פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הכלכלה
28/05/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 685
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, א' בסיון התשפ"ה (28 במאי 2025), שעה 9:00

היערכות התמודדות עם ביטולי הטיסות ועליית המחירים בענף התעופה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
שלי טל מירון

עודד פורר

שמואל זכאי - מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית

רפאל שגב בן חמו - מנהל אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אור ליביס - סמנכ״ל בכיר כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אודי בר עוז - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

זוהר אגמון - ראש מטה מנכ"ל, רשות שדות התעופה

ענת סתיו - סגנית בכירה ליועמ"ש, רשות שדות התעופה

הראל זיו - סגן הכלכלנית הראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

מוטי כץ - מ"מ סגנית מנהלת מחלקת שווקים, רשות התחרות

ירדן מוסקוביץ - מתמחה, רשות התחרות

עומר גולד - ראש צוות אכיפה כלכלית, רשות התחרות

מיכל גרסטלר - ראש מערך דוברות וקשרי ממשל, חברת אל על

שלומי זפרני - סמנכ"ל מסחר, חברת אל על

שרון בראונסטון - יועצת משפטית, חברת אל על

גונן אוסישקין - מנכ"ל אייר חיפה, חברות תעופה ישראליות

שירלי חמדה קציר - עו"ד בריטיש איירווייז, חברות תעופה זרות

שי יוסף - עו"ד בריטיש איירווייז, חברות תעופה זרות

אמיר ורון - עו"ד, חברות תעופה זרות

בעז אקרמן - לוביסט ציבורי, לובי 99

זמיר חיימי - דוד של טל חיימי – חלל חטוף, משפחות החטופים

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

הדס כהן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

היערכות התמודדות עם ביטולי הטיסות ועליית המחירים בענף התעופה

בוקר טוב לכולם. הנושא: היערכות התמודדות עם ביטולי הטיסות ועליית המחירים בענף התעופה – דיון שהתבקש על ידי חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, עודד.

תודה, אדוני. לצערי זה לא דיון ראשון, אבל בכל פעם שקורה משהו פה ומתחילים הביטולים, אז אנחנו נדרשים להגיע לכאן כי יש את הרושם שהממשלה לא כל כך בתוך העניין. אגב, אני ציפיתי ששרת התחבורה תגיע, אבל אני מבין שהיא טסה שוב להונגריה. אני לא יודע מה האירוע התחבורתי הגדול בהונגריה שכל כך הרבה פעמים שרת התחבורה צריכה לבקר שם לכל כך הרבה זמן, אבל כנראה זה יותר חשוב מאשר לבוא לפה ולתת תשובות.

אני ביקשתי את הדיון הזה על שני נושאים. הראשון הוא המשבר התעופתי. אנחנו נמצאים במשבר. מספר האפשרויות לטיסות מצטמצם בכל פעם. אני לא מדבר רק על האירוע של הביטולים ומה זה עושה לכל מי שבוטלה הטיסה שלו, אבל באופן טבעי כשמצטמצמים הקווים המחירים עולים. אז אני רוצה לציין שלפחות חברת אל על, מהודעה שראיתי שהוציאה, כתבה את המחירים שלה ויצרה לעצמה תקרה למחירי מקסימום.

אבל אני חייב לומר שהדיון הזה לא עבור החברות הישראליות. הדיון הזה עבור הממשלה. אני רוצה לדעת, האם הייתה פנייה לשגריר ארצות הברית? האם הייתה פנייה ברמת ראש ממשלה על זה שחברת יונייטד לא טסה למדינת ישראל. יש פה אירוע שחברה אמריקאית לא טסה למדינת ישראל. האם היו פניות כאלה, ומה השיג והשיח שמתקיים מול מדינות אחרות שחברות התעופה שלהן לא טסות לכאן? דבר נוסף, שעלה גם בדיון הקודם, האם ישנה הצעה לסבסוד במענקים, בבונוסים, בצ'ופרים לחברות שכן יטוסו לכאן? כי גם הן צריכות לשפר את הצוותים שלהן ולעודד את הצוותים שלהן.

אתה מדבר על ארצות הברית?

לא רק ארצות הברית.

בארצות הברית יש תוכנית שנעשית.

מכל המדינות. ברגע שלופטהנזה מבטלת עכשיו טיסות מסיבותיה, האם באו ללופטהנזה ואמרו: סליחה, אתם תקבלו על כל נוסע - - -

אבל עודד, אנחנו לא יכולים בכל פעם שיש איזו בעיה להתחיל לממן את החברות הבין-לאומיות.

אנחנו כן יכולים.

לא, אנחנו לא יכולים.

אם מדינת ישראל לא מסוגלת לייצר רמת ביטחון לחברות תעופה כדי לטוס לכאן באופן חופשי, היא צריכה לתת להן אפשרויות אחרות.

זו בקשה מוגזמת.

אגב, היא עשתה את זה בשגרה. מדינת ישראל בשגרה סבסדה – לדעתי זה היה סכום של 45 יורו לכרטיס – כל חברת תעופה שהנחיתה את הנוסעים שלה בשדה התעופה רמון, כי היא רצתה לעודד תיירות לאילת.

בסדר. זה היה חד-פעמי.

אבל אנחנו נמצאים באירוע. אם אתה אומר לי: תשמע, מעכשיו שדה התעופה סגור לסירוגין, זה אירוע רגיל – אני לא חושב שזה אירוע רגיל.

לא. קודם כול, זה היה סגור בדיוק לחצי יום. הבעיה הייתה שהחברות נכנסו ללחץ.

לא. הוא עדיין סגור. חברת תעופה לופטהנזה וחברות הבנות שלה עדיין סגורות, לצורך העניין.

אוקיי. היו פה דיונים בזמנו. הלכנו לקראת החברות בנושא חוק טיבי. לגבי ארצות הברית הוגשה תוכנית ממשלתית שאושרה בוועדה, והיא מיושמת. זה פיצוי שאנחנו עושים לנסיעות מארצות הברית, ששם הביטולים הם מאוד בעייתיים מבחינה כספית. אבל אין שום דרך להתחיל לממן את כל החברות כדי שיטוסו לישראל. בסופו של דבר, 80% חזרו לטוס לישראל. אני לא יודע מה עם דלתא ויונייטד בארצות הברית. היום אנחנו נשמע על העניין הזה.

הדבר השני הוא בהקשר של התעופה לאילת. שוב, הבטיחה שרת התחבורה שייפתח קו טיסות של אל על לאילת. הקו הזה לא נפתח, אני מניח כי אל על מרתקת את מטוסיה לתת מענה לטיסות הבין-לאומיות שמבוטלות. אבל מצד שני, אנחנו נמצאים במצב של צמצום משמעותי גם של הטיסות לאילת, כתוצאה מאוזלת היד בהיבט של ביטול הטיסות. צריך להבין למשל שלפחות לפי הנתונים שפורסמו אל על לא טסה בכלל לאילת, למרות שהובטח שהיא תתחיל לטוס לאילת.

ישראייר מפעילה שתי טיסות ביום בלבד, לעומת שש ועשר טיסות לפני המלחמה, וארקיע שש-שבע טיסות יומיות במקום שמונה ועשר.

כנראה זה עניין עסקי. אולי אין מספיק נוסעים.

לא, לא, לא.

למה אתם לא טסים לאילת?

כי המטוסים טסים לחו"ל.

יותר רווחי לטוס לחו"ל.

בסדר. זה משהו אחר. אם אין מספיק נוסעים לאילת בטיסות, אז - - -

יש ביקוש, פשוט אין מספיק מטוסים.

עוד פעם, זאת שאלה שהייתי שמח להפנות לשרת התחבורה.

יש פה נציגים.

היא הודיעה שייפתח במאי.

בוא נראה מה התשובות. אל על, למה אתם לא טסים לאילת?

אני ראש אגף דוברות וקשרי ממשל באל על. אנחנו קיבלנו פנייה ממשרד התחבורה לנסות להתחיל להפעיל טיסות לאילת. אנחנו בקשר איתם, בדיונים ושיחות.

דיונים על מה? מה מהות הדיונים?

מה השאלות? אולי נענה פה על השאלות אם יש שאלות בעניין.

אנחנו בודקים את האפשרות הטכנית, הלוגיסטית, המסחרית בפתיחת - - -

אבל פעם טסתם לאילת. נכון?

ממש מזמן.

למה הפסקתם?

