פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 312
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 10:10

מדיניות הממשלה בנוגע לסגירת מרכזי קליטה לעולים חדשים

חברי הוועדה: עודד פורר – מ"מ היו"ר
טטיאנה מזרסקי
צגה מלקו
אלעזר שטרן

משה סולומון

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

משה פינס - משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

מלי פינקלשטיין - מנהלת תחום תפעול, משרד הבינוי והשיכון

טירה אמרוסי גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

שי פלבר - מנהל, היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

הבטאמו יוסף - מנהל, פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

רות דיין מדר - מנהלת, מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

אמיר ווסקו - חבר מועצה, עיריית קריית ים

גיא פולונסקי - חבר מועצה, עיריית קריית ים

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

אליהו שאול - מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים

דב ליפמן - חבר הכנסת לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים

שרגא אייברס - מנכ"ל, עמותת שיבת ציון

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה

ענבר רוימי - מזכירת החברה, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל

אלידור כהן - מנכ"ל, עיריית ערד

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים

‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מדיניות הממשלה בנוגע לסגירת מרכזי קליטה לעולים חדשים

אני מתכבד לפתוח את הדיון של ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום 20 במאי 2025, כ"ב באייר תשפ"ה, הנושא הוא מדיניות הממשלה בנוגע לסגירת מרכזי קליטה לעולים חדשים.

אבל לפני שאפתח את הדיון ואגיד את דברי הפתיחה שקשורים לדיון, אני לא יכול שלא להתייחס לאמירה המזעזעת של יאיר גולן כנגד מדינת ישראל, כנגד חיילי צה"ל, אמירה שמהווה כתם מוסרי ופגיעה ישירה בחיילים שמסכנים בשעות האלה ממש את חייהם למעננו. מה שאמר יאיר גולן זאת לא ביקורת, זאת הסתה פרועה. מי שמשווה את מדינת ישראל לפושעי מלחמה כנראה איבד את המצפן המוסרי שלו. אני חושב שיש פה אחדות דעים שאנחנו נמשיך ונעמוד מאחורי חיילי צה"ל והלוחמים שלנו, בסדיר ובמילואים, ונשמור עליהם וניתן להם את הגיבוי גם מכאן. עד כאן לגבי העניין הזה.

אנחנו נמצאים כבר 592 ימים למלחמה, עדיין 58 חטופים נמצאים במנהרות החמאס, אבל ממשיכים גם לעסוק בתוך החירום הזה גם בדברים שקורים כאן בשוטף. ואנחנו קיבלנו בוועדה לאחרונה פניות על תוכנית משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית לסגור מרכזי קליטה בישראל.

מעבר לזה שמרכזי הקליטה עבור העולים החדשים הם גם מרכז של תמיכה, של מעטפת, אנחנו קיבלנו פנייה מעיריית ערד על סגירת מרכז קליטה. אני חייב לומר בהקשר הזה שעצם הפניות ועצם העובדה שאנחנו שומעים על זה מהתקשורת מצביעה גם על הליך לא נכון. אני אומר לכם את זה כי יכול להיות שיש עכשיו פחות צורך, תכף נשמע גם את התשובות ואת ההתייחסות, אבל אני לא חושב שתוכניות כאלה הן תוכניות שיכולות להיעשות כלאחר יד, בטח לא בלי איזשהו דיון ציבורי כאן בוועדה.

אנחנו ביקשנו לברר כמה מרכזים פעילים היום, כמה מהם מיועדים לסגירה, מתי הם מיועדים לסגירה ומה השיקולים שמובילים להחלטה על סגירת מרכז קליטה. האם יש תיאום ושיתוף עם הרשויות המקומיות? לפחות מהפנייה של עיריית ערד נראה שלא. ומה החלופות שמציעים לעולים שיעברו ממרכזי הקליטה שעתידים להיסגר. כמובן גם מה ההשלכות התקציביות של הנושא הזה.

בדיון המעקב האחרון שקיימה הוועדה בעניין היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו, המשפחה הודיעה כי למרות תוכנית הפינוי למרכז הקליטה בצפת, המשפחה מסרבת להתפנות ממרכז הקליטה עד למציאתה של הילדה. איך אתם מתכננים להתמודד עם האירוע הזה? האם גם כאן, שוב, אותה רגישות שנדרשת?

