פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



44
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
08/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום ראשון, י"ב בסיוון התשפ"ה (08 ביוני 2025), שעה 10:30

סיור בעיר רמלה

חברי הוועדה: אריאל קלנר – היו"ר

לימור סון הר מלך

רפ"ק אסף בג'איו - ראש חוליית מניעה והסברה במדור נוער, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אשר דוד - קצין אח"מ, תחנת רמלה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

חגי ברוש - מנהל תחום בכיר טיפול ושיקום, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

דנה לביא - מנהלת לשכה של ד"ר פאולה רושקה, משרד הבריאות

ד"ר אהרון שבי - מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מיכאל וידל - ראש עיריית רמלה

מאור מאיר אשש - ממלא מקום ראש עיריית רמלה

סלמון שלומי פנטה - סגן ראש עיריית רמלה

אברהם דז'ורייב - סגן ראש עיריית רמלה

דוד אבו - עוזר בכיר לראש עיריית רמלה

שמואל בן מרדכי - חבר מועצת העיר רמלה

דלית גטניו - מנהלת המרכז לטיפול ומניעת התמכרויות לבני נוער ומבוגרים ושיקום האסיר, עיריית רמלה

דורון לנדאו - עובד סוציאלי, המרכז לטיפול ומניעת התמכרויות לבני נוער ומבוגרים ושיקום האסיר, עיריית רמלה

אורנית פרידמן - עובדת סוציאלית, המרכז לטיפול ומניעת התמכרויות לבני נוער ומבוגרים ושיקום האסיר, עיריית רמלה

מילן יעקוב - מזכירת המרכז לטיפול ומניעת התמכרויות לבני נוער ומבוגרים ושיקום האסיר, עיריית רמלה

יעקב שמשון - מתנדב, המרכז לטיפול ומניעת התמכרויות לבני נוער ומבוגרים ושיקום האסיר, עיריית רמלה

גולן ג'מבר - מנהל אגף דוברות והסברה, עיריית רמלה

אייל קהלני - מנהל אגף הרווחה והשירותים החברתיים, עיריית רמלה

גלית כהן - מנהלת אגף ביטחון קהילתי, עיריית רמלה

ענת אנגלשטיין - חברה בוועדת סמים, עיריית רמלה

שמעון מלכה - דובר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, הכנסת

אלירן ברוך - יועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת אריאל קלנר

בת שבע פנחסוב

יונית חגואל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור בעיר רמלה

(התכנסות וסקירה של ראש עיריית רמלה)

בוקר טוב לכולם. תודה לכולם שהגעתם. תודה לראש העיר שמארח אותנו, חברי הטוב, מיכאל וידל. ראש עיר שמתמודד עם הנושאים החברתיים האלה שאנחנו כוועדה רואים אותם. זה נושא הוועדה – המאבק בשימוש בסמים ואלכוהול. נגע שאנחנו מתמודדים איתו בחברה הישראלית. אנחנו גם ערב החופש הגדול וגם לדברים האלה יש השפעות. תודה לכל גורמי המקצוע.

אני שוב אזכיר שכל אחד שידבר ונרצה לשמוע את כולם – יגיד את שמו לפרוטוקול. שם ותפקיד. אני מעביר לך עכשיו, אדוני ראש העיר שייתן לנו סקירה על המצב ועל העיר בכלל שנדע לאן הגענו ואיפה אנחנו נמצאים ומה האתגרים שלך כראש עיר בעיריית רמלה. בבקשה.

לפני שאני אתחיל אני רוצה ברשותך לעשות סבב היכרות. דלית, נתחיל איתך. בבקשה. שם, שם משפחה ותפקיד.

אני דלית גטניו מנהלת יחידת התמכרויות ושיקום האסיר ברמלה.

אייל קהלני. מנהל אגף הרווחה והשירותים החברתיים.

שמעון מלכה, דוברות הכנסת.

גלית כהן, מנהלת אגף ביטחון קהילתי.

שמואל בן מרדכי, חבר מועצה.

ענת אנגלשטיין, חברה בוועדת סמים בעיריית רמלה.

מאיר אשש. ממלא מקום ראש העיר ומחזיק תיק רווחה.

שלומי פנטה, סגן ראש העיר ויושב-ראש ועדה לענייני סמים.

מיכאל וידל, ראש העיר.

אלירן ברוך, ‏רל״ש ויועץ פוליטי לחבר הכנסת אריאל קלנר.

דוד אבו, עוזר ראש העיר.

בת שבע פנחסוב, מנהלת הוועדה.

שלום לכולם. אסף בג'איו, ראש חוליית מניעה והסברה, מדור נוער, משטרת ישראל.

חגי ברוש, ראש תחום בכיר לטיפול ושיקום, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי.

פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות.

דנה לביא, מנהלת הלשכה של ד"ר רושקה, מרכזת נושא פטורים במשרד הבריאות.

ד"ר שבי, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה.

אשר דוד, קצין אח"מ בתחנת רמלה. אחראי על החקירות והמודיעין. כבר ארבע שנים בתפקיד. מי

ברוכים הבאים לוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול ברשות חברי, חבר הכנסת אריאל קלנר. כבוד גדול לנו לארח פה ועדות. הוועדה הקודמת הייתה הוועדה לביטחון לאומי. הם ערכו פה דיון רשמי ואני רואה את הנציגות ואת הנציגים של הוועדה. דרך אגב האולם הזה מארח פעמים רבות ועדות. לפני שבועיים היו פה 13 ראשי ערים. הוועדה המחוזית ביקשה ממני את האולם והם ערכו פה דיון רחב על נושא של חלוקת גבולות.

אנחנו עושים את זה תמיד כי רמלה היא עיר מחוז ובעזרת השם נהפוך אותה לעיר לאומית. עיר מחוז זה אומר שכל הדיונים של משרד הפנים הם בקריית הממשלה ברחוב הרצל 102. הרבה פעמים שוכרים או מבקשים את האולם הזה כדי לערוך פה את הדיונים הרשמיים שלהם.

לפני שנתחיל בישיבה אני רוצה לגנות בחריפות רבה מאוד את שריפת בית הכנסת של הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק יוסף. שמענו בבוקר ששרפו את בית הכנסת. יש צילומים שבעזרתם, בעזרת השם, המשטרה תתפוס את החלאות האלה. דבר חמור מאוד לאין ערוך. אנחנו מגנים כל פעילות אלימה – גם נגד בית המשפט העליון אבל פה זה משהו שחצה קווים אדומים. תמיד בתי כנסת ובתי דת היו מחוץ לדבר הזה. זה דבר חמור מאוד.

אני מגנה בשאט נפש ואני מקווה שימצאו את האחראים לאירוע. כמו כל אירוע אלימות – אני מגנה אותו. אנחנו נמצאים בתקופה שמהרגע שהיועצת המשפטית לממשלה אמרה שאין מחאה אפקטיבית ללא הפרת הסדר הציבורי – אנרכיה הייתה רק שאלה של זמן, עד שהאנרכיה שתגלגל והיא תגלגל לכל כיוון.

החוק צריך לחול על כולם, כולם כולל כולם. לא צד אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה והצד השני – עליו נאכפים חוקים בצורה מחמירה. יש למצות את הדין. במדינה יהודית – שבתי כנסת יחוללו ויפגעו ולא משנה מה הסיבה – זה דבר חמור שכל יהודי וכל מי שיש לו לב יהודי פועם צריך לגנות בשאט נפש.

בשם סגניי והנהלת העיר אני שולח את אהבתנו לרב יצחק יוסף. אני קורא למפכ"ל לעשות הכול כדי לתפוס את החלאות האלה. תודה רבה.

בוקר טוב, אני לא מוותר לכל מי שמגיע שישמע קצת על העיר המדהימה שלנו. יש סטיגמה. הסטיגמה נועדה לניפוץ. במקרים רבים אני מקבל עשרות ואולי מאות טלפונים – אתמול קרה כך, אתמול קרה כך. אני אומר להם שזה לא ברמלה. אני לא רוצה להגיד את שמות הערים הסמוכות אלינו. אני לא רוצה לדבר סרה על אף אחד.

יש סטיגמה של ערים מחוברות וסטיגמה על דברים קשים בעיר שלנו. אני לא אומר שאנחנו שוויץ אבל מאידך גיסא לא כל מה שמדברים נכון. אם אתה זוכרים את אירועי שומר חומות – מהערים המעורבות היחידה שלא הייתה חלק מהעניין ולא הייתה בטלוויזיה בכלל היא רמלה.

רק ביומיים הראשונים כשגיליתי שנכנסים לפה אוטובוסים ממזרח ירושלים ומיפו – עצרנו את זה והכל נעצר, ברוך השם. לא היה כלום. היחסים המיוחדים שיש בין הערבים ליהודים ברמלה הם שם דבר אולי בעולם כולו. אנחנו עושים הכול לשמר את זה וחשוב לי שתדעו את זה.

נדבר על רמלה. רמלה נוסדה בשנת 713 לספירה. אחת הערים הוותיקות במדינה. פרט ללוד, רמלה היא הוותיקה ביותר. מהיום הראשון יש ברמלה גם נוצרים, גם מוסלמים, גם יהודים, גם קראים, גם שומרונים. עיר רב-תרבותית בכל מובן המילה. תיכף נשמע על העולים. אנחנו קולטי העלייה מספר אחת במדינה מבחינת אחוזים. אנחנו עיר קטנה לעומת תל אביב.

אנחנו צועדים בצעדי ענק לכיוון 100,000 תושבים. אנחנו ב-95,000 תושבים. לדעתי, אנחנו תוך כמה חודשים נעבור את 100,000. אנחנו בונים שכונות חדשות – נאות פרס ונאות שמיר. כרגע יצאנו במכרז לשכונת האצטדיון, שוק יום ד' ושכונה נוספת.

גם הבקו"ם עובר לרמלה, השלישות, אכ"א, מפקדת זרוע היבשה ופיקוד העורף כמובן – הבסיס הגדול ביותר של צה"ל. בונים אותו כבר. שיכון ובינוי זכו במכרז אולי הגדול ביותר בעשור האחרון – 20 מיליארד שקל. הם בונים כבר חצי שנה ברצף. בינואר 2027 כל חייל במדינת ישראל מקריית שמונה עד אילת יתגייס ברמלה. לא יהיה יותר תל השומר וכל הסניפים בשאר המקומות בארץ.

התפלגות גילים – רמלה היא אחת הערים הצעירות בארץ. 19-0 – 34% מהתושבים. אם ניקח את תלמידי החינוך – 18-3 – 25%. כל אדם רביעי שאתם פוגשים ברחוב הוא תלמיד בית ספר. עד גיל 39 – 62% מהתושבים. עיר צעירה. בשכונת נאות שמיר ממוצע הגילים הוא 33, 34. השכונה הכי צעירה במדינה עם ממוצע של ארבעה ילדים במשפחה. 20,000 תושבים בשכונה של 4,000, 3,850 יחידות דיור.

ההתפלגות שלנו – 78% יהודים, 22% ערבים שכוללים 6% נוצרים, 16% מוסלמים. אתרי תיירות מהמפורסמים במדינה. אולי פרט לירושלים – אף עיר לא מתקרבת אלינו. המגדל הלבן – מגדל בן 704 שנה. עבר שדרוג ושיפוץ לפני כשנה. המסגד הגדול – המסגד היחיד במזרח התיכון לפחות שהיה פעם קתדרלה.

בריכת הקשתות – האתר ההיסטורי. אתם הולכים לשם שמעתי. יורדים 50 מדרגות מתחת לאדמה ועולים על סירות. חסמב"ה ונערי ההפקר משנת 1971 – אפשר להיכנס ליוטיוב ולראות את כל הסרט.

המנזר הפרנציסקני – יש חדר שנפוליאון בונפרטה היה בו ב-1 במרס 1799. עד היום הוא שמור. יש דברים רבים מיוחדים במנזר הזה. רחוב ביאליק 3.

בית העלמין הבריטי שנמצא בחלק הצפוני של העיר. בית העלמין מנוהל על ידי מנכ"לית מבית המלוכה הבריטית. בנובמבר כל שנה יש טקס. הקצין הבריטי המפורסם ביותר, הארי פוטר, קבור פה. העיתון ידיעות אחרונות עשו כתבה גדולה כשהם גילו את זה.

בית הכנסת הקראי הגדול ביותר. בית הדין העליון של הקהילה הקראית בעולם נמצא פה ברמלה ברחוב קלאוזנר. מוזיאון המשאיות – מוזיאון של משאיות משנת 1930. כל מלחמות ישראל. סיפורים יפים. מומלץ להגיע לשם.

שוק רמלה – בין השווקים המפורסמים בארץ. שוק מדהים שבימי רביעי, חמישי ושישי מגיעים מעל 100,000 איש. 90% מהם לא תושבי רמלה. באים גם מירושלים. אני מסתובב בשוק ושואל אותם – יש לכם שוק מחנה יהודה. אומרים יש מחנה יהודה אבל אין שם את הכול ולא זול כמו פה. פה הכי זול ויש הכול. אין מוצר שתעלו על דל שפתיכם שאין אותו בשוק ברמלה.

מעיר מחוז לעיר לאומית. רמלה בחוק היא מחוז. כל משרדי הממשלה נמצאים. כל תושבי מודיעין, יהוד, אור יהודה ולוד וכל התושבים באזור שצריכים את רשות המיסים, את משרד הפנים, את משרד ההגירה או את משרד הבריאות – הכול ברמלה על פי חוק. עכשיו אנחנו עושים מאמץ גדול – זה באג'נדה שלי מהיום הראשון שנבחרתי להפוך אותה לעיר לאומית. אופק רחב זה רק אחד מהדברים.

בונים את הבקו"ם, את השלישות, את הג"א ואת מז"י. התוכנית כוללת 400,000 מטר משרדים צפונית לקריית האומנים עד אחיסמך. קיבלנו 1,400 דונם מגזר בנוסף ל-1,000 דונם שהיה לנו. כ-2,500 דונם של בסיס ענק של 10,000 חיילים כשהקריה שהיא מקום בארץ מכילה 9,000. בסיס פתוח. יגיעו לפה 5,000 הורים לגייס את ילדיהם בכל בוקר, חמש פעמים בשבוע. זה מנוע צמיחה אדיר לעיר שלנו שהם יסתובבו בהרצל ובשוק ובעזריאלי ובמקומות נוספים.

טרמינל שש זה פרויקט הדגל שלנו. נשים סרטון של דקה ברשותכם.

(הקרנת סרטון)

מדובר ב-3,000 דונם. 50% רמלה, 40% גזר ו-10% חבל מודיעין. אנחנו ביחד שלושת ראשי הרשויות. יש מנהלת. השיווק למכירת הקרקעות יתחיל באוגוסט. טרמינל שש – כי זה על כביש שש והוא שש, גג שבע, שמונה דקות מהטרמינל בנמל התעופה. זו בשורה ענקית. אני מסתכל על החברים ועל השוטר – אז גם תחנת משטרה תהיה שם בעזרת השם. חשוב מאוד שהכחול יהיה במרחק קרוב.

