פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 12:08

המשך העלאתם של בני העדה האתיופית - יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה, בראשות תא"ל במיל' קנפו הראל

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
צגה מלקו – מ"מ היו"ר

משה סולומון

עינב שנלר - רח"ט שירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ

זיו בילאוס - רח"ט קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ

עמית בייז - מנהלת מחלקת מזרח אפריקה, משרד החוץ

חדווה זאדה - אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל יוספוף - מנהלת, אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה

דסי צנגן רוט - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

הבטאמו יוסף - מנהל, פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

תומר ורשה - יו"ר משותף, ועדת ההגירה, לשכת עורכי הדין

שלמה וילק - ראש ישיבה, ועד הרבנים והקסים למען שארית יהודי אתיופיה

רחל פיש בן ישראל - עו"ד, המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

יהודה עציון - פעילה עלייה, הוועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה בישראל

נטלי צסרסקי - יו"ר איגוד מנהלי מח' קליטה ומנהלת מח' קליטה, מרכז השלטון המקומי

נפתלי אקלום - חבר במאבק לעליית יהודי תיגראי

יצחק מולה - מנהל מטה המאבק, המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ורדאי אברהם - יו"ר, העמותה למניעת המשך הגירה נוצרית מאתיופיה לישראל

יצחק הדנה - רב, מנכ"ל, עמותת אורית צ'ין של יהודי אתיופיה

גברה וורקו - יו"ר, כח לעלייה

דג'יטנו אגומאס - פעילה חברתית, חברה, כח לעלייה

גבריאל סוד - פדרציית ניו יורק

סטיבן אקרמן - תומך, Students Supporting Israel

אייצ'לתום מסלה - עו"ד ופעיל חברתי

משה מסטוואל - ממתין באדיס אבבה לעלייה

מקוואנט - ממתין לעלייה בגונדר

קברט צ'קול - ממתין לעלייה בגונדר

טספון אספור - ממתין לעלייה בגונדר

אברהם אוריה - ממתין לעלייה בגונדר

אפרים נגוסה - ממונה תוכנית בין-משרדיות לעולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

סיסאי בקלה - ממתין לעלייה בגונדר

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


המשך העלאתם של בני העדה האתיופית - יישום המלצות דו"ח הוועדה לגיבוש מתווה העלייה מאתיופיה, בראשות תא"ל במיל' קנפו הראל

מכובדיי, צוהריים טובים, אנחנו מתחילים את הישיבה, תודה לכל מי שבאו לדיון היום. בפתח הדיון הקודם הבעתי את צערנו בשם כל חברי וחברות הוועדה על נפילתו של יוסף יהודה חיראק, חייל ההנדסה הקרבית מהיישוב חרשה שבגוש טלמונים על נפילתו אתמול ברצועה, שמו הותר לפרסום. יוסף יהודה התחתן לפני כשבעה חודשים והדבר מוסיף לכאב הגדול. אנחנו משתתפים בצער האלמנה, ההורים, האחיות, כל בני המשפחה וחבריו ליחידה וחבריו מחוץ לצבא.

היום ה-592 לאסון 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה, 592 ימים של לחימה עיקשת של חיילי צה"ל, 592 ימים שבהם 58 אחים ואחיות עדיין נמצאים בידי ארגוני המרצחים, וכתמיד, נשוב על האמירה שזו האחריות של כולנו להביאם בחזרה הביתה, את החיים לשיקום, את המתים לקבורה, ואני מקווה שהימים הקרובים יביאו עמם גם בשורות טובות בהקשר הזה.

תודה לחברת הכנסת צגה מלקו שהצטרפה לדיון, אחת מחברות הבית המובילות בנושא שאנחנו עוסקים בו, גם כנבחרת ציבור שמייצגת את הקהילה וגם כשותפה לעבודה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ודומני שזה אחד מן הנושאים הלא רבים שבהם אין מחלוקת של אופוזיציה וקואליציה בבית הזה, לתחושה שביחד אנחנו צריכים לנוע קדימה.

תראו, מכובדיי, כידוע לכם, אני נכנסתי לתפקידי כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה לקראת סוף המושב הקודם. מאז שנכנסתי לתפקידי הספקנו לקיים מספר דיונים שנוגעים להשתלבות העולים מאתיופיה בחברה הישראלית בזירות שונות, בהקשרים שונים. חלק מהדיונים הובלו על ידי חברת הכנסת מלקו בעצמה, דיונים אחרים אני הובלתי, אבל זה הדיון הראשון שאני מקיים בנושא הזה של העלייה לישראל.

זה לא הדיון הראשון של הוועדה בכנסת הנוכחית, דו"ח ועדת קנפו הוצג כאן בהרחבה בוועדה, עם סיום עבודת הוועדה יתקיים הדיון העקרוני. ואני מבקש רגע לומר איפה אנחנו נמצאים בתוך התהליך, גם מבחינת שיטת העבודה שלנו כוועדה ושלי כיו"ר ועדה, וגם מבחינת המקום שאנחנו נמצאים בו בתוך השיח למול הממשלה.

הדיון היום הוא לא דיון עקרוני, הוא דיון מעשי. הוא לא נועד להציג מחדש את הדפ"אות השונות של ועדת קנפו או לעסוק בכותרות הגדולות של הנושא, כל הדברים הללו כבר קרו בחדר הוועדה, הם נאמרים מעל הדוכן, הם נאמרים באינספור אולפני תקשורת והזעקה והדרישה ידועות.

אנחנו בעוד שבוע בדיוק מציינים את יום ירושלים, ביום שני הבא, בכ"ח באייר. היום הזה נקבע כיום הזיכרון לבני ובנות קהילת ביתא ישראל שנספו בדרכם לארץ. מדובר על אלפי יהודים, על קרוב ל-4,000 יהודים שאיבדו את חייהם במסע הארוך והקשה אל עבר מדינת ישראל. ההנצחה שלהם חשובה, הכרת הסיפור שלהם וההטמעה שלו, בוודאי בקרב הדור השני והשלישי של יוצאי קהילת ביתא ישראל, אבל של הציבור הישראלי כולו, זו משימה ציונית ולאומית חשובה. אבל הדרך הטובה ביותר להנציח את 4,000 הנספים בדרך מאתיופיה לארץ ישראל היא להשלים את המהלך ההיסטורי של העלאת הקהילות היהודיות וקהילות זרע ישראל מאתיופיה.

והדיון מבחינתי עובר מפסים עקרוניים כאן בוועדה לפסים מעשיים. כפי שהודעתי בעניינה של קהילת בני המנשה, הוועדה תקפיד לקיים דיוני מעקב בנושא הזה לפחות בתדירות של אחת לחודש. כשנצטרך תדירות גבוהה יותר, גם תהיה תדירות גבוהה יותר. יש נושאים שבהם אנחנו יושבים כל שבוע בדיוני מעקב. שלום, חבר הכנסת הרב סולומון, תודה שהצטרפת. אנחנו נכנסים מהיום לשגרה של דיוני מעקב קבועים בנושא שאנחנו עוסקים בו, דיוני המעקב הללו יתקיימו בהיבטים פרקטיים.

יש דברים שדורשים החלטת מדיניות של הממשלה, אבל יש כבר דברים שלגביהם אין סימני שאלה ורק צריך לראות שהם מתבצעים. ואנחנו לא נמתין מבחינתנו להחלטות גדולות, גורפות של תהליכים אסטרטגיים בממשלה כדי לראות שאנחנו מתקדמים גם בצעדים יותר מדודים ויותר קטנים. אני אומר בצורה הברורה ביותר, המטרה שלנו היא להתניע מחדש את העלייה ואת ההגעה של יהודי אתיופיה, של זכאי חוק השבות מאתיופיה, ושל זרע ישראל מאתיופיה שנכללים בהחלטות קודמות ושצריכים להיכלל בהחלטות עתידיות. המטרה שלנו היא להתניע מחדש את התהליך.

המציאות שבה אין כרגע עלייה והגעה לישראל מאתיופיה היא לא מקובלת על ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, וזו המציאות היום, עצירה כמעט מוחלטת של ההגעה מאתיופיה. אנחנו לא מכירים עוד קהילה יהודית, עוד מדינה ברחבי העולם שהתופעה הזאת רלוונטית אליה, יש פה איזה דבר מוזר שקורה רק ביחס לאתיופיה, לרבות אנשים שהם זכאי חוק השבות.

אני אומר עוד פעם, אנחנו מבחינתנו נעמוד על התנעת המהלך, וגם אם בהתחלה ייפתח שער צר וייקח זמן עד שהוא יתרחב, אנחנו רוצים לראות את פתיחתו בהקדם האפשרי. אנחנו, חברי הוועדה, מוטרדים מאוד שתוכניות העבודה של משרד העלייה והקליטה, שתוכניות העבודה של יתר הרשויות הממשלתיות לא כוללות תוכניות עבודה מפורטות למהלך הזה, לא כוללות תקציבים ייעודיים למהלך הזה, ודברים שכן סוכמו ברמה התקציבית גם לא מתממשים בקצב הנדרש.

אני לא מטיל דופי באף אחד, כולנו יודעים שהסוגיה היא סוגיה מורכבת, הרבה ממשלות נדרשו אליה, אנחנו לא חושבים שיש פה, לפחות אני לא מייחס כוונת זדון לאף אחד, אבל לפעמים תפקידו של הבית הזה כגוף המפקח על ממשלות ישראל הוא לראות שאנחנו נמצאים במומנטום ולא נכנסים לאיזושהי סיטואציה של קיפאון שקשה להיחלץ ממנה.

ולכן אני אומר כבר מראש, אני לא קובע לאנשים מה הם יאמרו בדיון, אבל אני כן שולט בסדר יומה של הוועדה ואני אומר שהדיונים, מטרתם להיות דיונים פרקטיים, ואני מבקש מכל המשתתפים בדיון להציג נקודות מעשיות שדורשות את תשומת הלב של הוועדה שלנו בדיאלוג שלנו עם משרדי הממשלה.

אני מייד אתן כמובן לחבריי לוועדה לומר גם הם דברי פתיחה, ואז אנחנו נפנה קודם כול למשרדי הממשלה. ואני כבר אומר לחברותיי וחבריי, נציגי משרדי הממשלה, שאני אבקש לקבל התייחסות בראש ובראשונה לשתי סוגיות: האחת, סטטוס הזכאים לשבות, לעלייה מכוח חוק השבות, ומה הצעדים הבירוקרטיים שמתקיימים היום על מנת לפתור את האתגרים בנושא הזה. והשאלה השנייה, איפה אנחנו עומדים עם הגעתם של קצת יותר מ-1,200 אנשים שנכללים בהחלטת הממשלה הקודמת ולא אמורים להמתין להכרעה של הממשלה.

אני אומר, מבחינתי, אלה שתי סוגיות שאנחנו לא נוותר על פתרונן מכיוון שהן מעוגנות כבר מבחינתנו במדיניות ממשלה קיימת ובחקיקה של הבית הזה, של חוק השבות. לא נצליח להתייחס לכל הסוגיות היום, אני כבר מזמין חברים וחברות שנמצאים כאן שרוצים להעביר לנו עוד נקודות ועוד מידע לעשות את זה דרך הנהלת הוועדה בכתב, לעשות את זה בעזרת הצוות שלי. אני בטוח שגם הצוותים של חבריי כאן עוסקים בנושאים. ואני אומר, בין ישיבת ועדה אחת לשנייה אנחנו גם נקיים את השיחות הנדרשות עם כל הגורמים המעורבים בעניין כדי להבטיח דיונים יעילים.

חברת הכנסת צגה מלקו, דברי פתיחה, חבר הכנסת סולומון, ואז אנחנו נתחיל את סבב ההתייחסויות.

תודה, אדוני היושב ראש. זה דיון מאוד, מאוד חשוב. למרות שאתה רק תקופה קצרה כיו"ר, קיימנו בנושא של הקהילה כמה דיונים, אם זה בייצוג הולם בתעסוקה במשרות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים, אתמול היה לנו גם על רשות מקומית. גם בנושא של הילדה, אני מגדירה אותה נחטפה, החטופה היימנוט קסאו, גם עליה קיימנו דיון. היום אני איאלץ לצאת מוקדם כי תתנהל תפילה למענה בכותל המערבי, על הילדה הזאת. באמת כואב לב.

לנושא של העניין של עלייה, תראה, העניין, אי אפשר לפתוח אותו. אני אתמקד בשתי נקודות שאדוני היושב ראש, העלית. אני כחברת כנסת חדשה נחשפתי פה למספר של אלה שעונים על קריטריון, לזה נחשפתי. לפני זה, אני בתור עיתונאית לאורך כל השנים, אני מכירה את הנושא כבת העדה וכפעילה חברתית, גם בתור עיתונאית הכול ידעתי. והייתה לי ביקורת כל הזמן על משרד הפנים בנושא של קבלת קהל, משרד סגור, אבל הפתיעו אותי לטובה. בתור חברת כנסת חדשה בוועדה הם אמרו, תשמעו, לפי החלטת הממשלה 3,000 אחרונים יגיעו, אבל יש עוד שעונים לקריטריון, 1,226. אתם הבאתם את הנתון. נכון, משרד הפנים לא מחליט את מי להביא ואת מי לא, אבל אלה עונים לקריטריון של הממשלה, זאת אומרת, החלטת הממשלה.

לכן, כדי להביא את זה, צריך החלטת ממשלה, זה אחת. שנית, יש אלה שחושבים שזו בעיה של תקציב. זו לא בעיה של תקציב, אדוני היושב ראש. אני דיברתי עם שר הקליטה, דיברתי עם שר האוצר, זו לא בעיה של תקציב, פשוט עניין של החלטה, האם להגדיל את המספר, את המכסה, כבר 3,000 נגמר, אבל יש את אלה שעונים לקריטריון, 1,226, או בנוסף יש את הנושא של חוק השבות לדוגמה. הנה, יושב נציג הסוכנות היהודית הבטאמו, כמה פעמים דיברתי איתך. בנושא של חוק השבות הביאו 100 ומשהו, יש עוד 100 ומשהו שנשארו ממתינים, ממשלת אתיופיה לא מאשרת.

תעודת מעבר.

תעודת מעבר. אני לא מקבלת את זה. תסלחו לי, אני לא מקבלת, זו מריחה. ממשלת אתיופיה, עם כל הכבוד, אתם יודעים, אפשר להגיד עליה מיליון דברים, היא לא תמנע אישור יציאה, בואו נגיד. אם יש קושי, אני באופן אישי יכולה לסייע. זה אחת.

