פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת הכלכלה
30/06/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 709
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 08:30

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון) (דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025, של ח"כ ששון ששי גואטה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אברהם בצלאל
ששון ששי גואטה
אלי דלל
אוהד טל
אלון שוסטר

עודד פורר
מטי צרפתי הרכבי

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

אבינועם ביר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יצחק מלאכי - מתמחה המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים

סיגל ירדני צורן - עו"ד, משרד החקלאות וביטחון המזון

ענת אסיף - ראש אשכול ממשלה ומימון, משרד המשפטים

מיכאל לסר - מנכ"ל- יצרני ומשווקי ביצים, ארגוני מגדלים

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

צחי בן עיון - יו"ר, פורום החקלאות 9

ירון וקרט - סגן יו"ר, פורום החקלאות 9

חן שופן - ראש צוות מזון וקמעונאות, רשות התחרות

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאיים

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

מוטי אלקבץ - מזכ"ל, ארגון מגדלי עופות

שוקי בשן - יו"ר ארגון מגדלי עופות, ארגון מגדלי עופות

טלילה דביר - עו"ד באגף הכלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל

חיים דהן - צוריאל

מאיר רובין - מנכ"ל פורום קהלת

נטע לי גרייבר - האינטרס שלנו

יוסי אדוני



יוסף אבי יאיר אנגל

איתי עצמון
אביטל יזרעאל הופמן

ד"ר עידית חנוכה

הדס ליפמן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון) (דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025, פ/5415/25 כ/1125

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון) (דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה. הוא מאחר שתי דקות. בבקשה.

חברי הכנסת, 633 ימים עברו מאד האסון הגדול שפקד אותנו מאז הקמת המדינה, ו-49 חטופים וחטופה אחת עדיין אי שם קילומטרים בודדים מגבולה של המדינה ואין מושיע. את החיזבאללה נצחנו, את סוריה סידרנו, את איראן נצחנו ב-12 ימים מפוארים של צבא העם, ימין ושמאל. ואת החמאס? כלום.

דברים שאמרתי כאן לפני שנה ושנה וחצי, אותם דברים נכונים גם להיום, ואולי היום המילים נשמעות הזויות וקשות יותר. איך אתם, חברי הכנסת, עדיין מאמינים שאפשר יהיה קודם לנצח את החמאס ואחר כך להחזיר את החטופים? מה זה לנצח את החמאס? 633 ימים הצבא הטוב בעולם נלחם בכנופייה, החמאס הוא נכס, שנבנתה בעזרת כספים רבים שהועברו בהסכמה מלאה של המפקיר ואנשי לשכתו הנתמכים על ידי קטר במשך שנים. גם היום מועברות מאות משאיות של מזון ומי יודע מה עוד בתוכן, לעזה, ישר לידיהם של הארגון הקיקיוני שמשתלט עליהן, והכול בסמכות וברשות המפקיר וממשלתו. האם מי מכם באמת מאמין שניתן יהיה לחסל את הארגון הקיקיוני ולאחר מכן לשחרר את החטופים?

רבים מכם, חברי הכנסת מהקואליציה, מצהירים כבר חודשים רבים שאתם בעד החזרת החטופים כמשימה הלאומית הראשונה בחשיבותה, אך פרט לאמירה החשובה והנכונה האם עשיתם משהו קונקרטי שזה יקרה מאז ה-7.10 הנורא? כלום. דיבורים בעלמא ללא כל תכלית. ביידיש אומרים הוט גזוקט. כנראה שחוק ההשתמטות וההפיכה המשפטית חשובים יותר. על אלה תקום או תיפול הממשלה.

לפני מספר ימים אמר מנהיג ש"ס אריה דרעי: טבח שבעה באוקטובר הציל את עם ישראל. קיבלנו מכה לא פשוטה, אבל זו הייתה בסוף ההתעוררות שלנו. נו, באמת. טבח השבעה באוקטובר הציל את עם ישראל? וכאן בבית הנבחרים, שקט.

נכדי אופיר נחטף באותו ביום נורא מבית חברתו בבארי יחד עם יוסי שרעבי. הגיהינום שעבר אופיר באותם 54 ימים עד ששוחרר, לא ניתן לתאר. ממש נס. יוסי שרעבי היה איתו בכל אותם ימים. הושאר שם ונהרג מאש כוחותינו אחרי 97 ימים, וגופתו עדיין אי שם בחורבות עזה. נס גדול. 41 חטופים נהרגו בניסיונות שונים לחלצם. נס. 49 חטופים וחטופה אחת כבר 633 ימים שם בגיהינום ואין מושיע. ממש הצלת עם ישראל. מעל 800 חיילים נפלו על קידוש הנס שקרה לנו בעזה, ומעל 900 אזרחים תמימים נרצחו ונאנסו באותו יום שהציל את עם ישראל. כל כך הזוי.

חברי הכנסת מהקואליציה, הגיע הזמן שתתעוררו ותבינו את המציאות הקשה שנאמרה כבר כל כך הרבה פעמים ב-20 החודשים האחרונים: מר הפקרה לא מעוניין לסיים את הסאגה האיומה המסכנת את קיומה של המדינה וסיבותיו עימו. והאמונה שניתן יהיה לחסל את החמאס ורק אחר כך לחלץ את החטופים לא תתקיים. היה ברור אז וברור גם היום.

האם זה הגיוני שנצטרך לסמוך רק על נשיא ארצות הברית כדי שיבנה את הנוסחה המתאימה לשחרור החטופים, סיום המלחמה והצלת המפקיר ממשפטו? מה קורה לנו במדינה האהובה שלנו?

אני מבקש, חברי הכנסת, להזמין אתכם למי שעדיין לא ביקר לביקור בכיכר החטופים בתל אביב כדי להתוודע מקרוב לפעילות שלנו והבעייתיות בהן חיות המשפחות שעדיין מחכות ליקיריהן.

ולסיום, עם קשר או בלי קשר, פנו אלי אימהות של תצפיתניות המשרתות היום בצה"ל ביודען שאני מגיע לכאן מדי שבוע וביקשו ממני שאתריע בפניכם חברי הכנסת על המצב בהן הן ממלאות את תפקידן. כאילו ששום דבר לא נלמד מ-6.10.23 בכל ההיבטים. תודה.

תודה רבה, אדוני.

מה יהיה, דוד?

יהיה טוב.

אמרת לי את זה לפני שנה וחצי ויותר.

אתה רואה שהם פועלים לאט-לאט לעניין הזה.

את איראן גמרת ב-12 יום.

יש פה בעיה עם המנהרות ועם החטופים אז נזהרים. היה לנו פעיל ותיק מאוד בליכוד בבאר יעקב שקראו לו ג'ומא. היה לו שפם בדיוק כמוך. אותו גובה שלך, אותו שפם, אותו הכול. מעניין. אותה בלורית. באמת. אם אני זוכר נכון. הוא כבר מזמן לא אתנו.

גם חלק מהחטופים.

נכון. אני רוצה לשנות את השיטה. קודם כל נקריא את החוק, ואז נתחיל לדבר. נעשה את ההקראה.

בוקר טוב. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025. תיקון סעיף 3. 1. בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ב–2022‏ (להלן – החוק המתקן), בסעיף 3, בסעיף 37א(א) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963‏ , המובא בו, ברישה – (1) במקום "י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032)" יבוא "י"ח בטבת התת"ג (31 בדצמבר 2042)"; (2) הסיפה החל במילים "או עד למועד התחילה" – תימחק.

עשית 10.5 שנים. לא 10.

מה שאמרתי יהיה. נתקן את זה.

אפשר לכאן או לכאן. הכול בסדר. בשביל התכנון.

אסביר את הסעיף. כפי שאנחנו יודעים מהדיון הקודם בעת ההכנה של הצעת החוק לקריאה הראשונה, מדובר בדחיית מועדים של הרפורמה שנחקקה בשנת 22' לביטול הדרגתי של התכנון בענף ההטלה. הסעיף שעכשיו הקראתי נוגע לפיצוי מגדלי תרנגולות מטילות בשל ביטול התכנון בענף ההטלה. בעצם התנאי לכניסתו לתוקף של ביטול התכנון הוא התקנת תקנות שקובעות פיצוי למגדלים מהמדינה בשל ביטול התכנון.

עדכנו אותם לפני חצי שנה בערך.

לא. אלה תקנות אחרות. התקנות האלה אמורות להיות מותקנות עד שייכנס לתוקף הביטול. כאן מדובר על כך שהפיצוי יינתן למגדל שהמשיך לייצר את המכסה שלו עד המועד שכתוב היום בחוק, זה 28.6.

במה התקנות האלה אישרנו שמקבלים פיצוי מי שרוצה לעזוב?

זה משהו אחר. זה מגדלים שפורשים.

לצערי הרב רק לפני שנה אישרנו אותן.

למה שמישהו ירצה לפרוש כשיש לו 20 שנה קדימה?

תכף אסביר למה אני כן מאשר את התקנות האלה בניגוד – לכל אחד יש אידיאולוגיה אבל הוא לא שם לב שיש גם אנשים מעבר לאידיאולוגיה. בבקשה.

אני התעקשתי על ה-100 מיליון שקל האלה.

אבל הם לא קיבלו אותם.

נכון. זו שערורייה.

לא קונים אותנו בכסף, פורר.

לא קונים אף אחד. מי שרוצה לעזוב יכול לקבל. זה לא קנייה.

אתם יודעים שיש כאלה שרוצים לעזוב.

ככה ריסקת את ההתיישבות מר פורר.

לא ניכנס למלחמות האלה. זה לא עניין אישי פה. כל חבר כנסת מותר לו להציג את עמדותיו. בבקשה.

ההסכם של 22' כלל שלוש רגליים עיקריות. אחת זה ביטול התכנון, שתיים תמיכה תקציבית בענף שנחלקה לשתיים. אחד זה תקנות הפדיון שזה מה שאדוני מתכוון אליו שהתקנו תקנות שמאפשר לאנשים שרוצים לפרוש מהענף לקבל את הפיצוי מהמדינה, והתקציב השני של 300 מיליון פלוס 80 מיליון לשדרוג הענף.

לצערנו, כשהותקנו התקנות המשרד פעל, פרסם. אנשים הגישו בקשות. הוגשו מעל 150 בקשות. דקה לפני ששחררנו את התשלום, האוצר עצר את הכסף, בגלל שהתחיל הדיון על ביטול התכנון והאוצר אמר, מבחינתו בצדק, אם יש צד אחד של ההסכם שמדברים עליו אני לא נותן את הצד שלי.

אבל הוא לא גם נתן לפני זה. לא קשור.

גם עם המכסים לא נתן.

אני לא מדבר על – המיקום של המגדלים הוא בעיקר בגבול הצפון. זה הפרנסה שלהם. המדינה מבינה ויודעת, שאם לא יהיה להם פרנסה, הם יצטרכו לעזוב את הצפון. לעזוב ואחר כך להחזירם יעלה פי מאה מאשר להשאירם שם. כל הנושא הזה של התכנון הוא דבר יפה אבל אנשים צריכים להתפרנס. להבטיח להם את פרנסתם. הבעיה היא אחרת – מה קורה - יש החוק או התקנה שצריכים להקים לולים חדשים. זה לא משהו אחר. אנשים צריכים להקים. זה לא שהם מקבלים את כל הכסף מהמדינה כדי להקים את הלולים. הם צריכים להשקיע לפחות 50%. 50% הם צריכים לקחת הלוואות מהבנק. זה השקעה של לפחות מיליון שקל לכל אחד כי אף אחד לא מגדל שתי תרנגולות. מגדלים כמות.

