשהם נמצאים אובר זה קאונטר, הם אומרים שיש לך עכשיו חס ושלום סרטן, מה שאתה מבקש ממני שפופולרי ברשת לא יעזור לך, אני ממש ממליץ לך אחרי שיש לי כבר מישהו חולה סרטן שבמשך שנתיים לוקח את הדבר הזה. אני הבנתי גם מהרוקחים וגם מאנשים עם הרבה מאוד ניסיון שהנושא של הריכוזים הוא קריטי בעניין של המחלות כדי לדעת. הלוואי ונגיע עוד 10 שנים למצב שכל הרופאים כבר יהיו מומחים וידעו בדיוק איך. אגב, העניין הזה שאולי אפשר לרשום איזשהו פתק לאיזה התוויה, יכול להיות שזה כן משהו. אני לא יודעת ואולי נצטרך עוד לדבר על זה.

העניין הוא שאת משאירה את זה פתוח. ברגע שאת כותבת את זה בחוק, זה נשאר בעולם הפארמה.

זה ההיגיון שעמד מאחורי זה.

התאחדות התעשיינים. אני חושבת שהדיון הזה ורצף הדיונים בנושא הזה הוא מאוד חשוב. לסגנית שר החוץ שרן השכל, תודה שאת ממשיכה ליזום את ההצעה הזאת ואנחנו נשמח להעביר לך את ההערות שלנו.

התייחסת בהקשר ל-CBD ואני רוצה להבהיר כי בנושא הה היינו בפגישות גם עם משרד הבריאות. כמו שגם את יודעת אנחנו כבר הרבה זמן רודפים אחרי ההקלות ולהוציא את זה מהפקודה. לא רק להוציא מהפקודה זה חשוב אלא צריך גם לאפשר את הגידול היותר לא פתוח, רגולציה פחות קפדנית ממה שמקפידים על הקנאביס הרפואי, כי בעצם בצורות הגידול שמגדלים את זה כך, זה מייקר מאוד את העלויות ואז יכול להיות שמגיעים למיצויים ולמחירים שציינת ולכן צריך לפתוח את הייבוא. אם יש הרבה, ברור שזה יהיה יותר זול. גם בארץ ניתן להגיע למחירים זולים יותר ככל שיקלו על הרגולציה של המגדלים.

כדי שנבין תגידו לנו מה הרגולציה הספציפית שאמורה להקל.

בגלל שזה עדיין מוגדר כסם מסוכן, צריך את כל השמירה והפסיליטיס.

כאן היו הקלות רגולטוריות כדי להוזיל את העלויות. אי אפשר להוריד את זה.

לא להוריד אבל עדיין זה יהיה באותם תנאים כי בסופו של דבר זה עדיין משהו שאפשר לעשות ממנו משהו שיכול להיות מסוכן, אבל כן לחשוב איך אפשר להקל, ויש לנו כמה הצעות שנשמח להעביר אותן, כדי לאפשר הוזלה במחיר גם של הגידול. כמובן שיוסר מהפקודה וייתנו לשווק את זה בארץ כמו שצריך.

אבל זה לא מחיר תמורת איכות.

לא. האיכות לא תיפגע.

אם ימשיכו לרסס את המוצרים, האיכות דפוקה. אם יקרינו מוצרים עם 200,000 CFU במקום להשמיד אותם, דופקים לי את הבריאות.

הדרישה לרסס היא דרישה של הרגולציה.

לא נכון. יש כאן חברה שלא מרססת. בשוק יש למעלה משבעה ספקים שלא מרססים.

אני מכיר את שרן השכל מ-2016.

אני לא באתי לכאן לדבר על עניינים כספיים או על עניינים אישיים אלא בשביל המטופלים, בשביל חולי הקרון, בשביל חולי הקוליטיס, שלא מקבלים את המענה עם התוויות. אני באתי בשביל הפוסט טראומתיים. אני השתתפתי בפאנל של... כביכול, במירכאות, שהם רוצים לקחת את הקנאביס לכיוונים שהם רוצים, שבשורה התחתונה זה לא משרת את המטופלים עצמם כי בלי המטופלים אין קנאביס. זה מה שאתם לא מבינים כאן. אתם אומרים אין בעיה, מדברים על הייבוא, על הייצוא, על הגידולים, על השטח, איך להתוות וכולי.

אני תבעתי את חברת ... ב-12 מיליון שקלים – הגברת מחברת טבע דיברה על מינונים והשפעה של חומר פעיל – והתביעה התקבלה. עכשיו הם רוצים להגיע להסדר כי השופט אמר להם ללכת להסתדר איתנו. במינונים שקיימים, בגידולים של היום, השיטה הייתה להכניס את הכול לגידולים... זאת אומרת, זה חדר שהוא סטרילי שנמלה לא יכולה להיכנס אליו. אם כן, לא צריך הקרנות כמו שניר אומר ולא צריך טיפול קנאביס, זה צמח שהוא גדל, הוצאת אותו, הכנסת אותו לשקית, מכין אותו לשיגור וזהו. כאן רוצים להוריד את העומס המיקרוביאלי מהצמחים. רוצים להיכנס לכל מיני דברים שלא משרתים את הצמח עצמו ולא נותן את ההשפעה המיטבית שהוא צריך. פרופסור משולם שנפטר הוא דיבר על הפמליה של הצמח. כל הצמח בתור צמח. לא מדברים על ה-400 מולקולות שיש במסות שיכול לעזור. יודעים שזה עוזר. זה התחיל מ-... מה יש באשקלון, מה יש בתל אביב, אנשים שהיו לנו, אנשים חולים בבית ואסור להם לגדל שני אחוזים כמו ששלומי אומר והוא צודק, וכך זה התפתח. זאת הפכה לתעשייה ומדברים על 10 מיליארד דולר בשנה. בירוחם רצו לעשות מפעל. בסך הכול מי שנדפק אלה רק החולים והמטופלים שלא מקבלים מענה.

