פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
ועדת החוץ והביטחון
23/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 420
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 12:30

הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 (מ/1868)

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
ינון אזולאי
בועז ביסמוט
רם בן ברק
אופיר כץ
מרב מיכאלי
שרון ניר
לימור סון הר מלך
אלעזר שטרן

מירב בן ארי
עמית הלוי
אוהד טל
חנוך דב מלביצקי

רותם קס - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

דרור גרנות - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ראובן פינסקי - מנכ"ל, רשות השירות הלאומי-אזרחי

יואב ארבל - עו"ד, יועמ"ש, רשות השירות הלאומי-אזרחי

חיים פרוש - מנהל אגף חברה חרדית, רשות השירות הלאומי-אזרחי

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק

אסף פרידמן

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 (מ/1868)

צוהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון. אנחנו עם הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025. אני אקדים ואומר, מכיוון שהכנסת פועלת במתכונת כפי שקבע יושב-ראש הכנסת, ואני לגמרי תומך בהחלטתו ומצדיק אותה, שאנחנו לא מעלים דברים שלא קשורים ישירות למלחמה ונמנעים מדברים שבמחלוקת, אפשר להביע הערכה גם לאופוזיציה על כך שאין הצעות אי-אמון או הצעות חוק פרטיות שהממשלה לא מסכימה להן, וכן הלאה וכן הלאה, אז אני התלבטי מה אנחנו צריכים לעשות כי פג תוקף החוק ב-30 ביוני.

באתי בדברים עם נציגי האופוזיציה והודעתי להם, אני ודאי לא מצביע לבד, שבכוונתי להאריך את החוק הארכה טכנית לחצי שנה כדי שאת הדיון המהותי אנחנו נעשה כשהכנסת תחזור למתכונת הרגילה של דיונים מהותיים. גם לי וגם לייעוץ המשפטי לוועדה יש הערות לגבי סעיפים מסוימים בחוק, אבל לפחות לדידי זה לא הזמן לפתוח את הדיון הזה, ואם אנחנו נפתח את הדיון הזה, אז לא ברור למה מחר בוועדה אחרת או במליאת הכנסת אי אפשר להעלות נושאים שהם לא נושאים מוסכמים. זה לא מצב שהייתי רוצה לראות בכנסת, אבל זאת עמדתי ואני מציע שמעכשיו אולי תציגו לנו את הצעת החוק ונשמע גם את עמדת הייעוץ המשפטי וחברי כנסת, ואז נחליט איך אנחנו מתקדמים. בבקשה.

עו"ד יואב ארבל, היועץ המשפטי של הרשות לשירות אזרחי. הצעת החוק שבפנינו באה לתקן את חוק שירות לאומי-אזרחי מ-2014. החוק הזה בעצם הקים והסדיר את מסלול השירות הלאומי-האזרחי שהוא מסלול שמאפשר למי שהיה בתחילת שירות - - - תורתו אומנותו, להגיע לשירות לאומי-אזרחי במגוון גופים מפעילים, מאות גופים מפעילים שקיימים אצלנו. החוק בזמנו נחקק כהוראת שעה וכבר הוארך בעבר. כמו שאמר היושב-ראש, החוק כרגע, תוקפו אמור לפוג בסוף החודש הקרוב, ב-30 ביוני. מה שמונח בפני הוועדה זה הצעת החוק שלנו שביקשה להאריך את החוק בשנתיים. אני מבין שפה מדובר על תקופה יותר קצרה. צריך להבין שיש לנו, ונאמר גם בדיונים שהיו פה בוועדה, ומתקיימים על ההכנה של מתווה הגיוס הכולל. יש לנו הרבה מאוד הצעות איך לטייב את השירות ואיך לשנות אותו ואיך לשפר אותו, אבל אנחנו חשבנו שבאמת יש פה סוג של הארכה טכנית. אנחנו לא משנים שום דבר בחוק. אנחנו רוצים להאריך את מה שקיים עכשיו לתקופה קצרה. אנחנו יודעים שעל שולחן הוועדה עכשיו כמובן נמצא התיקונים לחוק שירות ביטחון, זה החוק שלנו, וכאשר הוועדה תסיים את העבודה שלה על הכנה לקריאה שנייה ושלישית, כמובן שזה יבוא במקום התיקון הזה.

זה מה שעמד לנגד עיניי כשהצעתי את מה שהצעתי. תסביר לנו את המשמעות. והיה ולא הארכנו וב-30 ביוני החוק הזה נעלם, מה המשמעות לשירות לאומי-אזרחי?

המשמעות היא שכל מי שנמצא בפנים יכול לסיים את שירותו. אנחנו לא שולחים אף אחד הביתה מתוך זה, אבל באותו הרגע אף אחד לא יכול להיכנס פנימה. כמובן חשוב להזכיר פה שאף אחד לא נכנס אלינו בלי אישור מפורש של הצבא. זה לא כמו השירות הלאומי שבנות באות אלינו כשקיבלו פטור מהצבא. פה יש רשימות שמיות. אם הצבא לא מאשר את הבן אדם הספציפי והוא לא מאשר את כולם, הוא לא יכול לבוא אלינו. אנחנו יודעים שמשרד הביטחון תומך בהצעת החוק. אנחנו פה בידיים של הצבא. אם הצבא יגיד שהוא לא מעביר לנו אף אחד, אף אחד לא יעבור אלינו.

