פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העבודה והרווחה
20/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 414
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 11:05

הצעה לדיון מהיר בנושא: "גזענות ואפליה במקום העבודה בשירות הציבורי - לאור ממצאי הסקר של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים", של חה"כ צגה מלקו, חה"כ יואב סגלוביץ', חה"כ יאסר חוג'יראת, חה"כ ארז מלול, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ משה סולומון, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ מישל בוסקילה וחה"כ יבגני סובה

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
צגה מלקו
עאידה תומא סלימאן

ציקי שטרסברג-דיל - עו"ד, היחידה לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

ליאור עובדיה - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

גיא דוד - עו"ד, מנהל אגף בכיר משמעת, נציבות שירות המדינה

מולטה מהרי - מנהל תחום ייצוג הולם ותכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה

דבורה שארף - מנהלת אגף גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה

אליאס מהרי - מנהל מח' שותפויות בקהילה בעיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

אילן פרידמן - מקדם מדיניות, פורום ארלוזרוב

סמאח דרויש - מנהלת המרכז לנפגעי גזענות, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

רן מלמד - מנכ"ל, נקות מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אפרת שלמה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעה לדיון מהיר בנושא: "גזענות ואפליה במקום העבודה בשירות הציבורי - לאור ממצאי הסקר של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים", של ח"כ צגה מלקו, יואב סגלוביץ', יאסר חוג'יראת, ארז מלול, פנינה תמנו, משה סולומון, יצחק פינדרוס, עאידה תומא סלימאן, מישל בוסקילה, יבגני סובה (מס' 422).

הנושא היום הצעה לדיון מהיר בנושא גזענות ואפליה במקום עבודה בשירות הציבורי לאור ממצאי הסקר של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, הצעה של חברת הכנסת צגה מלקו ועוד חברים אחרים שאני מקווה שהם גם יגיעו.

אנחנו קיבלנו פה את התשובות את ממצאי הסקר של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות של משרד המשפטים ולפני הכל אנחנו נאפשר לחברת הכנסת מלקו להגדיר את הנושא, מה הבעיה מה הפתרון ולמה רק במגזר הציבורי מה קורה במגזר הפרטי?

תודה אדוני היושב ראש בוקר טוב לכולם, ראשית תרשו לי תנחומי לחייל שנפל אתמול למשפחת חיראק, יוסף יהודה שנפל אתמול יהי זכרו ברוך ועדיין יש לנו 58 חטופים כולנו מתפללים שיחזרו כמה שיותר מהר הביתה, אבל יש נושא נקודה אחת שאני לא יכולה לעבור עליה, היום התבטאות של חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן שאמר הרג תינוקות כתחביב, אני חושבת סגן רמטכ"ל לשעבר, חבר כנסת לשעבר שאומר מילים כאלה בושה אני בזה לו, אני רוצה להגיד לכם זה אנטישמיות אם זה היה מישהו שאומר בחוץ לארץ מה היינו אומרים.

אני אתן לכם דוגמה: לפני כמה שבועות הייתי באוזבקיסטן בדיון בכנס בינלאומי של חברי פרלמנט וזה נקרא IPU והנושא היה לגנות את מדינת ישראל ומה שקורה בעזה במלחמה הצודקת שלנו ונלחמנו שם לשכנע אחד אחד מחברי הפרלמנט ובסוף הצלחנו ומישהו מהבית שלנו אומר הרג תינוקות כתחביב, אני חושב שבן אדם כזה צריך להעמיד אותו לדין לחקור אותו, לא נעבור בשקט אלא אם כן יחזור בו, אני עד הדקה הזאת הסתכלתי עכבתי אולי פליטת פה הוא יחזור בו, הוא אמר לא אז אני באמת בזה לו, זה באמת בעניין הזה היום בעולם אני רואה גם כמה ישראלים מסתובבים להחרים את מדינת ישראל, מאיפה באה השנאה העצמית והאנטישמיות הארצית, אם היה מישהו אחר מה היינו אומרים? לכן הנושא הזה באמת כואב לי אני מאוד עצובה.

אני רק רוצה להוסיף שאין כלי תקשורת בעולם הערבי ובעולם כולו שלא מצטטים את האוטוריטה של סגן הרמטכ"ל לשעבר שאמר את הדברים האלה והוסיף עוד דברים, לא רק הרג תינוקות כתחביב אלא הרג אזרחים וכל הדברים האלה הנוספים, הנזק שנגרם לעם ישראל בעולם כולו סיכון העם היהודי בעולם כולו והצדקת כל הטיעונים האנטישמיים בעולם נגד היהודים ונגד ישראל במשפט אחד של אוטוריטה כזאת שהוא ראש מפלגה בתוך הכנסת וסגן רמטכ"ל וחבר כנסת לשעבר וזו לא פעם ראשונה אגב בעבר הוא אמר את זה רק על המתנחלים אבל היום הוא אומר את זה כבר על מדינת ישראל ועל החיילים, אני חושב שזה שיא שמבטא הרבה רבדים נמוכים יותר שהם מסוכנים, הייתי קורא לזה פצצה אטומית היסטורית שתהיה עדות בכל כלי התקשורת בעולם, בעולם הערבי הנוצרי שהיהודים חזרנו לעלילות הדם של חג הפסח, זה לא יאומן ואני אני לא יכול אלא רק להצטרף לדברים שלך שזה מראה לאן הגענו, כי כשיש בעיה כזאת זה מראה כמה רבדים פנימיים של רעל ושל מוגלה יש בשיח הציבורי סביב המלחמה שבהתחלה כולם אמרו שאין מוצדקת ממנה.

מי שיודע את ההיסטוריה היהודית יודע שזה תמיד היה, את יודעת שהיה פעם יהודי שהתאבד בגלל שהוא הגיע למסקנה שהיהודי הוא דבר כזה מן מתועב שהוא חייב להתאבד כדי לא להתקיים, קראו לו אוטו ויינינגר שמעתם עליו? מי שלמד ליבה לא יודע אבל מי שלא למד לי בה יודע אוטו ויינינגר היה טירוף מוחלט ואני מזהה פה תהליכים של אוטו ויינינגר.

כן אדוני היושב ראש באמת לצערנו אני בכמה מדינות הלכתי להתמודד מול BDS לפני שנכנסתי לפוליטיקה כאזרחית, הסתובבתי בכמה מדינות באמת אנטישמים ו-BDS יש פעם בשנה למשך שבוע בכמה מדינות נגד מדינת ישראל להחרים את מדינת ישראל, אז שם עומדים נלחמים ופתאום מי שהיה סגן רמטכ"ל ונציג ציבור חבר כנסת לשעבר שאומר את זה, כמו שאמרת אדוני היושב ראש לא צריך שום חומר לשונאים שלנו, יש את זה אז זה משהו שמצער אותי.

