פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 313
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 11:05

קידום החלטת הממשלה להעלאת קהילת בני המנשה

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

משה פינס - משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

מיכל וילר טל - מנהלת מח' דרמ"ז אסיה, משרד החוץ

וורקי קסאי - מנהל תחום פ"א קליטת עלייה

חדווה זאדה - אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן רוט - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אלמוג מוסקוביץ' - מנהל עידוד עלייה ושיווק, הסוכנות היהודית

שי פלבר - סמנכ"ל עלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

תומר ורשה - יו"ר ועדת הגירה, לשכת עורכי הדין

עידית בלאושטיין - מנכ"לית, עמותת שבי ישראל

אבי מזרחי - פרויקטור עלייה בני מנשה, עמותת שבי ישראל

צבי חאוטה - נציג בני מנשה, עמותת שבי ישראל

סוניה להונגדים - רכזת קליטת עולים בקהילה, עמותת שבי ישראל

עדה סיגלית בראון - מתנדבת, עמותת שבי ישראל

חנוך האוקיפ - רכז בני מנשה, עמותת שבי ישראל

ד"ר גבריאל סוד - מנהל קשרי ממשל, פדרציית ניו יורק

יצחק תנגזום - מנהל, פרויקט דגל מנשה

ג'סיקה תנגזום - מתנדבת, פרויקט דגל מנשה

נתן קיפגאן - חבר, Bnei Menashe Council

ליאן דניאל קיפגאן - חבר, Bnei Menashe Council

יוסף דמסט האוקיפ - חבר, Bnei Menashe Council

רחל זכריה - נציגת בני מנשה בנוף הגליל

מיכאל הנגסינג - נציג בני מנשה במעלות

שמרית נייטה - נציגת בני מנשה בצפון

יצחק האוקיפ



כלב האוקיפ



אורי פהאלטואל

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים

‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
קידום החלטת הממשלה להעלאת קהילת בני המנשה

בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שבאו והצטרפו לדיון שלנו הבוקר בנושא העלאת בני ובנות קהילת בני המנשה לישראל. בפתח הדברים אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחתו של סמל יוסף יהודה חיראק מן היישוב חרשה שבגוש טלמונים, חייל הנדסה קרבית שנפל ברצועת עזה. יוסף התחתן רק לפני חודשים אחדים והדבר באמת מטלטל את נפשנו. תנחומים לרעייתו, להוריו, לאחיותיו, ולכל בני המשפחה והחברים.

אנחנו נמצאים ביום ה-592 לטבח שמחת תורה, לאסון 7 באוקטובר, 592 ימים של לחימה עיקשת וקשה. 592 ימים שעדיין 58 אחים ואחיות חיים ולצידם גם נרצחים נמצאים בידי ארגוני המרצחים, והחובה שמוטלת על כולנו, האחריות שמוטלת על כולנו, ובראש ובראשונה על כתפי ממשלת ישראל, הן לעשות הכול על מנת להשיב את 58 החטופים, את החיים לשיקום ואת המתים לקבר ישראל. ואנחנו מאוד מקווים שבימים הקרובים תגענה גם בשורות של חיים ושל תקווה בהקשר הזה. וכפי שנאמר לא אחת בבית הזה, גם על ידי נבחרי ונבחרות ציבור שאינם חלק מהקואליציה, שלמהלך הזה תינתן תמיכה רחבה בבית הזה, כי אחרי כמעט 600 ימים הגיע הזמן לממש את חזון הנביא "ושבו מארץ אויב".

חברים יקרים, אנחנו נמצאים בפתח צמד דיונים שקשורים זה בזה, בכוונה תחילה אנחנו מקיימים אותם כדיונים נפרדים, על מנת שנוכל להעמיק ביחס לכל אחד משני אתגרי העלייה וההגעה לישראל. הראשון, כפי שהזכרתי, העלאתם של בני קהילת בני המנשה מהודו, הדיון הבא יעסוק בעניינם של זכאי העלייה מכוח חוק השבות, של הממתינים לעלייה מכוח החלטות הממשלה, ושל קהלים נוספים שראויים להגדרה זרע ישראל שממתינים באתיופיה. שני הנושאים הם נושאים מורכבים, נושאים שהבית הזה ובוודאי משרדי הממשלה עוסקים בהם שנים ארוכות.

בשבוע שעבר התקיימה ישיבה של השדולה להעלאת קהילת בני המנשה, ברשותה של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, השר אופיר סופר נטל חלק בדיון הזה, השמיע בו גם אמירות מאוד ברורות שאני מניח שנשמע מצד נציג המשרד, המשנה למנכ"ל, ותודה, אדוני, שאתה כאן. והתכלית של הישיבה שאנחנו פותחים כרגע היא לראות כיצד אותן הצהרות ראויות ונכונות מיתרגמות לפעולה כבר בתקופה הקרובה, לעקוב מכוח הכובע המפקח שלנו על המהלכים לגיבוש החלטת הממשלה, להעמדת התקציבים הראויים, ולהיערכות לקליטה, גם החומרית וגם החברתית וגם הדתית של עולי בני המנשה.

אנחנו אמורים לסיים את הדיון לקראת 12:00 ולכן אני אומר מראש, וגם אני מצמצם בדברי הפתיחה, שמטרתנו לרדת מגובה 40,000 רגל לטיסה בגובה נמוך. כל הדברים החשובים נאמרו בישיבת השדולה, בישיבות הקודמות, המטרה שלנו היא לעמוד על ההתקדמות במימוש התוכנית, כך גם יהיה בדיון הבא שעוסק בהעלאת יהודי אתיופיה.

דומני שכל האמירות העקרוניות כבר נאמרו בבית הזה, באולפני התקשורת, במקומות אחרים, המטרה שלנו היא לנוע קדימה, לקבל תשובות ברורות, לראות על מה עדיין אין תשובות והיכן אנחנו יכולים גם לסייע וגם ללחוץ אם צריך ללחוץ. ואני מקווה שכבר בשנת תשפ"ה נוכל ביחס לשתי הקהילות הללו לבשר על מהלכים ממשלתיים בכיוון הנכון, ושעד סוף שנת 2025 כבר נראה את ניצני ההחלטות מתממשים בפועל, זה היעד שאני מציב ביחס לשני הדיונים.