ברור.

יואב, אני רוצה להבין את הסיטואציה. לפי החוק אחד התנאים להצטרף אליכם זה שניתנה דחיית שירות לפי פרק ג(1). פרק ג(1), כבר לא ניתנים מכוחו צווי דחיית שירות.

מי שניתן לו בעבר.

מי שלא היה אף פעם בדח"ש לא יוכל להצטרף אלינו.

זה גם כתוב די במפורש. אם תסתכל בסעיף 2, בסעיפים הקטנים שבתנאים כתוב "מי שניתנה לו דחיית שירות לפי פרק ג(1) בעת שעמד בתוקפו". סעיף 2 כפי שהוא מנוסח כעת, תוקן לאחר פקיעתו של ג(1) ולכן שאב תנאים מסוימים כמו למשל גיל 21 כגיל מינימום שהיה ב-ג(1), אז מש-ג(1) פקע, הכנסנו את זה בתוך סעיף 2 כחלק מתנאי הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי בתיקון שעשינו ביולי 2023, כמדומני, סמוך לאחר הפקיעה.

תיכף אני אפתח להערות של חברי הכנסת. אני רוצה לשמוע את משרד הביטחון ואת ייעוץ וחקיקה, מה עמדתכם.

בבקשה, משרד הביטחון.

תודה, אדוני היו"ר. רותם קס, משרד הביטחון. כפי שצוין על ידי עו"ד ארבל, שר הביטחון תומך בהארכת ההסדר הקיים. זה כמובן בשים לכך שההפניה לשירות הלאומי כפי שצוין היא באישור הפוקד ובהתאם למדיניות ולתנאים שנקבעו על ידי צה"ל בתיאום עם רשות השירות הלאומי. כפי שצוין, אף אחד לא מתחיל את השירות האזרחי מבלי שהתקבל על כך אישור.

תודה רבה.

ייעוץ וחקיקה.

שלום, אני אתחיל רגע מהשורה התחתונה. השורה התחתונה היא שהיועצת מתנגדת לקידום הצעת החוק בעת הזאת.

היועצת של הכנסת או של הממשלה? של הממשלה.

כן.

יותר קל לנו לשמוע מה היא בעד, אם אפשר לסכם את זה.

ברשות אדוני אני אגיד דברים שהם ידועים, כי ההתנגדות היא לא התנגדות שהיא בחלל ריק. היא בתוך הקשר של דברים ולכן אני אגיד את ההקשר שהוא לא חידוש, הוא ידוע ומוכר לכל היושבים סביב השולחן וגם לכל אדם שחי פה בישראל. ההקשר הוא שיש מלחמה מאוד עצימה, נטל מילואים מאוד מאוד כבד, אוכלוסייה חרדית מאוד משמעותית וניכרת של עשרות אלפי חייבי גיוס שאינם מגיעים לשירות שעל פי פסק הדין האחרון של בית המשפט חייבים בשירות, ומאמצי גיוס שעושה הצבא לרבות אמירה שיצאה ממש בשבועות האחרונים על כך שהוא מתכוון לשלוח היקף מאוד נרחב לעוד כ-50,000 ומשהו חייבי גיוס, בניסיון לתפוס כמה שאפשר מתוך הבריכה. כמובן הפרט החשוב הוא שבעצם אין מקור חוקי אחר, זאת אומרת בתוך חוק שירות ביטחון להתיר את המסלול החלופי. בתוך הקשר הדברים הזה החוק הזה מייצר אפיק אחר שיש בו פגיעה בשוויון אל מול שירות צבאי בשני מישורים לפחות, אחד, בעצם קיומו של אפיק שפתוח רק לציבור החרדי, ושניים, בזה שהתנאים וההיקף והמסגרת של השירות הם שונים באופן מהותי משירות צבאי. שוב, שום דבר ממה שאמרתי הוא לא חידוש.

בתוך כל הקונטקסט הזה אנחנו רצינו לקיים דיון, ופה אני רגע מתייחס לדבריו של המנכ"ל פינסקי. אנחנו רוצים באמת לקיים דיון. הוא נקבע וזז בגלל לוחות הזמנים של הלחימה עכשיו והמבצע באיראן וכל הנסיבות המוכרות לכולם, ולא הגענו לקיים דיון סדור ומאורגן בתוך הדבר הזה, לכן בתוך הקונטקסט הזה של הדברים כשזה הקשרם של הדברים, פסק הדין, הלחימה, עומס המילואים, הפגיעה בשוויון, ההתמשכות הארוכה מאוד של הליכי החקיקה שלפחות כרגע עוד לא התגבשו לנוסח חדש שהונח על שולחן הוועדה, לפחות לא שאנחנו מכירים, אז במצב הדברים הזה עמדת היועצת היא שלא נכון לקדם את הצעת החוק ולכן היא מתנגדת.