בשורה התחתונה, לגדל קנאביס זה לא יותר יקר מלגדל חסה. מה זה קנאביס? זה בסך הכול עלה או פרח מסוים שאתה צורך אותו בכל מיני צורות. אתה יכול לשים אותו על חביתה, אתה יכול להשתמש בו הרבה דברים והוא עושה שינוי בתודעה וזה סם מסוכן. בואו לא נשכח שזה גם סם מסוכן שיכול לקחת אותך למקומות לא נכונים. אבל לנו בתור חולים זה מתאים. אנחנו חולים. אנחנו קמים בבוקר ולא יודעים איך אנחנו גומרים את היום והקנאביס עושה לנו שינוי בתודעה. אם אני חולה סרטן, שכחתי מהסרטן. אני הולך לחברים, הולך לבתי קפה, חי אחרת.

דיבר כאן ד"ר דביר על רופאי המשפחה. רק רופא משפחה יכול לתת רישיון לקנאביס כי רק רופא המשפחה מכיר את המטופל הכי טוב ומכיר את כל הבעיות הרפואיות שיש לו. לפני שנה היינו עם גפני בוועדה בה דיברו על מחירים. קופת חולים כללית, מכבי שהיא קופה גרועה... אני אומר לך שראיתי דברים לא נאותים.

בשורה התחתונה, אנחנו בתור חולים, אתם מסתכלים עלינו בתור שטר של כסף. 80 אחוזים ממטופלי הקנאביס הם מטופלי ביטוח לאומי, הם קונים את הקנאביס מהקצבה שלהם. הקצבה שלהם בסך 4,000 וכל הכסף הולך לשכר דירה ולכן מהיכן הם מביאים את הכסף? מאיפה מביא בן אדם 2,500 שקלים לחודש לקנות קנאביס? דיברתם כאן על כאבי פנטומים. בפנטום קנאביס לא עוזר אלא מדבקות פנטיל עוזרות.

במשרד הבריאות אין מנהל לקנאביס. להוסיף בנוהל 107 שלושה-ארבעה נציגי ציבור כמו נטע ואנחנו נשב ביחד במשרד הבריאות ונטפל. אנחנו מכירים את המטופלים אחד-אחד. אנחנו יכולים לשבת עם המנהל במשרד הבריאות ולהגיד לזה לתת ולזה לא לתת ובשנייה לשחרר את הפקק של הפוסט טראומתיים. יש 17,000 חרדה של ציפרלקס, איך זה מתחיל? מקבלים ציפרלקס במינון של 20-15, ב-20 מעבירים אותם ומוסיפים לוריוון, אחרי ה-לוריוון מוסיפים לו מירו. בחודש וחצי שפוסט טראומתי נכנס לקשר עם פסיכיאטר, הוא כבר תקוע עם שישה כדורים ביום. חודש אחרי כן הוא כבר מגיע ל-10 כדורים ביום. מישהו כאן לקח פעם כדור לוריוון? מישהו כאן לקח ציפרלקס? קנאביס אוכל את כל התעשייה של הפסיכיאטריה בשנייה אחת אבל זאת בעיה להון ולשלטון וזה גומר על כל חברות התרופות.

הנקודה הובנה. תודה.

מנהלת מערך קנאביס במכבי שירותי בריאות. אני אשמח להתייחס לשני דברים שהועלו כאן. האחד הוא נושא של העברת כלל ההתוויות למסלולי מרשמים. אנחנו מאוד בעד. אנחנו חושבים שזה נכון מבחינת השירות ורפואית להעביר הכול לקופות החולים. בכל ועדה ובכל מקום אנחנו מעלים את הנושא של פיברומיאלגה, להכניס למסלול מרשמים. זאת אוכלוסייה מאוד גדולה שצורכת קנאביס ופונה תחת כאב, מה שלא תמיד קשור ברמת המסמכים שהם נדרשים להביא.

אנחנו ממליצים על שני הדברים האלה ברמת מכבי שירותי בריאות.

בלי הצורך ברופא כאב. תדגישו את זה בבקשה.

ברגע שההמלצה תהיה מרופא אנדו, מומחה באנדו, ומראומטולוג שמטפל במטופל או אורתופד.

נמצא איתנו ב-זום אמיר ניצן, מנכ"ל הסתדרות הרוקחים.

אני קודם כל רוצה לומר אמירה כללית. אנחנו ליווינו את ההליך הקודם עם חברת הכנסת סגנית השר שרן השכל ובאמת דשנו בכל סעיף וסעיף בצורה מאוד מדוקדקת. גם אנחנו הצטערנו על שהממשלה נפלה לפני שהחקיקה הזו עברה.

הערה קונקרטית. אמרה כאן נציגת טבע איזושהי אמירה שאני חושב שצריך לתקן אותה. הבחירה של התרופה, אם היא תרופה ובטח בקנאביס, היא אך ורק של המטופל. לא של הרופא, לא של בית המרקחת ולא של אף בעל עניין אחר. הדבר הזה מוקנה בחקיקה במדינת ישראל. עובדה שכאשר יש גנריקה במוצר מסוים, למטופל יש זכות לבחור באיזה סוג של גנריקה הוא בוחר להשתמש ולכן הגדירו אז שהמרשם יגדיר את המינון הנדרש בתרופה, את הריכוז ואת הכמות, ובסופו של דבר למטופל יהיה חופש בחירה מלא באיזה סוג של תכשיר הוא מעדיף להשתמש.

לגבי אמירות שהיו ברקע של אינטרסים וכדומה, האינטרס הוא אינטרס של המטופל ולא של קופת החולים, בטח לא של הרופא, בטח לא אינטרס של חברת טבע או כל יצרן אחר של קנאביס. בסוף צריך לאפשר למטופל להחליט מבין 800-700 המוצרים שיש בשוק ומבין 12-10 גנריקות שיש לו בהתאמה למרשם שנרשם לו באיזה מוצר הוא מעדיף להשתמש. לכן הגדירו בזמנו את העניין של המרשם הפתוח, על מנת לשמור על הזכות של המטופל. מי שלא זוכר, אני מבקש לרענן את זיכרונו.

אנחנו כמובן נמשיך ונראה בקריאה שנייה ושלישית שבאמת החוק הזה משרת את הציבור.

