פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

9

34
ועדת החוץ והביטחון
20/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 403
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 11:30

דיור והקצאת קרקעות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של ח"כ משה סולומון , של חברי הכנסת משה סולומון, יצחק קרויזר, ניסים ואטורי, משה סעדה, אוהד טל, משה פסל, צביקה פוגל, דן אילוז, מתן כהנא, משה טור פז, אורית פרקש הכהן, מיכל מרים וולדיגר, לימור סון הר מלך

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
ינון אזולאי
קארין אלהרר
רון כץ
יבגני סובה
אלעזר שטרן

משה סעדה
משה פסל

סא"ל (במיל) יוסרי זין אל דין - עוזר קמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, משרד הביטחון

סגן נינה נאור - רת"ח פרט, עתכ"א מילואים, משרד הביטחון

יובל זילבר - עו"ד, המחלקה המינהלית, הייעוץ המשפטי, משרד הביטחון

נועה מושייף - עו"ד, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

דניאל סרגי - רפרנט רמ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר

נסי אנגל כץ - ראש מינהל קו העימות בצפון ומשימות מיוחדות, משרד הבינוי והשיכון

כרמית כהן - עו"ד, משרד הבינוי והשיכון

עדי אבירם - מנהלת תחום ת"וב ונגישות, מרכז השלטון המקומי

שני צור - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל

אילת פלר מימון - ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית

גיל ורד - עמותת אחים ואחיות לנשק

בת אל מואטו - הורי לוחמים

רושל מושייב - לוחמי מיל' בפעולה

אוהד ניימרק - תנועת המילואימניקים

נאווה רוזוליו - עו"ד ורו"ח, מובילת משמרות הבושה

זיו קינן - רכז פעולות ציבוריות, משמרות הבושה

אביחי לוי - מילואימניק, נכה צה"ל

ינון לוי - בנו של מילואימניק

רותם אבידר צאליק - פורום נשות המילואימניקים

ויקי כהן - אימא של החייל נמרוד כהן החטוף בשבי בעזה

ענת אנגרסט - אימא של החייל מתן אנגרסט החטוף בשבי בעזה

אופיר אנגרסט - אחיו של החייל מתן אנגרסט החטוף בעזה

מכבית מאייר - דודתם של גלי וזיו החטופים בשבי חמאס

עידו בן יצחק
אילת לוי נחום

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיור והקצאת קרקעות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25

הצעתם של חברי הכנסת משה סולומון, יצחק קרויזר, ניסים ואטורי, משה סעדה, אוהד טל, משה פסל, צביקה פוגל, דן אילוז, מתן כהנא, משה טור פז, אורית פרקש הכהן, מיכל מרים וולדיגר, לימור סון הר מלך

אני מתנצל על האיחור שנגרם בגלל התארכות הישיבה החסויה שהתקיימה קודם לכן.

אנחנו דנים בהצעת חוק של קבוצת חברי כנסת בנושא דיור והקצאת קרקעות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים. לפני שנעבור לדיון על הצעת החוק, אני רואה שמכבדות אותנו מספר משפחות החטופים ואם מישהו מכם רוצה לפנות לחברי הוועדה, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אני אימו נמרוד כהן, חייל בחיל השריון שנמצא חטוף בעזה, בחיים, כבר כמעט 600 ימים. נמרוד התגייס לחיל השריון 10 חודשים לפני ה-7 באוקטובר ועוד חודשיים בערך הוא אמור להשתחרר מהצבא. את רוב שירותי הצבאי הוא בילה בשבי. נמרוד הוא בעל אזרחות ישראלית בלבד, אין לו שום אזרחות זרה, ומתוקף האזרחות הישראלית הוא התגייס לצבא. מתוקף האזרחות הישראלית הוא הוצב בגבול לשמור עלינו, על האזרחים, על כל אחד ואחד מכם כאן ומתוקף האזרחות הזו הוא נפל בשבי והוא עדיין נמצא שם כבר כל כך הרבה ימים.

אני שואלת מתי הוא יחזור הביתה. מתי גם אני כאימא אוכל לחבק את הבן שלי. אבל במקום להחזיר אותו ממשלת ישראל דוהרת למלחמה שמסכנת את בני נמרוד ואת החטופים. בדרך לכאן הייתה לי שיחת טלפון עם ההורים של עידן אלכסנדר. הם סיפרו לי שעידן סיפר ששבועיים לפני שהוא השתחרר נפלה פצצה מירי של חיל האוויר ממש סמוך למנהרה בה הוא שהה. המנהרה קרס ובנס הם נותרו בחיים. אני שואלת איך אפשר לסכן ככה את האהובים שלנו? את החיילים שלנו? את כל החטופים שנמצאים בשבי? איך אפשר? אתם יודעים שהלחימה הזאת מסכנת אותם. עד עכשיו היא הרבה 41 חטופים. בסוף לא יהיה את מי להחזיר. איך יכול להיות מצב כזה שישראל נלחמת בחמאס כדי שיחזירו רק חלק מהחטופים? רק פעימה חלקית ולא פעימה שתחזיר את כולם. אפשרי להחזיר את כולם, אם רק תרצו. יש שם חיים וצריך להציל אותם. אין להם זמן עד שימוטטו עד חמאס. אי אפשר למוטט את חמאס כל עוד יש שם חטופים

הדבר הנכון לעשות כרגע זה להציל חיים, זה הערך העליון, זה החוסן שלנו כחברה, ערבות הדדית. כך אני גידלתי את ילדיי, את נמרוד, את בני הגדול יותם שהיה סמ"פ בשריון וגם לחם בעזה אחרי החטיפה וגם את רומי אחותו התאומה שהתגייסה ואתמול התחילה קורס קצינות. כך חינכתי את ילדיי, לתרומה, לעשייה משמעותית, אבל איפה החלק של המדינה? איפה התרומה של המדינה שמפקירה את החיילים שלנו? החיילים לא נמצאים בשום רשימה עד עכשיו ולא מדברים עליהם. אתמול שוחחתי עם גל הירש לשיחה ארוכה ושאלתי אותו אם תהיה פעימה חלקית, שעל זה ישראל מתעקשת, ונמרוד לא יהיה ברשימה הזאת כי הוא חייל למרות שאני שואלת למה החיילי יישארו לסוף, אבל אם הוא לא יהיה ברשימה, אני יכולה לקבל תשובה, לדעת בוודאות מתי הוא חוזר ומה הזמן המדויק בו הוא יחזור? הוא אמר לי לא.

אם כן, זה מחזיר אותנו לסיוט של העסקה הראשונה. היה שלב ראשון בעסקה, קיווינו שנמשיך לשלב השני אבל הכול התפוצץ והם נשארו מאחור והם עדיין מאחור. אני אימא מודאגת, כי למדינת ישראל אין תוכנית להחזיר את נמרוד. אני בחרדה. אני לא ישנה בלילות, אין לנו חיים, אנחנו בסיוט כבר כמעט 600 ימים. הגיע הזמן להפסיק את זה וזה אפשרי, זה בידיים שלכם, אתם יכולים להחליט להפסיק את המלחמה. אתם מתעקשים למוטט את חמאס אבל בחמאס אפשר אחר כך לטפל. הדבר המיידי כרגע הוא להציל חיים וזה אפשרי. תודה.

נמצאת לידי אימא של קצין לוחם וגם היא רוצה לומר כמה דברים.

רק מספר מילים בבקשה. הבן שלי כרגע קצין לוחם ונמצא ממש עכשיו בעזה. המחשבה שימות חלילה חטוף בקרבת מקום שהוא לוחם שם מדירה שינה מעיניי ואני יודעת שהוא והלוחמים שלו מאוד מוטרדים אם במקרה בזמן לחימה חלילה ימות חטוף. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה איתו, איזה השלכות יהיו עליו, איזה דברים הוא ייקח משם אם חלילה יקרה דבר כזה. אני חייבת לומר משהו על הלוחמים שהם שנה ושבעה חודשים בלחימה רציפה.

אני מתנצל מאוד. אנחנו בכל ישיבה שומעים אימהות ונשים.

של מילואימניקים. אני רק רוצה לומר שלוחמי סדיר שנה ושבעה חודשים והם בלחימה רציפה ואין להם מנוחה. אין להם סבבים והם בסבב אחד גדול.

לצערי אנחנו מכירים את זה טוב מאוד.

המחשבה שחלילה ימות חטוף מדירה שינה מעיניי ומעיני הלוחמים שהולכים לשם לא בלב שלם.

בלב שלם ונקי. אני לוחם ואני הולך לשם. עשיתי 278 ימים. סליחה שאני מתפרץ אבל אני והחברים שלי ועשרות ומאות אלפי לוחמים הולכים בגאווה ועם ראש מורם בלי לפחד.

הם הולכים בגאווה והם הולכים בראש מורם והם לא אומרים לא.

ואני מוכן למות בשביל המדינה שלי.

גם הם מוכנים למות בשביל המדינה שלהם אבל הם לא מוכנים שייהרג חטוף.

זאת יריקה בפרצוף שלי. את ירקת לי עכשיו בפרצוף ובפרצוף של כל הפלוגה שלי.

ממש לא. הבן שלי שנה ושבעה חודשים לוחם שם והוא ממשיך להילחם.

את ירקת לי בפנים. את צריכה להתבייש.

הוא ממשיך להילחם והוא לרגע לא אומר לא. אני לא צריכה להתבייש.

אם יקראו לי, אני אחזור ללחימה. אני אחזור עוד פעם ועוד פעם.

הבן שלי שנה ושבעה חודשים בלחימה.

חוצפה. יריקה בפנים.

מספיק. תודה רבה לשניכם. אמרתי מספיק.

אין לנו ארץ אחרת ונתרום למדינה כל מה שאפשר.

בכל דיון אנחנו שומעים את משפחות הלוחמים. יש חילוקי דעות קשים. יש לוחמים שכל הזמן אומרי, והמשפחות שלהם, שהולכים להציל את החטופים. יש כאלה שאומרים, כמו שאת אמרת, לא רוצים לסכן אותם. אנחנו שומעים את זה בכל דיון ולכן אני ביקשתי לשמוע את משפחות החטופים ולא לפתוח עכשיו את הדיונים האלה. יהיה עכשיו דיון על הטבות למילואימניקים וגם שם אנשי מילואים ידברו וידברו משפחותיהם.

אם יש משפחות נוספות שרוצות לדבר, בבקשה.

אני אימא של החייל מתן אנגרסט. זה הילד ששלחתי לצבא בגיל 20.5. מתן התגייס לשריון, התגייס בלב שלם לשרת את המדינה. התמונה הזאת מיולי אבל מאז מצבו החמיר והיום הוא נראה כך. מתן יצא ב-7 באוקטובר להגן על המדינה יחד עם צוות הטנק שלו, ארבעה לוחמים שקיבלו החלטה שהם צריכים לשים את עצמם כדי למנוע אירועי חטיפה. הם שמו את עצמם כנגד חדירה של מאות מחבלים. אחרי קרב של מספר שעות מפקד הטנק נורה וטיל RPG פגע בטנק. שלושת חבריו של מתן נהרגו, שניים מהם נחטפו לא בחיים. מתן שכב עוד שעה פצוע קשה בטנק עד שנחטף ועבר לינץ' ברוטלי. מאז אנחנו מקבלים עדויות שמתן נחקר שם באלימות קשה, במכות חשמל, הפנים שלו כבר לא אותן פנים, היד שלו משותקת, האצבעות שלו כבר לא זזות. אלה העדויות של השבים.

גם אתה כלוחם, אני רוצה שתדע – זה לא ויכוח אלא אני רוצה לספר לך – שהיו עסקאות בחסות המדינה, עסקאות שהמדינה חתמה עליהן, ושום עסקה לא כללה אף חייל ולא משנה מה מצבו. הייתה עסקה עם חללים, לא חזרו חיילים חללים. הייתה עסקה עם פצועים, אבל למרות שהבן שלי פצוע בסדר גודל מחטופים שחזרו והם בגיל שלו – המדינה לא נלחמה עליו. אם חס וחלילה אתה תיפול בשבי ותעבור עינויים, תהיה מחובר למכות חשמל, כבר יהיו לך שברים בפנים ותהיה בתוך כלוב – מדינת ישראל לא תשחרר אותך. היא לא תשלם עליך מחיר. כרגע מדינת ישראל משאירה פצועים מאחור. אתה מכיר את הערך של הצבא שלא משאירים פצועים בשטח? הבן שלי נשאר פצוע בשטח.

בגלל זה אני נכנס לשם. בגלל זה אני נכנס לשם פעם אחר פעם אחר פעם ואני לא כועס עליך.

