פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/06/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 329
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 13:30

מבצע "עם כלביא": איומים על קהילות יהודיות וישראלים בתפוצות

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
יוסף טייב

איריס עמבור - מנהלת תיאום, משרד החוץ

אלון שוהם - ראש נתיב, משרד ראש הממשלה

ד"ר נתי קנטורוביץ' - ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, משרד ראש הממשלה

איתן קידר - רמ"ח מודיעין לוט"ר, המטה לביטחון לאומי

שלומית המר - ראש תחום בכיר שיתופי פעולה בין-לאומיים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

הודיה שטיגליץ - מנהלת תחום מאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

ד"ר רחלי ברץ - ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, ההסתדרות הציונית העולמית

שלומית אבינח

אלון דמלה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

איומים על קהילות יהודיות וישראלים בתפוצות

מכובדיי, צוהריים טובים לכולם. אני, ראשית, מתנצל על העיכוב הגדול בתחילת הדיון. הייתה לנו אזעקה שכולנו חווינו, שעיכבה את פתיחת הדיון הקודם ב-45 דקות. אז, שוב, אני מתנצל בפני כולם. הדיון יהיה דיון קצר ותכליתי. הוא איננו מרובה משתתפים.

אנחנו נמצאים ביום ה-626 למלחמת חרבות ברזל. 50 אחים ואחיות עדיין חטופים. 11 ימים למבצע "עם כלביא". בצד ההצלחות הגדולות מאוד של צה"ל ושל המוסד, בצד המעורבות החשובה של צבא ארצות הברית, אנחנו גם מתאבלים על 25 הרוגים ממתחי הטילים של המשטר האיראני הרצחני, ומתפללים לרפואתם של למעלה מ-2,500 פצועים במתקפות הללו. למעלה מ-10,000 איש פונו מבתיהם. ואלה דברים שגם עומדים מול עינינו.

עדיין קרוב ל-100,000 ישראלים נמצאים מעבר לים, למרות שמועד חזרתם לארץ כבר עבר. אנחנו נמצאים בעיצומו של מבצע ההשבה שלהם לארץ. הנושא הזה של השבתם של הישראלים לארץ הוא לא מעניינה של הוועדה שלנו. אבל נושא ההגנה על יהודים, על קהילות יהודיות, על מוסדות יהודיים, ובתוך זה גם על ישראלים ששוהים בחו"ל, הוא נושא שהוועדה עסקה בו בשנתיים האחרונות באינטנסיביות גבוהה. אנחנו מכירים את כל מה שנעשה בנושא הזה וממשיכים לעקוב אחריו.

אני מזכיר לכולנו שהדיון הזה, מכיוון שהיינו צריכים להשתמש בזום, הוא דיון גלוי. לכן מראש אנחנו נצמצם את הדברים שאנחנו אומרים בדיון הזה רק לדברים שניתן לגלות. ככל שהמצב יימשך, אנחנו נקיים או נשקול לקיים בשבוע הבא דיון חסוי כדי שנוכל להשלים את התמונה.

אנחנו נזכיר שרק לפני יומיים פורסם שאיש משמרות המהפכה האיראניות נעצר בקפריסין בהיותו נושא אזרחות בריטית. חשד שהוא תכנן לבצע פיגוע מיידי נגד הישראלים שנמצאים שם. אנחנו זוכרים שבעבר המאוד מאוד קרוב, לפני שבועות אחדים, היו שני אירועים קשים בארצות הברית: הפיגוע הנורא שבו נהרגו שני עובדי השגרירות ב-21 במאי; הפיגוע בבולדר נגד אותו מצעד של חברי הקהילה היהודית בעיר למען החטופים ב-1 ביוני. כולנו מכירים את מפת האיומים שהלכה והתגברה דרמטית מאז פרוץ מבצע "עם כלביא". ישנה אמירה ברורה לגבי הכוונות של המשטר האיראני לפעול גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל מול מוסדות וקהילות יהודיים, מול ריכוזי ישראלים.

אנחנו מבקשים לקבל סקירה קצרה מכל הגורמים הרלוונטיים ששותפים לדיונים החסויים הרבים שאנחנו מקיימים, לקבל סקירה קצרה היכן אנחנו עומדים ומה נעשה בהקשר הזה. אני, ברשותכם, אבקש, ראשית, להתחיל עם מנכ"ל משרד התפוצות ומאבק באנטישמיות, מר אבי כהן סקלי, שנמצא איתנו בזום. אבי, תודה שהצטרפת אלינו. נשמח לשמוע על ההיערכות שלכם.

סליחה, סליחה, זו שלומית המר. אני ראש אגף ניהול משברים ושת"פ בין-ארגוני. אבי פשוט נכנס לרגע להתייעצות עם השר. אז אני נמצאת בזום יחד עם הודיה שטיגליץ, שאחראית פה על חוסן קהילתי באגף למאבק באנטישמיות.

בסדר גמור. שלומית, בבקשה, נשמח לשמוע מכם על מהלכי המשרד, גם על ההערכות שלכם, גם על הדברים שבוצעו אצלכם במשרד בימים האחרונים.