אני רוצה לציין מה שאמר היום מה שפורסם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הוא אמר משפט שאני חושב שכל אזרח ישראלי צריך לדעת את זה, הוא אמר את התגובה הכי מקורית, הוא אמר שהשאלה איננה איך אלוף בצה"ל יכול להיות כל כך עוין לישראל, אלא איך אדם כזה עוין יכל להיות אלוף בצה"ל, זה אמר שר הביטחון לשעבר.

בוא ניגש לנושא שלנו.

אדוני היושב ראש, באמת הנושא שאנחנו הולכים לדון בו ב-2025 עדיין מדינת ישראל צר לי להגיד במקום עבודה לפי הסקר, אבל בכל תחום אנחנו רואים את הגזענות. לא יכול להיות תחשבו על זה, אזרח במדינת ישראל במיוחד אוכלוסיות גיוון עדיין נלחמים, אנחנו נלחמים כדי להיות ולהשתלב, איפה נשמע דבר כזה? ולכן ממש עצוב לי וזה אות קלון לחברה הישראלית כולה.

לדאבוני תופעת הגזענות בחברה הישראלית היא תופעה חמורה וקשה שהולכת ומתעצמת עם השנים בכל חלקי החברה הישראלית, היא חוצה מגזרים, שכבות אוכלוסייה שונים, ימין ושמאל, למעשה תופעת הגזענות והאפליה היא כלי לדיכוי אוכלוסיות מוחלשות ולמדר אותן בהתקדמותם והשתלבותם הלכה למעשה, החברה הישראלית לא רוצה אותם, לא רוצה אותנו אני יכולה להגיד את זה אני מכניסה את עצמי גם כבוד אדוני היושב ראש, גם המגזר שלך.

כל מי שמזוהה.

כן. בנתונים תראה זה דבר שמאוד מאוד מזעזע.

אדם חרדי מזוהה בלבושו, עולה חדש מזוהה - - -

במבטא בצבע עורו.

כן במבטא, במקום שאפשר להדיר אנשים מדירים אנשים וזאת הגזענות האמיתית.

בדיוק. על פי הכתבה שפורסמה בתאריך 11 למרץ 2025 בעיתון ישראל היום שאביב הכהן כתב: לאחרונה פורסמו ממצאי הסקר שהקימה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים בנושא, גזענות ואפליה במקום עבודה בשירות הציבורי, זה הסקר אומר כבוד אדוני היושב ראש, בשירות הציבורי של היחידה הממשלתית לתיאום מאבק בגזענות במשרד המשפטים.

דרך אגב היחידה הזאת קמה בעקבות הפגנה של יוצאי אתיופיה ב-2015, חייל בשם דמאס פיקדה הוכה על ידי שני שוטרים, ראש הממשלה מיד הקים ועדה למיגור גזענות של יוצאי אתיופיה, אני הייתי שותפה בוועדה חברה בוועדה, אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר עמדה בראש הוועדה, בסופו של דבר בשביל למגר את הגזענות אמרו שנקים את היחידה של המאבק לגזענות לא רק ליוצאי אתיופיה אלא לכל אזרח מדינת ישראל.

נתוני הסקר מייצגים תמונה קשה ומדאיגה לפיה 35% מעובדי המגזר הציבורי משתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט ו/או היו עדים למקרה גזענות במקום העבודה במהלך השנה האחרונה, הממצאים מצביעים על כך ששיעור החווים אירועי גזענות גבוהה במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה 48%, החברה הערבית 43%, החברה הדרוזית 33%, החברה החרדית 23%, יוצאי ברית המועצות לשעבר 22%, נוסף לכך 75% מהנפגעים אינם מדווחים על המקרה שחוו לעיתים מחשש להשלכות שליליות או מתוך חוסר אמון בכך שהמקרה יטופל ברצינות.

זה הכי חמור, 75% לא דיווחו.

יש להם שכל.

למה?

כי ברגע שידווחו יזיזו אותם.

אתם רואים כמה אמון במערכת?

בדיוק דוגמה אני אתן לכם ממש לא קשור לזה בנושא של מח"ש, פעם דיברנו עם איזשהו ידיד שלי חרדי ואמרתי לו תשמע אנחנו מגישים תלונה על שיטור יתר למח"ש, המשטרה פותחת תיקים ומתעללת בצעירים שלנו ואנחנו לא רואים שום התקדמות, אז הוא אומר תשמעי יש הבדל בינכם לביננו, אתם יוצאי אתיופיה חוטפים מכות פותחים להם תיקים מגישים תלונה במח"ש ואנחנו החרדים גם חוטפים מכות אבל לא מאמינים ולא הולכים להגיש תלונה במח"ש, אתם מגישים ואנחנו לא אבל התוצאות אותו דבר, לכן במקום שיפטרו אותם ממקום העבודה אז 75% מעדיפים לשתוק, להוריד את הראש להביא את הפרנסה, זהו זה מה שהם בחרו, זה מקרה מאוד מאוד מצער וחמור.

בוא נרשה לאנשי הממשלה להשיב.

קודם כל יש במשרד המשפטים את אלו שהביאו לנו את הנתון את הדוח נשמע אותם גם אחרים, זה מה שאני רוצה שנדון, הוועדה חייבת לדון על זה, אני פניתי לפני הפגרה אבל מעומס עבודה לא הצלחנו.

היה תקציב.

כן נכון ואדוני היושב ראש גם עכשיו דחפת את זה כדי שיהיה, באמת אני מכירה את עומס העבודה אז אני מאוד מעריכה.

תודה רבה. לפני שאני אתן לך אני אתן לגברת ציקי שטרסברג עורכת הדין, את ראש היחידה לתיאום?

כן.

ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות.

הייתי רוצה לכוון להם שאלות לפני.

אני מציע היות והיא דיברה באריכות והיא צריכה לענות, אחרי שהיא תשיב יהיו לך הרבה יותר שאלות תאמיני לי, אם בבקשה אם את מסכימה, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש נעים מאוד שמי ציקי שטרסברג דיל עורכת דין מנהלת את היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים, אני מבקשת ראשית להודות לכם על הכינוס הזה החשוב, אנחנו פרסמנו בכוונה תחילה את הנתונים של הסקר על מנת לשקף את הנתונים למקבלי ההחלטות, על מנת שאנחנו נוכל לייצר מהנתונים האלה תוכניות עבודה גם לשנת 2025 וגם לתוכנית הרב שנתית, אנחנו נמצאים בתהליך אסטרטגי של בחינה מחדש של הנושאים שהונחו על שולחנה של היחידה ובנוסף אנחנו כן מבדילים בין האירועים שקורים במגזר הציבורי לבין מה שקורה גם לשאלתך אדוני היושב ראש בחברה הישראלית כולה.