הפסקנו בזמנו מכל מיני שיקולים.

מה זה כל מיני שיקולים? מה השיקולים?

אני יועצת משפטית באל על. נבחנו בזמנו כל מיני שיקולים, בין אם שיקולים מסחריים ובין אם שיקולים תפעוליים. החברה החליטה להפסיק לטוס לאילת. זה היה לפני הרבה מאוד שנים. עכשיו, בעקבות הפנייה של השרה - - -

מתי השרה פנתה?

השרה פנתה לפני כחודש וחצי שנבחן את זה. הדבר נבחן על ידי החברה.

כמה זמן הוא ייבחן? כי חודש וחצי עברו.

רגע. אבל השרה הודיעה שאתם חוזרים.

השרה הודיעה. לא אנחנו הודענו.

זאת אומרת, השרה הודיעה שאל על חוזרת לטוס בלי שאל על אמרה לה שהיא חוזרת לטוס?

נכון. החברה הודיעה שהיא בוחנת את זה.

יכול להיות שאמרתם לה את זה בזמן אחת הטיסות להונגריה? אולי הדיילת אמרה?

היא מקימה חברת תעופה משל עצמה: מירי טורס. היא כבר ספץ בעולם הזה, אז היא כבר החליטה להם.

מירי טורס-לא מירי טורס – אני יכול להגיד לך בתור תושב פריפריה שמזל שיש לנו את מירי רגב. היא היחידה שראתה את הפריפריה.

בסדר גמור. כשיש שיטת היהלומים אז ברור.

רבותיי, אני לא מבין. מה אל על צריכה יותר מדי לשקול? אין לה מטוסים? זו הבעיה?

<.< אורח >>

קודם כול, כן. אין. זה עניין של כושר ייצור. אני מזכירה, חלק מהטייסים שלנו מגויסים לשירות מילואים, והחלק השני עסוק בטיסות שהחברה מפעילה והגבירה לכל מיני קווים גם בצפון אמריקה, בגלל המצוקה שנוצרה. לכן זה שילוב גם של עניינים של כושר ייצור שהחברה מוגבלת כרגע וגם עניינים מסחריים.

אז מתי, לדעתכם, תהיה לכם תשובה סופית בעניין הזה? אתם בוחנים, לא? מתי?

אנחנו בבוחנים יחד עם משרד התחבורה.

זה נעשה בשיתוף. נמצא פה שמואל זכאי, והוא יכול גם כן להתייחס לזה. אבל יש פה גם עניין של רגולציה ועניינים נוספים שנבחנים.

אז אני שואל מתי? מתי תהיה תשובה סופית כן או לא?

זה תלוי בגורמי הממשלה. גם הם צריכים לחזור עם תשובות.

מה אתם רוצים, פיצוי מהממשלה? לא הבנתי את העניין. מה זה שייך לממשלה?

לא ביקשנו פיצוי.

היא ביקשה, ואני שואל אתכם תגידו לי מתי אתם מתכוונים לתת תשובה סופית? מה הבעיה? אני לא מבין.

אגב, גם לא זו תשובה. אתם יכולים להגיד: לא, אין לנו מטוסים. אנחנו לא יכולים לטוס.

אני לא יודעת להתחייב על תאריך, ואנחנו ממתינים לתשובות ממשרדים ממשלתיים.

מה זאת אומרת? מה משרד התחבורה יכול לתת לכם? זאת החלטה שלכם.

יש פה נציג של משרד התחבורה. אתה יכול לפנות אליו.

תשמעי, אני לא אוהב את התשובות האלה. אני מאוד מצטער.

אגב, למה היא הודיעה רק על כך שאל על חוזרת לטוס והיא לא הודיעה שישראייר מכפילה את הטיסות למשל? היא הייתה יכולה להודיע באותה דרך.

אולי היא הודיעה. אני לא יודעת. יכול להיות. יש פה נציגים של ישראייר?

אני יכול לספר לכם שלפי ההיכרות האישית שלי אני מאמין שהיה שיח והיא ישבה שם עם ההנהלה שצריכה.

אבל הם אומרים שלא.

חבר הכנסת גואטה, אתה עדיין לא הדובר של השרה מירי רגב. היה מצופה שהשרה תגיע לפחות לאחד הדיונים האלה.

לא. לא נכון. השר לא חייב לבוא לכל דיון.

אבל לפחות לאחד. היו כל כך הרבה דיונים בעניין הזה, ועוד מנסים לתאם את זה למועדים שהיא בארץ.

עשינו כל כך הרבה דיונים על זה, והייתה לי הצעה לסדר במליאה על זה ושאילתה במליאה על זה. אנחנו כבר באין-ספור פגישות.

זו דרישה לא סבירה ששר יבוא לכל דיון שחבר כנסת - - -

לא כל דיון, אבל עשינו מלא דיונים.

אם היינו עושים את הדיון הזה בבודפשט - - -

יכול להיות. אבל כרגע זו לא דרישה שהיא צריכה להיות. יש את הנציגים המקצועיים של המשרד. אבל אני לא מבין את זה, מה זאת אומרת "אנחנו מחכים לתשובות ממשרד התחבורה"? תגידו לנו אילו תשובות אתם רוצים ממשרד התחבורה? פעם אחת ולתמיד בואו נשמע. אתם צריכים לקבוע. אתם החברה המסחרית. מה זאת אומרת תשובות? מה אתם רוצים, פיצוי כספי? מה אתם רוצים ממשרד התחבורה? אילו תשובות? מה זה תשובות? תגידו לי בבקשה. אם אתם לא יכולים לתת תשובה עכשיו כי אתם לא מוסמכים, תשלחו לנו מכתב בתוך שבוע ותציינו מתי אתם מתכוונים לקבל החלטה בעניין הזה, אחרי כל הבדיקות שאתם הולכים לעשות.

אבל הם לא חייבים לעשות את זה.

אף חברה לא חייבת לעשות שום דבר. זו חברה עצמאית.

בסדר. זה שהשרה הודיעה – הם לא צריכים לשלם את המחיר.

אני לא אמרתי שהם חייבים, רק שיודיעו לנו מתי התשובה. יכולה להיות תשובה שלילית או תשובה חיובית.

אה. אין בעיה. בזה אתה צודק.

היו"ר, בוקר טוב. אני סמנכ"ל מסחר אל על. אני אתייחס בקצרה לנושא של אילת. לא הכרזנו שאנחנו מתחילים לטוס. היינו בתהליך בחינה בעקבות בקשה של משרד התחבורה ושל עיריית אילת. יש לא מעט מורכבויות רגולטוריות שהמשרד מודע אליו, ואנחנו מקיימים בעצם שיח בנושא.

אתה יכול לספר לנו מה המורכבויות הרגולטוריות?

אולי נעזור בזה. בשביל זה אנחנו פה.

רגולציה. יש פה שאלה רגולטורית. זה אנחנו.

נשמח לעשות את זה אם תרצו בפורום יותר מצומצם.

למה?

יש פה כמה נושאים. דבר ראשון, צריך להבין שאנחנו כחברת תעופה כבר קרוב ליותר משנה וחצי פועלים בעצימות מאוד מאוד גבוהה. אנחנו כפופים לחוק הטיס ומגבלת שעות חודשית ומצטברת, ואנחנו עומדים על הקצה של הקצה, כולל שיעורי החרגות שאנחנו מקבלים מרת"א בשוטף.

אז זה יושב אצלם.

כל תוספת פעילות, המשמעות שלה נגזרת כמעט מיידית, והיא צמצום פעילות בין-לאומית. זו שאלה בתוך המאזן שאנחנו נמצאים בו. יש פה נושא של גילאי טייסים, גיל פרישה והפעלה, פנימי, בין-לאומי. שוב, נושאים מאוד מקצועיים, רגולטוריים. אנחנו בשיח מול זכאי והצוות שלו.

יכול להיות שהמשרד יכול לאפשר לכם להטיס אנשים לא בגיל הנכון?

זה מורכב ומאוד מאוד מקצועי.

טוב. נשמע את זכאי. מה לגבי הדבר הראשון? אני ראיתי שכתבתם לי היום הודעה. ראית את ההודעה הזאת מאל על?

כן, כן. ראיתי.

לדעתי זאת הודעת דוברות שפורסמה כבר לפני שבועיים על קדימות המחירים לאתרים מסוימים.

לכל היעדים.