גם אנשים מגדלים ועדיין משלמים חובות על הלוואה הקודמת.

על מנת להקים ולקחת הלוואה מהבנק אתה צריך להראות לבנקים תחזית. אם התחזית היא שב-2032 אין לך המכסה ואין לך הגידול, התוצאה היא שהבנקים לא ייתנו הלוואות כדי להקים את הלולים האלה שחוק אחר מדבר עליהם. כלומר צריך איזון- -

חשוב להדגיש - גם בחוק הקיים ב-2032 כדי שלא תהיה המכסה, כתוב בחוק שהמדינה תפצה אותו.

אבל עדיין הוא צריך להקים את הלולים החדשים בהשקעה של – אז ביררתי את ההשקעות. ההשקעות נעות בין מיליון לשניים. מקבלים חלק מהמדינה. חלק הם צריכים לקחת מהבנקים. אתה לא יכול לקחת הלוואה מהבנק כשאתה אומר לו, אנחנו ב-25', עוד שבע שנים אין לי מכסה. אתה לא יכול לקחת הלוואה של חצי מילון שקל או מיליון שקל מהבנקים אם אתה לא מראה אופק של לפחות 15 שנה. לכן כן אני תומך בחוק הזה. אבל צמצמתי את זה ל-2042, שאם אתה לוקח הלוואות מהבנקים, אתה אומר להם: יש לי 15 שנה לפרנס ולהחזיר את ההלוואות. אז יש לזה היגיון. אני לא מדבר על האוצר שהוא תמיד מחפש סיבה למה לא לתת את הכסף לחקלאים. זה בעיה אחרת. לא משנה שגם החקלאים תמיד מפרים את ההסכמים. זה טוטאל לוס בין האוצר לחקלאים בעניין הזה. חותמים הסכם ורצים לדעת – שני הצדדים - גם האוצר – מחפשים לראות את ההפרה של ההסכם הזה. פה יש היגיון גם מבחינת התכלית, איפה שהם נמצאים, וגם מבחינת העניין לתת אופק כדי שיוכלו לקחת הלוואות לבנקים כדי להקים את הלולים החדשים. אני מדגיש שהם לא יכלו להקים את הלולים החדשים כשאתה היית שר כי הרגולציה של התכנון היא בעייתית, וכל הזמן נותנים להם אורכות כי לא נותנים להם היתרים. בעיקר בגלל הנושא של איכות הסביבה, איפה יזרקו את כל זבל העופות. המדינה לא מצאה לזה פתרון ולכן אין היתרים. הם לא יכולים להקים, לא יכולים לקחת הלוואות. הזמן עובר בינתיים ולכן צריך להאריך. זו הסיבה שאני תומך בהארכה. לא בגלל דברים אחרים. כל הנושא של האידיאוגלויה, שצרכים לא למכסות וצריכים לעשות ייבוא ודברים מהסוג הזה – שוק חופשי זה דבר יפה מאוד אבל כשיש לך חוקים אחרים – אני רואה פה את אילוז, האידיאולוגיה שמתערבבת לנו כל היום.

לא קשור לייבוא.

זה המצב. כדי שהדברים יהיו ברורים אמרתי מה שצריך לומר.

זכות תגובה תהיה אחר כך.

תדברו בהסתייגויות. ניתן לך לדבר גם קצת לפני.

אתה כן בקריאה הראשונה אמרת שתבקש מהדרג המקצועי להציג אל"ף סטטוס מספר שנים. הם לא דיברו על מספר שנים. בי"ת, חלופות אחרות חוץ מתכנון.

הם יציגו. הסברתי למה אין ברירה- -

הסברת את עמדתך.

אין בעיה. הם יציגו. אין חלופה פה. החלופה היחידה זה פיצוי בכסף שהם כבר לא נתנו.

השקעה ישירה בצפון. אני רוצה לשמוע מהייעוץ המשפטי האם זה חוק שהוא חוקתי.

למה לא?

אתה מדבר על התכנון בכלל.

אני יודע שבג"ץ דיבר על כך שתכנון בחלב ובביצים הוא חוקתי כי יש תכלית ראויה וזה מידתי. אחרי שעבר חוק שעבר עבודת מטה של משרד החקלאות, של משרד האוצר, של כל המשרדים השונים שאמר שיש פתרון אחר, שוב לעשות - - - אני חושב שזה לא מידתי.

איזה פתרון? כסף זה לא הפתרון. סלח לי. זה הפתרון, כסף?

אני לא מתלהב מטיעונים חוקתיים בכל עניין ובכל דבר אבל בהקשר הזה אגב הצעת החוק כרגע מדברת על דחיית מועדים. אני מסב תשומת ליבך שיש סמכות גם לשר החקלאות בעצמו לדחות את מועד התחילה בעוד שלוש שנים. ההארכה של כניסה לתוקף של ביטול התכנון לא מעוררת- -

שלוש השנים האלה ניתנו, של הדברים שהציג אותם דוד. כמו למשל שח"ו מלחמה כמו שהיה פה שזה מצדיק בהחלט, כמו למשל שלא ניתנו הדברים שהמדינה הייתה אמורה לתת. אומרים לשר: המועד הוא לא עוד שלוש שנים. לכן אמרו הארכה של שלוש שנים. לבוא עם הארכה של עשר שנים –

ועדת שרים לחקיקה באה עם עשרים שנה. אני הורדתי לעשר שנים.

אני באמת חושב שבג"ץ יפסל את החוק הזה.

אין בעיה. אילוז, הליברלים בליכוד יזרקו אותך מהליכוד כי פתאום אתה משתמש במילה חוקתי. יזרקו אותך. בבקשה. הלאה.

הסעיף הבא, תיקון סעיף 9. 2. בסעיף 9 לחוק המתקן – (1) במקום "כ' בתמוז התשצ"ב (29 ביוני 2032)" יבוא "י"ט בטבת התת"ג (1 בינואר 2043)"; (2) הסיפה החל במילים "שר החקלאות" – תימחק.

התיקון הזה נוגע לתחילה של החוק המתקן של הרפורמה. פה מוצע לדחות את התחילה ל-1.1.2043, התחילה של ביטול התכנון ולמחוק את הסמכות של שר החקלאות באישור הוועדה, לדחות בצוח את המועד הזה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים.

תמשיך לקרוא.

סעיף הבא, סעיף 3. בסעיף 10 לחוק המתקן, ברישה – (1) במקום "י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032)" יבוא "י"ח בטבת התת"ג (31 בדצמבר 2042)"; (2) המילים "או עד מועד התחילה שקבע השר לפי סעיף 9" – יימחקו.

התיקון הזה נוגע לסעיף הוראת השעה. המתווה של הרפורמה היה ביטול התכנון ב-2032 ועד הביטול משטר משפטי שחל על המגדלים בענף ההטלה שקבע הוראות שונות. בין היתר חלק מתקנות המכסות שהיו בתוקף ערב אותו מועד. פה מוצע בהתאם לדחות את המועד כלומר הוראת השעה תחול עד- -

הסיפור של המכסות, כל מכסה חדשה שיוצאת, הרי בתוך החקיקה היה הנושא של כל מכסה חדשה שיוצאת היא לא ברת פיצוי.

זה לא משתנה. לא נגענו.

זה רק- -

על זה נתנו הסכמות בחלק מהפשרות.

זה היה מראש.

מחר הם יעשו חקיקה נגד.

כל פעם שאתה מוותר זה עולה לנו בסוף.

מחר ששון מגיש הצעת חוק לעוד עשר שנים.

אהיה שר החקלאות, בעז"ה.

לפחות הוא שקוף.

משרד החקלאות, מה עמדתך?

המשרד תומך בהצעת החוק ובפשרה שהושגה, שבמקום הצעת החוק המקורית עד 2042.

למה לא 40'?

לא היית. הסברתי מה ההיגיון של 42'.

למה לא 39'? שיהיה היגיון.

חברי הכנסת, בבקשה, בקצרה. לא בארוך כי אחר כך יש לכם הסתייגויות.

ראשית, בפתיחת הדיון דיבר ג'וחא אבל אני חושב שתמיד צריך להזכיר, כבר 633 ימים מאז המלחמה, עדיין 50 חטופים נמצאים במנהרות חמאס ומעבר לכל הדיונים החשובים שאנו מנהלים פה זו המשימה החשובה ביותר להחזירם הביתה.

העלה פה ג'וחא גם את הנושא של התצפיתניות ומה שהן אומרות. זו עוד הוכחה לכך שיש צורך דחוף בוועדת חקירה ממלכתית שאפשר יהיה להפיק את הלקחים ממה שקרה ב-7.10. קצת הזוי שאנו יושבים פה 633 ימים אחרי ואת הטבח הגדול ביותר שאירע מאז קמה המדינה אף אחד לא מתחקר בצורה רצינית וממלכתית. זה היה שלא מהדיון אבל אני חושב שאלה הדברים הכי משמעותיים פה.

כשבאה החקיקה הזו, הבסיס שלה והבסיס לדחיית התכנון הייתה – חברים, אנחנו במלחמה בתקופה הזאת. לאורך כל תקופת המלחמה, בטח בצפון, לא יכולים לעשות את המשימות שמוטלות עליהם בדרך הזו ויש לדחות. פה אני חייב לומר, ראשית, ודאי לגבי המתיישבים שיושבים בגבול הצפון, מדובר באנשים מלח הארץ, שעובדים קשה כדי להביא את פרנסתם והדבר הזה הוא בנפשם. המדינה טועה בדרך שבה היא תומכת בהם. זו לא הדרך לתמוך בהם אלא בדיוק הפוך. לראיה גם המצב שאליו זה הגיע. לכן דווקא הארכת התכנון תפגע בהם והיא נותנת תירוץ למדינה לא להשקיע באירוע הזה ובאזור הזה, אבל אם האירוע הוא משך המלחמה ועובדה שאנחנו מדברים על גבול הצפון, צריכה להיות התאמה בין התקופה של המלחמה לתקופה של דחיית ביטול התכנון. לא ייתכן שאנחנו במלחמה שמתנהלת 633 ימים אבל אם אנו מדברים על הפסקת האש בצפון הרבה בצפון- -

נתתי עוד נימוק למה צריכים את תקופת הזמן. לא הכול קשור למלחמה.

תקופת הזמן הזו כבר נתונה בתוך שלוש השנים.

זה לא מספיק. לך תיקח הלוואה 3 מיליון שקל מהבנק, נראה אותך מחזיר.

יש לזכור - האירוע הזה הוא מ-22'. זה שמישהו לא עשה דבר מ-22' עד סוף 25' ועכשיו אומר: תדחו לי עכשיו-

לא עשו לא בגללם אלא כי המערכת לא מאפשרת להוציא היתרים. מה אתה רוצה מהם?

אין בתוך החקיקה הזו שום תנאי לגבי סוגי הלולים שבהם יגדלו. האם אנחנו ממשיכים ואומרים אני מאפשר לך להמשיך להשתמש במכסות שלך גם בלולים משנות ה-50 שלא עומדים בשום פרמטר ולפחות לא אומר התנאי הוא לולא הרפורמה? מדבר לא מבחינתה כללכית של תכנון או לא - אלא מבחינת איך נראה הענף. לא נמצא שום תנאי כזה בחקיקה.