הקריה הרפואית – עשינו תב"ע של קריה רפואית. הנשיא היה פה לפני שנתיים בהנחת אבן פינה. 50,000 מטר מרובע, שלוש קומות מתחת לאדמה ושלוש מעל. מנחת מסוקים למעלה. בנק הדם של המדינה עבר מתל השומר לרמלה. עכשיו התחילו בנייה של עוד 50,000 מטר. כל ההנהלה של מגן דוד אדום עוברת לפה עם הדירקטוריון מרחוב יגאל אלון וההדרכה. זה נבנה בסוף רחוב הרצל.

אנחנו במשא ומתן עם המנכ"לים של קופות החולים מכבי, כללית ולאומית לעבור לפה. הארנונה משתלמת להם מאשר מרכז תל אביב וגם המיקום האסטרטגי שלנו על כביש שש, 431, 40, ו-44. אין אח ורע למיקום האסטרטגי של העיר שלנו ביחס לכל הערים בארץ. כולם מתעניינים ואנחנו בתוך זה.

המטרו והקו החום – קיבלנו ארבע תחנות מטרו. התכנון הסתיים. אני רוצה להגיד שמי אומר שזה יקרה עוד 100 שנה – מונה מנכ"ל מטרו לפני שבועיים. השרה מירי רגב מינתה את יושב-ראש המטרו, עוזי יצחקי. היינו בפגישה אצל המנכ"ל, איתמר בן מאיר לפני שבועיים. אנחנו בין 24 הרשויות הראשונות שהמטרו יעבור אצלן. בסוף השנה תתחלנה החפירות מפתח תקווה לכיוון שלנו. למה פתח תקווה? כי הדיפו הגדול יהיה בפתח תקווה. מתחילים חפירות וזה מתקדם.

זה תוקצב ב-150 מיליארד שקל למשך עשור. בחלוקה שווה. הולכים על מטרו בישראל. הגיע הזמן. זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות. לנו יהיו ארבע תחנות מטרו. אחת מהן תהיה מרכזית – מעבר בין קווים בגלל המיקום שלנו שהוא במרכז.

התחדשות עירונית – אנחנו עושים פה התחדשות גדולה מאוד. הורסים 4,000 או 5,000 יחידות דיור ונבנה 23,000 יחידות דיור. כל מרכז העיר שהוא ישן מאוד, בן 60 ו-70 שנה – בסוף זה הסבתות שלנו והדודים שלנו שעלו בשנות החמישים ממרוקו, מתוניס ומעיראק והם חיים בבניינים סדוקים ללא ממ"דים, ללא חניות וללא כלום.

אנחנו מחדשים את הכול וזה מתקדם. ישנן בסך הכול 19 תוכניות. תשע מאושרות - חמש ותמ"ל וארבע ועדה מחוזית. תוכנית אחת – בן גוריון – בין הגדולות ביותר מתחילים הריסות. חתמתי על היתר להריסה בספטמבר הקרוב כי צריך להודיע 90 יום מראש לתושבים. הם מבצעים את הדברים וזה מתקדם מאוד, בעזרת השם.

היכל בתי המשפט – סגרנו מול מנכ"ל בתי המשפט ועם האוצר והתוכנית עברה בוועדה המחוזית. כל בתי המשפט השלום מכל האזור – מראשון לציון, מפתח תקווה, מבת ים עוברים לרמלה. אנחנו עיר מחוז – זה לא שמישהו עושה טובה. זה יהיה פה. יש כרגע 2,400 מטר מרובע של בית המשפט השלום שזה די גדול שיהפוך להיכל בתי המשפט. כ-100 היכלים שיהיו במבנה מדהים.

כמובן גם קריית הממשלה תעבור לפה – איפה שאנחנו שיושבים כרגע. הבניין בן 25 קומות יהיה קריית הממשלה שתעבור מרחוב הרצל. אנחנו בונים ביחד עם האוצר ב-DOT. כל עיריית רמלה תעבור ליד הלשכה שלי היום. זה היכל בתי המשפט. בין 78 ל-100 היכלים. שלוש קומות בצד יהיו משרדים ותעסוקה.

אלו הדברים. זה בקטן. רמלה עוברת התפתחות אדירה שלא מאפיינת אף עיר בעשור האחרון. מהפכה גדולה מאוד בכל הפרמטרים. מישהו מעלה על דעתו שאלה – איך אתם בחינוך? בחינוך אנחנו ב-80% זכאות לבגרות. עושים עבודה גדולה מאוד לעלות בבגרויות המשמעותיות. אנחנו עושים עבודה גדולה בתחום שתיכף נדבר עליו.

אולי יגיד יושב-ראש הוועדה שלנו, שלומי פנטה, סגן ראש העיר כמה מילים לפני שחבר הכנסת ייקח פיקוד. כבוד גדול שהדיון יהיה פה. אנחנו לרשותכם. אייל, אתה תמשיך עם המצגת?

דלית ואני נציג.

הוא ראש אגף הרווחה.

אתן הקדמה. יש לנו יחידה, מרכז לטיפול בנפגעי התמכרויות פה כבר למעלה 30 שנה שפועל תחת רישוי של משרד הרווחה שמתחדש אחת לשנתיים ועומד בקריטריונים כפי שהמשרד מכתיב לנו.

האתרים הגדולים שלנו לצד שאנחנו עיר רב-תרבותית ומעורבת – אנחנו נותנים שירות לכולם. כולם כולל כולם כי יש לא רק יהודים וערבים אלא יש פה קליטת עלייה, יש פה דוברי שפות שונות. אנחנו מתמודדים עם אתגרים של טיפול בין היתר אתגרים שלנו בקושי באיתור עובדים סוציאליים וגיוס ליחידה אבל זו בעיה ברמה ארצית. אני אבקש לתת את הנתונים של היחידה שכרגע אנחנו מטפלים. בבקשה, דלית.

(הצגת מצגת)

צוות המרכז כולל עובדים סוציאליים שאנחנו מחויבים על פי תקנון עבודה סוציאלית לעבור התמחות במרכז דימול, ועובדי סמ"ח מקצועי כאשר יש לנו מדריך שהוא מכור נקי מעל 27 שנים. הרעיון הוא שיהיו שיתופי פעולה רבים בין המרכזים השונים שנפגשים עם האוכלוסייה שלנו – בית משפט קהילתי, שיקום האסיר, בריאות הנפש - - -

כמה מטופלים יש לכם?

זה השקף הקרוב. אלה תהליכי העבודה. ניסיתי לתת תמונה של השנים האחרונות. בשנת 2023 ראינו 145 מטופלים כשהם באים ויציבים. חלקם יציבים יותר, חלקם באים, מתחילים תהליך טיפולי ועוזבים באמצע. בשנת 2024 יש עלייה במספר המטופלים – 170 מטופלים וב-2025, השנה, יש מספר מועט של מטופלים בגין עובדת וחצי. יש לי היום עשרה עובדים, מתוכם שמונה עובדים סוציאליים ויש לי משרה וחצי מאוישת.

יכול להיות שבתוך 170 המטופלים נמצאים 145?

בוודאי.

זה שמספר המטופלים עולה, מה זה אומר? שפונים יותר או שיש הרבה ואין לנו זמן ואפשרות לטפל בהם. זה חשוב - - -

כמה אנשי צוות יש לך פר מטופל?

היום יש לי עובדת אחת במשרה מלאה שהיא עובדת ללא הפסקה ועוד חצי משרה של עובד שחצי מהזמן שלו בשנתיים האחרונות הוא במילואים.

יש לכם תקנים?

יש תקנים. אני יכולה אפילו להגיד שקיבלתי עוד תקנים. הם לא מאוישים.

כי לא מגישים מועמדות?

נכון.

אז נוציא עוד פעם מכרזים. אני אאשר את זה.

אנחנו עושים. אני כל הזמן מפיצה. מה שאנחנו רואים פה שמספר האנשים עלה לאורך השנים כשיש לנו עובדת קבועה ויציבה, של ריכוז נשים – אנחנו רואים את העלייה ואת הצמיחה. פה אנחנו רואים ששמונה נשים הן בנוסף ל-20 שהיו שנה קודם אבל בעצם הן חלק הקבוצה שאנחנו עובדים איתה.

דגש אחד. תשימו לב שבחברה הערבית האחוז של צורכי שירות הוא הרבה יותר נמוך מהאחוז שלהם באוכלוסייה בכל שירותי הרווחה. זה ידוע. יש ניכור. הם לא באים וצורכים את השירותים. לעומת זאת, יוצאי אתיופיה – האחוז הוא כמעט כפול מהחלק שלהם - - -

הם יותר באים ויותר מתעניינים. למרות שאני רואה משהו שמפתיע אותי. ב-2023 וב-2024 יש 13, 14 וב-2025 אפס מהקהילה. איפה 14? כולם סיימו את הטיפול? למה יש אפס ב-2025?

כי הם ממשיכים את הטיפול אבל הם לא חדשים. פה ניסינו לתת את החדשים יותר.

אתם שמתם דגש על עולים מאתיופיה ומה עם עולים ממקומות אחרים?

יש לנו בודדים. שניים, שלושה מחבר העמים וזהו. הרוב זה או יהודים או ערבים שזה האוכלוסייה יותר מובהקת. יש לנו מאתיופיה ומחבר העמים – שניים.

וגם כי שם יש בעיה בקהילה. לא בכדי אמרתי שיוצאי אתיופיה – המספר שלהם כפול מהאחוז שלהם והיחס שלהם באוכלוסייה. גם במגזר הערבי. יש שם בעיה אבל צורכים פחות שירותים. בחרנו להדגיש את שתי - - -

אם אני מסכם כך – העולים מאתיופיה נותנים אמון במערכת או משתפים והולכים. לגבי הערבים – בדיוק הפוך. יש ניכור. ולגבי שאר העולים – איפה הם נמצאים במקום הזה? יותר בכיוון של ניכור או ביותר בכיוון - - -

אם היה לי עובד רוסי - - -

היו פה המון עולים דרום אמריקאיים - - -

איפה הבעיה מתנקזת? אין מענה בשפה הראויה הטיפולית. גם כשניסינו לתת מתורגמנים – זה מאוד קשה. זה עניין כספי. אין לי כסף לממן טיפול פרטני. אי אפשר לתת סימולטני – שיש עוד בן אדם בתוך החדר. זה לא עובד. גם עם האוכלוסייה הרוסית זה ככה וגם עם האוכלוסייה הדרום אמריקאית. אין לנו מענים. ניסינו לתת. לא הצלחנו.

דווקא לגבי האוכלוסייה הרוסית אני מניח שאפשר בקלות למצוא אנשים שיודעים גם עברית ורוסית.

אלינו לא הגיעו. נהפוך הוא, יש לי מדריך שהוא דובר השפה הרוסית, כך שאני יכולה להיעזר בו. אנחנו מנסים וניסינו לגייס אותם. אפילו בעמותת אפשר בזמנו – השתמשו בשירותים שלהם וזה לא החזיק. כל עוד זה יוצא מאזור רמלה זה לא שורד את הטיפול. הם מחפשים מאוד את הקרבה והנוחות בעיר.

רצית שאלה? רק תגיד שמך לפרוטוקול כפי שביקש חבר הכנסת.

ד"ר אהרון שבי, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה שאמון על היחידה כאן ברמלה בין השאר. אני אציין שבעיקרו של דבר האוכלוסייה ברמלה שזקוקה לזה קיימת. ברגע שהרשות תתגבר על החלק של איתור עובדים במובן הזה, גם איתור עובדים מהחברה הערבית יכול בעצם להקפיץ את המספרים למספרים של 2023 ו-2024. בסופו של דבר היחידה ברמלה היא יחידה בעלת עשייה משמעותית בתחום הזה.

אציין שכל היחידות בארץ נותנות מענה גם לאוכלוסייה ביישובים אחרים. זה בעיקרו של דבר – המשימה כעת היא איתור אוכלוסייה במובן הזה של הרשות כי יש כאן יסודות מצוינים להמשיך ולטפל.

אני יכולה להוסיף - - -

מבחינת העובדים הסוציאליים שמגיעים אליכם, שאתם מגייסים אותם – הם צריכים הכשרה מיוחדת. תוכל לפרט?

אני אוכל לפרט ואני אומר שבעיקרו של דבר לא אנחנו מגייסים אלא הרשות המקומית מגייסת. נושא של ההתמכרויות פועל לאור חוק הפיקוח על המוסדות לטיפול במשתמשים בסמים והוא מחייב שעד סוף שנה ראשונה שהעובד נמצא הוא משתלב בהכשרה ייעודית. זה על פי חוק. עובד שלא עושה את זה יכול לא יישאר בתוך המערכת בהקשר הזה שלנו. יש כאן גם יסודות משמעותיים להכשרה העובדים. דלית ציינה את זה בהקשר של עבודה סוציאלית.

יש כאן בעיה רוחבית של משרד הרווחה בכל מה שנוגע לעובדים סוציאליים. אנחנו פתחנו את האופציה לקליטת קרימינולוגים קליניים שאפשר לבדוק את זה כחלופה לעובדים סוציאליים. זה קיים. המשרד משקיע לא מעט בעיבוי.

מעניין אותי לדעת לגבי המשטרה, אולי חברנו הקצין, אשר, ייתן לנו – מבחינת המידע שיש לכם על היקפי הסמים לעומת היקפי המטופלים שמגיעים לפה – זה מתכנס מבחינת המספרים? מבחינת המספרים שיש לכם על מכורים, אנשים שעשו עבירות סמים כאלה ואחרות. אני מניח שאתם מתעסקים יותר בסחר ופחות מתעסקים בקצה, במכור, במשתמש. עדיין אני מניח שאתם יכולים לדעת גם בסחר.

אני לא יכול לכמת לך את זה במספרים. להגיד לך בדיוק המספרים. זה לא משהו שמתכנס לאותו דבר כרגע. אני לא יודע את מספר המכורים שנמצאים בעיר, אם זו הכוונה. לגבי הסחר הסמים – בסוף הסחר בסמים בעיר רמלה בסוג של מגמת ירידה. אנשים בוחרים להתעסק בדברים אחרים. אנחנו מזהים את כמות התיקים שהיא הולכת ויורדת במיוחד אם זו עבירה מסוג חשיפה שאנחנו אמורים רק לחשוף אותה. אנשים לא באים להתלונן על סחר בסמים. המגמה היא מגמת ירידה.

אני רוצה להוסיף משהו בעניין הזה.

כי השימוש הפך לחוקי.

הוא לא הפך לחוקי.