דרור, אני רק רוצה להבין. הייתה הודעה של שר האנרגיה שיש 8,000 מנותקי חשמל, אבל לא שמעתי שיש מנותקי טלפונים. למה אנחנו צריכים להיות במצב הזה? אני בשיא הרצינות אומר את זה, ממש לא בציניות. אין אפשרות להרים טלפון למשרד הביטחון? אין אפשרות להרים טלפון למשרד להתיישבות? למה אני צריך לבוא לפה, לעשות תיאומים, לחשוב איך לצאת מן המצב הזה כשהממשלה לא סגורה על עצמה, ובאים משרד הביטחון ואומרים, תומכים. בא משרד המשפטים, אומרים, אנחנו מתנגדים. מה אני צריך לעשות במצב כזה? מה עמדת הממשלה?

אני מסכים, אדוני. כמובן שזה מצב לא אופטימלי.

מה זאת אומרת לא אופטימלי? אי אפשר להרים טלפון מראש למשרדי הממשלה?

אנחנו רצינו יותר מלהרים טלפון. אנחנו רוצים לקיים דיון סדור בהשתתפות כל השחקנים.

וזה לא הסתייע. מה הלאה? אנחנו עכשיו בוועדת הכנסת צריכים להחליט מי בעד איזה משרד?

אני מסכים, אדוני, שהמצב הוא לא מיטבי. אין לי משהו יותר נבון מזה להגיד.

אולי אפשר לקחת את עמדת שר המשפטים.

זה גם בעיה של משרד הביטחון. אני לא נכנס לעבודת הממשלה אבל אני חושב שגם משרד הביטחון כשהוא בא לפה, הוא מתאם את העמדות. כשאני הייתי זה מה שעשיתי. זה לאו דווקא בעיה של משרד המשפטים.

בבקשה, ראובן.

טוב, תודה. קודם כל גם אני שומע את זה פעם ראשונה, ושלא אף אחד יעלה על דעתו שלא עשינו עבודת מטה סדורה. הייתה ישיבה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון. הצגנו את החוק. לפני זה עלה לוועדת שרים הרבה לפני המבצע באיראן. ב-26.5 זה כבר היה בוועדת שרים וזה אושר על ידי משרד המשפטים להעלות את זה לוועדת שרים לחקיקה. עוד לא ניתנה העמדה המשפטית הרשמית של היועצת המשפטית לממשלה עד לרגע זה. ממש במסדרון בדרך לפה הם אמרו לי את זה, אז זה לא שעשינו תיאום. גם עם משרד הביטחון וגם עם משרד המשפטים, עם כל הצוות של משרד המשפטים הצגנו את זה. היועץ המשפטי שלנו הציג את זה, אז זה לעניין זה. אנחנו הצד של הממשלה ואני שותף לתסכול בתור מנכ"ל שמוביל איזה שהוא מהלך, ורק פתאום בדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית הם מספרים לנו על העמדה.

הדבר שמאוד חשוב לי לומר. כל הדברים ארוכי הטווח הנחנו פה והצגנו פה בוועדה, גם שיהיה יותר שעות שבועיות בשירות, גם הנושאים הביטחוניים, גם נושא הגילים, והדבר המרכזי שהשתנה כמובן אחרי 7 באוקטובר גם בלי שהצטרכנו לחקיקה זה היה ההסדר שעשינו יחד עם אכ"א בהסכמה מלאה, שאנחנו משנים את הגילים. רווקים מצטרפים רק מגיל 23 כי זה מה שצה"ל מאשר. לא צריך הרי חקיקה בשביל הדבר הזה. נשואים בלי ילדים מגיל 22 ונשואים פלוס מגיל 21. אנחנו רואים שבמצטרפים שלנו הרבה יותר לביטחוניים מאי פעם. אנחנו נעמוד על 70% מצטרפים השנה לביטחוניים מבין כל החדשים. זה בדיוק הפוך ממה שהיה בעבר. אנחנו יודעים שהרוב המוחלט של המצטרפים אלינו הם נשואים עם ילדים בגילים 24 ומעלה.

כפי שאמרתי קודם וכפי שאמר היושב-ראש, כל מה שאנחנו רוצים זה לא לעצור עכשיו את שער הכניסה. פתחנו עכשיו קורס לוחמי אש עם כב"ה. פעם ראשונה שגברים חרדים יהיו לוחמי אש. אגב, הם היו בזירה בבת ים. הגעתי לבת ים, וכשאתה פוגש שלושה שוטרים במדים, חרדים בשירות אזרחי ואנשי כיבוי אש ואנשי מד"א והצלה וזק"א שכולם קפצו לכל המקומות האלה, להגיד עכשיו, בגלל שטכנית עוד לא דנו בסוגיה כולה, לעצור את הדבר הזה, עמדתנו כמובן תמיד שיש בכורה לצה"ל וכל מי שיכול להתגייס לצה"ל צריך להתגייס לצה"ל, אבל ההסדר הזה הוא הסדר שאנחנו נמצאים בתוכו, אגב, גם בחברתי.