זה לא דיון. סליחה, זאת זכות הדיבור שלי. אנחנו, המשפחה, הפנים של צה"ל. לא ראש הממשלה הוא הפנים של צה"ל עם הילדים שלו. אני הפנים של צה"ל. יש לי בן אחד לוחם שיצא להילחם על המדינה, יש לי בת לוחמת עכשיו שהתגייסה השנה כדי לשרת את המדינה ויש לי בן שלישי מלש"ב שעולה עוד מעט על מדי זית עם דרכון כחול-לבן. החזרה של עידן היא משמחת אבל היא תעודת עניות לממשלת ישראל כי הוא חזר במחויבות של הנשיא טראמפ לחייל שנחטף מאדמת ישראל. לראש ממשלת ישראל אין מחויבות למתן? עד היום לא שמעתי אותו, לא בשיחה פנימית, לא אישית, אומר שאני מחויב להחזיר את מתן כפצוע. שום דבר. שם חלל לא חזר, שום חייל לא חזר.

את זה קחו בחשבון כל אימהות הלוחמים. הבן של בת אל לא צריך להיפגע כדי להציל את מתן. זה שקר שמשדרים לחיילים. מה שצריך זה לעצור את המלחמה ולהחזיר את כולם הביתה, את החטופים, את החיילים שנמצאים שם כבר שנה ושבעה חודשים, את המילואימניקים שקורסים. להפסיק עם הסיוט הזה ולהחזיר את כולם הביתה ולהפסיק לסכן אותם. מתן לא היה רוצה ששערה משערות ראשו של הבן של בת אל ייפול בשביל להציל אותו. שום חייל לא צריך להסתכן בשבילו. הם רק צריכים לחזור הביתה אחרי שנה ושבעה חודשים. הגיע הזמן. ניסינו, נלחמנו, די, מספיק לסיוט הזה. כשסינוואר חוסל אמרו לנו שעכשיו תראו הבדל. אחרי מלחמת לבנון אמרו לנו שעכשיו חמאס יהיו מבודדים. אמרו לנו שברפיח נשארו עוד שלושה גדודים, מסיימים וחוזרים. חוסל סינוואר 2. ראית חגיגות ברחוב? אנשים אמרו שאולי זה יביא לפריצת דרך במשא ומתן. את אף אחד כבר לא מעניינת זריית החול הזו בעיניים על מיטוט חמאס. כולם רוצים כדי להירפא את החטופים בבית ואת זה אפשר לעשות ולקבל את כל 58 רק עם סיום המלחמה.

אני קוראת לראש הממשלה תן מנדט למשלחת שנמצאת עכשיו בדוחא לסיים את המלחמה הזו ולהחזיר את כל 58 החטופים ביחד. די לטפטופים האלה, די לסלקציות האלה. חייל ישראלי לא צריך לראות שם במלחמה הפסיכולוגית שילדים בני גילו כבר השתחררו כי הם היו במסיבה ולא לחמו ושחייל אחר השתחרר כי יש לו אזרחות אמריקאית ואזרחות כחול-לבן לא מספיקה למחויבות של ממשלת ישראל. די לסלקציות על אדמת ישראל. סבא של מתן הוא ניצול שואה בן 85, כילד הוא עבר סלקציה אבל על אדמת יגוסלביה בחסות נאצים ולא על אדמת מדינת ישראל בחסות ממשלת ישראל. תחזירו כבר את כולם. די.

תודה רבה. נציגים נוספים. בבקשה.

אני חייב שאני כל כך שמח בשביל אח שלי ואני אגיד למה. לפני שאח שלי התגייס לצבא, הוא האמין בכם, בממשלה, בבנימין נתניהו, בך ובכל הקואליציה. אם אני עוד שנה נופל בשבי חס וחלילה, אני יודע שאני לא מאמין בכם. אני אומר בלב שלם שאני יודע שאם אני נופל בשבי, אין לי אמונה בכם. אני יודע שלא יצילו אותי ולא יעשו הכול כדי להציל אותי. עובדתית זה מה שקורה עכשיו. אני עוקב אחרי הפרסומים ועוקב אחרי מה שהחמאס מתעד, הוא כל יום דואג להגיד אנחנו מוכנים לעשות עסקה כוללת. גם פורום תקווה וגם משפחות החטופים כולם ביחד מסכימים שצריך לעשות עסקה כוללת ולא עסקה חלקית. אם כן, מה זה הטפטופים האלה? למה זה קורה? כל משפחות החטופים חושבות כך. אתם לא תצליחו לפלג אותנו כי כל משפחות החטופים בטוחות בזה שצריך לעשות רק עסקה כוללת. כך זה משמאל לימין ולא משנה בכלל.

איפה אתם? איפה אתה שתגיד סטופ, אני רוצה את מתן בבית. אני אחראי על הביטחון של מתן, אחראי על ביטחון מדינת ישראל ואני עכשיו רוצה את מתן. כל יום שעובר, אני מחזיר אותו הביתה. נקודה. לא יקרה יותר שמתן או נמרוד או תמיר נמרודי לא ישתחררו. לא יקרה דבר כזה. אתם לא תעשו לנו דבר כזה. פעימה ראשונה, לא תהיה בכלל פעימה. צריך להחזיר את כולם עכשיו.

אני פונה אליכם כי אני עוד שנה אהיה במקום שלך עם המדים. קודם כל, אני רוצה לומר לך תודה על זה שאתה נלחם כדי להחזיר את אח שלי. זה בכלל לא מובן מאליו. עם זאת, אתה יודע את המטרה לשמה אתה נשלח?

חד משמעית.

אני אשמח לשמוע.

זאת שיחה ארוכה יותר.

המטרה שאתה נשלח אליה היא להציל את הקואליציה הזאת ולא כדי להחזיר את אח שלי. את אח שלי יכולים להחזיר בתמרון וכמובן גם את גלי וזיוי.

ואת כולם.

שלום חבר הכנסת. נמצא גם חבר הכנסת משה סעדה. שניכם פגשתם את אחות שלי ואני מסתובבת כבר חודשים ומשמשת הקול והכל עבור ההורים של גלי וזיו ואני סוחבת אותם איתי לכל מקום. אלה הם. אלה ההורים של גלי וזיו שבניגוד לענת ו-ויקי המדהימות, הקול של אחותי נדם. זה לא אומר שהיא לא גיבורת-על, היא גיבורת-על אבל היא לא יכולה לדבר כי דיבור במקום כזה היה מרסק אותה. כפי שאתם רואים אבא של גלי וזיו לא יכול לדבר גם אם הוא היה רוצה. הוא רק בוכה.

אני רוצה לומר לבחור שדיבר קודם שאני ממש לא רוצה שתמות. אמרת שאתה מוכן למות עבורם. אני ממש לא רוצה שתמו. ממש לא. אני גם לא רוצה שגלי וזיו חלילה יחזרו בארונות. גלי וזיו נחטפי כאזרחים אבל הם גם היו חיילים וגם הם שירתו את המדינה הזאת והמדינה זאת חייבת להחזיר אותם כמו את כולם, חיים וחללים. התעוררנו גם היום ל"הותר לפרסום". אני לא רוצה שאתה תהיה "הותר לפרסום" אבל אני גם לא רוצה שאף אחד ימות. חייבים לסיים את הסבל הזה של המשפחות ושל העם.

השבוע נחשפנו לכל כך הרבה אמירות רעות. יולי, גם של חברת כנסת, גם של סופרת ידועה שאמרה שזאת טרגדיה אישית. נכון, הטרגדיה והכאב הוא אישי כי אף אחד לא יכול להרגיש את הכאב שלנו, אבל זאת לא טרגדיה אישית אלא זו טרגדיה של מדינה.

של האומה. לא מדינה.

של האומה. גלי וזיו רוצים לחיות, מתן רוצה לחיות, נמרוד רוצה לחיות, כל מי שנותר בחיים רוצה לחיות. החללים צריכים להגיע לקבורה. כרגע אמרה לי מישהי כאן שהמשלחת חוזרת מדוחא. פחד אימים. מה המשמעות של זה ומה זה אומר? זאת אחריות שלכם, של מקבלי ההחלטות אם הם יחזרו בחיים או בארונות. זאת גם תהיה אחריות שלכם, באיזה אופן הם יחזרו. תודה רבה.

תודה. בעזרת השם נראה את כולם חוזרים.

נעבור להצעת החוק שכאמור עוסקת בהטבות בתחום הדיור והקרקעות לאלה שהוזכרו לא פעם בדיון הזה, קרי אנשי המילואים שברגע זה שאנחנו יושבים כאן לא מעטים מהם נמצאים אם זה בעזה ואם זה בגבול הצפוני, הגבול עם סוריה וכן הלאה וכן הלאה. חזיתות לא חסרות.

לפני כשבועיים אישרנו להכנה לקריאה ראשונה את ההצעה של חבר הכנסת פסל שקבעה הקצאות מתוך תוכניות של המדינה או תוכניות עירוניות לדיור מוזל, קבעה הקצאות לחיילי מילואים ומתוך זה הקצאות גם ללוחמים. הצעה של חבר הכנסת סעדה היא רחבה יותר והיא בעצם קובעת כאיזושהי תפיסה שרק מי ששירת או בצבא או בשירות אזרחי יהיה מלכתחילה זכאי לאותן תוכניות.

אפשר לחדד את זה גם ביחס להחלטות הממשלה והחלטות המינהל מהשבוע האחרון?

יש כאן שינוי בתפיסת העולם. התפיסה, גם של הממשלה, בוא ניתן כל מיני סוכריות לאנשי המילואים. תן פה סוכריה, שם סוכריה. האמת היא שלא כל הסוכריות הן סוכריות. אומרים לך שיש למשל 20 אחוזים לטובת משרתי מילואים במחיר למשתכן. זה ישראבלופ כי תמיד בכל מצב יש 20 אחוזים אנשים שעושים מילואים במדינה, במיוחד בזמן מלחמה, כך שבכל מקרה הם יקבלו הטבה. זאת אומרת לא קיבלו הטבה כי המדינה נתנה להם. מייצרים כל מיני ישראבלופים או כל מיני סוכריות קטנות שלא עושות שינוי.

התפיסה שלי היא אחרת. התפיסה שלי היא שאם לא שירת, לא קיבלת וזאת הנעה לפעולה, לגרום לאנשים לשרת. אני רוצה שבגלל החוק הזה בן אדם יגיד שהוא משרת. אני למדתי מהטוב ביותר, מראש הממשלה בנימין נתניהו. כשהוא רצה להוציא את האישה החרדית לשוק העבודה, כשר אוצר הוא קיצץ בקצבאות והניע אותם לפעולה.

אחלה רעיון.

בגיבוי של ראש הממשלה אריאל שרון. ממשלה ללא חרדים.

מה שאנחנו רואים כרגע, לצערי הממשלה לקחה את החוק שלי ופרסה אותו לפרוסות כדי לסכל אותו. צריך להגיד את האמת, ולא ניתן להם. החוק שלי הוא רחב והוא אומר שלא שירת - לא קיבלת, לא מחיר למשתכן, לא שירות המדינה, לא לימודים גבוהים באשר הם. זכויות חייבים לתת לכולם, להצביע, קצבת ילדים שבג"ץ קבע שזאת זכות ואני לא חולק על זה, אבל הטבות אין לי חובה לתת. לימודים אקדמיים זאת הטבה. זאת לא חובה. בארצות הברית אתה משלם מכספך. תעדוף בשירות המדינה היום ניתן לאוכלוסיות שלא משרתות. אני אומר שאם אתה לא משרת את המדינה בשירות לאומי, שירות אזרחי, שירות צבאי, למה שתתקבל לשירות המדינה?

אפשר להצביע?

אני רוצה לומר לכם שחבריי מהאופוזיציה שמהנהנים ויושבים כאן לשמאלי במליאה הצביעו נגד וחבריי החרדים שלא יושבים כאן לימיני נורא כעסו והצביעו בעד. זאת האנומליה של הכנסת.

תבחן אותנו.

תביא את כל הרשימה ונראה.

כל הרשימה, מה שמתכוון חבר הכנסת סובה, כנראה שגם בציבור הערבי, מי שלא שירת.

ברור.

נכון.

לכן האופוזיציה הצביעה נגד.

אמרתי שאתה לא בוחר עם מי אתה יושב באופוזיציה, בניגוד לאלה שאתה בוחר עם מי אתה יושב בקואליציה. לא על כל דבר לפחות אנחנו בישראל ביתנו מצביעים נגד.

לא רק בישראל ביתנו.

צריך לדייק. עוד מעט מתי שהוא נהיה בקמפיין בחירות ואז נשמע.

מרגיש בקרוב.

זה לא בקרוב. אני אגיד לך מה מפריע לי. אני חושב שבחוק שלי תומכים אולי לפחות שני שליש מחברי כנסת כי בסוף רואים את הילדים האלה ואומרים למה שהם לא יהיו ראשונים.