שלום. למי שמכיר, אני מזכיר שמעל 17 שנים אני מטפל בקנאביס רפואי בפוסט טראומה. אני זה שיזמתי את ההתוויה הזאת במשרד הבריאות. כרגע אנחנו במשבר איום ונורא אחרי כל מה שקרה ב-7 באוקטובר. אני באתי לכאן עם כמה מטופלים, בין המסמכים יש לי שני שורדי נובה, בחורה שהייתה במיגונית המוות ברעים, בחור שהיה באסון הגדול ביותר של חיילי גבעתי בינואר, שם נהרגו 22 חיילים, ועוד. מה שקרה זה שלפני פחות משנה זה שהרגולטור העביר את הטיפול בקנאביס בפוסט טראומה ו-KF לקופות החולים שלא היו מוכנות לקבל את זה ואני מסכים ב-100 אחוזים עם ד"ר דוד דביר שזו קטסטרופה. באף קופה אין פסיכיאטר בין הרופאים שיש להם היתר הנפקה.

נכנסים לתיקי החולים באופן כללי – הייתי 18 שנים רופא במכבי – כאשר לרופא רגיל אין זכות להיכנס לבדיקה פסיכיאטרית של המטופל. נכנסים עם הראש והרגליים, כותבים לי תשובות כאילו הטיפול בקנאביס התחיל איתם וכולם מפנים אותנו לנוהל 106, חוזר 154 של משרד הבריאות. התוצאה היא תוצאה נוראית כי דוחים בקשות שלי על ימין ועל שמאל, כותבים דברים שהם הזויים ומפאת כבודם לא ארחיב.

רציתי להתייחס למה שקרה ב-2013 עת הקימו את היחידה לקנאביס ונוהל 106 מסדיר בכל התחומים, כולל בפסיכיאטריה, את הטיפול בקנאביס. דבר ראשון שכבר הזכרתי זה שלוש שנים ותק בפוסט טראומה כאשר אחרי חודש יש אבחנה של PTSD ושום דבר לא עוזר. הורדתי – אני מקווה שזה דרכי – לתקופה של שנה ועדיין זה המון זמן. יש לפחות 48 אנשים שכבר התאבדו אחרי ה-7 באוקטובר.

הדבר השני הוא שווה ערך 30 אחוזים נכות ביטוח לאומי. 50 אחוזים מהמטופלים שלי באופן כללי לא רוצים להיות נתמכי סעד, לא רוצים להיות מוכרים כנכי ביטוח לאומי או משרד הביטחון. מה עושים איתם. קיבלתי תשובות מהיק"ר כמו לא ברור האם המטופל עומד בקריטריון של נכות בגובה של 30 אחוזים. לא ברור? תבדוק אם אתה מסוגל. גם שם אין פסיכיאטרים

נאמר לא פעם, וגם בהרצאות בקורס של משרד הבריאות, שקנאביס הוא אופציה אחרונה בטיפול. אין אופציה ראשונה. אף תרופה לא עבדה. אני יזמתי את זה כי ראיתי עם נכי צה"ל ובכלל עם נכים במשך 20 שנים שאף קופה לא עובדת. לא עבדה ב-2012 עת המלצתי על כך ולא עובדת ב-2025 אבל עדיין אם המטופל לא בלע תרופות, לפעמים בולעים כמות אדירה, אין קנאביס.

כנ"ל לגבי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה. אלה שיש להם יכולת והבנה לטפל בפוסט טראומה הם פסיכולוגים אבל כרגע זמן ההמתנה לטיפול עומד על שנה-שנתיים.

דבר נוסף ואולי החמור ביותר הוא שעל כל מה שאני אומר לכם קיבלתי דחיות של הקופות לגבי הטיפול בקנאביס. אני כפסיכיאטר יכול להמליץ על קנאביס אם אני מטפל באדם מסוים לפחות במשך שנה. אם לא, אני אמור לקבל אישור מהרופא הקודם וזה דבר שלא קיים ברפואה בתחום אחר כלשהו, לא באורתופדיה ולא בשום דבר אחר. אני שואל כיצד אני כרופא פרטי אמור לטפל במטופל במשך שנה, לגנוב? לרמות? להחזיק אותו שנה בתשלום? שלא לדבר על כך שיכול להיות שהרופא הקודם לא מבין מה זה קנאביס, יכול להיות שלא מאמין בקנאביס, יכול להיות שלא מסוגל להמליץ על קנאביס. רופא שהפציינט ברח ממנו, הוא זה שצריך לתת לי אישור להמליץ על הקנאביס?

כל הדברים האלה, מאחר ובאף קופה אין מומחים בפסיכיאטריה, מופיעים כעילות לדחיית בקשות, שלא לדבר על זה שאומרים לי שלא מומלץ 20 גרם קנאביס בחודש כי זה מסוכן ואומרים שזה יכול לגרום לפסיכוזות, שזה גורם להפרעות בשינה, שזה גורם להתמכרויות וכל מיני דברים כאלה שהם הפוכים לגמרי שכתובים ולא חתומים. ממני - ואני רופא 40 שנים – לא יצא מכתב שהוא לא חתום. למעט מכתב במכבי, אף מכתב לא חתום.

אני לא בא רק להלין ולהתלונן אלא אני בא עם הצעה שאני מקווה שתעבור ליק"ר. יש להקים ועדה או לקיים ישיבה עם רופאים לא ברמה תיאורטית כי שיספרו לי על הקנאביס אלא רופאים מומחים בפסיכיאטריה, עם ניסיון טיפולי בקנאביס ויש לא מעט כאלה ואני אחד מהם אבל יש עוד רבים. אלה שמתנגדים לקנאביס אומרים שאין מה אווידנס בייס מדיסין. נכון, אין מאמרים. ההמלצה שלי הייתה המלצה לניסיון קליני טיפולי. כתבתי מאמרים שהתפרסמו במקומות מכובדים אבל במקרה הזה זה ניסיון קליני של מאות ואלפי מטופלים וזה נשאר עד היום. אם כן, ההמלצה שלי, הבקשה שלי, בהקדם האפשרי, תוך כדי קידום של החוק הזה, קודם כל להחזיר את הטיפול בפוסט טראומה למשרד הבריאות, ליחידה לקנאביס כי הקופות לא מסוגלות להתמודד עם זה וכותבים שם דברים איומים, ויש לי כאן אוסף ואמרתי לכם באיזה מטופלים מדובר. דבר חשוב ודחוף הוא לקיים ישיבה כדי לשנות מה שנקרא נוהל 106.