אנחנו בעיקר מפנים לעולמות של קשישים ובתי חולים, זאת אומרת עמותות החסד הרגילות. אנחנו פחות מגייסים מאז ה-7 באוקטובר, ובכללי כמו שאמר היושב-ראש, הדבר עכשיו הוא טכני להאריך בעוד קצת, וכשתבוא הסדרה כללית יחליטו מה המדיניות של צה"ל, מה היעדים של צה"ל, יאשרו גם את החקיקה שלנו. הנחת העבודה שלנו וגם מה ששמנו על השולחן זה לעבור מייד למכסת גיוס בשביל לא לפגוע ביכולת של צה"ל לגייס, אז אחד זה הגילים, ושניים, צה"ל לא יאשר אחד יותר מ-1,000 בשנה הזאת. אני חייב להגיד שהמנגנון עם צה"ל עובד מצוין. כל שם מגיע אליו ויש לשם הזה שלוש תחנות כשהוא מגיע לאירוע הזה. אחד, זה לבדוק אם הוא עבר תנאי סף. שניים, 14 יום המתנה שבו צה"ל מציע לו מסלולים נוספים, ובסוף אישור לשיבוץ. כל התהליכים האלה עובדים בתיאום מלא עם צה"ל. הרוב המוחלט ביטחוני גם לא נעבור את ה-1,000, כמובן. ביקשנו לשנתיים בגלל שלא ידענו מתי החוק יעבור. ברור שהמטרה היא להגיע להסדרה הכוללת ושעד אז אנחנו נוכל להמשיך לעבוד בתנאים שהיו.

תודה רבה.

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

תודה. צריך להגיד את האמת, שאני לא מבין למה בכלל אנחנו מתכנסים כאן בזמן מלחמה. המשפט הראשון שנאמר בחדר הזה, אני חושב שהוא הנכון, זה שמי שנמצא ימשיך להיות. זה לא פוגע בו. אני רק רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שמי שנמצא ימשיך להיות לפי החוק הקיים אם הוא עושה שלוש שנים, נדמה לי זה 36 שעות בשבוע, ואם הוא עושה שנתיים שזה גם חלק ממסלול, לא רוצה להגיד ההשתמטות הזה, אז הוא עושה פחות שעות. המקסימום נדמה לי זה 42 שעות אם אתה עושה שנתיים. אם אתה עושה שלוש אז זה פחות. זה כמה שעות ביום.

אין לי ספק, כשאני מסתכל עכשיו בעיניים של בחור חרדי שאנחנו צריכים אותו במכבי אש ובכל המקומות ובצבא ובמשטרה, הוא מוזמן. בגלל שהוא לא מוכן לבוא לצבא, אז אני אתן לו מסלול של 35 שעות ואני אגיד לו, הנה, תבוא למכבי אש בגלל שאחרת הוא לא יעשה כלום? זה הטיעון המרכזי שלהם. הטיעון המרכזי של אחרת הוא לא יעשה, בוא נגיד גם לילדים שלנו.

ואם יש לו כבר שלושה ילדים בגיל הזה?

מה זה נקרא ואם יש לו? אלף, יש גם בציונות הדתית עם שלושה ילדים בגיל הזה שמתגייסים. למדו שלוש שנים בשבי חברון או במרכז הרב או בעוד כמה ישיבות שאני יכול לתת, ולא נותנים את ההנחות האלה, בינינו, גם למסלול שפעם בכמה יכול להיות שמישהו מסכן את החיים שלו שם. דווקא בזמן מלחמה זה מה שאנחנו צריכים לעשות?

אני חושב שגם האינטרס שלהם, של חרדים לעניין הזה, אני אומר שלהם, יאללה, בואו נתחיל לספור אותם בתור יעדים או מכסות או מה שיצא מתוך הדבר הזה כאן. כשהם כל כך רחוקים מלעמוד במכסות שהם אמרו שאפשר לעשות, עכשיו אני אפתח להם מסלול שיתגייסו חדשים? זה לא אני אומר, אלה ששם שילכו הביתה. זה אני מקבל, שאלה ששם לא ילכו הביתה בגלל שהכשרנו אותם והם עובדים וכבר יש להם ותק, אבל עכשיו אני צריך להכניס לתוך זה עוד 1,000 חדשים כשהצבא משווע להם וגם עם מערך כיבוי אש - - -

בקיצור, אני הבנתי, אלעזר. זה בדיוק הדיון שרציתי להימנע ממנו בזמן מלחמה ולכן פניתי למרכזת האופוזיציה. פעם כשהייתי יושב-ראש הכנסת הייתה מרב מיכאלי שמכירה מניסיונה, שתמיד בנושאים כאלה פונה למרכז האופוזיציה. פניתי למרכזת האופוזיציה. היא בדקה. היא ביקשה לדבר גם עם היועצת המשפטית של הוועדה ואמרה, אין בעיה, מעכשיו אני אדע שכל אחד עושה מה שבא לו ואם אני ארצה לתאם משהו עם האופוזיציה, אני אעשה כנראה 52 טלפונים, אבל בסדר. זה בדיוק הדיון שלא רציתי שיתקיים כאן, וזו בדיוק הסיבה שמחר בוועדת הכלכלה יביאו איזו שהיא רפורמה בתאגיד רשות השידור בזמן מלחמה כי יגיד השר קרעי, למה אם אצלכם בוועדה מותר, אצלי בוועדת הכלכלה אסור? זה בדיוק מה שיקרה.