שנית, העניין הזה, תראה, מה עשו? הקימו את הוועדה, הוועדה של קנפו. הוועדה הזאת הביאה נתונים, בסך הכול 19,000. ואז הקטגוריות, חלוקה פה, חלוקה שם, גם יש לי ביקורת על הוועדה, השמעתי אותה, אני אומרת את זה בגלוי עוד פעם. אחד הדברים, לא היו שותפים בני העדה שמכירים את הסביבה, את המקום, איפה כל אחד היה. במקום זה הביאו יוצאי אתיופיה עובדי משרדי ממשלה. אני לא מזלזלת בהם, אבל הידע שלהם מי בכל אזור, למי שייך, האם היהדות שלו, הקשר וזה, לא היו שותפים.

לכן העניין הזה, באמת, אני באתי היום לשמוע, כי אני פועלת. שרים, דיברתי עם שר האוצר, דיברתי עם שר הקליטה, עם עוד שרים דיברתי, וכל אחד, אנשים חושבים בגלל תקציב. חבר'ה, לא בגלל תקציב, זה לא, החלטה צריכה להיות. לכן אני חושבת, אני מקווה שיש נציג משרד הקליטה.

הוא בזום כי הוא במחוזי, אפרים נגוסה, הוא היה חבר בוועדת קנפו.

אוקיי. אני מאוד אשמח שנציג של משרד הקליטה ייתן לנו תשובה.

בסדר גמור. תודה, חברת הכנסת מלקו. חבר הכנסת סולומון.

אני אשתדל להיות קצר כדי שאני אוכל לשמוע את הנתונים. אני רק אגיד, כשאנחנו מדברים על ממתינים, המשמעות היא שאותו ממתין הוא תלוש מהמציאות. כל זמן שהוא נמצא באיזושהי מציאות אחרת ועוד לא עלתה מחשבתו לעלות ארצה, הוא חי את החיים שלו, הוא חי את היום-יום שלו, לא משנה באיזו תצורה, בכפר, בעיר, איפה שזה לא יהיה. ברגע שהוא נכנס להגדרה של ממתין, מכל מיני קונסטלציות שנוצרו במרוצת השנים, העשורים האחרונים, אנחנו מדברים על אנשים שחיים באופן תלוש מהיום-יום, מהחיים היום-יומיים שלהם, באיזושהי ציפייה, והדבר הזה חייב, חייב להיפסק.

יש לנו שלוש תצורות של ממתינים. אני מנכיח בוועדה הזאת כבר שנתיים וחצי את סוגיית זכאי השבות מיהדות תיגראי שנמצאים שם כ-5,700. דיברנו על המספרים האלה שאחת הבעיות של זכאי שבות מאתיופיה היא שבשונה מכל המקומות, כפי שאמר היושב ראש, שצריך ממש לבדוק את העניין הזה. כלומר, אין לך אילו שהם מסמכים או קהילות יהודיות מסודרות שאתה אומר, מי שמעיד על כך יכול לעלות כזכאי שבות, והדבר הזה חייב לקבל תשובה ומענה. היה עניין של חוסר תקנים, התקנים האלה, האוצר הקצה אותם למשרד הפנים, יש עשרה תקנים שהאוצר הקצה למשרד הפנים, הוא רק צריך לממש את זה. ואני לא ראיתי קול קורא שיצא שאומר אלה האנשים שאנחנו רוצים או אלה ההגדרות, לא יצא, ואנחנו מדברים כבר כמה וכמה חודשים.

כדי שאני אבין, אותם תקנים מיועדים לדסק ייעודי שיטפל בזכאי השבות או גם באותה רשימה של 1,226 ממתינים?

לא, 1,226 כבר נבדקו.

שנייה אחת, אני אסביר.

רק לנושא זכאי השבות.

היה בעבר דסק של בדיקת שבות, כפי שאמרתי, הוא שונה משאר העולם, ולכן הייתה מחלקה כזאת במנהל הגירה ואוכלוסין, וזה, אני מניח, הופסק גם בגלל שהיה פחות צורך או גם עניינים כלכליים. נתבקשתי, פעלתי בעניין הזה, השגנו עשרה תקנים והדבר צריך לקרות אתמול. ואני לא מבין למה הדבר הזה לא קורה, וחבל, זה ממש עינוי של אנשים שממתינים. אגב, תשובה שלילית זה גם בסדר, גם תשובה שלילית שנבדקה בפרדיגמה שונה היא גם טובה, אבל לא תשובה שלילית כפי שמקבלים. אתמול רק אני יודע על מישהו שקיבל תשובה שלילית שעד עצם רגע זה הוא בוכה ונפל למשכב בגלל העניין הזה, וחבל שהדברים האלה לא קורים.

יש לנו שלושה סוגי צירים של המתנה, ובזה אני אסיים. ציר המתנה אחד הוא זכאי שבות, אנחנו מניחים שיש לנו משהו כמו 4,000 בסופו של דבר, מתוך ה-5,700 ועוד אנשים שנמצאים בגונדר ובאדיס, יש כ-4,000 זכאי שבות, רק צריך לבדוק ולאשר אותם. זה ציר אחד שבעיניי הוא חוק, הוא לא צריך שום כסף.

לא, יש את אלה שאושרו, גם לא באו.

כן, נכון, אבל אלה עולים, בקצב איטי, אבל עולים. אבל אני מדבר כרגע על בדיקה. זה ציר אחד, אדוני היושב ראש. הציר השני הוא אותם 1,226 אנשים שכבר עברו את הבדיקות, כפי שאמרה חברתי קודם לכן, כל האנשים פה אומרים, עברו את הבדיקות וצריך לראות איפה זה חונה ולצורך כך המתווה אמור לתת לזה מענה, איפה זה חונה? כסף זו לא הבעיה, זו החלטה.

נכון.

והדבר השלישי הוא כ-8,000 פוטנציאל של ממתינים שלא נבדקו, הם נמצאים בתוך המאגר הזה של ממתינים, וגם מהם צריכים לקבל תשובה. בזה אני אסיים עכשיו, כפי שאמרתי, אדם שמוגדר כממתין הוא אדם תלוש מהחיים והמציאות היא מאוד, מאוד קשה ומורכבת. אנחנו כיוצאי אתיופיה מקבלים פניות בכל שעה נתונה, בכל שעה נתונה אנחנו מקבלים פניות מאנשים שממתינים שם, מי שנמצא בסכנה כי עכשיו חטפו אותו, או זה שכרגע באים אליו ואומרים, אתה יהודי ולכן אתה לא תקבל, באתיופיה, לא תקבל א', ב', ג', ד. בואו ניתן תשובות, אני לא אומר שכולם צריכים לעלות, אני אומר שכולם צריכים לקבל תשובות לכאן או לכאן, אבל אחרי שייבדקו ביושר ובעין טובה, מה שנקרא.

תודה, אדוני. ברשותכם, חבריי, אני מבקש, מכיוון שאנחנו לא בדיון ראשון ועקרוני, אלא בדיון ששואף להיות מעשי, אני מבקש לפתוח במשרדי הממשלה. נציג משרד העלייה והקליטה נמצא אצלנו, אבל אני ברשותכם רוצה להתחיל דווקא עם מי שטרחו ובאו לבית הזה ולפנות למשרד הפנים ואני רוצה את התייחסותכן, חברותיי, קודם כול לשני דברים.

א', אני מבקש להבין את ההיקף המספרי של נושא השבות ולהבין כמה בקשות תלויות ועומדות היום במשרד הפנים, ברשות האוכלוסין וההגירה, כמה פניות מגיעות, מה קצב הפניות שמגיעות של זכאי שבות, האם אנחנו מדברים על מאות בשנה, על עשרות בשנה? אני מבקש להבין את ההיקפים. זו סוגיה אחת.

והסוגיה השנייה שאני מבקש להבין, מכיוון שלרשות האוכלוסין וההגירה יש תפקיד מיוחד למול העלייה של אנשים מאתיופיה, של זכאי שבות מאתיופיה לעומת התפקיד שהרשות משחקת למול יתר מדינות העולם, שם הסוכנות מובילה את תהליך הבירור, או נתיב כשמדובר בארצות אחרות, אז באמת התחדד הצורך הזה בדסק ייחודי. אני מבין מהרב סולומון שבקיא ממני בעניין שמבחינת תקנון הדבר הזה הוסדר. אני מבקש לקבל עדכון על ההליכים להקמת הדסק ומה קורה, מה הליכי הטיפול בבקשות לעלייה של זכאי שבות עד שיוקם אותו דסק ייעודי, מה כרגע הטיפול בנושא הזה? אני אשמח להתייחסות שלכן.

צוהריים טובים, שמי מיכל יוספוף, אני מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות ברשות. בואו נגיד ככה, דסק שבות הוא לא תחתיי, אני יותר מטפלת בהחלטות ממשלה, אבל אני אנסה לענות לגבי שבות מאחר ומנהלת האגף לא יכלה להגיע.

מי מנהלת האגף?

רונית אליאן. אני אנסה לייצג אותה בכבוד. בגדול, דסק שבות מטפל באופן שוטף בכל הבקשות שמגיעות לדסק בנושא של שבות, זה היום המסלול למעשה של העלייה מאתיופיה. לצערנו הרב, יש שם מישהי אחת שמטפלת בתחום הזה. נכון שקיבלנו הבטחות, כמו שאמר חבר הכנסת סולומון, לעשרה תקנים נוספים, על ידי משרד האוצר, אבל עד היום לא קיבלנו אישור.

עשרה תקנים פה למשרד הפנים או שישלחו לאתיופיה?

כאן. אנחנו ביקשנו בגדול 23 תקנים, זה כולל גם פה וגם באתיופיה, אבל משרד האוצר נתן לנו אישור לעשרה תקנים. עד היום לא קיבלנו אישור בכתב על הנושא הזה ולא קיבלנו שום דבר על זה, זו רק הייתה איזושהי הבטחה. זה בנושא הזה.

בסדר גמור.

לגבי המספרים, אין לי כרגע מספרים מדויקים לגבי כמה בקשות, אבל זה בערך מה שדיבר חבר הכנסת סולומון על פי הידיעה שלנו לגבי מה הפוטנציאל. הפוטנציאל הזה לא חייב להיות 5,000, כי כל אחד יכול לבוא היום ולהגיש בקשה.

לא, זה ברור לי.

אי אפשר לתחום את זה.

אבל אני לא שאלתי לגבי הפוטנציאל. תודה על הדברים. קודם כול, אני אומר את הדבר הבא, גם בסיכום תצא פנייה למשרד האוצר, אנחנו נברר את הסוגיה הזאת ואני מבקש שמהדיון הבא רפרנטית האוצר הרלוונטית - - -

כן, בדיון - - - הוא אמר לי שהוא ייתן עשר התקנים.

בסדר, אנחנו נבקש שרפרנטית האוצר הרלוונטית, במקרה הזה של רשות ההגירה והאוכלוסין, תהיה כאן, וגם לפני שנתכנס בעוד חודש אנחנו נפנה למשרד האוצר ונדרוש תשובה, הקציתם את התקנים או לא.

תודה רבה.

בהנחה שהנושא הזה מסתדר, מניסיונך, תוך כמה זמן הדסק הזה יוקם? ברגע שאתם מקבלים את האישור לגיוס כח אדם, תוך כמה זמן להערכתך ניתן להקים את הדסק?

אני מאמינה שזה ייקח זמן מאחר והיום יש תהליך סדור של מכרזים.

על מה אנחנו מדברים? חודשים?

כן.

מספר חודשים?

כן.

טוב. השאלה השנייה, אני אומר עוד פעם, בוודאי הפוטנציאל, קשה לאמוד אותו, אבל אני רוצה להבין בפועל כמה בקשות הוגשו בשנת 2024 ועד עכשיו, עד תום השליש הראשון של 2025, כמה בקשות של אנשים.

אין לי את זה כרגע פה זמין. אני ארשום לי הערה, אני אשלח את זה לוועדה.

לא, זה יצא בסיכום.

אין בעיה, אנחנו נעביר לך את הנתונים.

בסדר, אני פה אומר לסיכום, אני מבקש לקבל תוך שבעה ימים פרטים לגבי מספר הבקשות של אנשים לקבלת אשרת עלייה מכוח חוק השבות מאתיופיה ב-2024 ובארבעת החודשים הראשונים של 2025. אני מבקש לדעת כמה בקשות אושרו, כמה בקשות נדחו, וכמה בקשות עודן ממתינות לבירור. זה צריך להיות פרט שמאוד קל לספק. ורשמנו לפנינו שכרגע ישנה עובדת אחת במכלול שמטפל בזה.

עובדת אחת.

אני רק רוצה כדי להבין, אותה עובדת מטפלת בבקשות שמגיעות מאתיופיה, נכון?

בקשות שמוגשות בארץ, לא באתיופיה, קרובי המשפחה מגישים.

לא, זה ברור, אבל היא מטפלת בזכאות לעלייה מאתיופיה.

כן.

זה לא שיש תקן אחד שמטפל - - -

לא.

בסדר, היא מיועדת לטפל בעניין הזה. האם לסוכנות היהודית כן יש נתונים מספריים כמה עולים הגיעו מכח חוק השבות מאתיופיה ב-2024 וב-2025?

אני על זה, לפני זה אני רוצה לתת את ההקשר. הבטאמו יוסף, מנהל פרויקט אתיופיה בסוכנות. אנחנו גורם ביצוע, ברגע שמגיע אישור עלייה, בין אם זה מהחלטת הממשלה או חוק השבות, אנחנו פועלים להביא אותם כמה שיותר מהר לישראל. מתחילת השנה עלו 56 עולים, עולים שאנחנו הבאנו מאתיופיה.

על פי חוק השבות?

רק חוק השבות. יש כרגע 42 שממתינים, שקיבלו אישור, חלקם, אנחנו מאחסנים אותם בבית מלון במימון מלא שלנו, שנקבל את תעודת המעבר להטיס אותם לישראל.

למה לא יכולים להגיע?

בסוף, רוב אלה שמגיעים, מגיעים מהכפרים. בסוף אתה צריך מסמכי יציאה מאתיופיה. יש כרגע איזה פתרון שהוסדר אתמול בערב, אני מאמין שבשבוע-שבועיים הקרובים - - -

אתם עושים את זה בשיתוף עם משרד החוץ?

כן.

למה זה צריך לקחת הרבה זמן? אני לא מבינה את זה, זה לא רק עכשיו, גם בפעם הקודמת. אלה לא מיליון אנשים שמגיעים ביום אחד, פה 50 ומשהו אנשים, מה הסיפור? באמת, אני לא מבינה את זה.

תכף נבקש ממשרד החוץ להתייחס.