לגבי חוזר מנכ"ל 154, הספר הירוק המפורסם, הוא ברמה של מסמך לא רק ירוד ביותר מבחינה רפואית אלא הוא גם נכתב כמרמה. מי שכתב איזשהו מאמר ולא משנה באיזה תחום, תקדישו חצי שעה-שעה לקריאת הספר הירוק ותראו שמתוך 139 רפרנס, שישה בתוך הטקסט. החישובים המלומדים לגבי טיפול בקנאביס ופוסט טראומה בכלל נלקחים משני מאמרי שוליים משנת 1979 ו-1988 שהופיעו בעיתון שנעלם. אלה האורים והתומים ועל זה מבוסס כל הסיפור של הטיפול בקנאביס. תודה רבה לכם.

אני לא מבין למה צריך לאשר או לדחות את ההמלצות של ד"ר סגל. אם הוא אומר לי ללכת לקבל חיסון נגד קורונה, מישהו צריך לאשר או לדחות את זה?

אני מסכים. את הנקודה הזאת כבר העליתם והדברים בהחלט נלקחים בחשבון ולתשומת לב גדולה.

נמצאת איתנו עדי רוזנפלד, עורך צעדים, ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן והיא מייצגת את עלה ירוק.

לא. ממש לא.

תציגי את עצמך.

אני עורכת דין, שותפה במשרד הרצוג, פוקס, נאמן, הקמתי את דסק הקנאביס של המשרד ואני באמת עוסקת בזה בשבע-שמונה השנים האחרונות.

אני קודם כל רוצה לומר מילה טובה. שאפו ליוזמים, כמובן למתכנסים, אבל באמת כל הכבוד ליוזמה. מדינה מתוקנת כמו שאנחנו מבינים צריכה חוק, צריכה חוקים, צריכה ודאות, צריכה בהירות. נכון, יש לנו את פקודת הסמים המסוכנים, יש את תקנות המסוכנים מאוד ישנות. כל כך הרבה דברים למדנו, הפנמנו והסקנו בשנים, אפשר אפילו לומר עשרות שנים. החוקים האל המאוד חסרים, יש הרבה לקונות ותאמינו לי, מי כמונו עורכי הדין אוהבים לקונות בחקיקה, פרשנות, פעם זה טוב ליהודים ופעם זה לא טוב ליהודים ותלוי איזה יהודי משלם ובאמת תן לנו רק לקונות וחקיקה חסרה.

אכן למדו והשכילו ונתנו למשרד הבריאות את המנדט ומינו את משרד הבריאות והקימו את היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות והיא באמת עשתה מהפכה וכל הכבוד לה. היא עשתה מהפכה מדקליזציה, מהפכות נוספות ורפורמות - כן מאפשרת, לא מאפשרת, הספר הירוק מעודכן עד כמה שהוא לא מעודכן, מפת הדרכים, נהלים, הנחיות על גבי הנחיות, הבהרות על גבי הבהרות. אני חייבת לומר, אבסורד, שאני מקבלת טלפונים מלקוחות שמבקשים ממני לתת ניירות עמדה על הבהרות של משרד הבריאות, של הרגולטור הרשמי, כי אין מספיק ודאות ואין מספיק בהירות. לכן אני צריכה לתת נייר עמדה, לקחת על זה כסף ולומר לפונה שאכן, הנה, זאת העמדה שהם פרסמו ואכן זה אמיתי. זה אבסורד.

בטח בתעשייה כל כך צעירה, כל כך מדממת, כל כך חסרת אמצעים שכל מכה בכנף שם זאת לא תנודה של המטוס אלא הפלת המטוס. יש כאן הצעת חוק ויש כאן עבודה יפה אלא שהיא לא מעודכנת. מהיום שהיא הוגשה ועד היום עברנו כל כך הרבה, למדנו כל כך הרבה והפנמנו כל כך הרבה. קמו ועדות, מינו ועדות וזו עבודה שמשרד הבריאות לא יכול לעשות לבד. זה חוצה משרדים, חוצה כאבים, אין משרד שזה לא נוגע בו. אתם מדברים כאן על חינוך, על השכלה, על משרד האוצר, על משרד הכלכלה, עלן משרד החקלאות, על המשרד לביטחון פנים ומן הסתם על משרד המשפטים שם יש משפטנים שראוי שיעשו דברים כאלה שרואים ראייה מאוד רחבה וכללית.

מה שמוגש לא מעודכן ואני מבקשת שלא נעשה עוד פעם חוק מאוד חסר, מאוד לקוני, עם כל כך הרבה מקומות לפרשנות. עשיתם עבודה כל כך יסודית ועמוקה, שבו עם התעשייה, שבו עם החברות, שבו עם המטופלים, שבו איתנו. אנחנו מייצגים את כל הזוויות. אני לא אומרת שתבואו אלי אבל אנחנו מייצגים אפילו בניואנס הקטן של המגדלים המקומיים וגם היבואנים ויש לנו את כל הדעות וראייה מאוד מאוד מקיפה. שבו ותעשו עבודה יסודית כדי לא נגיע שוב למקומות האלה של הפרשנויות.

עוד מילה אחת על ודאות ובהירות. חברות, אם אלה לקוחות שלו ואם אלה חברים, גם כאן כן התוויה כזו או אחרת, מינון מדויק או לא מדויק, ריכוז החומרים – גם משם הלכנו דרך. בסוף החברות משקיעות כסף שהולך לפח וליינים שלמים של דיזיינים ושל אריזות ושל מוצרים שיושבים על המדפים ונזרקים לפח בגלל חוסר בהירות. יצאה עוד הבהרה ועשינו קמפיין פרסומי, לא שפרסום מותר אבל במסגרת החוק, והקמפיין הולך לפח. באמת, כך אי אפשר לחיות. התעשייה הזאת גוססת. אנחנו הורגים את התעשייה הזאת. לנו תמיד תהיה עבודה, לנו אני לא דואגת.