יש את זה בתקנות אחרות, בחוקים אחרים.

לא דחיתם את היישום בוועדת החינוך?

שנתיים נדמה לי.

מדובר במתיישבים על גבול הצפון- -

לכן אתה צריך לאפשר להם להתפרנס.

למה אתה נותן כזו הטבה למישהו שיש לו מכסה באחד הישובים במרכז הארץ?

90% זה בצפון. אתה יודע את זה.

אי אפשר לעשות חלק ככה, חלק ככה. אתה יודע את זה.

אפשר, בטח בחקיקה.

היועץ המשפטי אומר שאי אפשר מבחינת חוקי השוויון.

אם אנחנו אומרים שאנו רוצים לחזק את גבול הצפון, יתכבד מישהו שמגדל באחד הישובים- - ויעבור צפונה. חד משמעית אפשר.

הוא אומר שלא.

הטיעון פה של הסיוע לצפון הוא פשוט לא רלוונטי.

הוא אומר בעצמו שזה בעייתי.

לא. בעייתי במובן של לתת רק לצפון ולא לכל הארץ.

זה התירוץ שבו מתרצים את דחיית התכנון בעשור.

לא רק.

חלק מהעניין של ביטול התכנון היה במסגרת הסכמות שהושגו שנתנו הרבה דברים אחרים. אפשר לחזור אחורה.

האוצר חזר אחורה. לא נתן שום פיצוי לאף אחד. האוצר הזדרז.

100 מיליון שקל לקח.

עד 2022, עד שהחוק הזה חוקק היו צריכים לבוא משרד החקלאות בכל שנה לוועדת הכלכלה, להציג את המכסות, להסביר איך הם מחלקים אותם, וועדת הכלכלה הייתה צריכה לאשר. אפשר להחזיר את זה לפה. הארכתם את התכנון מצד אחד - תחזירו את הסמכות לוועדת הכלכלה. יבוא משרד החקלאות, בכל שנה יגיד: אנחנו נותנים יותר לצפון כי הצפון חשוב, נותנים פחות.

אי אפשר.

זה היה המצב עד 22'.

אל תעשה לי את זה. יש לך זמן בהסתייגות.

הם מושכים את הזמן בגלל ההצבעות.

הדבר האחרון באותה מידה, גם דברים שהיו חלק מאותן הסכמות, אני חושב שאם ועדת המחירים קובעת עליית מחירים זה צריך לחזור לאישור השרים. היום ועדת המחירים קובעת מחירים ואין לשר החקלאות ושר האוצר שום השפעה. זה היה גם שינוי שנעשה באותה תקופה. אם אנו מחזירים למצב שדוחים, בטח שאנו מדברים על יוקר המחיה, בטח שמדברים על תכנון כה ארוך טווח, להחזיר לשרים את הסמכויות.

תגישו הצעת חוק כזו.

אתה לא יכול לקחת רפורמה שבנויה מכמה רגליים, למשוך רגל אחת ולומר – אני משאיר רק את מה שנוח לי.

בבקשה. זה מקצר לך את הזמן של ההסתייגויות.

מה פתאום? אסיר שתי הסתייגויות.

מתוך 800.

יש לו דקה לכל הסתייגות?

מה פתאום. אני קובע את הזמן. זמן סביר.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שחבר הכנסת פורר העלה. השפעת המלחמה היא לא רק על הזמן של שנתיים לשנתיים. טרם המלחמה המשרד קידם מתחמי לולים בישובים ב-26 ישובים שהמגדלים היו אמורים לעבור. המלחמה שינתה לא מעט מתחמים באזור האש. הרבה לולים בהרבה ישובים צריכים לעבור מקום, והסטטוטוריקה כדי לעשות את זה – לא שנתיים. זה הרבה יותר זמן לחפש משטח חדש, להכשיר אותו ולעשות ולכן ההשפעה של המלחמה היא לא רק שנתיים.

הלכתם פה לעשר שנים. זה מעל ומעבר. 3 שנים.

עוד נקודה חשובה. יש חקיקה מקבילה שאומרת איפה ואיך צריכים לגדל את המטילות. זה לא השתנה. כל לול חדש חייב להיות לול ללא כלובים.

אבל זה עולה כסף.

כל לול חדש שנבנה בישראל חייב להיות ללא כלובים וכבר עכשיו המשרד במסגרת ה-300 מיליון שקל אישר 40 לולים ל-250 מגדלים ב-85 מיליון שקל, מעל 300 מיליון. כולם לולים ללא כלובים. נכון, התכנון- -

כמה לולים נבנו בפועל?

ממש מעט אבל אומר לך מה הבעיה – כל מי שקיבל את הלולים צריך לקבל בין מיליון למיליון וחצי הלוואה בבנק. אתה יכול לבוא לבנק ולומר אני עוד 7 שנים מחזיר את המכסה. הוא לא ייתן לך את ההלוואות. זה מערכת של חוקים שאחד מרכיב את השני.

זה לא תירוץ אבל יש בעיה לבנות היום במדינת ישראל הרבה דברים. לצערנו יש לא מעט מבנים – והיום הקבלנים לא רוצים לבנות לולים. רוצים לבנות בניינים ואולי זה בסדר כי צריך לבנות קודם כל מגורים. יש בעיה של חומרי גלם.

מגורים לעופות.

אוהד, בבקשה.

אתייחס בהסתייגויות.

אני רוצה הסברים. אדבר פחות בהסתייגויות אם אתה רוצה. אני רוצה הסברים. קודם כל, מאז הדיון האחרון, גם ששון יודע את זה וגם אתם, הלכתי לבקר באביבים כדי לראות את הדברים. אני רוצה לומר משהו מובן מאליו, האנשים שגרים שם הם אנשים גיבורים, טובים.

אתה לא רוצה שתהיה להם פרנסה?

אנשים מעולים שמדינת ישראל צריכה לתמוך בהם. גם כי זה הצורך האסטרטגי של מדינת ישראל שיהיו שם אנשים, אבל הדרך הזו לא רק שלא תומכת – עושה הפוך. הרי כשדיברתי עם האנשים שם, הצרכים שרצו שם זה גישה לרפואה יתר טובה, חינוך טוב יותר, עסקים באזור, וכשאנחנו פותרים את הבעיה של הצפון- -

פותרים בחלק.

נתת להם את זה – זהו.

לא רלוונטי. עדיין יש עסקים אחרים. זה אומר שלא יעשו כלום חוץ מזה?

כשאתה מגיע עם הטענה הזאת שהמכסות האלה- -

לאותם אנשים שמגדלים כן. אנשים עובדים לא רק בעופות. עובדים בעוד תחומים.

המדינה אומרת - יש עופות שם.

אם זה עוגן, למה שלא יהיה רק לצפון?

אחרי שאמרתי את זה, שזו לא הדרך האמיתית לעזור, וכולנו רוצים לעזור - אני חושב שיש פה בלבול בחוק הזה. כולם מדברים שזה חוק שבא לתמוך בחקלאים. זה חוק שאוסר על חקלאים לעסוק בחקלאות. אני קיבלתי פניות מחקלאים במרכז שרוצים להקים לולים. אסור להם בגלל התכנון. החוק הזה – מי שרוצה לול קטן במשק שלו, פנו אליי חקלאים שרוצים לול קטן.

אם לא הה תכנון לא היה רוצה להקים לול במרכז.

החוק הזה לא תומך בחקלאים. הוא אוסר על חקלאים לעסוק בתחום מסוים, ולא רק זה – מאפשר רק למקומבנים לקבל את המכסות להמשיך להתעסק בנושא הזה. זה מה שהחוק הזה עושה. חוק לתמיכה במקומבנים.

השאלה שכן רציתי לשאול את הדרג המקצועי ושאלתי בקריאה הראשונה, הובטח לי שתהיה תשובה – עוד לא קיבלתי תשובה – בחינה מעמיקה של החלופות השונות. אתם הגדרתם יעדים – תמיכה בצפון, תמיכה בחקלאות.

זו הצעת חוק פרטית. לא יודע מה זה הגדרתם. גם ב-22' לא הייתה עבודת מטה.

הצעת חוק פרטית שסמוטריץ תמך בה. לכן אני רואה את אוהד- -

אני מתנגד לחוק הזה. זה חוק מזעזע.

יושב-ראש המפלגה שלך תמך.

אני כפוף רק לקב"ה ולערכים שלי.

אני מדבר על אוהד.

אני בליכוד שאנחנו מחליטים ביחד. לא מכיר החלטת סיעה לתמוך בזה.

קהלת השתלטו על הליכוד בכל מיני תחומים.

שתי שאלות לדרג המקצועי. אל"ף, מבחינת חלופות, לא שמעתי שום בחינת חלופות, וזה גם שאלה חוקתית – שאם לא בוחנים חלופות, ברור שזה לא חוקתי.

אתה מניח שיש בעיה חוקתית. אני לא חושב.

אני מניח שיש בעיה חוקתית.

היועץ המשפטי אומר לך שלא. אני מושמע ליועץ המשפטי. אין בעיה חוקתית. לא יודע מה הוא רוצה. אגב זה מנוגד לדוקטרינה של הליברלים – יפטרו אותך מהליברלים.

אתה פשוט לא מבין. האידיאולוגיה שלנו, שאנו חברי הכנסת צריכים לדאוג שהחוקים הם חוקתיים. לא לחכות לבג"ץ כדי להתערב. זו האידיאולוגיה שלנו.

אם לא, בג"ץ כן יוכל להתערב?

חס וחלילה. אחרי שאמרתי את זה, למה 42'? למה לא 26', 28', 29', 31',33', 50'? למה לא?

אין לנו זכות קיום שם בצפון. אתם כנראה לא יודעים.

בחוקי התקשורת אתה מעלה את החלופות כשמאשרים הצעת חוק פרטית?

אני חושב שצריך. כולם צריך.

משרד החקלאות יכול לספר לנו על כמה חקלאים מדובר?

אנחנו לא משחקים פה. או יש דיון אמיתי של חקיקה- -

דוד, בוא נעבור להסתייגויות, שלא ימשכו זמן.

אני רוצה לתת לאחד מהחקלאים לדבר.

אבל שאלתי שתי שאלות.

תקבל בהסתייגויות שלך.

כבוד היושב-ראש, אני מודה לך בשם המגדלים על הפתיח שלך ועל כל מה שאמרת, כי העלית את הטיעונים הנכונים ביותר בעד הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת ששי גואטה. חבר הכנסת אילוז, אתה לא יכול לקרוא לנו מקומבנים. אבא שלי לא מקומבן ושמעון ביטון ויוסי אדוני מזרעית גם לא מקומבן. אנחנו גרים שם כי לא היינו מקומבנים. כי אם היינו מקומבנים, לא הינו גרים שם.

לא דיברתי על מי שקיבל היסטורית. אני מדבר על מי יוכל לקבל היום.

היום החוק לא חל. מי שמקבל לא חל עליו החוק.

כמה חקלאים סך הכול?

היום יש 2,980 ומשהו בעלי מכסות, אם אני זוכר נכון.

כמה מתוכן מושכרות?

נכון שחבר הכנסת אילוז נגע בתחומים נוספים, שבהם הפריפריה בכללה, מדינת ישראל מקפחת שזה שירותי רפואה, שירותי חינוך ועוד תחומים רבים שהאזרח במדינת ישראל נתקבל בהם ביום-יום ואנחנו כחקלאים שגרים בפיזור ובריחוק אחד מהשני ובדלילות של אוכלוסייה אנחנו מקבלים שירותים הרבה פחות.