אם נתכנס אל נתוני הסקר שבחלקו אכן מציג נתונים מטרידים, כן אפשר לומר שיש גם נתונים מעודדים ויש שיפור מהסקר שערכנו שנה שעברה, אנחנו עורכים את הסקר כדי להתמודד עם הנתונים ולא כדי להסתיר ולא כדי לטייח, אם משנה שעברה יש אחוז גבוה יותר של עובדים ועובדות במגזר הציבורי שמכירים בכך שיש ממונה מבחינתנו, זה עוד צעד אחד קדימה אל עבר השגת המטרות שלנו.

5% ההבדל.

בסדר אבל זה כבר עבודה.

שזה יכול להסתכם בזה שלא נכנסו אנשים חדשים למערכת.

וזה גם יכול להסתכם בזה שאנחנו עובדים מאוד עם הממונים שלנו, לאחרונה הייתה הקפאה של חצי שנה בהליכים המכרזיים של בחירת ממונים על מניעת גזענות מסיבות תקציביות משיקולי התייעלות, ברגע ששיטת התגמול שונתה ופורסמה הפעלת תפיסת הפעלה חדשה, אנחנו עומדים בקשר עם שותפים נהדרים שלנו בנציבות שירות המדינה נמצאת משמאלי הגברת דורי שר שהיא מנהלת את אגף גיוון תעסוקתי, רוב הממונים שלנו הם גם ממוני גיוון תעסוקתי והם גם ממונים על מניעת גזענות, מימיני מר גיא דויד עורך דין שמנהל את אגף המשמעת, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק על מנת להביא לידיעתם של הממונים ולתת להם את הכלים המקצועיים לנהוג במלוא החומרה כאשר ישנה התבטאות גזענית במרחב הציבורי, או אפילו ברמה של מיקרו אגרסיות.

עכשיו לאחרונה פרסמנו שלחתי את זה לוועדה אבל התבקשתי לדבר על כך בעל פה, התחלנו קורס הכשרה לממונים שדויק בעקבות הנתונים שעלו בסקר ומשקף באמת תמונת מצב של התייחסות לחברות מאוכלוסיות הגיוון, שנדרשת התייחסות לגביהם, יש לנו מרצים מן השורה הראשונה שוב ממש בימים אלה מתקיים הקורס.

סליחה כל מה שאת אומרת באמת נשמע טוב, אבל עצם העובדה - - -

בוא ניתן לה להשמיע.

היא מספרת מה שהם עושים אבל עובדה - - -

אני כן רוצה לשמוע אותה כי יש עוד שאלות, אני מאפשר לכם שאלות אני לא בורח לשום מקום, אחת השאלות שלי זה אתם מתעסקים באלה שכבר עובדים במקומות עבודה במגזר הציבורי?

לא רק, אנחנו לאחרונה יחד עם חבר הכנסת אמסלם שהוא אחראי על היחידה, אני רגע לשאלתך יוצאת מהשירות שלנו השירות הציבורי - - -

את מתכוונת השר אמסלם.

השר אמסלם, למעשה תיקנו חקיקה העברנו את הוראת השעה שמאפשרת פטור מזכאות כלכלית לכל מי שהופלה במרחב הציבורי על פי חוק איסור אפליה, זה אומר שאין את החסם הכלכלי זאת אומרת שאדם יכול להיות עשיר ככל שיהיה ועדיין הוא יהיה זכאי למימון מלא ולייצוג של מדינת ישראל בתביעות אזרחיות ככל שהופלה במרחב הציבורי וזה קרה ממש לאחרונה.

חשוב מאוד אבל השאלה שלי היא לגבי אלה שלא מתקבלים בכלל, האם יש לכם מעקב לגבי אלה שבכלל לא מתקבלים למקומות עבודה במגזר הציבורי בגלל שהם מבני המיעוטים האלה?

שאלה מעולה, אני רוצה להגיד שהשנה העליתי אל שולחן מנכ"ל משרד המשפטים והשר שאחראי על היחידה את העניין הזה של הגברת המודעות העמקת הקשר עם הציבור יצירת שיח, אושרו לנו שלוש משימות שאחת מהן ברמת תקציב גבוהה מאוד וזה אושר, זה להעמיק את השיח עם הציבור ברמת קמפיין, ברמת כנס שיוזמנו אליו אנשים מכל קבוצות הגיוון שזה יקרה בספטמבר וגם הקמפיין אושר יחד עם אגף דוברות זה משהו שאנחנו עליו בימים אלה, כי זה הובן וברור לנו שאנחנו חייבים להעלות את המודעות על קיומה של היחידה וזה מה שאנחנו עושים, נכון יש עוד דרך.

עכשיו לגבי הנתון המטריד הזה של אנשים שלא מגישים תלונות, אכן אני מסכימה אנחנו שוב אני אומרת אנחנו ערכנו את הסקר הזה כדי לקבל את הנתונים וכדי להתמודד איתם, לא כדי להעלים עין ולא כדי לטייח, גם בהקשר הזה אנחנו עובדים מול אגף משמעת בנציבות שירות המדינה, הקמנו פורום סמנכ"לי הון אנושי שהם גם אחראי משמעת אצלם בארגון, המטרה היא לייצר נוהל אחיד בטיפול בתלונות, כאשר זה חוזר מאגף משמעת לטיפול משרדי שתהיה איזושהי הנחיה גורפת ואחידה שתייצר מרחב מוגן ובטוח לאנשים להגיש תלונות בלי שיהיו לכך השלכות.

אני חייבת להגיד עוד דבר, בסופו של דבר כל מתלונן בכל תלונה שהיא לאו דווקא בגזענות מגיע עם איזשהו חשש שמשהו יקרה מעצם הגשת התלונה, זה לא רלוונטי רק לנושא של גזענות זה רלוונטי גם לנושא של הטרדות מיניות וגם לנושאים נוספים, אז זה ברור שיש חשש טבעי ובנוי להגשת תלונות בכל נושא באשר הוא, אנחנו כן מייצרים מנסים לייצר איזשהו מודל יחד עם סמנכ"לי ההון האנושי של כל המשרדים להתמודד עם זה ולאפשר מרחב מוגן בטוח ועל זה אנחנו גם עובדים עם הממונים שלנו.

קורס ההכשרה כולל בתוכו מרצים שמדברים איתם על איך לזהות פרקטיקות מדירות.

כמה קורסים כבר היו?

זה קורס של שמונה מפגשים התקיימו כבר שלושה, מר גיא דוד שהוא מנהל אגף משמעת נפגש עם הממונים בשבוע שעבר כדי ללמד אותם על הנושא של תלונות.

אני אבקש עכשיו לאפשר לחברת הכנסת סלימאן לשאול כמה שאלות שלה וגם מהדברים שאפשר לומר בלי שאלות.

תודה כבוד היושב ראש האמת גם אני עברתי על כל החומר שהתפרסם בעניין הסקר וחברתי צגה חברת הכנסת צגה מלקו אני חושבת שפרסה את המידע כמו שצריך, אני רוצה דווקא לכוון לשאלות שאני מנסה להבין יותר איך דרך הפעולה שלכם כיחידה.