מתשובת משרד העלייה והקליטה עולה שישנם 22 מרכזי קליטה בכל הארץ, מתוכם 16 לעולי אתיופיה, שישה מרכזי קליטה לעולים מהמערב וחבר מדינות העמים נכון להיום, ושני מרכזי קליטה שמיועדים להיסגר, ערד וצה"ל תשע בצפת. השיקולים הם יציאתם של העולים למגורי קבע, מעבר ממרכזי קליטה מרוחקים למרכזי קליטה במקומות מרכזיים יותר בהם התפנו דירות, ורצונם של העולים להתגורר בקרבה למשפחה המורחבת שכבר יצאה לדיור קבע. כמו כן, מועד סיום חוזי ההתקשרות עם היזם ועבודת מטה, אני חייב להגיד, כנראה שזה הסעיף הראשון, מועד סיום ההתקשרות עם היזם, ואחר כך כבר התאימו את כל השאר. וכמובן מיקום מרכז הקליטה.

לגבי שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, כתוב שהרשויות המקומיות מיודעות. בנוסף לכך, הרשויות אליהן עוברים העולים אשר רכשו דירות קבע או עוברים כתוצאה מסגירת מרכז הקליטה, מיודעות הרשויות ונערכות לקליטת העולים והתלמידים בבתי הספר. חלופות המגורים הזמינות שהציעו לעולים שטרם רכשו דיור קבע, מוצעת אפשרות לעבור לכל אחד ממרכזי הקליטה הפעילים ברחבי הארץ בהם יש דירות פנויות עבורם.

לעניין המשפחה של היימנוט הציעו שלוש אופציות, אחת היא מעבר למגורי קבע בחיפה תוך המשך ליווי סוציאלי ומעטפת כלכלית ורגשית, מעבר למרכז הקליטה בכנען מירון יחד עם שאר המשפחות תוך מתן ליווי ומעטפת, או המשך מגורים לתקופה נוספת, לא יודע של כמה זמן, עם מספר משפחות שימשיכו להתגורר במרכז בצה"ל תשע.

אני חושב שנכון להתחיל מהתייחסות משרד העלייה והקליטה.

בוא ננסה את מנכ"ל עיריית ערד, הוא בזום.

מנכ"ל עיריית ערד, אלידור כהן, בבקשה.

בוקר טוב, כבוד היושב ראש. בוקר טוב לכל חברי הכנסת, לנציגי הסוכנות היהודית, וכל מי שנמצא באולם. עיריית ערד פנתה לוועדה לקיים את הדיון הדחוף הזה מכמה סיבות: אחת, יש לנו בערד כ-300 עולים שנמצאים במרכז הקליטה, ורוב רובם של הבוגרים עובדים בעיר והם פשוט מבוהלים ומבועתים ולא מבינים מה קורה. הודיעו להם מעכשיו לעכשיו שמרכז הקליטה עומד להיסגר בקיץ והם אמורים לעבור לבאר שבע.

הם עובדים אצלנו בעירייה חלקם, חלקם עובדים בעוד עסקים פה בעיר, בסופרים ובכל מיני מקומות, עבודות מסודרות, הם כבר עובדים הרבה זמן, ועכשיו רוצים להעתיק את המגורים שלהם לבאר שבע, הם חוששים מהמהלך הזה. אנחנו, עיריית ערד, הציעה לסוכנות היהודית גם לעזור ולהשתתף אפילו בשכירות של דירות קבע, שהם יוכלו להשכיר פה בערד דירות קבע, והסוכנות טוענת שהם צריכים לצאת למרכז הקליטה בבאר שבע כי שם הם ממשיכים עם אולפן כל ערב והם לא יוכלו להישאר בערד.

המשפחות פה כבר התרגלו למקום, הן רוצות להישאר. היו אצלי פה נציגים במשרד ממרכז הקליטה ופשוט הם לא יודעים מה לעשות, הם לא מבינים איפה הם נמצאים. עד שהם נקלטו פה בעירייה לעבודה מסודרת, הם רוצים להישאר בערד, לרכוש פה בית. אנחנו עוזרים להם, עשינו כנס של מתווכי דירות פה בערד עם הקהילה האתיופית כדי לעזור להם לרכוש דירות או להשכיר דירות במקומות שיהיה להם קרוב למשפחה ושיחיו כקהילה, קרוב אחד לשני. ומשום מה, בסוכנות היהודית, מהתשובות שקיבלנו, שזה לא אפשרי.