נמצאים איתנו כאן גם נציגי משרדי הממשלה, גם נציגי הסוכנות היהודית, וגם כמובן בנים ובנות, נציגים ונציגות של קהילת בני המנשה, ותודה שטרחתם ובאתם בפעם השנייה תוך שבוע לכנסת. אנחנו כמובן גם נשמע אתכם ואת ההתייחסות שלכם למה שקורה עכשיו, אבל אני ברשותכם, בגלל האופי הפרקטי והיישומי שאני מבקש לתת לדיון הזה, אני מתכוון לפנות ישר לנציגי משרדי הממשלה, לקבל מהם התייחסות לשאלות שגם שלחנו להם וגם הצפנו, ואז כמובן לשמוע את האורחים שהגיעו אלינו ואת הסוכנות היהודית.

אני כן אציין בפתח הדברים שאנחנו בהקשר של קהילת בני המנשה מדברים על קרוב ל-6,000 איש שממתינים לעלייה, להגעה למדינת ישראל, למעלה מ-4,000 בני הקהילה עלו בשש השנים האחרונות ונמצאים כאן, בתוכם יש לא מעט בני משפחה שממתינים לקרובים, גם אם לא מדרגה ראשונה, קרובים מדרגה שנייה, לבני משפחה קרובים שעדיין נמצאים בהודו.

ואני אוסיף על זה רק עוד דבר אחד, למרות שלא קיבלנו כאן תשובה מפורשת מצד משרד העלייה והדבר הועבר לפתחו של משרד החוץ, אבל אנחנו יודעים את התשובה בעצמנו. האזור שבו נמצאים 6,000 בני הקהילה בהודו הוא אזור רווי מתיחות פוליטית ואפילו צבאית, אנחנו יודעים שבשנת 2023 היו גם התפרצויות אלימות. ולפחות מבחינת הוועדה הזו, אני אחזור על זה גם בהקשר של קהילות יהודי אתיופיה וזרע ישראל באתיופיה, מדובר בקהילה יהודית שנמצאת תחת סיכון.

וכשעוסקים בשאלת העלייה של בנים ובנות לקהילות יהודיות, השאלה האם מדובר בקהילה יהודית שנמצאת תחת סיכון מאוד, מאוד רלוונטית לקצב העבודה של מדינת ישראל. אנחנו רוצים לקדם את העלייה של יהודים ויהודיות וצאצאיהם מכל רחבי העולם, גם מקהילות שאין בהן סיכון, אם אפשר לומר היום שישנן קהילות שחפות מאתגרים, אבל בוודאי יש קהילות שבאמת חיות, הייתי אומר, בסיכונים כפי שהכרנו אותם גם מן העבר, ואת הדבר הזה צריך לקחת בחשבון.

אני מבקש לפנות קודם כול למשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה שמתכלל את הנושא, ואנחנו שלחנו בקשת מידע וקיבלנו תשובה, ותודה לכל משרדי הממשלה ששלחו תשובות, אבל אני רוצה לחדד בשאלות שלי את הדברים הבאים. אני, עוד פעם, יוצא מנקודת הנחה שמדובר בקרוב ל-6,000 ממתינים לעלייה ושמדובר באזור שיש בו סיכון. אם משרדי הממשלה רואים את הדברים אחרת או את הנתונים, אשמח לדעת.

ומכיוון שהשר סופר הצהיר על הליכים לגיבוש החלטת ממשלה, אני מבקש להבין מה אמורה החלטת הממשלה הזאת לכלול, גם מבחינת היקפים, גם מבחינת צעדים פרקטיים למימושה, תקציבים וכולי. אני מבקש לדעת את לוח הזמנים המוערך על ידכם עד הבאת ההחלטה לממשלה. אני מבקש לדעת מה לוח הזמנים שיהיה בהחלטה. זאת אומרת, למשך כמה שנים התוכנית הזאת אמורה לפעול. מה היעדים של התוכנית? האם אנחנו מדברים על תוכנית אחת שתדבר על כל 6,000 הממתינים לעלייה? את ההיבטים התקציביים, וכל פרט נוסף שיכול לסייע לנו בהבנת ההתקדמות אל עבר ביצוע ויישום ההחלטה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. כמו שפתחת ואמרת, בכנס הצהיר השר ואנחנו בהחלט נמצאים בעבודת מטה רציפה וארוכה. אני אגיד רגע לפני שאנחנו עדיין בתוך איזושהי נקודת התלבטות על אופן ההפעלה, לא על עצם החלטת הממשלה להעלות, על עצם ההפעלה, ולכן יהיו לזה גם השלכות מסוימות על הדרך שבה העלייה תתבצע. זה בעיקר סביב האם להקים מנהלת מיוחדת לטובת קהילת בני מנשה, עם כל ההיבטים שלה וכולי, או לחלופין להשאיר את זה במסגרת החלטת ממשלה רציפה בתוך משרדי הממשלה השונים. זו נקודה שעדיין לא הוכרעה, אני חייב לומר.

ישנה דוגמה להקמת מנהלת סביב העלאת קהילה?

זה גם חלק מההתלבטויות, כי בסוף להקים מנהלת, מה המשמעויות שלה, האם זה מעכב? בסוף, בשורה התחתונה, נפלה החלטה ברורה שאנחנו מקדמים את עלייתם הכוללת של הממתינים של בני מנשה, של כ-5,800, פלוס מינוס. אנחנו התחלנו בעבודה רציפה גם עם הרב הראשי לישראל, למעשה שיאשר את המהלך מההיבטים הדתיים שלו, הגיור וכולי, כל מה שקשור בהקשר הזה. בעבר הרבנות אישרה מספר מסוים של עולים בכל קבוצה כדי לאפשר את התהליך, גם של הגיור וגם של ההשתלבות בקהילות בצורה - - -

מדוע זאת תפקידה של הרבנות הראשית? לא הגיור, עם כל הכבוד.

בסוף הרבנות שולחת משלחת רבנים להודו, ושם למעשה הממתינים עוברים איזשהו הליך בדיקה ראשוני על עצם הזהות והשייכות והרצון שלהם להשתייך לעם היהודי.

הגיור מתבצע בארץ, נכון?

הגיור מתבצע בארץ, כן, אבל הרשימות, כלומר, אדם שלא יאושר על ידי הרבנות, על ידי הדיינים שיצאו במשלחת לחו"ל, יצטרך לעבור תהליך נוסף של הכנה לקראת עלייה.

סליחה שאני מתפרצת, אבל בישיבה שהיית אמרו שיש כבר רשימות.

לא, הרשימה שהייתה, לא, זה נאמר ולא הייתה אפשרות להשיב ונתתי לדברים איכשהו להתקדם. אבל באופן עקרוני, זה היה בזום, הרבנות לא מקבלת בזום. מבחינת לוחות הזמנים, אנחנו מתכננים כבר ממש בחודשיים הקרובים להוציא משלחת דיינים יחד איתנו, יחד עם נציגי העמותות, כדי להתקדם לשלב הזה. אנחנו נרחיב את זה בפגישה ביום חמישי שקבענו ואנחנו נפרוט את הדברים בצורה מסודרת, נדבר על הדברים. הזמנו גם את עמותת שבי ישראל בהקשר הזה ולאחריה גם את - - -

אבל אני רוצה לעמוד על הסוגייה הזו. לא נכנס לדיון של הגיור שאני מבין שמלכתחילה אמור להתבצע כאן בישראל.