אני מבינה שהייתה ירידה לאור השנים במספר התלונות, שזה בדיוק מנוגד לעובדה שיותר ויותר עובדים אמורים אמרת הייתה תוספת של 5% מהעובדים שכבר יודעים שיש יחידה, כלומר נשארו 30 שלא יודעים, הייתי מצפה שאם העובדים הצהירו שהם כמעט כל חודש חווים או עדים למקרה של גזענות או ביטויים גזענים שיפנו יותר, אבל להיפך יש ירידה לאורך השנים כל שנה פחות עובדים ניגשים, אתם בעצמכם בפרסומים שלכם אמרתם שאתם מאמינים שהם לא ניגשים לא בגלל שלא קיימים מקרים כאלה, אלא בגלל עניין המידע על קיום.

העובדים אומרים אין לנו אמון, בעיניי אם מצטבר חמש שנים של עבודה ותלונות קודמות ויש ירידה מה התוצאה? אני יודעת שבהטרדות מיניות גם נשים חוששות אף אחד לא יסביר לי את זה אני מכירה את זה יותר טוב, אני יודעת שדווקא כאשר הוקמו יחידות או ממונות והוכיחו את עצמן, הנשים הרגישו יותר בטוחות לגשת או הגברים במקרה הזה, כנראה יש משהו בתוצאות של להתלונן גורמת דווקא לעובדים להבין שלא כדאי, לא כדאי לגשת לא כדאי להתלונן אחרת איך מסבירים את הירידה הזו?

דבר שני, אתם אומרים אני אשמח לדעת מה הפעילות שלכם חוץ כאחראים על הממונים מה הפעילות לאורך השנה? יש קורס הכשרה אני מבינה שזאת פעם ראשונה שיש קורס הכשרה, אז מה קרה בשנים האחרונות? איך עובדים על לשפר?

אמרתם שעברתם התייעלות ושיניתם את צורת התפעול ובגלל זה עצרתם מכרזים למנות ממונים, למרות שיש אמירה מאוד מפורשת בחוק של כמה ממונים צריכים להיות באגפים במשרדים, אפשר לדעת מה השינויים שעשיתם ואיך התייעלתם? האם זה הוריד את מספר הממונים? האם זה עשיתם משהו אחר? אשמח לשמוע על זה במיוחד שהתוצאות הן בינתיים לא הכי, אז כדאי להבין מה זה התייעלות ומה זה שינוי תפעולי ואיך אתם מיידעים את העובדים בכלל על קיום הממונים?

תודה רבה. יש לי עוד שתי שאלות ברשותכם תרשמו את זה, איזה הגנות אתם נותנים לעובד שמתלונן על גזענות בפועל? והשאלה השנייה מה התהליך? אני רוצה שהציבור ידע מה התהליך להגשת תלונה וכמה זמן זה משך הטיפול לפי מה שעשיתם עד היום?

ואם אפשר לדעת קצת מה התוצאות של התלונות שהוגשו? האם היו כבר החלטות בעניינן? מה הפילוח של התוצאות? איך בכלל קורה התהליך הזה?

זה התהליך שעליו שאלתי כן. בבקשה.

לשאלתך הראשונה בנושא של ירידה בכמות התלונות: אז נכון באמת יש פה איזשהו קונפליקט בין שתי הטענות שהעלית, העניין הוא שהתלונות לא מתקבלות רק מציבור העובדים במגזר הציבורי, התלונות מתקבלות מהחברה הישראלית כולה, לכן בשנתיים שהוראת השעה פגה ובעצם אנחנו כיחידת תיאום חוץ מלהעביר לסיוע משפטי ששם רבים מהם נפלו על זכאות כלכלית, כרגע עדיין אין ליחידה סמכות לברר או לחקור או לייצג בעצמה.

בכלל כמה זכו בסיוע משפטי?

לכן אנחנו צופים שתהיה עלייה.

זוהי נקודה מאוד חשובה שאת אומרת שאין לכם סמכות.

רגע, אני אומרת שאנחנו כרגע בשלב של לייצר חקיקה בנושא הזה, יש כבר טיוטה מקבלי החלטות מכירים אותה, כדי לעגן את סמכויות היחידה וזה עניין אחד, אבל כן בכל אופן אנחנו באוקטובר 2024 אחרי שכבר הסקר הזה נערך הארכנו את הוראת השעה, כבר אנחנו רואים את כמות התלונות נכון להיום ביחס לשנה שעברה שהיא כבר גבוהה יותר.

לשאלתך, הציבור שפונה אלינו הוא לא רק ציבור העובדים בשירות הציבורי וזה כנראה מסביר, אני מסכימה איתך לגמרי זה שיש פחות - - -

להפך זה מדאיג יותר, אפילו הציבור הכללי מגיש תלונות זה אומר שמספר התלונות שמגיעות דווקא מהמגזר הציבורי אפילו פחות ממה שרשום.

אבל עכשיו אנחנו רואים שני דברים שהם במגמת שיפור מ-2024, האחד הוא שהמכרזים הופשרו ובחרנו, תראי אני חייבת להודות על האמת, דורי מנהלת אגף אני מנהלת יחידה, שתינו יד ביד הלכנו בעצמנו ולא שלחנו מי מטעמנו לכל משרד ממשלתי, יד ביד כדי לבחור בעצמנו את הטובים ביותר עכשיו לאחרונה ב-2025 כשהמכרזים הופשרו, הלכנו ובאמת לא שלחנו מטעמינו כדי להיות נוכחות שם לשאול את השאלות הנכונות, לדייק את הבחירה של הממונים המתאימים ביותר, אלה שעכשיו מיד כשיכולנו לפתוח את הקורס התחילו את קורס ההכשרה עכשיו ב-2025 לצערי ב-2024 לא נפתח קורס בשל העובדה שהיינו בשנת מלחמה וכנראה גם לזה יש איזושהי משמעות בנתונים שראינו.

זה לעניין כמות התלונות שירדה משנה לשנה ואני מסכימה איתך לגמרי, הנחת היסוד והמוצא של היחידה היא זה שיש ירידה בכמות התלונות לא מעידה שאין התבטאויות גזעניות או התנהלות גזענית לא בשירות המדינה ולא במרחב הציבורי וזה מה שאנחנו עושים.

עכשיו לשאלתך איזה פעילות אנחנו עושים לאורך השנה גם בכל מה שקשור לעובדי המגזר הציבורי וגם מחוצה לו, אני שמחה לספר שמעבר להכשרות שאנחנו עושים לממונים מעבר לקורס ההכשרה יש לנו גן שנתי, עשינו אנחנו עשינו כבר ב-2025 ונמשיך לעשות לאורך השנה גם ימי עיון לתת להם את הכלים - - -

את שמה לב שאת מדברת כל הזמן על המנגנון שלכם? אותי מעניין מנגנון ההגנה של העובד? אותי מעניין מה התהליך להגשת תלונה? כמה משך הטיפול ומה הצלחתם לעשות?