היושב-ראש, ממה שאני הבנתי - - -

אתה הבנת שהמשפט הראשון שלי היה שאני לא רוצה דיון מהותי. יש לי הערות לגבי החוק. לייעוץ המשפטי של הוועדה יש הערות לגבי החוק. ביקשתי לתת הארכה טכנית. חשבתי על תקופות יותר קצרות. מכירים את לוח הזמנים של הכנסת. אי אפשר לתת ל-60 יום כי אז מה, אנחנו באוגוסט נתעסק עם זה או בחגים? לכן ביקשתי לתת חצי שנה, ותוך חצי שנה אני מניח שיהיה כמו שגם אמר מר פינסקי, הסדר כולל של הנושא הזה שייתר כנראה חלק גדול מן השאלות שלך.

בסדר. אדוני היושב-ראש, אבל גם אתה מבין שאם אתה תיתן את זה לחודשיים, מחר נכנסים למסלול הזה אנשים שהם לא נכנסים למסלול הצבאי שאנחנו רוצים. אני שאלתי אתמול גם את היועצת המשפטית וגם דיברתי בדיעבד. יכול להיות שזה בעיות שלנו. אני הבנתי מה אתה אמרת על מרב, אבל היא אמרה לי, לא יודע אם זה מה שנסגר, שזה יבוא לוועדה ולא יבוא למליאה.

אין דבר כזה. למה מעבירים את זה לוועדה?

יולי, אני מגיעה עכשיו מהנשיאות. החוק הזה עולה השבוע למליאה.

ברור.

אדוני, אני מבקשת רגע להתייחס היות ואתה בדיוק דקרת את הנקודה בעיניי, כשאמרת שיש הבדל בזמן מלחמה בין חודשיים לבין חצי שנה. אני רוצה לדייק אותך. אם תביאו את זה לחודשיים, לפחות מבחינתי זה איזה שהוא גשר לתקופת המלחמה. אם יותר מחודשיים, עם כל הכבוד, כשצה"ל משווע ל-10,000 חיילים ואנחנו לא רוצים לפתוח עכשיו את הדיון המהותי, יש הבדל בין חודשיים לבין חצי שנה בעיניי, ואני מבקשת לדקור בול את הנקודה הזאת, כי חצי שנה זה לתת איזה שהוא גל ולבעוט את הצרכים הבוערים של צה"ל בנושא לוחמים בכל החזיתות לעוד חצי שנה. בעיניי זה לא סביר. בעיניי חודשיים אל מול המלחמה זה סביר. אגב, זה מתכתב עם מה שכתבה גם היועצת המשפטית לוועדה. היא כתבה חודשיים.

לא. כתבנו חודשים ספורים.

יכול להיות שאני טועה. אני קראתי את זה ממש - - -

בעוד חודשיים, שרון, 23 באוגוסט.

היא יכלה לכתוב חצי שנה. היא כתבה חודשים ספורים.

אוקיי. חמישה חודשים מתאים לך?

לא. אני חושבת שחודשיים זה דבר שהוא סביר.

23 באוגוסט הכנסת סגורה, שרון.

אדוני היושב-ראש, אם תלך גם להצעה הזאת, הרי מי שיכנס בתוך החודש וחצי הזה הוא כבר יהיה בתוכו. אם אתה רוצה, שיכניסו בתוך החודש הזה 500 איש ופתרת את הבעיה. למה צריך שיכניסו גם בספטמבר וגם באוקטובר? בשביל אותם דברים שהם צריכים הרי בקלות הם יכולים להכניס. אם אני לא טועה, מירי אמרה לי אתמול חודשיים.

גם אני מבינה. אני לא שמעתי את זה ממירי אבל עובדה שקראתי מתוך הדברים "חודשים ספורים". אנחנו מכירים את מירי. היא יכלה לכתוב חצי שנה.

מירי פרנקל-שור נמצאת בכנסת לא פחות ממני.

אני כתבתי את זה.

עידו אומר שהוא כתב את זה. בית, יש דבר שנקרא חופשה מרוכזת בכנסת. בעוד חודשיים אנחנו בדיוק שם. אתם רוצים שאנחנו עכשיו בזמן מלחמה נתחיל את הדיון?

אדוני היושב-ראש, אבל אם אנחנו בשנת מלחמה, אז גם לזה אפשר לתת את הזמן בעוד חודשיים והכול בסדר.

אני מבין שגם בזמן מלחמה העיקר לעשות סקנדל סביב העניין הזה. טוב, בסדר. אני אמרתי, אני את הלקח שלי למדתי.

דיברתם עם מרב. הבנו את הבעיה שלנו.

לא רק דיברתי עם מרב בפרוזדור. ביקשתי ממנה לבדוק והיא חזרה אליי ואמרה, אין בעיה מטעם האופוזיציה להעלות את זה.

אני שואל רגע שאלה אחרת. עזוב את הפרוצדורות שיש לזה מחיר.

היא גם לא התנגדה בנשיאות.

ברור שלא.

אני מדבר איתך מבחינת התוכן של החוק.

לא רוצה להיכנס לתוכן של החוק. יש לי בעיה עם התוכן של החוק. אני לא רוצה לקחת על עצמי את הפסקת השירות הלאומי במדינת ישראל כי אנחנו כרגע במלחמה באיראן.

זה לא הפסקת השירות הלאומי במדינת ישראל.