אז אני אתחיל באופן ממש ממש קונקרטי ואנסה להגיד כל מה שאפשר במסגרת הדיון הפתוח הזה. המשל"ט הלאומי למאבק באנטישמיות פועל במתווה חירום בעצם מיום שישי ב-06:00, מתחילת המתקפה שלנו. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם הגופים והשותפים הביטחוניים. יש לנו שיח מאוד ממוקד. ציינת את ריכוזי הישראלים הגדולים ביותר, שבעצם כולנו יודעים שהם לרנקה ואתונה. אנחנו מנטרים באופן שוטף את האזורים האלה באופן ממוקד. יש לנו בצי"ח עוד כל מיני כיוונים שאנחנו מקבלים מהגופים, ואנחנו נמצאים בקשר שוטף ורציף איתם, מקיימים הערכת מצב יומית לדיוק הדברים.

בתוך המשל"ט יש לנו גם תשומות שאנחנו נותנים לסקירות ייעודיות לשותפים השונים בממשלה, לאו דווקא לגופים הביטחוניים, כדי בעצם שנוכל לקבל מעין תמונת מודיעין כזאת אוסינטית על כמות ההפגנות וסביב מי ומי הארגונים ואילו סוגים של מחאות ועל מה הם מפגינים. כמובן שאנחנו מתייחסים למוסדות יהודיים ולקהילות היהודיות, לשגרירויות, לכל המקומות שמבחינתנו נמצאים בלב האיום. אנחנו עוקבים אחר שיח אלים, ובכלל בתוך הרשתות. אנחנו מנסים להתחקות אחר כל מה שיכול להרים לנו דגל.

אני שנייה סוגרת את עולם המשל"ט במה שאפשר להגיד כאן. אני אגיד גם שהמשל"ט עובד באופן רציף לאורך היום ובצורה מדגמית. אנחנו נכנסים לתוך המערכות כדי לראות שלא מפספסים שום דבר, ומקיימים עדכונים שוטפים לכל מקבלי ההחלטות אצלנו במשרד ומחוץ למשרד, ומעבירים את המידע הלאה, ממש לפי סד"פים מאוד מאוד ברורים, שלדעתי הציגו לך אותם, לכל ציר של פעולה, בסדר?

כן.

לכל ציר של מידע שמגיע.

מכיוון שבאמת הגיבוש של הנוהל נעשה במעורבות של הוועדה, האם נעשתה בדיקה של הנוהל או של הצורך לשדרג את הנוהל לאור מצב החירום?

כן.

בוצע.

כן. אני מניחה שהמל"ל יתייחס לזה. לי היו שתי פגישות ייעודיות עם המל"ל, מעבר לדיונים שהם עשו עם כל השותפים. אני יודעת שהם עובדים על זה ושהם מטייבים אותו ומתייחסים לכל מה שהשתנה בעקבות גם אמסטרדם, אבל בכלל, ובטח בעקבות וושינגטון, מה שציינת, שני האירועים הנוראיים שקרו.

כן.

אני יודעת שזה בתהליך ובעבודה. אני יכולה להגיד לך גם שאנחנו עובדים על מעבר בעצם לקראת 2026 ליכולות הרבה יותר גבוהות טכנולוגית, אבל לא רק טכנולוגיה. אנחנו מנסים לעבור למתווה של 24/7 שאנחנו עכשיו בונים אותו. זה יהיה ביחד עם עוד גוף מודיעיני גדול מאוד. כמובן שככל שנוכל להיפגש באופן פיזי ולהציג לך את הדברים לעומק, אנחנו נשמח לעשות את הדברים האלה.

אבל חשוב לומר, כרגע אתם במתכונת של 24/7.

לא, אנחנו במתכונת של 8/8. ומעבר לשעות האלה, אנחנו עובדים באופן מדגמי. אנחנו נכנסים לתוך המערכות ורואים שאנחנו לא מפספסים שום דבר. עובדים גם בשישי-שבת. אבל אין רציפות. אין לנו כרגע אינדיקציה למשהו קונקרטי. לכן המערכות מנטרות והאנליסטים נכנסים לבדיקות. אבל הבדיקות הן בדיקות שנעשות במקטעים. אין רציפות של 24/7. אין לנו יכולת כזאת כרגע.

וברמה המקצועית, להערכתכם, זה מספק? אתם לא חושבים שכדאי לעבוד גם - - -

אנחנו מתואמים עד הקצה עם רוה"מ תל אביב ועם הגופים האחרים, וגם הם חושבים שזה מספק. אנחנו מקבלים את ההחלטה ביחד איתם.

בסדר גמור.

אז, ראשית, תודה על הדברים האלה. הצד שיותר עוסק בחוסן הקהילתי, בקשר עם התפוצות, בבקשה. הצטרף אלינו, אני רק אציין, חבר הכנסת יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך. מייד, אם תרצה להתייחס, בבקשה.

כן, הודיה.