הסחר עדיין לא חוקי.

יש לגבי קנאביס מדרג ענישה אבל זה לא חוקי. כאשר אתה פעם, פעמיים, פעם שלישית - - -

לגבי הסחר – אתה אומר שהוא בירידה. יש אפיקי פשע אחרים שהם בעלייה? אנשים עוברים להימורים?

לא להימורים אלא לאלימות, חשבוניות פיקטיביות - - -

חשבוניות פיקטיביות הן מכת מדינה היום.

אתה רואה מה קורה בחוץ. אין לזה פתרון באמת.

אני רוצה להתייחס לאוכלוסייה. גם אם המשטרה תופסת היא לא בהכרח ישר פותחת תיק. בהרבה מאוד פעמים זה עובר לשירות מבחן. שירות מבחן מפנה לנו לא מעט מהמטופלים שאו שעומדים לפתוח להם תיק או שהם בתהליכים של פתיחת תיק והם מגיעים אלינו. אחוז הסחר הוא לא גבוה. יש מכורים בקרבם שאנחנו צריכים לתת מענה.

היום, אני חייבת להגיד, אני עוצרת ואני לא נותנת אלא אם כן יש לי מענה כספי ואני בודקת ברשויות הקרובות לי כמו באר יעקב, כמו ראשון או לוד כדי לתת מענה. לצערי, גם שם הם לא יכולים לתת היום מענה. גם כי הם בעומסים וגם כי אין כוח אדם. אז זה חוזר לפתחם של שירות מבחן.

רציתי לשאול משהו אם אפשר. משרד הבריאות – אין לו כאן מרכז לטיפול תרופתי ממושך עבור האנשים שמכורים לאופיאטים, אופיואידים, תרופת מרשם וכולי. השאלה אם באוכלוסייה כאן יש אנשים מזריקים, אנשים שעדיין על הרואין, אנשים שעדיין על תרופות מרשם כי אנחנו עכשיו בשלבי פרסום מכרז לפתיחת מרכזים כאלה בכל הארץ. אני שואלת את עצמי אם היה כדאי שיהיה מרכז כזה פה?

קודם כול, כן. תמיד. מה שאנחנו מזהים היום זה שיש פחות ופחות הרואין אבל יותר ויותר כדורי מרשם. אנחנו אחד המרכזים הבודדים בארץ שמחזיקים גם נרקולוגית שהיא רופאה מומחית בהתמכרויות. במקרה שלנו גם בבריאות הנפש. אנחנו נותנים את המענה הזה אצלנו. העלות היא מתקציבים שמתקצב אותנו משרד הרווחה. אנחנו ממנים בהתאם ליכולות הכספיות. לא נעניתי מעולם בתשובה שלילית כאשר הייתי צריכה.

אחת לחודש היא מגיעה למשך שלוש שעות ואנחנו עושים את אונליין כדי לראות מי שמכור לאופיאטים – מה האפשרויות האחרות ואיך להקל כי לא כולם רוצים לצאת לגמילה ולעבור הליך מסודר שאנחנו ממליצים עליו מאוד.

מבחינתנו זה כמו רחם. תחזרו לרחם שלושה שבועות ותתחילו תהליך חדש. כאשר אתה בתוך הבית ועובר חוויה פיזית נוקשה של הקריזים ואתה צריך להיות קשוב לבית, סובלני לילדים, לאישה או לאימא – זה לא עובד טוב. זה בדרך כלל מייצר חזרה לשימוש ולכן אנחנו מעודדים אותם מאוד לצאת. לא תמיד זה עובד והרופאה נותנת לנו מענה טוב בעניין הזה.

אפשר להתייחס?

בוודאי.

חגי ברוש, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אני מכיר את המסגרת של דלית. מסגרת מקצועית, מצוינת ועושה עבודה. אני מצטער שהם מתקשים לאתר עובדים. זו בעיה שד"ר שבי יכול לספר לך שזה בכל הארץ.

יש תוכנית שמקדמים? נותנים לאנשים להפוך להיות עובדים סוציאליים? יש מחסור אדיר.

המשרד עובד עם משרד האוצר ומערכות נוספות כדי לפתור את העניין הזה מכמה כיוונים. יש כאן עבודה רוחבית. נכון לעכשיו גם, אפרופו משאבים והסכמי שכר חדשים שהוצבו לפני ימים בודדים – כול זה אמור להניע קצת יותר טוב את העניין. זה משהו שנעשה. יש אוכלוסייה שמתקבלת. צריך לעשות עוד מאמץ שיווקי מבחינת הרשות לקלוט את האוכלוסייה הזו.

זה דבר שאנחנו רואים אותו בכל הרשויות?

משרד הרווחה הוא מערכת גדולה עם טיפול בילדים ואוכלוסייה מבוגרת – זה קיים. יש סגירת פערים. המצב כאן הוא קצת ייחודי במובן הזה כי בפרק זמן מסוים הייתה עזיבה אבל אני מאמין שהעיר תתגבר.

אני חושב שפרסום, שיווק וסיוע של הפיקוח באיתור עובדים – עכשיו מסתיים גל נוסף של אוכלוסייה שמסיימת את לימודיה. יש אפשרות שאנחנו נותנים לסטודנטים שנה ג' לנסות לתת המענה. המון ניסיון ליצירתיות בעניין הזה. אני מאמין שרמלה תתגבר על זה.

אפשר רק לסיים. קטעו אותי. אני רוצה להגיד כמה דברים. אני אדבר בקצרה ואתן לכבוד סגן ראש העיר לשאת את הדברים שלו. הרשות גם במבנה החדש שלה כרשות לביטחון קהילתי היא רשות מתכללת. בסופו של דבר אנחנו עוסקים פה ברצף של התמכרויות. דלית היא חלק מרכזי וחשוב מתוך הטיפול במכור אבל הכול מתחיל במניעה, באיתור, בטיפול ובשיקום שזה פונקציה מאוד משמעותית. זה בהתייחסות גם לאוכלוסיות אחרות כמו אסירים משוחררים.

כמו שדיברה פה ד"ר רושקה, יש לכם פה לפחות, לפי הנתונים שלנו, לא מעט מטופלים שכל יום נוסעים לתל אביב לקבל טיפול תרופתי. חלק מהם לא נוסעים. הם צריכים בסוף לקיים את עצמם. בדרך כלל עבירות פליליות שהם עושים כדי לממן את ההרואין וסמים אחרים במקום שתפתח פה מסגרת שהם יוכלו לקבל שם את התרופה ולעסוק פחות בעשייה פלילית.

אנחנו צריכים להסתכל על הנושא בראייה הוליסטית. זה מה שאני מנסה לבוא ולומר. לתת פה דגשים אמיתיים גם לאוכלוסייה של אסירים שמשתחררים לא בתוכניות שליש אלא רצדביסטים. אנחנו לאחרונה פיתחנו מענה יחד עם הרשות לשיקום האסיר שמתייחס אך ורק לפן הזה של האסירים, זאת אומרת שלא משתחררים בתוכניות שליש. שם הרצדביזם מתקרב ל-50%. הם יוצאים, עושים עבירות, עושים בלאגן וחוזרים חזרה לבית הסוהר ואף אחד לא מרוויח מזה כלום.

אנחנו נפעל – ואני גם לפני הפגישה סיכמתי עם דלית שנקיים פה פגישה עם מנהלת המחוז וננסה לבנות איזשהו מערך של שותפויות שהוא נדרש בטח לעיר כמו רמלה, בטח בנושא של מענים שיקומיים ואחרים. נייצר מערכת פועלת בצורה שהיא נותנת את המענה משמונה בבוקר בבתי הספר דרך החינוך הלא פורמלי ועד המענה הסופי של שיקום אוכלוסיות עוברות חוק. לאפשר להן להשתקם ולעבוד ולהיות אוכלוסייה מהשורה יחד עם כל הגורמים שיושבים פה.

אני רוצה שתזכרו דבר פשוט, שדיברנו עליו גם בוועדה מספר פעמים. כל המדדים מלמדים אותנו שחמש, שש שנים האחרונים של הקורונה והמלחמה מייצרים מציאות קשה הרבה יותר בתחום ההתמכרויות. זה קשור גם לנושא של טראומה ופסיכו-טראומה. אנחנו בכלל מדינה על פוסט טראומה.

הדברים האלה הם דברים שאנחנו רואים אותם כפי שאמרו פה חברים שלי – כמעט בכל הארץ יש היום יש לחץ על המסגרות השונות. אנשים רוצים לקבל טיפול, רוצים לקבל התייחסות אבל יש בעיה של תקנים. יש 2,000 ומשהו – לפחות בדיון שהייתי על החברה הערבית – דובר על 2,250 תקנים פנויים במשרד הרווחה שמתקשים לאייש.

זה אתגר משמעותי שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת.

לרמלה יש תקן שממתין – כוח אדם שממתין – בנושא תוכנית 549 לטיפול בהתנהגות עבריינית והתמכרות בקרב החברה הערבית וגם זה במסגרת - - -

אני רוצה להגיד שישנם רעיוניות. שר הרווחה לפני חודשיים, שלושה הפתיע אותנו עם תומכי עו"ס. לא חייב תואר אקדמי. אין. תמצאו פתרון בכנסת. תקראו לשר שיעשה עוד מהלך כמו שהוא עשה מהלך אדיר – קיבלנו פה 11 משרות. עכשיו התחילו לעבוד. תשאלו את אייל.

נקלטו אנשים?

בטח שקלטנו. ליד כל עובדת סוציאליות יושבת תומכת עו"ס. זה מהלך מדהים. אולי גם פה זה הפתרון. אם אין להם במקום הזה אז יהיו תומכי עו"ס עם 12 שנות לימוד והשכלה נוספת. לא חייב שהם ידברו עם האנשים אבל שיעזרו להם.

לפעמים אנשים ללא השכלה אבל יש להם את הגישה הטיפולית והחברתית. הם יכולים לפעמים לעזור.

העוזר שלך הציע רעיון יפה שאולי נעשה אצלנו קורסים. זו גם אפשרות אבל זה חייב לבוא למעלה.

היום, אחד הדברים הבעייתיים הוא שרשויות הפכו להיות סוג של - - אם פעם היית מגיע לרשות אתה יודע מה אתה מקבל וזה קבוע. אחת הבעיות שאני רואה אותן – השאלה הראשונה שאני נשאלת – מה את נותנת מעבר לשכר הרפורמה. מבקשים הטבות שהיום הרשות – לא רק היום, אלא בכלל – פחות מאפשרת אותן. ממש מסתכלים מה אתה מכניס הביתה – אם זה רכב, אם זה תוספות שכר כאלה ואחרות. אם אתה לא יכול לעמוד בזה - - -

רשות חזקה – מעניקה. רשות מתקשה – פחות.

זה צריך לעבוד הפוך. כמו בכל הדברים האחרים המצב הסוציו-אקונומי והדרך שבה מתגמלים רשויות – רוב הסיכויים שאנחנו נמצא הרבה יותר אנשים שצריכים את התמיכה ברשויות החלשות יותר ולא ברשויות - - -

השאלה כמה תמיכה מהממשלה.

אנחנו מוצאים את זה בנושא של מס. דווקא במס אפשר לבדוק כך או אחרת אבל לפעמים אדם לא צריך את זה. דווקא בנקודות האלה הרשות כן צריכה את התמיכה הזו. בבקשה, אדוני סגן ראש העיר, שלומי.

קודם כול אני באתי לפה לוועדה כשאני חייל מילואים.

תגיד להם שאמרתי לך שאם אתה לא מגיע – אתה מפוטר.

תודה על ההזדמנות ותודה לחברי הכנסת שבאתם לפה ואתם מקיימים את הוועדה. אני מבקש לשים על סדר יום שדיברנו עליו אצלנו בוועדה חמישה נושאים מרכזים. אחד מהם זה מניעה וחינוך שאנחנו דיברנו עליהם בוועדות שלנו. איך למצוא את הממשק הנכון ולהתחיל מבית הספר.

דיברנו גם על טיפול ושיקום. להרחיב את המענים בתוך הקהילות. מקודם הייתה מצגת של כל מיני קהילות – קהילות יוצאי אתיופיה והמגזר הערבי ולראות איך אפשר להרחיב את הנושאים האלה ולתת מענים.

אכיפה חכמה ושיתוף פעולה עם המשטרה בנושא סחר בסמים והטרנד החדש של נייס גאי שמסתובב בקרב בני נוער. לדעת לזהות את הדברים האלה. לעבוד מול קבוצות סיכון של נוער מנותק שתמיד כל התחום הזה נובע מהם ויותר קל לשכנע ללכת לתחומים האלה של סמים.

חשוב שהוועדה תדע שיש לנו פה תוכנית NA מדהימה. ענת, חברה טובה היא הנציגה שלנו שם והיא פה בוועדה. NA זה מקום – את יכולה משפט אחת מה עושים שם. פעילות מדהימה במקום של העירייה. אני משדרג להם, אני משפץ להם, אני הולך לאירועים. הם באים כ-100 אנשים פעם בשבוע. כל יום.

זו הזדמנות להגיד שיש שיתוף בין הנהלת העירייה, ראש העיר והוועדה. הדלת פתוחה לראש העיר. הוא מעלה נושאים חשובים ומעניינים מאוד. הוא דוחף ומקיים אותם. זו הזדמנות להגיד תודה לראש העיר.

בנימה אישית, הוועדה היא ועדה חשובה מאוד. אני שמח להיות יושב-ראש של הוועדה הזו מכמה סיבות. האחת, אייל יודע – כל עובד סוציאלי חשוב לי מאוד. לתת מענה. לתת מכורים את הכלים שהם צריכים לקבל אותם. אנחנו דיברנו על זה בוועדה אצלנו – איך אנחנו עוטפים ומשתדלים יחד עם הרווחה על מנת להרחיב ולהיות מעורבים ולתת מענה בשעת הצורך.

אייל, שידעו את האמת. יש פה 140, 170. רובם לא תושבי רמלה. ברמלה כמעט אין מכורים. זה לא שהכול תושבי רמלה. שלא יחשבו.

זו מכת מדינה.

בכל הקטע של ההתמכרות והסמים – הם יותר מהירים מכל אחד אחר. הם מפתחים דברים אחרים. הם ממציאים דברים אחרים. אנחנו גם צריכים לדעת לצמצם את הפערים האלה.

אסף בג'איו, ראש מחלקת מניעה במשטרת ישראל. אם נתייחס לעבודת המניעה של המשטרה, של תחנת רמלה. ברמלה יש רכזת למניעת עבריינות נוער מהטובות בארץ. היא עושה את עבודתה עם תשוקה ואמונה שאפשר לשנות את הדרך של בני הנוער בעיר. בטח מתוך הבנה שאפשר למנוע את העבירה הבאה.