וההודעה הזאת מספקת מבחינתך? אתה ביקשת את הדיון. אני רוצה לדעת.

אני ביקשתי את הדיון לא עבור חברת אל על. אני ביקשתי את הדיון עבור המדינה. חברת אל על, חברת ישראייר וחברת ארקיע הן חברות מסחריות שיש להן את האינטרסים שלהן. המדינה היא זאת שצריכה לנהל את השוק. אני מברך אותן לפחות על העובדה שהן אמרו: על אלה אנחנו שמים מחירי גג. זה דבר ראוי בעיניי שהן אומרות: אנחנו לא מנצלים ניצול ציני את המצב.

במכתב כתבת גם לגבי המחירים.

אמרתי שבמקרים שבהם יש קו אחד, צריך לעשות פיקוח מחירים.

רגע. אני לא מצפה מחברה בין-לאומית שתוריד לי מחיר או לא תוריד לי מחיר, כמו שגם אדם שנוסע לחו"ל צריך לקבל החלטה אם המחיר מתאים לו או לא מתאים לו והאם לנסוע או לא לנסוע. זה לא שאנחנו צריכים לתת לו את זה במחיר אפס.

לא לשכוח שלא כל הטיסות הן להנאה. יש פה עסקים, יש פה משפחות, יש אנשים חולים, יש רפואה. יש פה הרבה דברים.

חבר הכנסת ביטן, במצב שבו אין תחרות ויש כשל שוק צריך לפקח על המחיר.

זה לא משנה. כל אחד שנוסע צריך לעשות את החשבון שלו.

אבל זה בסוף פוגע במשק. גם נסיעות עסקיות הן חלק חשוב במשק הישראלי.

נסיעה לחו"ל זה לא לקנות חלב מפוקח בסופר, עם כל הכבוד. כל אחד שנוסע שיעשה חשבון עם עצמו.

דוד, כשיש כשל שוק ואין תחרות על קווים מסוימים, זה המקום של המדינה להתערב ולפקח על המחיר.

בסדר גמור. אבל עדיין מי שפותר את כשל השוק זה לא חברת אייר פראנס. זה חברת אל על, ארקיע וישראייר, כי הן חברות ישראליות. פה, בנושא הזה, חברת אל על היא החברה הגדולה. יש לה יותר מטוסים, יש לה יותר יכולות. זכאי, אתם נותנים פתרונות לחוסר הזה? מה התשובות שלך?

אני רוצה לענות גם על הטיסות לאילת וגם על הטיסות הבין-לאומיות. אני מרכז את העבודה של המשרד ושל המדינה. אני גם היועץ של ממשלת ישראל לענייני תעופה אזרחית. אני אדבר על שני הנושאים האלה. קודם כול, היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך ולחברי הכנסת שאחרי דיונים ארוכים מאוד שהיו כאן בוועדה בהקשר של חוק טיבי, חלק מהצעדים שהחליטה עליהם הוועדה עוזרים לנו מאוד גם במשבר הזה, וטוב שהם ננקטו.

כן, כי רוב החברות חזרו. רק אחרי הטיל הזה הן החליטו לעזוב קצת.

אז בואו נדבר. חבר הכנסת פורר, ב-4 במאי נפל טיל בליסטי בנתב"ג.

ליד נתב"ג, ליד. לא בנתב"ג.

בנתב"ג.

אוקיי.

בזמן נפילת הטיל טסו לנמל התעופה בן גוריון 41 חברות תעופה. מייד אחרי נפילת הטיל הפסיקו לטוס חברות תעופה, ורק 22 חברות תעופה טסו. כיום כבר טסות 27 חברות תעופה. זאת אומרת, ביחס למה שהיה לפני נפילת הטיל, סך הכול 14 חברות תעופה הפסיקו את הטיסות שלהן. עכשיו צריך להבין משהו מול חברות התעופה.

הפסיקו עד עכשיו?

כן.

זה לא מעט, שתדע.

לא אמרתי שזה מעט. אני רק מציין את המספרים שיהיו לנו, כדי להבין על מה אנחנו מדברים. בניגוד למשברים הקודמים – אתם זוכרים, היו כאן מספר דיונים – היינו במצב שהיו בנתב"ג שש-שבע חברות תעופה. הייתה מצוקה מאוד מאוד גדולה. המצב עכשיו שונה לחלוטין. אני אתן כמה דוגמאות. אז לא יכולנו להחזיר נוסעים ישראלים שהיו תקועים בחו"ל. עכשיו ההחלטה שקיבלה הוועדה על יעד בקירוב, אם אתה זוכר, הוכיחה את עצמה; חברות התעופה הציעו לנוסעים לחזור ליעדים בקירוב. זה הקל על הנוסעים לחזור לארץ. זאת אומרת, הצעד הרגולטורי הזה, הראשון שנעשה, הוכיח את עצמו.

החלטה שנייה שהחליטה הוועדה כדי לעודד חברות תעופה ישראליות נוספות לטוס לארצות הברית היא לבטל את סעיף הפיצוי במקרה של ביטול טיסות מסיבות תפעוליות. חברת ארקיע התחילה להפעיל טיסות. היא מתפעלת כבר שני מטוסים לצפון אמריקה. בניגוד למשבר הקודם שרק אל על הייתה על הקו לצפון אמריקה, אם אתם זוכרים, יש לנו - - -

ומה עם ישראייר?

ישראייר נמצאת בתהליך. אנחנו מלווים אותה בקבלת רישיון ממשרד התחבורה האמריקאי ועם ה-FAA. אלה אזורי הפעלה אחרים, טיסות טרנס-אטלנטיות. יש תהליך מקצועי שהחברה צריכה לעשות. אין לה מטוסים כאלה, היא צריכה לרכוש מטוסים כאלה, היא צריכה להכשיר את הטייסים לטיסות כאלה, והאמריקאים מלווים אותנו בתהליך הזה.

מה יש להכשיר? לא הבנתי. הכול טס אוטומטי. אפילו הנחיתה אוטומטית.

לא. אתה קצת שם את הגישה של גולדקנופף שאמר: שעה וחצי חפיפה, נחליף את הטייסים. לא להגזים. יש פה איזו מקצועיות שצריך ללמוד.

לא. לא. אם הטייס טס לפריז, הוא יכול לטוס גם לארצות הברית. מה יש פה להכין אותו? גם ככה זה אוטומטי. אני לא מדבר על מישהו שלא טס בכלל.

זו התמקצעות, זה מקצוע. זה לא עובד ככה.

אפילו אני יכול לשבת בתא הטייס ולהפעיל את האוטומט.

במטוס שאתה תטיס אני לא בא. אני אשוט באוניה.

תטיס. אנחנו לא שם. תזמין את גולדקנופף, הוא מאמין בזה. ואם זה בחינם, מירי בטוח תבוא.

רק אם יש בעיה שהאוטומט לא יכול לטוס, אז אנחנו בבעיה.

הממשל האמריקאי והרשויות האמריקאיות הבינו את המצוקה ונתנו את האישור הזה לארקיע. מבחינת האמריקאים זה אישור מאוד מאוד חריג.

אז מה זה הסיפור הזה של יונייטד שלא טסה? יש חברות אמריקאיות מארצות הברית שטסות?

דלתא חזרה לטוס לישראל.

יונייטד לא חזרו בכלל? זאת אומרת, ללא קשר לטיל הזה.

זה קשור לטיל. ביום נפילת הטיל גם דלתא וגם יונייטד הפסיקו לטוס לישראל. התקיים שיח מאוד מאוד רציף עם החברות האלה, שיח מאוד מאוד מקצועי. דרך אגב, פעם ראשונה שאני רואה ששתי חברות תעופה שמתחרות אחת בשנייה יושבות ביחד ומנהלות את השיח הזה וגם איתנו.

טוב. אין שם תחרות כנראה.

בסופו של דבר, חברת דלתא החליטה לחזור לטוס וחידשה את הטיסות שלה לישראל. חברת יונייטד כרגע משהה את הטיסות. היא עדיין לא ביטלה. להפך, יש שיח עמוק עם יונייטד להרחיב את מעגל הטיסות ולחזור לטוס ליעדים נוספים בארצות הברית שטסו אליהם בעבר.

יש גם בשיח ברמה המדינית מול הממשל האמריקאי?