ברגע שיש אישור אנחנו מביאים אותם מהר. בשנה הקודמת הגיעו כ-100 עולים זכאי שבות.

ב-2024?

ב-2024. אנחנו יודעים לענות על אלה שקיבלו אישור עלייה. יש לנו שם משרדים גם בגונדר וגם באדיס. זאת אומרת, אם במידה וצריך לעשות משהו הרבה יותר משמעותי, יש לנו שם את כוח האדם ואת התשתית לבצע כל משימה שצריך.

עכשיו אני רק רוצה להבין. הרי המטרה שלנו היא לעשות הבחנה בין מקומות שבהם גם אם יש בעיות בירוקרטיות מסוימות, המסלול פועל. אין טעם לבזבז זמן, גם של הוועדה וגם של כל האנשים הטובים שפה על דברים שבגדול לא קיימת בהם בעיה מערכתית. תמיד אפשר להשתפר, אני רוצה להבין את עמדת הסוכנות או את הניתוח של הסוכנות, האם המספרים הללו בגדול משקפים את הפוטנציאל של המסלול הזה, את היקף הבקשות, או שכן יש לנו פה איזשהו פקק משמעותי, פרוצדורלי, שקשור בתקנים,? כמה להערכת הסוכנות היהודית, אתם לא אחראיים לתת את האישור, אבל הסוכנות היהודית בסופו של דבר מנתחת את המציאות ואתם שם נמצאים, מה להערכתך כרגע היקף זכאי השבות שרוצים לעלות, שהתחילו בפעולה לקראת עלייה?

מספרים מדויקים אין לי, אני יכול להעריך ככמה מאות, כי בסוף הפניות מגיעות אלינו, שאנחנו נסייע בתהליך ההגשה. אנחנו כמובן נותנים להם את המסמכים שדרכם מגישים את בקשת השבות. גם לפני פחות משנה היינו בתיגראי ביחד עם חבר הכנסת משה סולומון, שליח הסוכנות היה שמה, וגם שם אנחנו מעריכים שיש כמה מאות, והפוטנציאל הוא קיים, במידה ויהיה אישור של מישהו שהוא זכאי שבות - - -

אני רוצה אבל לנסות להבין ממך, הבטאמו היקר, מה להערכתך היום מוקד הקושי? אתה אומר שיש בשתי הקהילות להערכתך כמה מאות בכל קהילה שהם לא רק זכאי שבות, אלא מהדיאלוג של הסוכנות איתם עולה שהם רוצים להתניע את הליך העלייה, איפה האתגר או האתגרים?

צריך לבדוק את הבקשות.

זאת אומרת, אתה מאשר, כי תראה, גם יכול להיות שיש בעיה במילוי הטפסים, שיש מאות אנשים שרוצים, אבל כשנקבל את הנתונים ממשרד הפנים, נגלה שהם לא קיבלו מאות בקשות, שהם קיבלו עשרות בקשות. ואם הם קיבלו רק עשרות בקשות, 56 עולים בארבעה חודשים זה יפה. אני שואל האם למיטב ידיעתך יש כרגע מצב שיש בצינור כמה מאות בקשות שממתינות להכרעה כרגע של אותה עובדת מסורה, ואם היום במקום עובדת מסורה אחת היו עשרה עובדים מסורים, היינו רואים מספרים של כמה מאות ולא מספרים של 100, האם זה שורש העניין?

קודם כול, כן, כי בסוף עובדת אחת נדרשת גם לבדוק את התיקים, וגם, אני לא אענה בשם רשות האוכלוסין, ממה שאני מכיר אני אומר, בסוף הבקשות של מי שרוצה להגיש מגיעות אלינו. אני מאמין שאם היה עוד - - -

יצאו מאות - - -

אני אענה על זה.

הבקשות עוברות דרככם?

לא, בסוף הטלפונים מגיעים אליי ואני מפנה אותם לטופס הרלוונטי ולמייל שאליו שולחים את הבקשה.

ולמיטב שיפוטך, יש מאות בקשות ב-2024?

אני מכיר שיש הרבה בקשות שמגיעות.

אני מבקש לקבל נתון מדויק, מספרי, אין סיבה שלא, כמה בקשות הגיעו ב-2024, כמה טופלו ומה תוצאות הטיפול, התקבלו או נדחו?

מחילה שאני יצאתי, בחלק מהדברים עדכנו אותי, מחילה, היה פה איזה ראיון שתואם מראש. אבל מעבר לפניות, יש רשימות מסודרות של זכאי שבות. יש רשימות, שלחו כאן מהקהילה, רבנים מהקהילה הלכו לשם, עשו רשימות. אני לא יודע להגיד ב-100% שאכן הרשימות האלה הן מדויקות, אבל בסוף יש רשימות מסודרות לעניין הזה, ואם כל הבעיה הייתה עד כה עניין של כוח אדם, ואני מבין, אישה אחת שמטפלת בזה זה עומס גדול מאוד, מאוד, אם הבעיה הייתה תקנים, אני לא מצליח להבין למה לא ביצענו את זה כבר, למה קול קורא צריך לצאת עוד כמה חודשים?

אני רק רוצה לומר, חבר הכנסת סולומון, א', ישנה עמדה של רשות האוכלוסין וההגירה שבצד ההצהרות, לא הגיע האישור לעשרת התקנים, זה אתה ואני נבדוק, בסדר?

אוקיי.

בסופו של דבר, הצהרות לחוד, אבל כדי שמערכת בירוקרטית ממשלתית תוציא מכרז, היא צריכה אישור תקנון מאגף התקציבים. א', אנחנו נחזור עם תשובה, ואני בטוח שאם עוד לא התקבל האישור הרשמי, בעזרתך, כמי שהוביל את הנושא, ובעזרתה של חברת הכנסת צגה מלקו, נדאג שיהיה את האישור. הנקודה, ופה אולי מישהי מכן תוכל - - -

אני רוצה לפני שאני יוצאת, תסלחו לי, פה יש שני דברים. אם מי שחוק השבות, וכמו שנציג הסוכנות הבטאמו אמר, הגיעו לתיגראי ויש את הרשימה, יבדקו, זו לא בעיה, יבדקו, זה לא כל מי שמגיש מקבל. אבל יש גם אוכלוסייה, קבוצה שנייה שדיברנו.

שנבדקה.

כבר נבדקה. 1,226, הם לא חוק שבות.

תכף מגיעים אליהם, שנייה.

כן, הבנתי. למה אני שואלת את זה? משרד הפנים, תראה, בנושא של זכאות עלייה, חוק השבות וכל זה, אני לא חושבת שבינתיים בדקו את זה, רק אלה שבדקו אותם, מספרם קטן. מה שהבטאמו אמר, חלק הגיעו, חלק 56, מחכים, זו בירוקרטיה.

ציינתי מי שאושר, אני לא יודע מי בתהליך בדיקה.

כן, מי שאושר. אבל אני מדברת פה, לפני שאני באמת יוצאת, ויש קבוצה, לא חוק שבות, ועל פי קריטריון של החלטת הממשלה.

אלה ה-1,226.

בדיוק, אלה באמת מכל האנשים אני מרגישה שהם נופלים בין הכיסאות.

חברת הכנסת מלקו, תכף אנחנו נגיע לקבוצה הזאת, אבל אני רגע רוצה לעשות הבחנה אחת, אני אקח עוד דקה. הנושא של 1,226 הממתינים זאת סוגיה של מדיניות ממשלתית, בסדר?

נכון, כן.

ופה אנחנו מבקשים לקבל עוד מעט את ההתייחסות, מה המדיניות של ממשלת ישראל, זה דרג מיניסטריאלי. יכול להיות שאנחנו נבקש משר העלייה והקליטה ומשר הפנים, מכיוון שזה לא רק חוק השבות, זה חוק הכניסה לישראל, הממתינים

נכון.

אנחנו נבקש משני השרים הללו, או בכתב או להגיע לכאן, ולומר מה המדיניות. לגבי חוק השבות, אין בכלל שאלה של מדיניות, יש חוק.

נכון.

במקרה אחד החוקים החשובים שמגדירים מהי מדינת ישראל ולשם מה היא נוסדה.

נכון.

בעניין הזה ממש לא מעניינת מדיניות השרים.

נכון.

ממש לא מעניין מה חושב פלוני אלמוני, גם אם הוא שר, על עלייה כזו או אחרת. יש חוק, יש מי שקובע זכאות, הכול בסדר. ולכן אני בכוונה, לא שאני חושב שיש קבוצה אחת יותר חשובה, קבוצה אחרת, כל אדם, כולם חשובים.

לא, גם אני לא התכוונתי.

אבל אני בכוונה רוצה קודם לפתור את הדבר שעל פניו אמור להיות יותר פשוט, כי זה לא עניין של מדיניות, זה עניין בירוקרטי. אז אני רוצה להבין, קודם כול לפצח אותם, אנחנו עוד שנייה נגיע לסיפור הממתינים. ומכיוון שמבחינתי חסר נתון מאוד מרכזי, אני אומר, אני מבקש תוך שבעה ימים להמציא לוועדה את הנתונים המספריים על 2024 ועל ארבעת החודשים של 2025. אני רוצה, בעקבות הערת חבר הכנסת סולומון, לשאול האם כשאותה עובדת מסורה, ובעתיד בתקווה עוד עובדים, בודקים את הזכאות, האם הם מסתייעים ברשימות שקיימות במערכת לגבי הקשר בין המבקשים לבין קהילת ביתא ישראל ולמשפחות?

אני רוצה בבקשה לציין שהרשימות, כבודן במקומו מונח, אנחנו מסתייעים בהן, אבל חייבים לקבל בקשות, אני לא יכולה.

לא, זה ברור.

זהו. הרשימה היא כלי לסייע לנו, אבל - - -

זה מה שאני שואל, האם אתם מסתייעים. תראו, מדינת ישראל לא מודיעה לבן אדם שהיא החליטה שהוא יעלה אם הוא לא מבקש לעלות, לשם עוד לא הגענו.

בדיוק.

אף אחד לא מתקשר לבן אדם ואומר, תארוז ותעלה כשהוא לא רוצה לעלות, ברור שיש בקשה.

יש פעמים גם כאלה, אני חייב להגיד לך.

אני מקווה שלא.

יש גם כאלה מאירופה שאומרים לאנשים, תארזו ותבואו לכאן, ראיתי גם את זה.

כל עוד המשפחה לא מגישה בקשה, אין לנו מה לעשות עם אותה רשימה.

זה ברור לי, אני רק רוצה לוודא.

אני אתקן. אני מסכים שאין לכל הרשימה באמת בקשות, אבל יש כ-1,000 בקשות מהרשימה הזאת שכבר הוגשו.

שהוגשו.

שהוגשו. אני בעצמי נגעתי ב-800 מתוכן.

וכמה מתוכן, למיטב ידיעתך, קיבלו מענה, בין אם בעלייה, בין אם בדחייה מנומקת?

אני יודע שחלקם קיבלו, אני לא יודע להגיד מספר.

זה מה שאנחנו מבקשים לדעת.

אנחנו נעביר את הנתונים.

בסדר גמור. עכשיו אני מבקש רגע לפנות לחברנו ממשרד החוץ ולהבין האם אתגר המסמכים, אתגר תעודות המעבר, הדרכונים, מהווה צוואר בקבוק רציני, או שזה עוד עניין בירוקרטי שאתם יודעים לטפל בו, אולי מעכב בכמה שבועות את המהלך. מה תמונת המצב הבירוקרטית בנושא הזה?

זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. לעצם השאלה שהועלתה אני אציין שהנושא עלה גם בפגישה של שר החוץ שביקר באתיופיה ונפגש עם עמיתו שם. בפגישה עלתה הסוגיה והועלתה בקשה לפתור את הבעיה גם בדרגים שלהם וגם בדרגים שלנו. אנחנו מצאנו פתרון בעבודה יחד עם נציגי הסוכנות, אנחנו יודעים היום לקבל בקשות לעלייה. אם הבקשות מוגשות עם כל המסמכים ובצורה תקינה, אין בעיה, ההגעה היא כמו בכל מקום אחר, עם אשרת עלייה בדרכון. אם קיימת בעיה לקבלת מסמך נסיעה לאותו מבקש עלייה, אנחנו יודעים להנפיק מסמך חלופי, זה מסמך של מדינת ישראל. רק צריך לציין שבמקרה הזה יש עדיין איזשהו טיפול בירוקרטי לא רק של הצד הישראלי, גם של הצד האתיופי, בקבלת אישור של האתיופים על אותו מסמך נסיעה ליציאתו.

כלומר, זה לא די בסיום הטיפול שלנו במתן אשרת עלייה שלנו שעל סמך האשרה הוא יכול להגיע לישראל, אלא עוד פעולה. יוכל להרחיב על זה אחר כך הבטאמו, על הצד האתיופי, שגם הם בודקים ונותנים אישור כדי שיאפשרו לאותו עולה לקבל.

מקורה של הבעיה הוא בהיעדר אישור לאזרחות כפולה, האתיופים לא מאשרים אזרחות כפולה, וברגע שהם יודעים שהוגשה בקשה לעלייה, ברגע שהם כבר יודעים שיש בקשה כזו, הם עוצרים הנפקת מסמך נסיעה. הם אומרים, אנחנו לא ננפיק לו כי הוא כבר לא יהיה אזרח שלנו, ברגע שהוא עולה הוא יצטרך לוותר, הוא לא יהיה גם בשליטתנו, הוא יהיה במדינה אחרת, הם מראש עוצרים את ההנפקה. לכן זה עלה בשיח שהיה שמה באתיופיה. אנחנו נקווה שכן יפתרו את זה, היה ולא יפתרו, אנחנו נידרש לפתור את זה ברמה שלנו על בסיס מסמך נסיעה הנקראת תמהיל.

נכון לרגע זה, למיטב ידיעתך, שתי שאלות מעשיות, א', היום, האם כתוצאה מהשלב הזה בתהליך הבירוקרטי יש פקק?

לא.

לא, זה לא שיש איזו רשימה של עשרות ממתינים.

זה לא שיש לי חוסר ב - - -

לא, יש פקק.

לא, הוא שואל אבל האם - - -

חברים, שנייה.

בוודאי שיש, אנחנו יודעים להגיד שיש ממתינים.