שאלה. אם אני לוקחת את מספר החברות או המגדלים הישראלים שהיו כאן לפני שלוש שנים לעומת מספר המגדלים הקיים היום, יש יותר? יש פחות?

יש פחות. חד משמעית.

בכמה פחות?

אני לא יודעת להגיד באחוזים. יש כאן מגדלים שידעו לדייק יותר אבל יש הרבה פחות.

יותר מחצי.

נכון.

זאת אומרת, ירידה של מעל 50 אחוזים.

פשטו את הרגל. סגרו.

כן. אני אומרת לכם שהרבה זה נופל בגלל חוסר הבהירות וחוסר הוודאות.

ושינוי רגולציה.

אני מדברת על הרגולציה.

צריך לומר את האמת. היה כאן כשל שוק של משרד החקלאות. התוכנית שברכה גל הציגה לתעשייה בשנת 2014, סליחה, הזויה לחלוטין ואין לה שום קשר למציאות. זה מה שדפק כאן הרבה מגדלים.

תראו איך הכול מתחבר. אני אדבר על כמה נקודות ספציפיות, אבל שוב, קיים חוסר בהירות. אנחנו מדברים על המגדלים אבל מה עם מחקר טכנולוגיות, ה-טק ניישן שלנו? מה קורה?

יש פרק של בנושא של מחקר ופיתוח כדי להקל על הרגולציה.

הכול זולג החוצה.

אני יודעת. יש כאן פרק שלם שקשור להסרת רגולציה.

אנחנו נגיע למחקר אבל הכול זולג החוצה. אני מחזיקה כאן מחקר ופיתוח שבורח לקליפורניה ובורח לאירופה ואני מחזיקה אותם ומבקשת שייתנו לנו צ'אנס, הנה יש שינוי, יש חקיקה שמסדרת את עצמה ומסתדרת, יהיה קל ויהיה בסדר.

אני לא יודעת מה נאמר קודם אבל לגבי מרשמים ורישיונות. שוב אנחנו מדברים על מרשמים ורישיונות. שוב עושים את אותה טעות. אנחנו מדברים כאן על רופא משפחה, על רופא מומחה, ואני מבינה את ההסתדרות הרפואית ואני מבינה את הרופאים ואני מחלקת את הדברים לשניים. המעבר מרישיונות למרשמים ופתיחת צווארי הבקבוק הנוראיים האלה שבסוף משאירים מטופלים ממש מסכנים וממש במצוקה וסותמים את השוק הזה ודוחפים אותם לשוק שחור מטורף. כולם יודעים את זה. למה? לא חבל? שוב, המעבר הזה מהרישיונות למרשמים, פעם אחת רופא מומחה - בסדר, הבנתי, רופאים מומחים, רופאי המשפחה לא רוצים להתעסק עם זה, אבל המשכיות, מרשם משני אחרי שרופא מומחה כבר נתן את הגושפנקה שלו והמליץ, להמשיך אבל הם לא מוכנים. הם מסרבים, הם לא מעוניינים. לרשום. אופיאטים זה בסדר? יושבים כאן מטופלים שאומרים שהם לא מתפקדים עם אופיאטים.

לכן יש לנו כאן חקיקה שאם יהיה רוב בוועדה נעביר אותה ואחר כך נעביר אותה במליאה.

אתם שוב משאירים כאב ופוסט טראומה. אין כאן אחד שלא יושב על אחת המשבצות של חרדה, פוסט טראומה ואסור להשאיר את זה בחוץ.

בטח דיברתם גם על CBD. אני לא מדברת על ה-CBD אלא אני מדברת על כל הקנאבינואידים שהם ללא הרכיב הפסיכו אקטיבי. מה שטוב לא לאירופה, מה שטוב לארצות הברית, מה שטוב לקנדה, למה אנחנו מפספסים את הרכבת הזאת? מכאן יצאו כל המחקרים. אנחנו לוקחים פרוטוקולי ייצור ומחקרים שנעשו כאן והולכים ומייצרים את זה בחוץ לארץ? כל הדבר הזה מוכן להגשה. נכון, יש מתנגד כזה ומתנגד אחר, אבל מה הרציונל כאן? עשו כאן עבודות מחקר מטורפות, פרופסור שוקי שמר ובועז לב. אתה יודע כמה זמן זה ישוב על השולחן? פספסנו את הרכבת הזאת.

אני רואה שאת מדברת מדם ליבך.

ממש מדם של הרבה אנשים.

תודה. המסר עבר.

שבו עם התעשייה, שבו עם המשפטנים שעובדים עם התעשייה ורואים את כולם, שבו עם המטופלים, שבו עם כולם. תעשו חוק שיהיו לו שיניים ובאמת ירים את התעשייה הזאת למעלה כמו שהתחלנו ונתנו פור ופייט לכל העולם.

אני אתנצל כי אני חייבת לצאת לראיון אבל אני עוקבת מרחוק, בטלפון, אחרי הדיון בוועדה ואם יש משהו, אני גם זמינה. תודה רבה לכולכם ובעזרת השם נעביר את זה כמה שיותר מהר.

תודה רבה. מוריה כלפה הורוביץ, ראש איגוד הקנאביס, איגוד לשכות המסחר.

תודה רבה. אני ראש איגוד הקנאביס באיגוד לשכות המסחר. אני שומעת את כולם מדברים ואני רוצה לומר לך כבוד היושב-ראש שתעשיית הקנאביס כרגע, בימים אלה, לא יכולה לקבל על עצמה עוד רגולציה. אנחנו צריכים להבין שבאפריל אשתקד עוברת בכנסת רפורמה חדשה ואנחנו עוברים למרשמים דיגיטליים. 35 אחוזים, לא המצאה שלי אלא נתונים שמדברים בעד עצמם, ירידה במספר המטופלים שצורכים קנאביס. בתי מרקחת מדווחים שיש ירידה. יבואנים, יצרנים, בתי מסחר מדווחים שיש ירידה. יזמים ובנקים עוצרים את כל ההשקעות שלהם כי הם מבינים שהרגולציה בישראל היא לא יציבה מספיק.