בלי קשר לעופות.

לא קשור. זה דיבר אילוז אז אני מתייחס.

אופק תכנוני, בלעדיו לא נוכל להתחיל לצעוד משמעותית, ואני מדבר בעיקר על המשק המשפחתי לרפורמה שנדרשת ומוסכמת, אך לאורך זמן. אני רוצה לציין שהעלאת המע"מ מ-17%, 18% הקטינה את המענק נטו, 50% זה כולל מע"מ אז המע"מ אם לפני כן הופחת ב-17%, היום מופחת ב-18% ויותר מכך. עלויות כל חומרי הגלם הכפילו עצמם. עלות מחיר הבניה הכפיל עצמו. אני הולך היום למהלך שהוא הכי משמעותי למשק בית במושבים שם בגבול הצפון בעיקר, שהוא המהלך המשמעותי ביותר אחרי בניית הבית של כל תושב שם וזה מצריך הון עצמי שאיננו. זה מצריך תמיכה משמעותית יותר. אני מקווה ששיקום הצפון יבוא וייטיב וישפר את היכולת של החקלאים להיכנס לתוך הרפורמה. לנו נדרש לפחות 20, 25 שנים נוספות לבצע את זה, כדי לבוא לבנק ולקבל את ההלוואה שנדרשת. עודד, אנחנו חתמנו ב-22', הקול קורא הראשון יצא ב-23'.

אני הולך איתך. תדחה בשנתיים. איך הגעתם למספרים האלה?

אף אחד לא אומר שמה שנחתם היה נכון. זה היה עם אקדח ברקה. אתה יודע את זה.

אז בוא נחזיר את כל מה שחתמתם עליו אחורה. תבטל את עליית המחירים. שלוש שנים לא באתם לפה. אתה רוצה לבוא כל שנה לוועדת הכלכלה?

אנחנו לא בכיפוף ידיים פה לא מולך ולא מול אף אחד. אל תהיו אתנו בכיפוף ידיים.

אני לא מכופף איתך ידיים אבל אומר – לפחות תהיו הגונים.

ששון אמר שאם יהיה שר החקלאות אנחנו נהיה בברית המועצות פה בגדול. אז בשמי אומר, אם אני אהיה שר החקלאות, למדתי מזה שאי אפשר לעשות אתכם עסקים.

ביחס ליוקר המחיה, מחיר הביצה מפברואר 23' לא זז במילימטר. לא זז באגורה. נכון שבתחילת השנה עם עליית המע"מ ל-18% היתוסף אחוז שהמדינה לוקחת ממחיר הביתה, והאינטרס שלנו – מחיר הביצה בישראל היום, בניגוד לדבריו חסרי הבסיס של – המחיר יציב, יותר נמוך מארצות הברית ומכל מערב אירופה.

מאיפה אתה מביא את הנתון הזה? הביצים פה יותר יקרות מארצות הברית ומאירופה.

זה לא נכון.

אוהד, הוא לוקח משבר רגעי שהיה בארצות הברית, לוקח את מחיר הביצה בזמן המשבר הרגעי ומשווה את זה - -

כבר שנה וחצי. לא רגעי.

לא נכון. המחירים שם ירדו. הם עכשיו ברצפה. הפוך.

לנו אין פה הזדמנות לתת את זה לאנשים המסכנים האלה. יש פה אנשים חלשים. לא כולם כמוך.

ומי שאוכל ביצים לא חלש?

ביצים, חלב ולחם צריך להיות מחיר מפוקח.

למה אתה לא מאפשר לחקלאי עני להקים לול כשהוא רוצה?

בוא ניתן הסתייגויות ונגמור את הסיפור הזה.

אני רוצה תשובות מהדרג המקצועי. לא קיבלתי.

אשמח לשמוע למה חברי האופוזיציה תומכים. זה חוק שפוגע גם פגע גם ביוקר המחיה. זה חוק לטובת לובי קטן של אנשים. זה לא חוק לחקלאים.

זה חוק ציוני.

מזעזע, מושחת.

אתם מתנגדים לציונות אמיתית.

בושה וחרפה אם החוק הזה עובר.

אם היו עופות ביהודה ושומרון, לא הייתה בעיה.

על מה אתה מדבר? יש עופות ביהודה ושומרון.

החוק היה עובר. בבקשה, רשות התחרות. הם בטח נגד החוק. בבקשה.

קודם כל, המשמעות של הצעת החוק הזו בסוף זה המרת יוקר המחיה. זה גם הצעת חוק שתאפשר גם להציע הצעת ערך פחות טובה לציבור וגם תעלה את יוקר המחיה. זו המשמעות.

רשות התחרות מגיע להם מתנה. שוק הרכב. כל המונופולים. אין להם במה להתעסק. מצאו את המסכנים על הגבולות. אלה שעלו לארץ זרקו אותם שם. איפה הרכבים? איפה המונופולים? יוקר מחיה – נכנסתי לסופר – בכיתי. התקשרי לשר שלכם – איפה המונופולים? את יודעת על איזה רכב מרוויחים הכי הרבה כסף? על הרכבים המשפחתיים כמו טויוטה קורולה וסקודה. למה? כי יש שם תחרות. היבואנים לא רוצים את זה.

אני רוצה לדבר על הרכב קצת.

למרות שהיא לא צודקת זכותה לומר את דעתה.

אבל באמת הלובי החקלאי בא ואומר שהוא בוכה על יוקר המחיה, זה אירוע מדהים.

רבותיי מספיק.

זה שאתה מאשים את החקלאים ביוקר המחיה- -

לא את החקלאים. את הקרטל הקטן שעוזר לקבוצה קטנה בתכנון בשוק. לא את החקלאים.

החקלאים הם אנשים שעושים עבודת קודש.

אתה לא מכיר ואתה מזלזל.

את התכנון בשוק.

אתה פוגע גם בחקלאים, גם בחקלאות, גם ביוקר המחיה.

מספיק. אתחיל להוציא.

מציע לעשות 10 דקות הפסקה שיירגעו קצת.

עכשיו רבותיי מי שיפריע כולל ח"כים ייצא החוצה. יש לך דקה לסיים.

אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של התכנון, שאנו לא יודעים מה עלותו לציבור. אנו לא יודעים כמה הציבור משלם יותר על ביצים. אין שום דרך לדעת את זה. אף אחד מסביב לשולחן לא יודע את זה, ובכל זאת הרי אנחנו מבטיחים- -

תמיד כשהמחיר מפוקח הוא המחיר היקר ביותר. ככל שאתה מפקח יותר, המחירים יקרים יותר.

זה לא אומר שמפסיקים לגדל ביצים. אנחנו חושבים שהפתרון הוא תמיכות ישירות לחקלאים, שמשרד האוצר ייתן תמיכות ישירות.

אחרי שנה שנתיים האוצר פתאום שוכח שיש פיצוי. הטיעונים שלכם ממש מבריקים. הרי האוצר, זה לא שמבטיחים את זה לכל החיים. אחרי שנה שנתיים יש בעיה - מורידים להם את הפיצוי הזה.

זה הפתרון.

אבל פתרון שמיישמים. לא כזה שלא מיישמים. בבקשה. דקה.

מי שרוצה ודאות לא שובר הסכמים חתומים. עם מה שאתה אומר שאתה רוצה לבוא לבנק- -

הסברתי שהסיבה שיש עוד חוק שאתה חייב להעביר, לעשות את הצער בעלי חיים- -

זה היה חלק מההסכם.

רגע, רגע. זה לא שהמדינה מממנת הכול. הם צריכים לממן לפחות 50%. הם לא יכולים לקחת הללוואות בבנקים אם אתה נותן להם עוד 7 שנים לסיים את העסק. אתה לא מבין את זה?

אתה באמת יכול להסתכל עליי ועל הציבור ולומר שאין סיכוי שעוד שנה, שנתיים ששון גואטה יעביר חוק לעוד חמש שנים? באמת? הוא לא רוצה תכנון אז ידחה את זה עוד ועוד.

אני גם לא יכול להבטיח שעוד שנה שר החקלאות יהיה פורר ויביא הצעת חוק לבטל את החוק הזה. אין שליטה על הדברים האלה. זה לא טיעון.

חבר הכנסת ביטן, מי שרוצה ודאות, מצמצם את התלות שלו בחדר הזה, מצמצם את המעורבות של המדינה בעסק שלו מכל הבחינות, ואם חבר הכנסת גואטה מה שחשוב לו זה שלמגדלי הלולים תהיה ודאות, יכול לטפל בחוקים של צער בעלי חיים, יכול לטפל בכשלים של חוק התכנון בנייה, יכול לטפל בתחרות בבנקאות.

דבר אחרון, כל בנק שנותן עכשיו הלוואה למישהו ששבר הסכם חתום באמצעות חוק פרטי, שם כספו על קרן הצבי.

היישום שלו בעייתי ואז מותר לך לתקן.

ודבר אחרון, חבר הכנסת ביטן- -

נסה, לך לבנק ותנסה לקחת הלוואה. אם המדינה עכשיו מצהירה ושמה את הכסף שהיא נותנת להם 100% מההשקעה בלולים כדי לעשות לול- -

אבל למה המסעדה לא צריכה את זה?

באותו רגע אני מבטל את החוק.

מקובל עליי.

שום עסק לא צריך את הוודאות הזו חוץ מלולים? מסעדה לא לוקחת הלוואה? חברת ייבוא לא לוקחת? רק לולים צריכים ודאות?

אדוני היו"ר, בפתיחת דבריך אמרת שני דברים מאוד חשובים ומאוד משמעותיים. אמרת שאחת הסיבות להארכת התקנות זה רגולציה בעייתית לפיתוח הלולים בדגש על זבל העופות, והשני זה כסף. פעם אחת האוצר לא מעביר את הסיכום – פעם שנייה הבנקים. אני רוצה להתייחס בשלושים שניות לשני הנושאים. קודם כל פתרונות לזבל העופות כבר קיימים וזה שמאוד קשה לטפל בכל הרשיונות שניתנים על ידי משרדי הממשלה השונים, בהם סביבה ובריאות – בעיה לגיטימית, אבל זה לא הפתרון. הפתרון הוא לקצר את ההליכים הבירוקרטיים - -

אבל זה לא עובד. מה את רוצה שנעשה?

לא צריך לכרות רגל בשביל לטפל בפטרת בציפורן. זה פעם אחת.

הבעה הכי מרכזית שלא מקבלים היתרים, זה הנושא של הזבל.

אני באופן אישי יודעת שהמשרד להגנת הסביבה מצאה פתרון שהגיע מהולנד. יש פתרונות בעולם להפוך את הזבל – המכונה פה עומדת לקבל רישוי. נמצאת במרום הגליל. יש פתרון.

ההצבעה תהיה מחר. אני אומר לכם – כי אין מספיק זמן. ב-10:00 אני צריך לסיים בגלל הסיפור של איימן עודה. תחשבו על זה. זה הכול. אל תלכו אידיאולוגית על העניין אלא לכו מעשית. הבנתי. תודה רבה.

ני רוצה לתת לח"כים לנמק את ההסתייגויות.

במיוחד אם אין הצבעה היום אני רוצה תשבות.

יש לנו עד 10:30. לא תהיה הצבעה כי ב-10 פורר צריך ללכת וגם ככה לא הייתי יכול לעשות את ההצבעה כי זה לוקח זמן אבל מחר תהיה הצבעה. בבקשה. פורר, כמה זמן אתה רוצה? אבל תהיה רציני. קח 20 דקות.