קודם כול התקיים גם שיח ברמה המדינית מול הממשל האמריקאי. האישור שנתן הממשל האמריקאי לחברת ארקיע לטוס לארצות הברית הוא אישור מאוד מאוד חריג שהאמריקאים לא נוהגים לתת אותו לחברה שלא מפעילה טיסות באופן רציף.

לא. אני מדבר על פעילות מול הממשל האמריקאי כדי שיונייטד תחזור לטוס.

היה שיח גם של שרת התחבורה עם מזכיר התחבורה האמריקאי וגם שיח בדרגי ממשל אחרים. התקיים גם שיח כזה.

אני חייב להגיד לגבי השיח מול חברות התעופה, לפי בקשתן של חברות התעופה הן מבקשות שהשיח יהיה שיח מקצועי ולא שיח פוליטי, כי העניין הוא עניין מקצועי. נפל טיל בליסטי בנתב"ג. אנחנו צריכים לשכנע את חברות התעופה.

מתי לדעתך חברות שהפסיקו לטוס יחזרו לטוס?

היושב-ראש, באופן חסר תקדים, אחרי שיחה שלי עם מפקד חיל האוויר – הרי ברור לכולנו שהיה פה כשל ביירוט, הטיל נפל – עיקרי התחקיר של חיל האוויר, בליווי הסברים מאוד מאוד מקצועיים וסיורים של חלק מחברות התעופה במפעלי הייצור של הטילים בארץ, נשלחו לחברות התעופה. זה צעד חסר תקדים. אני מלווה את האירוע הזה 20 שנה. לא עשינו דבר כזה בעבר, מתוך הבנה שיש פה עניין אסטרטגי. התעופה היא עניין אסטרטגי. זה לא דבר שניתן להקל בו. אז אנחנו בשיח מעמיק עם החברות. המשבר מנוהל. עוד פעם, זה לא המצב שהיינו בו בעבר.

היינו במצב הרבה יותר קשה מזה. אין ויכוח.

נכון. לגבי ההערה של חבר הכנסת פורר, אני מזכיר שגם בזה הוועדה החליטה לעשות תיקון לחוק טיבי. במקרה שהמצב יחמיר, שרת התחבורה בהתייעצות עם שר הכלכלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יכולה להקטין את הפיצוי, את הוצאות הלינה. אני המלצתי לשרה לא לעשות את זה, כי אני לא חושב שיש עכשיו מצב לשפות את חברות התעופה ולפגוע בנוסעים. אני בטוח שאתם מסכימים עם זה. זה לא המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע.

מתי לדעתך יסתיים התהליך הזה של החזרה?

שנייה. למרות ההבטחות שלך, בריטיש איירווייז הייתה הראשונה שעזבה וגם כנראה האחרונה שחוזרת, אז נשים את זה בצד. כנראה על בריטיש איירווייז הסעיף הזה לא בדיוק עבד.

הדבר השני הוא לגבי הטיסות לאילת. באילת יש בעיה.

אבל לא ענית לי על השאלה, מתי יסתיים המשבר הזה שכל אלה שעזבו יחזרו?

הוא לא יודע.

אם הוא יודע. הוא לא חייב לענות.

אני מעריך – אתה כמובן יודע, המרחק במדינת ישראל בין טקטיקה לאסטרטגיה זה עובי דף נייר.

כן, כן. ברור. לא נתפוס אותך במילה.

אם תהיה הסלמה - - -

לא, לא. בהנחה שהמצב יישאר איך שהוא.

אנחנו עושים את כל המאמצים שעד ליבת עונת הקיץ, שזה יולי – עוד פעם, תלוי במצב הביטחוני – רוב רובן של חברות התעופה שטסו לפני הטיל יחזרו בחזרה. אני מעריך שהסיכוי הזה בחלק מהחברות קיים. בחלק מהחברות הסיכוי הוא יותר קטן מהרבה שיקולים אחרים, לא רק בגלל שהנהלת החברה לא רוצה לטוס אלא יש בעיות נוספות.

הן גם מפנות את המשאבים שלהן למקומות אחרים. הרי המטוס לא נשאר ומחכה.

גם את זה אני רוצה להגיד לכם, רוב השדות באירופה סגורים בלילה. נתב"ג הוא נמל תעופה שפתוח ביום. האיום הזה שאנחנו ניקח את המטוס שלנו ונטוס למקום באירופה – אי-אפשר לטוס באירופה בלילה, השדות סגורים באירופה. ישראל היא יעד אטרקטיבי. חברות תעופה מרוויחות הרבה כסף מהטיסות לישראל. התעופה בישראל היא תעופה מתקדמת. הישראלים הם צרכן טוב מאוד, וחברות התעופה לא טסות לפה בגלל שהן אוהבות אותנו או לא אוהבות אותנו. הן טסות לפה כי הן מרוויחות כסף. זה כל העניין. כל השאר זה כיסויי מילים.

לגבי המשבר באילת – יש משבר בטיסות לאילת. זה לא שאין טיסות. בימים ראשון וחמישי יש יותר טיסות, בערך 12 טיסות ביום. באמצע השבוע יש פחות, אבל יש אירוע. הממשלה קיבלה החלטה לסבסד את הטיסות הפנים-ארציות לתושבי אילת ב-99 שקלים. היא הקצתה לזה 20 מיליון שקל, 10 מיליון שקל ב-2025 ו-10 מיליון שקל ב-2026. אני מזכיר גם את המתווה שאושר כאן למפונים ובני משפחותיהם הטסות בחינם.

אפשר לפתור את המשבר באילת בשתי דרכים, שתיהן נידונות אצל שרת התחבורה בדיונים עמוקים ביחד עם ראש עיריית אילת. הדרך הראשונה היא הדרך של הממשלה לטפל במשבר ולהבטיח טיסות רציפות לאילת – לא "תעשו לי טובה", שיקולים מסחריים וכן הלאה, אלא הדרך היא לעשות מכרז. זו הדרך הממשלתית, לפרסם מכרז לטיסות לאילת, לתת כסף בדלתא מסוימת או רשת ביטחון, בדרך מסוימת, ולהבטיח את מה שרוצה ראש עיריית אילת – טיסת בוקר מוקדמת, טיסת ערב מוקדמת ולוח טיסות רציף.

פעם היו הרבה טיסות לאילת.

נכון, מהרבה סיבות. דרך אגב, הירידה ב-50% בכמות הנוסעים לאילת קרתה בשני אירועים חופפים, סגירת שדה דב וסגירת שדה התעופה באילת והעברתו לרמון.

אני יכול להגיד לך שכשאני צריך להגיע לכנס היום, טיסה היא בכלל לא אופציה מבחינתי. היא לא אופציה. לא סומך עליהם ולא על הזמנים.

נכון. נכון. הטיסות מלאות.

לא מלאות – זה גם הזמן.

נכון, גם הזמן. הזמן הוא משמעותי.

בוודאי. אתה בתוך ארבע שעות מגיע לאילת ופה לא.

בכסף שיש לנו לביצוע המכרז, אנחנו נצליח להביא לאילת בין שניים לשלושה סבבים ביום. זה לא מספיק.

אתם מתכוונים לפרסם מכרז כזה?

אנחנו תומכים בעניין הזה של הביצוע של המכרז. מי שלא רוצה את המכרז זה ראש עיריית אילת, ובצדק מבחינתו, כי הוא אומר: שניים-שלושה סבבים ביום זו לא הבעיה שלי. אני צריך הרבה יותר.

בסדר. אבל זה גם משהו.

נכון. פנתה שרת התחבורה לפני חודש לשר האוצר בבקשה להגדיל את 15 מיליון השקלים באופן כזה שנוכל לעשות מכרז. זו אופציה אחת.

אגב, אחד הכללים במכרז יכול להיות שכדי להתמודד בו החברה צריכה להראות שחוץ מזה היא גם טסה לאילת עוד פעמיים. המכרז יכול להיות כזה שתנאי הסף להשתתפות בו צריך להראות שאתה גם נותן - - -

נכון.

כשחברה ישראלית טסה לחו"ל בקווים חדשים זה תלוי בכם? אתם מאשרים את זה? זה אישור שלכם?

כל פתיחת קו מחייב רישיון הפעלה.

אז אל תאשרו אם הם לא יגבירו את אילת. מה זאת אומרת? אני לא מבין. למה שתאשרו? תאשרו בתנאי שהם גם יישמו דברים שאנחנו רוצים.

הם עושים את הטיסות לחו"ל במקום הרבה אחרים.