אנחנו בעד הסדרה אבל חשוב לנו שזה ייעשה בצורה מאוד מאוד ברורה. קרי, תקימו שולחן עגול מסודר, תנו לבעלי העניין לדבר, קחו מטופלים, קחו אנשי רגולציה, קחו את בתי המרקחת, את כל הרופאים, שבו איתם ותנסו להבין מה צריך לעשות ומה לא עבד. כולם כאן מדברים על השוק השחור וזה צריך לזעזע את השולחן הזה שיש כאן מטופלים שהולכים לשוק השחור. הענף הזה, התעשייה הזאת של תעשיית הקנאביס זו תעשייה מאוד רגישה, תעשייה שמחברת בין הציבור הכי רגיש במדינת ישראל לבין הבריאות. התפקיד שלנו הוא ליצור איזושהי מערכת שיכולה לתכלל את כל הדברים האלה בלי שינוי דרמטי כי אחרת מה שיקרה זה דבר פשוט מאוד: אנשים ימשיכו לצרוך את הקנאביס הרפואי או מה שזה לא יהיה כי מי יודע מה מוכרים להם שם בשוק של הטלגרם, ואנחנו נעשה עוד רגולציה ועוד רגולציה והענף עצמו פשוט יקרוס.

אלה דברים שביקשנו לומר. תודה רבה.

אתר בריא בישראל. בישיבה הקודמת שהתקיימה לפני כחודש רשמתי הערות רבות על החוק. הבעיה העיקרית בעיקר היא שאין שום סמכות ושום שיניים לאכיפה כאשר התנאים לא עומדים. לפי החוק משטרת ישראל צריכה תוך 14 ימים לאשר עובד. יש לה אפשרות הארכה ל-45 ימים. חיכינו את ה-45 ימים האלה ומה קורה אחר כך אם משטרת ישראל מתעכבת? כלום. מה קורה אם קופות החולים מחליטות לא לאשר בניגוד לנהלים הקיימים, דבר שקורה היום ואני יכול לתת דוגמה על כל אחת מן הקופות? כלום. אין סמכות. מה קורה אם הם לא מגישים דיווחים לוועדת הבריאות, והם לא מגישים? כלום. אם יש חוק, אין סמכות, אין שיניים ואין כלום, למה אנחנו כאן? אין סמכות. בסוף הם לא עונים ועד עכשיו אף אחת מן הקופות לא ענתה לוועדת הבריאות וזה כבר משנה שעברה ומה ענו, זה היה פחות או יותר תשובות מתחמקות שאני נשבע לכם שיש לי קרובת משפחה שאם אתם מאמינים לזה, יש נכס על הים של הרצליה ממש בתוך החוף, אחלה נכס. זאת הרמה. כל עוד יש חוק אבל אין שיניים, אין מה לעשות איתו והוא לא שווה כלום.

בסופו של דבר כל עוד לא מגיעים למצב שיש סמכות. אין בעיה, שימו סד שאפשר לתבוע את קופות החולים, שאפשר לתבוע את החברות, שאפשר לתבוע את התעשייה, שאפשר לתבוע מישהו, שאפשר לעשות משהו שיהיה מצב שאכן תהיה סמכות.

אני רק אעיר שאמרנו שכל נושא האכיפה והסנקציות בהצעת החוק יישאר לקראת קריאה שנייה ושלישית, בידיעה שזה לא מופיע בנוסח כרגע. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

אם כן, זה יהיה?

אני לא יודעת להגיד אם זה יהיה או לא יהיה. זאת כמובן החלטת חברי הכנסת אבל זה נושא שהשארנו אותו בצריך עיון לשלבים היותר מאוחרים.

קחו לדוגמה רשויות אחרות כמו רשות המיסים שהיא עם לא פחות שיניים. אתה מגיש לה תוכנית אופציות לעובדים ואם היא לא ענתה, רואים את זה כמאושר. כך גם כאן. הגשתם, הם לא הגיבו, העובד עובד ואל תפגע לו בפרנסה.

נכון. הנושאים האלה ייכנסו לדיון.

חשוב לי לציין שלא תקפתי את המשטרה אלא נתתי את זה כדוגמה.

אני אתייחס לזה. חשוב לי לדבר עובדות. אני לא יודעת מהיכן אתה שואב את מקורות המידע שלך אבל אצלנו נכון להיום אין פערים. אם החוק היום נותן לי ארבעה חודשים, אנחנו תוך ימים בודדים נותנים את המענה. אין בכלל עיכובים. יש פערים – ואתם מודעים לזה, גם אדוני וגם היועצת המשפטית לוועדה – בממשק של היק"ר אלינו אבל זו כבר בעיה אחרת ויש איזשהן תקלות. ככלל משטרת ישראל עונה לכל בקשה שמועברת אליה לבדיקה, בין אם זו בדיקה מחשובית ובין אם זו בדיקה יותר מעמיקה ופרטנית.

חשוב לציין שאין לי שום טענה למשטרת ישראל. אתם פועלים בצורה מדהימה.

אני רוצה שתגיד את המשפט הזה אחרי הדברים שאני אומר. אני אפנה ליושב-ראש לגבי כמה דברים שגפן אמר בישיבה הקודמת ואני לא הספקתי להגיב עליהם.

כללית – מור, כזרוע ביצוע של כללית – נותנת הדרכה לכל מטופל שמבקש מה שאמרת בפעם הקודמת שלא נתנו. אם כן, היא כן נותנת ללא תשלום וללא עלות, באותה עלות של מחיר רישיון לצורך העניין למשך שנה ומחיר מרשם.

אני אגיד משהו מאוד מאוד ברור. בסוף אנחנו מונחים על ידי משרד הבריאות. אני לא יכול לשחק. אם משרד הבריאות יחליט, אם הוועדה הזאת תחליט שכך יתנהל א', ב' ו-ג' – כך אנחנו נתנהל. אני לא מכיר בעיה עם המרשמים והרישיונות.

כמה רופאים יש לכם שמנפיקים רישיונות?

לא רלוונטי.