אני אמשיך את שלומית. אז גם משיחות עם הרבה מאוד קהילות בתפוצות, יש עלייה מאוד מאוד גדולה בהתכוננות לאיומים, במוכנות לקראת האיומים. יש חשש מאוד גדול שאכן זה יקרה. כפי שאנחנו רואים עד עכשיו, יש עלייה קלה בכמות הפעילויות שיוצאות לפועל. אבל אנחנו לא רואים עלייה מאוד מאוד גבוהה. אבל הקהילות מאוד מאוד מוכנות, וזה מאוד חשוב. משיחות יחד איתם, אני גם אגיד שיש דברים שאני לא אוכל להגיד כאן. אני אתייחס לנושא של החוסן הקהילתי.

משיחות עם קהילות לנסות להבין מה הן פחות כרגע, עלה הצורך להבין קודם כול מה קורה פה בארץ, לקבל איזושהי סקירה מדויקת, וכן לקבל כלים להתמודדות בשעת חירום. לכן אנחנו מקיימים, בשיתוף עם הסוכנות היהודית, ובינרים ייעודיים שיענו על הצרכים האלה. הוובינרים נועדו לתת כלים באמת להתמודדות בשעת חירום. היו לנו כמה ובינרים בשבוע שעבר ויהיו כמה גם השבוע. הוובינרים פונים לקהילות ומאוד מאוד מותאמים גם לאזורים גיאוגרפיים, גם לקהל יעד. אנחנו פונים לנשיאים, לקהילות, למחנכים, למנהלים מאוד מאוד ספציפיים, ובונים להם גם, נניח, יש עלה צורך מקהילה בנושא של איך מנהלים תקשורת בשעת חירום מול הקהילה ומול הגורמים החיצוניים, אז גם לזה נתנו מענים.

אני רוצה גם להתייחס שיש לנו פעילות מול גורמי שיטור וביטחון שאחראים על ביטחון הקהילות. וגם להם אנחנו עושים ובינרים ייעודיים, שאנחנו מסבירים להם את המצב פה בארץ. מביאים מומחה לתחום איראן בשפה הייעודית. משם גם יוצאת קריאה להם, שהקהילות צריכות אותם יותר בסיטואציה הנוכחית. לכן אנחנו מבקשים מהם להגביר את הביטחון על הקהילה היהודית במצב הרגיש הזה. אז אני אומרת, אנחנו עד הקצה מול הקהילות. אנחנו נותנים להן את מירב הכלים והיכולות שאנחנו יכולים לסייע. אנחנו מקדמים ופועלים ונפתח עוד ככל שיעלה הצורך.

בסדר גמור. תודה, תודה, תודה רבה.

אני רוצה לפנות, ברשותכם, לראש מחלקת מודיעין לוט"ר במטה לביטחון לאומי, איתן קידר, שנמצא איתנו. איתן, שלום, תודה שהצטרפת. אנחנו נשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם למפת האיומים, כפי שאתם רואים אותה כרגע, מה הפעולה של המטה שלכם. הכול כמובן במגבלות העובדה שאנחנו בדיון גלוי.

בוודאי. אני אעשה, כאמור, סקירה ממעוף הציפור, ונוכל לעשות מיקוד, אם תרצה, בפגישה או בדיון חסוי. אז בואו נתחיל עם הישראלים בחו"ל. כפי שצוין, מתקיימות הערכות מצב יומיות קהילתיות על כלל ההתפתחויות. המצב הוא דינמי, פלואידי, בלי להרחיב. כמו שמסתכלים על מה שמנסים להבין מה יריב מנסה לעשות, אנחנו גם עוקבים אחרי איפה יש לנו ישראלים בחו"ל. כרגע אנחנו נמצאים במצב ייחודי שבו התנועה היא די דלילה, אז הם די תקועים במקום מסוים. אז אנחנו גם פועלים כדי לטייב את המענה האבטחתי איפה שהם נמצאים. אנחנו הפצנו המלצות רלוונטיות לכלל הישראלים השוהים בחו"ל. הוצאנו כמה מסרים לציבור. יש לנו עוד אחד, מה שנקרא, שמתבשל לו כרגע, גם לכאלו שרוצים לחזור לישראל.

בנושא אזהרות מסע ובכלל מענה מוקדי, אנחנו עיבינו את המענה. הוספנו כוח אדם, וגם הוספנו ווטסאפ בשביל שנוכל לתת מענה לישראלים שנמצאים בלי תקשורת. הווטסאפ דווקא מוכיח את עצמו די טוב.

אני רוצה לנצל גם את הפגישה הזאת כדי לחדד בפני ישראלים שישמרו על ההמלצות שאנחנו פרסמנו, שיגלו אחריות, שיבדקו את ההמלצות הרלוונטיות למדינה שבה הם שוהים. זה חשוב מאוד ויכול לסייע להם המון.

אין כרגע שינוי באזהרות המסע, חשוב לציין את זה. במקרה שיהיה אירוע קונקרטי ונבין, אנחנו נטפל בו, הקהילה תטפל בו כמו שמטפלים בכל אירוע. מערכות הביטחון, מה שנקרא, דרוכות לספק מענה מיטבי ככל הניתן. אם צריך, גם נעדכן אזהרות מסע. בדברים האלה אנחנו מעדכנים בלי להסס.