לא, אבל שאלתו של היושב ראש - - -

זה שישנו עיכוב של כמה שבועות כי יש פה עוד לג בירוקרטי שלא קיים במקרים אחרים, זה לא פקק, זה עיכוב מצער, הלוואי ויוכלו לעשות את זה שזו תהיה עלייה תוך יום מרגע שהם קיבלו את האישור, אני רוצה להבין את עוצמת העיכוב. האם בסופו של דבר אנחנו נמצאים פה במשהו שלוקח חודשים, שיש עליו סימן שאלה ובסוף חצי מהממתינים בשלב הזה לא יקבלו את האישור? עד כמה מדובר ב - - -

אני ארחיב פה ואגע בנקודה הזו גם כן. אנחנו ממתינים לתשובה של שר החוץ מאתיופיה בנושא הזה שהוא נשאל. אנחנו כנראה נקבל את התשובה הזו, ברגע שנקבל את התשובה, אני אשמח גם לעדכן פה את יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה.

לרוב התהליך הזה לוקח כמה זמן, מהניסיון שלכם עד עכשיו?

אם החסם יוסר מהנפקת מסמכי נסיעה, החסם של האתיופים מהנפקת מסמך נסיעה למבקשי עלייה, כמובן שזה יהיה יותר מהיר.

לא, זה ברור, אבל עכשיו, במצב הנוכחי.

גם עכשיו אין לנו למעשה מצוקה של מסמך נסיעה שאני יכול להגיד, מרגע שאנחנו מקבלים את האישורים עליהם.

כמה זמן זה לוקח להערכתך?

הבטאמו, תן דוגמה של כמה זמן מרגע שביקשנו.

ברגע שאני מקבל את מסמך הנסיעה, מבחינתי תוך שבוע אני מוציא אותם. אם זה תמהיל ישראלי - - -

לא, אבל השאלה לא הייתה כזו, כמה זמן אתם מוציאים. מהניסיון שלך, כמה זמן לוקח כל התהליך הבירוקרטי הזה למול השלטונות האתיופיים?

בשנה הקודמת זה לקח הרבה זמן, כמה חודשים. אני מאמין עכשיו שנמצא, אני אומר מאתמול בערב, משיחה שהתקיימה ביחד גם עם רשות האוכלוסין ומשרד החוץ, אני מאמין שזה עניין של שבועות עד שתיפתר כל הבעיה לגמרי שתגרום לעיכוב. ובאופן כללי אני אומר, מרגע שמקבלים את האישור שמגיע מרשות אוכלוסין, כולל מסמכי היציאה, עולה יכול להגיע תוך חודש-חודש וחצי לישראל.

הבנתי, בסדר גמור.

אני אוסיף שאנחנו כמובן נשתף פעולה עם כל החלטה שתתקבל, ואם יצטרכו לזרז, נזרז. כמובן שגם אנחנו נשמח לקבל את התקנים, שדיברנו על התקנים, גם תקנים בחו"ל להצבה כדי לזרז כל פעולה.

כן, אבל זה אבל זה תלוי קודם כול בלקבל תשובה אם יש בעיה או אין בעיה.

ודאי.

אבל גם במצב הנוכחי שיש בעיה, זו לא אבן הנגף המרכזית, נכון?

נכון, ואנחנו נשמח - - -

לא זו אבן הנגף. המטרה שלנו היא לזהות איפה אבני הנגף ולסלק אותן.

ואותם 100 זכאי שבות בקירוב שהבנתי?

לא, יש 42, יש לנו את המספר המדויק.

ה-56 שהגיעו מתחילת השנה המתינו חודש וחצי, בלחץ חודשיים. מתוך 42, 20 כבר נמצאים בבית מלון שאנחנו איחסנו אותם, כנראה פתרון של מסמך מקומי.

והעיכוב אצלם הוא גם של חודשים ספורים?

כן. יש כאלה שאנחנו לא מצליחים לאתר אותם כי הדרכים חסומות וזה, לא אכנס לכל תיק ותיק, אבל עקרונית, ברגע שמסמך הנסיעה יגיע, מקצה לקצה ימתינו בלחץ חודשיים עד שלושה, בלחץ.

בסדר גמור.

אנחנו נשמח גם, כבוד היושב ראש, לקבל את תשובת שר החוץ שלהם שבו הוא התבקש באמת לסייע ולהסיר כל מיני חסמים, לאו דווקא רק החסם של מסמכי נסיעה, אולי נזכה לסיוע של הרשויות המקומיות שם וזירוז הפעולה כולה.

בסדר גמור. אנחנו כמובן נבקש עדכון לקראת ישיבת המעקב, איפה עומדים המאמצים הדיפלומטיים, בסדר גמור. אני רוצה רגע לסכם את העניין הזה, אלא אם מישהו מבקש להתייחס ברמה הקונקרטית לנושא של זכאי השבות, יש מישהו שמבקש? אני אומר עוד פעם, כרגע התייחסות ספציפית לנושא זכאי השבות. בבקשה, מר עציון.

שלום. אני באמת אתן התייחסות ממוקדת שהיא אולי לא לדיון כרגע לאור הערתך שאתה לא רוצה דברים כלליים, אבל בכל אופן, העובדות הן עובדות. בגונדר ממתינים רבים מאזור גוג'ם. אזור גוג'ם, ההתנצרות הייתה שם מאוחרת מאוד, אל תוך המאה ה-20. הווי אומר שיש שם רבים מאוד שהם נכדי יהודים וזכאי שבות. אף על פי כן, הדבר לא משתקף בבקשות, מכמה סיבות. א', יש סוג של חולשה ורפיון ואי ידיעה איך מגישים בקשות כאלה, גם של קרוביהם בארץ. ויש גם, וזה לא דובר עד עכשיו, יש גם כאלה שאין להם קרובים בארץ. עדיין הפוטנציאל הוא גדול מאוד, ופשוט הם עצמם לא יודעים את זה או לא תמיד יודעים, או לא תמיד מודעים שזה מנוף שמאפשר בקשות עלייה אפקטיביות. אנחנו יודעים את זה מתחקירים שעשינו בצורה מאוד בהירה, כולל רשימות.

אגב, על פי חוק השבות והפרשנות שלו היום, התנצרות של דור ההורים או דור הסבים כן מפקיעה את זכות השבות מהנכד או לא?

זה הדנג"ץ פלונית.

כן.

זה אומר, אם יש התנצרות של הסב - - -

המרת דת.

אם יש המרת דת של סבא, כלומר, אם יש סבא יהודי והמרת דת של הבן, הנכד יכול להיות זכאי וזה תלוי בשאלה האם הוא ממשיך להחזיק בדת החדשה. זאת אומרת, אם - - -

האם הוא בן דת אחרת.

בדיוק. אם גם הוא ממשיך להחזיק בדת, הוא איבד את הזכאות.

ואם המרת הדת אבל היא של הסב?

הסב, הוא אפילו כבר לא נכד.

בסדר גמור, זה מה שרציתי פשוט להבין.

אבל זה לא לפי הדנג"ץ, זה פשוט בגלל שהסבא לא.

ברור. לכן אני רוצה רגע לדייק, פשוט אני אומר את זה בתגובה לדבריו של מר עציון, שצריך לבוא ולומר, גם כאן יש רגע הבחנה. השאלה באיזה דור בוצעה המרת הדת, ואז יש שאלה האם הנכד נחשב כבן דת אחרת באורח חייו או במבחנים, עוד פעם, לא של הדת האחרת, אלא במבחנים של הפרקטיקה. לכן צריך גם לבוא ולומר שאם המרת הדת הייתה בדור הסבים והסבתות, גם אם זה קרה במאה הקודמת והיה יחסית מאוחר, אנחנו באתגר של השבה ליהדות ולא באתגר של זכאות שבות. אני לא מחווה כרגע עמדה בעניין, אני אומר, זו פרשנות חוק השבות כפי שהיא קיימת היום במדינת ישראל, נכון?

אני לא חותם על זה ב-100%, זה פתוח לבירור. בכל אופן, מה שאני אמרתי זה על אנשים שנולדו לסב יהודי כאשר הוא היה יהודי ואחר כך אורח החיים השתנה.

בסדר גמור. מר עציון, אני אשמח, עוד פעם, כמו בהרבה מאוד דיונים, אני בגדר תלמיד שלומד מרבותיו.

אנחנו נשמח מאוד לחשוף אותך לכל הסוגיה הזאת, בשמחה רבה.

אני אשמח לקבל מידע, אני אשמח לקבל חומר, גם כתוב, גם אפשר להיפגש. אני רק רוצה להדגיש עוד פעם, אני מבין את הפרופורציות המספריות, אבל בסופו של דבר, אם המציאות היום היא שיש בערך כ-1,000 זכאי שבות שאין לגביהם ויכוח והם רוצים להגיע, רגע, אנחנו נגיע לדו"ח קנפו בהמשך הדיונים שלנו, אבל בואו קודם כול נביא 1,000 זכאי שבות שאין עליהם ויכוח ושהם מעוניינים להגיע לכאן. וברגע שגם נתניע אותם, אולי אנחנו נהיה במצב שאנחנו לא סוגרים מרכזי קליטה כי אין עולים מאתיופיה. כי זה כרגע מה שקורה במדינת ישראל כשיש 1,000 איש שהם זכאי חוק השבות וצריכים להגיע. כן, גברתי.

שלום, אני רחל פיש בן ישראל, אני עורכת דין במרכז הסיוע לעולים של המרכז הרפורמי לדת ומדינה.

במקרה אני מכיר.

במקרה. בהמשך לדברים שנאמרו, אני רציתי קודם כול רק לדייק. לגבי עובדת אחת בדסק שבות, זה לא לבקשות עלייה מאתיופיה, אלא בקשות עלייה בכלל, נכון? אלא אם כן אני טועה.

- - -

רק לבקשות מאתיופיה?

כן, רחל, כי גם צריך לבוא ולומר שברוב המדינות בעולם - - -

אין צורך בזה.

המשימה היא לא ברשות האוכלוסין וההגירה, היא או בנתיב או בסוכנות.

לא, יש בקשות עלייה שמוגשות לדסק, אבל אוקיי. בעניין הדברים שנאמרו על בקשות לעלייה של נכדים והמודעות לאיך ובאיזה אופן להגיש בקשות עלייה, בתור מקום שמייצג אנשים שמנסים לעלות לישראל או להגיע במסגרת החלטות ממשלה, אנחנו רואות שהדבר הזה הוא מאוד משמעותי. קודם כול, מבחינת אופן הבחינה של הבקשות של רשות האוכלוסין, אנחנו כאן שמים כל דבר במשבצת הנכונה, אתה זכאי שבות, אתה צריך להיות במסגרת החלטת ממשלה.

בפועל, אנשים לא יודעים איך לבקש, מה לבקש, ולרוב לא יודעים גם איך הם הגיעו ובזכות מה. וכשהם מבקשים להביא את קרובי המשפחה שלהם, הם רוצים להתאחד עם בני המשפחה שלהם, הם לא יודעים מכוח מה לבקש. הכוח, המידע, המסמכים והתשובות, הכול נמצא אצל האנשים שעובדים ברשות האוכלוסין. אני חושבת שכשמגיעה בקשה, לא משנה באיזה אפיק היא מגיעה, רשות האוכלוסין צריכה לתת תשובה מנומקת וברורה ולהסביר לאדם הזה איפה הוא בדיוק עומד ומה הקונטקסט שבו הוא נמצא.

כשאנשים מבקשים ב-2014 בקשה במסגרת החלטת ממשלה ומקבלים עשר שנים אחר כך תשובה שלילית שהם לא נמצאים ברשימות הממתינים, אבל בסוגריים אף אחד לא אמר להם שהם יכלו לבקש בקשה לפי חוק השבות או יכלו להביא ילד בתור נין כשהוא היה קטין ועכשיו כבר נסגר החלון כי הוא בגיר, זה מחדל.

יש כאן בעיה. הרשות היא זו שמחזיקה את כל הסמכות, את כל הכוח, מכל הכיוונים. הם אלה שמקבלים את הבקשות, הם אלה שמחזיקים בנתונים, והם אלה שיכולים לתת לנו תשובה בקונטקסט מאוד מסוים. אני אומרת, לפני שאתם מחלקים את הכול בצורה מאוד מסודרת, אני חושבת שצריכה להיות בחינה של איך בוחנים בקשות. לא צריך לעשות לאנשים ראיונות טלפוניים, אלא לזמן אותם לראיונות פרונטליים, לא צריך לתת לאנשים תשובות חלקיות ולא מנומקות, אלא להסביר להם בדיוק על סמך מה הם הגיעו ומה האפשרויות שעומדות בפניהם, צריך להסביר לאנשים בזמן הגיוני מה הם יכולים לעשות.

צריך גם ללכת אחורה ולזכור שאנשים הגיעו לכאן מכוח חוק השבות ואחר כך הגיעו לכאן מכוח מדיניות של גר גורר, ואחר כך המדיניות הזאת הסתיימה והתחילו החלטות ממשלה. אבל האנשים שנמצאים כאן ורוצים להתאחד עם המשפחות שלהם, הם לא יודעים את כל זה, וכל פעם נותנים להם תשובה אחרת וסוגרים עליהם מכיוון אחר. יש פה פערי מידע מאוד, מאוד משמעותיים שצריך לקחת בחשבון כשאתם מתעסקים עם עלייה או בקשה להגעה מאתיופיה, וצריך לזכור שהמטרה היא לאחד משפחות ולתת אפשרות ליהודים לעלות לכאן. צריך לקחת את זה בחשבון, זה ממש לא שחור ולבן, והרשות צריכה לעשות עבודה יותר טובה במתן תשובות מנומקות וברורות לאנשים ולתת להם את כל המידע שהם צריכים לדעת.

האם אותה עובדת שיושבת בדסק גם אחראית על בקשות שמגיעות במסלולים אחרים, למשל של איחוד משפחות? לגבי אתיופיה.

כל בקשה שמוגשת, לא משנה באיזה מסלול, היא נבדקת על ידי שבות. זה לא משנה, גם אם הוא בא במסגרת החלטת ממשלה, המבקש הגיע במסגרת החלטת ממשלה, או גם אם הוא הגיע במסגרת חוק השבות. ברגע שמוגשת הבקשה, הבקשה נבדקת על פי חוק השבות, על פי קריטריונים של חוק השבות.

אבל אם האדם מבקש מכוח מסלול אחר?

איזה מסלול הוא יכול לבקש אם אין מסלול?

הומניטרי, מסלול של החלטת ממשלה.

לא, אלה מסלולים שונים, אלה בדיקות שונות.

לאן הוא מגיע? הוא שאל לאן הוא מגיע.

החלטת ממשלה אין כרגע, זו לא החלטת ממשלה.

הוא שאל לאן הוא מגיע.

לאן זה מגיע? אם אדם מבקש איחוד משפחות.

שבות, הבנו לאן זה מגיע.

לאן זה מגיע?

למחלקה לאיחוד משפחות. הוא צריך לפנות לאחת מלשכות מנהל האוכלוסין ולהגיש בקשה מסודרת לאיחוד משפחות.