זה כן.

יש פה שני שינויים, אדוני היושב-ראש. צריך לומר את מה שלפנינו. אלף, הם באו לפה עם במקום שנתיים, חצי שנה. דבר שני, הם הודיעו שרוב הגיוס הזה הוא לביטחוני. הדברים נאמרו כאן.

את הרוב אני תמיד מכיר.

בסדר גמור, אז אתה רוצה עכשיו לעצור את זה? הוא אומר לך, אנחנו מקצרים רק לחצי שנה ולא לשנתיים. עושים את זה רק לביטחוני.

כמו שאמרתי, אני מבקש לא להיכנס לדיון מהותי אלא רק לנושא ההארכה. אם יש הערות לנושא ההארכה, בבקשה, חברי הכנסת.

אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. קודם כל אם סגרת עם מרכזת האופוזיציה שאנחנו נימנע, אז אנחנו נתיישר עם הקביעה הזאת כי אנחנו לא נלך נגד סגירות שנעשו בין מרכזת האופוזיציה לבינך. זה דבר אחד. דבר שני, אני חושב שאנחנו נמצאים היום תחת חוק. אנחנו מתעלמים מזה כל הזמן אבל יש חוק היום. הוא חל על כולם. על פי החוק הזה, בחור, גם אם הוא בן 19 כי הוא לא התגייס בן 18, וגם אם הוא בגיל 21 והוא לא התגייס בגיל 18 צריך לעשות צבא. אם הוא הפסיק ללמוד והוא רוצה עכשיו ללכת להתנדב, הוא צריך להתגייס. זה שאנחנו מנרמלים אי-ציות לחוק כאן בכנסת במקום שבו מחוקקים חוקים, אנחנו אומרים, טוב, יש חוק אבל אנחנו נעשה משהו ליד החוק, זה חמור מאוד. ככה מתייחסים לכל החוקים. יש חוק גיוס. הוא גם כבר לא לומד. שיתגייס.

ראובן ענה שמי שלא היה בדיחוי מבחינה חוקית, הוא לא יכול גם להגיע עכשיו לשירות לאומי. מי שנכנס ללקונה הזאת שנוצרה עכשיו, הוא לא יכול עכשיו לברוח. אני משתמש בביטוי "לברוח" לשירות לאומי במקום להתגייס. אני לא רואה שם בעיה.

עוד מישהו מן הח"כים? בבקשה.

אני לא רוצה להיכנס למהות החוק, אבל אם יש איזה שהוא נוהל של צה"ל שמדבר על מי הוא משחרר ועובר אליך, לפחות להבין את המנגנון הזה כדי שנבין שהתעדוף בראש ובראשונה הוא לצה"ל בתוך האירוע הזה. אם אין פה נציג צה"ל, אני מבינה.

משרד הביטחון, תתייחס ואחרי זה היא תשלים.

אנחנו בסדרה של דיונים עם אכ"א. הגענו להסדרה שבשביל לתעדף את העניין הזה של צה"ל אנחנו מרחיקים את גיל הרווקים. למרות שבחוק הם יכולים להצטרף בגיל 21, הם יוכלו להצטרף רק בגיל 23. אנחנו גם מגבילים את עצמנו למספרים של הרווקים, 22 לנשואים, 21 לנשואים פלוס ילד.

דרך אגב, מה תנאי השכר בגיל 23 עם ילדים, בערך?

קצת פחות מחצי ממה שבצה"ל. 3,940 אני חושב. לא באתי עם זה מוכן.

זה חשוב. גם עושים הרבה פחות מחצי מאשר בצה"ל מבחינת השעות.

בעניין הזה גם הגבלנו עד 1,000, זאת אומרת את היותר מבוגרים או נשואים פלוס גם עד 1,000. פעם הסיפור במיטב היה מאוד קצר. היו שולחים שאלון, היו ישר חותמים להם. היום הם בודקים כל אחד לפי השיקולים שלהם. אנחנו לא מעורבים בשיקולים. יש למעלה מ-90 חבר'ה שהבאנו שהם פסלו, ולעניין של תוך חודש ישפכו את כולם פנימה, גם להביא אותם לשירות אזרחי זה מאוד קשה. זה לא איזה מקלט של משתמטים. אין לנו אלפים שעומדים בתור. הלוואי והיו אלפים שעומדים בתור בכל המקומות האלה. זה עבודה מאוד קשה והרציפות פה היא ערך מאוד משמעותי מבחינתנו.

תודה.

משרד הביטחון רוצים להשלים משהו?

רק עוד דבר אחד. ראובן, רק תדייק אותי אם אני טועה. הסיכום הזה שלכם מול הצבא התייחס לשנת הגיוס שעומדת להסתיים עתה, נכון?

כי החוק הסתיים. בוודאי שנעשה הסדר חדש.

בבקשה, משרד הביטחון.

אנחנו כבר אמרנו את זה בראשית הדברים, אבל אני אתייחס שוב. כפי שפינסקי אמר, זה הליך דו-שלבי. קודם כל צה"ל קובע וקבע את התנאים בשיח עם השירות הלאומי-אזרחי לגבי מי המיועדים שיכולים להצטרף.

מתי הוא קבע את זה?