בשנה שעברה היא עשתה פרויקט עם נוער בסיכון בבית ספר עמית ברמלה. השנה היא עושה את זה בברנקו וייס ברמלה. מעבר לזה היא עובדת בעוד ציר של העברת כמה שיותר הרצאות על מצבי סיכון ופגיעה בכל מוסדות החינוך בעיר רמלה. בחטיבות ביניים. אנחנו באמת מאמינים בשיטת העבודה הזו שלנסות למנוע את העבירה הבאה.

לפני שבועיים נפגשו עם שני נערים שסיימו בשנה שעברה את הפרויקט שהיא העבירה. זה נקרא פרויקט מס"ע – מיזם סולל עתיד לנוער. אחד מהם בדרך לצבא. אנחנו שומעים אותם. אני הייתי איתם במפגש הראשון ולפני שבועיים פגשנו אותם – אנחנו שומעים שיח אחר. צורה אחרת. שיפור בלימודים. מציאות עבודה. הדרך להתגייס לצה"ל. שאפו לה.

כמה יש כאלה ברמלה בנוסף?

בכל שנה כל תחנה עושה 100 הרצאות והיא מכפילה את זה מן הסתם. זה ציר אחד. בציר השני – כל תחנה לוקחת פרויקט מס"ד אחד. בגלל שאנחנו מושקעים לאורך שנה שלמה – אנחנו עם אותם נערים. בכל פרויקט כזה יש 25-20 נערים וזה כמו 25-20 הילדים שלנו. אנחנו שנה שלמה איתם.

בכל תחנה משטרה בארץ?

כל 86 התחנות בארץ עושות את זה. תכפיל 20 כפול 86.

ענת, דברי בקצרה, בבקשה.

קוראים לי ענת, אני מכורה נקייה.

כמה שנים?

אוהבים אותך.

אני היום עשרה חודשים ו-27 שנים. אני יושבת בוועדה ברמלה כבר הרבה מאוד שנים. אני חלק מאוד מעורה בכל מה שקורה עם המכורים בעיר שלנו. במקצועי אני גם מנהלת שיקום ואני גם יושבת-ראש מב"ס למי שיודע מה זה NA. אני אחראית לכל המספרים שמעבירים לבתי הסוהר בכל הארץ.

אני קודם כול חייבת להגיד שאני בתור חברת NA ואחת שבאה מהתחום – המענה שאנחנו מקבלים ברמלה ואני מסתובבת בכל החדרים בארץ – אף מקום לא יכול לקבל את מה שאנחנו מקבלים פה ברמלה. יש לנו חדר מטורף. החדר שלנו הוא גדול ומכיל. אנחנו עורכים בו סדנאות רבות שבאים אליהן מכל הארץ.

בשבוע הבא תהיה סדנה כזו של כנס מחוזי של NA ברמלה. אנחנו עושים מפגשים רבים. החדר הוא חדר של 40, 50 איש ביום-יום. עכשיו נפתחה קבוצה חדשה ביום שבת בבוקר. ב-11:00 מגיעים לפה קרוב ל-100 איש. החדר עובד כל יום - - -

זה מכורים לסמים קשים? גם אלכוהול והתמכרויות אחרות או רק סמים?

NA מכיל בתוכו את כל ההתמכרויות. אין לנו הבדלים של דת, גזע, מין או כל דבר אחר. כולם יכולים לבוא ל-NA. NA בשנים האחרונות קיבל תפנית של כל מיני אנשים שמגיעים מאכלנים כפייתיים וכל מיני אנשים כאלה אבל הם לא מקבלים את המענה ועוברים למקומות שבהם יש את המענה.

תמיד שיש מפגש פתוח היא מזמינה אותי ואני משתדל לבוא.

יש לנו פגישה פתוחה פעם בחודש.

אני משתדל לבוא להרבה. לפעמים אני בא עם אשתי. אנחנו יושבים בצד ומקשיבים. הם נותנים הרצאות ברמה של מרצים באוניברסיטה. הם מספרים את סיפור חייהם אבל מקפידים גם להגיד – הרבה באים בתל אביב ומלוד וכאשר הם רואים את ראש העיר הם אומרים שהלוואי שהיה לנו בעיר שלנו דבר כזה. אני משקיע בכל מה שהיא מבקשת. בשבילם – אנחנו משקיעים שם. כל צוות האחזקה שלי יודע שזה מעל הכול.

בהקשר לשאלה יש לציין שישנן בארץ גם קבוצות ספציפיות של AA – של אלכוהול וישנן קבוצות, כמו שאת אומרת, משלבות. המוקד הוא עזרה עצמית של אנשים שנמצאים על רצף ההתמכרות ושעשו את הדרך שלהם. אלה לא קבוצות שאנשי מקצוע נכנסים לתוכם. זה הייחודיות וזה הכוח שלהן.

יש הבדל בין אדם שהוא מכור פיזית לסם לבין אדם שהוא מכור התנהגותית להימורים?

יש הבדל. יש הבדל עצום אבל בימינו כולם משתמשים בתוכנית 12 הצעדים.

זה מכורים נקיים, נכון?

מכורים נקיים. אני יכולה לדבר על רמלה – אצלנו בעיר פחות מהמרים באים ל-NA. יש ברמת גן קבוצות NA ומעט AA – של אלכוהוליסטים. ברמלה יש לנו כמה חברים. זה אותו דבר בשבילי. בשבילי אלכוהול זה סם.

אלכוהול וסמים עוד איכשהו אפשר להכניס אותם ביחד למרות שיש הבדלים. נניח שהם ביחד. הימורים זה משהו אחר לגמרי.

הימורים זה משהו אחר לגמרי. הם פחות מחוברים לתכנים שנמצאים אצלנו בקבוצות.

גם התמכרות התנהגותית – הימורים, מין וכל השאר – מוגדרת כהתמכרות. יש לה דפוסים דומים בהקשר הזה. יש לנו מאפיינים שונים – כאן זה חומרים אומנם וכאן זה התנהגות אבל זה עדיין יושב על אותו רצף. לכן חלק מהאוכלוסייה יכולה לעיתים למצוא ב-NA למרות שיש התמכרות התנהגותית איזשהו מקום בהקשר הזה. גם להתמכרות ההתנהגותית יש קבוצות ספציפיות.

לפני כמה שנים היה ניסיון לפתוח כזה. זה החזיק כמה פעמים.

כשאנחנו מדברים בנושא של סמים והתמכרויות לסמים – אני מדברים על סמים קשים, על קנאביס.

אנחנו מדברים על כל סוגי הסמים. על כל דבר שמשנה את מצב הרוח והתודעה. לי היה מרכז גמילה 24 שנים. הסמים השתנו היום. הסמים השתנו, האוכלוסייה השתנתה, הגילים השתנו, תהליך הדיטוקס השתנה. הכל שונה מאוד.

מהמקום שלי אני יכולה להגיד מה חסר לי. אני יכולה להגיד מהמקום שלי כמכורה – יכולה להגיד מה הרחוב אומר ומה אומרים האנשים פה – מה אנחנו צריכים. NA – שעה וחצי ביום. כל יום יש מפגש של שעה וחצי משעה שמונה עד תשע וחצי ובימים אחרים בשעות אחרות.

שלום לחברת הכנסת, לימור סון הר מלך.

איזו מפלגה?

מימין לימין. עוצמה יהודית.

זה בסדר. אני צוחק. תמשיכי, ענת.

זה אומר שיש לי שעה וחצי ביום לאן ללכת אבל כשאני בתחילת הדרך ולא מוצאת את עצמי ולא יודעת מה לעשות – מה אני עושה במשך היום? לי חסר מקום - - -

במשפט אחד. ענת מפעילה את המכון של NA.

אני לא מפעילה אותו אלא חלק ממנו.

נרקומנים נקיים. יש להם מקום גדול ברמלה. היא מספרת על זה.

אין מנהלים ב-NA.

רק שתביני את הרקע. לא אסביר לך את כל מה שהיה עד עכשיו, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את זה נשלים אחר כך אבל לפחות את השיחה עכשיו. סליחה, בבקשה.

אני רוצה להגיד מה לנו חסר. חסר לנו מקום, מרכז. מקום שאנחנו יכולים לבוא להיפגש בו. כמו שיש מתנ"ס לנוער וכמו שיש מקום שנערים באים ונפגשים ויש להם קבוצות וכל מיני פעילויות. אני חושבת שזה לוקה חסר. זה משהו שחסר אותו.

אני נפגשת ומדברת בטלפון כל היום. אני נמצאת באוכלוסייה של מכורים. גם אם מישהו צריך עזרה ומישהו צריך גמילה או שרוצה לעבור תהליך אז מתקשרים אליי ואני מפנה לדלית. קשה לנו מאוד עם זה שאין לנו מענה – חסר. אנשים לא יכולים להתקבל בטיפול כי אין מי שיטפל בהם. אולי להסתכל על המקום הזה כרגע. יש מצוקה של עובדים סוציאליים - - -

את מתכוונת אצל דלית?

אין עובדים סוציאליים.

דיברנו על זה.

נקודתית, כרגע אין מענה. חסר מענה. יש מענה שהוא לא במאה אחוז. אין עזרה מקבילה לערך הטיפול כמו מכור שעוזר למכור. יש לנו אפשרויות לעשות קבוצות, לבוא להתערות בקהילה, לעשות חדר – שבו ישבו, ישתו קפה וידברו. מישהו שיהיה שם. מישהו שאם אני קמה בבוקר ואני אומרת – ענתי, את לא מוצאת את עצמך. במקום לרוץ לסמים אני ארוץ לחדר הפתוח.

במקום שבו אתם מתכנסים זה לא מקום שאפשר לפתוח.

אנחנו דנים על זה בוועדת סמים. זה חלק מהדברים שאנחנו מדברים עליהם. אפשר. זה חדר שראש העיר הקצה לנו. לנו יש את המפתחות. אנחנו יכולים להיכנס אליו 24/7.

את אומרת שזה חסר.

זה חסר לנו במענה של הרשויות. מישהו צריך להיות שם.

לפתוח את החדר.

מישהו צריך להיות אחראי על הדבר, לקחת את הדבר הזה ולעשות את הדבר הזה. אני מכירה את זה מניסיון שלי מקריית אונו ששם יש חדר כזה. אני הייתי שם מספר פעמים כדי ללכת לשבת עם חברים - - -

זה דבר שתומך עובד סוציאלי יכול לעשות? זה נשמע משהו טכני.

לא.

פעילות הטיפול באנשים על רצף ההתמכרות נעשית לאור החוק. יש הגדרות מסוימות ליחידה שדלית מפעילה. מאידך, פעולות כמו NA או פעולות חינוכיות-חברתיות או רעיונות כאלה יכולים להיעשות אבל הם לא קשורים לטיפול באדם המכור.

זה רמה אחרת של עשייה שהרשות המקומית יכולה להרים כפפות כאלה ואחרות. זה לא נוגע לתומך טיפול או משהו כזה. זו מערכת אחרת. היא חייבת לפעול גם במשרד הבריאות וגם אצלנו כמערכת שעומדת בפני עצמה. עם ההגדרות שלה והכללים.

שם אנחנו צריכים לשבור את הראש בסוגיית העובדים הסוציאליים. זה בעיקרו של דבר העניין. לא נעשה ערבוב בין פעולות מעין אלה שהן בסדר גמור ואפשר ללכת איתן לבין הפעולה הפורמלית, החוקית שנוגעת לטיפול באנשים על הרצף.

לפי מה שאני מבין, אתם לא צריכים יותר מאשר מישהו יפתח את החדר, יסגור את החדר ויראה הכול – מישהו אחראי על החדר.

הוא צריך להיות איש טיפול?

זה בדיוק מה שאמרתי.

זו שאלה טובה. אני יכול לעזור להם. אנחנו נבדוק בכמה שעות מדובר. זה עובד עירייה שיהיה חצי משרה שם.

אני חושבת שמה שענת מתכוונת שזה מישהו ילווה אותם. לא חייב להיות עובד סוציאלי אבל אם אני מגיעה לא בקריז אבל במצוקה רגשית – שיהיה שם מישהו שיוכל להגיד לו בוא תראה - - -

יש לי שאלה. מכור שהוא בקריז – לאן הם פונים? מי מכווין לשירותי גמילה של משרד הבריאות? אני לא הצלחתי להבין.

אם הוא מכור והמשפחה במצוקה קשה הם ידפקו אצלנו בדלת באופן עצמאי או דרך NA והם מפנים אותו ויתחברו. אבל אדם צריך להגיד – אני רוצה ושם הרבה פעמים רבות המשפחה פונה ולא המכור עצמו.

מכור פעיל – הוא מגיע אלייך ואת מהניסיון שלך יכולה להפנות אותו. לדעתי על זה את מדברת.

הוא יתקשר אליי ואז אני אפנה אותו למרכז גמילה אבל הבעיה שבמדינה שלנו אין מספיק מרכזים ממשלתיים. יש יותר פרטיים שעולים המון כסף ואין לאנשים איך לעשות את זה.

פתחנו. יש מרכזי גמילה. יש לנו אומנם תור המתנה, אבל יש לנו יותר מאשר היה לנו בעבר.

יש לנו 13 מרכזים.

יש לנו שתי אשפוזיות.

אני מדברת איתם. זה נקרא התערבות. להבין אם הוא רוצה או שהם רוצים כי יש הבדל.

ואז מה אתה עושה?

מפנים לכל המרכזים הטיפוליים הממשלתיים שיש. עוזרת לו להוציא את כל בדיקות הדם שהוא צריך לעשות. יש תהליך.

היא עושה את זה הרבה. אני שולח אליה אם יש בעיה.

יש תהליך להתקבל כדי להגיע לאיטייק. השלב הזה שעד ש-, זה שלב שצריך להתמודד איתו. אני מכירה אנשים רבים שאמרו להם עוד חודש, חודש וחצי יתפנה מקום. בחודש וחצי הזה הוא אמור להשתמש.

העניין של התזמון הוא מאוד חשוב בגמילה.

הוא אמור להשתמש בחודש וחצי. הוא לא יכול לבד. פה אנחנו מנסים לעזור. מנסים לשבת איתם כמה שיותר. מנסים למשוך קצת כדי שהמנה הזו לא תהרוג אותו לפני שהוא מגיע לגמילה כי אין מספיק מקום.

אני רוצה לומר משהו.

כן. אני רוצה גם שחברת הכנסת תתייחס לדברים.

רציתי לומר שגם קופות החולים נכנסות לתמונה. זה יכול למלא את החסך של מקומות נגישים יותר.

איך קופות החולים נכנסות?

זה יורד לרמה הקהילתית.

יש בינתיים יש מבחני תמיכה בתמיכה של הממשלה כדי להתחיל להעביר את תחום ההתמחויות מבחינה רפואית לקופות החולים. הקופות בשלב זה מתחילות לפתח שירותים נגישים - - -

מישהו עשה פיילוט כזה ובדק איך זה עובד במדינות אחרות שעשו את המעברים האלה?