שתבינו שדבר כזה זו פגיעה רצינית גם בילדים שנמצאים פה במערכות החינוך כבר והם הולכים לצאת עכשיו ממערכת חינוך אחת, לעבור למערכת חינוך אחרת, וגם לבוגרים, שהם עובדים במקום עבודה מסודר, חלקם עובדים פה בעירייה, עובדים פה במחלקת גינון קרוב לעשרה אנשים ממרכז הקליטה שמחר-מוחרתיים לא תהיה להם עבודה. הם יעברו לבאר שבע, הם לא יוכלו להגיע לפה. ממרכז הקליטה בבאר שבע, לצאת כל בוקר, לקחת שניים-שלושה אוטובוסים כדי להגיע לתחנה המרכזית ומשם לבאר שבע.

גם אם אנחנו, עיריית ערד, נחליט שאנחנו משלמים את הנסיעות והכול, זה דבר שמאוד יקשה עליהם, שהם צריכים להיות מייד אחר כך אחר הצוהריים שוב באולפן ולהגיע בזמן ויש פה שעות נוספות, זה לא מסתדר בכלל. אני לא מבין למה אי אפשר להשאיר אותם עוד שנה אחת פה בערד עד שהם יסיימו את האולפן ואז הם יוכלו לרכוש פה בית בערד ולהישאר בערד.

ברור, הנקודות ברורות, תודה. משרד העלייה והקליטה, מי מדבר?

אני חייב לומר שאנחנו לא מכירים את הפנייה של עיריית ערד. אני אשמח שהסוכנות תתייחס רגע לנקודה הזאת ואז אנחנו נשלים את התשובות שלנו בהקשר.

לא, לפני כן, אני מציע שגם לטובת חברי הוועדה תסבירו רגע את התהליך ואת הקשר בין משרד העלייה והקליטה לסוכנות היהודית, מי שולט על מרכזי הקליטה האלה? מי אחראי עליהם? של מי הם? ומי מקבל את ההחלטות?

בוקר טוב לכולם. כמו שציין היושב ראש, אני אתעלם רגע משאר מרכזי הקליטה, לטובת יוצאי אתיופיה יש 16 מרכזי קליטה פעילים ברחבי הארץ.

כשאנחנו מדברים על פינוי, אנחנו מדברים רק על השניים האלה, רק על צה"ל תשע וערד?

כן.

יש תוכניות לגבי פינויים נוספים?

אני ארחיב על זה מייד. כרגע יש 16 פעילים. לגבי ערד - - -

שניהם עכשיו ושניהם היו לא מזמן, כן?

כן, איפה פינו?

בחניתה.

בחיפה ואביה. לפני כשנתיים אביה ולפני כשנה בוצע בחיפה.

כן, חניתה בחיפה.

כרגע יש 16 מרכזי קליטה פעילים שמקבלים את כל המעטפת שהסוכנות נותנת בתוך מרכזי הקליטה, כולל סוציאלי, כולל את כל - - -

מרכזי הקליטה נמצאים באחריות משרד העלייה והקליטה או באחריות הסוכנות?

העולים נמצאים באחריות משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית היא המפעיל והמנהל של המרכזים בהסכם.

מי משלם את הכסף?

משרד העלייה והקליטה משלם לסוכנות והסוכנות מפעילה.

אני עוזר לך פשוט להסביר לוועדה. הסוכנות היהודית מפעילה עבור משרד העלייה והקליטה את מרכזי הקליטה.

נכון.

זאת אומרת שהסוכנות היהודית היא הקבלן של משרד העלייה והקליטה.

במקרה הזה היא שותף, היא לא קבלן.

אני רוצה להגיד קבלן ושותף. בדיוק, קבלן ושותף.

במקרים של הסוכנות, בגלל המיוחדות שלה, ואני מניח שלא צריך להרחיב בנקודה הזו - - -

מי הבעלים של המבנים?

יש מבנים בבעלות הסוכנות היהודית, יש מבנים בבעלות - - -

בוא נתייחס לשני המבנים האלה.

אין בעיה. ערד בבעלות של יזם פרטי, וצה"ל תשע בבעלות של עמידר.

למי יש את ההסכם מול עמידר ומול - - -

לסוכנות היהודית יש הסכם מול היזם בערד, מול עמידר זה משרד העלייה והקליטה.

עמידר בצפת, אתם גם אלה שבהסכם? הסוכנות רק גורם מפעיל? נכון?