לא נתת פה גם לאנשים להתבטא. דווקא אנשים שמדברים מדם ליבם.

נתתי לחקלאים לדבר. כולם דיברו.

עשר שניות כל אחד.

אשמח לסיים את הטיעון השני.

אחר כך אתן לך.

אני רוצה לנסות להוריד את הווליום של הדיון הזה כי בסוף מדובר בבני אדם. החבר'ה האלה באים להילחם על הפרנסה שלהם. הכי לגיטימי בעולם. מזה הם חיים. גם זה מה שהם מכירים. החשש הוא משוק פתוח. אם היה לי היום עסק למזון, נניח בית קפה אין הרבה בתי קפה. תסתובב, תחפש מסעדה לאכול באזור האזור הזה – פה מסעדה, שם מסעדה. לא רוצה שיהיו לי מתחרים. רוצה שהמדינה כדי שאפתח מסעדה במעלה יוסף, שהמדינה תנהל ותתכנן איזה מסעדות. לא רוצה שיהיה פיצרייה בכל ישוב. למה אנחנו לא מביאים חוק שהמדינה תקבע באיזה ישוב יקימו פיצרייה, וגם הקמת פיצרייה, התנור, זה בדיוק, בדיוק.

בדיוק אותו דבר. חוסר היגיון.

אלך איתך אפילו יותר רחוק. לא סתם פיצרייה. גם בתוך התכנון של הפיצריות יגידו- -

לא, לא. תעצור שנייה. יש הבדל. אם בקום המדינה היה חוק שהיו נותנים מכסה לפיציות, זה משהו אחר. פה אתה מדבר ע למצב שיש להם את זה מקדמת דנא ולכן כדי לבטל את זה- -

לכן בחוק הביטול לא עשינו את זה מיידי אלא לעשר שנים ונקבע בחוק.

אומנם לא הייתי חבר כנסת אבל כעסתי מאוד על עודד שנתן כל כך הרבה זמן.

יותר מזה. סיום התכנון מותנה בפיצוי.

כסף לא קונה הכול.

פעם היה אפשר להזמין כרטיס טיסה רק דרך סוכן נסיעות מורשה. האינטרנט הרג את זה ובבת אחת כל המקצוע נעלם.

אם היו הולכים לפי השיטות שלכם לא הייתה מדינה. במדינה חיים אנשים, לא אידיאולוגיה.

אנשים, ואתה דופק אותם בכיס.

פעם היה אסור להמיר דולרים. היה אסור להחזיק דולרים.

זה מה שביבי אומר. שהוא עשה את הרפורמה הראשונה.

והוא צודק. פלאפון עולה לי 30 שקל בחודש. פעם היה עולה 500. אפשר לשפר.

הלוואי שראש הממשלה נתניהו היה מיישם את המדיניות של שר האוצר. אני חוזר לעניין הפיצריות.

אתה מוכן לבטל את החוק שהם צריכים להקים בגלל צער בעלי חיים לולים חדשים? אתם מוכנים לזה? לא. שום דבר לא מוכנים. יוצרים שילוב בין חוקים ואחר כך מתלוננים.

אחזור לפיצריות. תבטלו. יאללה, מוכנים דוד. כן, כן. בטל את הרפורמה. לא צריך בעלי חיים. דוד, בטל. לא צריך בעלי חיים. דוד, אני איתך. אני איתך. תבטל את הכול. תהיו גברים. הכול. יאללה, יאללה.

גם אני מוכן לזה. אל תהיו גיבורים גדולים. לעשות חוק שגורם להם להשקיע מיליון שקל ואין להם אפשרות לקחת הלוואות.

מי יעצור אותך?

מה אתה אומר? שבוע שעבר רצו לשחוט אותי.

על הליכוד השתלטת. לא על הוועדה. צא. תחזור עוד 5 דקות.

מי שתעצור אותו זה היועצת של ראש הממשלה. היא אחראית על העופות כי מצביעים בליכוד העולמי. יהיה תכנון 100 שנה אבל לא יוותרו לו.

קהלת אין להם חברי מרכז עדיין.

אני רוצה לחזור לעניין דווקא בגלל הסערה שהתעוררה פה. בוא לא נלך על פיצריות.

הליכוד זה גם מפלגה חברתית אז הכול ילך לפי קהלת?

יש תנאים בריאותיים שהמדינה קבעה גם לפיצריות – איך צריך להיראות המטבח שלהם. יש להם כללים של הפרדת שומנים. גם פה יש כללים בריאותיים כמו בכל מקום אחר. לכן גם על הפיצריות יש רגולציה. תחשוב שהיה בא בעל הפיצרייה והיה אומר: רק מי שאיגוד יצרני הפיצות ייתן לו אישור לפתוח פיצרייה בצפון כי אנו לא רוצים שתהיה נפילת המחירים של הפיצות - יפתחו פיצה ליד פיצה, רק הוא יוכל לפתוח פיצרייה. ואז נגיד, אם אתה רוצה שנסיר את התכנון של הפיצות, תשלם להם את כל הבנייה של הפיצריות כי לקנות תנור פיצה זה יקר. יותר מזה, בתכנון גם תיתן לרשתות, לפיצה האט לקנות הרבה מכסות של פיצריות. כלומר לפיצה האט תהיה המכסה של פיצרייה ב – זה בדיוק זה ברמה העסקית.

עכשיו נדבר על האחיזה בקרקע. גם מבחינת חקלאות, דווקא של לולים, יחסית אתה אוחז בשטח קטן מאד לעומת הקרקע שאתה עושה, אז אם אתה מדבר על אחיזה בקרקע, בוא תחזיר את התכנון באבוקדו ובשזיפים.

תנו לנו לבוא לדרום.

לכן הפתרון בעניין הזה, כשמדינה אומרת שחקלאות היא ערך, ואני חושב כך, התמיכה צריכה להיות תמיכה ישירה למי שעוסק בחקלאות - לא כפושטי יד. גם כשהמדינה אומרת שיש ערך – עלייה למשל, המדינה אומרת: עלייה לארץ היא דבר חשוב.

באיזה שלב אתה מפסיק להיות עולה.

כי בחקלאות יש סיכון.

עולים יותר כסף בגלל התכנון- -

תטפלו בריכוזיות של המשק.

אתם יודעים שזה לא נכון. יש פה יוקר מחיה. יש פה כישלון של הרבה אנשים. עזוב אותך. טפלו בזה.

ומה עם ביטחון המזון, עודד? זה לא משנה?

זה לא כולל עופות. משקיעים עכשיו מיליארדים כדי להחזיר את האנשים המפונים מהמרכז לצפון. זה מה שיקרה לאוצר אם אנשים יעזבו את העבודה.

אולי זה עדיף. בואו נתמוך בהם בצורה אחרת, בצורה יותר אפקטיבית.

כמה אנשים בסוף מגדלים באמת? הרי בסוף יש מגדל אחד גדול או שניים או שלושה שמחזיקים אצלכם המון מכסות. לא רוצה לנקוב פה במספרים או בשמות אבל בסוף האירוע הזה מתכנס לזה שיש מגדלים גדולים שהחקלאי בעצם משכיר את המכסה. אז אם המדינה חושבת שהחקלאי שמשכיר את המכסה ומקבל עליה – לא יודע כמה אלפי שקלים זה היום על כל מכסה, אבל מקבל עליה את שכר הדירה, המדינה יכולה לתמוך בו. מי משלם את שכר הדירה של התרנגולת? בסוף משלם אותו הצרכן כי אם אני מגדל גדול ואני אספתי הרבה מכסות מכל החקלאים כי אין הצדקה ללול קטן ואני משלם להם, הכסף הזה צריך לבוא מאיפה שהוא. הכסף הזה בסוף מגיע מהצרכן עצמו ומהאזרח עצמו. האזרחים משלמים מספיק מיסים כדי שהמדינה תוכל להחליט במה טוב לה לתמוך ובמה לא, ואם היא רוצה לתמוך בחקלאות, והיא רוצה לתמוך בחקלאות, ואני חושב שצריך לתמוך בחקלאות, היא צריכה לתמוך תמיכה ישירה, ולהסיר את התכנון ואת הרגולציה מסביב לעניין הזה.

בתוך כל האירוע הזה יש פה עוד הרבה מאוד אספקטים של התכנון הזה שרצים קדימה שפשוט לא מבינים אותם. אתה מדבר על לבוא לצפון? האירוע הזה הוא חסם בפני מי שרוצה עכשיו לומר: אני חושב שאני יכול לגדל לול להטלה יותר טוב ממישהו אחר. אני חושב שאני יכול לעשות את זה ולמכור יותר טוב ממישהו אחר. אני חושב שאני יכול להביא משקיעים לטובת העניין הזה. אני לא יכול לעשות את זה כי אני תלוי בקבלת המכסה.

בבקשה.

יש שתי אפשרויות היום. המשרד פרסם תזכיר חוק של תיקון סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול שיאפשר גם למי שאינו בעל מעסה לקנות מכסה מבעל מכסה.

עזוב לקנות.

ואם לא רוצים למכור?

ובכוונת המשרד – הרי השר חתם על צו שמגדיל את המכסה הארצית ב-6%. 3% חולק למגדלים קיימים, ו-3% הולך למגדלים חדשים.

מתוך 150, 40 מכסות ליהודה ושומרון.

מה זה קשור? תבטל את המכסות ולא אכפת לי מיהודה ושומרון.

אני כיזם שחושב שיכול לבנות לול גודל ואין אינטרס כלכלי בבניית לול קטן, רוצה לבנות לול גדול שמצריך הרבה מאוד מכסות – לא יכול לעשות את זה. אני תלוי בסוף במועצת הלול, וגם המכסות האלה- -

לא במועצה. שר החקלאות קובע.

מי נותן לי את המכסה?

ועדת המכסות.

מי שיושב שם בסוף זה המגדלים עצמם. זה בדיוק הדבר. הכול בסדר אבל תחשוב שוב. תחשוב ששר הכלכלה היה קובע תקנות לחלוקת רשיונות לפיצריות ובעלי הפיצריות היו אלה שמחלקים את הרשיונות האלה. זה בדיוק המצב.

היית שר.

זה החוק שאתה דוחה. ביטלתי אותו. מה שהיה נכון ל-1950- -

אני החקלאי היחיד פה שלא דיבר.

תדבר בסוף אבל 5 דקות הפסקה. תחזור עוד 5 דקות.

מה שהיה נכון ל-1950 ול-1960, ואני חושב שאז הוא היה נכון, כשהשוק, והיית צריך לבנות את המדינה - אין דרך אחרת ברמה של שוק קטן. אנחנו לא במצב הזה היום. אתה היום שוק שבהיבט הזה יכול להתנהל בחופשיות, וגם כשמדברים איתי על ביטחון המזון זה הסיסמה הכי רדודה שיש. הסיבה פשוטה - מה אוכלות התרנגולות – גרעינים. 90% מהם מגיעים מייבוא. אז מה הביטחון במזון? אני לא רוצה לדבר על המצב של הגרעינים שהיינו בו אם המלחמה הייתה נמשכת עוד שבוע או שבועיים.

לייבא ביצים?