זה כך עובד ועובד גם בקופות החולים.

במדינות מתקדמות, כך זה עובד.

זה טוב שזה מגיע לקהילה. הרופא טוב יותר הקהילה שלו מאשר מישהו מרוחק יותר באיזה בית חולים או באיזה מקום. רפואה קהילתית תמיד טובה יותר.

זה חשוב כי כשאדם שמגיע לקופה שלו הוא מרגיש פחות סטיגמה. הוא לא מתויג כמכור או כבעייתי.

המכורים עדיין אומרים את זה ואני שומעת את זה. פעם זה היה קל מאוד לקבל תרופות מרשם. היה מאוד קל. היום קשה מאוד לקבל אותן והם מגיעים לשלב שהם אומרים שהם רוצים להיגמל כי הם לא מקבלים תרופות. אנחנו מרגישים את זה בתוך הקהילה באופן חזק מאוד.

זה פעילות שאנחנו עשינו עם הקופות. זה חשוב מאוד.

צריך אישור מחוזי ואישורים נוספים. אני נתקלת בזה המון.

איך זה מתקשר? זה שני דברים שונים.

זו אופציה נוספת שתהיה לפעילות - - -

תסגרו את הפינה הזו כי זה נראה לי שני דברים סותרים.

מה שקורה – כמו שד"ר רושקה אמרה יש את הוראת השעה שבעיקרו של דבר - - -

מאיפה תרופות המרשם שלא מקבלים אותן היום בצורה נגישה?

ד"ר רושקה תתייחס.

זו זליגה שהתרענו עליה – משרד הבריאות והרשות – כבר לפני 22 שנה. ועדה ברשות פרופסור לוי המליצה על הקמה של מערכת ממוחשבת שתפקח על נושא תרופות המרשם ומשככי הכאבים האופיואידים.

לצערי, משרד הבריאות, למרות לחץ שהפעלנו, לא הקצה לזה בזמנו תקציבים והגענו למצב שהיום השימוש בתרופות מרשם אופיואידיות שלא מטרות שלשמן הן נועדו הוא השימוש הנרחב ביותר במדינת ישראל לפי סקר האפידמיולוגיה האחרון שעשינו בשנת 2023.

אנחנו רואים אנשים שלוקחים את זה כ-self treatment. יש להם חרדות וכל מיני בעיות – הם בורחים לדברים האלה. זה ממכר. זה יוצר את אותם תסמינים של הרואין. זה יוצר בעיה. החידוש פה שזה יוצר בעיה בקרב לפעמים אדם נורמטיבי לגמרי שעבר איזושהי תאונה והתחיל לקבל משככי כאבים ופיתח תוך חודש, חודשיים התמכרות. אנחנו התרענו. זה גם עבר ברפורמה של העברת האחריות הביטוחית לקופות החולים.

אני רוצה להגיד עוד משהו בנושא הזה. עד היום למרות העבודה היפה מאוד שנעשתה במשרד הבריאות, לדוגמה, את הולכת לשאול רופאים קונבנציונאליים בבתי חולים – הם לא יודעים מה זה התמכרויות. הם לא לומדים התמכרויות בהכשרה שלהם בפקולטות לרפואה.

צריך לזכור שהתמכרות היא מחלה של המוח וצריכים לטפל זה. רופאים, למעט איכילוב שחדר המיון שלו מתמחה בזה בזכות פרופסור הלפרין שעבד שם הרבה שנים – לפעמים מגיעים לחדרי מיון ולרופאים אין מושג קלוש מה לעשות עם המקרים האלה. זה לא יכול להיות.

מה שעשתה הוועדה, כפי שאמרה ד"ר רושקה, היא העבירה את הטיפול בהתמכרויות ל-main stream של הרפואה. רופא ילדים וזה אחד הדברים - - -

יעבור התמחות בהתמכרויות.

נכון. במקום לחפש אותם בגיל 16, 17, 18 – אם אנחנו רואים שילד כבר מפתח סוג של התמכרות למסכים או סוג של התמכרות לגיימינג או לכל הדברים שאתם נתקלים בבית. דרך אגב – כולנו. הבן שלי עם הטלפון הנייד ובטח הילדים של שלכם. הוא יוכל כבר אז לאתר את זה בשלבים המוקדמים, בעזרת השם, ולמנוע ממנו להיכנס – אם זה נטפל בזה נכון כשהוא בן 8, בן 9 ו-10 – נמנע את כל הבעיות שיבואו אחר כך כשהוא יהיה בגיל ההתבגרות והצבא.

זה אומר הסברה.

זה אומר קודם כול מתן טיפול רגשי.

זה חסר ברמה הארצית והמקומית.

גם זיהוי ואיתור מוקדם כי זו אחת מהבעיות. אם מגלים את זה מוקדם אז אפשר למנוע היווצרות של מחלת ההתמכרות ולהישאר ברמה של שימוש ולעזור הרבה יותר לנער לעבור למסלול טבעי. גם בסיוע של מניעה ותוכניות.

יש לכם פילוח של ההתמכרויות לחומרים? יש כל מיני סוגי התמכרויות. אבל התמכרויות לחומרים ולתרופות – יש פילוח?

אנחנו עשינו לאחרונה מחקר אפידמיולוגי יחד עם מכון ברוקדייל. אנחנו רואים שמספר אחת זה אלכוהול ומספר שתיים זה קנאביס ומייד אחר זה – תרופות מרשם.

מה זה הדברים האלה?

אלכוהול מספר אחת, קנאביס מספר שתיים ותרופות מרשם - - -

היום בישראל או בעולם?

היום בישראל.

זה אותם נתונים מקבילים לגבי הטיפול שקיים.

נכון. אחר כך מתחילים בקרב האוכלוסייה הערבית – אנחנו בדקנו גם את האוכלוסייה הערבית. אנחנו רואים גם תרופות כמו נייס גאי ותרופות סינטטיות. אנחנו רואים גם בצעירים את גז קצפות שעולה בכמויות. זה חומר קשה מאוד ומזיק מאוד.

באוכלוסייה הערבית יש קצת שינויים. באוכלוסייה הערבית לא אלכוהול הוא מספר אחת אלא קנאביס וסטימולנטים, מעוררים. יש קצת הבדלים בסוגי האוכלוסייה. עשינו מחקר ואנחנו נעביר את זה לכנסת כדי שתראו את הנתונים.

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את רוצה להתייחס?

נמצאים איתנו מנהל אגף רווחה והצוות שלו. ממלא מקום ראש העיר שהוא אמון על הרווחה לידך. לידו אברהם דז'ורייב, סגן ראש העיר, אנוכי. העוזרים שלי, נציגי משרד הרווחה והבריאות, נציגי משטרת ישראל. אמרתי שכבוד גדול להיכנס לוועדת הכנסת של נגע הסמים. יש כמה ועדות שהתכנסו פה בתקופה האחרונה.

אין ספק שכמו בכל התחומים – המלאכה והמאבק בסמים, באלכוהול ובהתמכרויות זה מאבק סיזיפי וארוך. אף אחד לא יכול להדביר את זה לגמרי אבל אנחנו כן יכולים להתקדם ולתת מענה טוב יותר, למנוע ולתת מענה לאלה שמכורים.

אני רוצה לומר לך, ידידי מיכאל ראש העיר – עבודה מדהימה שנעשית פה בעיר. מרשימה מאוד. אנחנו כוועדה צריכים לראות איך אנחנו מעבירים הלאה לממשלה ובכלל נותנים את המענה איפה שצריך. אם זה נושא העובדים הסוציאליים שחסרים תקנים – אלה דברים שאנחנו צריכים לראות ואולי לקבוע דיון ייעודי בנושא הזה כי אני מבין שזה בעיה רוחבית בכל הארץ. זה לא רק ברמלה.

חסרים עובדים. התקנים קיימים.

התקנים קיימים אבל לא מאוישים. הבנתי את זה. אחד מתוך תשעה מאויש.

זה הרבה יותר חשוב בערים מעורבים. חשוב שתהיו אתם האנשים שבפועלים בשטח. חד-משמעית. יש פה חמש ערים מעורבות ב-20%. אצלנו הרבה יותר חמור מאשר בגבעתיים, בראשון או במודיעין. כולכם צריכים להבין את זה. זה חשוב מאוד.

עבודה מרשימה. תודה רבה לכל מי ששותף לזה – לסגנים שלך ששותפים פה, למנכ"ל ולכל מי שעוזר ומסייע. אנחנו צריכים לראות. אני חושב שבנושא של ענת אפשר למצוא – על פניו נראה לוגיסטי ופנימי. צריך לראות איך אנחנו נותנים את המענה.

אנחנו באירוע חברתי. חגי אמר את זה – מדינה בפוסט טראומה. אנחנו עם שמתגלגל עם הטראומות ועם הפוסט טראומות שלו אבל אנחנו עם חזק ועם שיודע לקום. אחד הדברים זה שאנחנו צריכים לבוא ולתת את המענה כדי שלא ישכח אף אחד מאחור. שלא יפלו בני נוער ולא יפלו מבוגרים ומשפחות. החוסן הזה של המשפחה והקהילה – אלו הדברים שמקרינים על החוסן של העם כולו מול האתגרים שאיתם אנחנו מודדים.

תודה לך חברת הכנסת, לימור סון הר מלך שהגעת. אנחנו נמשיך בסיור שלנו. תודה לך ראש העיר והדלת של הוועדה הזו פתוחה לכל צורך וכל מענה. אפשר לפנות באופן אישי אליי וגם דרך ראש העיר. אנחנו פה ואלירן פה לרשותכם בכל דבר שצריך.

ברשותכם אני גם רוצה להתייחס. גלית מהרשות הלאומי לביטחון קהילתי. הרבה דובר פה על נושא טיפול ואני רוצה לציין שיש חשיבות רבה גם לנושא המניעה והאיתור. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים די בהרבה פה בעיר בנושא הזה אבל עדיין לעבות את הנושא ולתקוף את זה ממש מהשורש והשורש מתחיל באיתור ומניעה.

תודה רבה. ישר כוח.

הנושא הזה לאחרונה בסכנה. מבחינה תקציבית רוצים לבטל את המהלך הזה.

ניסינו להציל מה שאפשר היה להציל.

חבר'ה, אנחנו בפיגור זמנים.

משפט אחד. האיתור הוא דבר נכון אבל ההסברה היא הרבה יותר נכונה. כי האדם שמתחיל לקחת את השאכטה הראשונה, בשאכטה השנייה והשלישית והלאה הוא לא מבין לאן הוא הולך. אז אנחנו גם בעניין האיתור אבל ברגע שתהיה הסברה נכונה מלכתחילה לאן זה יכול להוביל הלאה – אני חושב שאנחנו נתפוס את האנשים האלה גם במודע וגם ברגש ויהיה יותר קל להגיע אליהם.

מי יכול להסביר להם יותר טוב – אני או אתה?

את.

ישר כוח, ענת, על כל מה שאת עושה.

זו גם סוגיה כי לא נותנים למכור נקי להיכנס לבתי הספר.

זהו הוראה של משרד החינוך?

משרד החינוך לא נותן. צריכים לטפל בזה.

אנחנו בלחץ של זמנים. הדלת פתוחה. אתם מוזמנים לעלות בפניי כל סוגיה שלא עלתה כאן.

אני רוצה להתייחס ויכול להיות שכבר דובר פה ואני לא הייתי, אני מתנצלת מראש – אבל סוגיה של מניעה. מניעה זה לא רק הסברה וזה לא רק בואו נספר לכם מה העתיד אלא למניעה יש היבטים קודמים. התמכרות היא מקום שהנפש מנסה למלא משהו. איזשהו בור עמוק וחסר. כשאנחנו לא נותנים מענה – אין ואקום. ימצא המענה במקום אחר לכן המניעה צריכה להתחיל הרבה לפני.

כשאנחנו רואים היום נוער שמרגיש חוסר שייכות, חוסר משמעות, עובר חוויות רגשיות קשות ואם אנחנו לא לתת מענים לדבר הזה – למשל, בעיניי, מניעה זו תנועת נוער חזקה. זה פעילויות בתנועות נוער שנותנים חוויה של שליחות, משמעות ושייכות. לייצר את המתווים האלה. אין ואקום. זה יהיה או פה או שם.

אם אנחנו לא נייצר את המתווים המניעתיים האמתיים שנותנים מענה לנפש ושנותנים מענה באמת לתופעה הזו – לא נוכל לעצור את זה. זו תהיה תופעה שלצערנו תלך ותגדל. החשיבה צריכה להיות – אם נשקיע שם במקומות האלה, במתווים האלה לא נצטרך להגיע אחר כך לפתרונות האחרים.

הספקתי לשמוע את ענת ואני רוצה להתייחס. אנחנו צריכים לראות כי בסוף אנחנו במצב נתון ובמצב הנתון אנחנו צריכים לתת מענה. דיברת על החדר, על המקום שנותן המענה. זה או שהוא הולך לשם או שהולך לשם. צריך לראות איך במצבים שהקיימים שלצערנו הרבה אנשים כבר מתמודדים עם ההתמכרות – לראות איך אנחנו נותנים להם את כל המערך.

אנחנו, חברי הכנסת צריכים לבחון. העלתה סוגיה של החדר ושל חוסר כוח אדם. אני כן חושבת שצריכה להיות שם דמות עם ניסיון בעולם הטיפול. זה לא יכול להיות אדם שמגיע ופותח את החדר והוא טבולה ראסה ביחס לאירוע הזה. על זה נדבר אחר כך יחד עם ראש העיר. אני אומרת – מניעה, מניעה, מניעה. מניעה זה לא רק הסברה אלא קודם כל משמעות ושייכות ואת כל הדברים שחסרים שם.

חשוב להבהיר – ענת אומרת חדר – כך קוראים לזה ב-NA. זה לא חדר. זה מקום ענק עם שולחן ענק שיושבים שם 50, 60, 70 אנשים. מטבחון, שירותים, מרחב פתוח גדול בחוץ. יש מקלט צמוד אליהם אם יש אזעקה.

דרך אגב, תנועות נוער. הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל – אנחנו הוצאנו בהקצאה האחרונה 40 תנועות נוער, מבנים של תנועות נוער - - -

קול קורא?

היה קול קורא. מישהו מכיר?

כן. הגשנו ולא קיבלנו בסוף.

זכינו לפני כמה שנים בקול קורא לבנות את הצופים ובנינו לצופים בקריית האומנים מתחם מדהים.

מצוין. אתם יכולים עוד.

איזה משרד הוציא את זה?

חינוך.

משרד החינוך הוציא את זה?

הקרן לאזרחי ישראל. הגשתם קול קורא?

הגשנו לתנועה האורתודוכסי ולנוער העובד והלומד והיינו אמורים לקבל. בסוף הייתה בעיה.