נכון.

אין על זה עוררין.

והוא קצר יחסית.

בסדר גמור. הליך השבה ליהדות, הליך גיור, לא נכנס.

לא, הוא גיור שונה, אבל - - -

בסדר, אין בחוק הישראלי הכרה של המושג השבה ליהדות, יש גיור, בסדר? מה הפרמטרים ההלכתיים שלו, אני לא נכנס כרגע לדיון. מכיוון שמדובר על גיור שמתבצע כאן בישראל, כל התפקיד שיכול להיות לרבנות בשלב הזה הוא להיות איזשהו גורם שהממשלה מסתייעת בו בלבוא ולומר מי נכנס לתוך הרשימה, וכאן חשוב לי להדגיש שההחלטה לא יכולה להיות החלטה של הרבנות. המדינה יכולה להסתייע ברבנות, אבל הרבנות היא לא גורם שמחליט מי יכול להגיע למדינת ישראל, נכון?

חד משמעית, כן, אין מחלוקת בהקשר הזה. בגלל שהתהליך של בני מנשה הוא קצר יותר מיוצאי אתיופיה, ששם התהליך הוא הרבה יותר ארוך, מרכז קליטה יכול להיות גם שנתיים ושלוש וכולי ולהשלים בתוכו. הסיפור של הגיור של בני מנשה, בוא נגיד, עד העלייה האחרונה היה שלושה חודשים, אנחנו הארכנו אותו לכמעט שישה חודשים-חמישה וחצי חודשים לכל קבוצה כדי באמת להצליח לסיים את הליך הגיור ושהם יצאו לרשויות. זאת אומרת שמי שאין לו מוכנות מוקדמת, יהיה לו מאוד, מאוד, מאוד קשה לסיים את הליך הגיור ואז לצאת לרשויות.

והוספה של העברית.

כן, ואולפן עברית.

רק כדי שאני אבין, הרי המטרה שלנו היא שאף גורם לא יהווה צוואר בקבוק, אני מבקש להבין, א', אין פה את נציג הרבנות הראשית.

זה מבחינת סדר העלייה, זה הכול. זאת אומרת, זה סידור של סדר העלייה, מי שמוכן ראשון.

אבל מה בערך הפרופורציות? הרבנות, על מה היא מדברת? היא מדברת על קבוצות של 1,000 איש בכל פעם, של 200 איש בכל פעם?

אני אתחיל את הסדר. אנחנו למעשה מדברים על משלחת רבנים שתצא לכשבועיים ימים, כרגע אנחנו מדברים על כשישה דיינים. המטרה היא - - -

זה תמיד היה.

היו שלושה.

לא, בסדר, אבל אני אומרת שזה התהליך שתמיד היה.

כן, זה התהליך, לא שינינו.

בסדר גמור, הכול בסדר.

זה התהליך, לא עשינו משהו בתהליך עצמו.

אני רק רוצה לוודא שלא נוצר לנו פה צוואר בקבוק, כי עד עכשיו הגיעו 4,000 איש, אנחנו כרגע מדברים על קבוצה של קרוב ל-6,000 איש, נכון? אנחנו צריכים לוודא, אנחנו לא רוצים כאן תהליך של 12 שנים.

נכון.

יש לנו דוגמה אחרת על מחנות ממתינים.

נכון, בדיוק, זאת ההחלטה.

זה מה שאני רוצה לדעת.

ההחלטה היא עלייה של כמעט כל 6,000 בני המנשה בתהליך של בין ארבע לחמש שנים.

ארבע-חמש שנים?

בין ארבע לחמש שנים. שוב, זה בסוף גם תלוי ברצון של המשפחות עצמן ושל האנשים עצמם וכולי, שעל זה אנחנו נרחיב ונדייק את הפרטים האלה יחד עם העמותות הרלוונטיות.

אמורה לצאת משלחת דיינים, אני מניח שגם אתם מעורבים, אני מניח שהעמותות גם רלוונטיות.

אנחנו, הסוכנות היהודית, ביחד.

המשלחת הזאת אמורה להסתיים בכך שמה? שתהיה כן רשימה?

המטרה היא בסוף שהדיינים ידונו בכל מבקשי העלייה, זאת אומרת, שלא תהיה מציאות שהם ידונו רק בראשונים ובעוד שנתיים נשלח עוד משלחת ועוד משלחת, לא. הרעיון הוא לסיים את כל רשימת הממתינים שהרבנות תאשר אותם, מי שלא, תהיה לו אופציה נוספת לתקן במסגרת התהליך, להכין את עצמם וכולי, מה שהם עושים בהודו, ואז להצטרף, מה שנקרא, לעליות הבאות, בעוד שנתיים או בעוד שלוש או בעוד ארבע שנים.

ולהערכתכם, במשלחת של שבועיים ניתן לבצע מיפוי מלא של 6,000 הממתינים?

אני מסכים זה אירוע מורכב. אנחנו עקרונית מדברים על תוספת דיינים, וככל שיהיה צורך במשלחת נוספת, אנחנו נתארגן. שוב פעם, הדיינים הם חלק מתהליך העלייה, בסדר? ההחלטה היא להעלות את כולם, מה שההחלטה תדרוש במסגרת של להעלות את כולם, נעשה, במסגרת המחויבות שלנו בתוך הסיפור.

זה לגבי המשלחת.

זה המשלחת. היה שיח בין השר אצלנו והמנכ"ל עם שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה בהקשר הזה, היה שיח מול משרד החוץ גם בהקשר של העלייה. ובשאלה למה אנחנו לא מתעסקים שמה, זה יותר משרד החוץ. שוב, כי זה היבטים בין מדינות ואני משאיר להם לענות על התשובות האלה. בסוף, התהליך, ששוב, גם הרחבנו אותו מעליות קודמות, שהעולים הגיעו למרכז קליטה למשך שלושה חודשים, במשך שלושת החודשים הם התחילו את תהליך הגיור, הרבה סיימו וחלקים נוספים לא מעטים לא סיימו ואז יצאו לרשויות והאתגר נהיה הרבה יותר מורכב.