אנחנו בעד. איך מקדמים את האירוע?

יולי באמת יותר ממקדם את זה.

יש לי תשובה מדויקת לשאלה שלך, כמו שראית את זה לא פעם בוועדה הזאת. ברגע שמכובדיי מצד שמאל - לא במובן הפוליטי – שהם נציגי הצוות המשפטי של הוועדה יגידו אדוני היושב-ראש, מיצינו את הדיון מול הממשלה ומול המציע, אנחנו נצביע.

יולי, זה היה בהומור.

אתה הבנת שאולי אני חושד בך? אני רציתי להביע כמה אנחנו בעד זה.

אני אומר לך יותר מזה. גם החרדים בסופו של יום צריכים להיות בעד זה ואני אסביר לך למה. החוק שלי חייב להיות ממוזג לחוק הגיוס. נגיד שלא ימזגו את החוק וייקחו את החוק הקיים, שהעברנו ברציפות, שאמרתי עליו כמה פעמים לא ערכי, לא שוויוני, לא ציוני, לפח האשפה של ההיסטוריה והוא ילך לשם. אבל נגיד שהממשלה תחליט להעביר אותו. הרי הוא לא יעבור בג"ץ והם יודעים את זה. החרדים מבינים. באותו יום, בשעה 14:00 בצוהריים החוק יחוקק, בשעה 14:01 יהיה צו על תנאי והוא יהיה בטל מן העולם.

עכשיו עברו 50,000 דירות למגזר החרדי בקריית גת.

40,000 דירות לחרדים ולערבים וזה עוול מוסרי וערכי.

נכון, וצריך לטפל בזה דחוף.

לא היית בדיון הקודם בו התנגחתי בנציגות של משרד השיכון. אני בטוח שהן חושבות בדיוק כמוני כי הן, בעליהן ומשפחותיהן משרתות בדיוק כמוני, אבל מה לעשות שגולדקנוף שלח אותן והוא בריקוד אחר כרגע. אם כן, גם החרדים מבינים שרק סנקציות משמעותיות יצליחו להעביר את החוק הזה במבחן בג"ץ. זה הדבר היחיד שיוסיף משרתים. כל השאר זה ישראבלוף. זה לא יוסיף משרת אחד.

בוא נתקדם. אנחנו בעד.

סעדה, אתה משכנע את המשוכנעים.

סעדה, משפט אחד בקשר לכל מה ששאלת. אני הגשתי הצעת חוק שגם היא מתכתבת מאוד עם מה שקורה כאן בוועדת חוץ וביטחון. לפיה בכל הרישומים לכל הדברים – לקבלת הטבות בכל משרדי הממשלה, לקבלת תפקידים במגזר הממשלתי וגם לאוניברסיטאות, לאקדמיה – תהיה רק שורה. לא אמרתי מה יעשו והשורה היא האם שירת בצה"ל, האם עשית שירות לאומי. זה הכול כי אחרת זה פוטר אותנו מכל מיני דיונים לגבי מי זה חרדי ומי לא חרדי. אתה יודע מה ההחלטה של ועדת שרים.

אתה יודע שגם כשהייתי בפרקליטות קידמתי ואתמול ראו חבריי על אפם ועל חמתם - - -

סעדה, לא כדאי לדבר על עצמך.

כדאי מאוד. אותו דבר גם כאן. אני אומר שיש לנו הזדמנות היסטורית לעשות את השינוי ואני אומר לכם שהדבר הזה ייעשה.

אבל כולם איתך.

תן לי להשלים. נייצר גיוס. אני אמרתי את זה בפעם שעברה ואני רוצה להגיד לכם גם הפעם. אני חקרתי את עולם הרפואה למשל, עולם שכולם מכירים. אנשים עומדים בתור, קציני וקצינות צבא, כדי להתקבל לרפואה. אני בדקתי מה אחוז התקנים לרפואה בשנת 2023 בפילוח לאוכלוסיות, מי התקבל ללימודי רפואה. 45 אחוזים מהתקנים הלכו לציבור הערבי. זה בלי פרופורציה לחלק שלהם באוכלוסייה. תבינו, כל תקן כזה עולה למדינת ישראל 400,000 שקלים וזה בא על חשבון אנשים ששירתו. בדקתי עוד נתון. אמרתי שאני רוצה לראות איפה הערבים למדו כי אפשר לומר לי שהם למדו בחוץ לארץ. בדקתי היכן הם למדו ואכן רובם למדו בארץ אבל יש כאלה שלמדו בחוץ לארץ. שאלתי היכן למדו בחוץ לארץ – באוקספורד? בייל? רציתי לדעת היכן למדו. אתה יודע איפה הם למדו? למדו באל-קודס בירושלים ובא-נג'אח בשכם. מדינת ישראל אחר כך נותנת להם תקן רפואי ולא רק תקן אלא יש גם תוכנית מענקים לעידוד למידה גם שם. אני אומר לעצמי שזו מדינה בהפרעה. כשאתה נותן תקן, מישהו לא מקבל ומי שלא מקבל זה לוחם.

משה, בוא נחזור לדיון.

הוא לא רוצה לקדם את החוק.

לכן אני אומר שאני חושב שאם רוצים באמת לדבר על גיוס, מעצרים לא יעזרו. כל מיני סנקציות פליליות לא רלוונטיות. בעיניי הדרך היחידה לגייס אנשים היא סנקציות כלכליות ולומר לא שירת, לא קיבלת. אני אומר לכם שזה יגייס אנשים, לא ביום אחד אלא בתהליך וזה יקרה.

תודה רבה למציע. הייתי רוצה לשמוע את משרדי הממשלה, משרד השיכון ומשרד המשפטים.

זאת לא תוכנית ספציפית. מבחינתי רק מי שמשרת בחוק, אלה לא אחוזים. אם אתה לא שירת, אתה לא שותף לשום פרויקט.

אני אתן הקדמה קצרה. ביום חמישי האחרון התכנסה מועצת מקרקעי ישראל וקיבלה החלטה ביחס לעדיפויות משמעותיות לחיילי מילואים במחיר מטרה. חברותיי ממשרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל יפרטו ביחס להצעה שעברה. בנוסף עברה גם החלטת ממשלה ביום ראשון הקודם שגם היא דיברה על הטבות לדיור, גם על הנחות בקרקע וגם על עדיפויות במחיר מטרה.

זה לא מתכתב עם ההצעה. ההצעה שלי אומרת שמי שלא שירת, לא מקבל כלום. זה שינוי של הקונספציה. עזבי את התעדוף. אני מפנה את תשומת לב משרד המשפטים לעובדה שמי שלא שירת, לא קיבל. החוק גם אומר שהדברים האלה לא ייחשבו אפליה. אני מכניס בחוק כדי שלא תיטען טענה של אפליה, שזאת לא אפליה.

אנחנו ראינו נוסח מסוים. אני אומר - וזאת לא ביקורת או משהו כזה, הכול בסדר, אנחנו כאן בדיון ראשון – שמה שכרגע מציג חבר הכנסת לא עולה מהצעת החוק.

מה שאני אומר? תגידי, את קראת את הצעת החוק שלי?

סעדה, הנוסח כמו שהוא כתוב, סעיף 5 כפי שהוא כתוב, לא מביא לידי ביטוי את העקרון עליו דיברת.

מה? תגידו.

חבר הכנסת, זאת לא ביקורת.

אולי נסביר קודם את סעיף 5.

למען הסר ספק, אני מציע שאנחנו נקרא את הסעיף.

"יחיד או זוג שמלאו להם 18 שנים וטרם מלאו להם 24 שנים עם כניסת החוק ואינם משרתים, לא יהיו זכאים להשתתף ב-...".

זה לא הנוסח שאנחנו מכירים. לדעתי אתה מקריא מדברי ההסבר ולא מהצעת החוק.

נקרא את לשון הסעיף.

כבר היום למשל לבן זוגו יש זכות. אני אמרתי מראש שזאת לא ביקורת על טיב העבודה או חלילה משהו כזה. אני רק אומרת שני דברים עובדתיים. אני אומרת שמהנוסח כפי שהוא כרגע בהצעת החוק, מה שמבוקש, הייחוד כאן לא עולה מהנוסח עצמו, לפחות לא מהנוסח שאנחנו מכירים. כבר היום יש זכות לגשת למשרת או בן זוגו. זה לא הדבר שלא קיים. גם היום יש קדימות יתרה מסוימת למשרתי מילואים. אני שוב רוצה לדייק ואומרת שמהנוסח כפי שהוא קיים כרגע בהצעת החוק, מה שמבוקש לא עולה. זו אמירה כמעט טכנית.

אנחנו חושבים שהתוכנית כפי שהיא כיום, בסוף התוכנית כפי שהיא ניתנת היום, ונכון, זאת לא במובן ההבחנה בין הטבה לזכות יסוד, יכול להיות שזאת לא זכות יסוד אלא איזושהי הטבה שהמדינה נותנת, אבל היום אם המדינה נותנת את ההטבה הזאת היא בפריסה מאוד רחבה לאוכלוסייה.

אחר כך אנחנו נתייחס למה אומר הסעיף ולמה שחבר הכנסת משה סעדה מבקש. תתייחסי בבקשה גם למה שהבנת שהוא מבקש ואם אפשר לתקן ולשנות.

אני מגיעה לזה עכשיו.

אני אשלים ואומר שבדיונים הקודמים חבר הכנסת סעדה הבהיר את כוונתו ולפי זה התכנסנו היום.

אני מגיעה לזה. כיום ההטבה ניתנת בפריסה מאוד מאוד רחבה שכרגע תנאי הסף היחידים לקבלת התוכנית הם היות אדם מחוסר דיור ויש דיפרנציאציה של גיל, לזוג 18, לרווקים 35.

זוג עם ילדים?

מבחינת תנאי סף לקבלה לתוכנית. כלומר, מה שמבוקש כאן הוא להבדיל מהטבות למילואימניקים שבאמת מייצרות עדיפויות בתוך התוכנית. מה שמבוקש כאן הוא בעצם לשנות את תנאי הסף ולכן אני אומרת את זה. מבוקש כאן לייצר תנאי סף שתנאי הסף להתקבל לתוכנית הוא רק מי ששירת , תנאי סף שמצמצם באופן משמעותי.

אני קורא: "למשרת או לבן זוגו תינתן זכות להשתתף בתוכנית המדינה המעניקה למשרת". למי תינתן זכות. למשרת או בן זוגו תינתן זכות.

יש כיום את הזכות הזאת. לא כתוב רק לו.

זה עניין של נוסח. אפשר לתקן את זה.

אדוני, זו הייתה אמירה כמעט טכנית. בוודאי שאפשר לשנות את הנוסח. זו הייתה אמירה טכנית כדי לשים על השולחן. אני אומרת שבעצם היום פריסה של ההטבה היא מאוד מאוד רחבה. מבוקש כאן לעשות צמצום משמעותי של ההטבה וזה עניין מורכב שלשיטתנו מצריך בחינה יותר מעמיקה ומצריך לראות נוסח יותר מדויק.

הנוסח המדויק יגיד לצורך העניין רק למשרת או לבן זוגו תינתן עדיפות.

זו מצריך בחינה יותר מעמיקה. זו אמירה יותר מורכבת.

למה היא מורכבת?

אני אגיד לך למה. כי כרגע קיימת חקיקה שנותנת זכויות וצריך לראות איך זה עומד בהלימה לחקיקה. אני לא אומרת שזה טוב. אני רק אומרת שבסוף יש מצב חוקי, אתה משנה אותו לגמרי ויש התנגשות.

אני מסכים שאני משנה אבל אני משנה בחקיקה אחרת שאומרת שאין אפליה בדבר הזה כי יש הבדל בין מי שמשרת. השוויון הוא בין שווים. השאלה אם התפיסה הזאת מקובלת עליך. בעיניי שוויון הוא בין שווים ומי שלא שווה, אין שוויון.

היא אומרת שהיא צריכה לבחון. כמה זמן ייקח לבחון?

בסדר, אבל אני רוצה להבין מה זה לבחון.

תוך כמה זמן נגיע לבחינה?

זה דבר פשוט.

זה דבר בסיסי.

לא יודע. אולי צריך לדון.

אני לא יודע למה צריך לעשות ועדות. זה כבר אמור להיות ברור. זה היה אמור להגיע מזמן לחקיקה.

אני מזכיר לך שכאן מדברים לפי רשות הדיבור. על חברי הכנסת אני בקושי שולט אבל אל תכריח אותי להתחיל להוציא אנשים.