בגלל העניין של הזמנים אחרת הייתי שמח שתמשיכו. כל הקולות הקוראים בנושאים האלה – יש פה את חברת הכנסת לימור סון הר מלך שהיא תסייע ותכווין אתכם לאיפה שצריך. יש לה את המידע הקיים. תודה לכולם.

לפני שתמשיכו בסיור אני רוצה להעניק לכם משהו יפה. יד יצחק בן צבי כתבו את הספר ירושלים וכל נתיבותיה. רמלה קינאה בירושלים והבאנו אותם לפה. סגרנו איתם והם כתבו לנו ספר על ההיסטוריה של רמלה – רמלה וכל נתיבותיה. אני מעניק לכם חברי הכנסת אבל תבטיחו לקרוא אותו. בפעם הבאה שאני פוגש אתכם אני שואל שאלות.

(סיור במרכז להתמכרויות רחוב)

אני אתן לדלית או שאתה רוצה לומר כמה דברים על המקום?

אני אגיד כמה מילים על המקום. כשהתחלתי הקדנציה זה היה המקום הראשון שהגעת אליו לראות את הפעילות פה. היום, ההתמכרויות הן מכת מדינה – סמים, אלכוהול, הימורים. אני חושב שזה לא רק ברמלה. זו מכה ארצית של הנוער שלנו.

אני מסתובב במקומות שהנוער נמצא שם. גם פחות רשמיים – בגנים ובכל מקומות שהם מתאספים שם. אני רואה את בלוני הליום שהם עושים ואת הסמים, את הגראס וגם סמים כמו קוקאין וחומרים חדשים שיצאו. זה נהיה אופנתי לעשות את זה. פעם היום עושים את זה בשקט ובסתר. היום יושבים באירועים ואתה רואה אנשים מולך עושים את הדברים בפנים.

המקום הזה זה מקום שצריך לחזק אותו ולתת לו את כל הכלים להתפתח ואיך לגרום לאנשים להבין את חומרת הדבר הזה ואת הנזקים העתידיים שזה עושה. גם לעשות טיפול במיוחד בנוער – גם במבוגרים – אבל הנוער חייב הצלה גדולה בנושא הזה ואני שמח שהגעתם לפה ואתם מנהלים את הוועדה בספרייה. ישר כוח גדול.

אני מקווה שאתם תתנו לנו כוח ופתרונות לנסות ולהרים את המקום הזה ולמשוך אליו יותר צעירים שיגיעו לפה ומפה בעזרת השם יצאו לדרך חדשה ולא יגיעו למקומות האלה כי זה באמת מכת מדינה.

תודה, מאור על כל מה שאתם עושים. אני אעביר את לדלית. אין צורך לחזור אבל אני שוב אומר שהדלת הוועדה הזו פתוחה.

הצוות יציג את עצמו.

אני דורון, גר בלוד. עובד סוציאלי ופה כמעט חמש שנים.

ומה סיימת עכשיו?

לא מעט ימי מילואים. היו לי כמה סבבים – עזה ולבנון ושמחתי לחזור.

ואת הקורס.

ואת הקורס על ההתמכרויות ששמחתי לסיים.

אני אורנית. עובדת סוציאלית פה במרכז. עובדת מ-2009. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית.

תגידי לנו רק מילה אחת. מה המגמה מבחינת מספר המכורים, הסוגים, הגילים?

במילה אחת?

במשפט. מגמה עולה, מגמה יורדת? אנחנו במגמה בעייתית יותר? אחרי זה אולי נרחיב אבל לפחות שיהיה לנו ספויילר.

אני חושבת שלא צריך אפילו לשמוע את המומחית כדי לדעת שהמגמה עולה. ההתמכרויות מתרחבות, הסוגים שלהם – גם חומרים וגם התנהלויות, המורכבות של המקרים. מה עוד אפשר להגיד במילה?

נרחיב אחר כך. תודה.

קוראים לי מילן ואני המזכירה פה קרוב לחמש שנים.

ברוכים הבאים. אחד היתרונות של המקום הזה שאנחנו נמצאים במיקום טוב מאוד במרכז העיר. יש לו את המתחם שלו. המבנה הזה בעבר עבר ארבע פעמים שריפות. החצר – נכנסו פולשים ומחקו אותה והעירייה חידשה אותה. עשינו משהו שהוא מקבל שגם הפעילות שאנחנו – חלקה מתבצעת פה בחוץ וזה תורם לאווירה. זה היתרונות של המקום. החדרים אומנים קטנים אבל הם מקבלים עד כמה שניתן.

הנושא של ההתמכרויות זה אחד הנושאים הבודדים בשירותי הרווחה שמי שסובל יותר זו הסביבה ולא המכור עצמו. כשיש נער שהוא משתמש בגז קצפות או מישהו מכור – הוא בעולם שלו. הוא פחות יראה את הסבל כלפי חוץ והוא פחות ירצה את השירות שלנו פעמים רבות. מי שסובל אלה המשפחה, השכנים, זו כל הסביבה שלנו.

אחד האתגרים הגדולים שלנו זה לבוא ולגייס עד כמה שניתן. כאשר מדובר במבוגרים זה פחות לגייס הם צריכים להגיד – רוצה אני. כשמדובר בנוער – עובדת נוער של נושא התמכרויות כבר למעלה משנה לא מאויש התפקיד, לצערי. היא לא יושבת פה בעצם. היא צריך להסתובב בבתי ספר, היא צריכה להסתובב בקהילה. היא מחזרת אחריהם - - -

ואין? זה לא מאויש?

זה אחד התקנים שלא הצלחנו לאייש. לא רק זה יש עוד תקנים לא מאוישים.

תקן קריטי.

לגמרי. מאוד משמעותי לא פחות מכל אחר.

כמה זמן אין פה?

עובדת הנוער עברה ליחידת נוצץ ברמת ההשתייכויות. את דיברת על ההשתייכות או ענת. דיברתם על ההשתייכות, להיות פעיל ולכן העובדת עברה ליחידת נוצץ ושם הייתה הרבה עבודה. היא יצאה לחופשת לידה ולאחריה לא חזרה. מדובר קרוב לשנתיים שאין עובדת נוער. אנחנו מנסים לגייס.

פתחתי גם במליאה כשלא היית – יש לנו בעיה קשה של איוש משרות. אני מעל שנה וחצי מנסה לאייש פה קרוב לחמש משרות. אני לא מצליחה לקבל קורות חיים ואם יש קורות חיים זה של אנשים שאינם מתאימים.

הייתה לי עובדת קרימינולוגית – פתחו את זה בשירות הרווחה. הייתה פה ויצאה לחופשת לידה – בעלה לומד בצפון והיא עברה איתו לצפון כמשפחה. אז כרגע גם אין לי קרימינולוגית. אנחנו בבעיית כוח אדם חמורה. הצגתי קודם את הנתונים.

אני יכולה להגיד לכם שאם עד סוף שנה שעברה מספר המגיעים אלינו היה בחודש בין שמונה ל-12 בממוצע שניים עד ארבעה בשבוע – היום זה לא. הם נרשמים. אנחנו עושים את האינטייק אבל אין לנו מענה. הם חוזרים ל-NA, חוזרים לסביבות שלהם ובעצם אומרים אחד לשני – אין לך למה לבוא. אנחנו מנסים לתת מענים אפילו בקניית שירותים ביחידות אחרות – הבעיה די זהה.

ברגע שמגיע מטופל – זה מתחיל בשיחת טלפון – משם מתחיל התהליך. מילן מקבלת את הפרטים ואני אחבר לעוד משהו – בשנתיים האחרונות הכנסנו תוכנה חדשה שנקראת סנסיי. התוכנה באה לייעל לנו את המענה הטיפולי מול מטופלים דרך האפליקציה. הם מקבלים מאיתנו אפליקציה. אנחנו מגיבים לאפליקציה הזו.

יש הרבה מאוד מדדים בתוך האפליקציה הזו שבאים לתת – יום ניקיון - - - יש עוד אפליקציות כאלה אבל פה זה אפשר לנו גם להגיב אליהם כי היום בטלפון האישי שלנו – אני לא אשלח הודעה ומסרים מחזקים ביום-יום. פה אני יכולה לתת לחודש התרעות מוקדמות – כל יום בשעה שמונה בבוקר תיתן מסר חיובי. התוכנה אמורה לתת לנו גם זיהוי מצבי סיכון עם המטופל הזה. היא אמורה לתת לנו תמונה כללית – מתי הוא מעד, מתי הוא עלול למעוד, לזהות דפוסים והתנהגויות - - -

ועד טיפול מקוון מרחוק. זה פיילוט שנעשה בכמה יישובים שמאפשר לתת אולי מענה לבעיית טיפול וכוח אדם חסר – מלחמה, קורונה וכל השאר. רמלה הרימו את הכפפה ומבצעים את זה.

יש אינדיקציה כמה זה אפקטיבי?

אנחנו נמצאים במחקר שיסתיים בסביבות נובמבר. אנחנו נדע לגבי העניין הזה. הרעיון הוא להכניס בצורה אפקטיבית לכלל היחידות לטיפול בהתמכרויות בארץ ולראות איך יעבוד. מה שנקרא – עם הפנים קדימה.

אנחנו צריכים את הכלי הזה כי מה שקורה בפועל אנחנו כן משתמשים בטלפון האישי שלנו כווטסאפ עסקי – דרך מספרי הטלפון כאן. המטופלים מחפשים אותנו, אנחנו מבקשים להיות נגישים אליהם עם מגבלות הזמן – אנחנו לא נענה בשבת ולא נענה בחופשים. אנחנו מאוד ננסה אלא אם כן מישהו צועק הצילו ברגע האמת.

זה גם היה קיים קודם בדרך יותר מסורבלת שהיו מתקשרים למוקד העירוני ואומרים – אני צריך את העובדת הזו והזו והיינו מגיעים אליה כדי לתת מענה. דרך האפליקציה – המענה הזה – אנחנו מתחילים תהליך קליטה. אנחנו מתחילים להכניס את הנתונים של המטופל לתוך זה.

כמה מטופלים יש עכשיו?

היום אנחנו מעל 40. בתחילת יוני אנחנו בסביבות 45 מטופלים.

זה החדר שבו מתכנסים?

לא. זה החדר הקבוצתי. זה חדר צוות. לכל עובד יש חדר – אומנם קטן אבל חדר אישי שלו. הבעיה שלנו שבעקבות השריפות - - -

כרגע יש רק שני עובדים סוציאליים?

כרגע כן.

מתוך עשרה שאמורים להיות.

זה אחד הדברים הכי כואבים. אנחנו כיחידה הצלחנו להתרומם. עשינו המון דברים. קיבלנו פה מרכז תעסוקה שלאחרונה בדצמבר עובד התעסוקה עזב. ברגע שהוא עזב לא יכולנו לממן את עובדת השמה שלצידו.

בתחום התעסוקה אנחנו נותנים המון מענים – גם של מיצוי זכויות וגם למצוא פתרונות לשפר את המצב הכלכלי ואת האופק הכלכלי. גם לעזור להם לשפר את מצב העבודה ולמי שמתאים ורוצה גם לשפר את האקדמיה – לגשת ללימודים. אלה תהליכים. אנחנו בשנה עשינו המון ועד שאתה מתחיל לראות פירות – העובד עוזב ואתה שבר כלי. כיחידה אנחנו מאבדים קצת מהאמינות שלנו.

אני אהיה גלויה ואומר – ארבע שריפות שהיו פה לאורך ארבע שנים לא היו כמו הנזק של השנה וחצי אחרונות. אנחנו לא מצליחים לגייס כוח אדם. לא מצליחים. אני אהיה גלויה – גם עד שמגיעים עובדים, התהליך לפעמים - - -

מה הבעיה בגיוס כוח אדם? אין מספיק אנשים שמוכשרים או התנאים - - -

עובדים סוציאליים מסיימים אבל לא מגישים את עצמם למשרות. גם אם הם שולחים קורות חיים - - -

בגלל תנאי התעסוקה?

צריך תואר שני קליני?

לא. אני מוכנה תואר ראשון. אני אגיד יותר מזה – מגיעים לפה סטודנטים ואני אומרת בואו לכאן. זה לא עובד.

זו בעיה רוחבית של משרד הרווחה.

אני יודע שזו בעיה ארצית אבל שיפרו את התנאים.

אנחנו לא קיבלנו את השיפורים האלה.

אנקדוטה קטנה. יש מדד שנקרא מדד האושר. בודקים במדינות. המדינה הכי מאושרת לפי המדד הזה – היא פינלנד. ישראל במקום טוב. מה קורה בפינלנד – בראש טבלת השכר הציבורי עומד המחנך והעובד הסוציאלי.

הגיע הזמן שמדינת ישראל תיתן כבוד לעובדים הסוציאליים. תיתן להם תחושה שהם חשובים. מודדים את הדברים האלה במה אתה לוקח בסוף החודש לבית לפרנס את המשפחה. אנחנו לצערי, גם אחרי הסכם האחרון, עדיין שכר העובדים הסוציאליים מגוחך.

גם נושא של התעסוקה משתנה היום. היום, העובדים עוברים מעבודה לעבודה. אני לא מראיין. הם מראיינים אותי – יש עבודה מהבית, יש לי חנייה, איזה תנאים יש לי. המגזר הציבורי וגם משרדי הממשלה סובלים מהיעדר עובדים מקצועיים. הם מעדיפים ללכת לאלטרנטיבות אחרות וגם כשמישהו רוצה לעבוד – הוא עושה סקר. הוא הולך לעיר ליד ואומר – משלמים קצת יותר הוצאות רכב בעיר הזו ופה נותנים לי תנאים אחרים - - -

אני חייב לומר, זה לא המצב ביתר היחידות בארץ. יש מחסור אבל יש משהו ברמלה שהמערכת מנסה להתגבר עליו. יש מחסור כזה או אחר אבל לא ברמה הזו שקיימת. יש התמודדות שונה. נקלטים עובדים סוציאליים במערכות השונות. אני מאמין שגם ברמלה משהו טוב יקרה.

כמו שהתחלתי ואמרתי התהליך הטיפולי מתחיל מהרגע של הטלפון. מילן מתחילה הרבה פעמים לעשות את המיון הראשוני מה הוא צריך. אם הוא צריך אשפוזית – אז ישר היא נותנת לו את הטפסים. במקביל היא קובעת לו אינטייק ואומרת לו מה לעשות מבחינה רפואית – בדיקות וכולי על מנת לקדם את זה.

ברגע של האינטייק אנחנו מקיימים – בדרך זה דורון יחד עם המדריך שלנו. חשוב לנו מאוד ההתבוננות כפולה גם של מדריך וגם של עובד סוציאלי. מקיימים אינטייק ראשוני מאוד בסביבות 40 דקות ואז מתחיל התהליך.