אילו מחלקות יש?

בכל סניף.

בכל סניף?

כן, בכל סניף.

יש את הנושא של איחוד משפחות, שזה המסלול ההומניטרי, אם הייתה החלטת ממשלה, או בעצם אני כופר בזה, יש החלטת ממשלה, יש 1,226 אנשים שהיו אמורים להיות פה מכוח החלטת ממשלה, לא צריך לגביהם שום החלטת ממשלה עקרונית נוספת, פשוט צריך שהממשלה תבצע את ההחלטות שלה עצמה, זו לא החלטה.

ההחלטה שם הוגבלה.

1,226 אנשים מכוח ההחלטה.

ההחלטה הוגבלה ל-3,000.

אדוני היושב ראש, בדיוק. 1,226 זה מוגבל, כי 3,000 כבר עלו, לכן צריך החלטת ממשלה.

צריך החלטת ממשלה כדי להביא את השאר. את ה-1,200 שקבעו, צריך החלטת ממשלה.

צריך להרחיב אותה.

ללא החלטת ממשלה אנחנו לא יכולים לעשות דבר.

לא, זה אני מבין, בסדר. אני רוצה לומר לנציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אני מבין את מה שאת אומרת, אנחנו נתייחס לזה בדיוני המעקב הבאים. יש פה שאלה של קבלת המידע וההכוונה והאם המדינה מבינה שתפקידה גם לסייע לעולה או למגיע לישראל במימוש זכויותיו. אני בכוונה עומד כרגע על ההבחנה בין שני המסלולים, אני לא מוכן להכניס את הנושא של זכאי חוק השבות לתוך איזושהי שאלה גורפת וכללית של מדיניות ושל תפקוד.

הדרישה שלנו היא ברורה, מי שיכול להגיע לישראל כתוצאה מזכאות שלו על פי חוק השבות, בין המדינה לבין המוסדות הלאומיים האדם הזה צריך לקבל את כל הסיוע כדי לעלות לישראל. אני מבין את מה שאת אומרת ברמה הבירוקרטית ונתייחס לזה, אבל אני אשמח לקבל מכם גם הצעות ורעיונות. אני לא מוכן להקל בדרישה שזכאות חוק השבות בהקשר של עולי אתיופיה תהיה באיזשהו גירעון למול היכולת של כל זכאי חוק השבות במקום אחר בעולם לממש את זכותו לעלות למדינת העם היהודי, זה לא יהיה, וזה כרגע מה שקורה כנראה.

אני מסכימה עם מה שאתה אומר, מה שאני ניסיתי רק להסביר זה שכדי שאנשים יוכלו לבקש, הם צריכים לדעת איך הדברים עובדים ולדעת מה האפשרויות שלהם.

בסדר גמור, זה נכון, אבל אני גם רוצה לומר עוד פעם פה, פה גם יש הבחנה אולי בין התפקיד של ממשלת ישראל לבין התפקיד של המוסדות הלאומיים. אני לא בטוח שזה התפקיד של משרד הפנים בצורה פרואקטיבית לגשת למדינות זרות וליידע מי זכאי שבות ומי לא, בשביל זה קיים שיתוף הפעולה עם המוסדות הלאומיים. זה מצב שונה כשאדם שנמצא פה בישראל פונה ביחס לקרוב שלו או מנסה לקבל מידע. אבל בסדר, אני אומר עוד פעם, אני בכוונה, אחרי לא מעט דיונים בכנסת שהם כולם ברמה העקרונית, אני מעוניין להתקדם צעד אחרי צעד ולפתור בעיות, ולכן אני אומר עוד פעם, הנושא הזה ידון בפעמים הקודמות.

אני מדברת על רמה פרקטית לחלוטין. אני מדברת על זה שאם בן אדם מבקש להביא קרוב משפחה שלו ולרשות האוכלוסין ידוע איך אותו בן אדם מגיע לכאן ומה האפשרויות שלו, שתתן לו תשובה מלאה, שלא תתן לו תשובה, אתה ביקשת בהחלטת הממשלה ולא במסגרת חוק השבות.

בסדר גמור, ברור, אני מבין ואנחנו נטפל בזה בפעמים הבאות. חבר הכנסת סולומון יחליף אותי לפרק זמן מסוים.

הוא לא יכול, רק אני.

הוא לא חבר ועדה?

לא.

טוב, חבר לשם כבוד. חברת הכנסת מלקו, תודה. אני רק אומר ששאלה שאני מבקש לברר לגבי נושא הרשימות זאת סיטואציה שבה אדם פונה והוא לא מופיע ברשימות, האם יש תהליך מסודר? הוא ישר מקבל?

על אילו רשימות אתה מדבר?

הרשימות.

אנחנו בודקים את זה, הרשימות הן רק כלי עזר.

יש בדיקה פרטנית גם אם השם לא מופיע ברשימות.

יש בדיקה פרטנית. כן, גם אם השם לא מופיע.

בסדר. אני מתנצל שאני יוצא לפרק זמן, אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו תכף נעבור לנושא הממתינים, אם יש התייחסויות לנושא השבות, בבקשה, ואז אנחנו נעבור לנושא הממתינים.

אדוני היושב ראש, לפני שאתה יוצא, אפשר הערה קטנה על החלטת ממשלה 713 ס' 6.

אני חוזר, אני לא הולך, יש יושבת ראש אחרת עכשיו.

(היו"ר צגה מלקו, 13:05)

אני מחליפה את היושב ראש כי מי שיכול להחליף אותו בזמן שהוא לא נמצא זה רק מי שחבר בוועדה. אני חברה בוועדת עלייה וקליטה, בגלל זה אני מחליפה אותו. בואו נמשיך בנושא שהתחלנו פה. לפי מה שאני הבנתי, משרד הפנים, עו"ד רחל, מה שהיא העלתה, בעבר דיברנו על זה במיוחד, קבלת קהל, טלפונים, תשובות בזמן, כמה פעמים דיברנו בוועדה. אני מקווה שיש שיפור, או שאתם יכולים גם על זה קצת לתת לנו תמונה.

קודם כול, יש את כל הערוצים שהם יכולים לפנות ללשכות שלנו במנהל האוכלוסין כדי להגיש את הבקשות. יש לנו לשכות ברחבי הארץ מאילת ועד קריית שמונה שהן פתוחות בפניהם כדי להגיש את הבקשות.

לגבי מענה טלפוני, יש לנו מרכז מידע שהם יכולים לפנות לשמה, ובמרכז המידע, במידה והמרכז לא יכול לתת את המענה, הוא פונה לגורם המקצועי, מקבל את התשובה ומעבירים את זה הלאה.

אוקיי. יהודה עציון, בבקשה.

לא, יהודה עציון דיבר.

דיבר? סליחה.

אתה לא רוצה?

לא, אני הערתי קודם הערה, אם עכשיו אני מקבל רשות דיבור, אני רוצה.

זכות הדיבור שלך.

אנחנו באמת רוצים להתמקד בדבר שהיושב ראש העלה, ולכאורה גם לפי דבריו וגם לפי דברי אחרים, אין איתו שום בעיה. אני מתכוון שוב לאותם 1,226 שעמדו בקריטריונים של החלטת הממשלה הקודמת, אבל צוין מלכתחילה בהחלטת הממשלה ההיא שתידרש החלטה משלימה במידה שיימצאו יותר מ-3,000, ואכן נמצאו אותם 1,226. ההתמקדות בדבר הזה היא מבחינת הדבר המובן מאליו, אבל דא עקא שזה לא חדש, זה כבר חודשים ארוכים, כולל התייחסויות פה בוועדה עם היושב ראש הקודם, חבר הכנסת פורר, והוועדה וראש הוועדה אומרים דברים ברורים וחד משמעיים ופשוט זה לא קורה.

זאת אומרת, שר הקליטה מתעלם, שר הפנים מתעלם, הנציגים שלהם פה, אינני יודע באיזו מידה הם דוברים בשמם או לא, אבל בסופו של דבר זה מסתכם באפס. לכן, אם לוועדה יש כלים כדי לזמן את השרים, כדי לדרוש מהם תשובות באופן אישי ולא באמצעות כל מיני פילטרים, זה דבר שצריך להיעשות. אני מוסיף לכך את ההמלצות או חצי המלצות של ועדת קנפו שלא הסתכמו באופן ברור, אלא דיברו על דרכי פעולה אפשריות, אבל גם בדרכי הפעולה האפשריות, בכולן, הדבר המובן מאליו, שאותם 1,200 שכבר נבדקו בדיקה משרדית, צריך לפעול לגביהם. אגב, חלקם הקטן אומנם נבדק גם באתיופיה, זאת אומרת, עברו ראיונות ועברו - - -

אדוני, מה שאתה אומר, מקודם היושב ראש אמר, אנחנו נפנה לשני השרים שנוגעים בדבר, זה שר הפנים ושר העלייה והקליטה, אני חושבת שבסיכום גם נסכם את זה, שנזמין אותם לוועדה.

כן, יפה.

מה שאתה אמרת, הנושא של ועדת הפעולה גם, מי שהקים אותה זה שר הקליטה.

זו ועדה משותפת, זה גם וגם.

טוב, זה בכל אופן מה שנדרש.

ועדת קנפו.

נכון.

שני השרים.

שני שרים? אוקיי, אני מתקנת את עצמי, שני שרים, גם נשאל אותם על זה. הוועדה לא סיכמה שום דבר, אני מרגישה שנשאר פתוח.

הוועדה נתנה ארבע דפ"אות, כמו שאמר יהודה ציון, ארבע אפשרויות, והשרים צריכים לקבל החלטה, על אילו צירים הולכים.

נכון, בדיוק.

יפה, אבל מה שאמרתי, שאותם 1,226, הם כלולים בצורה חיובית בכל הדפ"אות.

בכל הדפ"אות, נכון.

ולכן אין שום בעיה מלבד זה שהשרים צריכים לקבל על עצמם להביא את זה להחלטת ממשלה משלימה ולבצע את זה. הם לא עושים את זה, רבותיי, וגברתי היושבת ראש, לא במקרה הם לא עושים את זה. הם לא עושים את זה כי הם מתנגדים בעצם. שר הקליטה בייחוד, אני חייב לומר, זה לא נעים, הוא שלילי בעניין הזה, הוא לא מקבל, הוא רוצה איזה סוג של רוויזיה, סוג של לדון בזה עם חברי כנסת, להגיע לקונצנזוס רחב, כל מיני אמירות שאני לא יודע איפה הן מתחילות ואיפה הן נגמרות מלבד זה שלא מבצעים את זה. זה צריך להיות מאוד חריף, מאוד חריף.

כמו שאמרת, נזמין את שני השרים, אני מקווה שנקבל תשובה בעתיד.

טוב, זה עניין אחד. הדבר השני, כבר הערתי לגביו קודם, אני לא ארחיב עכשיו, בעניין זכאי חוק השבות. לדעתנו ולפי המעקב שלנו, יש רבים מאוד מעבר לכל מה שפה ידוע בארץ, והדבר לא מקבל שום ביטוי, ובוודאי לא פעולה. מה שדרשה כאן הגברת רחל זה שהמדינה תטען לגביהם, זאת אומרת, תהיה גמישה מספיק כדי לומר למישהו שפונה, אתה יכול לפנות אולי בערוץ שבות. זה מחייב שינוי בדנ"א של כל הטיפול. עכשיו אני רוצה נקודה אחרונה.

כן. יש מספרים?

יש לנו הרבה דוברים.

יהודה, רק שאלה. אתה אומר שישנם מספרים רבים יותר גם באזור גונדר ובאדיס.

חד משמעית, אנחנו עשינו - - -

יש מספרים לזכאי השבות?

אני אומר, עשינו עבודה, נקרא לה סטטיסטית מדגמית, אבל מדגם רחב שנותן תשובה חיובית, שחלקו הוא מוצק, זאת אומרת - - -

מי עשה את העבודה הסטטיסטית?

זה מבוסס על ראיונות שהרב ולדמן ואני עשינו באמצעות קרובי משפחה בארץ ויש לנו סיכומים של הדברים האלה, אנחנו יכולים ורוצים לשתף בהם.

אתה מתכוון לאלה ש - - -

אני מדבר על אלה שממתינים, בייחוד בגונדר והם זכאי שבות ואיש לא יודע על זה, לא הוגשו בקשות, איש לא יודע על זה.

זכאי שבות וממתינים. 100? 200? 1,000? 2,000?

סליחה, אנחנו אנשים רציניים ואני לא רוצה לזרוק מספריים.

תודה, אדוני.

שנייה, יהודה, אני באמת שואל, אני לא שואל את זה כדי סתם לזרוק מספרים, אני אומר, בסוף זה נכנס לתוך איזה מכלול של שיקולים. אתה אומר שיש כבר בדיקה שנעשתה ובסופה יש איזושהי שורה תחתונה?

כן. שורה תחתונה שהיא לא סופית, כי אמרתי שהבדיקה הייתה מדגמית.

בסופו של דבר, מי שצריך לאשר את הבדיקה הסופית זה משרד הפנים.

ברור.

כן.

אנחנו ניקח לתשומת ליבנו. בואו נתקדם, יש עוד דוברים. אדוני, סיכמת?

כן, יש לי נקודה אחת שקשורה לנושא גיור העולים, אם מותר לי, הערה קצרה, כי זה קשור לקליטה, למעשה, זה מעכב קבלת - - -

דיברנו בדיון הקודם, בבוקר היה לנו על מרכז קליטה.

קיבלתי מידע שבדיון הקודם זה עלה. אני צריך להגיד את זה מידע אישי, אני מטפל באנשים שמתגיירים, ש-300 תעודות גיור תקועות עכשיו ללא חתימה ומוכרחים לפתור את זה, מוכרחים לפתור את זה.

יש לנו דיון בשבוע הבא.

אוקיי, בסדר.

בדיון הקודם העלינו את זה בדרך אגב.

בסדר, חשוב לי שזה יעלה ושזה יאמר.

בשבוע הבא יהיה דיון בוועדה ואתה מוזמן לבוא, להשמיע את זה. תודה.

בסדר, תודה.

אייצ'לתום מסלה.

חבר מועצת העיר באשדוד.

עורך דין.