אני גם אזכיר בהקשר הזה שבסוף סעיף 3 לחוק רשות מקרקעי ישראל קובע שמדיניות ניהול קרקע תתבצע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

זאת הסיבה שאנחנו רוצים שהדברים האלה יהיו בחקיקה, מה שאת ציטטת כרגע. בדיון בחוק של חבר הכנסת משה פסל הועלתה בדיוק הטענה הזאת והיא הוסיפה לחברי כנסת מוטיבציה לקבוע שהדברים יהיו בחקיקה. לא אעלה דברים פרסונליים אבל היום זה שר פלוני ומחר זה שר אלמוני ואנחנו לא יכולים לחיות ב-יו-יו, בוודאי בענייני תוכניות כאלה שהן תוכניות לטווח ארוך. כל שר והעדיפויות שלו. הדברים צריכים להיות ברורים וצריכים להיאמר על ידי המחוקק.

הובטח לנו על ידי נציגת משרד המשפטים שתפרטו לנו את ההחלטות של רמי. אנחנו מאוד מברכים על עצם קיום הישיבה ואני בטוח שאנשים כמיטב המסורת היהודית אמרו שם אחד לשני ברוך מחיה מתים כי לא ראו אחד את השני חצי שנה. אנחנו שמחים שסוף סוף התכנסו. זה טוב.

משרד הבינוי והשיכון. אכן בשבוע שעבר הייתה ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל בה התקבלה החלטה שתוכנית דירה בהנחה ממשיכה להתקיים - דיברנו על זה בדיון הקודם – באופן מיידי, כבר בשלב הזה. עד ל-1 בספטמבר התוכנית תהיה במתכונת הנוכחית שלה כשהיא כוללת את כל היישובים עד סכום מטר רבוע כפי שהיה עד היום שיוגרלו.

עד מתי?

עד ספטמבר. זה בעצם כולל גם את הפריפריה 1 עד 4 וגם את יתר היישובים. אני אומר שכבר בשלב זה יש הגדלה שעשינו לחיילי מילואים עם הבחנה בין לוחמים לבין יתר חיילי המילואים.

כמה הגדלה?

כרגע בכל הארץ ההגדלה היא 35 אחוזים למילואימניקים ובפריפריה 50 אחוזים מילואימניקים. על זה אנחנו מוסיפים גם נכים וגם בני מקום.

ההגדלה היא כבר מעכשיו. לא מספטמבר.

כן. זה קורה כבר עכשיו .

מה הקריטריונים?

אני אסיים את החלק הזה ואשיב. השינוי שאמור לקרות החל מה-1 בספטמבר הוא שמהשלב הזה ועד לסוף 2027, בשלב הנוכחי, ההגרלות יתקיימו רק במדד פריפריאלי של 1 עד 4 ובעצם יתר האזורים יצאו מההגרלות.

לא. זה לא מדויק. ההחלטה שעברה לא אומרת שזה יהיה רק ברשויות של 1 עד 4 אלא היא אומרת שההחלטה תימשך החל מספטמבר ברשויות 1 עד 4, ולא משנה מה ערך הקרקע בהן, וכן ברשויות בהן ערך הקרקע הוא עד 20,000 שקלים כולל מע"מ נכון לסוף שנת 2024. כלומר, עדכנו את עניין השומות.

יש לכם רשימה של הרשויות האלה?

לי אין רשימה.

אבל בתוך ההגרלה יש יתרון לאנשים?

עלתה כאן שאלה מאוד חשובה. לפני שהחלטה כזאת מתקבלת, אני מניח שמאן דהוא דאג שתהיה רשימת הרשויות שייכללו ברשימה הזאת. למי יש את הרשימה הזאת שתוכלו להעביר לוועדה?

בואו נמשיך בדיון ותוך כדי אני אראה איך אני משיג את הרשימה.

מאוד נשמח.

שאלה. כאשר אתה עורך הגרלה ואתה רוצה לתת עדיפות, כמו שעשו במחיר למשתכן, כאשר נתנו עדיפות לבני המקום בכך שלא אתה היחיד שמשתתף אלא ארבעה או שלושה – נדמה לי שכך עשו את זה - כך צריך לעשות גם לחייל המילואים. זה שאתה מגדיל את כמות הקרקעות או הדירות בהנחה לחיילי מילואים, זה לא מגדיל את הסיכוי שלו לזכות בדבר הזה. אתה לוקח חייל מילואים שמשתתף בהגרלה כמו בן המקום, אתה מראש נותן לו אפילו שלושה מספרים בתוך ההגרלה. כך עושים את זה. זאת עדיפות. כך עשו במחיר למשתכן. תבדקו את זה. במחיר למשתכן תמיד הייתה עדיפות לבני המקום ולכן היו כאלה שזכו במחיר למשתכן. תעשו אותו הדבר. כלומר, יש לך מספר כאשר למעשה המספר שלך הוא שלושה מספרים בהגרלה ואז יש סיכוי שאתה זוכה.

יש עדיפויות אלא שזה אלגוריתם ממוחשב.

אני יודע בדיוק מה עשו כי עקבתי אחרי זה והייתי חלק שסיקר את זה. בתוך ההגרלה עצמה, כאשר יש 100 אנשים, מתוך 100 אנשים ניקח 10 חיילי מילואים כך שישתתפו 130 מספרים. 20 מספרים נספים אלה הם אותם אנשים של 10 האנשים שכל אחד מקבל שלושה מספרים בהגרלה. הגדלת הקרקעות לחיילי מילואים, אמרתם שאתם מגדילים ב-30 אחוזים.

לא. זה לא הגדלת הקרקעות. אלה עדיפויות.

הייתה כאן אי הבנה. תסביר את עצמך. נשמע את ההסבר. אמרת שמגדילים בכלל הארץ 35 אחוזים ובפריפריה 50 אחוזים. מה זה אומר בפועל?

זה אומר שמספר יחידות הדיור בכל הגרלה הוא מספר קשיח שנובע מהמכרז הספציפי. בתוך זה, כאשר נרשמים להגרלה ואתה לצורך העניין חייל מילואים או לוחם מילואים, אתה בעצם מוגרל ראשון בתוך פול ששייך רק לך בהיקף של 50 אחוזים. 25 ו-25. קודם כל, חיילי המילואים זוכים.

אם יש 100 דירות, ניגשו 10,000 אנשים, מהם לוקחים מילואימניקים, עושים הגרלה על 50 דירות, אם זה בפריפריה, ושם רק מילואימניקים קיבלו את 50 הדירות.

כן.

אז מגרילים את 50 הדירות הנוספות.

ה-50 שלא זוכים עוברים לפול הכללי.

לא. ממש לא.

אנשים שלא זכו לא הולכים לפול הכללי.

בדיוק כמו בני מקום. כך גם היה עד היום עם בני מקום וכך גם היה עם נכים שלהם היו מקומות מובטחים.

ואז אתה הולך עוד פעם להגרלה.

מילואימניק יכול לזכות או כמילואימניק או בהגרלה.

אני שואל אם הוא משתתף בשתי הגרלות.

כן. התשובה היא כן.

זה עובד בצורה ממוחשבת. הכול אלגוריתם ועובד בצורה ממוחשבת. מילואימניק יכול לזכות או בתוך הפול של המילואימניק אבל הוא יכול גם - - -

שזה 35 אחוזים.

זאת הגרלה אחת. זה ממוחשב וההגרלה נעשית ביחד.

אני מחדד את השאלה כי אני קשה בדברים האלה. אין לי ראש למתמטיקה. הייתה הגרלה בסיבוב הראשון רק בין המילואימניקים. לצערי נשארו עוד 80 מילואימניקים שלא זכו. הם מצטרפים לפול של ההגרלה השנייה?

חד משמעית כן.

משרד המשפטים אומר לא.

זאת טכניקה.

אבל הדברים מצויים בטכניקה.

הם מתמודדים רק על האחוז של המילואימניקים.

התשובה היא חד משמעית לא. אני גם אומר – ותוך כדי אני אוודא שאני צודק למרות שאני אומר את זה באופן מוחלט – שלמעשה מילואימניק לוחם הולך להיות מוגרל באופן הבא: הוא יוגרל כלוחם ואם הוא לא זכה, הוא יעבור להיות מוגרל כמילואימניק. אם הוא בן מקום, הוא גם יוכל להיות מוגרל כבן מקום. ואם בכל אלה הוא לא זכה, הוא גם ימשיך להיות בתוך הפול הכללי והוא יוכל להשתתף בהגרלות של הפול הכללי.

הוא יוגרל עוד פעם.

הוא יוכל להשתתף בתוך ההגרלות של הפול הכללי.

היא לא אמרה לא.

לא אמרתי לא. אמרתי שהוא יכול לזכות בכל הסיטואציות.

אם ההגרלות נעשות באבחה אחת, הוא לא יכול.

אם זה במקביל, הוא לא יכול.

לא. בהגרלה הבאה.

משהו כאן לא ברור. אם ההגרלה נעשית בבת אחת, בסוף זה אומר שיש לו הזדמנות לזכות רק במילואימניקים.

זאת לא הדרך בה זה נעשה. אני אבדוק את זה אבל אני יכול להגיד לכם שנוכחתי בהגרלות קודמות.

תסביר לנו איך זה קורה.

נסי, אם זה כמו שהסברת, זה מצוין.

זה כמו בבחירות, אתה יכול לזכות או במחוזות או ברשימה הארצית. הפסדת בארצי ולא התמודדת במחוז.

הם מרוויחים מזה כי יש להם פחות מילואימניקים.

כאמור, אני אוודא את זה שוב ואעדכן אבל כרגע זה המצב.

אנחנו רוצים להבין מה זה כרגע זה המצב.

אמר היושב-ראש שהוא לא שלם עם מתמטיקה. אני כן שלם עם מתמטיקה. או שאתם עושים הגרלה נפרדת לחיילי מילואים ואז נניח ישתתפו 1,000 חיילי מילואים על מספר מסוים של דירות או מגרש, ואז אתם אומרים שזאת הגרלה שמי שיכול להירשם אליה, אלה רק חיילי מילואים. אז אתה לא משחק ולא נותן כאן למחשב לעשות עם כל המספרים הגדולים. כשיש לך מספרים גדולים, כאן כן צרי להיכנס לאלגוריתם של ההגרלה.

אני חוזר לאותה שיטה במחיר למשתכן. במחיר למשתכן היו לא מעט בני מקום שזכו וקיבלו יותר סיכוי לזכות משום שנתנו להם יותר מכרטיס אחד בהגרלה. לכן או שתחליטו לעשות הגרלות נפרדות ואז ניגשת ואם לא זכית אתה יכול לגשת לכלל ההגרלות ולהשתתף בהן אופן רגיל. יכול להיות שאם לא התמזל מזלך כחייל מילואים, יתמזל מזלך כבן אדם פשוט אבל אל תעשו את הסלט הזה. ברגע שתעשו את הסלט הזה, המחשב לא יודע לזהות את זה. או שתחליטו לעשות הפרדה בהגרלות או שתנו סיכוי גדול יותר לחייל המילואים להשתתף בהגרלה.

אני רוצה לחזור למה שאמרתי קודם. אני חושב שההסבר עצמו היה מובן. אני גם יכול להסביר ברמה די בסיסית איך נראית המערכת. כאשר אנחנו מגיעים להגרלה, יש איקס יחידות דיור. לצורך העניין יש 100 יחידות דיור. בואו נדבר סתם על 50 אחוזים כי זה פשוט. 50 אחוזים הדירות הראשונות שאמורות להיות מוגרלות בקבוצה מובחנת, במקרה הזה לצורך העניין לחיילי מילואים, ההגרלה הראשונה, הלחיצה הראשונה במחשב נעשית רק על 50 יחידות ורק עבור מי שהוא חלק מהקבוצה המובחנת. הסתיים החלק הזה, זכה מי שזכה. בשלב הבא המחשב מעביר את מי שלא זכה מקרב הקבוצה המובחנת לקבוצה הבאה.

אם זה עובד כך, זה מעולה. צריך רק לוודא שזה עובד כך.

זה המצב. כך זה עובד.

איך אנחנו מוודאים שזה עובד כך? בחקיקה זה לא יהיה כתוב. זה בתקנות? איך חברי הכנסת יכולים לעקוב אחרי דבר כזה, שזה עובד כך? ועדת הכלכלה היא זאת שמפקחת על משרד השיכון אבל איך חברי הכנסת מוודאים שאכן כך מתבצעת ההגרלה? ועדת חוץ וביטחון לא תשב ולא תעקוב אחרי האלגוריתם שלכם בתוך ההגרלה. או שתעבירו את זה לוועדת הכלכלה ונציגים של משרד השיכון יבואו וייתנו דיווח לוועדת הכלכלה.

אם זה ישתנה, אף אחד כאן לא ישים לב.