הסיפור של אולפן עברית, שגם הוא התחיל בתוך מרכזי הקליטה ויצאו לקהילות ושם גם היה מורכב, חלקם עד היום למעשה גם לא מדברים עברית, יש קבוצה לא מבוטלת שגם לא מדברת עברית כמעט בכלל. אפשר לדבר על הקבוצה שנמצאת בבית שאן וקבוצות נוספות שיש שמה אתגרים לא פשוטים בהקשר הזה של השפה העברית. הארכת מרכז הקליטה לחצי שנה, מעבר לעלויות, שהוא מכפיל את העלויות, הוא מאפשר את סיום הליך הגיור המלא בתוך מרכז הקליטה, הוא מסיים אולפן עברית א' בתוך מרכזי הקליטה.

לכמה מקומות אתם ערוכים?

כבר אנחנו מדברים על מרכז קליטה בנוף הגליל, אחד, אנחנו בחלופה נוספת שאנחנו בוחנים אותה כרגע, אני לא רוצה לציין מקום.

או בדרום או בצפון.

שהיקפי הקליטה שם - - -

בנוף הגליל אפשר לקבל מעל 350 איש.

בכל עלייה.

בכל סבב, מן הסתם, נגיד חמישה חודשים-חמישה וחצי חודשים. ואנחנו כרגע בודקים עוד חלופה, או בדרום או בצפון, גם סדרי גודל של כ-300 איש.

בסדר גמור. אני רק אציין, עוד פעם, אני חושב שאתם בראשית הדרך לשלב הזה וגם אנחנו בראשית הדרך בפיקוח. אני אולי לא הייתי צריך לומר את זה בהתחלה, אנחנו בוועדה עובדים בשיטה של דיוני מעקב, אני לא אומר אינטנסיביים, אבל דיוני מעקב אפקטיביים, ולכן מבחינתי הנושא של העלאת בני המנשה והעלאת הממתינים מאתיופיה הוא אחד מנושאי הליבה של הוועדה הזאת בכנסת הנוכחית, והדיון הזה הוא הדיון הראשון שמתקיים בהובלתי, אבל הוועדה ישבה על המדוכה גם באוקטובר שעבר.

ואני אומר כאן לשותפים הנאמנים והטובים שהנושא של שתי הקהילות הללו יידון כאן בדיון מעקב לפחות אחת לחודש, כולל בתקופת הפגרה, ואם נצטרך, גם כמו בנושאים אחרים, יהיה פה דיון מעקב פעם בשבועיים. והמטרה היא פשוט לנוע קדימה, לראות שהמערכות נעות קדימה. אני לא מצפה למצות את כל השאלות ואת כל הנושאים היום, אנחנו בדיון ראשון בסדרה, אבל אתם תוך כמה ימים תקבלו כבר את הזימון לדיון המעקב בנושא. אני רק אומר שעל פי המספרים שכרגע אתם מציגים, זאת לא משימה שתיגמר בארבע-חמש שנים מבחינת הקליטה.

לא, למה? 600 בקבוצה זה 1,200 בשנה. שני מרכזים, 300 בכל חצי שנה.

המטרה שלכם היא להגיע לסוג של, הייתי אומר, מחזורים חצי שנתיים.

נכון, בדיוק.

600 בכל מחזור, ואז אנחנו מגיעים לארבע-חמש שנים שדיברתם עליהן.

בדיוק, זאת השאיפה, בעזרת השם, מקווה שנצליח בה.

וזה אומר שאנחנו צריכים להגיע למצב שישנם שני מרכזי קליטה ייעודיים.

נכון.

כי אני מניח שהמטרה היא להפעיל תוכניות מיועדות לעולים מהקהילה, גם בהקשר של הגיור, גם בהקשר של עברית, וגם בהקשר של ההשתלבות או ההכנה לקראת המעבר.

כן, יריד תעסוקה, יריד רשויות.

כרגע מקום אחד זה נוף הגליל, מקום שני?

אנחנו בודקים שתי חלופות, או בצפון או בדרום.

יש לי הצעה בשבילכם, ערד.

ואז לא יצטרכו לסגור את מרכז הקליטה.

הם הבינו את הרמז בקלות.

צריך לחשוב, אני אגיד נקודה אחת מהותית בסוף. בדיון הזה צריך לחשוב, שוב, ערד היא עיר חשובה, אני דרומי וגר בדרום, היא חשובה מאוד, בסוף צריך לראות, לא להעמיס על המערכות ועל העולים עצמם מקומות שהם מבודדים והאתגר הוא הרבה יותר קשה. אני אומר, בקהילות כאלה, מן הסוג הזה, אני מניח שהאתגר הוא הרבה יותר מורכב, אבל בסדר.

לא, ברור. הייתי שמח לראות גם רשויות במרכז הארץ נכנסות למשימה.

חד משמעית.

גם אנחנו.

אבל בסדר, אתה יודע, זה גם תלוי במדיניות דיור ממשלתית, במה אפשר להציע מבחינת דיור ציבורי לעולים שיוצאים ממרכזי קליטה במרכז הארץ. עכשיו בוא רגע נבין מבחינה תקציבית, כי כרגע תקציב משרד העלייה והקליטה לא כולל תקציב ייעודי. אחד משניים, או שאתם מקבלים תוספת תקציב, או שאתם יודעים לומר שבתוך תקציבי הסל שלכם לעידוד עלייה ולטיפול בעלייה יש את התקציבים הנדרשים.

הרי מדובר פה על תקציב שהוא לארבע-חמש שנים, אנחנו בעזרת השם נדע להגיע ליעד.

תדעו להגיע. אתם יודעים לומר היום מה ההיקף הכספי שנדרש למבצע הזה בתוכנית החומש?

זה גם, עם מנהלת, בלי מנהלת, זה משנה בכמה מיליונים משמעותיים, אבל נעמוד ביעד, גם פה וגם פה, נעמוד ביעד. זה בין 130 ל-150 מיליון שקלים.

למבצע כולו.

למבצע, סדר גודל, פחות או יותר. אנחנו נערכים וניערך יחד עם משרדים נוספים, זאת העבודה שאנחנו עושים כרגע.

מה הערכתך לגבי לוחות הזמנים עד גיבוש החלטת ממשלה והבאתה לאישור? זה כדרך אגב דורש החלטת ממשלה?

חד משמעית, בוודאי.

מדוע? בגלל שזה לא דרך חוק השבות, אלא דרך חוק הכניסה לישראל?

נכון, בדיוק.

יש גם החלטה מ-2007 שמדברת על הבאת קבוצות לשם גיור בישראל, וזה מחייב החלטת ממשלה.

החלטת ממשלה, להבדיל מהחלטה של שר הפנים שהוא בעל הסמכות, נקרא לה הפרטנית.