צוהריים טובים. עו"ד אייצ'לתום מסלה. אני מביא אותי היום כי אני כעורך דין אומנם לא גובה על זה כסף, אבל פונים אליי הרבה עולים, משפחות של ממתינים שרוצים לעלות ומספרים את הכאב, את הקושי שיש להם. וגם עכשיו דיברו נציגי משרד הפנים, חוסר המענה שיש להם שם, שאפילו מגישים מכתבים או מיילים, לא מקבלים תשובות ומענה. בהחלטת הממשלה 713, הדברים ששם הוחלטו, להקים מרכז מוקד שיתן מענה, אבל לצערי זה לא קרה, הייתי בכמה ועדות גם לפני. ולכן הכי חשוב, לפחות לתת למישהו להרגיש שמטפלים בו, גם אם הם לא עולים מחר, אבל לתת למשפחות פה מענה, מידע, אינפורמציה, איפה הסטטוס של הבקשות שלהם.

סליחה, אני שואלת את נציגי משרד הפנים, אלה שהגישו בקשה, למשל יש את אלה שמחכים עכשיו להחלטה, כ-1,200, אבל אחרים שהגישו בקשה, לא ענו לקריטריון, קיבלו תשובה?

כן. הוצאנו מכתבים לכל אלה שלא עמדו בקריטריונים של החלטות הממשלה, לכולם.

קודם כול, אני שמח שאתם נותנים מענים, אבל גם חייב שיהיה מוקד. כי לתת להם מענה שהם לא מופיעים ברשימת הממתינים שנעשתה ב-1999, ב-2010, ואחריה הגיעו עוד ממתינים שנמצאים שמה ולא מופיעים ברשימה של הרב ולדמן שנעשתה בשנים שאמרתי, זה לא רלוונטי. יש רשימות חדשות שהתווספו, צריך לטפל בזה.

המשפחות האלה פה בארץ, מה שגורם חוסר המענה זה להוצאות כספיות מיותרות, שפונים לעורכי דין פרטיים, להפעיל לחץ על המשרדים, על הממשלה, וזה חבל. אנחנו יודעים, אני חי בתוך עמי, כמה נדרש לשלם לעורכי דין בשביל כל מיני בקשות שלא לצורך. כי בסופו של דבר, הבקשות או העתירה שמגישים, לא מביאות אותם, מה שמביא אותם זה באמת, כבודכם, אתם צריכים קצת ללחוץ על הממשלה. זה חוסר של תקציב, הכול נבדק, יש החלטות של ועדת קנפו שנתנו שם ארבע מסקנות.

אין חוסר תקציב. בעניין עלייה זה לא עניין של תקציב, זה עניין של מדיניות. אבל זה לא תקציב, אני הסברתי מקודם, גם היושב ראש הסביר, זה לא תקציב.

אין בעיה, המדיניות. אני אומר, המדיניות צריכה להשתנות. אם שר קליטה אומר, אני לא רוצה לשמוע, כמו שחברי אמר, זה אומר - - -

כל עוד שלא שמענו מפיו, אנחנו ניתן לו את הכבוד. תסכם את זה ונמשיך הלאה, יש עוד דוברים.

בעזרת השם, אני מקווה מאוד שכולם יעלו בקרוב, שאחותנו היימנוט גם, שאנחנו הולכים עכשיו להתפלל עבורה, שהיא תחזור לחיק משפחתה, זה הדבר הכי חשוב.

כן, אמן.

וחטופינו יחזרו והחיילים יחזרו בשלום.

תודה. וורקו גברה, בבקשה.

שלום, אני וורקו גברה, יושב ראש כוח לעלייה. תודה ליושבת הראש, היושב ראש הקודם היה כאן. אני חושב שמסביב לדיון, אם בעיה של תקציב, לא בעיה של תקציב, בהחלטת הממשלה 713, בס' 6, שם מופיע, אם ישנם אנשים שעונים לקריטריון, הממשלה תחליט החלטה ייעודית למציאת מקור תקציבי, ככה כתוב. ולכן, עכשיו זו לא בעיה של החלטה, זו בעיה של תקציב, רק הממשלה - - -

לא, זו לא בעיה של תקציב.

זה מה שכתוב.

רגע. לא, זו לא בעיה של תקציב.

עלתה פה קודם אפשרות שצריך החלטת ממשלה חדשה, מה שגברה אומר, לא צריך החלטת ממשלה חדשה, צריך פשוט להמשיך את ההחלטה.

בדיוק, להרחיב אותה.

ולהכניס לתוכה את הכסף, זה הכול.

בדיוק.

בדיוק.

זה מה שצריך לעשות.

לא, אני באה ואומרת, לא אמרו, בגלל שאין לנו תקציב, לא נרחיב אותו, זה לא נאמר. מה שנאמר, את הכול, גם ה-1,226, הכניסו אותם עם הנושא של ההחלטה הכללית של הוועדה, זה מה ש - - - אבל לא נאמר על - - - למה אני אומרת את זה? אני דיברתי עם שר הקליטה, אני דיברתי עם - - -

כתוב בהחלטה, אני חושב, צריך להסתכל בהחלטה, גם דיברתי עם שרת העלייה והקליטה לשעבר פנינה תמנו שטה, כולנו מסכימים שזו בעיה של תקציב. אם היה תקציב, כן 1,226 שמשרד הפנים ציין, הם כבר היו פה, הם היו פה. ולכן צריך לגלגל את זה - - -

גבי, אני אעזור לך. אתה צודק ברישא של דבריך שהחלטת הממשלה לא צריכה להיות עוד החלטה, אלא פשוט לאשרר אותה.

בדיוק.

אבל אתה טועה בעובדה שאם היה כסף, הכול היה נפתר, זה לא העניין. צריך החלטה שרוצים להמשיך את ההחלטה, וזו מדיניות שדיבר עליה היושב ראש קודם.

זה מה שהיה גם לפני החלטת הממשלה, זה מה שדיברנו, ומה שהם אמרו אז - - -

זו מדיניות, זה לא כסף, מדיניות.

לא, זו לא מדיניות, פשוט הממשלה צריכה למצוא מקור תקציבי לעניין הזה.

אתה חייב להקשיב. מאחר וחברתי צגה ואנוכי פועלים בדבר הזה, אתה צודק שאם הייתה החלטה שבגינה יש כסף, כנראה שהיו עולים, אבל אומרים לך שצריך לקבל החלטה, מדיניות, החלטה, האם ממשיכים את החלטה 713 או לא.

בעניין המדיניות אנחנו כבר רואים את משרד העלייה.

אנחנו רואים את משרד העלייה והקליטה, אנחנו רואים את הזלזול, לא רוצים בכלל לראות את הדבר הזה, אפילו לא שלחו נציג, ולכן - - -

הנציג בזום.

בזום.

בסדר, אבל אני אומר, כמה פעמים שיצא לי לשבת ולדבר עם שר - - -

גבי, בוא תקצר, כי יש לנו נציג של משרד הקליטה בזום, נשמע ממנו גם.

שתי נקודות. מה שהצלחתי להבין משר הקליטה אופיר סופר, הוא פשוט לא סופר אותנו, לא מעניין אותו, ולכן הוא גורר רגליים כדי לא לעשות שום דבר. אני חושב, כולם יסכימו שהוא לא רוצה להעלות את הנושא הזה. הצעת מחליטים הוא היה צריך להביא לממשלה, הוא לא רוצה להביא הצעת מחליטים, ולכן מה שהוא עושה, רק לטרפד ואין לו עניין להתעסק בבעיה.

אוקיי, תודה רבה. בואו נעבור, אפרים נגוסה, נציג משרד הקליטה.

בואו נעבור להבא, מגונדר, סיסאי בקלה.

תודה שהזמנתם אותי לדיון הזה. אני מבקש מכולכם לשמוע טוב-טוב את מה שאני אומר לכם. שמעתי את מה שהרב יהודה עציון אמר לפני כן, הרב ולדמן ועוד רבנים חשובים שנמצאים כבר בארץ הם אלה שעוזרים ונאבקים כדי שנעלה לארץ. אני רוצה לשאול את הוועדה - - -

סיסאי, כמה זמן אתה ממתין שם?

אני ממתין, יותר מ-15 שנים מאז שעזבתי את הכפר.

האם קיבלת תשובה מפה?

כן, אני ברשימה.

ברשימה?

כן.

מתי קיבלת תשובה שאתה ברשימה?

לפני שמונה שנים.

לפני שמונה שנים אמרו שאתה תעלה?

כן, אמרו שאעלה סוף-סוף, לא הצלחתי. יש עוד אנשים כמוני, קיבלו החלטות, קיבלו אישור עלייה ולא עלו.

כל הכבוד על העברית שלך.

יש לי שאלה לוועדה, אני יכול?

כן.

מי קובע לאנשים שעולים ארצה האם מגיע להם לעלות או לא מגיע? כלומר, הם לא בודקים את מה שצריך. הם אומרים, הם אלה שנמצאים ברשימה, מגיע לכם לעלות, לא נמצאים ברשימה, לא יעלו. אבל אני אומר לכם, כולם מאמינים בקיבוץ הגלויות, ואנשים שנמצאים במחנות גונדר ואדיס הם אלה שחזרו בתשובה, עזבו את הכפרים שלהם, אתם מאמינים בקיבוץ הגלויות או לא?

סיסאי, קודם כול, כל הכבוד על העברית שלך, יש לך עברית יפה, כשתגיע לישראל אתה לא צריך אולפן, חסכת לך משהו טוב. בהצלחה, שנתראה בירושלים בשנה הבאה, כמו שאומרים.

הוא שאל שאלה, מי מקבל את ההחלטות על עלייתם.

כן, אני רוצה שתגידו לי אם הם מאמינים בקיבוץ הגלויות, לא להעלות את אלה שרק - - -

יש מי שמקבל החלטות, זה משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה, בגדול, בגדול, ממשלת ישראל. תודה רבה, נתראה בירושלים, בהצלחה. בואו נעבור לנציג של משרד הקליטה, תנסו להעלות אותו, אפרים נגוסה.

יצא מהזום.

אוקיי, נציג משרד החוץ.

רגע, יש עוד ממתינים בגונדר בזום נראה לי, אם אפשר.

רגע, יש אנשים שפה שצריכים לשמוע אותם. נציג משרד החוץ.

לא, הוא קונסולרי, אבל גל, לגבי מצב הממתינים. גל, את רוצה להוסיף על מצב הממתינים במחנות?

גל, אני רוצה לשאול אותך קודם כול לעניין של חוק השבות. מקודם נציג הסוכנות הבטאמו אמר שהם מחכים, כמה? 56? כמה ממתינים שם?

42. לא ממתינים, אושרו כבר, מחכים לעלייה.

כן, אושרו 42, למה מחכים? יש לנו יחסים דיפלומטיים, יש לנו שגרירות, אתיופיה היא לא מדינה עוינת, למה צריך להתעכב?

את שואלת את משרד החוץ? לגבי איזה עיכוב? עיכוב במה?

כן. חוק השבות, להעלות אותם, להביא אותם.

הוא ענה על זה קודם.

עניתי על זה קודם.

הוא ענה על זה קודם, כן.

לא הייתי, אני מתנצלת.

לא, אבל לגבי מצב הממתינים שם במחנות הם לא ענו.

לא, אלה שני דברים שונים, דיברתי על שבות.

אלה שני דברים שונים, היא מדברת על שבות.

בגלל זה אני אומרת, לא על שבות, על המצב במחנות.

זה לא אליך לדעתי.

זה לא נושא שלהם, זה לא משרד חוץ.

זה לא משרד חוץ.

אתה תעלה כשיהיה אפשר.

זה לא משרד חוץ, נכון, אני מתנצלת, פשוט יצאתי לכמה דקות, לכן שאלתי.

כשתהיה שאלה, אנחנו נשמח לענות.

אוקיי. ומה שאני רוצה להתייחס פה, אם יש לנו מישהו בזום, נציג משרד הקליטה. שלום, אפרים נגוסה.

שלום וברכה לך, חברת הכנסת צגה, ולכל חברי הוועדה שם ולכל החברים.

תודה שאתה איתנו, אני מאמינה ששמעת את רוח הדיון פה. מה יש לך להגיד כנציג משרד הקליטה? בינתיים שני משרדים צריכים לאשר בעניין עלייה, במיוחד עלייה שממתינים, זאת אומרת, החלטת ממשלה, במשרד הקליטה השר סופר הוא זה שהקים את ועדת קנפו. איפה אנחנו עומדים?

ועדת קנפו היא ועדה שהוקמה בשיתוף של משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה כמובן, הוועדה הגישה את המלצותיה והוצגו כל המסקנות לשני השרים. ולאחר שהוצגו כל הדברים, גם הייתה שיחה פנימית משרדית לנושא הזה, איך לקדם. ומבחינת השר, בניגוד למה שנאמר בוועדה, יש לו רצון מאוד, חשוב לו מאוד לקדם את העלייה הזאת, זה מובן מאליו וזה בכלל לא נתון לערעור.

אבל מה שהוא רוצה לשנע, לעשות החלטה גורפת על כל הממתינים ולא רק טיפין-טיפין, שזו אחת הסיבות גם שזה נמשך שנים והסוגיה הזאת של העלייה נמשכת שנים על גבי שנים, מההיבט הזה, כי לא מסיימים אותה אחת ולתמיד. השר כרגע מנסה לרתום את כל חברי הכנסת פוליטית על מנת להביא איזושהי המלצה כוללת, לבדוק את כל הממתינים, גם בגונדר וגם באדיס, ובתקווה גם לסגור את המתחמים שבהם ממתינים ולעשות באמת סוף לסוגיה הכואבת הזו.

תוך כמה זמן יתבצע?

זה נמצא לפתחו של השר, צריך לבדוק את זה. אני לא יכול להגיד זמנים, אבל אני יודע שזה נמצא בראש מעייניו, זה מה שאני יכול לומר.

זו דרך מאוד יפה לרצות לעשות טוב לאלפי אנשים ולא להביא אפילו אחד.

שוב, כמו שאמרתי, מנסים לעשות איזושהי החלטה כוללת ולא רק טיפין-טיפין ולהשאיר כמה זנבות ואז עוד פעם להמשיך את הסאגה הזאת עשרות שנים. אני חושב שזו הדרך הנכונה באמת, לעשות איזושהי החלטה גורפת עם ההסכמה של מרבית חברי הכנסת, ובאמת לעשות לזה איזושהי החלטה טובה מאוד.

לא מדובר בהחלטה, הוא רוצה להעביר חוק בכנסת, 80 חברי כנסת יתמכו בזה.


הוא אפילו לא התחיל. כבר שנתיים הוא מורח את זה, זה לא הולך ככה.

לא, שנתיים זה - - - אני אומר, בסופו של דבר הוא רוצה לסיים את זה ואחרי זה לעבור לחוק השבות, ובזה אנחנו - - -

הוא רוצה למסמס, עזוב.

בין לבין היו דברים כמו מלחמה, כמו דברים שלא עלינו וכל הדברים שקורים במדינה הזו. ולכן אני מקווה שהדברים יתקדמו ואלה דברים שכן צריך לדבר עליהם.