אם הוא כבר נקי הוא נכנס לסשן של בדיקות שתן שאנחנו מקיימים פעמיים בשבוע. אם לא – אנחנו מתחילים את התהליך הטיפולי כדי להכין אותו לאשפוזית. האשפוזית היא קשה, היא מסגרת לא פשוטה. היא דורשת.

יש לי שאלה. מה לגבי מרכזים לטיפול תרופתי ממושך? אדם שעובד ואתם רוצים לשלוח אותו למרכז טיפול לטיפול אחזקתי. הרי פה אין טיפול אחזקתי. יש אנשים שלא יכולים להיגמל ויש אנשים שצריכים את הטיפול הזה כטיפול אחזקתי. יש לנו מרכזים לטיפול תרופתי ממושך.

השאלה אם זה כן יכול לעזור לאותו אדם שעובד? לשלוח אותו למרכז טיפול תרופתי ממושך ולקבל תחליף סם. שם יש תחליפי סם שהם סובוטקס וזה לא מתדון כמו שהיה פעם. יש זריקות של פעם בחודש. גם ד"ר רושקה מסבירה שאפשר להחזיק את אותם אנשים ולהחזיר למעגל העבודה ובכלל.

השאלה אם כאן הם מגיעים למצב הזה ואתם מציעים להם כי פה ברמלה אין לנו את זה. אין לנו את זה גם בלוד. אנחנו יוצאים עכשיו במכרז. אנחנו מאוד רוצים שיהיה מרכז כזה באזור המרכז כי זה יכול לעזור מאוד.

היו לנו לתקופות של מטופלים בסובוטקס והפנו אותם ליחידה ברחובות שעברה לבת ים. הניסיון מוכיח שזה לא עובד. בסוף, מי שרוצה להשתמש משתמש לצד הסובוטקס ומי שלא רוצה – אז מוצא את הדרך.

יש אחרים שהם לא היו אצלנו. אני מודה. אני לא מדברת בשם כלל האוכלוסייה אבל לפחות מהניסיון שלנו פה זה לא הצליח להתרומם. יכול להיות שאם היה פה מרכז – זה היה עושה את העבודה הרבה יותר יעילה ומאפשרת.

כרגע 50 תושבי רמלה נוסעים לתל אביב לקבל את הטיפול.

בדיוק. לכן פה הם לא יכולים לקבל מענה לבעיה שיש להם. הם לא יכולים להיגמל וכן זקוקים לסם או לתחליף סם. לכן קשה להם להשתלב. זה מזעור נזקים. אין ברירה ופה אין את זה. כן נדרוש. אנחנו עובדים על המכרז במשרד הבריאות. ד"ר רושקה אומרת שיהיה מרכז באזור המרכז מה שאין עכשיו. מה שזה דורש שראשי הערים של רמלה ולוד – יביעו נכונות ויקצו שטח. זה דורש – אין פה שאלה.

בלוד כבר הייתה לנו הסכמה.

בלוד הייתה וגם ברמלה צריך לדבר על זה ולראות אם יש נכונות לעשות דבר כזה.

מאור, מה שמציעים לך עכשיו זו מתנה עצומה לטובת הסוגיות האלה של התמכרות.

מה אומר אייל?

זה דבר שכרגע אנחנו עובדים עליו.

אני מברך. זה לא תחת הרווחה. זה לא מימון של הרווחה אלא משרד הבריאות.

זה מכרז שייגשו אליו ספקים.

לא עולה כסף. אין 25% השתתפות.

זה חשוב לראש העיר.

משרד הבריאות אחראי על כל התפעול של הדבר הזה. הדבר היחיד שאתם צריכים לזה להקצות שטח.

אתם צריכים להקצות שטח. זה מבנה. זה על פי רישוי.

איזה גודל של מבנה?

יש לנו מפקחים.

נתחיל לעבוד על זה מעכשיו.

נעשה פגישה ונקדם את זה. לדעתי זה יכול לתת מענה שאין אותו כרגע ברמלה ואין אותו בלוד וזה אנשים שהם מהסביבה פה והם כן צריכים את המענה.

נגיש.

זו דעתי וזה משהו שלא ראיתי והייתי חייבת להגיד לכם את זה.

איפה המודל הזה כן קיים?

יש לנו בראשון לציון, באשדוד – זה מודל חבל על הזמן. ראש העיר, לסרי עושה שם עבודה שאין לתאר. גם בראשון יש לנו שני מרכזים שזכו במכרז – יש לנו 20 מיטות ועוד 15 מיטות. ראשי הערים מבינים שהם צריכים את זה כי מה לעשות – היום בעקבות המלחמה ותגיד את ד"ר רושקה – עוד אנשים משתמשים. זה מתחיל בנוער ויש לנו מכרז של אשפוזיות נוער שזכו. אין מה לעשות. חייבים לתת מענה.

חייבים. זה לא מה משהו שהוא אופציה בעיקר בעיר כזו שהיא עיר מעורבת. חייבים לקבל את זה. יש את אייל ברמה המקצועית ודודו עוזרו של ראש העיר – הוא ירשום את הדברים. תהיו בקשר – איך מגישים את זה ואיך עולים על דרך המלך. אם צריך מבנה או משהו – יש את דודו.

אנחנו ניקח טלפונים וננסה לקדם פגישה כדי שזה יהיה פה.

יש לנו גם רופאים דוברי ערבית כך שזה ייתן מענה לאוכלוסייה הערבית.

בייחוד לאוכלוסייה מעורבת זה מאוד חשוב.

הצלחנו להתמודד עם בעיית כוח האדם שנה שעברה כי נכנסו לפה סטודנטים כשבדרך כלל דורון ואורנית מדריכים ומכניסים. הפעלנו פה גם ספקים חיצוניים. אנשים שהתנדבו. עשינו המון פעולות קבוצתיות. במיוחד על רקע המלחמה נתנו המון מענים סביב חרדה. הפעלנו קבוצות והכנסנו לפה קבוצות הרגעה סביב מוזיקה. זה יהיה אחת החוויות הטובות שלהם.

עשינו טיול טיפולי ביער בן שמן. נתנו להם לטפס הרים, לעלות חבלים, להתמודד עם הפחד ולמצוא כוחות פנימיים. עשינו אחר כך סשן טיפולי בתוך השטח עם הספק עצמו שאנחנו עובדים איתו שנים ומכיר את האוכלוסייה. כמובן שזה מלווה בארוחת צוהריים כי אי אפשר אחרת. זו הייתה חוויה מעצימה לכולנו.

זו עבודה שאנחנו מכניסה אותה לחדר הטיפולי ועובדים עם זה – לראות איך התמודדת. יושבים אנשים על הספסל ורואים אחרים מטפסים ומפחדים מאוד – לטפס שלושה מטר. בדיוק כמו שעושים בתוכנית הישרדות – לבנות את החבל, לעלות למעלה, להגיע למעלה – יכול, מסוגל או נמנע. איך אני מתמודד עם זה. על זה עובדים וזו עבודה שמעצימה בסופו של דבר את המטופל.

עשינו בשנה שעברה ערב בוגרים שלא עשינו מהקורונה. ערב בוגרים זה אומר – שמטופלים מסיימים תהליכים ארוכי טווח ועמדו בכל המטרות הטיפוליים, עשו שינוי מאוד מהותי בתוך התהליכים הרגשיים שלהם, בתהליכי העבודה – גם האישיים, המשפחתיים וגם בעבודה. אנחנו מכירים בתהליכי שינוי שהם עושים ובדפוסים שלהם. מקבלים תעודה במעמד ראש העיר.

זה ערב שאנחנו משקיעים בו המון וכולנו נמצאים שם בחגיגה. שנה שעברה סיימנו – משנת 2019 עד שנה שעברה היו 24 בוגרים. מרביתם הגיעו. זו חוויה שכולנו ששים לה. היא לא יכולה להתקיים כל שנה כי יש הרבה נפילות בדרך. הטיפולים הם ארוכי טווח וזה לא פשוט אבל אנחנו מאוד דוחפים לזה.

ברגע שמטופל חוזר מהאשפוזית תוך זמן מסוים מנסים לאבחן מה הצרכים שלו. אם צריך קהילה – אנחנו ננסה לעודד אותו כבר בשלב הגמילה על מנת שיהיה דלת אל דלת. שבכלל לא יגיעו לקהילה. קהילה טיפולית – זה מקום כמו פנימייה ששם הם עושים תהליכים קבוצתיים רבים ורגשיים - - -

אחרי תהליך של גמילה.

כשהם חוזרים לקהילה של הרשות המקומית אז מתחילים תהליכים אחרים. לפעמים מצליח ולפעמים אנחנו מפנים אותם למרכז יום. היום לדעתי יש לנו במרכז יום חמישה מטופלים שזה הישג מטורף כי זה בדרך כלל מאוד קשה. תשעה חודשים אתה לא עובד. אתה הולך רק למרכז היום ומתעסק בעצמך. מאוד קשה לנהל משפחה כאשר אתה צריך להביא משכורות ומביא את הביטוח הלאומי שבחלקו הולך לממן את מרכז היום.

מנסים לתת מענים אבל קבוצתיים. כאשר הם מגיעים לפה והם מחויבים להיות איתנו בקשר במקביל הם מקבלים את השיחות הטיפוליות על ידי העובדים הסוציאליים. אנחנו בדרך נותנים שיחה בשבוע ואם צריך מעלים את זה. זה לחודש, חודש וחצי ואז חוזרים חזרה לשגרת שיחות.

אנחנו מחויבים על פי התע"ס – תקנון העובדים הסוציאליים – אנחנו עובדים מובנה מאוד ומחויבים לדווח על כל שיחה, לסכם אותה, למלא את המטרות. מה השגנו כל שלושה חודשים ומה לא השגנו. ועדת אבחון כמובן. בוועדת אבחון קובעים - - -

מה עשיתם כשהוא היה במילואים?

היה קשוח.

כל המטופלים במילואים.

היה פה רק עובד סוציאלי אחד?

היו דברים שאנחנו עשינו במקומו. היה יותר כוח אדם – גם סטודנטים וגם אני נכנסת יותר בחלקים מסוימים והצוות נכנס בחלקים אחרים. אנחנו מאוד מנסים למלא אבל זו בעיה. הם נושרים בדיוק מהסיבה הזו לפעמים כי אין רצף. מה אפשר לעשות. אנחנו מנסים להחזיק איפה שאפשר. זה קשה, לא פשוט אבל אפשרי.

אני כן אומר שזה הפעם הראשונה שאנחנו עומדים בשוקת כזו. גם כאשר היו פה ארבע שריפות – לא עמדנו במצב הזה. הצלחנו להחזיק מה שהיום הרבה יותר קשה. אנחנו מסתכלים על המרכז היום כמרכז קטן למרות שאנחנו גדלים ביכולות ובמה שמשרד הרווחה נותן לנו. קיבלנו את מרכז התעסוקה, מרכז מ.ט.ר.ה שהמטרה שלו היא נשים יותר. פוקוס על נשים.

נשים זו אוכלוסייה סמויה. הן משתמשות אבל זה פחות גלוי ופחות מדובר. יותר כדורי מרשם ובגלל זה אורנית הייתה במשך תקופה מרכזת של הנושא של הנשים. כשיש לנו מרכזת אפשר לעשות יותר. אנחנו דבש לדבורים. הם מגיעים. ברגע שאין עובדים – הם מריחים, הם נעלמים. כאשר הייתה לנו תקופה רכזת שעזבה ועברה לצפון – לצערי, גם הנושא פתוח כרגע. נשים זה טיפול ארוך יותר. גברים לפי תע"ס – שנתיים ונשים – ארבע שנים. למרות שהנושא השתנה היום באמת.

לא כולם מקבלים את מסגרת הזמן הזו.

היום משרד הרווחה מאפשר לנו להרחיב גם לגברים מתוך הכרה שלוקח שנה רק ליצור אמון ולהתחיל לעבוד על הבעיות זה לוקח הרבה יותר. היום אם אנחנו עושים ועדת אבחון נוספת שמתארת על מה עבדנו ומה הצרכים החדשים – שם אנחנו מקבלים הערכה טיפולית נוספת.

לא יוצא מפה מישהו בגלל שאומרים לנו תוציאו אותו – עבר הזמן. נשים הרבה יותר רגישות. הרבה יותר מורכבויות. הרבה יותר התעסקות בכאן ועכשיו, בצרכים הבסיסיים. לוקח הרבה יותר זמן לבסס את האמון.

בשונה מגבר, גם אם גבר הוא מכור – אין איום שהילדים בסכנה וייקחו לו אותם. אישה תזהר מאוד מהמקום הזה. נורא חשדנית. תבדוק אותנו הרבה מאוד פעמים לפני שהיא תרשה לעצמה להגיד את זה. לכן הן מקבלות את העדיפות הראשונה כשהן פונות. היום אני לא מסוגלת לתת את זה, אז אנחנו נותנים את זה בשירותים חיצוניים בכסף. אני קונה שירותים דרך - - -. אנחנו משתדלים איפה שאין לנו מענה פרטני לתת מענה קבוצתי. השנה הסטודנט של דורון עושה קבוצת יוגה נפש. לחבר בין הגוף לנפש.

הייתה פה קבוצה ועדיין יש פה קבוצה שאיגור המדריך מבצע של רכבת – כל אלה שהם בתחילת הדרך, שרק מגיעים אלינו ושיכולים להגיע אנחנו מחייבים אותם – הם עושים פה קבוצה כל ימי חמישי שהמטרה באמת היא להחזיק. הם עושים פה עבודה נהדרת. איגור עושה עבודה נהדרת. הם יוצאים מפה בחוויה של ביחד. איך אנחנו יודעים? הם יושבים בחצר לפחות חצי שעה עד 40 דקות. שותים את הקפה ולא מוותרים, מדברים ביניהם ויוצרים השתייכות.

אחד הדברים שרצינו ופנינו למפעל הפיס בתקווה שיאשרו לנו – חשבנו לתת להם בזמן שהם בחוץ - - המקום קטן. גם לשבת פה בלובי זה קשה. לשבת בלובי זה לשמוע מה קורה בשיחות. אין פרטיות אנחנו מאוד מקפידים. אל תבואו לפני הזמן אבל מה לעשות לפעמים צריכים את הניתוקים האלה. אז כשהם מקדימים אנחנו מאוד שואפים שהם ישבו בחוץ ורצינו להכניס - - - איך הגעתם אליו? אתה רוצה לשתף אותנו קצת?

שלום לכולם.

יעקב, חשוב שתדע שיש פרוטוקול. הדברים נרשמים. אם אתה לא רוצה להזדהות כדי לא לפגוע בך או בסובבים אותך.

זה בסדר.

אני רק אסיים את המשפט ואתה תמשיך. אנחנו רוצים לשים בחוץ מתקן התעמלות כמו שרואים בחצרות ובגנים הציבוריים על מנת שאפשר להוציא אנרגיה.