אני חושבת שבתחילת שנת הגיוס אבל אני לא בטוחה.

12 בפברואר.

לקראת שנת הגיוס הנוכחית.

בתחילת השנה האזרחית. כמובן עתיד להתקיים שיח מחודש אבל מתבצעת גם בדיקה פרטנית ביחס לכל אחד מהשמות. כפי שצוין, זה משהו שהצבא בודק אותו.

תודה רבה.

ייעוץ משפטי לוועדה. עידו, בבקשה.

בלי קשר למלחמה סברנו שהבקשה להאריך בשנתיים היא מוגזמת. מלכתחילה הוראת השעה הזאת נקבעה כהליך של גישור עד שיחוקק חוק גיוס חדש. כידוע, התהליך מתמהמה אבל נמצא בשלבים מתקדמים, ודאי שמתקדמים יותר מאשר היה ב-2023 כאשר התחלנו בהארכה הזאת. על אחת כמה וכמה זה מתעצם כאשר יש לנו את המלחמה והנסיבות הנוכחיות שלא מאפשרות לקיים דיונים מעמיקים בגוף ההסדר, לכן עמדתנו הייתה שאין להיענות לבקשת הממשלה להאריך את הוראת השעה בשנתיים אלא בחודשים ספורים. לא כתבנו חודשיים או ארבעה או שישה. זה גמיש. אני לא קובע שחודשיים אפשר וחודשיים וחצי אי אפשר וכו', אבל צריך להיות תקופה מוגבלת בשים לב ללוח הזמנים הפרלמנטרי, כאשר אנחנו חושבים ששישה חודשים זה סביר. צריך לזכור שגם עצם ההארכה הזאת כאשר אין לנו הסדר קבע, היא לא טריוויאלית. זה לא דבר פשוט.

תודה רבה, עידו.

חברי הכנסת והמוזמנים, אני אגיד שני דברים. אלף, בשים לב לדברי סגן היועצת המשפטית לוועדה, הוא אומר שהוא מקבל, שישה חודשים. זה סביר אבל אני אומר לך, ראובן, וגם לך כנציגת משרד הביטחון, שכשנבוא לדיון מהותי זה לא יהיה עוד פעם משהו אוטומטי. אני מקווה שעד אז גם תהיה בהירות לגבי סידור יותר כללי של חוק הגיוס והכול, כי כמו שאמרתי, גם לי יש הערות לגבי תוכן החוק. דבר שני, אני לא אומר לחברי כנסת מה לעשות, אבל אני מצפה מחברי כנסת לכבד את הסיכום שהיה לי, אחרת לא בטוח שהייתי מביא את ההצעה.

גם כמו שרם אמר וגם כמו ששרון אומרת כאן, מה שבתוכנו, בתוכנו, בעיה שלנו. אני לא רוצה להיכנס, זה באמת לא מכובד, לניואנסים של מה נאמר בסיכום ומה לא בגלל שמילתך מקובלת. אני לא שם בזה ספק אבל אני חושב שהיה חשוב שהעמדות שלנו ישמעו. אני חושב שהרבה מעבר לפרוצדורה. אנחנו לא נתנגד בגלל שזה היה הסיכום.

מאה אחוז. מעריך את זה כי אני אומר, זה אחריות לדעתי גם לגבי השלכות רוחב של מה שקורה כאן בוועדה על כל מה שקורה בכנסת, כולל במליאה.

אני רוצה גם לומר משהו, אדוני.

בבקשה.

אדוני, אנחנו נכבד גם את ההוגנות שלך אל מול זה שאתה מתחייב בפנינו לעשות דיון עומק על זה לקראת הפקיעה של המועד הבא, בהקשר הזה בטח בטיימינג הנוכחי אל מול זה שאנחנו מבינים שהחוק הזה מצריך דיון עומק בהחלט אל מול מה שחונה לפתחו של צה"ל, המשימות, האתגרים. אנחנו נמתין עם עמדתנו בהקשר הזה.

לכמה זמן זה נקבע, אדוני היושב-ראש?

לחצי שנה.

מתי זה יוצא?

31 בדצמבר.

היושב-ראש, אפשר התייעצות סיעתית לפני ההצבעה? כי דיברתי עם עוד גורמים באופוזיציה. צריך אותך.

אפשר קודם שנשמע את מרב?

אין בעיה.

תודה רבה, אדוני. אני מקבלת את מה שאומרים חבריי, שאם הייתה התחייבות כלפיך, אז צריך לכבד אותה. כל הבית הזה אמור להתנהל שבאמת הסכמות הן מעל הכול וצריכות להיות הסכמות הגונות. אני חושבת שלא היה ראוי להגיע להסכמה הזאת, אבל זה כמובן לא החלק שלך אלא החלק של האופוזיציה בקשר הזה.

כמו שאת יודעת מניסיונך האישי, אני פונה למי שמוסמך להגיע להסכמות.

כמו שאתה יודע מניסיונך האישי, אני מאמינה שהסכמות הן דבר חשוב שיש לכבד.