אני חושבת שעל השאלה הזו ראוי שיענו באגף משמעת, אני רוצה להגיד שמבחינתנו אני רוצה לענות פשוט לשאלה של הפעילות שלנו וההתייעלות שלנו בתוך המרחב הציבורי ומחוצה לו, כמו שאמרתי אנחנו מכשירים את הממונים, נותנים להם לאורך השנה שאלת מה קורה לאורך השנה, נותנים להם כלים מקצועיים, אני יכולה להעיד שמיד אחרי שפרצה המלחמה והיינו עדים לתופעות מאוד מאוד מאוד קשות, אגף משמעת היה באפס סובלנות להתבטאויות גזעניות במרחב הציבורי ולמיקרו אגרסיות שקרו במיוחד בחודשיים הראשונים למלחמה, גילינו חוסר סבלנות מוחלט לאירועים האלה - - -

מה עשיתם?

אני אגיד כינסנו, תראו עיקר הקושי עלה ממערכת הבריאות שם היו קונפליקטים בין מטופלים לצוותים רפואיים, כינסנו ונעזרנו במרכז אקורד שיודע לתת כלים מקצועיים למנהלים שמנהלים צוותים מגוונים בשעת חירום, העלינו את מנהלי בתי החולים ואת הממונים בכל מערך הבריאות ונתנו להם כלים פרקטיים להתמודדות כאן ועכשיו.

למשל מה?

ראינו את זה ממש בשטח, אנחנו יודעים על המקרים שקרו בבתי חולים ואת יודעת טוב מאוד שזה לא נכון שבתי החולים ומערכות הבריאות לצערי הרב התעלמו מכל אירוע שהוא גזעני כלפי רופאים ואחיות ערבים והיו מקרים מאוד קשים.

אני רוצה לתת לכם דוגמה של עובדת - - -

ההרצאה שלך הייתה מאוד טובה אני מברך על כל מילה שאמרת, מה שחסר לנו זה מה קורה עם העובד? את אמרת למשל טיפלנו, אז מה עשיתם?

אתה שואל מה קורה עם העובד הנילון זה שעליו מוגשת תלונה?

כן כן.

רגע בנוסף אדוני למה ששאלת, דוגמה למשל יש פה: נהג אמבולנס ממוצא ערבי התלונן על מאבטח באחד מבתי חולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו, עוד דבר אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, תלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי גזעני מוזיקה של כושים, אלה דוגמאות מה נעשה איזה אכיפה נעשתה לדוגמאות האלה?

אותה מורה שדיברה על המוזיקה של כושים עברה הליך משמעתי לפי סעיף 31 לחוק המשמעת, המורה הזו ננזפה היה אירוע היה עניין משמעתי, עכשיו צריך להבין גם כשאנשים עונים על זה שהם לא היו מרוצים מתוצאת הטיפול, זה יכול להיות קשור לעובדה שבקצה הם רצו לראות פיטורין, אבל צריך להבין שהבן אדם שמתבטא באופן מסוים יש עוד שיקולים שבאים בחשבון לפני שנוקטים נגדו בצעד החמור ביותר בהליך המשמעתי, יכול להיות שזו גם התשובה של בן אדם, אותה מורה ננזפה.

אני אגיד לך למה - - -

71% אמרו שהם לא מרוצים מהטיפול בתלונות.

אז אני אומרת שוב, כנראה הם רצו לראות שהמורה הזו מפוטרת, אבל צריך לקחת בחשבון שיש מכלול רחב יותר של שיקולים.

סליחה זה מקרה ספציפי, אבל כאשר 71% לא מרוצים זה צריך להדליק לכם נורה אדומה, אני לא מדברת על 2% אני לא מדברת על 5%, 71% מאלה שהתלוננו, אם תשווי את זה עם 75% שכבר לא הצהירו שאנחנו לא מתלוננים כי אין לנו אמון - - -

בהקשר הזה של אמון אני מסכימה לגמרי ולכן אנחנו הקמנו פורום סמנכ"לי אנושי, אגף משמעת והיחידה ממש בתקופה זו עובדים על נוהל טיפול בתלונות שאנחנו גם בוחנים בנוהל הזה - - -

לא היה?

לא היה משהו אחיד בכל המשרדים.

אני רוצה לאפשר אולי לנציבות שירות המדינה להשיב על השאלה הספציפית.

רק עוד משפט ברשותך אדוני, אני רוצה להשיב לשאלה האחרונה של מה אנחנו עושים שלא רק במגזר הציבורי: השנה התחלנו פרויקט בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ואנחנו נכנסים לכיתות בבתי ספר לסדנאות לחינוך למניעת גזענות, זה בנוסף על העמקת הקשר עם הציבור על הקמפיין ועל הכנס המתוכננים, זו משימה שמשרד המשפטים מממן אותה, אנחנו עובדים עם משרד החינוך ואנחנו מכניסים סדנאות למניעת גזענות כשאנחנו מממנים את הסדנאות האלה ובגלל שאנחנו יחידה של חמישה אנשים ואנחנו לא באמת יכולים להגיע לכל מערכת החינוך, קבענו יחד עם העמותה שנבחרה לספק ולהעביר את הסדנאות לייצר מכפלות מספרים וללמד.

איזה עמותה אפשר לדעת?

מצמיחים.

אני רוצה לשאול בבקשה, הגברת דבורה שארף, אני רואה פה שורה אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, מה היה בטיפול הזה מה עשיתם ומה התוצאה?

אני אעביר את זכות הדיבור לגיא דוד מנהל אגף משמעת.

זה מקרה ספציפי?

כך כתוב פה בדוח.

על מה אנחנו מדברים?

על אישה החרדית שהתלוננה שהיא טענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, זה המקרה זה לא סתם איזה מילה או אמירה.

זה מהדוח פרסמנו ב-2024?

כן כן בדוח הנה אני הקראתי מקודם את זה.

לא אני לא צריכה לפתוח, אני מכירה את האירוע והאירוע עבר לטיפול של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להגשת תביעה.

ומה נעשה עם זה?

זה לא היה בשירות המדינה.

לא הסתיים הטיפול זה לא היה בשירות המדינה.

זה לא היה בשירות המדינה זה היה במקום אחר.

פוטרה הנה כתוב לי.

אני פותחת ברשותכם את הדוח.

אני מבינה שבכלל כל מה שאתם עושים מבחינת טיפול בתלונות שמגיעות אליכם, זה להעביר או לוועדות משמעת או ליחידה.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה או לסיוע המשפטי ככל שמדובר בתביעות לשון הרע או בתביעות על פי חוק איסור אפליה.

על זה דיברת שבעניין הסמכויות אין לכם סמכויות לטפל בתלונות עצמו.

אנחנו יחידת תיאום.

אז למי כן סמכויות לטפל בזה על פי החוק?