אני רוצה להסביר על הנושא הזה. קודם כול, בהסתכלות רחבה על כלל הבעיות שמתמודדת איתן מדינת ישראל – ואילת יקרה לליבי ואני מטפל בנושא הזה באופן צמוד עם ראש עיריית אילת ועם חברות התעופה – במצוקה שיש בטיסות בין-לאומיות ברור מאליו לאן הולכים המשאבים. גם אנחנו מעדיפים שנוסעים לא יהיו תקועים בחו"ל. אני לא אומר את זה בזלזול.

אני לא מסכים איתך. עזוב את התקועים בחו"ל. כשיש תקועים בחו"ל, אין ויכוח. אבל יש הבדל בין טיסות בין-לאומיות. יש המון חברות שטסות. סתם לדוגמה, אם אתה נותן לאל על קו חדש לטוס למדינה מסוימת וזה תלוי בך, תתנה את זה בהגברת הטיסות לאילת. אם הם מקבלים מהמדינה הטבות, הם גם יכולים לתת לנו משהו. אני לא מבין מה הבעיה פה.

תכף אני אגע באל על על הנושא הזה של הטיסות בכלל והטיסות לאילת. החוק הוא מאוד מאוד ברור. דרך אגב, הוא חוק בין-לאומי, הוא לא חוק ישראלי. טייס יכול לטוס 100 שעות בחודש ו-1,000 בשנה. הטייסים הישראלים שלנו - - -

מפונקים?

חס וחלילה.

שואל, שואל.

חוץ מזה הם גם עושים טיסות צבאיות במילואים.

היא אמרה שרבים מהם במילואים.

כושר ייצור של חברת תעופה מורכב משני דברים, מכמות מטוסים ומכמות טייסים. צי המטוסים הישראליים היום הוא הכי גדול בתולדות מדינת ישראל – 47 אווירונים, אם אני לא טועה, של אל על, בלי המטוסים החכורים בחכירה רטובה; 16 אווירונים של חברת ישראייר; 12 אווירונים של חברת ארקיע, אם אני לא טועה; שלושה אווירונים של חברת אייר חיפה, והרביעי בדרך. זה צי המטוסים הכי גדול.

עכשיו צריך להסתכל על הטייסים. אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת. עולה קברניט לטיסה, מקבל ווטסאפ מהבן שלו שהוא נכנס לעזה. כשהוא נוחת הוא מקבל ווטסאפ מבית החולים שהבן שלו פצוע קשה. אלה אותם טייסים שמפנים נפגעים בעזה, שתוקפים, שמשרתים בבור, שמפנים נפגעים מרפיח ובאים בבוקר, לוקחים טיסה לפרנקפורט או לניו יורק. אני אישרתי לחברת אל על ולכלל חברות התעופה הישראליות בצעד מאוד מאוד חריג אחרי הרבה דיונים מקצועיים, כי בסוף הבטיחות לנגד עינינו, extension ל-FTL, Flight Time Limitations, ונתתי להם אישור לטוס יותר מהמגבלה הבין-לאומית המחייבת, כמובן עם צעדי איפחות. למשל, אל על תטוס עכשיו לניו יורק בלילה עם ארבעה טייסים ולא עם שלושה. אתם מבינים את הדיסוננס שיש בדבר.

אל על גובה הרבה כסף. היא יכולה להטיס גם עם חמישה טייסים.

זכאי, אתה יכול להתייחס גם לנושא ההכשרה של טייסים אזרחיים? כלומר, האם יש ברמה המדינתית גם פה איזשהו אירוע? והאם אנחנו צריכים לייצר גם את הדבר הזה?

רק בשביל להבין את המצוקה – וזה לא פשוט – היום טסים בחברות תעופה ישראליות טייסים זרים. כבר היום טסים בחברות תעופה ישראליות טייסים זרים. דרך אגב, הגבול שאני יכול לתת לטייס זר לטוס בחברה ישראלית הוא שנתיים. לא יותר משנתיים. זה הגבול שהחוק מאפשר.

למה?

מה הבעיה שהם יטוסו?

ראינו במלחמה הזאת עד כמה חשוב, בהרבה מאוד דברים אבל גם בתעופה – אני לא רוצה להיכנס לחילופים וכן הלאה - - -

אבל כמה טייסים אזרחיים ישראלים מכשירים?

המאגר הכי גדול של טייסים אזרחיים זה כמובן טייסים - - -

רגע. אבל ממה אתם מודאגים בנוגע לטייסים זרים? מה הדאגות?

אם הייתי מוטרד לא הייתי נותן להם לטוס. אני נותן להם לטוס.

למה המגבלה של שנתיים? מה הרציונל?

אתה צריך לשמור על מספיק טייסים בכושר טיסה אזרחי ישראלי.

זה כמו העובדים הזרים בחקלאות, מביאים אותם לארבע-חמש שנים וזהו.

לא, לא. זה לא אותו דבר.

הוא צריך להוציא רישיון ישראלי.

שנית, במשבר פתאום הטייס הזר אומר - - -

בסדר. אבל אין רק זרים. אתה מדבר כאילו בחברה יש רק זרים. יש גם ישראלים וגם זרים. לא צריך להגזים.

לגבי אל על, הם לא יכולים להגיד אלא אני יכול להגיד. יש שיח עם אל על. אני לא יודע אם הם מתנגדים או לא מתנגדים, אבל אחד מהדברים שאני הולך לעשות בשביל לפתור את הבעיה של המצוקה באילת, כי אמרנו שזה מטוסים וטייסים – סיימנו את השיח על זה, וזה יבוא לוועדת הכלכלה של הכנסת – אני הולך להעלות את גיל הטיסה של הטייסים מגיל 65 לגיל 67, בהסכמה עם משרד הבריאות, אחרי שבדקנו את המחקרים. יש לזה צעדי איפחות – אתם תראו את זה בדיון בוועדה – שלוש בדיקות רפואיות בשנה וכך הלאה. לחלק מהחברות זה טוב מאוד, אבל לחלק מהחברות יש כאן בעיה ואני לא רוצה להתעלם ממנה. אני נחוש לעשות את הדבר הזה.

זה צריך לבוא במסגרת חקיקה או תקנות?

חלק מהבעיות של חברות התעופה – ואני מבין אותן אבל לא מסכים – זה שלמשל אל על אומרת: אתה תעלה את גיל הטייסים מגיל 65 ל-67, אבל אתה יכול לתת להם לטוס רק פנים-ארצי ולא בין-לאומי. יש לזה השלכה. לחברות אחרות זה מתאים. בסוף אתם תקבלו את ההחלטה.

בחברות כמו בריטיש, שאני מבין שאתה לא אוהב אותם, עד איזה גיל הטייסים עובדים?

65 בכל העולם.

לגבי העניין של הטיסות, אני תושב אילת כבר קרוב לשנתיים, והנושא של אילת הוא נושא מאוד מאוד מאוד חשוב. אני מדבר בתור אחד שגר שם. אתה מגיע לפעמים לבית חולים. הינה, הילדה לא הרגישה טוב. הלכנו, ואין רופאים ואין אנשי מקצוע. זה אחד הדברים שבאמת הכי חשוב. צריך טיסת בוקר שאין בה איחורים. גם אם יש ארבעה אנשים היא עולה על הטיסה. בגלל שלטיסות יש איחורים ולא מגיעים בזמן, הרבה אנשי מקצוע, רופאים או פסיכולוגים וכדומה לא מגיעים, לא באים ולא רוצים לבוא ולעבוד באילת. צריך לקבוע טיסת בוקר וטיסת ערב.

כמו שאמרתי, הדרך לקבע את זה זה במרכז.

רגע, רגע.

ביטן, אני חייבת לצאת לדיון אחר. אני יכולה להגיד שני משפטים?

בבקשה.

אני מוותר לך, כי לא סיימתי.

אבל אני באתי לפניך.

צודקת.

לאיזה דיון את הולכת?

קידום מעמד האישה. יש שם דיון חשוב.

אם זה מעמד האישה אז בסדר.

לא, לא. זה דיון חשוב. כל הדיונים חשובים אבל גם הוא חשוב. קודם כול, היום הוא היום ה-600 למלחמה הזאת. יש 58 חטופים וחטופות, ועם זה היינו צריכים לפתוח את היום הזה, ובזה צריך לעסוק בכנסת היום, רק בזה. סליחה, אבל הייתי חייבת להגיד. אני רואה שיש פה גם נציגים, צריך לתת להם לדבר. סליחה שאני משחילה עוד משפט.