ככל שהוועדה מבקשת לקבל את הדבר הזה בכתב, אני מאמין שאין בעיה.

כן. אנחנו נשמח.

אני אשמח לבדוק אבל אני מאמין שאין בעיה לקבל מסמך כזה.

כי בחוק הדברים שאתה אומר לא כתובים.

חובת דיווח.

כן. חובת דיווח.

כאשר אתה אומר מילואימניק או חייל סדיר, מעבר לזה יש עוד קריטריונים כדי שהוא ייכנס להגרלה?

שקשורים למילואימניקים?

כן.

יש בני מקום ויש נכים. אנחנו מדברים כאן על כך שהשינוי נעשה כרגע ביחס למילואימניקים על פי ההגדרה הקיימת.

מילואימניק צריך להיות עם עוד קריטריונים?

כן. הקריטריונים הבסיסיים הם הקריטריונים כפי שהיו עד היום כדי לקבל תעודת זכאות כדי להשתתף בהגרלה. זה אומר רווק מעל גיל 35 או זוג נשוי מעל גיל 18 וכמובן חסר דירה.

ולפי ההגדרה העדכנית גם 60 ימים שהוא משרת כאשר בתוך זה יש עדיפות ללוחמים.

מה ההעדפות ללוחמים? איך חילקתם את זה בין מערך לוחם לבין שאר המילואימניקים?

זה מפוצל. אם יש למשל 50 אחוזים, אז 25 אחוזים.

מה האחוזים? איך חילקתם את האחוזים?

אמרנו. החלוקה בפנים היא 25-25.

25 אחוזים מערך לוחם בלבד. הוא מציג תעודת לוחם?

אישור.

איזה אישור?

הוא יביא אישור מצה"ל שהוא מערך לוחם?

אתם עושים כאן משהו שהוא סוף סוף בכיוון. עכשיו אין אישור. איך יהיה אישור?

עובדים על אישור לגבי המערך הלוחם.

אישור מערך לוחם.

דיברנו על זה במספר חוקים במספר ועדות.

אבל איך זה יהיה?

לא יהיה מצב שתצא הגרלה לפני שיהיה אישור וסנכרון.

מדאיג אותנו שלא תצא הגרלה.

אנחנו מתים לקבל כמה דירות ואם זה יהיה באישורים הללו, ייקח זמן – אנחנו מדברים על הצבא - ונתקענו. שנה וחצי עובדים על אישורים. למערכת הצבאית יש רישומים לגבי הטבות מינימליות שמקבלים לפי מערך המילואים.

אולי נסתפק בהצהרה? הוא מתכוון שאנחנו לא רוצים ליפול חס וחלילה על פרקטיקה. יכול להיות שאפשר להסתפק באיזושהי הצהרה של החייל עם עורך דין או משהו כזה.

לאכ"א יש את הפרטים כי לפי זה מזינים לנו אי אילו דברים. צריך להשתמש בזה עכשיו. אני מציע כאן עזרה. חייבים להזין את זה.

אפשר גם להעביר את זה בהעברת מידע.

לך יש את המידע מי מערך לוחם ומי לא?

ברור.

אתה יודע לספק את זה להם?

בסוף, כן. בהתאם לנוהל בחוק הגנת הפרטית, אפשר לסנכרן את המידע הזה. אם בסוף האישור לא יהיה, אפשר גם להעביר קוד.

אני חושש שיש פתאום נכונות אבל אין מוכנות.

לצערי הרב יש סאגה בלתי פוסקת בין משרד החינוך למשרד הביטחון ששנים הם לא יודעים לצאת מזה.

אני רק אומר שבאי אילו נקודות כמו חופשות מטעם הצבא, הבינו מי במערך הלוחם. כלומר, לצה"ל יש את הנתונים. זה לא דבר מורכב. החשש שלי הוא שיהפכו את זה למורכב. בספטמבר מה שיקרה, ומזה חששנו, הייתה כאן הזדמנות משרד למשרד האוצר לבטל את הנכסיות של תוכנית מחיר למשתכן ומה שיקרה זה שיצאו רוב האשכולות המעניינים. פורום 15, פורום ראשי הערים כתבו שרוב משרתי המילואים נמצאים אצלם ומה שיקרה זה שהנכסיות של זה עבור משרתי מילואים ולוחמים תרד באופן מאוד מאוד דרסטי, נושא בו נדון אחר כך. אם עכשיו יש הזדמנות ומשרד השיכון ירצה להוסיף דירות עכשיו במתכונת הנוכחית כי הוא מקבל מקומות טובים היכן שהוא רוצה, אם זה לא יקרה בגלל שאנחנו לא יודעים מי לוחם – חבל, יצא שכרנו בהפסדנו.

נקודה חשובה. אני אומר שתוך כדי הדיון אני בודק את הנושא שם מנהל אגף שיווק אצלנו במשרד שהוא אחראי על הנושא הזה. זאת החלטה מאוד מאוד חדשה ברמת הימים האחרונים. אנחנו כרגע עובדים מול צה"ל וזו כבר עבודה שהחלה כדי לראות מה הדרך הכי יעילה ומהירה להעביר את הנתונים האלה. אני מציע שעד ישיבת הוועדה הבאה שבטח תתקיים מוקדם אנחנו נציג את התשובות לדבר הזה.

חד משמעית. אני מזכיר לך שמה שביקשנו ואתה רוצה לבדוק זאת רשימת היישובים, מה שנקרא 1 עד 4, ודברים נוספים שציינת.

נכון, וגם ביקשתם בכתב את המנגנון. אין שום בעיה.

תודה רבה. נציגת מרכז השלטון המקומי.

תודה רבה. בהמשך לבקשה שלך לרשויות, אנחנו בשלטון המקומי מתנגדים להחלטה כזאת. אתם מדירים את כל אנשי המילואים והלוחמים שגרים במרכז. לאן הם ילכו? הם ילכו עכשיו לקנות בתים בפריפריה?

מה שנעשה כאן זה שבדיוק כשהתחלנו להגיע לדאוג לחיילי המילואים, התחלנו קצת להריח משהו, פתאום מכבים את התוכנית, מעבירים אותה רק לכאן או לשם. למה?

הם הרי גרים כאן.

עד שכבר הלוחמים מקבלים משהו, עד שאנחנו מצליחים להגיע למשהו, מכבים אותנו. למה?

העמדה המקצועית שלנו היא ברורה. אנחנו סבורים שתוכנית מחיר מטרה היא לא תוכנית שמורידה את מחירי הדיור. אנחנו חושבים שהיא תוכנית שהיא לא יעילה, היא לא נכונה בצורה כלכלית, היא מקצה משאב מאוד מאוד יקר לקבוצה מאוד מאוד מצומצמת של אנשים בצורה בלתי יעילה שזה בהגרלה.

מה חשבתם לפני שלוש שנים?

אני אשמח לסיים את ההתייחסות.

כל הזמן הזה שלוחמים לא קיבלו ומילואימניקים לא קיבלו.

משרד האוצר סבור שתוכנית מחיר מטרה היא לא הפתרון לבעיית מחירי הדיור. כל תיאוריה כלכלית, ורוב הכלכלנים יגידו, הפתרון להורדת מחירי הדיור היא הגדלת היצע וזה מה שקורה בשנים האחרונות ולשם משרד האוצר דוחף. התקיימו דיונים בדרגים הכי בכירים, החל משר האוצר וכל אנשי המקצוע שלו ואני ביניהם, מול שר השיכון והגיעו להסכמות. בממשלת ישראל הגוף שאמון החלטות בענייני מקרקעין הוא מועצת מקרקעי ישראל. ביום חמישי התקיימה ישיבה בה נכח שר השיכון, אנחנו נכחנו, שר האוצר בעצמו הגיע לישיבה וזה הסיכום. הוחלט להחיל את מחיר מטרה בהתאם לקריטריונים החדשים. כמו שאמרתי, לא רק ברשויות של 1 עד 4 אלא יש גם את הקריטריונים של ה-20,000 שקלים. במסגרת ועדת המשנה של המועצה יחליטו על הרשויות בהתאם לקריטריונים. יש שם עוד עבודה. המועצה רק הנחתה דירקטיבה. באמת יש את המתכונת הנוכחית שממשיכה עד ספטמבר

זה הסיכום, זה סיכום המדיניות שהממשלה החליטה עליה בתמיכת דרגי המקצוע.

אתה מבין איך זה נראה מהכיוון? אני בטוח שכל הטיעונים הם טובים, ישבו הבכירים וכולי, אבל איך זה נראה מבחינת המילואימניקים והלוחמים שבדיוק כשהם מצליחים להגיע לאיזשהו משהו ונראה שמשהו זז, בדיוק התוכנית עוצרת.

אני מדבר כאן בכובעי כגורם מקצוע. כגורם מקצוע אני אומר באופן חד משמעי שהאמירה המקצועית שלנו היא שתוכנית מטרה היא תוכנית שלא מורידה את מחירי הדיור.

אתם הסכמתם להשאיר רק את 1 עד 4? זו גם המלצה שלכם?

אני שוב אומר שבוודאי שהיה כאן שיח בין-משרדי, בין משרד השיכון שסבור שהתוכנית צריכה להמשיך וברור לנו שאי אפשר באבחה אחת לצמצם אותה לבין משרד האוצר שחושב שזאת תוכנית שלא צריכה להתקיים. במסגרת ההסכמות הוחלט שהתוכנית כן תמשיך בהתאם לקריטריונים כפי שנקבעו בחקיקה.

אני אגיד לך את האמת אדוני היושב-ראש. מה שצריך לעשות שאם סוגרים לך את הדלת, צריך להגיש תוכנית מע"מ אפס ללוחמים. אין ברירה כי אחרת לא נקבל שום דבר. עד שאתה מגיע לשם, סוגרים פה.

אני חייב לומר לך חבר כנסת פסל שגם הייעוץ המשפטי שלנו העלה את זה בדיון הקודם וביקשנו לשנות בחוק שלך מאזכור של תוכנית ספציפית לכל התוכניות המסובסדות מכיוון שעלה חשש סביר שבאמת הדברים האלה, ברגע שיותר מדי מהתוכנית ילך דווקא למילואימניקים, תמיד יימצאו סיבות לסגור את התוכניות האלה.

היושב-ראש, אני אשמח להשלים עוד נקודה אחת חשובה וגם את זה השרים אמרו באופן מפורש. יש כרגע עבודה בין-משרדית, בין משרד האוצר, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל להביא החלטת ממשלה כוללת לשוק הנדל"ן, גם בשנת 2024 הייתה לנו כזאת, בהיקף של שלושה מיליארד שקלים שאמורה להאיץ מאוד מאוד את השיווקים גם ברשויות המקומיות וגם להגדיל את סבסוד הפיתוח כדי להציל מכרזים מכישלון. לכן גם בהתאם לנתונים שלנו אנחנו לא צופים ירידה בהיקף השיווקים בין אם זה מחיר מטרה ובין אם זה באופן כללי הגדלת היצע. לכן אני שוב אומר שאנחנו סבורים שהיקף השיווקים גם בשנה הקרובה וגם בשנים לאחר מכן רק יגדל, ילך ויגדל. בגלל שהתקבלה החלטה להעלות את אחוז המילואים, אנחנו חושבים שהנתח של המילואים אל מול זה שכמות השיווקים תלך ותגדל, בסופו של דבר לא יפחת.

למה אתם ברמה הערכית לא דורשים ממשרד האוצר, מבצלאל שיודע מה המילואים עושים והוא מכיר את זה מקרוב, שרק מי שמשרת ואני אומר ברמה המוסרית. הרי זו הטבה ולא זכות כאשר זכות חייבים לתת לכולם. אני יודע מי האוכלוסיות שגרות ב-1 עד 4. אלה האוכלוסיות המוחלשות ובין היתר אוכלוסיות גדולות של חרדים. לכן זה נוח להעביר את זה מתל אביב, הרצליה ורמת גן לחרדים ואז בסוף אתה מגיע לאותה תוצאה.

לכן אני אומר שאנחנו ב-7 באוקטובר ובואו נגיד אמת לחיילים שלנו. בואו נפסיק לא להגיד אמת. אז האוצר, בצלאל במסגרת הפוילע שטיקים סגר קומבינה ואפשר לעצמו להגיד כאילו נתנו תעדוף. העברנו את זה לפריפריה בלבד. רוב חיילי המילואים שגרים במרכז הארץ, בסוף אומרים להם, חפשו, לא תקבלו כלום. קיבלנו עד היום 10 אחוזים והיום אומרים להם שהם מקבלים אפס הטבה. העבירו את זה אך ורק לפריפריה, כולם יודעים מי האוכלוסייה שגרה שם וגורמים כאן עוול.

לא, יש נקודה שצריך לדייק בה. אנחנו בדיון משודר. בפריפריה גרים כל מיני אנשים.