אגף משמעת ככל שמדובר בעובד מדינה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ככל שמדובר בעובד באשר הוא עובד בכל מקום ציבורי.

לא רק במגזר הציבורי? זאת אומרת דם אם תגידו לי שאותה אישה לא עבדה במגזר הציבורי, גם אני רוצה לדעת מה ההגעה שהיא קיבלה מהנציבות.

זה תיק שהעברנו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וזה נמצב בהליך.

אני רוצה לדעת כמה זמן תהליך צריך לקחת מדובר פה על 2024?

זה עניין שהם יכולים להגיב עליו.

אני לא מקבל תשובות.

בנוסף סליחה עורכת הדין ציקי - - -

נציבות שוויון הזדמנויות נמצאים?

עורכת הדין ציקי, תראי כשהקימו את היחידה המטרה הייתה שהציבור יבוא להתלונן ולפנות אליכם, כשאני מסתכלת אדוני היושב ראש, היום אם האנשים לא מתלוננים אנחנו רואים ש-75% לא מתלוננים.

75% מעובדי מדינה, תשימו לב שהסקר הוא רק לעובדי מדינה.

זה מכפיל את זה בהרבה יותר אם אני חושב על כל השוק.

סליחה תנו לי לסיים את המשפט, 75% לא מגישים תלונה מאלה שהתלוננו 71% לא מרוצים והתפקיד שלכם רק להעביר כדי שיקבלו סיוע משפטי, אני לא יודעת כמה אחוזים זכו בתביעה, מה המשמעות של היחידה הזאת בשביל שתמשיך להתקיים? אני שואלת את זה כי אני הייתי בוועדת פלמור - - -

אבל זה מה שנקבע בדוח פלמור ובהחלטת הממשלה גברתי.

אני חושבת שאנחנו צריכים לבקר את העבודה אבל לא לשלול את הצורך בקיומה, כל עוד יש היענות יש צורך בכך.

אבל אם לא פותרים מה נעשה?

אבל זה לא נכון שאנחנו לא פותרים, יש דוגמאות רבות של מקרים שנפתרו בהצלחה רבה, האחוז הגבוה מהתלונות שמגיע אלינו ומתברר בין בסיוע המשפטי כמעט - - -

כמה אחוז? אני רוצה מספרית.

תראי 90% מהתיקים שאנחנו מעבירים לסיוע המשפטי והיום כשאין את המבחן הזה של מבחן הזכאות הכלכלית, זה תיקים שבהכרח מקבלים בהם פיצויים.

אוקי כמה תיקים היו בשנה?

בשנת 2024 שעברו לסיוע המשפטי?

כן מה?

מעל 20 תיקים וזה לא מעט והיד עוד נטויה.

ומה הייתה התוצאה של אותם 20 תיקים?

יש לנו בדוח אנחנו תכף נפתח אותו ואני אוכל לעבור גם על תיקים - - -

מה זה תכף אני מסיים את הדיון.

אבל הרבה תיקים גם עוברים לבית משפט וזה הליך שאורך זמן רב כולנו מכירים את מערכת המשפט בתביעות אזרחיות, זה לא אם זה נפתח ב-2024 אז בהכרח יהיה פסק דין של 2024.

אפשר לשאול? אתם מעבירים אתם תחנה שמעבירה - - -

אנחנו תחנה אבל שגם בוחנת את זה מקצועית.

שניה, אני רוצה להבין דבר אחד האם כל התלונות שמגיעות אליכם כן מועברים לטיפול, או שיש חלק שאתם רואים שצריך לגנוז ואם כן כמה כאלה? דבר שני האם אתם מקבלים דיווח מהיחידות ששלחתם להם את התלונות על ההחלטות שמתקבלות? ואם כן אפשר לקבל פילוח של ההחלטות האלה? מה הוחלט באיזה יחידה ואיך טיפלו בתיקים שלכם?

התשובה היא כן, אנחנו עובדים למשל עם הסיוע משפטי הם מבקשים שלא להעביר לנו את זה ברמת רבעון כי ממילא הם מאוד מאוד עמוסים, חלק מעורכי הדין הפנימיים מייצגים בעצמם אז אנחנו נוכל להעביר לכם נתונים שנתיים של 2024 אחרי הוראת השעה שהוארכה לראות את היחס לפני ואחרי, בהחלט אני אבקש את הנתונים עליהם מהסיוע, אגב אנחנו איתם בשיתוף פעולה ומקבלים את זה מהם ואנחנו - - -

תוכלי להביא את הדיווחים האלה לשלושת השנים האחרונות?

בהחלט.

גם אני אשמח לדבר סמאח דרויש מהמרכז לנפגעי גזענות.

כן אני פשוט הגעתי לסוף הדיון אז בבקשה.

אני אקצר אני לא אעשה את זה ארוך, קודם כל תודה על הדוח של היחידה וכמו שהם הציגו שזה בעצם מהמגזר הציבורי, אז לי יש נתונים מהחברה האזרחית וזה מעיד על מגמה שנמצאת בחברה הישראלית ולא רק במגזר הציבורי אלא בחברה כולה.

אנחנו בשנה האחרונה ב-2024 היו לנו 433 פניות וזה עדיין לא משקף את הנתונים האמיתיים של הנפגעים, יש הרבה יותר אבל הרבה מהם נמנעים מלדווח בגלל שיש להם חוסר אמון במערכת שתיתן להם מענה וגם כל ההליך המשפטי כפי שציינתם פה, זה לוקח הרבה מאוד זמן ולכן זה דורש מהפונים משאבים שכבר אין להם והאפליה קוראת בעצם בכל מקום בחברה, גם אם זה בהסתה ברשתות החברתיות, גם אם זה פרופיילינג, גם זה באפליה בעבודה, גם זה באפליה במתן שירותים, גם אם זה תקיפה על רקע גזעני, והנתונים שלנו מהחברה הערבית היה 69%.

לכן אנחנו רואים שזה תופעה שצריך לטפל בה בשיתוף פעולה מהמון גורמים ותודה רבה.

אני רוצה רגע עוד משפט סיכום ברשותך?

רק רגע רן מלמד משפט אחד.

תודה אני אעשה את זה קצר, אדוני אני קראתי את הדוח לעומק ואני מודה שאני די נדהם ותמהה, כי מתוך 367 תלונות אם עוברים על הדוח ומנתחים אותו, אין בדוח טבלה שאומרת אלה המשרדים שהיו תלונות או לא תלונות אלה התוצאות של הטיפולים כמה עברו כמה לא עברו, צריך לעבור משרד-משרד לחפש.