נכון.

בסדר גמור. א', אני אשמח לראות את החלטת הממשלה מ-2007.

זה 2442.

בסדר גמור, אנחנו נמצא אותה. לוחות זמנים להערכתך?

הרצון? אנחנו בשאיפה גדולה - - -

לא הרצון, הכוונה.

החלטת הממשלה, אני מניח שבשבועיים-שלושה הקרובים היא - - -

זאת אומרת, אנחנו מדברים על משהו שהוא מעבר - - -

תעבור לסבב משרדים.

אבל אנחנו נמצאים כבר בתהליך ההתנעה של ההחלטה עצמה.

כן.

לגבי הגיבוי של שר האוצר, אני מניח שהתקשורת של שר האוצר עם שר העלייה והקליטה, באופן נקודתי הפעם, בממשלה הזו, היא יחסית טובה. יש גיבוי של משרד ראש הממשלה לנושא, של ראש הממשלה?

בוודאי, ראש הממשלה מעודד. הרי אנחנו כבר הקמנו ועדה גם בהחלטת ממשלה, ועדה בין-משרדית, בספטמבר 2023, ושמה גם ראש הממשלה אמר את דברו.

זאת אומרת, זו היום דירקטיבה ממשלתית.

אנחנו לחלוטין בהסכמה רחבה בהקשר הזה.

בסדר גמור. א', תודה, לדיון הבא אני מקווה שנשמע באמת שיצאה החלטה לסבב משרדים ושאנחנו מתקדמים. להערכתך, אם לוחות הזמנים שלכם מתממשים, אנחנו נראה את הקבוצות הראשונות של הגל הנוכחי ב-2025?

השאיפה הגדולה היא נובמבר-דצמבר, עלייה ראשונה.

אני עובד קשה כדי לקצר את ימיה של הממשלה, כך שאני לא רוצה שתהיה פה התנגשות מאמצים.

אני אגיד לך, בגלל שיש לי היכרות ארוכה עם שלומית, אני מפחד להגיד את זה, כי אחרת אני אחטוף. סתם, אני צוחק, היא עושה את עבודתה.

היא עושה את עבודתה.

חד משמעית.

יותר מזה, היא גם דואגת שאני אעשה את עבודתי.

זהו, אחרי זה היא תגיד לי, אתה אמרת, אני מפחד.

אבל לא, מה הכוונה?

אני אומר, אנחנו במאמץ גדול, עלייה ראשונה בנובמבר-דצמבר 2025, ומייד לאחר מכן העלייה השנייה באפריל-מאי בהתאם לחמישה וחצי חודשים.

כרגע התפיסה המבצעית או הפרקטית היא של שני מחזורי עלייה בכל שנה קלנדרית, כשהיקף של כל מחזור עלייה הוא כ-600 אנשים.

כן. בסוף אלה הרכבי משפחות, אני מניח שזה ישתנה.

ברור. אני אומר, מהדיון הבא אנחנו נבקש כאן את נציג הרבנות הראשית. אני רק אומר דבר אחד ונשמע. שי בדיוק יצא?

שי בשיחת זום. יש לך את אלמוג מוסקוביץ'?

בסדר, תכף יחזור שי, אנחנו נדבר איתו. אנחנו נשמע רגע את משרדי הממשלה. אני כן רוצה לומר, לא אומר שאני מוטרד, כי אנחנו צריכים לראות את הביצוע בפועל, אני מודאג קצת מהסיפור של משלחת הדיינים במובן הזה שאני לא רוצה שהדבר הזה יהפוך להיות צוואר בקבוק משמעותי. ובעיניי, המדיניות הנכונה הייתה - - -

עידית תוכל לענות על זה, אני לא חושב שזה משהו שהוא - - -

עד עכשיו אנחנו סייענו לדיינים בכל דבר.

כן, הם עושים עבודה משותפת, הם עושים עבודה מדהימה.

צבי פה, והוא לא רק את התשתית, בתרגום, בעידוד המשפחות.

לא, הכול בסדר, אני רק רוצה לשאול מה הקצב. זאת אומרת, האם להערכתכם במשלחת הדיינים שנמצאת שם לשבועיים, כמה אנשים מהניסיון שלך, צבי? אנחנו בכוונה בשיחה מאוד פרקטית.

תלוי מאוד כמה הרכבים אנחנו מביאים. לפי דעתי, יותר כדאי לקחת במכה אחת, בבת אחת לפחות שלושה-ארבעה הרכבים, זה אומר 15-12 דיינים ביחד במקום לנסוע עוד ועוד. התנאים בצפון מזרח הודו, זה לא הודו רגיל, זה לא מאפשר לנו להיכנס עוד ועוד, זה מאוד מורכב. בגלל זה אני מציע - - -

לרכז מאמץ.

לקחת רבנים, דיינים, כמה שיותר אנשים, ושבוע-שבועיים נהיה שמה ונראיין את כל ה-5,800, 6,000 ביחד, בבת אחת.

אתה מאמין שאם היום היה מאמץ להפעיל בו זמנית שלושה-ארבעה הרכבים, תוך שבועיים-שלושה הייתם מסיימים את כל המיפוי?

ממש כך, כן, בעזרת השם.

אנחנו ערוכים להוצאת כמה הרכבים?

לדוגמה, ב-2013 היו שבעה דיינים והצלחנו לראיין יותר מ-1,500, והצלחנו להביא יותר מ-1,000 איש, זה שיא.

אני רוצה רגע להבין ממך, משה, יש פה פעולה של הרכב בית דין?

כן.

גם על השלב הראשון שלפני הגיור?

אלה דיינים שיוצאים מההרכבים שלהם ויוצאים למשימה.

לא, זה ברור לי, אבל אני שואל למה מבחינה, נקרא לה בירוקרטית הלכתית, ההחלטה הראשונה, שהיא לא החלטה של גיור, אנחנו יודעים שגיור דורש מותב בית דין, אבל ההחלטה הראשונה, שהאדם, יש לו כוונה, למה זה צריך מותב של שלושה? אתה מייד תפנה אותי לרבנות הראשית, הם לא פה.

לפי המוכנות הדיינים בודקים, ואחר כך פה זה לוקח פחות זמן, למה? בני מנשה חיים חיים יהודיים, שומרים מצוות שנים רבות.

צבי, זה ברור לי.

צעד אחד זה טכני.

זה שלב - - -

שהם רואים אותו כשלב מהותי?

הוא מתיר לכאורה את המסמכים, העניינים.

בסדר, אנחנו נבקש מהרבנות הראשית להסביר. אני מניח שישנן גם עוד דמויות רבניות שתטיבנה להסביר. להערכתך, כמה הרכבי דיינים אמורים לצאת במשלחת שאתם מדברים עליה?