מה שאני שומעת עכשיו, אין שום טווח זמן?

לא, אין טווח זמן, אני לא יכול להגיד לך טווח זמן.

ועדת קנפו, מאז שסיימה את עבודתה, כמעט שנה? כן, כמעט שנה. זאת אומרת, במשך השנה לא הייתה שום מסקנה ועכשיו גם אין טווח זמן.

לא, אני אומר שהיו שיחות פנימיות משרדיות גם עם המנכ"ל. לקבל החלטה כזאת, כמו שאמרתי, השר צריך לרתום את כל חברי הכנסת, ורק ככה אפשר באמת לגמור את הסאגה הזאת, ולכן זה לוקח זמן, זה לא משהו שאפשר - - - לעשות.

מה זאת אומרת לרתום? לא הבנתי, אפרים. מה זאת אומרת לרתום את חברי הכנסת?

זו לא רק את לא מבינה, זה גם השר בעצמו לא מבין, הוא משתמש בסיסמאות גרידא.

על מנת לקבל החלטה צריך לרתום חברי כנסת, לעשות החלטה גורפת על כל הממתינים, זה לא משהו ש - - -

אין שום קשר לחברי הכנסת. יש החלטת ממשלה, יש חוקים, יש חוק השבות, יש חוק הכניסה, הוא צריך לפעול על פי זה. מה קשור לחברי הכנסת האחרים? מה קשור?

אני אשאל שאלה. בוא נפריד שני דברים, יש את חוק השבות, יש את החלטת הממשלה. בשני הנושאים, בחוק השבות, החוק קיים, אף אחד לא עושה טובה, מי שנוגע לו החוק, הולך, מגיש, מקבל את זה. יש את החלטת הממשלה, אלה משרדים שנוגעים. מה קשור לחברי הכנסת? לא הבנתי.

כדי להעביר חוק במדינת ישראל צריך לרתום את כל חברי הכנסת וזה משהו שמצריך - - -

סליחה, למה להעביר חוק? לא הבנתי. חוק השבות זה קיים.

אחרי קבלת החלטת ממשלה - - -

החלטת ממשלה, הממשלה מחליטה, זה לא חוק לחוקק. אנחנו לא הולכים עכשיו, אני אגיש הצעת חוק, מחר נצביע, אם יש לנו 61, החוק יעבור. לא, זה לא בדיוק ככה, אני חושבת.

זה יותר בעניין של ניסיון של חוק הכניסה, אבל בסדר, שוב, אלה דברים שנמצא לפתחו של השר, זה לא משהו שאני מעורה בו מאוד.

תודה, אפרים. אדוני היושב ראש חזר.

(היו"ר גלעד קריב, 13:33)

תודה לחברת הכנסת מלקו.

מה שרציתי להגיד, גם מקודם דובר, בסופו של דבר, כמו שאמרת, צריכים להזמין את שני השרים לדיון. זה מה שאנשים ממליצים, אני גם חושבת שזה נכון, שר הפנים ושר העלייה והקליטה.

כן, שר הפנים ושר העלייה והקליטה. אני בהקשר הזה רגע רוצה לדייק, ואני אומר עוד פעם, מכיוון שאנחנו ב-13:50 צריכים לסיים כדי לתת את חדר הוועדה לוועדה אחרת, אני שב ואומר, אנחנו לא נגיע היום לדיון הרחב של כל הממתינים, הדיון הזה יתקיים בצורה מאוד, מאוד מובנית ומסודרת כדי להגיע לתוצאות מתוך הבנה גם שיש פה תמונה כוללת. ההפרד ומשול, יש לו גם חסרונות. אני מבין את הצורך גם בתמונה כוללת, אבל אני חושב שכולנו קצת עייפנו מדיונים עקרוניים שבסוף לא מביאים לתוצאות. אני אומר, מבחינתי, שני הנושאים שאני אמרתי שיהיו במרכז הדיון הזה הפעם יהיו זכאי השבות וה-1,226.

ופה אני רוצה רגע לחדד את הנקודה, אני מקווה שנציג משרד העלייה והקליטה עדיין מאזין. אני מבין שנדרשת עוד החלטת ממשלה, אבל אני רוצה רגע לדייק באיזו החלטת ממשלה נדרשת. הרי יש משמעות לזה שה-1,226 נמצאים בתוך רשימת הזכאים. לא דינה של ההחלטה לגבי 1,226 האנשים הללו כדין ההחלטה הראשונה להיכנס למהלך הבדיקה, נכון?

נכון, אתה צודק.

יש כרגע החלטה שנקרא לה החלטה ביצועית, החלטה יישומית. הרי ממשלת ישראל קבעה ש-1,226 האנשים הללו זכאים להגיע לישראל.

לא.

כן, היא קבעה, רק המכסה - - -

אני רוצה לדייק.

לפני שאני מדייק, אני מבקש לקבל ממשרד הפנים, כי זה המשרד האחראי על חוק הכניסה לישראל, או מרשות ההגירה והאוכלוסין, אני מבקש לקבל לידינו את כל החלטות הממשלה הרלוונטיות לקבוצה הספציפית הזאת, את כל תהליך ההחלטות.


אם יש עוד החלטות שאני לא מכיר, לכן אני אומר, יש החלטות שאנחנו יודעים לאתר, אבל אני מבקש - - -

ההחלטה האחרונה הייתה 713.

אין בעיה, אני מבקש לראות, ואני אעבור על זה בעזרת צוות הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה, אני מבקש לראות את מסכת ההחלטות, לא רק את האחרונה, מסכת כל ההחלטות שמכוחן הגיעו אנשים אחרי שנבדקה התאמתם על פי איזושהי פרוצדורה על פי חוק הכניסה. אני מבין שהדבר הזה בוצע לשיעורין, אבל אותם 1,226 אנשים הרי עברו איזשהו תהליך מינהלי של המדינה שהגדיר אותם, איך הם מוגדרים היום?

הערה טכנית לגמרי. אדוני צריך לבקש מהם את הרשימה השמית, שהיא תהיה מונחת על השולחן.

אני מניח שהרשימה השמית, גם יש בה היבטים מסוימים של צנעת הפרט, אבל בסדר, אני בשלב גם של איסוף מידע וגם איסוף רעיונות, ותודה שכולכם פה.

אני רוצה רגע להבין ממשרד הפנים, אני בכוונה מתעקש שאתם הכתובת, כי זה חוק הכניסה לישראל, מה ההגדרה, מה הכותרת מעל הרשימה הזאת של 1,226 אנשים? מה הגדרתם? הם נכללים ברשימה שאומרת מה?

זה ס' 6 להחלטה 713 שאומרת ככה: ככל שלאחר בחינת הזכאים על פי הקריטריונים כמפורט בהחלטה הזו יתברר כי מספרם עולה על 3,000, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי להמשך העלאת הזכאים.

טוב, אני רגע רוצה לומר את ההבנה המשפטית שלי, תקנו אותי אם אני טועה, כי מבחינתי ההבנה הזו, אם היא נכונה, היא נקודת המוצא שלנו, בסדר? החלטת הממשלה אומרת שכל אחד מאותם אנשים ברשימה זכאי על פי הקריטריונים שקבעה ממשלת ישראל להגיע לישראל מכוח חוק הכניסה.

עכשיו נאמר, רשימת הזכאים, זה ביטוי של, זה הסעיף. תראו, אני מאוד קפדן במילים, מאוד מאמין במשמעות של מילים כתובות, ולכן אני אומר עוד פעם, אני לא קובע קביעות, אני מתכוון לבקש מהייעוץ המשפטי של הכנסת ללוות אותי בעניין הזה, אנחנו נעבור על כל ההחלטות ואנחנו נבין מה המשמעות המשפטית, ואם היועץ המשפטי שלכם, משרד המשפטים, מבין את הדברים אחרת, זה בסדר.

אני אומר, כדי להתכונן לדיון הבא, איך אני מבין משפטית. אני מבין את הדבר הבא, יש החלטת ממשלה שקובעת רשימת קריטריונים, רשימת הקריטריונים הזו קובעת מי זכאי ומי לא, אחרי זה ישנה אמירה שהיא בשלב השני, אחרי שאדם מוגדר כזכאי, הוא שממשלת ישראל מעלה עד 3,000, ואחרי זה היא לא פותחת מחדש את בדיקת הזכאות, היא באה ואומרת שאם ישנם יותר זכאים מ-3,000, צריך לקבל החלטת ממשלה נוספת שמתמקדת, תראו את הנוסח, במציאת מקור תקציבי ייעודי, לא בבחינה מחודשת של הזכאות, לא בבחינה של הקריטריונים.

ה-1,200 הם 1,200 שאיתרנו אותם כפוטנציאל, זה לא אומר שבסוף, נגיד שנקבל את התקציב ותהיה החלטת ממשלה, הם ייבדקו כדי לראות אם הם עומדים - - -

האם ה-1,200 האלה שונים מה-3,000 הראשונים ברשימה?

יכול להיות שיהיו ביניהם כאלה שיהיו שונים. אנחנו מצאנו פוטנציאל, אבל לא בדקנו אותם לעומק לראות אם באמת הם יעמדו בקריטריונים של החלטת ממשלה.

עד לרגע זה ממשלת ישראל לא יודעת כמה זכאים יש על פי הקריטריונים שהיא קבעה?

אני אומרת, יש 1,200 וה-1,200 האלה, כשעשינו את האפיונים של הקריטריונים, בין היתר ראינו - - -

ומה נדרש כדי שהכנסת תדע מכם כמה מתוך ה-1,200 - - -

ברגע שתהיה החלטת ממשלה.

למה זה קשור בהחלטת ממשלה?

כי צריכים לדעת מה הקריטריונים.

סליחה, לא, הקריטריונים הם אותם קריטריונים. לא, גברתי, את משנה כאן את החלטת הממשלה, אני מצטער. ולכן אני אומר לכם, אני מתכוון לרדת לכל תיבה ופסיק בהחלטות הממשלה כי אני ממש כופר בפרשנות שלך, אלא אם משהו נסתר מעיניי. ואני אומר מראש, אני תלמיד חדש בכיתה, אבל זה ממש לא מה שהקראתם, אין שום עניין של קריטריונים חדשים, יש רק שאלה אחת, והיא של מקור תקציבי, אפילו לא של מדיניות לגבי העניין, ואני אבדוק את זה. אבל נקודת המוצא שלי היא שהדיון כרגע היחיד הוא דיון של מקור תקציבי.

ולכן אני מבקש, זה לא ויכוח, אני מבקש לקבל עד הדיון הבא התייחסות שלכם בכתב לכמות, לא הפוטנציאל, לכמות הזכאים על פי קריטריון. הוועדה עומדת על כך שאם לשיטתכם 1,226 האנשים הללו הם רק פוטנציאל זכאים ולא זכאים, פעם ראשונה שאני שומע את זה, כי אני לא מבין איך גיבשתם רשימה, אבל אנחנו נרד לשורש העניין, אבל אם אתם טוענים שזה רק פוטנציאל, בישיבה הבאה אני מבקש לקבל בכתב מסמך שאומר, כי זה לא, זו הצלבת הקריטריונים, אתם לא עושים ראיונות אישיים לכולם. אני מבקש לקבל הערכה שלכם, כמה מתוך ה-1,226.

כי דרך אגב, מה שאת אומרת גם לא עולה בקנה אחד עם דו"ח ועדת קנפו, ההגדרה שם של ה-1,226 היא ממש לא של פוטנציאל עמידה בקריטריונים, אלא 1,226, זה יורד לרמת האדם הבודד, רזולוציה של פלוני אלמוני עם 26. זאת לא ההגדרה של דו"ח ועדת קנפו, דו"ח ועדת קנפו נוקט בלשון אחרת. אני אבקש את ההבהרה שלכם, ואני אומר עוד פעם, אני אעמוד שאם אתם טוענים שזה פוטנציאל, אנחנו לא נחכה להחלטת ממשלה, אתם תאמרו כמה אנשים עונים לקריטריונים, תעשו את הבדיקה כדי שנדע. אם בסוף רק 20 אנשים עונים לקריטריונים, בשביל מה כל הטררם? אני אדלג על הנושא הזה.

קודם כול, איך בדיוק ממשלת ישראל גם נותנת הערכה תקציבית בדו"ח ועדת קנפו, כמה עולה להביא את ה-1,226 האלה, אם לא יודעים כמה מהם זכאים? בבקשה, עוה"ד ורשה, אבל אני רוצה רגע לומר עוד פעם, זה יהיה מאוד ממוקד, רק לנושא של ה-1,226.

אני כאן רק בשביל הנושא, אדוני.

אני רוצה להגיד. נציגי משרד הפנים, אני כמעט שנתיים, תשמע, אדוני היושב ראש, אני הבנתי, אלה 1,226 לאחר בדיקה.

בוודאי.

לכן כל הזמן דיברתי על זה, כולנו דיברנו על זה. פתאום עכשיו, אדוני היושב ראש, כמו שאמרת, פתאום אלה הם פוטנציאל. למה כל הזמן - - - ? אני באמת אמרתי בהתחלה - - -

לא, כי זה המצב. זה לא פוטנציאל, אלה זכאים.

כשאתם אמרתם 1,226, היה להם מאגר, הם עונים לקריטריון כמו אלה שבאו 3,000, אבל המכסה נגמרה, זה מה שאני הבנתי.

תרשי לי רגע לחדד לגבי ה-1,200. כשאנחנו מתחילים כי יש לנו החלטת ממשלה, אנחנו יוצרים קשר עם המשפחה פה בארץ כדי לקבל מידע לגבי הבקשות שיש לנו. כי הבקשות שיש לנו ביד הן בקשות שהתקבלו בשנת 2014. זה אומר שמ-2014 ועד היום יכולים להיות שינויים.

כן, יכול להיות שנולדו להם ילדים ואתם צריכים, זה לא אומר שהם לא זכאים כבר.

ואז אנחנו בודקים, אנחנו למעשה מדברים, מראיינים את המשפחה, את מי שהגיש את הבקשה והכול, ורק לאחר מכן אנחנו קובעים אם הוא זכאי או לא זכאי. לגבי ה-1,200, כדי לא לגרום להם לאיזושהי ציפייה שהם יגיעו לכאן, לא יצרנו עם המשפחות קשר כי בעבר היו עושים את זה ואז - - -

זה היה יוצר תסכול גדול.

ואז זה היה גורם לתסכול והם היו אומרים ברגע שהם יראיינו אותם - - -

מיכל, הכול בסדר - - -

בשביל זה אני אומרת, 1,200 זה פוטנציאל.

לא.