חשוב לנו להדגיש שמפת האיומים היא רחבה. זאת אומרת, בשנתיים האחרונות, שלוש, אפשר להגיד שיש תהליך של גדילה, ואין 100% הרמטי. ההמלצות שאנחנו מפרסמים לציבור, חשוב להקפיד עליהן, כי זה יכול לסייע בהגנה שלהם. ניתן להיכנס לאתר שלנו, להסתכל על ההמלצות, על האזהרות וכדו'.

אתייחס ליהדות התפוצות, שזה נותן את העדכון, מה שנקרא. זה לא בדיוק תחת אזהרות המסע של המל"ל, אבל עדיין אני רוצה להתייחס לזה. יהדות התפוצות כמובן הם אזרחי מדינות שונות. אחריות הביטחונית היא של אותה מדינה שהם האזרחים שלה, זה בראש ובראשונה. אבל באופן מסורתי ישראל עושה ככל הניתן לסייע למדינות האלה כדי לשמור ולהגן על אותן קהילות, על אותם יהודים. וזה נעשה גם בימים אלו בלי להפר ריבונות של אף אחד. הכול בתאום ובדברים כאלה.

בנושא תשתיות, נהלים וכיוצא בזה, יש לנו התקדמות ותהליכים. אבל כמובן כטבען של מלחמות ואסונות ביטחוניים הם קצת דוחים, אבל אין משהו, נניח, שהוא קריטי או משהו כזה. זה מתקדם פשוט קצת יותר לאט. עד כאן.

אני רוצה שתי שאלות, ברשותך, איתן. ראשית, עוד פעם בלי להיכנס לפרטים, כי את זה אנחנו נשאיר לדיונים החסויים, אתם עדיין יודעים בסופו של דבר, בהינתן איזושהי התרעה קונקרטית או עליית מדרגה באיומים, אתם גם יודעים היום בזכות המידע שזרם דרך משרד החוץ ומשרד התחבורה וחברות התעופה להגיע פחות או יותר לציבור שנמצא באותם ריכוזים, נכון? אני אומר עוד פעם, בלי להיכנס ליותר מדי פרטים. אבל תדעו להעביר מסר כשתצטרכו?

בצורה ממוקדת, אתה מתכוון?

כן.

כן, אנחנו משתמשים באמצעי תקשורת. אנחנו ממפים כל הזמן. זה לא סוד שאנחנו רוצים לדעת איפה נמצאים הישראלים ואיפה הם מסתובבים. כמו שצוין כאן, זה די ברור איפה הם נמצאים, ובמידת הצורך אנחנו נדע להדליק את כל הנורות שצריך להדליק.

עכשיו שאלה שנייה. השיח הציבורי רגש וסער לפני שבוע לגבי הנושא של הפעלת טיסות פינוי גם במהלך השבת. בעיניי, נעשה פה איזשהו מהלך מוזר שמגלגל כביכול את האחריות או לחברות פרטיות או לרב ראשי שבסופו של דבר לא הוא המומחה בנושא הביטחון. השאלה היא לא שאלת עמדתו של הרב הראשי שמשום מה כיוונו אליו את חיצי הביקורת. אני שואל אתכם, כגוף שמתכלל את הנושא בממשלת ישראל, בסופו של דבר ממשלת ישראל יש לה את האמצעי המשפטי לבוא ולומר, לפחות לחברה המרכזית בהקשר הזה: תפעלו גם בשבת. עכשיו, הופעלו טיסות בשבת למקרים רפואיים. אני שואל אותך: האם בהינתן תמונת המצב של האיומים, בלי להיכנס לאיומים הספציפיים, כי אנחנו בדיון גלוי – האם לא נכון היה שתהיה עמדה ממשלתית ועמדה שלכם שכמה שיותר מהר נוכל להחזיר יותר ישראלים כן ייטב מבחינת תמונת האיומים בחו"ל?

אני אשמח לפרט על כמה דברים מאחורי הקלעים בדיון חסוי. אבל אני יכול להגיד ששרת התחבורה, אם איני טועה, אני לא רוצה לדבר בשמה, אבל אני זוכר שאני ראיתי בקשה מפורשת שלה לטיסות ישירות, שוב, אני לא משרד התחבורה, ולהפעיל את הטיסות בשבת. אבל אני אשמח, על הנושא הביטחוני וכל הדברים האלה, לא לפרט בתווך הזה.

בסדר. אז אני אומר עוד פעם, אנחנו נתאם.

אבל זה די ברור, סליחה שאני נכנס בדבריך. הצורך הביטחוני תמיד גובר על הכול, שלא יהיה ספק בדברים האלה.

לא, זה ברור לי. אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו ניכנס, אני גם מכבד את בקשתך שהדברים יהיו בעיקר בחסוי. אני גם לא מבקש ממך לקבוע כרגע עמדה ממשלתית. אני אומר את הדברים. האם לאמירה שיש היום הצדקה ביטחונית לביצוע – האם האמירה שיש הצדקה ביטחונית לביצוע מאמץ מוגבר, להביא את הישראלים שנמצאים מעבר לים, שרוצים לחזור כמה שיותר מהר הביתה ולא להאריך את שהותם בחו"ל – האם האמירה הזו מוצדקת מבחינה ביטחונית, לשיטתך, למיטב הבנתך המקצועית? מה המשמעויות שיגזרו, זה עניין של דרג נבחר. זה לא של דרג מקצועי.