בשיתוף, בתיאום מלא כמובן.

בסדר, לא משנה. חבר'ה, בואו, אנחנו - - -

אבל אין התקשרות חוזית אם אתה שואל, לגבי עמידר לסוכנות. יש לנו בערד ובעוד מרכזי קליטה אחרים.

בערד, הכסף שאתם משלמים ליזם, מאיפה הוא מגיע? מה מקורו?

ממשרד העלייה והקליטה.

כולו?

נגיד רגע, שכירות בוודאי, יש פעולות נוספות שהעולים מקבלים במסגרת הסוכנות היהודית, אבל השכירות היא במסגרת תקציב משרד העלייה והקליטה.

זאת אומרת ששני מרכזי הקליטה האלה הם באחריות משרד העלייה והקליטה.

אנחנו לא מסירים אחריות.

לא, בסדר. חברים, חשוב להגיד את זה, יש פה שני גורמים ושני גופים, אחד ממשלתי, אחד בין לבין.

סמי ממשלתי.

אבל צריך להבין את מערכות היחסים וגם את האחריות ומי מקבל את ההחלטה. ההחלטה על פינוי מרכזי הקליטה התקבלה איפה?

ההחלטה על צמצום מרכזי קליטה או הבחירה שלהם או סדר הפעולות, מי ראשון ומי שני, נעשים במשותף.

אוקיי, ומי הגורם המחליט בסוף?

משרד הקליטה הוא המוביל, אבל הרצון והשותפות, ובסוף אנחנו לא חיים באיזושהי פלנטה עצמאית, אנחנו חיים יחד עם שותפים.

היו מספר חלופות שדנו בהן.

מציגים חלופות.

גם מדינת ישראל לא חיה בפלנטה עצמאית. כשראש הממשלה מחליט להכניס סיוע הומניטרי לחמאס, זאת בסוף ההחלטה שלו. הוא יכול להגיד שזה היה בשיתוף והוא דיבר עם האמריקאים והוא דיבר עם אלה והוא דיבר עם אלה, בסוף הוא מקבל את ההחלטות. אני אומר, בסוף יש גורם אחד שמקבל החלטות, אין ארבעה גורמים.

התשובה הפשוטה היא שההחלטה מתקבלת יחד. אם אתה שואל מי בסוף הוא בר הסמכא, זה משרד העלייה והקליטה.

אבל חשוב להגיד שהיה פה תהליך ארוך של בחינת כל החלופות.

חד משמעית.

בסוף הוסכם על שני המרכזים האלה.

סליחה שאני מכוון, חברי הכנסת, אם אתם מרגישים שאתם רוצים להתערב, תרגישו חופשי. מה השיקולים שהובילו לסגירת שני מרכזי הקליטה? תן לנו את השיקולים לכל אחד מהם.

אני אגיד.

אולי מילה אחת לפני משה, חשוב לתת את ההיסטוריה לפני כן. בהיבט הזה אני אגיד שאנחנו במבצע צור ישראל 1, כשהעלינו כ-2,000 עולים מאתיופיה, היו לנו מספיק מקומות במרכזי קליטה. בצור ישראל 2, כמובן החלטות מבורכות, כשהגיעו עוד 3,000 עולים, לא היו לנו מקומות במרכזי קליטה. לכן חשוב להדגיש שנפתחו מרכזי קליטה נוספים בהבנה מראש שכרגע אין לנו מספיק מרכזי קליטה. לכן הם לא היו קיימים נגיד עשרות שנים, בסדר? הם נפתחו ספציפית לטובת מבצע צור ישראל 2.

שני אלה, צה"ל - - - ?

לא, ערד כן.

ערד נפתח ממש לאחרונה.

ערד הוא מרכז קליטה חדש שנפתח בעקבות צור ישראל 2, וצריך להגיד, נפתחו עוד שלושה מרכזי קליטה בעקבות צור ישראל 2.

ומה לגבי ההחלטות, לפחות לפי הפרסומים שיש, שהם רוצים לסיים את הנושא הזה של העלאת יהודי אתיופיה? מה יקרה? בשנה הבאה יחליטו להביא את אלה שממתינים.

אני אגיד לגבי זה. קודם כול, במידה ותהיה החלטה, היום יש 4,700 עולים במרכזי הקליטה מאתיופיה.

כמה יש?

4,600.

בסך הכול.

לא, רק עולי אתיופיה, ללא מערב.