אני כן רוצה להגיד וזה חשוב להגיד לפרוטוקול, שלמרות שלא נצביע נגד, באמת בתוך הקונטקסט, הצרימה של ההסדר המיוחד הזה בשעה שבסופו של דבר אין כרגע צפי להסדר שיביא את הציבור החרדי להתגייס, היא קשה. אנחנו מדברים על קריטריונים. אין שום קריטריונים למילואימניקים שכבר עוד מעט שנתיים. אנחנו בוועדה הזאת מדברים הרבה על ההשלכות. אני לא מדברת על אנשי הקבע, אני לא מדברת על חיילות וחיילי סדיר שלא ראו את הבית. עליהם כמעט בכלל לא מדברים. הצרימה היא קשה.

מאה אחוז. תודה.

אופיר, אני מציע לא לעשות טקסים. אתה רוצה לומר לי משהו?

כן, כן.

אז פשוט תיגש אליי.

דרור, אני אנצל את זה רגע להגיד לפרוטוקול. אני באמת חושב שזה דבר שהוא לא נכון כשאתם מעלים את זה לממשלה ואין הידברות עם פינסקי. זה לא ראוי ולא נכון שהוא צריך לבוא לפה ובמסדרון לשמוע את זה. אני באמת מחזיק מכם כגוף רציני שעושה את הדברים בצורה - - -

אין לי אלא לומר שאני מסכים שהתוצאה הסופית בוודאי רחוקה ממיטבית. בתוך עומס המטלות, המשימות, הנסיבות - - -

אבל זה לא טוב. מה זה משנה? לא צריך להיות גם פעם ראשונה. אתה מספר מקרה שהיה פה משהו, שהיה דיון, ישבו. העליתם אותו לממשלה בהסכמה. כל העניין שזה עלה בהסכמה.

אני אומר כך, מכיוון שהאופוזיציה הפגינה כאן הוגנות ואמרה שהיא מכבדת את ההסכמים, אז היה ניסיון פה גם של מרכז הקואליציה, מרכזת האופוזיציה להגיע להבנה מה אנחנו עושים עם תקופת ההארכה. למרות שזה מעמיד קצת את הוועדה בקשיים, נעמוד בזה. חוץ מזה, מי יודע, אולי עד אז באמת כמו שאמרנו, יהיה הסכם כולל, לכן אני אציע לחברי הוועדה גם בהתחשב בעמדה של הייעוץ המשפטי לוועדה, עד 15 בנובמבר להאריך את המצב הנוכחי. אנחנו חוזרים מן הפגרה באמצע אוקטובר. יהיה לנו חודש לראות איך הדברים יתפתחו ואיך הדברים יסתדרו. כמו שאמרתי, יכול להיות שאנחנו עד אז כבר נהיה עם סידור הרבה יותר רחב.

אופיר כץ ומירב בן ארי, מתאים לכם הסידור הזה?

אנחנו נמנעים ומקבלים את הסיכום.

זה אומר שגם במליאה לא יהיה מצב של צעקות.

לא נצביע נגד.

יולי, אנחנו נימנע. לא נגד פה ולא נגד במליאה.

בסדר גמור. אין הסתייגויות.

נגיש רשות דיבור, לא הסתייגויות.

ככל שתישמע דעתי פה באופוזיציה, אין שום צורך בקיצור של החודש וחצי הזה. זה מגוחך.

אני גם חושב.

חברים, אני מנסה להגיע למצב שלא נהיה עם סקנדלים בתקופה הזאת בכנסת.

אנחנו מקבלים את הסיכום שלך, אדוני, אל מול ה-30 בנובמבר.

זה מעמיד אותנו בפני קשיים, אבל בסדר.

אני חושב שאם הייתה הסכמה על חצי שנה, צריך לעמוד במילה.

לא, לא, הסכמה הייתה על חודשים ספורים.

עוד חודש וחצי זה לא מה שיעשה. ראובן אומר שזה גם אותם מעמיד בבעיה.

אדוני, אני מבקשת לכבד את ההמלצה של היועצת המשפטית כפי שהיא אמרה עכשיו, ומה שאמרת שאתה מציע כפתרון ביניים.

אני גם לא במיוחד אוהב את זה כי אני יודע מה יהיה המצב כשנחזור מן הפגרה, אבל בסדר. יהיה לנו חודש.

בבקשה, עידו, אתה רוצה לקרוא את החוק?

לגבי ההסתייגויות זה לא נאמר.

הם הסירו. בעקבות הסיכום החדש מסירים את ההסתייגויות.

אוקיי.

הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025

תיקון
סעיף 36 1. בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, בסעיף 36(א), במקום "ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)" יבוא "15 בנובמבר 2025."

אנחנו נבדוק את התאריך העברי.

תודה רבה. אם כן, הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 לפי הנוסח המתוקן כפי שקרא באוזננו סגן היועצת המשפטית לוועדה. מי בעד? ירים את ידו. שמונה. מי מתנגד? אין כאלה. נמנעים? שלושה נמנעו.

אני לא משתתפת בהצבעה.

יש אי-השתתפות בהצבעה של חברת הכנסת מיכאלי.

הצבעה

אושר

אם כן, זה עבר ברוב קולות. אנחנו צריכים לבקש פטור מחובת הנחה, נכון?

לא, לא, זה ביום רביעי. גם מה שהצבעת מוקדם יותר יעלה ביום רביעי.

אוקיי.

תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.