למיטב הבנתי המקצועית, זה לא נכון שיש ריכוז של ישראלים שעומד תקוע באיזשהו מקום, כמות גדולה, זה לא נכון. אממה, יש לנו כאן שיקול ביטחוני נוסף, שהוא הנושא של – איך נגיד את זה? – האופרציה לתוך הארץ. וכאן, שוב, אנחנו נכנסים לתוך משהו שקשה לי לפרט פה.

ברור. בסדר גמור. אני מכבד את זה.

אני אשמח להגיד על הכול בדיון סודי.

בסדר גמור. חבר הכנסת טייב, אתה בטח שתרצה, אז תאמר.

אני פשוט לא הייתי פה. אני לא יודע אם הסוגיה הזאת עלתה או לא. אם היא עלתה, אז כמובן אני אתעדכן אחר כך.

אני כן רוצה לשאול את משרד התפוצות. בעבר המשרד העביר, בכנסת הקודמת, סכום לא מבוטל, שאם אני זוכר נכון, הייתי אז חבר ועדת קליטה, משהו כמו 50 מיליון שקל.

לקרן הביטחון של הסוכנות.

לקרן הביטחון של הסוכנות. לאור המצב, האם המשרד שוקל או שקל או ביצע או שיש באמתחותיו איזושהי תוכנית, שוב, לתת פעימה נוספת לאותן קהילות? זה לא סוד, כמי שיוצא מצרפת, אני מכיר את האיומים ואת ההתקפות האנטישמיות, אם זה באופן מילולי ואם זה רבנים שעברו התקפה פעמיים בפחות משבוע, הרב אלי למל, שאני מכיר באופן אישי. האם באמת המשרד שוקל, עשה איזשהו משהו בנושא? ישנן קהילות רבות, לא רק בצרפת, אלא גם באירופה, בארצות הברית, בכל העולם, עם אמצעי אבטחה נמוכים מאוד, אם זה בכוח אדם, ואם זה במצלמות, ואם זה בשריון של דלתות ועוד ועוד. האם המשרד שקל להיכנס לנושא הזה? ואם כן, מה התוכנית שעומדת כרגע?

בסדר גמור.

אז שלומית, אבי חזר אלינו?

ביקשתי שיחזור.

בסדר. הינה, אתם חוזרים.

אז כן, חד-משמעית. בימים אלה אנחנו עובדים להוספת כמה מיליונים, כמה מיליוני ש"ח, בדיוק בשביל המטרה הזאת.

לקרן הביטחון של הסוכנות?

כן, כן.

על אילו סדרי גודל פחות או יותר מדובר?

8 מיליון.

טוב, אז ברשותך, הודיה, מה שאנחנו נבקש, גם הסוכנות לא נמצאת איתנו, ג'וש שוורץ לא נמצא איתנו.

אורי יערי היה צריך להיות איתנו.

אבל הוא לא עלה. אנחנו נבקש לקבל, גם חבר הכנסת טייב, בגלל באמת ההיכרות המאוד קרובה שלו עם יהדות אירופה שנמצאת במוקד, צריכה להימצא במוקד תשומת לב שלנו בנושא הזה, וגם אני, אנחנו נבקש להמשיך ולעקוב אחרי הנושא הזה. יכול להיות שנקבע דיון נוסף חסוי, יהיה בו גם חלק קצר גלוי, סביב הנושא הזה של פעולת קרן הביטחון של הסוכנות. אני מצטרף לאמירה של חבר הכנסת טייב, שזה ממש רגע שבו אנחנו צריכים לוודא שהסוכנות יכולה להוציא עוד קול קורא לאיומים ספציפיים כרגע מעבר לפעולה החשובה שלה בשגרה.

- - -

אם הוא יכול. יש לנו פשוט מגבלת זמן. אנחנו נעשה עוד דיון מעקב.

איריס חברתנו ממשרד החוץ, איריס עמבור, שאירחה, אני חייב לומר, אירחה אותי ממש בימים הראשונים של המבצע, ועמדנו על היקף הפעולה של חדר המצב של משרד החוץ. אז אני אנצל את ההזדמנות הזאת, איריס, להודות לך, להנהלת המשרד, לכל העומדים בראשו, למנכ"ל, גם לשר, וכמובן לכל העובדים שלכם בארץ וברחבי העולם, בסגל הדיפלומטי. הרבה מאוד אתגרים מתגלגלים לפתחכם. אז איריס, בבקשה, מנהלת התיאום של משרד החוץ.

תודה רבה. השאלה למה בדיוק אתה רוצה שאני אתייחס. קיבלנו את הפניות של הישראלים.

כן.

בשלב מסוים זה עבר לאחריות משרד התחבורה. אנחנו פועלים 24/7. אנחנו נמצאים שם בחדר שראית, מתחת לאדמה בג'נרי 2.

כן. חשוב לומר, קודם כול, המשרד ממשיך לעבוד במוד מתוגבר של חדר המצב.