ברור. אני יודע.

כאשר אתה אומר 1 עד 4, אתה תקבל רשימה מאוד ספציפית של יישובים.

נכון. דניאל, אם אתם הגונים, אם יש בכם יושרה ואתה אומר לי שממש לא זאת הכוונה שלכם ולמרות שזה מה שאתה רואה מול העיניים אני טועה, אז תגידו שמי שלא משרת, לא משנה איפה, לא מקבל כלום. אז אני אומר לך שיש חשיבה במה שאתה אומר כי אתה רוצה לפזר אוכלוסייה בצורה מסודרת אבל אם אתה עדיין אומר לי שאתה נותן גם למי שלא משרת - במילים אחרות אתה אומר לי שניסיתם לעבוד עלי והנה תפסתי אתכם – לפחות תודה. גם אצלי הודו בעבר בחקירות. זה לא ראוי, זה לא מוסרי, לא ערכי וצריך להפסיק עם זה.

אני לא מדבר כאן בשם שר האוצר ועל ההחלטות שהתקבלו במועצה והיו על דעתו. דיוק קטן לעניין דבריך. רשויות כמו תל אביב, רמת גן וכן הלאה כבר כיום לא נמצאות בתוכנית.

מודיעין.

נכון.

שוב, הדיוק הזה הוא סתם אמירה כי אתה יודע שיש המון רשויות שקיבלו עד היום ושם יושבת מרכז האוכלוסייה והן לא יקבלו. אני איתכם, אתה אומר לי שאתה רוצה לפזר אוכלוסייה בארץ – הבן שלי גר בירוחם - כמטרה ציונית, אני איתך אבל אם ציונות, אז עד הסוף. מי שלא משרת, לא קיבל. אל תעשו כאילו, אל תמכרו לנו ישראבלופ אחרי ה-ב אוקטובר. האנשים האלה נלחמים ומתים. זה משהו אמיתי ו זה קורה.

אני חושב שהדברים ברורים.

לכן החוק שלי בא. סליחה שאני מתפרץ. הוא בא כי אני יודע שעושים ישראבלופ. אני מכיר את זה ולכן אני אומר בצורה חדה וברורה שאם לא שירת – לא קיבלת.

אני מעדיף בדיוק כמו שאמרת. אם מישהו ינסה להכניס דברים בדלת האחורית, אנחנו נגלה את זה כאן בוועדה. זה לא מסובך.

מה שקורה כאן רק מחזק את זה שהוועדה צריכה לחוקק.

זה מעבר לוויכוח. אני איתך. זה ברור. כמו שאמרתי, לך תדע אם יתכנסו בעוד חצי שנה או שנה ואז מה יהיה אם אנחנו באיזשהו שלב נלך למערכת בחירות ומי בכלל יתכנס ומי ישב.

לנציג אגף התקציבים דניאל אני רוצה לומר שברור לי לגמרי שאתה לא יכול לדבר בשם שר האוצר ואתה לא חייב להתייחס ולומר מה דעתך לגבי המדיניות. אבל עמדה של אגף התקציבים, כפי שגם הוצגה כאן בפני חבר הוועדה על ידי בכירי אגף התקציבים, היא עד כמה חשוב שאנשים יצאו לעבוד ועד כמה חשוב לכלכלת ישראל ואיך כלכלת ישראל תקרוס אם גם מגזרים נוספים לא יצטרפו לעבודה מסודרת, כולל מיסוי, כולל הכול. לכן אני חושב שברגע שהולכים על העקרון שפירט כאן חבר הכנסת סעדה, זה מאוד משרת את המטרות של אגף התקציבים, של משרד האוצר ושל מדינת ישראל. אנשים ששירתו, אחר כך גם יוכל לקבל השכלה ולעבוד בצורה מסודרת. לכן העקרון הזה, אני חושב שהוא מאוד תואם את הכוונות של משרד האוצר וגם את זה צריך לקחת בחשבון.

אני חייב לומר שאני מבין על מה מדבר המציע אבל עיני צרה באף ציבור ושיבנו מה שרוצים. אותי מענין המערך הלוחם והמילואימניקים.

אם אתה יודע שההטבה היא רק ל-10 אחוזים מתוך 100. כשאתה נותן למישהו אחד, בסוף אתה לוקח למישהו אחר.

אני הייתי אומר כאן משהו אחר וההערה של משה פסל היא מאוד חשובה. החיים יותר חזקים מכל אחד מאיתנו. השאלה היא מה ברירת המחדל. ברגע שיש קביעה שההטבות האלה של המדינה הם למשרתים, מטבע הדברים, ועוד לפני כל מיני בג"צים, יהיו – תקרא לזה – ועדות חריגים או מה שזה לא יהיה לית מאן דפליג יש נכים שצריכים לקבל ולצערי הרב ביניהם יש כאלה שלא יכלו לשרת ועם כל הרצון אפילו להתנדב. את הלא רוצה ליצור קיני עוני בשום מגזר ואתה תצטרך גם כאן לחשוב איך אתה פותר את הבעיה. הכול ברור. השאלה מהי ברירת המחדל. כאשר מילואימניק בא עם יד מושטת ואומר שאולי יתנו לו 30 אחוזים, אולי 35 אחוזים, אולי 40 אחוזים – כמו הוויכוח שהיה לגבי החוק שלך - או שברירת המחדל שזה ציבור המשרתים היא שאנחנו כמדינה מחליטים שיש ערכים נוספים, גיוון, אני לא רוצה ליצור עוני, משפחות ברוכות ילדים.

כן, אבל כבוד היושב-ראש אני חייב להגיד לך שבסוף בפרקטיקה אני מפחד כי אנחנו חיים בעולם שלכל אחד יש את הצרכים שלו ואת העניינים שלו ובסוף אתה יודע שאם התוכנית הייתה נשארת כמו שצריך או שמשרד האוצר לא היה משחק וממשיך איתה עוד שלוש שנים והיינו מגיעים למצב שאפילו 50 אחוזים היו הולכים לזה, היינו באמת מביאים ללוחמים משהו. מה שיקרה זה שאם אנחנו נעשה את זה גורף, התוכנית איכשהו תתפורר כי לא יהיה אינטרס לקדם אותה.

לכן הצעת החוק שלך אושרה כאן לקריאה ראשונה ואני חושב שבלי כל קשר כרגע, לפני שמגיעים לדברים הגדולים, חשוב מאוד – וזו גם משימה שלך מול הקואליציה – לדאוג לכך שהיא תתקדם ואנחנו בוועדה נקדם אותה מהר מאוד.

ההצעה שלו כבר מנוטרלת היום. מודיעין היא אחת הערים שנותנת משקל כבד ללוחמים. שם לא יקבלו הטבה. אפס הטבה.

בוא נגיד את האמת. בפריפריה, לא כל מי שניגש גר במקום. הרבה אנשים ניגשים, יש להם דירה ואתה נותן להם איזושהי הנחה. אני מזכיר לך שלאור צמצום האוצר את התוכנית ההטבה למילואימניקים תצטמצם משמעותית.

ההטבה בירוחם היא 20,000 שקלים ובמודיעין היא 700,000. לקחו את ההטבה הזאת ולמעשה ההטבה הזאת היא חסרת ערך. אתה אומר לו 20,000 שקלים, זה פחות דרמטי מאשר 700,000 שקלים.

הדברים האלה ברורים. זה גם ההיגיון שאנחנו לא כל כך מסכימים איתו מאחורי קבלת ההחלטה הנוכחית כפי ששמענו אותה. אני אומר שמשה פסל הלך על משהו ספציפי - ובזכות זה גם הצלחנו לקדם את זה מהר – בגדר ציפור ביד. משה סעדה מתקדם עם חוק הרבה יותר עקרוני ואני מקווה שגם אותו אנחנו נקדם.

מטעם הממשלה, הגופים שהוזמנו, מישהו רוצה להתייחס?

רשות מקרקעי ישראל. אנחנו מצטרפים למה שנאמר. אנחנו חוזרים על מה שאמרנו לגבי הסמכות של המועצה והמדיניות שצריכה להיקבע בהחלטות המועצה. לאחרונה, בשבוע שעבר, התקבלה החלטת מועצה שהיא מאוד מאוד מרחיבה את ההטבות לחיילי המילואים.

כן. עם כל ההערות שנשמעו כאן.

אני רוצה לתת את הכבוד לבן שלי שיאמר כמה דברים. הוא קצת מתרגש. זאת פעם ראשונה שלו.

ינון לוי. מכיוון שהוא קטין, אני אומר לפרוטוקול ולחברי הוועדה שיש אישור חתום להשתתפות של קטין בישיבה. אנחנו נשמח לשמוע את ינון.

אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, היום אני עומד כאן לא רק כנציג של עצמי אלא כנציג של כל אותם גברים ונשים, אבות ואימהות שחזרו הביתה מהקרב אבל נשארו במלחמה בתוך עצמם. היום אני רוצה לדבר על אבא שלי, על כל הלומי הקרב, על המלחמה שהם נלחמים בה כל יום גם כשלא רואים את הפצעים.

אבא שלי היה חייל גיבור. הוא הלך להילחם בשביל המדינה ובשביל כולם. הוא עשה את זה בגלל האהבה, בגלל נאמנות ובגלל שהוא רצה להגן עלינו. אבל כשהוא חזר הביתה הוא לא היה אותו אדם. הוא נלחם במלחמה חדשה, מלחמה שקטה, מלחמת הנפש. לפעמים אני רואה את העצב בעיניים שלו, את הכאב שהוא לא יכול להסביר. זה כואב לי בלב. אנחנו חייבים לפעול למען זכויות הלומי הקרב. הם צריכים לקבל את הדיור הראוי ואת הטיפול במחלות נלוות שהם סוחבים איתם. זה לא רק חוב שלנו אליהם אלא זו חובה מוסרית. הם נתנו לנו הכול והגיע הזמן שנחזיר להם.

אבא שלי לא צריך להגיש לבד במאבק שלו. הוא צריך לדעת שיש מי שדואג לו, שיש לו מקום בטוח לחיות בו ושיש לו את התמיכה הרפואית הוא זקוק לה. זה לא הרבה לבקש אלא זה הדבר הכי בסיסי.

אני מבקש מכם תעמדו לצידנו, תתמכו במאבק הזה כי כשאנחנו נלחמים למען הלומי הקרב, אנחנו בעצם נלחמים למען כל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו נלחמים בשביל האנשים שאהבנו, בשביל האבות והאימהות שלנו, בשביל העתיד שלנו. בואו נרים את הקול שלנו, בואו נילחם יחד כדי להבטיח שכל הלום קרב יקבל את מה שמגיע לו. מגיע להם לחיות בכבוד, מגיע להם להיות מאושרים. אם הם נלחמו בשבילנו, הגיע הזמן שנילחם בשבילם. תודה.

תודה רבה לך ינון. אנחנו מסכימים עם כל מה שאמרת.

צוהריים טובים. אני בן 40, נשוי פלוס שלושה ילדים, לוחם בחטיבה 55, פלח"ן צנחנים.

כנ"ל.

ב-7 באוקטובר קפצנו ונלחמנו למען המדינה שאנחנו כל כך אוהבים. קברתי שלושה חברים במלחמה הזאת – את יונתן, עמרי וליאב. בינואר 2024 הצטרפתי להקים את כוחות ההגנה ביישובי העוטף, כוח אבשלום וכוח יעל. הכוחות האלה נמצאים בתוך יישובי העוטף ונותנים אבטחה בתוך היישובים מתוך מטרה גם להחזיר את אמון התושבים בצה"ל וגם לתת ביטחון לתושבים שחוזרים. את הבית הזה אני מכיר יחסית טוב. כשהייתי צעיר הייתי איש כוחות הביטחון, אנשי האבטחה ביחידה לאבטחת אישים, והקולות שאתם שומעים כאן לא חדשים לי. שמעתם כאן אבות, אימהות, בנים וילדים של מילואימניקים שסיפרו מה הם חווים. מאז פרוץ המלחמה את הנטל אנחנו נושאים על כתפינו.

אנחנו כאן לא בשביל הטבות. אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים מתוך אהבה ואמונה בצדקת הדרך, מתוך אהבה למדינה שאנחנו נמצאים בה. אנחנו באמת באים לסבב ראשון, שני, שלישי ורביעי ומתי שנצטרך וזאת מתוך אהבה לעם הזה ולמדינה שלנו. אין הטבה – וחשוב לי להדגיש – שתחזיר את הזמן שלנו עם ילדינו, החוגים אחר הצוהריים, שבתות וחגים. אין פסיכולוג שיחזיר את זה שהילדה שלי באגרסיה כמעט שנה. אין הטבה שתעזור לבן שלי שהיה דבוק למורות שלו כמעט שבעה חדשים. חשוב שתשמעו את הקולות האלה וחבל שחברי הכנסת החרדים לא נמצאים כאן כדי להבין. אני מאוד מנסה שהם ישמעו את הקולות, שהם יבינו מה אנחנו חווים.