אני לא אומר לייבא ביצים. השוק הזה פתוח. בעיקר בתחום הזה יש אינטרס הרבה יותר גדול לגדל כאן, יש משמעות לטריות, יש משמעות לקרבה לשוק. יש משמעות לזה שבהובלה זה יותר קשה ולכן בשוק פתוח ייווצר האיזון בין מי שמייבא לבין מי שמייצר כאן, וכן יהיו בסוף קבוצות של יצרנים גדולים רק שהם לא ישלמו שכר דירה לאחרים, וכשהממשלה תרצה – אתה לא יכול מוטי, מצד אחד, לספר לי שהמחיר שלך הוא הכי תחרותי ואתה הכי זול בעולם ואז לומר לי: אני פוחד מייבוא שיביאו מבחוץ. אם בחוץ יותר יקר אף אחד לא יביא מבחוץ. לכן תצטרך להיות- -

לכן משרד החקלאות צמצם ב-7 מיליון שקלים.

אתה תצטרך בסוף להיות תחרותי. אם אני חושב, ואני חושב שנכון שתהיה שם חקלאות ותמיכה, התמיכה הישירה תבוא לידי ביטוי באירוע הזה וזו הדרך הנכונה ודרך המלך, אך מה שעושים פה זה השערורייה הכי גדולה. מגיעים להסכם עם ארגון מגדלי העופות שאומר דברים שהמדינה נותנת – זה החברה הישראלית כולה נותנת. זה לא המדינה. המדינה זה כולנו. ובסוף את הדבר הבסיסי שמדבר על סיום התכנון שגם אותו נתנו לעוד הרבה כדי לייצר את ההסתגלות הזו, שהתנו אותו בפיצוי למגדלים, גם אותו דוחים בעוד עשר שנים. אי אפשר לאחוז את המקל הזה משני קצותיו. לכן העסקה הזו אינה עסקה הגונה. ככל שיש תיקונים שיש לעשות במקומות אחרים, אפשר לעשות אותם במקומות אחרים ברמת הפחתת רגולציה חד משמעית. יש לנו מספיק זמן לעשות את זה וגם ברמת הדחייה יש סמכות לשר החקלאות לדחות בשלוש שנים את סיום התכנון בדיוק כדי לייצר כי ברור לחלוטין שגם כשאתה שם גרזן, תצמיד למדינה פתאום יש דחייה בזה ודחייה בזה. קורה – מדינת ישראל. ואלה הסמכויות שניתנו לשר החקלאות, אבל מה שקרה פה זה תחושה של אכול ושתה כמה שאתה יכול כי אפשר, כי אנו יודעים שעכשיו אנחנו מצליחים לייצר רוב רגעי, כי אנחנו יודעים ללחוץ קצת את הממשלה ואת ההוא ואת ההוא, בוא נעביר את זה. אני חושב שבהיבט הזה זו עסקה לא הגונה שבדיוק הפוך מיצירת ודאות גם לחקלאים. נכון יותר היה לארגון מגדלי העופות להילחם על המענקים ולהילחם על הכסף לחקלאים ולהילחם על הפחתת הרגולציה אבל אף אחד לא עושה זאת כי הכי קל לומר בואו נדחה את סיום התכנון ונישאר עם אותו שוק שהוא שוק מעוות שלא קיים כמעט בשום מקום בעולם. איפה יש שוק מתוכנן של עולם ההטלה? באיזה מדינות? תגיד.

איך גלגלת אלינו את כל זה? איך עשית את זה? אומנות. להגדיל את המענקים. איך אמרת את זה בקלות. מה זה?

אתה יכול להסביר את הסתייגות 9? לאחר סעיף 3 להצעת החוק יבוא – על אף האמור בכל דין, החוק יחול רק באישור – לול שספג פגיעה במלחמת חרבות ברזל.

אם אנחנו אומרים, ההצדקה לדחיית - כל מה שאמרתי פה מופיע בהסתייגויות כי בהסתייגויות מופיע גם, ואולי תקבל חלק מהן – ביטול חלק מההסכמות שהיו כמו שיבואו לפה בכל שנה לחלוקת המכסות.

איתי אומר לי שזה לא טוב כל שנה.

אם אני נותן מכסות בעוד עשר שנים, תבואו כל שנה ותציגו איך אתם מחלקים אותם. זה לא צריך להיות סודי בתוך מועצת הלול. תבואו כל שנה לוועדת הכלכלה.

נגמר 20 דקות.

תן לי עוד 5 דקות. ההסתייגות הזו ומה שאמרתי.

בבקשה, תשלימי.

ההסתייגות השנייה שלך הייתה והיא מאוד משמעותית וחשובה בעיניי – הנושא של הכסף. מצד אחד שמשרד האוצר לא עושה את חלקו ופה אני מצפה מהכנסת כגורם מבקר לתת בראש ולנער את כולם כי הסכמים צריך לכבד, זה דו צדדי. והשני, נושא הבנקים. אני עצמאית, מ-2011 אני עצמאית וכל פעם שרציתי לעשות קפיצה בעסק שלי הלכתי לבנק וניהלתי משא ומתן. כדי להשקיע בעסק שלי ולהרחיב אותו ןלהעצים אותו גם הייתי צריכה להכניס את היד לכיס וגם להציג תוכנית עסקית. אנו לא יכולים להתלונן שגם החקלאים הם בעלי עסקים בישראל. לומר שבלי התכנון הם לא יקבלו הלוואת זה עיוות של השוק העסקי בישראל כי אם לא יהיו להם מכסות הם יכלו גם לייצא ולאור המשבר שהיה באירופה הם היו יכולים לעשות כל כך הרבה כסף שהבנק עוד היה נותן להם את ההלוואות בריביות מופחתות.

זה לא נכון כי אם יש מישהו שהןלך לייצא זה לא החקלאי הקטן. זה הגדול.

גם היום הוא משכיר את המכסות של הקטן אז אנחנו חוזרים לאותו דיון בדיוק.

יש- -

יש פה המספרים. יש פה עדכוני מכסות. אי אפשר להתבלבל שבמדינת ישראל.

רוצה שאשאל אותך את השמות ואתה תגיד לי כמה מכסות יש להם? אנחנו לא רוצים להגיע לזה.

אני רוצה לסכם את זה. אחת לגבי מה ששאלת, דוד. אמרתי, אם התירוץ הוא המלחמה, תן את ההטבות האלה רק למי שנפגע במלחמה או תיתן את ההטבות האלה רק לישובים בצפון. לא יכול להית שבסוף מגדל באחד המושבים במרכז מקבל כזו הטבה. על מה ולמה הוא צריך לזכות בפיס? הוא מקבל רנטה ממדינת ישראל, שאם אפילו לא יראה תרנגולת, במושב ראשון לציון, לא רואה תרנגולת – מקבל כמה אלפי שקלים בחודש.

פורר, הייתי מוכן לזה אבל היועץ המשפטי אומר לי שיש בעיה משפטית עם זה.

נקבע שבעלי המכסות הם רק מי שמגדל בפועל ובגבול הצפון. מי שלא - שלא יגדלו במרכז, אם זה המצב.

החוק הוא ארצי.

אם מאריכים את התכנון רק לצפון, בוא נגיד ש-20% מהמכסות במרכז כרגע לא מאריכים אותן בעוד 10 שנים. מי ייצר את הביצים האלה? כל מי שיגדל במרכז יהיה בלי תכנון?

לא. קח את המכסה הזאת ותוציא אותה לצפון. מי שרוצה שיגדל בצפון. יותר מזה- -

זה לא מתאים למי שהיה שר החקלאות לומר את זה.

לא מתאים לאחד שיודע בדיוק כמה מגדלים יש באמת בפועל, ומבין שגם במרכז יש כאלה שלא רואים תרנגולת. 20% מהמכסות פה, 20% מהשוק פה זה שוק של כ-450, 500 מיליון שקל. הם ניתנים לקבוצה במרכז הארץ- -

כל השוק הוא מיליארד שקל.

לא נכון. 2.2 מיליארד שקל. גרים במרכז, משכירים מכסה. הוא גר במרכז, מקבל רנטה מהמדינה לעוד עשר שנים. על מה ולמה? גם אני רוצה את הרנטה הזאת. מה קרה? אז שלא יספרו לי סיפורים באירוע הזה. לכן אני אומר, דווקא בגלל החלוקה הזאת ודווקא בגלל מרכז וצפון, ודווקא בגלל שיש חקלאים שכן מגדלים או לא מגדלים, שיבוא משרד החקלאות כל שנה לוועדת הכלכלה, יציג את חלוקת המכסות, ועדת הכלכלה תאשר, תשאל שאלות, תגיד מי כן ומי לא ונחזיר את זה חזרה אחורה למה שהיה. אם אנחנו דוחים את זה בעשר שנים, תחזירו חזרה אחורה .אי אפשר לאחוז את המקל הזה משני קצותיו.

עם זה יש בעיה?

לא חושב שיש עם זה בעיה משפטית. אני חושב שהבעיה הייתה בכל שנה משרד החקלאות היה צריך לבוא לכאן לוועדת הכלכלה ולאשר- - של חלוקת המכסות. המודל הזה, שהכרנו לאורך שנים, יצר אי ודאות מאוד גדולה בקרב המגדלים, אי ודאות משפטית כי אם המכסות האלה לא היו מאושרות עד תום השנה האזרחית הייתה בעיה. אותם מגדלים לא ידעו מה הם רשאים לגדל, אם רשאים לגדל.

צריך לבטל את התכנון. זה המסקנה. אנו מייצרים את הבעיה- -

בבקשה.

קודם אני הייתי החקלאי היחיד שנמצא פה לא בטייטל. באתי ממושב זרעית לפה לשמוע ולראות. אני אגיד לכם – אני מזועזע, כבוד היושב-ראש, לא מדבריך. אתה מוביל את זה בצורה הכי מכובדת, נכונה ואמיתית אבל יש פה מספר חברי כנסת שאני מזועזע כשאני שומע. הם כנראה לא מבינים מי נמצא שם. אני רוצה לתת לכם היסטוריה.

כשהקימו את המדינה ורצו לחזק את ההתיישבות בצפון, פיזרו בגבולות אנשים, ואמרו ששמו אותם שם – אמרו: אתם תהיו השכפ"ץ של המדינה שלנו ובמהלך השנים אמרו: בוא ניתן לכם אמצעי ייצור ופרנסה להתפרנס. אחד העוגנים הכי חשובים שנתנו לישובים לאורך גבול הלבנון זה ענף ההטלה. ענף ההטלה הזה זה העוגן המרכזי. ללא התכנון בענף אין לו זכות בכלל. 80% ממגדלי ההטלה במדינת ישראל נמצאים לאורך גבול הבנון. בלעדי התכנון אין לנו זכות קיום שם. זה חשוב מאוד להבין את המשמעות הזו.

ב-7.10 עברנו משהו במדינת ישראל וכולכם שמעתם וראיתם מה תכננו לעשות לנו. אני לא מבין מאיפה אי הידיעה הזו. מאיפה הרצון הזה לייאש את האנשים שנמצאים שם שרוצים לשקם את עצמם. ענף ההטלה הזה זה העוגן המרכזי, ואתם צריכים לבוא לשם ולהבין את זה. נכון שיש בעיות ודברים. אנחנו רוצים להשקיע. מי יכול היום להיכנס להשקעה, איזה עוגן כלכלי יהיה לי אם אני יודע שעוד 10 שנים אין לנו תכנון?