לדוגמה במשרד האוצר לא היו תלונות למה שיהיו תלונות תבדקו את הגיוון התעסוקתי במשרד האוצר, במשרד הביטחון אין תלונות, במשרד לביטחון לאומי אין תלונות, במשרד השיכון כתוב מספר תלונות אבל לא כתוב שום דבר מעבר לזה, המשרד היחיד שהיו בו יחסית הרבה תלונות למשרד הבריאות עם 30 תלונות אין שום ניתוח שלהם, בהגנת הסביבה אין תלונות, במשרד החוץ אין תלונות, משרד החינוך 16 תלונות אבל אנחנו לא יודעים מה הם, בחקלאות אין, בכלכלה אין, במשפטים אגב היו שתי תלונות.

ממש גן עדן.

במשרד העבודה היו שתי תלונות, בפנים בראש הממשלה אין, ברווחה שתי תלונות, אין לנו הגעה ל-367 תלונות.

אני אומרת שוב זה לא רק מהמגזר הציבורי.

סיכמת את כל הנושא בכמה משפטים זה בסדר.

אני רק אגיד את שני הדברים האחרונים, כן גיליתי שבחלק גדול מהמשרדים כתוב שבגלל קיצוצים תקציביים הם לא יכלו לעשות הרבה מאוד פעולות אז בעצם הפעולות לא בוצעו, למרות שהם מפרטים דוח מאוד יפה על הרצאות ופעילויות שנעשות אבל בסופו של דבר יש דברים שלא נעשו.

תודה רבה לך. בבקשה לראש היחידה משפט סיכום אני רוצה לסיים את הדיון.

העמותה שהם לקחו כדי להעביר סדנאות בעניין גזענות המומחיות שלה זה אלימות בבתי הספר.

אבל הם פיתחו תחום ייחודי גם בנושא של גזענות.

כן רצית להגיד משפט.

כן, רציתי להגיד לתת דוגמה לנושא הזה של מערך הבריאות וגם את אופן הטיפול בתלונה, עובדת ממוצא ערבי בבית חולים מזור לבריאות הנפש.

לא ממוצא ערבה, ערבייה.

ערבייה מקבלת, הגישה תלונה לממונה על מניעת גזענות בבית החולים וטענה שעובד מטבח מקלל אותה ומתבטא באופן גזעני, לטענתה העובד מרבה לקלל ולפני מספר שבועות באספת עובדי המטבח עודכנו העובדים על גיוס עובדי מטבח נוספים, העובד הנילון ביקש לדעת אם העובדים החדשים הם ערבים והוסיף רק לא להביא ערבים מוסלמים.

אני מקצרת באופן הטיפול, הממונה העביר את התלונה ליחידה, היחידה העבירה את התלונה אל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, אגף המשמעת הורה לבית החולים מזור לקיים הליך משמעתי פנימי, בעקבות התלונה נערך לנילון שימוע וננקט אמצעי משמעת של נזיפה לפי הוראה סעיף 31 לחוק שירות המדינה.

נזיפה?

נזיפה.

תודה רבה אני רוצה לסכם.

כבוד היו"ר, אני מפורום ארלוזרוב מבית ההסתדרות אני אשמח כן להגיד כמה מילים.

בבקשה משפט אם אפשר.

אם הוא היה ערבי שהתנכל ליהודי היה מקרה אנטישמי.

היה אותו דבר גם הפוך והוא גם לא ננזף.

רבותי אני רוצה לסכם.

תודה רבה אילן פרידמן פורום ארלוזרוב אני רוצה להגיד מאוד בקצרה, יש לנו מחקר שהולך להתפרסם בקרוב בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה של אחד החוקרים הבכירים בנושא יחסי עבודה, חשוב להגיד דיברו פה הרבה על מה עושים ברגע שהיה גזענות, יש פה עניין גם של איך מונעים מראש קונפליקטים במקום העבודה, כשיהיה את המחקר אני אשמח גם שנייצר פה איזשהו דיון סביב זה, אבל נושא משהו מאוד מרכזי בזה זה בכלל שאי אפשר קודם כל לפתור קונפליקט פוליטי במקום העבודה.

אנחנו לא מדברים על קונפליקט פוליטי.

לא אני לא פותח ויכוח אני איתך אבל תמשיך בבקשה.

רגע חשוב להגיד, לאומי פוליטי יש קונפליקטים שונים זה מחקר שמתבסס - - -

אנחנו מדברים על גזענות.

כן אבל זה קשור, חשוב להגיד ארצות הברית דרום אפריקה ואירלנד קונפליקטים שונים חלקם גזענות חלקם פוליטיים חלקם דתיים זה רלוונטי.

הנושא המאוד חשוב שחשוב מאוד שיהיו פה הכשרות למעסיקים מגשרים במקום העבודה, כי ברגע שמגיעים לרגע המשבר הגזענות ואז מתחילים להתמודד עם זה, זה לא יפתור את הדברים, גזענות במקום עבודה פוגעת במורל פוגעת בפריון פוגעת ברצון של אנשים להגיע למקום העבודה וכשמגיעים לאותו רגע זה כבר מאוחר מידי, זה רלוונטי למגזר הציבורי לכל המגזרים, גזענות זה משהו שלא קיים רק במקום עבודה אחד והדבר הזה מחייב שיתוף פעולה הרבה יותר רחב, אגב גם השקעה תקציבים אבל זה לא הדיון כרגע.

גם יש פה הזדמנות לשיתוף פעולה עם היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה שאני לא יודע אם הם פה משרד העבודה, חבל אבל זה בדיוק המקום שלהם, כן יש תפקיד גם לאיגודים בתוך הדבר הזה וזה שיתוף פעולה שצריך להיות בין המדינה לאיגודים והוא במקומות מסוימים עובד במקומות מסוימים לא וזה המקום של לייצר שיתוף פעולה כזה ולא רק, זה תפקיד חשוב שלכם אבל לא רק ברגע המשבר, תודה רבה.

כבוד היו"ר אני רק רוצה להגיד רגע שההיבט המשלים של גזענות זה באמת העולמות שבהם אנחנו פועלים של גיוון והכללה ונעשית הרבה מאוד עבודה כדי לייצר גם את הפן החיובי, של איך מקדמים הכללה בתוך משרדי הממשלה, איך מקדמים גיוון בתוך השירות הציבורי, כדי להימנע זה בדיוק מה שחברי פה סיפר עליו כדי לייצר את התשתית החיובית, את האלטרנטיבה החיובית - - -

אנחנו רוצים לקבל את הנתונים.

זה מתבטא בייצוג של הערבים בשירות הציבורי שהוא בצניחה בשנים האחרונות.

לא רק אצל הערבים אצל כולם, חברת כנסת חברתי אצל כולם, אתמול קיימתי דיון על גיוון ברשות מקומית זה היה בושה וחרפה.

אדוני היושב הראש אני רוצה להתייעץ פה, מכיוון שממכון לדמוקרטיה - - -

פורום ארלוזרוב זה מחקר משותף.

אני רוצה להתייחס לזה, אם מישהו מה שאתה אומר קונפליקט אני חושבת שזה כבר התקדמת, מי שבא עם לבוש חרדי או על צבע העור שלי, מי שלא רוצה אותי בעבודה בגלל זה מתנכל לי איזה קונפליקט בזה שיש לו מבטא ערבי?