שוב, כרגע, לפחות במקום שבהחלטת הממשלה ציינו תשעה.

תשעה דיינים.

תשעה דיינים.

שזה שלושה הרכבים.

זה שלושה הרכבים. נקווה שזה יתאפשר מבחינת - - -

בסדר. מה שאני מבקש שתבדקו עם - - -

שוב, אני חייב לומר עוד נקודה, שככל שלא נגדיל את כמות הדיינים, נגדיל את טווח הזמן.

זהו, אני גם רוצה לבקש, עוד פעם, אנחנו נדבר גם עם הרבנות ונזמין אותם פעם הבאה, ואני גם לא רוצה להיכנס לנעליים שלכם, אתם מנהלים את האירוע. אני רק רוצה לבוא ולומר שהגישה הזו, שלפחות את הדבר הזה לסיים בחדא מחתא, זה דבר מאוד מאוד חשוב בעיניי. וגם הוודאות של משפחות שנכנסות למסלול זה דבר חשוב, שיש להן אופק, שיש תקווה. אני מבקש שתבדקו עם הרבנות את היקף הדיינים שיכולים לצאת ואם אפשר להגדיל אותו, ואני מרשה לעצמי גם לבקש או להשיא עצה שאחד מההרכבים יישאר שמה לטווח יותר משמעותי, בסדר? זאת אומרת, גם אם בסוף רוב הדיינים חוזרים אחרי שבועיים כי גם כאן יש להם פעילות בבתי הדין לגיור, אולי שיישאר שם הרכב לחודש-חודש וחצי, או יחזור לשבת ויצא עוד פעם כעבור כמה ימים כדי לגמור את האירוע.

עוד פעם, השאיפה היא לגמור את האירוע באופן מלא כי ההחלטה היא החלטה מלאה. שוב, ציינת אתה גם בדבריך את הנושא הזה שאנחנו רוצים לסגור את האירוע של בני מנשה בהחלטה אחת שהיא מלאה. אם כבר אנחנו מדברים על פרקטיקה, אני כן רוצה להגיד פה החלטה משמעותית בתוך התהליך, ואני אומר את זה לכם, לבני הקהילה, וגם לעמותות המלוות. חשוב מאוד, מאוד, מאוד, א', לא להפיח תקוות או למסור מסרים שהם לא מדויקים, כי אני אומר, גם מהוועדה הקודמת של פנינה קיבלתי עשרות של הודעות על דברים שלא נאמרו על ידינו וכבר מתארגנים, וזה לא טוב, לא בריא. אני אומר לקהילה, צריך להיזהר בזה, אני אומר כמשימה גם עבורי וגם עבור כולנו בהקשר הזה.

יש היום שולחן עגול או איזושהי מתכונת של התדיינות קבועה בינכם לבין העמותות ונציגי הקהילה?

אנחנו לאורך כל השנתיים האלה ברציפות מלאה גם עם העמותות, גם עם הרשויות וכולי. בהקשר של העלייה אנחנו נתחיל את זה השבוע ברמה יותר מחייבת סביב החלטת הממשלה כדי להוציא את זה בצורה אפקטיבית לפועל, בעזרת השם.

ברשותכם, לפני שאני אפנה גם לנציגי הקהילה, משרד החוץ ומשרד הפנים. קודם כול, לגבי משרד החוץ, התפקיד שלכם הוא רק באמת לומר לנו שמבחינה דיפלומטית לא יהיו מכשולים. כן אשמח להבין איך אתם מנתחים את המצב הביטחוני והפוליטי שם באזור.

כפי שצוין, במאי 2023 פרצו מהומות בין-שבטיות בעצימות עולה ויורדת עד היום. השגרירות שלנו בדלהי מנטרת את המצב כל הזמן ואנחנו מקבלים דיווחים שוטפים אודות מה שקורה בשטח. אנחנו נמצאים עם ראש הקהילה, עם גורמים נוספים, עם גורמי תקשורת, כדי לראות כמה הד תקשורתי הנושא הזה תופס. וכרגע, כמו שאנחנו תופסים את המצב, לא חל שינוי משמעותי במתיחות, כשהמצב מתוח באופן תמידי ויכול להתלקח באופן מיידי כתוצאה מפעולה מתריסה מקרב אחד השבטים שעושה איזושהי פעולה. ככה למשל אם אחד השבטים מונע גישה לשירותי רפואה של שבט אחר, או אם יש איזשהו חג לאומי שמדירים שבט מסוים מלהשתתף בו, אלה דברים קטנים שעושים את האימפקט ויכולים להצית מחדש את ההתלקחות.

אני רוצה רק לציין, וחשוב להדגיש את זה, שלא מדובר כאן בהתנכלות כלפי שבט בני המנשה או קהילת בני המנשה בהיותם יהודים. ההתנכלות או המתיחות היא בין-שבטית אתנית, כלומר, שבטים הודיים. ומכאן נגזרת גם עמדת משרד החוץ, שאנחנו, ככל שתהיה החלטת ממשלה, משרד החוץ ישתף פעולה באופן מלא בכל ההיבטים שאנחנו נדרשים כדי לבצע את העלייה, אנחנו רק מבקשים שככל שהדבר יתבצע, הוא יצטרך להתבצע בפרופיל נמוך ובשקיפות מול ממשלת הודו, כי אף מדינה לא אוהבת שמתערבים לה בענייני הפנים.

וזה התפקיד שלכם בסיפור.

נכון. אף מדינה לא אוהבת שמתערבים לה בענייני הפנים, ועם הודו היחסים שלנו הם אסטרטגיים, הם חשובים, הם אינטימיים, וכך אנחנו רוצים לשמר את זה.

וזה עובד לשני המקומות, גם להיעזר בהם וגם להיות רגישים. ומי שמרכז זו השגרירות בדלהי, נכון? זה לא שיש איזושהי קונסוליה.

נכון. לא, השגרירות בדלהי אחראית על מדינת מניפור מבחינת - - -

בסדר גמור, מבחינת הפריסה שלכם. אני רק אומר עוד פעם, אני לא אפתח כרגע את הדיון, יכול להיות שזה גם יהיה באיזושהי מתכונת יותר מצומצמת בהמשך הדיונים שלנו ויכול להיות שזה לא יהיה ספציפית רק לבני המנשה. אני אעמוד על זה שתהיה תוכנית מגירה לעליית חירום. מכיוון שהאזור הספציפי הזה הוא אזור שיש בו מתיחות, כרגע נקרא לזה המתיחות מוכלת, בסדר? אני חושב שזה במידה מסוימת גם מה שאנחנו שומעים לגבי הממתינים באתיופיה, בייחוד הקבוצה שנמצאת בתיגראי.