אני חושב שכולכם פה צריכים לשנות את החוק, להכניס תיקון ולפחות לעגל אותו ל-25 שנים תכנון, וכשיסתיים להאריך את זה לעוד 25 שנים כי בלי תכנון אין לנו זכות קיום. אני לא נכנס להשקעות של הצפון וחיזוק הצפון. אני מדבר כרגע נטו על ענף ההטלה שיש שם חקלאים שחיים מזה, מתפרנסים מזה. השנים שהיו שרים קודמים ייאשו את החקלאים האלה. למה יש שוכרים ומשכירים? יודעים שבשנים האחרונות נכנסו לעולם הזה של השכירויות עוד 500 מגדלים, עוד 400 מגדלים? כי ייאשו אותם והתכנון הזה ברגע שתאשרו אותו יחזירו את המגדלים האלה לגדל. ואנחנו רוצים שיחזרו לגדל במיוחד במשק המשפחתי. זה אחד הדברים שאתם צריכים להבין וללמוד אותו. תודה רבה.

עוד חבר כנסת שהגיש הסתייגויות. בבקשה.

באופן עקרוני אני רוצה לומר כמה מילים ומבחינתי שההסתייגויות יעברו לזמן מליאה. אני מחזקת את דברי החקלאי מהצפון. ב-7.10 כולנו קיבלנו את ההוכחה לכך, שחקלאות שומרת על גבולות המדינה. האירועים של השנתיים וחצי האחרונות- -

החליט נציג משרד החקלאות לדבר בקול בשמי. חצוף.

צא שוב 5 דקות. אתה לא יכול לדבר ככה לסמנכ"ל משרד.

ב-7.10 קיבלנו את ההוכחה, אדוני, שמדינת ישראל היא לא אירופה. מדינת ישראל היא מדינת אי, וגם בהחלטות הממשלה היא חייבת ביטחון מזון. השילוב של חקלאים שקובעים את הגבול במדינת ישראל, וגם מבטיחים לנו את ביטחון המזון – פה מדברים על הלולים, אחד כרוך בשני. מדינת ישראל צריכה לתכנן גם את שוק הביצים. צריכה לתכנן עוד הרבה דברים בתחום החקלאות, כי חקלאות זה לא מותרות. חקלאות זה לא פיצרייה. חקלאות לא יכולה שיהיו לה הטלטלות האלה. אם לולנים יעזבו את גידול הביצים לא יהיו ביצים ואז נייבא יותר יקר, ובסוף כשהשווקים נשלטים על ידי הרשתות והקמעונאים והסיטונאים הגדולים זה לא משנה, בשרשרת הערך אנו יודעים בדיוק מה התרמה של המוצר החקלאי ליוקר המחיה. יש כה הרבה אנשים שגוזרים קופון בדרך.

זה לא רק יוקר המחיה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שחקלאי הצפון יתרסקו. לא יכולה להרשות לעצמה שלא תהיה התיישבות חזקה.

להדגיש לאוצר - להחזיר את התושבים שפונו בעקבות המלחמה עולה 15 מיליארד דקל. תחשבו כמה יעלה להחזירם חזרה.

מחקרים מוכיחים, אם החקלאות בצפון הייתה כל כך אטרקטיבית, אז הגיל הממוצע גם של החקלאים בצפון היה 30 או 40. אנשים לא חוזרים לצפון. משפחות עם ילדים לא חוזרים לצפון. בסוף מי שקובע את מחיר הביצה זה הממשלה. מי שקובע את המכסות שהן גמישות וניידות זה הממשלה, זה שר החקלאות והמדיניות שלו. אנו לא יכולים להמר בחקלאות ולא יכולים להמר בהתיישבות לאורך הגבולות. אנחנו חייבים את הזמן הזה.

אירועי השנתיים האחרונות - ייקח למדינה לפחות 15, 20 שנה לצאת מהאתגר הכלכלי שאנו ניצבים. מחזירה אותך – אולי אתה זוכר ביום כיפור כמה זמן לקח למשק למאת מהמלחמה הקצרה יחסית. ייקח לנו עשרות שנים, וכדי שנתרומם, חייב להיות בתכלול מערכתי של התשומות החקלאיות ושל הייצור החקלאי ושל המזון במדינת ישראל כי אנו מדינת אי.

עכשיו קיבלתם תשובה למה נציגי האופוזיציה תומכים בחוק. שאלתם את השאלה הזאת.

ברור שהשמאל יתמוך. זה חוק שמאל.

לא שייך. הם תומכים משיקולים אחרים. מה קשור לשמאל וימין?

תכנון משק זה הגדרה של שמאל.

גם את צורכי הביטחון מתכננים. גם את תקציב הביטחון מתכננים. גם את כמות המטוסים מתכננים. אנחנו לא מדינה שיכולה להמר בהרבה מאוד דברים. לא בביטחון, לא במטוסים, לא בטנקים ולא בחקלאות.

לא אמרתי שמאל בקטע של קללה.

בסוף מדינת ישראל חייבת לתכנן.

לפני חודש הייתי בסוף שבוע בצפון, משפחה, ולקח אותי ארכיאולוג מקומי לאחת מהחירבות העתיקות, לא ממאה השנים האחרונות אלא מאלפיים השנים האחרונות. יש כאלה כמה עשרות בגליל העליון, והדבר המעניין שבתקופה הרומית והביזנטית הם התפרנסו בגבעות האלה שאנו מדברים, בדיוק באזור אבן מנחם ואחרים, הם עשו את זה בתכנון סדור של האימפריה. הם הובילו את השמן. גידלו עצי זית, שמן לנמל בצור ומשם לאימפריה הרומית ואחר כך הביזנטית. כעבור מאות שנים, בתקופת הממלוכים הישובים התפזרו. לא היה להם מקור מוסדר על ידי הממלכה. הם הפכו להיות רועי צאן על בסיס מה – מה הרציונל הכלכלי – צפת גדלה מאוד לפני כ-600 שנה ובמשך 200 שנה גידלו את הצאן לטובת האוכלוסייה הגדלה של צפת. יש להיזהר מהסקת מסקנות אבל ברור שהיה פה תכנון סדור, ומדינת ישראל בסוף שנות ה-50 וה-60 תכננה, נתנה מצעי ייצור. התכנון, כפי שאמרה חברתי, כמו שכולם יודעים, הוא לא מילה גסה. הוא אבן יסוד בביטחון, בחינוך, בתחומים אחרים. כולנו מבינים את זה שלעיתים מסיבות לאומיות, לעיתים מסיבות ביטחון מזון אנו עושים זאת והשאלה היכן נכון לעשות. לצורך זה צריך תכנן סדור, צריך השקעות וצריך חקיקה ורגולציה. את זה עושים בתחומי עיסוק שלנו לאומיים שהדעת נותנת שכך יש לעבוד. השוק החופשי כמובן חשוב והחדשנות והיזמות וצריך למצוא את האיזון, והוויכוח האמיתי הוא על האיזון בזמן ומרחב בהקשרים.

החוק הזה, חוק הגליל מתכתב עם מה שאנו עוסקים כרגע, נותן קדימות – לא מוחלטת אך קדימות למי לא רק שהתיישב אלא למי שהקדיש את חייו לייצור ביצים לחלבון מהחי מהסוג הזה. יש בזה היגיון ואני שמח לשמוע שמאזנים את זה על ידי כניסת יצרנים חדשים.

זה נשמע לך סביר?

זה 50% מהתוספת. אני רוצה לומר לחברה מהרשות לתחרות – אני מגלגל עכשיו את חוק החקלאות, חוק הצהרתי שאומר מה חשיבתה של החקלאות במדינת ישראל וזה יהיה ודאי בהסכמה מקצה לקצה. יש שם רכיב שאני החלטתי להוריד כדי לא להמשיך להתווכח והוא סלע המחלוקת. פה האפשרות לא הטוטלית, לא הגורפת, של החקלאים במצבים מסוימים, בענפים מסוימים לקבל פטור מההגבלים וזה בדיוק מה שצריך, אתם לא אוהבים את זה, אני מבין את זה אז אנחנו נתעקש לחזק את החקלאות, בין בהכרזות ובין בהקצאות. אני מציע ומבקש מכם לדאוג לכך שהמשרד שאתם תחתיו יאכוף את החוק לסימון ארץ המקור ומציע שתבדקו ותהיו שותפים למהלך המאוד משמעותי של צמצום, הגבלה של פערי התיווך, משום שהחקלאי הוא הרכיב – החקלאים באופן כללי הם הרכיב החלשים יותר, המפוקחים יותר והשתוללות המחירים ודאי שלא נובעת ממה שקורה במגזר החקלאי.

אני מודה לחברי שיזם את היציבות הזו העתידית ולדוד היושב-ראש שגם מנהל את הישיבה ברוח טובה, אך גם ממשיך לשמור על עקרונות נכונים, לאומיים, חברתיים ומאפשר להגיע למצב שבו מעת לעת גם אופוזיציה וגם קואליציה יכולים להסכים או להתנגד אך לגופו של דבר בדיון סדור. תודה רבה.

בקשה, נמק את ההסתייגות. 10 דקות.

אנחנו לא נגד החקלאים. גם המשפחה שלי, סבי וסבתי עלו ממרוקו, זרקו אותם במושב – לא בצפון אומנם, אבל בעוטף עזה. גם הייתי אצלכם במושבים בתקופת המלחמה. אנחנו לא נגד החקלאים בשום צורה. החקלאים שנמצאים שם באמת הגנו בגופם על גבול הצפון, שילמו מחירים אישיים לא פשוטים. החליטו להישאר שם, למרות שנפלו עליהם טילים על בתיהם יום לילה. אנו מעריכים את זה מאוד, השאלה איך אנו מתייחסים פה לסוגיה שהיא הרבה יותר רחבה – אל"ף מתייחסים גם לחקלאים ואיך מתייחסים לחקלאות ולבעיות הנוספות שעולות מתוך זה שיש כאן שוק מתוכנן שמייצר בעיות אחרות נוספות. אי אפשר להתעלם. יש פה בעיות.

אני ממש מתפלא על חברי האופוזיציה שכל הזמן עומדים על במת הכנסת וצועקים על יוקר מחיה ועל ריכוזיות. אתם דיברתם על זה עכשיו ואז אתם באים ואומרים ססמאות. אומרים: אי אפשר להמר על חקלאות. אין בעיה. בואו נלך ונבחן את כל הבעיות שהם מעלים - על ההלוואות, כל הבעיות שהם מעלים ונראה מה הפתרונות הכי יעילים. לומר סתם ססמאות – בוא נמשיך תכנון ,שזה שיטה אנכרוניסטית שלא קשורה לשום דבר, שמייצרת יוקר מחיה – זה הרי הוכח - פיקוח מחירים מייצר את המחירים הכי יקרים שיש. זה עובדה. אי אפשר להתעלם מזה.

אם לא יהיה תכנון יהיה ריכוזיות.

לא. זה מייצר ריכוזיות. אני חקלאי חדש, אני רוצה להצטרף לשוק הביצים – לא יכול לעשות את זה.

אם אני רוצה להיות נהג מונית מה אני צריך לעשות?