יש להם יותר מרופא אחד.

ניסים, כמה דוגמאות אתה רוצה שמכון מור לא מאשר ודוחה המלצות של רופאים?

הולכים לשוק שחור.

אני שוב אומר שזה לא רלוונטי כי בסופו של דבר ה-SLA שלי היום ככללית לרישיונות הוא 48 שעות ולמרשם הוא 24 שעות. אפשר להפוך את זה, אפשר להגיד מה שרוצים אבל מה שאתם אומרים הוא לא רלוונטי עם מספר הרופאים.

רלוונטי סוג הרופאים ולא המספר.

כשאתה אומר שה-SLA לא רלוונטי, אתה אומר שאתם לא יכולים לעמוד בו?

לא. אמרתי שהיום ה-SAL שלי הוא 48 שעות ברישיונות ו-24 שעות למרשם. מהרגע שמטופל הגיש את כל מה שצריך, הוא יקבל תוך 48 שעות. כשאני אומר לא רלוונטי, הוא מדבר על מספר הרופאים.

למינון מעל 50?

גם מינון מעל 150 ויש מטופלת שבמקרה אתמול קיבלה רישיון של 180 גרם.

מדוע אף מכתב שלכם הוא לא חתום?

אני מתאר לוועדה את מה שקורה.

ביקשתי שיתוף שלכם וסירבתם לשתף פעולה.

נשלח מכתב תלונה לשר בגין ד"ר מיכאל סגל, גם לשר וגם למנכ"ל, אבל מפאת כבודו אני לא אחשוף אותו בפני הוועדה. אם אדוני ירצה, אני אשלח לו את מכתב התלונה. מה שקורה עם ד"ר מיכאל סגל, מבחינתנו אנחנו לא מוצאים לנכון לעבוד מולו. זה מה שכרגע קורה.

אני רוצה בבקשה לשמוע את התייחסות משרד הבריאות לדברים שנאמרו כאן, הערות והארות וגם לקבל תשובות שאנחנו עדיין מחכים להן.

עלו כאן נושאים רבים ואני אשמח אם היושב-ראש ימקד אותי לאיזה מתוך שלל הדברים שעלו כאן הוא מעוניין בהתייחסות עכשיו.

בקשות סגנית שר החוץ לגבי הכנסת CBD ו-PST לחקיקה.

היו שתי בקשות. ההחרגה לגבי ה-CBD ולגבי ההתוויות, להרחיב את ההתוויות.

כן, הרחבת ההתוויות. זה אפילו הנושא היותר חשוב. אלה שני הדברים הקריטיים ביותר.

לצערי אלה סוגיות שדורשות מדיניות של הנהלת המשרד. אני לא הגעתי לכאן עם מדיניות ברורה בעניין הזה.

זה עלה כבר לפני חודש.

הדברים שוקפו בפני הנהלת המשרד והם נבחנים. אני מתנצלת, אני לא הגעתי לכאן עם מדיניות שאני יכולה להציג אותה.

יש לך הערכה מתי תהיה תשובה?

מבחינתי בסיום הדיון הזה והדיון הבא, אני מוציאה את הסיכום ומדגישה את הנושא הזה.

אנחנו נשמח לפחות לקבל תאריך.

שוב, נקודה מספר אחת בדיווח היא בקשת הוועדה לקבל עמדה רשמית בנושא.

חשוב לי להבהיר שיש מספר סעיפים שיש לנו הערות משמעותיות בגלל חוסר ישימות, בין היתר נושא ה-CBD. אני מבינה שאנחנו לא עוברים עכשיו סעיף-סעיף ולכן חבל להיכנס לעובי הקורה בעניינים האלה, אבל אנחנו כן צריכים לעמוד על ההערות ויש לנו לא מעט. זה א יכול לעבור כמו שזה. מבחינתנו זה פשוט יהיה לא ישים.

נשמח לקבל את ההערות. אם הן יגיעו בכתב, זה הדבר הרצוי.

העברנו למשרד לביטחון לאומי.

אנחנו נבקש מהמשרד לביטחון לאומי לקבל בהקדם את הדברים.

משרד המשפטים. העברנו לייעוץ המשפטי של הוועדה מספר הערות. אני לא אכנס לנושאים המקצועיים, אלה באמת דיוקים ושינויים שצריכים לעשות גם לאור העובדה שעברו מספר שנים מאז שהצעת החוק גובשה והיו שינויים גם בנהלי משרד הבריאות. משרד הבריאות כמובן צריך לעשות עבודה משותפת עם כלל הגורמים וגם עם משטרת ישראל.

אני אציין מלמעלה נושאים נוספים. המשטרה דיברה לגבי אישורי עובדים, האם זה צריך להיות בהצעת החוק. גם לגבי התערבות בסל התרופות, האם זה ראוי שמימון התרופות כפי שנוסח היום יהיה כחלק מהצעת החוק והדברים האלה עדיין דורשים ליבון ויידונו מול הוועדה בהמשך.

אני מצפה לקבל בהקדם האפשרי הערות לנוסח, ככל המוקדם עד יום שני. ביום שלישי הבא שוב נקיים דיון. בדיון הבא ייתכנו הצבעות ולכן אנחנו מבקשים לקבל הערות והארות. משרד הבריאות, אנחנו מבקשים תשובות לשאלות שכבר הצגנו לכם וההתייחסות שלכם.

שימו לב שבדיון הבא אנחנו מתכנסים להמשך דיון וייתכנו הצבעות.

העמותה לצריכה נכונה. אני מדבר כמטופל קנאביס.

קודם חיפשתי אותך.

נסעתי לכאן שלוש שעות. תודה לך. כמטופל קנאביס במשך כמה שנים, לאחרונה עברנו איזושהי רפורמה ששינתה את החוק. יש קטיגוריות של THC. אני כמטופל לא יכול יותר להיכנס ולראות תעודת אצווה. אני לא יודע מה הנתונים של הטרפנים באחוזים, אני לא יודע מה הנתונים של THC ו-CBD באחוזים. אני יודע את זה ברובריקה. אומרים לי שזה איפה שהוא בין זה לבין זה. תאריך קציר מצביע על טריות המוצר. ברגע שאני יודע שתאריך הקציר נותן לי יותר משנה, אני כמטופל כבר לא רוצה אותו אבל כרגע המצב מאפשר לספק לא לרשום את זה בכלל ולתת לי גם קנאביס שיושב במחסן שלוש שנים ואני אגלה את זה רק אחרי שהוצאתי את ה-300 שקלים או את ה-2,000 שקלים, כל אחד והמינון שלו, מקצבת הנכות שלי כנכה. זה מצב שלא אמור לקרות במסגרת רפואית.