כן. על פי הנחיות פיקוד העורף, בעיקר אנחנו מפעילים אותו מהבית ומחדר מצב, כן. חדר המצב בג'נרי 2, שהוא גם ממוגן. תגברנו את המענה הטלפוני. יש לנו תורנים, יש משהו כמו שישה אנשים כל משמרת שעונים. היו פיקים (peaks) בהתחלה כמובן, שאנשים עוד לא ידעו מה לעשות. זה הפתיע אותם. אני חושבת שעכשיו רובם מבינים שזה בעיקר עבר לטיפול משרד התחבורה. גם יש מענה, זאת אומרת, הם יודעים מה הם צריכים לעשות.

כן.

מקסימום זה להתלונן על זה שזה לא עובד בקצב שהם רוצים או לא משיגים כרטיסים. אבל ברגע שיש ידע לאנשים איך הם עושים את זה, אז זה הוריד אצלנו את כמות הפניות ובעצם אנחנו יכולים לטפל במקרי חירום, מה שנקרא, שקורים בלי קשר למלחמה לישראלים בחו"ל, לצערנו.

האם בגדול הנציגויות הקונסולריות חזרו לתפקד?

לא.

לא?

לא. אני אומרת בגדול לא. יש כמובן פתיחות מאוד נקודתיות לפי צורך. אבל כרגע, בגלל מפת האיומים, אנחנו במוד מאוד מצומצם. זה מה שאני יכולה להגיד. יש מוד מצומצם שיכול לתת שירות.

הקשר עם הממשלות השונות מעבר לים בנושא אבטחת הקהילות והמוסדות היהודיים מתבצע דרככם, דרך השגרירויות?

תלוי באיזה מוד. יש את הקשר הישיר של, מה שנקרא, ארגונים שאינם משרד החוץ. ויש את הקשר הישיר שלנו שמתבצע כרגיל. אם יש פנייה, כמובן שאנחנו פועלים, מה שנקרא, מול בני השיח שלנו. ארגונים אחרים פועלים מול בני השיח שלהם. זה בשני מישורים שונים, אבל זה מתבצע.

רק עוד שאלה אחרונה. האם התבקשה עמדת משרד החוץ לגבי הסוגיה של הפעלת טיסות חילוץ בשבת בהיבט הביטחוני?

לא שאני יודעת. לא. אני לא מכירה שהתבקשה.

את לא מכירה שהתבקשה, שהייתם שותפים בעניין?

לא.

בסדר. תודה, איריס, ויישר כוחכם.

תודה רבה.

ד"ר רחלי ברץ מההסתדרות הציונית העולמית איתנו?

כן, אני פה.

רחלי, בבקשה, התייחסות שלך.

ראשית, אני רוצה לעדכן שבאמת הייתה שיחת זום, ובינר של יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל, עם הקהילות בחו"ל, וגם היה אותו דבר של דורון אלמוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית. שניהם ניהלו שיחה. יעקב חגואל הביא נציג מדובר צה"ל שדיבר, וניתנו בעצם הסברים לקהילות כדי שישגררו אותנו טוב יותר.

בהיבט של האיומים, חשוב מאוד כן להדגיש שיש עליית מדרגה באיסוף המודיעין על הקהילות היהודיות ועל הישראלים בחו"ל. זאת אומרת, אנחנו רואים את זה בגלוי ואנחנו הוצאנו הרבה מאוד התרעות לקהילות. זה נעשה במסווה של: אנחנו רוצים לארח אתכם לארוחות שישי, זה היה הדבר האחרון שיצא. ובאמצעות קישורים הם אוספים מידע איפה נמצאים ישראלים, איפה יש ריכוזים גדולים של יהודים. אנחנו צריכים להבהיר ולהעביר - - - ולא להיכנס לקישורים האלה, לא למלא את המידע. אנחנו - - - כבר כמה פעמים לקהילות. ויש לנו עקב בקרקע מאוד חזק בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל.

רחלי, משהו משתבש בקול אצלך.

שומעים אותי?

עכשיו כן.

אני אומרת, יש איסוף מאוד מוגבר של מידע בשבועיים האחרונים, בעיקר לאחר שהתחלנו את מבצע "עם כלביא". ויש פה חשיבות שהקהילות לא ינדבו אותו, ישמרו עליהם. זה אחד הדברים שאנחנו עוסקים בו הרבה מאוד. כרגע אנחנו בקשר הדוק עם הקהילות.

הינה, עוד פעם. כן. כן, רחלי.

אני סיימתי. אמרתי, אנחנו בקשר הדוק עם הקהילות. אנחנו שומעים את הצרכים שלהן. אנחנו בקשר לתת להן את המענה גם בהיבט של חוסן, גם בהיבט של איומים. לכן חשוב שאנחנו צריכים להיות איתן, ועם כולם בקשר.

תודה. תודה, רחלי.

אחרון הדוברים, ואז אני אסכם. ד"ר נתי קנטורוביץ', נציג נתיב.

צוהריים טובים. קודם כול, נמצא פה ראש נתיב. אז אני חושב שמן ראוי שהוא ידבר קודם.