אני לא רואה נציגים.

הם פשוט נכנסו באמצע הדיון. אז אני מסבה את תשומת ליבך לכך שהם בטח ירצו לדבר, ואין ספק שזה הדבר הכי חשוב.

אני רק רוצה להגיד את הערכתי הרבה לחברת אל על כל מה שהם עושים. כיוצאת חיל האוויר של שבע שנים יש לי הרבה הערכה להרבה דברים. קשה לי מאוד עם מחירי הטיסות, אני אומרת את זה חד וחלק. אבל אני רק רוצה להגיד עוד דבר, שבסוף דבר מושפע מדבר. כשיש חברות תעופה זרות כמו ריינאייר למשל, חברות ה-Low-cost, שאומרות: אנחנו לא נטוס – אז ההיצע קטן, ואז זה משליך גם על שאר השוק. גם על זה צריך להתייחס, כי זה משפיע אחד על השני. סליחה שאני צריכה לצאת, אבל היינו פה בכל כך הרבה דיונים על זה, וגם הייתה לי הצעה לסדר ושאילתות. אנחנו חייבים לפתור את הנושא הזה.

טוב. אני רוצה רגע להגיד לך משהו, זכאי. לא הייתי ער לבעיה של אילת כמו שהיא הוצגה לי פה. טוב שפורר העלה את הנושא והפנה את תשומת ליבי לעניין הזה. אנחנו נטפל בבעיה הזאת. אני רוצה בעוד חודש דיון רק על הנושא הזה עם תשובות שלכם ושל החברות. אני אפילו לא רואה שארקיע וישראייר טרחו להגיע לפה היום. כנראה שהחוק הזה שתיקנו בזמנו, שישראייר שיגעה אותנו על התיקון ההוא, סיפק אותה.

זה הוכיח את עצמו.

אין פה נציגים של ישראייר וארקיע?

אין. לא באו.

אגב, אל על הראו רצינות. באו לתת תשובות, חבר'ה.

הם צוינו בבקשה. גם מספרי הטיסות שלהם וגם זה צוינו בבקשה. זה חמור מאוד בעיניי.

לא. היא אומרת שההתראה הייתה קצרה. אבל עדיין הם יכולים לבוא. אל על טרחו לבוא והם לא באו. נעשה בעוד חודש דיון, ונבקש שעד אז תתכוננו. גם אל על, בחודש הזה אני מבקש תשובות מסודרות, אחרי שדיברתם עם המשרד וקיבלתם את כל מה שהרגולטור ביקש, כי זה לא נושא שאפשר להשאיר אותו פתוח. אני גם שומע שאם אין מספיק נוסעים, דוחים את הטיסה עד שיהיו מספיק נוסעים. כתוצאה מזה האזרחים כבר לא מאמינים בטיסות ומתחילים לנסוע במכוניות, ואז הם לא נרשמים. דבר גורר דבר.

אנחנו מבינים את הבעיה. בדרך כלל אנחנו לא מתערבים בצד המסחרי, אבל כאן באילת צריך להתערב.

בסדר. לגבי הבעיה השנייה, אני רואה שהיא מטופלת. בסופו של דבר אף אחד לא רצה שייפול טיל בבן גוריון. אני צריך לסיים את הישיבה, אז אנחנו נעשה הפוך הפעם. אני אתן לכולם לדבר, ואז אני אתן לך לסיים. בבקשה, בריטיש.

יש קושי עם זה שהופכים את הכול לעניין אישי. אני מצטרפת למה שאמר כאן זכאי, אבל יש לי קושי עם זה שאומרים שבריטיש לא טסים, וחושבים שזו איזושהי החלטה אישית שבריטיש מקבלת כי בריטיש רוצה להטיל מורא על מדינת ישראל ולא רוצה לקיים טיסות מסחריות לארץ.

אז קודם כול, נפל טיל בנתב"ג ב-4 במאי. ב-12 במאי, אחרי אין-ספור התרעות ומכתבים ששלחנו, התכבדה מדינת ישראל להודיע על מצב מיוחד. אותו מצב מיוחד זה מה שאפשר להפעיל את כל הדברים שאנחנו ביקשנו במסגרת החוק שתיקנו – האפשרות להביא טיסות חלופיות ליעדים קרובים. איפה היינו למעלה משבוע? זה כל המאמצים שאנחנו עושים כדי להביא את החברות הזרות לחזור ולהרגיש ביטחון בישראל? רחוק מזה.

כשרוצים להביא חברות זרות לישראל, בדיוק כמו שעשו בקו לצפון ארצות הברית, לצפון אמריקה – ואגב, זו אחת הסיבות שחברות אמריקאיות שוקלות לחזור ולהפעיל טיסות לישראל.

אבל המצב המיוחד פורסם?

פורסם ב-12 במאי.

ובכל זאת לא חזרתם. אז מה את רוצה?

בטח שכן.

הוא אומר שלא חזרתם.

לא. יש חברות אחרות שחזרו.

אבל לא בריטיש.

בריטיש כרגע לא חזרה לטוס. יש לה עניינים קודם כול בראש ובראשונה - - -

אולי ראש הממשלה שם שנבחר מהשמאל לא רוצה לטוס לישראל.

בטוח שיש פה הרבה שיקולים פוליטיים. אף אחד פה לא מתכחש לזה. ברור שזה בטוח גם נמצא, והקהילה הבין-לאומית מפעילה - - -

אז את מייצגת עוד חברות חוץ מבריטיש?

אני מייצגת הרבה מאוד חברות תעופה. בסוף ברור שיש פה שיקולים של ביטחון שהם עומדים בשורש העניין.

לא, לא. הפעם אני לא מקבל את זה.

רגע. כשחברה זרה רוצה לטוס צריך לתת לה תמריץ.

רגע. השיקולים האלה שאת מדברת עליהם זה על כל החברות, לאו דווקא לבריטיש. אם החברות האחרות חזרו, אז השיקולים שאת מדברת לא חלים עליהן. אז למה שהם יחולו עליכם?

כמדינת ישראל אנחנו יכולים להגיד: אנחנו מסתפקים שיהיו לנו רק חמש, שש או שבע חברות תעופה זרות שיחזרו – או שאנחנו יכולים להגיד: אנחנו רוצים להוות איזשהו משקל בתוך המאזניים שבוחנים למה לעודד אתכן לחזור לטוס לישראל – כמו שעשו בקו לצפון אמריקה. למה חברת דלתא וחברות תעופה ארקיע - - -

לא, לא. אל תובילי אותנו לכיוונים שאנחנו לא רוצים. אנחנו לא נולדנו היום. בזמנו הבעיה העיקרית הייתה לא טיסות מאירופה אלא טיסות מארצות הברית, וגם רמת ההפסדים של החברות שהן טסות מארצות הברית ומתבטלת להן הטיסה היא גבוהה מאוד לעומת אירופה. לכן שם הממשלה, אחרי לחצים שלנו, באה עם מתווה שהוא מתווה שעוזר לעניין הזה, ובאמת חברות התחילו לחזור והמחירים גם ירדו. לכן זה לא קשור לאירופה. אנחנו לא נלך עכשיו לשנות את המתווה הזה גם לאירופה. בניגוד למה שפורר אמר, אני לא חושב שהממשלה צריכה בכל פעם לממן חברות בין-לאומיות מאירופה או ממדינה אחרת אלא איפה שיש בעיה אמיתית.

לא בכל פעם.

לא בכל פעם. כשנופל טיל בנתב"ג וכשיש בעיה, אז היא צריכה לעשות את זה.

המדינה צריכה להיות עם האצבע על הדופק כל הזמן.

תמיד אנחנו עם האצבע על הדופק. המחירים בארצות הברית היו גבוהים מאוד, וההפסד שם היה גבוה מאוד, וזה ביטל אפשרויות טיסה. לכן שם הלכנו על מתווה מיוחד. זה לא צריך להיות באירופה כרגע. אין שום בעיה באירופה ברמה הזאת.