בכלל המרכזים.

נכון. קודם כל לגבי אם תהיה החלטה לגבי ה-1,300, החלטה מפורסמת לגבי ה-1,300 הנותרים, כרגע אנחנו ערוכים במרכזי הקליטה הקיימים עם כ-1,500 אפשרויות מגורים, נגדיר את זה ככה, לעולים.

גם אחרי הצמצום.

1,500 מקומות גם אחרי הצמצום?

גם אחרי הסגירה אני ערוך עם כ-1,500 מיטות לטובת החלטה, והלוואי ותתקבל, בהקשר הזה.

כמה יש בכל אחד מהמרכזים שנסגרים? כמה בערד, כמה ב - - -

בערד וצה"ל תשע.

אתה רוצה לדעת כמה מיטות יש?

כמה אנשים חיים?

בערד 203 עולים, בצה"ל תשע כרגע 200, כש-130 מתוכם כבר בקיץ - - -

כמה בצה"ל?

כ-200. בערד יש 203 עולים שלפחות 15 כבר רכשו דירות ואמורים לצאת. בצה"ל תשע יש כרגע 200.

15 משפחות או 15 עולים?

עולים, נפשות. בצה"ל תשע יש כרגע כ-200, כש-130 מתוכם - - -

במה שכתבתם פה כתוב 100.

בקיץ, אלה שרכשו יוצאים, ויישארו פחות מ-100 עולים בצה"ל תשע.

לא הבנתי.

הפינוי ביוני, נכון? הפינוי אמור להיות ביוני.

רגע. כרגע, כמו שציין, יש 203 עולים שמתגוררים בצה"ל תשע. עד 31 באוגוסט 2025 אמורים לצאת ממרכז הקליטה כ-100 עולים למגורי קבע, יישארו כ-100 נוספים, פלוס מינוס.

מה זה אמורים? כבר יש להם? 100 שכבר יש להם מגורים?

כן, 100 שכבר יש להם בתים, דירות, יש להם נקודת יציאה.

המשפחה, משפחת קסאו?

רגע, נגיע, נתייחס גם לזה.

לא, גם היא רכשה כבר.

נכון, גם המשפחה רכשה. אני אומר, נשארים שמה 100 סך הכול, קצת פחות מ-100 עולים. אם היושב ראש שואל למה דווקא צה"ל תשע, אני אומר, מעבר לזה שצה"ל תשע, אני חושב שיסכימו איתי החברים גם בהקשר הזה, המיקום שלו והאזור שבו הוא נמצא הוא לא בהכרח המקום האידיאלי והמיטיב.

את זה אמרנו כבר 40 שנה.

נכון, ולכן, הנה, אנחנו עושים ופועלים.

40 שנה אמרנו את זה - - -

גם היושב ראש ציין את זה בדיונים קודמים בהקשרים של היימנוט.

גם אני בפעמים קודמות התייחסתי.

אני אתייחס לעוד הערה לגבי צה"ל תשע מעבר למה שאמר משה.

רק לפני זה, כמה מיטות לכאורה הוא יכול לאכלס?

כ-350 עולים, סדר גודל, במקסימום.

זאת אומרת שכבר היום הוא נמצא בקפסיטי של בערך 50%, הוא ירד לקפסיטי, אוקיי.

לרבע.

נכון. לפני שי, אני אומר, בסוף להשאיר כמות קטנה מאוד, הרי אלה 100 עולים ובסך הכול כ-20 פלוס משפחות.

כשיש מרכז קליטה נוסף בצפת.

כשיש מרכז קליטה נוסף בצפת, בכנען מירון, שמבחינתנו - - -

עוד שאלה, סליחה. 100 העולים שנשארים, כמה זמן הם כבר חיים במרכז הקליטה הזה?

שלוש שנים, הם האחרונים.

הם מצור ישראל 1.

ברשותך.

בבקשה, חבר הכנסת.

אני כן רוצה להגיד פתיח, פתח בזה גם היושב ראש, האמת היא שגם אני רוצה להביע את ההתנערות שלי מדברי ההבל של יאיר גולן. לצערנו הרב, דברים שפוגעים פגיעה אנושה גם במדינת ישראל וגם בחיילי צה"ל. אבל אני לא מתפלא, מי שקורא לתושבי יהודה ושומרון, שאנחנו יודעים מה חלקם במלחמה הזאת, פראי אדם, לא אתפלא שהוא קורא גם לחיילי צה"ל רוצחים, ואנחנו מתנערים מכל וכל. לצערי הרב, הדבר הזה חוזר על עצמו וחבל שזה קורה. זה בעניין הזה.