אה, אלון?

כן.

בסדר גמור. לא ידעתי. אלון, בבקשה. אלון שוהם איתנו? בבקשה, אלון, שלום.

אוקיי, עכשיו גם שומעים אותי, אני מניח.

נכון. שלום, שלום.

שלום לכולם. כמה נקודות ככה שרשמתי תוך כדי. אנחנו נמצאים למעשה בתווך של הקהילות שלא דובר עליהן כמעט בשיח האחרון. הן קצת אולי חורגות. אבל צריך לקחת בחשבון שהן כמעט הרוב המכריע ככה שמספקות את העולים ואת האנשים שמתוכם בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת להם את המענים בארץ. אז רק כדי לחבר אותנו לדיון הקודם, אנחנו ממשיכים לעשות את האבחונים בהוראה של יואל, יואל מהרשות. זה פשוט נשאל שם, ואני חושב, מה שנקרא - - -

בגלל מגבלות התווך, תכף נתי ייתן איזושהי סקירה עם הרבה הרבה רדוקציות, לדעתי, ככה יש לו הרבה שחור על הדף. אבל זה חשוב, כי למעשה אנחנו הגוף שמתקשר עם הקהילות באזור שלנו בצורה בלתי אמצעית. שאלת אם זה 24/7. אז כמובן אצלנו זה הרבה יותר בלתי אמצעי. זה ממש בתוך הקהילות. אני חושב שלנו באזור הזה יש את היתרון, על אחת כמה וכמה העובדה שבעצם אנחנו יושבים באזורים שבהם הסביבה היא לעומתית לקהילה. כלומר אם אני מניח שבמערב אירופה אפשר לפנות לממשל ולהגיד: תשמעו, הקהילה מאוימת – והממשל איכשהו מתערב, אז באזורים שלנו הרבה פעמים, ראשית, הקהילה לא תפנה לממשל מפחד, וגם לנו לא תמיד יש את היכולת הגלויה לעשות את זה. אנחנו עושים את זה בכל מיני אפיקים, כמו שאיריס ציינה, אפיקים קצת אחרים, נקרא לזה. זה לגבי הייחודיות. אני כמובן שמח לציין כרגיל שאנחנו עושים את זה בלי תקציב.

כן.

זהו. אני אעביר את השיח לנתי שייתן קצת מידע, מה שנקרא, מהשטח, כי שם בדרך כלל קורים הדברים המעניינים. אבל, שוב, בתווך הגלוי זה יהיה קצת מצומצם ביותר.

ברור. אבל אני אומר שנקיים דיון חסוי. פשוט רצינו לאפשר לאנשים לעלות היום בזום. אז, אלון, תודה. נתי, בבקשה.

נתי, אליך.

צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש. אז באמת כמו שצוין, אנחנו עומדים בקשר עם הקהילות באופן בלתי אמצעי. כבר מ-13 ביוני בשעות הבוקר יצרנו קשר עם הקהילות. אנחנו באמת עומדים איתן בקשר 24/7. מצד אחד, מורגש לחץ וזה ברור. מצד שני, כולם גם במרחב הפוסט-סובייטי זוכרים את אירועי צפון הקווקז ולמה שהם הובילו. אז יש לנו גם הרגשה שהרשויות מנסות להימנע מהישנות של האירוע הזה. לכן לפחות ברמת התווך הגלוי מנסות לעשות את כל מה שאפשר כדי למנוע את זה. בחלק מהמדינות אפילו הרשויות פרסמו הודעות לציבור הכללי וביקשו להימנע מערבוב בין השיח המדיני לבין ההסתכלות הדתית-אתנית.

וזה בדיוק מוביל אותי לנקודה השנייה והחשובה לא פחות. ישנם גורמים לא מעטים שבאמת מנסים לנצל את המצב וגם לאתגר את הרשויות המקומיות, אבל גם להפוך את האירוע לשיח שהוא הרבה מעבר לסכסוך הישראלי-איראני, אלא להוביל לפגיעה בקהילות היהודיות. אז אנחנו עומדים בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים בארץ וגם עם הנציגויות שלנו בחו"ל. אנחנו גם פועלים מתוך הנציגויות.

מה שחשוב להבין כאן הוא שבחלק מהמקרים, חלק מהגורמים הממשלתיים – איך אני אגדיר את זה? – גילו יחס מורכב כלפי הסוגיה, בעיקר כל מי שעוסק בתעמולה. אני יכול להגיד את זה בצורה גלויה, בלארוס היא אחת המדינות שעל הכוונת. התועמלן הראשי של המשטר, מאז ה-13 ביוני פשוט מפיץ תעמולה איראנית בלתי פוסקת, והדברים כבר הועברו לטיפול של משרד החוץ.

חשוב מאוד גם להבין שישנם גם גורמים מחוץ למרחב הפוסט-סובייטי שמנסים לערער את המצב ולקדם את האג'נדות שלהם. אז גם בהיבטים האלה אנחנו בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים. תודה רבה.

תודה, נתי. אני רק אומר, אבל מבחינתכם, המעגל נסגר בין כל הגורמים, נכון?

כן, כמובן.