בסופו של דבר, לסוכנות היהודית ולממשלת ישראל צריכה להיות תוכנית ערוכה להעלאה מהירה במקרה של הידרדרות במצב הביטחוני. הלוואי וזה לא יקרה כדי שאף אחד לא ייפגע, שהדברים יהיו על מי מנוחות. אבל אני אומר עוד פעם, אני לא אכנס לפרטים עכשיו כי אלה דברים שצריך לעשות אותם בשיחה יותר מצומצמת, אבל יהיה דיון שאם משרדי הממשלה ירצו אותו כדיון חסוי הוא יהיה דיון חסוי שיעסוק בשאלת תוכניות המגירה של הממשלה והסוכנות להעלאת חירום.

אנחנו תמיד חיים באיזושהי תחושה שהסיפור הזה של יהדות המצוקה הסתיים. 99% מהיהודים חיים במדינות שלא אמורה להיות בהם הידרדרות ביטחונית חריפה. מסתבר שיש עוד אלפי יהודים, אם לא יותר, שכן חיים באזורים רגישים. זו קריאת כיוון. תודה למשרד החוץ.

משרד הפנים, רשות ההגירה והאוכלוסין, דגשים שלכם, דברים מיוחדים שאתם נדרשים אליהם? אתם סומכים ידיכם על אותו תהליך, נקרא לו מיון, סינון, אבחון, שנעשה על ידי משרד העלייה והקליטה והרבנות.

נכון, ואנחנו נכנסים לתמונה בשלב של ניסוח ההחלטה.

בסדר גמור.

חשוב לומר שזו החלטה משותפת של שר הפנים ושר העלייה והקליטה.

ברור, בסדר גמור. אבל אני כן מבין מהדברים שלכם שבהקשר הזה של בני המנשה קיים הבדל או קיים פער למול התפקיד שלכם היום למשל בהקשר של העולים מאתיופיה, שהתפקיד של בירור הזכאות לשבות בהקשר של הקהילה הזו הוא ממש בידיכם, נכון? ולכן מדברים על תקנים. זה לא האירוע כאן.

לא, כי באתיופיה מדובר גם על קשרי משפחה וזרע ישראל וכולי, שאלה דברים - - -

ברור, בסדר. המטרה שלי היא לראות שאין עוד צווארי בקבוק בתהליך. בסדר. מכיוון שאין לנו עוד הרבה זמן, אני אשמח לפנות לעמותות ולשמוע דגשים שלכם.

אני רק רוצה רגע לומר ולכוון, כיוון שצבי, אני הקשבתי לך גם בקשב רב וגם בהתרגשות גדולה בשבוע שעבר כשדיברת בשדולה. ההבדל בעיניי בין השדולה לבין הוועדה הוא שבאמת השדולה היא המקום שבו אנחנו כל הזמן מזכירים לעצמנו את הצורך לסיים את העניין ולהביא את העולים, כאן בוועדה המטרה שלנו היא כל חודש להתקדם או לראות באמת שכל המערכות מתקדמות. ולכן חשוב לי לשמוע ממך היבטים פרקטיים שנוגעים לתחילת המסע שם בהודו, מה נדרש, מה אתה רוצה להביא לתשומת ליבנו לגבי ההיערכות של הממשלה ושל הסוכנות ביחד איתכם לגבי התחלת גל העלייה המחודש.

תודה רבה, גלעד קריב, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה. כל כך שמחתי שאתה בכיפה, ויש לך לב גדול להעלות כל העולים מרחבי העולם, ובעיקר בני מנשה, הקהילה החלשה והקטנה. ברוך השם, יש פה התקדמות, אני ראיתי. יש לי הרבה שאלות, אבל משה פינס עובד מאוד קשה, תוך שנתיים-שלוש שנים, והבקשה שלי, קליטה טובה, שר העלייה והקליטה אופיר סופר תמיד אמר "קליטה טובה, קליטה טובה". בדיוק ככה משה פינס גיבש והכין תוכנית הסבת זכויות ליוצאי אתיופיה. בזה אני מעריך מאוד, מה שלא היה קיים יותר מ-30 שנה, תוך שנתיים וחצי, אני מאוד מעריך ומצדיע. אני רוצה להאיר כמה נקודות. יש לי שבע-שמונה נקודות, משה ענה על הרוב כבר.

אנחנו נפגשים ביום חמישי.

לא, אני רוצה רגע להדגיש. יש פה הבחנה בין הוועדה לבין המשרד. אם אלה נקודות שעוד לא נידונו עם המשרד, אני באמת מציע שתהיה קודם פגישה עם המשרד ואז אני גם אפגש איתך ועם נציגי העמותה כדי ללמוד את הדברים, כי פשוט יש לנו עוד עשר דקות.

אוקיי. דיברנו על המשלחת, וזו נקודה מאוד חשובה, הודו ענקית, כמו שמיכל אמרה, שבטיות, בכל מקום יש בעיה בפני עצמה. צפון מזרח הודו זה מאוד, מאוד רגיש. המשלחת תצא כמה שיותר מהר, אבל לעשות בחוכמה. למה אני אמרתי שיהיו כמה שיותר רבנים, דיינים, לראיין אותם בבת אחת? כי המקום מאוד, מאוד רגיש. לראיין את כולם בבת אחת, לא משנה אם זה ייקח חודשיים, לא משנה אם זה ייקח חודש, שבוע, שבועיים, ולא להותיר אף אחד שמה שאנחנו לא מראיינים בתוך ה-6,000. זו נקודה מאוד, מאוד חשובה.

ולשים עין ולשים לב, צריך לעבוד בחוכמה. דווקא אצל ההודים שמה זה המקום לא הכי טוב שיש. נעשה פעם אחת, פעם שנייה, למרות שאנחנו נרצה מאוד להגיע עוד פעם, אולי המצב לא יאפשר לנו. בגלל זה צריך לקחת בחשבון, הכי חשוב לראיין, לשלוח משלחת, שיהיו כמה שיותר רבנים, לעשות מכה אחת. תודה.

תודה רבה. לפני שאני אשמע את שי, אני מבקש את מר יצחק תנגזום, מנהל הפרויקט של עמותת דגל מנשה, בבקשה.