גם זה בעיה. אתה צודק. זה רע מאוד. למה השוק של בעלי מוניות – למה בכל מקום בעולם אני יכול לנסוע באובר, יכול להזמין מכל אדם. הבאת דוגמה נפלאה איך הסרת הגישות האנכרוניסטיות הסוציאליסטיות ההזויות האלה רק מסייעת לתחום. אני יכול בכל מדינה בעולם להזמין אובר. גם אנשי מרוויחים יותר כסף, הם לא צריכים שיגזרו עליהם קופון כל מיני בעלי אינטרסים קטנים שמרכזים אותם. הם רק מרוויחים מזה יותר. כל אחד יכול להיכנס לשוק והצרכן נהנה משוק יותר טוב, יותר זמין ויותר זול. זה בדיוק ההוכחה. להפסיק את הססמאות ששמענו פה. אני ממש מתפלא על חבריי פה שחוץ מססמאות לא אמרו שום טענה אמיתית שמצדיק את זה. בסוף השיטה הנוכחית, מה שעושה, מייצרת את הקרטל דה פקטו, דופקת גם את החקלאים, מונעת מחקלאים חדשים להצטרף, היא פוגעת באיכות המוצר שאנו מקבלים ובסופו של דבר בעיקר מייצרת יוקר מחיה שכולנו משלמים.

רוצים לעזור לחקלאים – אין בעיה. בואו נשב פה מבוקר עד ערב. אני מזמין את הוועדה הזו לשבת מבוקר עד לילה. בוא נשב עם האוצר, ננער אותם, נמפה את כל המורכבויות, כל הבעיות של החקלאים, נכניס אפילו ללשון החוק כדי שזה לא יהיה כמו שהיושב-ראש אמר שכל שנה שנתיים יש את זה, נכניס ללשון החוק את הפתרונות בחקיקה לכל הבעיות שיש להם אבל נייצר פתרון אמיתי לבעיות שלהם בלי שאנו גוזרים על כל הציבור לשלם מכיסו את המחיר של הדברים האלה. די, מספיק עם השיטות האנכרוניסטיות האלה. לא הגיע הזמן שנתקדם? אתם ממשיכים להצדיק שיטות שהיו פה בקום המדינה? מה זה קשור קום המדינה? עם ישראל התקדם מאז. מדינת ישראל התקדמה מאז. אני לא מצליח להבין. וכל מי שהיום עומד פה ואומר: נאריך עוד – גם כשהחוק הזה יפוג יעמדו פה שוב ויסבירו למה צריך לשוב להאריך.

גם עוד שנתיים.

נכון. ההתנגדות היא לעצם הרפורמה. יש פה קבוצתה קטנה – לא נעים להגיד אבל זו האמת – יש פה קבוצה קטנה שנהנית מהסיפור הזה. שומרת את הקלפים קרוב לחזה. היא שומרת את היכולת להחליט מי ייכנס לשוק, מי לא, מי ייהנה, מי ירוויח ומי לא. זה הסיפור. אתם מגנים על קבוצה קטנה שנהנית מזה וזה עוול ומושחת ולא מוסרי ומייצר יוקר מחיה. אני לא מבין את זה.

אם אנחנו מושחתים, צריך להוציא אותו החוצה.

זה לא מה שאמרתי.

החקלאים לא מושחתים. תתבייש לך. אני שנתיים מחוץ לבית שלי.

אם אתה צועק כנראה שעל ראש הגנב בוער הכובע. לא אמרתי את זה כלפיך.

אתה טועה ומטעה. תתבייש לך.

אני לא אתבייש. תתבייש אתה. אם אתה עומד וצועק, כנראה שעל ראש הגנב בוער הכובע. יש פה קבוצה קטנה שנהנית, כן. אגיד את זה גם אם זה לא נעים לשמוע. יש פה קבוצה קטנה שנהנית, מלשמור את הדבר הזה קרוב, לא מאפשרת לחקלאים באמת להיכנס לשוק הזה. כמו שדן אילוז אמר, זה חוק שפוגע בחקלאים. זה חוק שמונע מחקלאים להתעסק בחקלאות. מה שקורה פה. אם אתה עומד וצועק, כנראה שאתה יודע למה.

הוא לא התכוון שאתה מושחת.

עליי, אוהד?

ששי, אני אוהב אותך. אבל אתה מגן על שחיתות. אתה מגן על מושחתים. זאת האמת.

אנשים במלחמה חירפו את נפשם.

לא יודע מי אתה אבל לא צריך את ההטפות שלך. אני יודע טוב מאוד – המשפחה שלי גרה בעוטף עזה. אתה לא תטיף לי מה זה לעמוד שם ולהגן בגוף שלך על מדינת ישראל. ואני הקדמתי ואמרתי שהחקלאים שעומדים בגבול הצפון הגנו בגופם על מדינת ישראל. זה לא מצדיק להעביר כזה חוק מושחת שמייצר קרטל של קבוצה קטנה של אנשים. בואו נעזור לחקלאים. אתם רוצים להיות רציניים, להפסיק לדבר בססמאות? בואו נשב, ננער את האוצר, מבין מה הבעיות שלהם, נמצא פתרון לבעיות שלהם אבל לא נאנוס את כל מדינת ישראל להחזיק את כולם בביצים מה שנקרא, לשלם את העלויות של הרפורמה הזאת – מהלך הזוי חסר כל היגיון. זה בושה וחרפה אם כנסת ישראל תעביר את החוק ההזוי, המושחת, הלא מוסרי שפוגע בכולם. גם בחקלאים, גם בבריאות, גם בהיצע, גם ביוקר המחיה. בכל הדברים זה פוגע. בכולם. פשוט בושה וחרפה.

טוב. דן.

אני רוצה תשובה מהדרג המקצועי. יש לך 10 דקות.

אני רוצה 10 דקות לשמוע תשובה.

דבר. יש לך עכשיו הסתייגויות. הוא הלך לדבר עם העמית שלך מפורום קהלת.

שאלות שהזוי לא לדון בהן. אני רוצה תשובה על שתי שאלות תשתמש בכל העשר דקות.

יש לך 10 דקות לנמק הסתייגויות.

האם בוצעה בדיקה מעמיקה של החלופות, העלויות שלהן מול העלות למשק של הדבר הזה לפני שתמכתם בהצעה הזו? אגב זה גם יכול להיות דרג מקצועי ממשרד האוצר או ממשרד המשפטים. לא חייב להיות רק אתה. והדבר השני זה איך הגעתם למספר 42? כי זה יכול להיות גם 41.

אין פה נציגות של האוצר?

הם לא יכלו להגיע כי רפרנט אשתו נכנסה היום לחדר לידה. החיים ממשיכים.

אני לא צריך את האוצר. התשובה של האוצר שכל פעם שהם מאשרים בהסכם כסף, הם מוצאים סיבה לבטל את זה.

ומה התוצאות וגם הבדיקה של למה 42.

יש שם טוטאל לוסט ביניהם.

נכון, אני חושב שצריך להיות 30 ולא 32. זה שתי השאלות שיש לי. אשמח לקבל תשובות.

אני מזכיר לכולם שאנו נמצאים פה בביטול התכנון שעד 22' לא היה פג תוקף לתכנון. גם אז לא נעשתה עבודת מטה. גם אז לא בדקו את החלופות ואת העלויות. נאמר פה מה היה, איך היה בגדול.

לא הייתה עבודת מטה בכלל על הצעת חוק ממשלתית? אתה טוען שהייתה הצעת חוק ממשלתית בלי עבודת מטה?

קודם כל מדברים על 22' ולא עכשיו. בהצעת חוק פרטית לא צריך רי"ה.

אמרת שגם אז לא הייתה. אני באמת רוצה תשובה.

דן, אתה חייב לקבל תשובה. לא ייתכן שלא נשמע תשובה לשאלה הזאת.

ההצעה הזאת היא הצעת חוק פרטית, וגם כשהוגשה, הייתה עד 2050. אחר כך בהכנה לקריאה ראשונה הייתה פה הסכמה בין מגיש ההצעה שיהיה קשוב אליי.

איך החלטתם שזה הדבר הנכון לתמך בו? אתם החלטתם בוועדת שרים - למה?

חבר הכנסת ביטן בתחילת דבריו נתן את הטיעונים. אני במהלך הדיון נתתי לא מעט דיונים. המלחמה טרפה את הקלפים. אני מסביר. החלופה, חבר הכנסת ביטן אמר – תמיכה תקציבית. גם אני לא רואה בעת הזו אחרי שתי מלחמות איך תמיכה תקציבית – אני מזכיר לכולם שמדינת ישראל, לא זוכר באיזה שנה, בשנות 100 שנה להתיישבות החקלאית- -

אבל מלחמות הובילו להפחתת רגולציות.

אז לא בדקתם חלופות.

החלופות, יש הרבה חלופות שעלו על ביטול התכנון. זה נאמר פה גם בוועדה. אנחנו רוצים שההתיישבות, אנו מכירים שהתכנון הוא עוגן התיישבותי. בטח ב-26 ישובים בצפון. נאמר פה וגם מגיש ההצעה אמר – ברגע שייתנו תמיכה מלאה, היום התמיכה היא 40%, אפילו פחות מכך. אם תהיה תמיכה מלאה בחמת הלולים- -

אנשים צריכים לשים מכספם. הם לא יכולים לקבל הלוואה מהבנק. תחשבו על זה. לא מבינים את זה.

הטיעון שחבר הכנסת ביטן אמר בתחילת דבריו לא סתם אמר את זה.

אני מבין למה אתה לא רוצה לענות. לא בדקתם חלופות. לא בדקתם את העלות של כל חלופה, מה עדיף מבחינת המשק. לא עשיתם א הבדיקה הזו. לא אתם ולא משרד האוצר. אין דבר כזה. אין דבר שמראה לנו- -

זו הצעת חוק פרטית.

אתם אומרים שאתם תומכים בהצעת החוק. אני מצפה שמשרד ממשלתי רציני לפני שמביע תמיכה בחוק יגיד שזה עדיף על פני תקנות אחרות.

איך אני כחבר כנסת יכול לדעת שהסיבה לתמיכה היא לא כי אבי דיכטר אוהב את ששון גואטה? או יש דברים מקצועיים אמיתיים?

הסמנכ"ל אמר שמה שאמרתי בתחילת הדיון זה הנימוקים שלו.

התייחסתי במהלך הדיון לטיעונים נוספים.

השאלה מה זה חלופה.

יש תכלית לחוק הזה שכולנו מסכימים לו שזה תמיכה בחקלאות, תמיכה בצפון אך אני לא יודע שבאמת זו הדרך הכי טובה והכי פחות פוגעת בזכויות של חקלאים חדשים שרוצים להיכנס לשוק הזה שיכולה להתקבל. לא יודע את זה כרגע. להפך.

עכשיו ועדת שרים כל הצעת חוק פרטית שקשורה לשר התקשורת בודקת חלופות?

אולי לא אהיה פופולרי לומר את זה בקואליציה, אבל הייתי מאוד שמח שוועדת שרים לענייני חקיקה פחות תאשר חוקים גרועים ויותר תתמקד.

מאשרים הכול היום.

זה לא מצב טוב. יכול להיות שחבריי לקואליציה לא יאהבו שאני אומר זאת כי יש תפיסה, שמה שצריך זה כמה חקיקה העברתי. לא. אני רוצה להעביר חקיקה טובה וחקיקה גרועה לא להעביר.

השאלה מי קובע מה זה גרוע ומה זה טוב.

אם פוליטית זה ההיגיון, זה מצב לא טוב.

שתי דקות הפסקה רק עם חברי הכנסת.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:31 ונתחדשה בשעה 10:33.)

אני מחדש את הישיבה.

הישיבה הבאה מחר ב-10 בבוקר הצבעות. נלך ישר להצבעות אבל ננסה להגיע לפשרה. יש לנו זמן להגיע לפשרה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:32.