רגע. המתווה המיוחד לצפון אמריקה בהתאם להחלטה של הממשלה שפורסמה – ואני קראתי אותה בעיון – נבע מכך שחשבנו שצריך לעודד, כי מרכז העסקים שלנו מתקיים בעיקר עם צפון אמריקה, והרבה מאוד מהעסקים מגיעים לשם. מדינת ישראל קבעה את זה כיעד. לגיטימי מאוד. אבל מה קורה עם כל יתר מדינות העולם? בסוף מדינת ישראל צריכה להבין, אם חברות תעופה יפסיקו לטוס לפה עכשיו – כבר לא טסות המון זמן באופן רציף. יש חברות שהודיעו שהן לא חוזרות לטוס לישראל.

בסדר. יכול להיות, כמו החברה הטורקית. היא לא טסה לישראל. מה את רוצה שאני אעשה?

אני רוצה שתעשה הרבה דברים. אני רוצה שקודם כול תקבל את ההצעה של חבר הכנסת פורר ונתחיל לפעול.

אם לא יהיו טיסות לישראל על ידי חברות כאלה, כנראה אל על ייקנו עוד 20 מטוסים ויטוסו. מה הבעיה?

מה היא מציעה?

אני מציעה לקבל את מה שחבר הכנסת פורר מציע. אני מציע לקבוע תמריצים - - -

לא. לא. הדבר הזה לא יתקבל. לא יהיו תמריצים לאירופה. אין שום בעיה.

זה לא קשור רק לאירופה.

הבנתי שאת רוצה עכשיו תמריצים לאירופה. זה מוביל אותנו לכיוון לא נכון.

חבר הכנסת ביטן, התמריצים לא צריכים להיות לפי מדינה. הם צריכים להיות לפי בעיה. תמריץ צריך להינתן איפה שיש בעיה.

באירופה אין בעיה.

בסדר. אתם מחליטים שאין בעיה. עוצמים את העיניים, אז אין בעיה.

יש בעיה זמנית. לא בכל פעם שיש בעיה זמנית אנחנו נרוץ להוציא. המדינה זה לא כספומט שנותן כסף כל הזמן.

אז מתי נרוץ להוציא? אם נפל טיל בנתב"ג ולא נרוץ, אז מתי נרוץ?

ביטן, לא רק בהקשר של כסף. יש פה שני אירועים שצריכים לקחת אותם בחשבון - -

זה מטופל. אתה שומע שזה מטופל. גם את אל על אני רואה שהיא מטפלת בזה. אין בעיה.

איך זה מטופל? זה לא מטופל.

- - אחד, הוא נושא התמריצים בקווים הנדרשים. שניים, צריכה להיות מעורבות של משרד החוץ ושל משרד ראש הממשלה.

יש מעורבות. זה מטופל. אתה שומע את זכאי שזה מטופל.

אני אומרת לך מהצד השני שאני שומעת שזה לא מטופל.

לא. לא. זה נשאר בדרגים המקצועיים.

זכאי זה דרג מקצועי.

אני אומר לך שצריך להעביר את זה לדרג מדיני בחלק מהמקרים.

אם צריך לערב דרג פוליטי, מערבים.

דרג פוליטי ברמת שר חוץ וראש ממשלה.

משרד החוץ מעורב בעניין הזה. הוא עובד איתנו כתף אל כתף. השגרירים מעורבים. הם חלק מהשיחות. הייתה בשבוע שעבר שיחה של שרת התחבורה עם נשיא לופטהנזה. בשיחה היה שגריר ישראל בגרמניה, רון.

מתי הייתה שיחה של שרי חוץ על הנושא?

לא תמיד המעורבות הזאת מול חברות התעופה היא מעורבות טובה.

מה זה הוביל? לופטהנזה לא חידשה טיסות ולא תחדש טיסות אחרי הסיור שהיא עשתה פה בישראל. זה אומר שאתם עושים משהו לא בסדר.

לא. לא. לא. את לא תובילי אותי למצב של פיצוי גם לאירופה.

זה לא רק לאירופה.

עוד מישהו רוצה לדבר לפני שאני מעביר את רשות הדיבור?

דוד, ביקשת שבעוד חודש הם יביאו לדיון על אילת מה שצריך.

נכון. אני רוצה לטפל באילת.

אמרת אל על, ומה עם ישראייר וארקיע?

גם הם. כולם.

שגם ישראייר וארקיע יביאו לנו את כל מה שצריך.

ישראייר וארקיע צמצמו טיסות דרמטית. ישראייר מפעילה שתי טיסות ביום במקום שש עד עשר טיסות.

כל החברות יהיו פה. אני מבקש ממך, קח את הנושא של אילת בחשיבות עליונה כרגע. תבהיר גם לשרה שהנושא הזה חשוב, ואנחנו מבקשים טיפול מיידי בנושא הזה, ובעוד חודש אני מבקש תשובות.

בסדר גמור.

דרך אגב, טוב שהפנית את תשומת ליבי לבעיה הזו.

אני תמיד אדאג להפנות את תשומת ליבך.

בסדר גמור. לפעמים אתה עושה גם דברים טובים, עודד. לא תמיד.

כשאתם לא מפריעים לי אני עושה דברים טובים.

מוכן לקבל את זה. מי עוד רוצה לדבר?

אני אשמח. אני לוביסט ציבורי בלובי 99. עם כל הכבוד לכעס, שהוא ברובו מוצדק כלפי חברות התעופה, בין אם זה ישראליות ובין אם זה בין-לאומיות - -

אין כעס על חברות התעופה, יש כעס על הממשלה.

- - ולמרות ההערה שלך, כבוד היו"ר, על כך שהמדינה היא לא כספומט, יש לביטול הטיסות של חברות בין-לאומיות השפעות על המשק כולו. רק לאחרונה פורסם שההשפעה של הנתון הזה על האינפלציה היא כמעט 0.7%. זה אומר החזרי משכנתה, זה אומר ריביות, זה אומר המון דברים שמשפיעים על יוקר המחיה גם של מי שלא טס, על אף שלכאורה זה מוצר שאפשר להגדיר כמותרות.

איפה פורסם לאחרונה שזה השפיע 0.7% על המדד?

אני תכף אתן לך את הנתון. יש לי את הטבלה.

תן לנו. אז בגלל שזה משפיע קצת על המדד נפצה במיליארדים? זה מה שאתה אומר?

לא. לא. זה לא לפצות במיליארדים.

בזמן האחרון אתם קצת מגזימים עם הטיעונים האלה. שמתי לב. כל הזמן אתם מקשקשים על הדברים האלה. מספיק כבר.

כל אחד ממציא מספר. 0.7% על המדד? זה לא מעורר אצלך ביקורת?

חבר הכנסת דנינו, אני תכף אתן לך את הנתון.

לא צריך. עזוב. ברור שכל דבר משפיע. גם מחירי הירקות הפירות משפיעים על המדד. אז מה אתה רוצה?

נכון. וגם בזה הממשלה שלך מטפלת שהם יעלו. אתם דואגים לעליית מחירי פירות וירקות, לעליית מחירי חלב, לעליית מחירי הטיסות. הכול עולה.

כבוד היושב-ראש, אם לא הייתה בעיה לא היינו מקיימים את הדיון הזה פה עכשיו.

אף אחד לא אומר שאין. יש בעיה, רק שהיא מטופלת. זה הכול.

מי שאחראי לפתור את הבעיה הזאת זה לא חברות התעופה.

לא. לובי 99 הוא המטפל בבעיות האלה, נכון?

לא.

חשבתי. אתם קצת מגזימים.

אנחנו יכולים להציע פתרונות, בין אם זה שיפוי חברות על כך שההיבט הביטוחי של הטיסות לפה עולה הרבה יותר.

אתם כבר קצת חורגים מהמנדט שקיבלתם מהציבור בעניין הזה. לטעון סתם טענות זה לא מקובל. אולי תתמודדו לכנסת, תיבחרו ותטפלו בבעיות האלה.

אני רק רוצה לציין שבחודש אפריל 2025 מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1%, האינפלציה עלתה ל-3.6%, מעל היעד של בנק ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סעיף התחבורה והטיסות עלה ב-4.9% ותרם 0.68% לעלייה החודשית במדד.

יש לי הפתעה בשבילך, סעיף התחבורה והטיסות זה לא קשור לטיסות. זה קשור לעליית מחירי התחבורה הציבורית שהממשלה עשתה.

רגע. אתם לא עשיתם צדק תחבורתי? הכול אתם מעלים, דוד. הכול. זה עולה, זה עולה, זה עולה, ואתם אומרים שזה לא משפיע.