אם היינו מבצעים את האריזות המיותרות ומאפשרות לרוקח לקבל את הקנאביס בבאלק, היינו מוזילים את המחיר בצורה משמעותית.

בעבר כן הייתה אפשרות להיכנס ולראות תעודת אצווה. משום מה ביטלו את האפשרות הזאת.

ביקש לדבר ב-זום עו"ד חץ דוד והוא יהיה הדובר האחרון.

הגשתי מסמך עמדה שכל אחד יכול לראות אותו והוא מפורסם. המסמך כולל שינוי ספציפי שבעצם מבקש לעשות תחרות, שיאפשרו לארגוני ממשל פרטיים להיות מנהלים במקביל למנכ"ל משרד הבריאות ולא מתחתיו. אין שום בעיה שארגוני ממשל פרטיים ימלאו את הרגולציות. אגב, זו הייתה התוכנית המקורית בשנת 2012 ואנחנו חושבים שזה הדבר הנכון.

כמומחה לממשל אני רוצה להוסיף משהו קטן בנוגע לבעיה של חקיקת יתר שמאפיינת פקידי ממשל חובבי שליטה ומשטרים קומוניסטיים כאשר זאת הבעיה כאן. החקיקה הגבוהה מאפשרת התייחסות יותר רחבה. הבעיה שלנו היא שהיא איטית. תראו כמה זמן לוקח לעשות את החקיקה הזאת, מעל ארבע שנים, ובכלל לא בטוח שיסיימו אותה. במינימום אורך שנה-שנה וחצי לחקיקה שמקיימים אותה בסדר הטוב וזה מונע את האפשרות מהשלב הבא שהוא אמור להיות יותר מה שנקרא גמיש ולממש את המומחיות שלו מלעשות שינויים ולהבין את הטעויות.

מה שנקרא הספר הירוק של משרד הבריאות, אליו התייחס ד"ר סגל, נכנס לפרטי פרטים של חקלאות והוא עשה טעויות עמוקות. זאת הטעות של הקומוניזם. תמיד כשאתה יוצר מונופול כזה, נוצר לך חוסר יעילות, חוסר מגוון, יוקר ושחיתות ואז כולם משקרים כדי להצדיק את השטויות שלהם. זאת הבעיה.

אני לוקח כדוגמה את הנושא של העלים. העלים של הקנאביס, זה אחד הדברים הכי בריאים ובהודו זה נחשב קדוש בגלל שזה בריא. זה הדבר הכי קדוש והכי בריא. הם זורקים את זה לפח. זורקים עלים לפח כי הם טוענים שהעלים הם פסיכו אקטיביים. אין לזה שום קשר למציאות. הם חושבים שהעלים יהרגו מישהו? מה רע בעלים? למה לא מאפשרים לעשות חשיש? חשיש במרוקו הוא הדבר הכי טוב. למה לא מאפשרים להשתמש בקנאביס זכר ולהשתמש באבקנים שזה דבר שידוע שהוא בריא? אלה טעויות ביסוד הרגולציה שאתם כרגע מבקשים לקבע אותן בחקיקה.

הממסד הרפואי לא מבין בקנאביס וגם אתם כחברי כנסת לא מבינים בקנאביס וזה בסדר, אתם גם לא מבינים בבטטות, אתם לא מבינים באבטיחי, אתם לא מבינים בבצל. אתם מאפשרים את הגמישות ואת התחרות לשוק עצמו וזה הדבר הנכון. הרופאים גם לא מבינים בזה כי הם לא למדו את זה. לעשות הכשרה של שעתיים, זה לא יהפוך אותם למומחים. אני מאוד מבין את רופאי המשפחה. שחררו את הרופאים למשהו רציני. קנאביס הוא לא תרופה. תרופה היא רעל שנותנים אותו במינונים מדויקים וקטנים על מנת שלא לפגוע באנשים. קנאביס הוא לא רעיל. זה לא שלקנאביס אין סיכונים. יש סיכונים בקנאביס. הסיבה שעושים את הקנאביס באמצעות הרפואה זאת מרמה. הנה, אני פעיל חברתי ואני אומר לכם את ההיסטוריה של הפעילות החברתית. זאת רמאות.

המסר הועבר. משפט אחרון.

משפט אחרון. אתם יודעים שיש 120,000 ברישיונות או 130,000, ויש מיליון וחצי צרכני קנאביס. כלומר, אתם יודעים שכבר אף אחד לא מתייחס אליכם. אני כבר אומר לכם שאנחנו עובדים בשטח. יש לנו נהלים, יש לנו פרוטוקולים, אנחנו עובדים עם אנשים, אנחנו נותנים רישיונות ואישורים. מי מתייחס לחוק שלכם? הוא לא תקף. אף אחד לא מקיים אותו. כפי שאמרה עורכת דין עדי רוזנפלד, יצאנו לקמפיין פרסום, לא שפורסם מותר.

זה לא מה שאמרתי. אל תצטט דברים שלא אמרתי.

אני חושב שהדבר הנכון לעשות זה לאפשר לנו כארגון ממשל להציע רגולציה אחרת ולהציע נהלים אחרים. מי שרוצה את החלוקים הלבנים ואת הממסד הרפואי – בהצלחה. אני לא מאמין בהם. אני מייצג אנשים שלא מאמינים בהם ואנחנו לא רוצים שום קשר איתם. תודה רבה.

תודה רבה לכולם. כמו שאמרתי קודם אנחנו נתכנס כאן בשבוע הבא, אז ייתכנו הצבעות ולכן נשמח לקבל את ההערות של כולם.

תודה רבה. הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.