זאת אומרת, האינטנסיביות של העבודה המשותפת והזרמת המידע והעלאת המודעות של כל השחקנים הרלוונטיים, זה דבר שאנחנו שומרים על המתח הגבוה?

כמובן.

נדבר על זה יותר בחסוי. בסדר.

איריס ממשרד החוץ ביקשה להעיר עוד הערה, ואז אני מסכם. בסדר? איריס חזרה אלינו? רגע, איריס, את מושתקת.

כן, עכשיו אני לא מושתקת. רק רציתי לציין – שאלת על הטיפול הקונסולרי. אז הקונסולים שלנו במדינות הספציפיות שבהן יש את הריכוזים של הישראלים מתוגברים וקיבלו כמובן אישור לצאת ולטפל בהם אפילו בנקודות היציאה שלהם, בין אם זה בנמלים או בכל מקום אחר.

חשוב מאוד.

זאת אומרת, מה שנקרא, שיהיה Hands on, ומה שצריך לתת ולסייע אז לעזור.

גילינו כבר בדיונים פה בנושא אחר של כת לב טהור, שלפעמים נציגויות קטנות פתאום הופכות להיות עתירות משימות שמצדיקות את ההרחבה.

נכון.

אז באמת יישר כוח לכל הנציגויות הקונסולריות והדיפלומטיות באותם ריכוזי אוכלוסין.

תראו, מכובדיי, תודה על ההצטרפות שלכם לדיון הגלוי. ככל שהמצב המתוח יימשך, אנחנו נקיים גם דיון חסוי. זאת חובתנו.

ברוח הערתו החשובה של חבר הכנסת טייב, יו"ר ועדת החינוך, אנחנו נעקוב אחרי מימוש באמת אותו מהלך של חיזוק והרחבה של קרן הביטחון של הסוכנות, שעובדת מול הקהילות. אנחנו מברכים על התנעת המהלך על ידי משרד התפוצות בשיתוף עם הסוכנות. באמת אין ספק שצריך לוודא שבאותן קהילות שעד היום לא פנו לקרן הביטחון ואין להן מענים, הן תוכלנה לקבל מענה ראוי. ואותן קהילות שכבר יש להן פתרונות, אז שיהיה להן תגבור.

הדבר השני שאני מבקש לומר – עוד פעם, אני לא שם דברים בפי המשתתפים; אני אומר את הדברים מפי – הוא שלי אין שום ספק שניתוח האיומים שמוצגים על ידי רשויות השלטון בישראל, ניתוח האיומים מוביל למסקנה אחת. יש לישראל אינטרס ביטחוני ברור בהחזרה של כמה שיותר ישראלים בפרק זמן קצר לכאן למדינה. יש מערכות של שיקולים שקשורות בביטחון, במדיניות הטיסה, הכול ברור, הכול ידוע. אני שב על האמירה ועל הציפייה שממשלת ישראל – לא גורם אחר; לא חברה פרטית כזו או אחרת; ולא הרבנות הראשית, שכבודה במקומו מונח וכבוד הרבנים הראשיים כבודם במקומו מונח – זו אחריות של ממשלת ישראל. היא בעלת מניית הזהב בחברת אל על. אני מצפה וקורא להפעלה רציפה של טיסות שתחזרנה את הישראלים לארץ, כשהשיקולים היחידים לכמות הטיסות יהיו שיקולים של בטיחות ושל אבטחה. חד-משמעית, על פי העמדות שמציגים גורמי הביטחון בישראל בגלוי בתקשורת הישראלית, מדובר בפיקוח נפש. אם כל המידע היה מוצג ואם כל הגורמים הרלוונטיים היו מתבקשים להביע את עמדתם בפני גורם כזה או אחר, אין לי ספק שכל גורם ישראלי אחראי היה מבין שמדובר כאן בסיטואציה של פיקוח נפש. בהנחה שעד יום שבת הקרוב לא ייגמר המבצע, אני קורא בצורה חד-משמעית, מטעמים של פיקוח נפש שמעוגנים היטב במסורת היהודית ובהלכה, להפעיל ברציפות את טיסות ההחזרה של כל החברות המסחריות לארץ, ושממשלת ישראל תנקוט את הצעדים שהיא נדרשת לנקוט, כולל הפעלת מניית הזהב, כדי שהמצב הזה יקרה.

הדבר האחרון שאני מבקש באמת שנשים לנגד עינינו הוא הצורך באמת בלחזק את תשומת הלב של כל הקהילות היהודיות, גם כאלה שפחות קשורות במוסדות הציוניים ובמדינת ישראל. זה רגע של ערבות הדדית בין מדינת ישראל לבין כל קהילות העם היהודי. אין לי ספק שאויבינו לא מבחינים בין קהילה כזו לקהילה אחרת; ושהסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, יתר הגופים היהודים הבין-לאומיים, וכמובן משרד התפוצות ומשרד החוץ, יעשו את פעולתם בנושא.

תודה לכולם. אנחנו נכנס דיון חסוי ונעשה את זה בתיאום איתכם כמובן. תודה. הלוואי שיגיעו ימים שקטים לכולנו.

אמן.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.