ההטבה בקרקע. אני חושב שזה קצת מצחיק לקיים דיון על קרקעות, על ההטבה למילואימניקים ולתת להם. אני חושב שזה הבייסיק של מדינת ישראל, של הציונות. זה אמור להיות ה-DNA שלנו. לתת לאנשים שמשרתים את המדינה להקים בית במדינת ישראל, לתת קרקע – זה נראה לי הבייסיק. זה יסוד הציונות שלנו כאן בארץ ישראל אחרי שחזרנו מגלות של אלפיים שנה. ההתיישבות בצפון ובדרום הארץ זה אינטרס של מדינת ישראל, זה אינטרס לאומי ובכלל בעיניי זאת לא צריכה להיות הטבה אלא זה צריך להיות תיקון של עוול שכבר הרבה שנים מדינת ישראל מזניחה אותו.

בכוחות שלי יש חבר'ה צעירים שכבר היו במלחמה והיו בצפון ובדרום ונלחמו והם מגיעים לשירות מילואים אצלנו בכוחות. אלה חבר'ה שלא רק באים לשמור על היישוב אלא הם באים גם לעבוד בתוך היישוב ולהתחבר לקהילה. הם מייצרים שיתוף פעולה ונמצאים שם ומחזקים את ההתיישבות. אני חושב שזה משהו שמדינת ישראל צריכה לקחת כדוגמה ולדחוף לכך שחיילים צעירים שמשתחררים מצבא הגנה לישראל יגיעו לעוטף, יגיעו לצפון, יגיעו להתיישבות. מי שנמצא שם ומכיר קצת את היישובים יודע כמה הכאב גדול וכמה קיים הצורך הזה שאנשים יבואו ויהיו שם. אנחנו, תנועת המילואימניקים, נמצאים ואחת לשבועיים עושים התנדבויות ביישובים ואני רואה את הזיק שבעיניים של חברי הקהילה כשאנחנו מגיעים, את התודה ואת ההערכה לכל העשייה שלנו. הצורך הזה קיים. אני חושב שאם מדינת ישראל תיקח את זה כאירוע, כמשימה לאומית, יש ישובים ויש קיבוצים שצריכים את העזרה הזאת והם לא מספיק חזקים. קחו את זה לתשומת ליבכם.

בהגרלה האחרונה של מחיר מטרה נרשמו כ-16 משרתי מילואים ורק 1,000 מהם זכו מתוך 5,000 יחידות דיור שהוגרלו, שזה שיעור שעומד על 6.5 וזה כלום. עם כל הרצון הטוב לתת לנו, הבירוקרטיה היא כל הזמן רק נגדנו ואת זה אנחנו צריכים לפתור ואת זה אנחנו צריכים לתקן. ההעדפה שלנו באופן אישי היא שיותר מ-60 אחוזים ילכו למשרתים ומתוך ה-60 אחוזים אלה שמשרתים 30 אחוזים ילכו ללוחמים כי הם אלה שבאמת נמצאים בחוד החנית של מדינת ישראל.

בסוף צריך חוק אמיתי שתעבירו ולא עוד חוק שכפי שאמרת הוא ישראבלופ. המשימות הן מרובות. יש כאלה שמרגישים את זה יום-יום ושעה שעה והם לא ישנים בלילה או שכל הודעה או דפיקה בדלת הם נלחצים ויש כאלה שלא מכירים את האירוע הזה. אנחנו גם לא יודעים מה צופה לנו העתיד. אנחנו לא יודעים מה יהיה עם מצרים ואנחנו לא יודעים מה יהיה עם ירדן. הגבולות כאן הם ענקיים ויש כאן אירוע שכאילו אנחנו מעבירים. הזמן עובר ואנחנו שוכחים מה עשו לנו ב-7 באוקטובר ויש כאן קולות הזויים שצריך לצאת נגדם. הבוקר שמענו את סגן הרמטכ"ל לשעבר באמירה מזעזעת בעיניי שהיא פשוט בושה. חוק אמיתי שיהיה גם עם סנקציות. אנחנו לא נביא עוד אנשים מתחת לאלונקה. כך לא יגיעו עוד אנשים.

חבר הכנסת ינון אזולאי, אם תרשו לי. זכיתי לאבטח את אבא שלך. מדי פעם אבא שלך היה מגיע לירושלים לבית מלון. בנוסף לזה שאני והוא מאמינים באותה תורה ובמצוות, היה לנו גם מכנה משותף, שנינו לבשנו את מדי צה"ל, שנינו הגנו על המדינה. החברה והשיח שיוצא מהחברה שאתה מנהיג אותה היא יריקה בפנים שלנו. אתם פשוט יורקים לנו בפנים, וצר לי.

כי רוב החברה מחבקת.

תנו לי את רשות הדיבור. אני הקשבתי בשקט לכולכם. זו חברה שאני מאוד מעריך. אני גדלתי בבני ברק ויש לי שם משפחה. אני בא מבית שהוא חצי אשכנזי וחצי ספרדי ואני מכיר גם את עדות אשכנז וגם את עדות המזרח. סבא שלי שעלה מטריפולי וסבתא שלי שעלתה מטריפולי התפללו שתהיה לנו מדינה. התפללו שיהיה לנו צבא. כאשר מנהיגי הציבור שלך ודוברים למיניהם שבאים ואומרים נמות ולא נתגייס, אומרים שהם יקרעו צווים – זו יריקה בפרצוף שלי ושל חבריי. את מפגשי הפלוגה שלי עשיתי השנה מול אבני שיש במשך שנה שלמה. כל מפגש כזה היה יום זיכרון, כל חודש, כל 11 חודשים, כל יום הולדת. מול אבני שיש. אני מרגיש קצת לקחתם את הנוחות הזאת של שלושת הלאווים. התחלתם לנכס את זה אליכם וזאת לא יהדות ספרד שאני מכיר. זה לא הבית של סבא בו גדלתי. זה לא. התחלתם לנכס את זה לעצמכם וצר לי.

אני אומר את זה בכאב כי אני יודע כמה עוצמות יש לחברה החרדית ואני יודע כמה טוב יש לחברה החרדית. יש לי בצוות חברים מכל פסיפס הארץ. יש לי דתיים ולא דתיים, מהעיר ומהכפר, צ'רקסי, דרוזי, אבל לצערי אין לי חבר חרדי אחד.

אני מעריך כל מה שעשית ואת כל מה שאת עושה ואת הבן שלך. מי כמוני יודע כמה עוצמות נפש צריכים. אני יודע שזה לא פשוט. אבא שלי גם נכה צה"ל וגם אני עברתי פציעה. אני חושב שלעתה זאת אנחנו צריכים להתרומם קצת, לקום, לעלות מדרגה. אחדות ורעות זאת לא רק סיסמה לימי זיכרון, ליום העצמאות ולקראת חגים מסוימים. אחדות ורעות זה כל יום ושעה שעה וכולנו צריכים לעבוד על זה, ימין ושמאל. כולנו. אני חושב שהדור שלנו צריך לעבוד בו חזק. דור תש"ח הקים את המדינה, נלחם עליה, הדור אחר כך ייסד כאן כלכלה מאוד טובה ואנחנו באירוע משמעותי וכואב. אנחנו צריכים מעט לעלות מדרגה, להתרומם מעט מהשטיקים והטריקים, מהפוליטיקה הקטנה, מהשיח הרע הזה שיש בינינו. אנחנו חייבים לעלות מדרגה ולדבר בשיח אחר וברוח של אחדות. זו הדרישה הכי גדולה שיש לי מהבית הזה, מהמקום הזה באמת מתוך הערכה לעשייה של כולם אבל מתוך זה שאתם צריכים להתרומם. אתם נמצאים בצומת של החלטות וכרגע זה אתם. תודה.

קודם כל, תודה רבה לך על השנים שאבטחת את אבא שלי. אני מאמין שגם הוא העריך את זה. הייתה לו הערכה לכל אחד ואחד.

שמעתי את הדברים שלך בקשב רב. יכולתי לבחור לא להגיע לדיון כזה, כי מה אכפת לי? הרי כשאני מגיע לדיונים, אני יודע שיש את האפשרות שגם יכולים לתקוף אותי וזה בסדר גמור. אגב, אתה לא עשית את זה בתקיפה. יש כאלה שעושים את זה בצורה אחרת. אתה עשית את זה בצורה מכובדת ואני מכבד ומודה גם על זה.

אני נמצא כאן בוועדה כשליחם של מועצת חכמי התורה שאני מייצג אותם. לא כפרשן שלהם אלא כשליחם. אני נמצא כשליחו של ציבור גדול שבחר בי. ציבור גדול שחלקו הגדול גם משרת. דיברת על אבא שלי שהוא שירת. נכון, הוא היה חובש קרבי. כשאני נולדתי, נולדתי לאבא ואימא, גדלתי בעכו, כשהגעתי לכיתה א' – לא בחרתי לאן ללכת – ההורים שלי הכניסו אותי וכך אבא שלי הכניס אותי למוסדות והוא חינך אותי להיות בחור ישיבה ובן תורה. לא ניכנס לזה עכשיו לדיון ההלכתי, האם עכשיו הגיוס צריך להיות לכולם. אני מדבר מבחינה הלכתית ולא מבחינת צודק או לא צודק שזה משהו אחר.

הזכרת את אבא שלי ואני חייב לומר לך שהוא חינך אותי ואני היום מחנך את ילדיי אבל תמיד כשהוא חינך אותי, הוא חינך אותי מהמקום של לכבד את השני ולא משנה היכן אתה נמצא. גם לעזור ולסייע לשני. אותם אלה שצועקים נמות ולא נתגייס, אני מוחה על כך ושילדיי לא יהיו כמוהם ולא רוצה להיות חבר שלהם ולא להיות בשכנותם. תמיד אמרתי את זה כאן חד וחלק. לא אוחז מהם ולא כלום. זאת לא הדרך שלי.

כשאני נמצא כאן בוועדה גם בדיונים על חוק הגיוס, אני נמצא כאן כי אני מייצג ציבור שהוא גם כך וגם כך. תמיד אמרתי דבר אחד, שיש אפשרות לבוא ולומר תשלחו 80,000 צווים וזה מה שקורה כרגע, אגב, עם סנקציות וזה לא עוזר. ויש אפשרות שאנחנו מגיעים למשהו מסוים, שהחברה החרדית מצד אחד עוברת תהליך וזה לא יהיה ביום אחד. מי שאומר לך שמחר בבוקר מגיעים כל החרדים או 50 אחוזים מהם, משקר לך. מי שאומר לך שיש תהליך – יש תהליך. לא סתם יושב כאן יושב-ראש הוועדה ויש לי ויכוחים מרים איתו. יש לנו ויכוחים שאנחנו לא מסכימים אבל כמובן הכול בכבוד. הוא יודע שאני לא מסכים לסנקציות שהוא רוצה להטיל, הוא יודע שזה לא פשוט לי מה שהוא רוצה אבל הוא גם יודע שאני עושה את זה בצורה מכבדת ואני אומר לו את האמת ואומר לי את האפשרות אותה יש להביא.

להגיד יבואו – לא באים. אבל הרבנים שלי שלחו אותי לכאן כן לשמוע, כן להגיע להסכמה והבנה כדי שיהיה כאן תהליך. תהליך לא קורה ביום אחד. תגיד לי ש-77 שנים ולא קרה תהליך. נכון. 77 שנים אבל מעולם לא שמו את הדברים על השולחן. סנקציות, יעדים – אף פעם זה לא היה כך. יש גם מלחמה ואתה יודע טוב מאוד שגם לא רצו לגייס.

לכן אני אומר לך שאני מאוד מכבד, מאוד מקשיב ומאוד עושה, ובאמת גם מקבל את הביקורת בהבנה ובאהבה. כל אחד שנותן לי כאן ביקורת, אין לי בעיה עם זה. אני מקבל את הביקורת. אני גם הולך הביתה עם הביקורת ועל כל דבר עושה חושבים. כל מה שאומרים כאן, אני שומע ויש דברים שיכו ל שאני מסכים ויש דברים שאני לא מסכים. תדע שזה לא משנה מה, אני אוהב כל אחד שנמצא כאן, אני מעריך כל אחד שנמצא כאן, אני משתדל ומסייע לכולם כולל מילואימניקים להם אני משתדל לעזור ולסייע גם אם זה בחקיקה וגם אם זה בפרטני, כאלה שפונים אלי, ואני עושה את זה בשמחה רבה כי אני שליח של כולם. לכן, כמו שאני שליח של כולם, תאמין לי שיש לי גם ציבור של בני תורה, שתורתם אמונתם ואני שליח גם שלהם.