אני רואה שיש פה חזון גדול.

חזונות יש.

חזון זה דבר ראשון.

אני יכול להגיד שהגינה שלנו נראית מדהים בזכות יעקב ועכשיו הבמה עוברת אליך. בוא תספר לנו קצת על עצמך. היית פה ומה עשית פה.

אני מכור נקי כבר עשר שנים. התחלתי את הדרך שלי בכמה קהילות – התחלתי בבית אור אביבה וסיימתי בשנה. הייתי בהוסטל ועובדים סוציאליים הציעו לעבוד עם הצוות ולהמשיך את הטיפול ולהיות במעקב כל הזמן. התחייבות לדרך. נשארתי פה עשר שנים.

אתה מטפל בגינה.

מאז שהגעתי לפה אני מטפל בגינה.

אתה תושב רמלה.

אני הייתי תושב אשקלון עד לפני שנה, ואז – משהתחילה הקורונה.

הוא ממשיך לטפל בגינה בהתנדבות גם אחרי שהוא סיים.

גם אחרי שסיימתי את הבוגרים של המקום אני ממשיך להתנדב פה ולטפל בגינה.

מה יש לך לספר על המקום?

מה אהבת במקום?

עזרה לאנשים ועזרה למטופלים כדי שילכו בדרך הנכונה.

מה עזר לך מהכלים שקיבלת פה ומהדברים שקיבלת פה?

לחזור לחיים.

השיחות עזרו לך?

השיחות זה ברור מאליו.

הקבוצות עזרו לך?

הקבוצות.

בוא תרחיב קצת.

מה יותר חשוב מהכול?

העובדים הסוציאליים שמתחילים את הדרך שלהם בסוף שלוש השנים יש להם פרק מסוים לעבוד עם מטופלים. הם היו באים כל הזמן לתת לנו הדרכה בסוף המסלול שלהם. הם היו באים לעשות הדרכה לתקופה של חודש-חודשיים. ואז הם חוזרים לפה. הקבוצות שהעובדים הסוציאליים עשו זה עזר לנו. הם לא מודעים למה שהולך. אתה שומע את הדעות שלהם ומתחיל דרך חדשה.

נתנו לך כלים להתמודד עם התמכרות?

קיבלתי את הכלים בהתחלה אבל לא השתמשתי בהם. היו לי כלים אבל כל פעם – אבל הדור כל פעם מתחדש ומתקדם. הסכינים כל פעם משתנים. זה כבר לא רלוונטי. לפי שנה שנתיים היה משהו אחר. היום זו התפתחות אחרת.

איך אתה מתמודד עם התפתחות הזו?

יש לי קשיים. אני שורד. עשר שנים אחרי אני שורט את עצמי בלילות. אני מתקדם. אני בא לפה ומדבר עם מדריכים, עם עובדים סוציאליים, מדבר עם מטופלים. יש לי שיחות.

הדיבור נותן לך כוח להתמודד?

אני כל פעם משתף אותם. יש לי שיתוף. כל פעם יש לי שיתוף איתם. התחברתי אליהם.

ישר כוח.

אני צריך קפה.

מגיע לך, על ההתמודדות. אתה מתמודד עם משהו לא קל בכלל ומגיעה לך הערכה גדולה מאוד. גם לצוות שלך

לא לי. לצוות מגיע.

גם להם מגיע.

לדורון מגיע, לדלית ולאורנית.

הייתם צריכים לראות איך העובדת הסוציאלית התרגשה כשהוא דיבר. היא האימא של האירוע.

כל המציל הנפש אחת בישראל ופה כנראה יש יותר מנפש אחת. כל הכבוד וישר כוח.

הצוות הוא מסור. בכל הרגעים. אי אפשר לעבוד בעבודה עם אנשים בלי לצקת את עצמך. אחרת זה לא עובד. אנשים שיש להם קשיים באמון במערכות יחסים, מערכות יחסים שבורות וסדוקות מאוד. לעבוד על זה ולבנות את זה – זה לוקח זמן. לכן האהבה של הצוות למטופלים מאוד מוקרנת חזרה ומאוד חשובה בדברים הקטנים ובדברים הגדולים.

גם כשהם מסיימים אנחנו תמיד אומרים להם שהדלת פה פתוחה. חשוב לנו שהם ידעו שהם תמיד יכולים לכאן ולהיעזר – לפעמים יש בושה. מה אני צריך עזרה. אנחנו עוזרים להם להבין שזו לא בושה. כולנו צריכים עזרה. איך אמרת? לכולנו יש קשיים. זה אחד הדברים החשובים.

היכולת לבקש עזרה זה מעיד על עוצמה ולא על חולשה.

יש לנו פה כמה תובנות. צריך לבדוק את הנושא של אשדוד והמרכז שיש שם.

בלי קשר, יחד עם המשרדים – ד"ר שבי, ד"ר פאולה – בנינו באשדוד רצף שירותים מאוד משמעותי. בלי קשר אני מציע שתעשו שם ביקור.

אולי אתם לא הכתובת אבל זה עולה מהצוות וכן חשוב לי להגיד. אתה רוצה?

בנושא השכר – אני מאמין שרבים וטובים כבר העלו אבל אין ספק שהתחרות מול השוק הפרטי מאוד קשה ולעבוד במגזר הציבורי הוא מאתגר. המקום לא מאפשר טיפול איכותי. אנחנו שומעים הכל בין החדרים. האקוסטיקה היא לא טובה. זה מאוד לא מאפשר לתת למטופלים את המעט שמגיע להם שזו פרטיות – שהם יוכלו להרים את הקול ולא ישמעו. אנשים באופן כללי הם מאוד חרדים לפרטיות ועל אחד כמה וכמה החבר'ה שמגיעים לפה. אם יש אפשרות – שיפוץ, מבנה – משהו שיוכל לאפשר לנו - - -

דלית, תפנו לקרן החילוט. החילוט חזרה לעבוד. היא מפרסמת עכשיו קול קורא להשלמות. לצערי, ארבע שנים לא חילקו כסף והצטבר הרבה. אני אעביר לך את הקול קורא ותגישו בקשה לשיפוץ. הקרן אוהבת שיפוצים. לא להתעסק עם כוח אדם אלא להגיש תוכנית. אנחנו ננסה לתמוך לסייע בעזרת ד"ר שבי שהנציגה שלו יושבת בקרן. ננסה לסייע לכם בכמה עשרות אלפים.

קרן חילוט היא אופציה טובה בהקשר הזה.

קרן חילוט?

זו קרן שלוקחת את הכסף מהרעים. אם חגי מחזיק שתי יאכטות, ארבעה פנטהאוזים ושלושה מרצדסים ונכנסים לביטוח לאומי ורואים שהוא לא עובד יום בחייו – זאת אומר שהוא התעשר על חשבון הרוע – מחלטים לו את הרכוש, מעבירים את לקרן וזה חוזר לקהילה. פטנט טוב.

איפה נמצאת קרן החילוט הזו?

היא מנוהלת על ידי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אצל יושב-הראש מפלגה שלך. ארבע שנים לא חילקנו כסף. יש שם כבר 54 מיליון ואנחנו נחלק עכשיו. זה הסתדר כי הוא לחץ חזק.

תרשום אותנו.

מישהו ניצל את זה שאנחנו פרשנו כדי להוריד את כספי הרשות. אבל אנחנו עובדים לזה שהם יחזרו. אני יודעת שהם ירצו שתהיה פה התנהלות קצת אחרת אבל נדאג שיהיה - - -

אנחנו מרגישים את שינוי האווירה במשרד.

שאלות.

אני רוצה להגיד משהו. נכון שאנחנו לא היינו בקשר בשנים האחרונות. מהמעט שעבדנו בזמנו – כיף לעבוד ברמלה. זה איכות כוח האדם ויש פה ראש העיר והצגה שהוא עשה היום מראה שהוא מאוד מחויב. זה חשוב מאוד. אמירה של ראש עיר שהנושא הוא חשוב נותנת אור ירוק להיכנס ולפתח ולעשות דברים. זה לא קורה בכל רשות. שלא תהיינה פה אי הבנות.

אני סיכמתי עם גלית כהן, מנהלת הביטחון הקהילתי אצלנו לשבת כולנו יחד. אני מזמין את מנהל אגף הרווחה והחינוך. ד"ר שבי משקיע את הנשמה שלו – אבל זה ד"ר שבי. זה לא רק משרד הרווחה, זה לא רק משרד הבריאות, זה לא רק הרשות, זה לא רק המשטרה – זה כולנו ביחד. כאשר אתה פועל בראייה משותפת ובודק מה חסר כדי לעשות את העובדה טוב יותר וכדי להיכנס.

כמו שאמרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך – הכול מתחיל במניעה. איפה המניעה פה? עושים פה מניעה אבל צריך להעמיק את העבודה. צריך להכניס תוכניות של חלופות. ילד, לדוגמה, שעושה ספורט ומשחק כדורגל ובשישי הולך למשחקי ליגה. בחור כזה שרואה שחקן – איך קוראים לזה שפרש עכשיו ממכבי – זהבי. כשאתה נותן לו את החלום ואת החזון – לא תיכנס לו סיגריה לפה ולא רק דברים יותר מורכבים.

זה מה המודל האיסלנדי שהוא המודל היחידי בעולם שהוכיח הצלחה. איסלנד היא מדינה של 300,000 איש והשחקנים שלה מככבים בכל אירופה. אנחנו כבר 53 לא מגיעים לשום טורניר רציני בכדורגל והם כבר שם.

זו הכוונה – לעשות פה תוכנית חלופות טובה ולהיכנס בכל הפרמטרים של העבודה בראייה כוללת עם כל השותפים. כל אחד בתחומו ולהתחיל פה לעבוד בצורה מסודרת על שינוי. ברמלה אפשר. כמו שאמרתי קודם – גם האסירים המשוחררים וכל מי שרק אפשר לתת לו יד ולמשוך אותו החוצה – אנחנו נצטרך לעשות את בכוחות משותפים. בעזרת השם נעשה ונצליח.

אני רוצה להשלים את חגי בהקשר הזה. אנחנו מפעילים כמשרד הרווחה את המערכת המרכזית הפסיכו-סוציאלית לטיפול בהתמכרויות. 370 יחידות ברחבי הארץ מהסוג הזה שמופעלות. יש מאבק לא קטן בניסיון להתמודד אחרת עם התופעה הזו של ההתמכרות. אנחנו נפתח ונרחיב.

הקטע של הרמלה שהיה כאן – זו הגעה בנקודת זמן שבה המערכת מתארגנת בסופו של דבר כי יש כאן תקנים, יש כאן רצון טוב. היחידה הזו היא משמעותית ובנקודת הזמן הזו היא חסרה את כוח האדם. כאשר כוח האדם נמצא וכאשר המערכת עובדת אז היא עובדת בצורה מאוד ממוקדת בלנסות לתת לאוכלוסייה מענה מכמה כיוונים שכולל שיקום תעסוקתי. דלית הזכירה את זה במידה מסוימת שכוללת מרכזים משלימים, מרכז יום. הרבה מאוד עשייה.

עד עכשיו, עד לנקודה הזו המערכת עבדה עם האוכלוסייה שהיא בהתנזרות כפי שראינו כאן בדוגמה – לבצע את הגמילה הפיזית וכולי. אנחנו עושים את הצעד הבא ומתחילים לקבל אוכלוסייה שלא מצליחה להפסיק את השימוש. זו פעולה שנעשתה על ידי משרד הבריאות בחלק של חוץ ביתי. כאן זו תהיה פעולה שנוגעת לחלק הפסיכו-סוציאלי באוכלוסייה כזו שיאפשר לה בסופו של דבר לא ללכת לדרכה.

עד כה היה מצב שבו אתה לא נמצא בהתנזרות אז תלך לאשפוזית, תחזור ותעשה את זה. יש אוכלוסייה שאומרת שאני לא יכולה לעשות את זה וזה בעצם הצעד הבא. זה שינוי משמעותי בהקשר הזה כי אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיעד איתה יהיה שיפור תפקוד גם אם היא לא מצליחה לעשות את השינוי. מהבחינה הזו אולי זה יוביל להפחתה של שימוש. זה הצעד הבא שלנו כמשרד בתוך המערכת הזו.

יש המון אתגרים – המלחמה והאוכלוסייה הצעירה ותחלואה משולבת שהיא בפני עצמה סיפור. אנחנו נמצאים על זה במידה רבה והפיתוח הוא קרוב. תודה לרמלה שלמרות הכול מנסים לשמור על המערכת חיה ופועלת ואני מקווה שבביקור הבא אתם תראו דברים אחרת.

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. במקום הזה חשוב להגיד את הדברים האלה כי פה באמת נעשית העבודה האמתית, העבודה היום-יומית, עבודה שנעשית כשאין מיקרופונים וגם כשלא כולם באים לבקר ולראות. עבודה יום-יומית.

תודה רבה לממלא מקום ראש העיר, למנכ"ל ולראש העיר וכמובן לכם, אתם שנמצאים בשטח. בסוף – דורון, הלכת למילואים להגן על עם ישראל מול האויבים מבחוץ אבל גם להגן על החוסן שלנו מבפנים זו עבודת קודש. מקודש לקודש. מחיל לחיל. אתם וכל החברים שעושים פה את העבודה המדהימה הזו.

ככול שאנחנו נוכל בוועדה להעלות את הנושאים, להציף אותם בפני הממשלה ולדחוף אותם מול הממשלה. גם אני ואני מדבר גם בשם חברת הכנסת סון הר מלך שאנחנו נעשה את הדברים ונדחוף והדלת פתוחה. ישר כוח לכולם.

אני נפעמת לראות פה אנשים. זה לא תמיד ולא מובן מאליו. אני רואה אנשים שבאמת רוצים לתקן ולשנות ולהביא מרפא. כמו שנאמר פה – אם אנחנו נדע לקחת את כל הכוחות האלה ביחד ולהתגייס. אני חושבת שעלו פה כמה דברים שאם אתם תדעו לקחת אותם – הרבה פעמים חברי כנסת מגיעים – אבל יש פה ממש אוצרות. תיקחו אותם בשתי ידיים, תחטפו אותם ותלכו על המהלכים האלה.



אני אומרת את זה פה גם לסגן ראש העיר – אתם יכולים. יש פה אוצרות. היום אני כבר יודעת לשמוע. נתנו לכם מתנות. קחו אותן ותהפכו את זה למשהו אופרטיבי. נגיע לפה שנה הבאה וזה יהיה אחר. זה אצלכם עכשיו. גילינו פה דברים. שיהיה בהצלחה ותודה רבה על כל מה שאתם עושים. באמת תנאים לא תנאים. אין לי מספיק לי מילים. הערכה עמוקה מאוד.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.