פורר, סיימת? מה שהעלה את המחיר זה העלייה האחרונה של 33%, שקיבלה ביקורת ממני מפה להונולולו. זה כן, אבל לא מחירי הטיסות. אל תערבב דבר שלא קשור.

הסעיף שמופיע שם זה הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות לארץ, בלי תחבורה ציבורית.

תודה רבה. סיימת.

הנתונים לא מעניינים אותם. הנתונים מפריעים להם.

קודם כול אתם טוענים שני נתונים שונים.

לא. אותו נתון.

חבר הכנסת דנינו, זה אותו נתון בדיוק.

אוקיי. אוקיי. הטיסות האלו לא השפיעו על המדד הפעם. עזוב אותך. עליית מחיר התחבורה הציבורית היא זו שהשפיעה על המדד.

בבקשה, זמיר.

חבר הכנסת ביטן יושב-ראש הוועדה, קודם כול אני עוד פעם מודה לך. הייתי פה לפני שלושה שבועות ואני אחזור על זה עוד פעם. קוראים לי זמיר חיימי, אני מקיבוץ ניר יצחק ואני הדוד של טל חיימי שנהרג בהגנה על הקיבוץ ב-7 באוקטובר. ביחד עם טל נהרגו עוד חמישה אנשים מכיתת הכוננות. אחד מהם, ליאור רודאיף, במצב של טל. הוא נחטף והם עדיין לא חזרו אלינו. שוב, אני מקיבוץ ניר יצחק. פורר, בשבילך אני גם חקלאי. אני מתפרנס מחקלאות. אז לסיבוב הבא תזכור את זה שיש חקלאים שמתפרנסים מחקלאות.

תאמין לי, אני זוכר את זה היטב.

קיבוץ ניר יצחק, דרום העוטף, מועצה אזורית אשכול, המועצה שחטפה אולי את המכה הגדולה ביותר, אבל בהחלט יש עוד אחרים שחטפו מכות. מי שמכיר את המפה, מדובר מכרם שלום בדרום ועד בארי בצפון, ובצד המזרחי יש לנו בעיקר מושבים אבל גם עוד שלושה קיבוצים. לא כל הישובים נפגעו ישירות, אבל הפגיעה היא קשה מאוד, ויש הרבה יישובים שנפגעו ישירות.

אני לא רוצה להרחיב כרגע על 7 באוקטובר ועל מה שהיה. יש לנו לא מעט חטופים עדיין. כמו שאמרתי, יש שניים מניר יצחק. יש לנו לא מעט חטופים עדיין מניר עוז. יש חטופים מבארי. יש חטופים נוספים. אני לא אאריך בדברים, חבר הכנסת ביטן.

אין בעיה. אתה יכול להאריך. הפעם הזאת אתה יכול להאריך.

אני לא רוצה להאריך, כי אני לא רוצה לחזור על עצמי ולשעמם. יש לי משהו בסיפא של הדברים שלי שאני אגיד לך.

דרך אגב, אנחנו דיברנו על זה שנתאם סיור אצלו.

בזה רציתי לגעת.

כן. כן. אני רוצה כמה שיותר חברי כנסת, לא רק אני.

בדיוק.

דוד, אתמול הייתי בקיבוץ עין השלושה, איפה שראש הממשלה אמר שלא היה שם כלום. אני מציע שאת הסיור תעשו גם שם. נכנסו 100 מחבלים והיו שם ארבעה נרצחים.

אני הבטחתי לעשות.

יש לי הרבה חברים טובים גם בעין השלושה. אנחנו לומדים ביחד, הילדים שלנו לומדים ביחד.

אנחנו נבוא. אתה תחליט לאן נלך.

בסדר. אנחנו כבר ביום ה-600. כמו שאמרתי פה לפני שלושה שבועות, אנחנו עובדים בזה במקביל לחיים הרגילים, למשפחה, לעבודה ולחקלאות. אתה גם לא יכול להיעדר יותר מדי. הייתי גם ארבעה ימים עכשיו בניו יורק עם משפחות של חטופים. אנחנו ממש עובדים בזה. אני חושב שצריכים אנשים אחרים לעבוד בזה, אבל ככה יצא שאין לנו ברירה ואנחנו עובדים בזה.

אז אמרת לי שאתה לא בקבינט, שההשפעה שלך מוגבלת ודברים כאלה. אם אני מסתכל על ההיסטוריה שלך, שכשאתה רוצה להשפיע יש לך השפעה. אני לא יודע מה קורה בתוך הליכוד, בתוך הקואליציה. זה לא מעניין אותי. אני מסתכל עליך.

חבר הכנסת ביטן, אני באמת אומר, הגענו ליום ה-600. אנחנו רוצים את החיים. אם יהיה פה מצב של פולסים, של כמה שלבים, אנחנו רוצים את החיים. אני אישית אומר לך, אני רוצה את החיים עוד לפני המתים, ואני דווקא עם הצד של המתים שאנחנו עדיין מחכים להם. אנחנו גם לא רוצים לסכן חיילים של צה"ל לטובת חטיפה או הבאה לא של החיים ולא של המתים. הגיע הזמן להחזיר את כולם.

אני חוזר למה שהזכרת, שלפני שלושה שבועות דיברנו על זה שתבואו לבקר. מאוד חשוב שתבואו לבקר.

אנחנו נבוא.

מצוין.

אני רק אמרתי שאני לא אבוא לבד אלא שעוד ח"כים יבואו.

צריך להבין גם מה אנחנו עוברים עכשיו. אמרתי לכם שבניר יצחק כבר יש אחוז יחסית גבוה, של בערך 65% מהאוכלוסייה שחזרה.

איפה האחרים?

האחרים עדיין מפוזרים במשאבי שדה ובעוד כמה מקומות.

הם לא רוצים לחזור?

לא. לא. רגע, שנייה. אני אגע בזה. במשאבי שדה, באשלים ובעוד כמה מקומות עדיין נשארו קצת. אמרתי שהיינו מפונים לאילת ואחרי זה לאילות. מסה גדולה חזרה. אני יכול להגיד שבניר יצחק אחוזי החזרה שאנחנו צופים לא יהיו 100%, אבל אנחנו נהיה באחוזי חזרה מאוד גבוהים – מעל 90%. כל אחד שיחשוב אם זה גבוה או לא גבוה, בטח כשמסתכלים על החברים שיהיו מאוד חסרים לנו באזור מניר עוז, חולית – קיבוצים שאנחנו לא כל כך רואים שיחזרו. בניר עוז ייקח עוד כמה שנים טובות, וגם אז אנחנו יודעים שיש הרבה שלא יחזרו.

אני חושב שמאוד חשוב להדגיש את זה שאנחנו באזור של לחימה. עוד פעם, בתור חקלאי אני עובד כל יום עד הגדר – פורר, אני חקלאי. אני רואה את הפטריות שמתרוממות, אני רואה את ההפצצות, אני רואה הכול, אני חווה את הרעשים. נכון, אני בן אדם שכנראה פחות רגיש. לא יודע, אולי נכנסתי כבר מבושל לאירוע. אבל עבור הרבה מאוד אנשים לא קל. הבתים בלילה רועדים, הרעשים נוראיים. אנחנו כבר יודעים שזה הולך להגיע, אנחנו יודעים באילו שעות. אנחנו גם מקבלים הודעות מתי זה פחות או יותר.

אחת הסיבות שאני רוצה שתגיעו – אני לא רוצה להגיד: הלוואי שכשתגיעו יהיה הרבה רעש; אבל כדי שתחוו את מה שאנחנו חווים שם כרגע. אני מדבר בשם הרבה מאוד אנשים.

אין בעיה. אנחנו נבוא, אבל שיקבלו אותנו שם.

אם זה תלוי בי, כולם מתקבלים בברכה. להגיד לך שאני יכול לשלוט על כל אחד - - -

לא, נתמודד עם זה. ברור שנתמודד, אבל שיאפשרו לנו להיכנס. זה מתואם איתך הפעם.

כן, למרות שאין לי איזה תפקיד רשמי.

אתה כבר תתאם את מה שצריך. גם את פורר אנחנו נביא איתנו.

בכל מקרה אני חוזר ואומר, משימה מספר אחת היא להחזיר את החטופים הכי מהר שאפשר, להפסיק את המלחמה כרגע, ומעבר לזה, תבואו לבקר אותנו. תודה.

תודה רבה לך. עוד מישהו מהמשפחות רוצה לדבר? אם כך, הישיבה הסתיימה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:01.