שלום לכולם, בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה להודיע לכולם שהעלייה של בני מנשה מתקיימת ובעזרת השם יהיה טוב. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו. דיברנו על כל הנקודות שאני שמעתי, כולם יודעים, באזור יש לנו מלחמת אזרחים עכשיו וזה ממש, ממש אתגרי לעשות את כל הדברים עכשיו. יש לנו רק דרך אחת להוציא את כל בני המנשה, זו מדינת מיזורם. אבל מהמקום הזה, קוראים לו צ'ורצ'נדפור, אבל אנחנו קוראים לו למקה, רוב בני המנשה גרים שמה. מפה לעיר הבירה של מיזורם זה 350 קילומטר, אבל זה לוקח 14 עד 16 שעות נסיעה. אני הייתי שם פעמיים כבר, ראיתי, זה מאוד, מאוד אתגרי.

עכשיו אנחנו צריכים לבדוק מה הנקודות לאסוף את העולים, זה מאוד, מאוד חשוב, ולהביא את כל האנשים. זה דבר שאנחנו צריכים לציין ואנחנו צריכים לשבת ביחד עם המפה ולראות מה מוביל את העניין הזה, זה מאוד, מאוד חשוב. והדבר הזה, אני שמעתי עכשיו על הרבנות, הרבנות גם, זה מאוד, מאוד חשוב, כי תנאי השטח שם הם מאוד, מאוד אתגריים, כמו שאמרתי לכם. לפי מה שאני אומר, אם התהליך בעזרת השם ילך טוב, פעם הבאה אנחנו צריכים לעשות ביחד עם הרבנים מהקהילה גם, כי הם יכולים לעשות את התרגום יותר טוב והם יותר מוסמכים מכולנו. תודה רבה.

מה רמת שיתוף הפעולה? אנחנו נשאל את זה את הרבנות בפעם הבאה.

עוד דבר, אני מוסיף ברשותך, היושב ראש. האזור שלנו, מניפור, נאגאלנד ומיזורם, צריך אישור מיוחד, זה נקרא PAP, Protected Area Permit. גם זה מאוד, מאוד מאתגר. בגלל זה צריך לחשוב על אופציות, מקום ניטרלי או איזשהו מקום, זה מאוד, מאוד אתגרי.

אתם מודעים לזה? בסדר גמור.

סליחה, אני רוצה להוסיף משהו עוד פעם, מה שצבי אמר. PAP, Protected Area Permit, זה כבר לא בתוקף. עכשיו זה מתחיל עוד פעם, לפני כחודשיים-שלושה, בשנים האחרונות, פחות. אבל זה לא - - -

בוודאי, אלה דברים שיהיו בדיון שלכם עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות, ואני מבין שיתקיים הדיון. בסדר, תודה. שי.

אנחנו בתהליך עבודה כבר מסודר עם משרד העלייה והקליטה, אנחנו נערכים להפעיל את העלייה מהודו. נגיד שבניסיון העבר גם הייתה שאלה בסוף, העלייה מהודו היא מורכבת, היא מסובכת, אנחנו גם נרצה שהתהליך הזה יטופל בידיים, נקרא לזה לאומיות, כמו שהסוכנות עושה את זה מכל מקום בעולם, גם אגב אחרי שיח ארוך שהיה ברשות ההגירה והאוכלוסין בזמנו. אנחנו ערוכים לקחת על עצמנו להוביל את מבצע העלייה מהודו, בוודאי כל הגורמים, ובקליטה לסייע, אחת, להעמיד את מרכזי הקליטה, אבל גם מה שנצטרך מעבר. אנחנו כבר התחלנו לעניין קהילות בנושא, יש פה גם את גבריאל מפדרציית ניו יורק, אני יכול להגיד שהנושא הזה מאוד, מאוד מעניין את הקהילות היהודיות, מאוד רואים בו גם חשיבות בהקשר הזה. אנחנו עם משה מוכנים בכל רגע נתון.

אגב, גם צוות המשלחת שדיבר עליה משה, אנחנו, המשרד, רואים בזה חשיבות עליונה ונהיה ערוכים להפעיל אותה גם בהודו, עם כל המורכבויות שיש, צריך להגיד. ואגב, נעשה את זה בשיתוף גם עמותת דגל מנשה, גם שבי ישראל מן הסתם כשותפים על הקרקע.

בסדר, תודה רבה. תראו, מכובדיי, אנחנו חייבים לסיים את הישיבה הזו, אני מייד אסכם. אני רק אומר, אנחנו נכנסים לשגרת עבודה של ישיבות מעקב חודשיות על הנושא הזה, לקראת כל ישיבה תצא גם רשימת שאלות ודגשים ובקשות. אני כבר אומר, בישיבה הבאה הדגש שלנו באמת יהיה על יציאת משלחת הדיינים ולראות שבאמת התקדמנו בנושא הזה, וגם על ההליכים לאישור החלטת הממשלה, בתקווה שכבר נהיה אחרי הפצת הטיוטה. בפגישה לאחר מכן אנחנו נתעסק בכל ההכנות לקליטה כאן בארץ, ואז נזמין את הגורמים הרלוונטיים בהיבט של הקליטה המוניציפלית, של הדיור, של התרבות ושל הרווחה. הרבנות הראשית תתבקש להגיע לישיבות המעקב האלה ואנחנו גם נשאל את השאלה.

הליך גיור.

כן, בסדר.

אנחנו גם נשמע מהרבנות בדיוק כיצד הדברים פועלים שם, מה עוצמת הקשרים עם המנהיגות הדתית של הקהילות השונות, של הרבנים, של הכהנים, כדי לוודא שזה לא דבר שמגיע רק מלמעלה, אלא יש פה באמת עבודה משותפת עם המנהיגות הקהילתית והדתית של קהילות בני המנשה.

מעבר לדברים הללו, אנחנו נבקש גם את תשומת לב משרד העלייה והקליטה ביחד עם הרבנות בבקשה להרחיב את הרכבי הדיינים, את מספר ההרכבים. ואנחנו רושמים לפנינו את לוחות הזמנים שאתם ציינתם. וכפי שאמרתי, יהיה גם דיון, ככל הנראה חסוי, בשלב מסוים, לגבי תוכניות של העלאת חירום של קהילות שיכולות להימצא בסיכון, אחת מהן היא קהילת בני המנשה.

אם יש עוד הערה נקודתית אחרונה, בבקשה, כי אנחנו מסיימים.

רק רציתי להגיד לך, לא הייתה לי הזדמנות לסיים את מה שאני רציתי להגיד לך. ה-PAP – Protected Area Permit, אפשר לעשות את זה, ואני רוצה להגיד לכם שיש לי גישה בממשלת הודו לעשות את זה.

תודה. מכובדיי, תודה לכל מי שטרחו ובאו, אנחנו בעוד עשר דקות מתחילים את הדיון הבא בנושא העלאת יהודי אתיופיה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.