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אנחנו לקראת סיכום ותכף אני אבקש מעידו בן יצחק לסכם. לאוהד אני רוצה לומר תודה רבה על כל מה שאתה עושה. אני רוצה להתייחס לשני דברים שעלו בדבריך.

אמרת שהטבות למילואימניקים זה בייסיק. הדאגה שלנו, המשימה שלנו והחובה שלנו – מייחסים את זה למנחם בגין שהמובן מאליו צריך להיאמר – גם הבייסיק צריך להיות כתוב בלשון שלא משתמעת לשתי פנים בחוקים ולכן אנחנו בדיון הזה.

הדבר השני הוא הכול בשינוי קל אבל די אותו דבר. אמרת, וזה נהיר לנו וברור לנו, ששום הטבות לא יחזירו לא את הזמן עם הילדים, לא את הדמעות של האישה ולא חריקת הבלמים ליד הבית. זה ברור לגמרי אבל החובה שלנו והמשימה שלנו היא לדאוג שההטבות האלה יהיו ולפחות לו במשהו, אולי בפרומיל אחוז יקלו על אלה שבבית ויקלו על המילואימניק שחוזר הביתה או היא חוזרת הביתה. יש לא מעט זוגות שהיא חוזרת הביתה. לכן אנחנו עוסקים במה שעוסקים.

שוב, תודה רבה למרות שיום אחד נעשה איתך שיחה אישית כי אני מאובטח מ-2009 ואף פעם לא באת לאבטח אותי.

פורום נשות המילואימניקים. תודה רבה. באנו לכאן עם איזשהו רעיון נוסף שאולי כדאי לשקול אותו. אני אומר שאני מתחברת למה שאתה אומר. אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן כך שלא נראה לי שמישהו לא שמע את מה שאני אומרת אבל היום שהטבות עבור המשרתים, כמו שאנחנו רואות את זה, זה לכל היותר שיפוי וההכרח. מי שעושה את המקסימום ונותן את החיים שלו במלוא מובן המילה עבור המדינה, המדינה צריכה לתת לו מעל ומעבר ואת כל מה שיש לה. זה הבסיס.

לכן אנחנו עובדים בשני צירים. אני אומרת אנחנו – כל ארגוני המילואים וכל מי שנמצא כאן – ואני גם חייבת לומר שגם כל חברי הכנסת שנמצאים כאן ועובדים יד ביד איתנו מרגע שאנחנו נכנסים לכאן. סליחה שיוצא שתמיד אני מגוננת אבל אני מרגישה שגם את זה צריך לומר. בסוף עובדים בשני צירים: הרחבת השורות בצורה מיידית עד כמה שיותר מהר ומהצד השני להבטיח את מה שאנחנו רוצים לייצר כאן חיים טובים יותר ואפשריים יותר עבור משרתי המילואים שכאמור עשו כל מה שאפשר לעשות.

אני מקצרת מאוד ונוגעת בנקודה. באנו לכאן עם איזושהי הצעה. אני לא יודעת אם מי מכם מכיר את מנגנון משכנתה זכאות. בסוף זה איזשהו מענה שהמדינה מייצרת עם קריטריונים בסיסיים והמטרה היא לקבל משכנתה בתנאים מועדפים או טובים יותר מזו שמציע הבנק. כאשר אנחנו בחנו את משכנתה הזכאות ראינו שיש קריטריונים והקריטריונים הם שנות נישואין, מספר ילדים, אחים לבעל, אחים לאישה, חודשי שירות בעל וחודשי שירות לאישה. עשינו כאן איזושהי השוואה ומסתבר שבמחשבון של משכנתה הזכאות, כמו שאתם רואים אם יש שבעה אחים לבעל ושבעה אחים לאישה ואפס חודשי שירות, זה הסכום שאנחנו יכולים לקבל, הסכום המקסימלי למשכנתה זכאות.

זה לא תלוי מחיר דירה?

לא. זה לא קשור.

זה לא תמיד משתלם.

יש כאן כל מיני קריטריונים שמתייחסים גם לריבית. אתה צודק אבל היום זה מאוד משתלם. תראו את ההשוואה הזאת. לצורך העניין, אם אין אחים ומספר חודשי שירות גבוה, זה משמעותית פחות. משכנתה זכאות משמעותית פחות.

זה אומר שמשום מה, ואני לא מצביעה כאן על מגזר כלשהו, מדינת ישראל היום מתעדפת יותר את מספר האחים ממשפחת המוצא, שזה אפילו אלה לא הכנסות פר נפש לעומת שירות. בעיניי זו סיטואציה ביזארית לחלוטין, בטח בדיון כמו זה ולכן אנחנו מציעות כאן כמה דברים ונחלק אותם לשני חלקים.

האחד, מבחינת התבחינים. ראוי שאנחנו נשנה את התבחינים כמה שיותר מהר. תסבירו לי כי אני לא מוצאת היום את ההיגיון למה אחים ממשפחת המוצא בכלל רלוונטיים לדבר הזה. להעלות בצורה דרמטית את המשקל עבור אותם קריטריונים ואותם תבחינים למשרתים באופן כללי, לא רק משרתי מילואים.

הדבר הנוסף שבעיניי הוא עוד יותר משמעותי. היום משכנתה שניתנת, הבנק משלים אותה ואז אם ניתנת משכנתה זכאות הבנק מוסיף את מה שהוא יכול להוסיף עד המקסימום של 75 אחוזים עבור דירה ראשונה. מה שאנחנו מציעות עבור לוחמים, ובוודאי עבור משרתים באופן כללי, זה שכל מה שניתן היום במשכנתה זכאות יחושב כהון עצמי. זה אומר שבמשפחה שמשרתת במילואים הסכום הזה ישמש לי כהון עצמי ואני אוכל להוסיף את זה ועל זה לקבל עוד 75 אחוזים מהבנק.

נוצר לך מצב שאת לוקחת כ-100 אחוזים משכנתה.

זה לא בדיוק כך.

אני מסכים איתך בדבר הזה אבל צריך לקבוע איזשהו רף מסוים. כלומר, אם אדם רגיל יכול להגיע עד 75 אחוזים, כאן יכולים להגיע ל-85 אחוזים.

אני חייבת לתת דוגמה אישית שלי. בעלי שירת 17 שנים בקבע, במסגרת השירות בקבע יש דבר כזה שנקרא מינהלת מגורים שאתם בטח מכירים את זה. התמזל מזלנו והצלחנו, עם כל המשחקים שיש והצבא מאפשר היום בטח ללוחמים בקבע, להיכנס למינהלת מגורים. מה שהם עושים, הם אומרים שיאפשרו לנו את כל ההלוואות מתוך הצבא, ההלוואות האלה ישמשו אותנו כהון עצמי וייתנו לנו מקפצה כך נוכל לקחת משכנתה. מינהלת מגורים יודעים שיש להם את הביטחון הזה כי אנשי קבע הם יציבים, מכניסים, נמצאים כאן חזק ומפעילים את המשק בצורה נהדרת ולכן יש להם את הביטחון, את אותה ערבות, את אותה משכנתה. אותו דבר בדיוק עובר משרתי מילואים שהיום הפכו להיות אנשי קבע לכל דבר ועניין ואנחנו גם יודעים מה העתיד צופן.

לא אכביר במילים מעבר למה שכבר אמרתי. אני חושבת שכדאי להתייחס לזה ואנחנו כאן כדי להמשיך ולהעמיק.

תודה רבה. עידו, מילות סיכום ונסיים.

ברמה העקרונית, בתחילת הדיון אמרנו שההטבה הניתנת כאן היא לא זכות יסוד. לאף אזרח אין זכות יסוד לקבל דירה בהנחה. למדינה מצידה אין חובה לספק דירות בהנחה. זה הסדר שהיא בוחרת לעשות ולכן מהבחינה הזאת יותר קל לי בהסדר הזה לעשות איזושהי הבחנה בין משרתים ללא משרתים מאשר הסדרים אחרים שהוזכרו כאן. זה כתפיסה עקרונית.

אני שם בצד את השאלה שעלתה גם בדיון של משה פסל, האם אנחנו מייחדים את זה לקבוצה מסוימת, גדולה מאוד אבל עדיין מסוימת, האם התוצאה של זה בסופו של דבר תהיה שזה לא יהיה בכלל. זה משהו שצריך להביא בחשבון אבל מבחינת תפיסה, מבחינתנו כן אפשר ללכת בכיוון הזה.

יש כאן את הסוגייה של איזה שירות, האם שירות צבאי או שירות אזרחי. כתפיסה אנחנו חושבים ששירות צבאי הוא תמיד עדיף על שירות אזרחי. ההקרבה גדולה יותר, הדרישות גדולות יותר, הוא גם חובה ולא התנדבותי. יחד עם זאת בהיבט הזה, מאחר שיש סקטורים מסוימים שלא יגיעו לשירות צבאי – אם אלה בני מיעוטים, אם אלה נשים דרוזיות, אם אלה נשים שמקבלות פטור בגלל הצהרה דתית – נכון כן לכלול את השירות הלאומי.

הם לא במערך מילואים.

ההצעה הזאת מדברת על מי ששירת.

אנחנו עוסקים במה שחבר הכנסת שמה סעדה מכנה לא שירת – לא קיבלת. השאלה אם כוללים שירות לאומי כמי ששירת או לא.

יחד עם זאת צריך לראות במקומות בהם כן יש מסלולי בחירה – אנחנו עוד לא יודעים איך ייראה חוק הגיוס אבל הוא המקום שבו תהיה אפשרות בחירה – איך אנחנו כן מתעדפים את השירות הצבאי.

לדעתי כן. שירות אזרחי, שירות לאומי, יש כאלה שעושים שירות מאוד משמעותי ואין סיבה שהם לא ייהנו מזה.

שם אין מחסור.

מה שעלה כאן במסגרת ההחלטות ששמענו שלוחמים הם לא אותו הדבר, על אף שאני לגמרי מסכים איתך.

אני חייב לומר לך שלפעמים יש שירות לאומי שהוא יותר משמעותי.

שירות אזרחי ביטחוני לפעמים יכול להיות אבל אנחנו עוד לא שם.

עוד סוגיות. יש אנשים שמקבלים פטור מסיבות רפואיות. יש פטורים נוספים שיכולים להיות שהם רלוונטיים. למשל, לפעמים הצבא פוטר אדם משום שהוא דרוש כרגע לסיוע בכלכלת משפחתו שהיא במצב כלכלי קשה. אותו בן אדם, סביר שבהמשך יצטרך גם סיוע בדירה. יש אנשים שמקבלים פטור והם לא עומדים ברף גיוס, עם מנת משכל נמוכה או דברים כאלה וגם לזה צריך לתת מענה. אני מציע שנשב עם הצבא ונראה איך אנחנו נותנים מענה לסוגייה הזאת.

אנחנו חושבים שהסדר כזה צריך להיות צופה פני עתיד. התכלית שלו היא גם תגמול אבל גם תמרוץ. אם בא בן אדם בן 37 שלא שירת בצבא, הוא לא ילך עכשיו לשרת בצבא. בהצעת החוק של חבר הכנסת סעדה יש סעיף שמדבר על גיל 24 כרף. אני לא יודע אם זה הגיל הנכון ואנחנו צריכים לראות שזה מתכתב עם הוראות חוק שירות ביטחון, הגילאים שייקבעו, וצריך ליצור כאן איזשהו רף.

נכון.

הוצעה כאן הצעה לפי המשכנתה. ההצעה שלי היא לבדוק אפשרות שזה לא יעבור דרך הבנק אלא דרך הקרן. מה שקורה דרך הבנק, לא יעזור כלום, הם ייתנו את הריבית השנייה. אנחנו הרי יודעים איך הבנקים עובדים. לכן צריך לבדוק, אולי בקרן הסיוע שכרגע כבר קיימת ועוזרת ב"חרבות ברזל", אולי להלביש את זה שם ולעשות הוראה מיוחדת בעניין הזה. זה דבר שיכול להועיל ואז אוטומטית זה גם ייחשב כהון עצמי, גם אם רוצים או לא רוצים. הבנק לא צריך לדעת. אם יש לך קופת גמל ואת מביאה מזה, זה הון עצמי שלך ואף אחד לא יכול לקחת. לכן אני חושב שגם כאן זה צריך להיות בצורה הזאת.

נבדוק.

תודה רבה לכל המוזמנים ולכל המשתתפים. אני מתנצל שלא כולם הספיקו לדבר. אנחנו נועלים את הישיבה הזאת ובשעה 14:00 נקיים את הדיון הבא.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.