זה הקונפליקט אבל הגזענות הזאת.

אתה מראש אתה מגיע לשם לפני שפתחת את הפה וגם זה מתחיל מזה, אתה יודע מה אני אספר לך למשל, למה אני אומרת את זה? כי זה מתחיל אני אומרת את זה אתמול קיימתי אדוני היושב ראש בוועדת העלייה והקליטה דיון בנושא של גיוון בתעסוקה ברשות מקומית גם לפני חודשיים היה, אלה אוכלוסיות גיוון לא רק בגזענות פה מה שאנחנו מדברים, איך מתייחסים אלינו גם במקום עבודה, בקידום, לכן אני חושבת גם להתחיל בחינוך, חינוך זה דבר חשוב בלי חינוך לא יכול להיות, אני ילידת אתיופיה יש לי מבטא אבל הבנים שלי אין להם מבטא - - -

אני באמת ממש מתנצל, אנחנו כבר יושבים פה 50 דקות ולא הגענו לשום דבר.

כי היחידה אמונה על השירות הציבורי, שהם יעסקו בשירות הציבורי וימגרו את התופעה בשירות הציבורי משרד החינוך - - -

אני רוצה עוד ברשותכם משפט אחרון.

לא עכשיו אני רוצה משפט אחרון גם לי מותר משפט אחרון.

לא שלי של אגף משמעת שייתן לכם עוד דוגמאות שיתנו לסיים את הדיון בתקווה.

אני לא יכול, פשוט סיימנו חיכיתי כל הזמן לשמוע משהו לא שמעתי שום דבר שהם מעבר למנגנונים עצמם, אני רוצה לסכם:

קודם כל הוועדה מברכת על פעולות היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות וזה דבר חשוב מאוד לכשעצמו ועל זה קיבלנו דיווח מלא, אבל לא קיבלנו דיווח על הצרכים האחרים ולכן לא קיבלנו תשובות מספקות על התלונות עצמן ועל הטיפול בהם, יש ליידע את העובדים ולהעלות את המודעות על קיומה של היחידה או קיומם של כלים שיכולים להתמודד.

לגבי הנציבות אנחנו מבקשים מהנציבות לקבל נתונים על כמה מקרים שמנעו מקרים של גזענות, או שהתערבו בפילוח ונתונים, אני מקווה מאוד שיהיה לכם הרבה מקרים שתוכלו להוכיח.

יש צורך גם בניהול אחיד לטיפול בתלונות, כי לא שאת יחידה משרד המשפטים, חברת הכנסת סלימאן מדברת על משרד החינוך משרד הבריאות, צריך להיות תיאום ניהול אחיד בתלונות ולייצר הגנות לעובד שמתלונן, גם על זה אני רוצה תשובות.

מה הן ההגנות בפועל למעשה, שמעתי את המילה נזיפה זה אפילו מצחיק זה לא הגנה.

יש לפעול בתיאום עם נציבות שוויון לאתר מקרים בהם אדם לא נבחר לעבודה, אנחנו כל הזמן מדברים על אנשים שכבר עובדים ונתקלו בגזענות, מה עם אנשים שבגלל גזעניות בגלל לבושם החרדי בגלל צבע העור של האתיופי בגלל לאומיותם על הערבית בגלל החיג'אב לא משנה על מה, איך אנחנו מונעים את זה?

אנחנו עולים קומה גם בתלונות האלה, הייתה לנו תלונה מהחברה החרדית על זה שאין להם נגישות לשירותים מקוונים ואנחנו לא טיפלנו בתלונה הקונקרטית שקיבלנו, אלא באמת עשינו מהלך רחב יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי והנגשנו את כל החלופות לשירותים מקוונים, פרסמנו את זה.

זה דבר חשוב מאוד חבל שלא אמרת את זה קודם אבל זה טוב שאמרת את זה עכשיו.

כן זה בעקבות תלונה.

עכשיו לגבי האפליה על פי רקע דת גזע וכו', אנחנו רוצים שהטיפול יתקיים גם במגזר הציבורי וגם במגזר הכללי, אני לא רוצה שיתמקדו רק במגזר הכללי.

ביקשה חברת הכנסת צגה מלקו ואני אקבל את זה, שאנחנו נמשיך בעזרת השם אחרי שנקבל את התשובות שלכם לכל השאלות האלה שהמנהלת תעביר אליכם שלאחר מכן נקיים עוד פעם דיון כשיתאפשר, אני לא יכול להתחייב על מועדים אבל אתם צריכים לדעת.

עכשיו בבקשה משפט סיכום.

טוב תודה רבה, גיא דוד אני מנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, אנחנו הגוף שעוסק בהעמדה לדין באירועים שמתרחשים בתוך שירות המדינה, לא שירות ציבורי אחר לא רשויות מקומיות שירות המדינה אבל מקרים שהולכים להעמדה לדין.

צריך להגיד קודם כל כמו שנאמר פה, הלוואי והיינו מגיעים למצב שלא צריך את היחידה שאין גזענות והכל בסדר, כולנו יודעים שיש בעיה ושיש אכיפת חסר ודיווח חסר, ההשוואה שנעשתה פה קודם לנושא של הטרדות מיניות אנחנו מכירים את זה מהוועדות שאנחנו יושבים ביחד, היקף הדיווח בהטרדות מיניות הוא לפי כל מחקר בין 5% ל-7%, אנחנו פה דווקא המספרים פה עוד אפילו יותר טובים מזה למרות שהם לא מספקים.

אנחנו מתייחסים מאוד בחומרה לאירועים.

יש לך דוגמאות ספציפיות? דוגמה אחת בלבד אני רוצה.

כן, אני יכול להגיד שבשנים האחרונות יש מגמה מאוד מבורכת של החמרה בענישה במקרים שמגיעים לבית הדין למשמעת, בשנתיים האחרונות הצלחנו להגיע גם לאירועים של פיטורים על רקע התבטאויות גזעניות, יש לנו מקרה מאוד חשוב של התבטאות כלפי בן העדה האתיופית והן התבטאות כלפי האוכלוסייה הערבית, זה היה התבטאות כללית כלפי ערבים לא כלפי אדם ספציפי של אנשים שהושעו על ידי נציב שירות המדינה.

אתם יכולים לשלוח לנו את המקרים?

בטח. כולל לשמחתנו אחד מהאנשים שהושעה גם פנה לבית הדין לעבודה כנגד השעייתו וככה קיבלנו פסק דין של בית הדין לעבודה שמאשר את ההשעיה ומאשר את סמכותו של הנציב להשעות בעקבות התבטאויות גזעניות.

אז נסיים בתקווה הזאת שהדברים ישתפרו, אני רוצה להודות.

אני אעביר באמצעות ציקי את הדוגמאות.

בבקשה. תודה רבה לכם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:56.