יכול להיות שכולם יהיו בתוך זה ויכול להיות שאחוז נמוך לא יהיו בזה.

לא, אני רוצה רגע לעמוד על הדיוק, אני לא מקבל את ההגדרה הזאת. 1,226 ברשימה הם זכאים על פי הקריטריונים של הממשלה, נקודה, זו הגדרת הממשלה. אתם אומרים בצדק, יכול להיות שאחד מהם נפטר, לא עלינו, עברו המון שנים, יכול להיות שאדם נפרד מזוגתו, התחתן עם בת זוג אחרת והוא רוצה בכלל, תעזבו, אני לא בשאלה הפרקטית כרגע.

זו בדיקה, בוודאי, אבל אני לא אתן לערער את נקודת המוצא של הדיון הזה. יש 1,226 אנשים שהם זכאים על פי החלטת הממשלה, הדבר הזה אושרר בדו"ח ועדת קנפו, המספר רק יכול לגדול מכיוון שיכול להיות שנולדו להם ילדים והם התחתנו עם בן זוג, הוא לא יכול לקטון מבחינת הזכאות. יכול להיות שאנשים יחליטו, אחרי עשור הם עשו דוקטורט באדיס אבבה, הם לא רוצים לעלות לישראל, בסדר? זה משהו אחר. אבל הדיון הזה הוא דיון שיוצא מנקודת הנחה שיש זכאות.

אני רוצה לשמוע בבקשה את עוה"ד ורשה.

תודה, אדוני.

ואנא, בממוקד, אני מתנצל מראש, אבל אלה חוקי הז'אנר כאן.

ראשית, אני כאן אך ורק למען אותם 1,226. למשרד שלי פנו מספר גורמים ציבוריים שעוסקים בלב העשייה של העלאת יהודי אתיופיה, בין היתר ועד הרבנים והקסים למען שארית יהודי אתיופיה, ואנחנו הוצאנו כבר פנייה לממשלה בעניין הזה. אני עובד המון שנים בתחום, ספציפית מול העלייה באתיופיה, ואני חייב לומר שקצב הטיפול בהעלאת יהודי אתיופיה הוא פשוט בלתי נסבל ולא ראיתי דבר כזה בשום מקום כשאנחנו שומעים אדם ש-15 שנה ממתין לעלייה.

אותם 1,226 הם קבוצה שונה לחלוטין משום שלאורך למעלה מ-20 שנה היו הרבה החלטות ממשלה, חלקן סותרות וחלקן משלימות, ובסופו של דבר כרגע יש קבוצה ברורה ומאובחנת שכפי שאדוני אמר, כבר נקבעה. וכלפי אותן משפחות ישראליות שהן קרובות של אותה קבוצה יש כבר לא רק מחויבות מוסרית, אלא התחייבות שלטונית באותה החלטת ממשלה 713, וגם לא רק התחייבות שלטונית, אלא הסתמכות לגיטימית שהיא משפטית, ולכן אנחנו כרגע פועלים במישור הזה.

לא יכול להיות שהחלטת ממשלה 713 הטילה את הבדיקה של זכאות של כל האנשים שנמצאים שם ואמרה, כאשר נגיע לכמות גדולה יותר תהיה החלטת ממשלה נוספת שרק מתקצבת, כפי שאדוני אמר, חלפו קרוב לארבע שנים, נכנסה ועדת קנפו. כבר ב-2016 הייתה החלטת ממשלה אחרת שאישרה העלאה של 1,300 ואמרה, קודם כול תעלו את ה-1,300 ובואו נמשיך עכשיו לבדוק את היתר, כלומר, לא להמתין. וכשמשרד העלייה בא ואומר, אנחנו רוצים לעשות החלטה - - -

ההחלטה על ה-1,300 היא מעבר ל-3,000?

זה לפני, זה היה לפני. אבל הם באו ואמרו, זה היה בהחלטה 1911, הם אמרו, 1,300 תעלו מייד, וכל מי שמגיע לו, היתר, אנחנו נמשיך לבדוק אותו, אבל ההחלטה באה ואמרה, תיעשה במקביל ולא תתעכב. היום, כשאנחנו שומעים את משרד הקליטה אומר, אנחנו רוצים החלטה כוללת על כולם, ברור לנו שזה לא יקרה בטווח נראה לעין. חלפו כבר ארבע שנים מאז אותה החלטת ממשלה, וכפי שחברת הכנסת מלקו אמרה, זה לא עניין של תקציב, כי תקציב מוצאים, ואנחנו למעשה תחת חוק השבות, לכל הפחות במהות שלו, אם לא באופן המילולי.

ולכן, מה שאני מתכוון לעשות עבור הוועד ועבור גורמים אחרים זה לצד המאמצים הציבוריים והפוליטיים, ליזום החלטת ממשלה משלימה, לפעול בפן המשפטי, כי כפי שאמרתי, כרגע זה כבר לא עניין של מדיניות, זה עניין של בסך הכול להוציא לפועל השלמה שבאה ואומרת, הנה התקציב לאותה קבוצה.

תודה.

בבקשה, ביקשתי.

אני יודע מי אדוני ואני אומר עוד פעם, ההתייחסות היא ל-1,226, לא לנושאים אחרים.

אברהם ורדאי.

לא, סליחה, זה לא הנושא, ידבר בדיון הבא, אני ממוקד ב-1,226.

אני באתי מאשדוד כדי להגיד כמה דברים.

אדוני, אני מבין, אם אתה מעוניין לדבר, אני מתנצל כי זה לא נעים, אבל ב-14:00 מתחיל פה דיון אחר. אדוני, דקה וחצי בבקשה ובבקשה להתמקד בנושא הדיון שהוא ה-1,226.

אני את הנושא הזה לא כל כך מכיר, אבל אני רק רוצה להגיד פה, אני מכיר את הנושא הזה למעלה מחמישה עשורים. אני יושב ראש עמותה למניעת המשך הגירה נוצרית מאתיופיה לישראל, אני מכיר את זה למעלה מחמישה עשורים, בלי כל קשר לעלייה מאתיופיה, בלי כל קשר, 20 שנה לפני זה, 15 שנה לפני זה.

אלא שהעניין הזה התגבר והתעצם במסגרת עלייה של זרע ישראל, ממש. מי שמעוניין יודע שכל שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל שנה מוציאה ואומרת שמאלה שבאים מאתיופיה, 60% מהם אין להם קשר לזרע ישראל. כל השנים, במשך שלושת העשורים האחרונים, מי שבאו לא נבדקו על ידי הרשויות במדינת ישראל, לא על ידי הרבנות, לא על ידי ממשלת ישראל. משרד הפנים שם, אני לא יודע עד כמה כוחות יש לו, עד כמה ידע יש לו.

אדוני, אני מבין, אתה מוזמן להעביר - - -

עוד מילה.

אדוני, זה לא נושא הדיון.

עוד מילה אני רוצה להגיד. אני בעזרת השם כתבתי ספר וגם אני ציינתי בספר שלי את כל הדברים האלה.

תודה רבה. אתה מוזמן להעביר אותו להנהלת הוועדה. מכובדיי, לא נעים לי שאנשים טרחו ובאו ולא הספיקו לדבר, אבל ככה דברים לפעמים מתנהלים בכנסת ואני מתנצל על זה. יש לי הרבה כבוד לכולם, אני אאפשר עוד.

רציתי רק שמישהו מאתיופיה, שתראה אותו, ממתין בזום, שיעלה.

חברים, אני מבין, אבל סליחה, מכובדיי, יהיו דיוני המשך, אני מתנצל בפני כל מי שלא הספיק לדבר, אבל יש פה גם כבוד לוועדות אחרות וגם לצוות שצריך לארגן. אדוני, אתה יכול להיות אחרון הדוברים, יש דקה, אחרי זה אני מסכם ואני שב ומתנצל בפני כל מי שלא הספיק כי אני רוצה זמן לסכם.

הרב יצחק הדנה.

כבוד הרב, ברוך הבא.

תודה רבה. מנכ"ל עמותת אורית צ'ין למען יהודי אתיופיה. אני כמורה ליהדות עבדתי הרבה שנים עם הקהילה הזאת, שארית יהודי אתיופיה, ואני מכיר מקרוב את הקהילה. אבא שלי קס הקסים, ראש זצ"ל.

שזכיתי להכיר ולהוקיר, כן.

תודה רבה. כמו שמר יהודה עציון אמר, היה בגוג'ם לחזק את יהודי אתיופיה שמה והיה כמה פעמים, ובסוף באמת כמעט כולם התנצרו. כמו שהוא אמר, יש הרבה זכאי עלייה חוק השבות, ולכן מה שאני רוצה לומר כאן, כמו שחברת הכנסת ד"ר צגה אמרה, שיהיו אנשים שמכירים את הקהילה, שיוכלו לבדוק מי זכאי עלייה על פי חוק השבות ועל פי חוק הכניסה ולהעלות את האנשים האלה כמה שיותר מהר. למה לתת להם לסבול שמה ולהמשיך להתבולל ולהמשיך שיקרו להם כל מיני צרות שמה? ואני אומר כאן, באמת, האנשים אלה ששבו ליהדות בכל ליבם, לכן צריך לעזור להם.

כבוד הרב, תודה, אנחנו נמשיך בדיון הזה.

יש איזה נושא.

לא, אדוני, צר לי, אני מבקש שתבינו את זה, אני אשמח לדבר איתך אחרי זה בחוץ, זה יעלה בדיון הבא. אנחנו לא ניפגש פה עוד חצי שנה.

ההגדרה של משרד הפנים.

לא, אדוני, זה לא יקרה, צר לי. יהיה פה דיון בעוד שלושה שבועות-ארבעה שבועות ונדאג שמי שלא הספיק לדבר עכשיו ידבר בדיון הבא, ככה זה עובד בכנסת, ואני מתנצל. אני מבקש לסכם. אנחנו פותחים סדרת דיונים, הדיונים האלה יובילו אותנו עד תום ימיה של הכנסת הנוכחית. כל עוד הוועדה - - -

שנה וחצי.

מה שיהיה, יהיה. לא יודע, יש כאלה שטוענים שתנסו אפילו להאריך את זה מעבר לזה, הכול בסדר.

כל עוד הכנסת הזו יושבת על מכונה, הנושא של העלאת יהודי אתיופיה וזרע ישראל באתיופיה יהיה נושא ליבה מרכזי מאוד של הוועדה הזו בשותפות עמוקה עם כל חברי הוועדה, ובתוכם כמובן החברים המכובדים שנמצאים פה וחברי כנסת שהם לא חברי ועדה אבל מחויבים לנושא הזה. והדבר יהיה במתכונת של דיוני מעקב שיתחילו בדיוני מעקב חודשיים, ואם אני אראה שיש צורך להגביר את התדירות, אנחנו נגביר את התדירות.

שני הנושאים שאנחנו עסקנו בהם היום הם זכאי השבות ואותם 1,226 זכאים, אני מדגיש, זכאים, שממתינים להחלטה תקציבית של הממשלה כדי שיתחיל התהליך. המציאות שבה שערי העלייה וההגעה לישראל מאתיופיה מצומצמים באופן דרסטי, הן משיקולים בירוקרטיים או מנסיבות בירוקרטיות, והן מהחלטות של מדיניות, מהחלטה רחבה על 1,226 הזכאים ועד להחלטה האם להרחיב את הדסק של בדיקת טענות השבות, המציאות הזאת היא מציאות עגומה, היא עומדת בסתירה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, זה עומד בסתירה מפורשת לחוק יסוד מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, בסתירה מפורשת להוראות חוק השבות. הוועדה רואה מאוד בחומרה את העובדה שבשנים האחרונות אין התקדמות ממשית בהגעה של זכאי שבות ושל אותם ממתינים לישראל.

לישיבה הבאה אנחנו נעמוד על קבלת תשובה ברורה ממשרד הפנים ומשרד האוצר לגבי התקנים הנוספים. אנחנו נעמוד על קבלת המספרים לשנת 2024 ו-2025, של כמה בקשות שבות הוגשו, כמה התקבלו, כמה נדחו וכמה ממתינות. אנחנו נבקש עדכון ממשרד החוץ על התקדמות המגעים הדיפלומטיים עם השלטונות באתיופיה כדי לתקף את האמירה שאני סומך עליה שזאת לא אבן הנגף המרכזית.

אנחנו נלמד בוועדה את ההחלטות שהתקבלו בנושא רשימת הזכאים, תצא פנייה מפורשת שלנו לשר העלייה והקליטה בעקבות הדברים שנציגו אמר. העמדה שהסתמנה פה שלא תהיה התקדמות עם ה-1,226 זכאים, אלא תתקבל איזושהי החלטה גורפת שהעלויות התקציביות שלהם הן לאין שיעור גדולות בצורה באמת ניכרת, העמדה הזו לא מקובלת עלינו כוועדה.

אם אני אצטרך, אני גם אביא את הנושא הזה בפעם הבאה להצבעה בקרב חברי הוועדה. אנחנו דורשים את סיום הפרק שנוגע ל-1,226 הממתינים והתולדות שלהם, אם יש איחודי משפחות ובני משפחה, מתוך תפיסה שצריך לחדש את העלייה ואת ההגעה לישראל מאתיופיה. לא יכול להיות שמשרד העלייה והקליטה יבנה תוכנית והחלטת ממשלה על הבאת 6,000 בני ובנות קהילת בני המנשה, דבר שאני תומך בו בכל ליבי לחלוטין תומך במהלך הזה להביא לפה תוך ארבע שנים 6,000 עולים מקהילת בני המנשה ואנחנו נעשה הכול כדי שההחלטה הזאת תתממש.

אבל כשמדובר על עלייה מאתיופיה, אחרי דו"ח ועדת קנפו, אחרי שיש אמירה מפורשת לגמור את סוגיית הממתינים, אנחנו לא מוכנים לפתוח פה סאגה חדשה של בואו נדבר על כל 10,000 האנשים שממתינים כמקשה אחת. גם עליהם צריך לדבר, אבל קודם כול זכאי חוק השבות ו-1,226 האנשים. אנחנו לא מוכנים שיסגרו מרכזי קליטה במדינת ישראל כי אין עולים מאתיופיה, זה אבסורד שאנחנו לא מוכנים לקבל. זה יהיה מאבק משותף לכולנו, חברי הוועדה מהאופוזיציה ומהקואליציה או מהקואליציה ומהאופוזיציה, כי לכם יש הרבה יכולת השפעה בתוך משרדי הממשלה, ואנחנו נמשיך בעניין הזה.

תודה לכל מי שהגיע, אני מתנצל שוב בפני מי שלא דיבר.


הישיבה ננעלה בשעה 13:58.