אני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש, שהתוצאה, שוחחתי גם עם משרד הקליטה וגם עם הסוכנות, התוצאה הזאת היא תוצאה של חוסר עלייה. בסוף אנחנו מדברים על זה כבר, אתה היית היושב ראש כאן, אנחנו מדברים גם על יישום של מתווה, אנחנו מדברים גם על זכאות שבות שאנחנו כבר עמלים על כך תקופה מאוד ארוכה, מתחילת הקדנציה הזאת, לפחות אני נמצא בתוך זה, ולא זז כמעט כלום, מעט מאוד דברים זזים. ושום דבר לא נשאר בחלל. כלומר, זו תוצאה של חוסר פעילות של עלייה מיהדות אתיופיה שגורמת לכך שחלק ממרכזי הקליטה נאלצים להיסגר. על כך אין לי תלונה לא למשרד הקליטה ולא לסוכנות היהודית בהקשר של הפינוי. אני כן אגיד - - -

מה הפוטנציאל באתיופיה לדעתך?

8,000.

בוא נגיד זכאות שבות - - -

אף אחד לא יודע בדיוק.

שאל אותי חבר הכנסת אלעזר, אני אגיד. הפוטנציאל של זכאות שבות, כ-4,000, ובהחלטות ממשלה או ממתינים, אנחנו מדברים על משהו כמו 8,000. כלומר, יש לנו 12,000, פוטנציאל, צריכים להיבדק, המון. 12,000, ש-4,000 זה יכול לקרות מיידית, ברגע שאתה פותח.

ה-4,000 הם שערורייה בפני עצמה.

כן, זו זכאות שבות.

מדינת ישראל לא נותנת לזכאי שבות לעלות לפה, זה סיפור אחר.

בעיניי, ברגע שיקרה, אני חושש שהמיטות, אותן 1,600 מיטות אולי כן ייתנו מענה ראשוני. זה כאמירה כללית. בנוסף לכך, אני אומר, אני מצטרף לדבריו של המשנה למנכ"ל הקליטה, אמרתי את זה גם בעבר. בסוף, אדוני היושב ראש, מי שמגיע לכאן מיהדות אתיופיה, אנחנו רוצים להציג שתי מטרות: אחת, שמגיעים לכאן ומשתלבים עם כל החברה הישראלית, המיקום של איפה הם גרים משפיע מאוד, מאוד על איזו משפחה זאת תהיה בעוד עשר ו-15 שנה, ולכן הרבה פעמים המיקומים האלה, הייתה בהם פגיעה ביכולת שלהם להשתלב. שתיים, גם מבחינה דתית, מבחינה יהודית, מבחינה זהותית, הם בסוף עושים תהליך גיור, אם תהליך הגיור הזה לא נתמך על ידי קהילות פעילות דתיות, בתי כנסת והרבה דברים מסביב, הדבר הזה לא קורה.

ולכן אני מבקש, עם המכה הלא טובה שאמרתי בסעיף הראשון, אני כן מבקש שאם כבר הדבר הזה קורה, שאנחנו סוגרים ארבעה מרכזי קליטה בשנתיים האחרונות, שבפעמים הבאות שבעזרת השם נצטרך להם, הם לא יפתחו באותם מקומות, אלא יפתחו במקומות שיכולים לתמוך בשני הדברים האלה.

אני רוצה לתת לשי להתייחס, אני רק ארצה גם בין שני הדברים. אני מבין שלצפת יש מרכז קליטה בתוך צפת שהמשפחות יכולות לעבור אליו.

נכון.

ערד לא.

נכון. אני אגיד קודם לגבי צפת שתי מילים ואז אתייחס לגבי ערד, גם מה שדיבר המנכ"ל. לגבי צפת, כשאנחנו שקלנו את סגירת מרכזי הקליטה והיו מספר חלופות, אני רוצה להגיד, טובת העולים היא לנגד עינינו, ולהעביר עולה נגיד בתוך צפת הרבה יותר פשוט מאשר להעביר נגיד עולה ממרכז קליטה בטבריה למקום אחר. זאת אומרת, יש פה רגישות שצריך להבין אותה, ובדקנו משפחה-משפחה, מוסדות לימוד, עם עובדת סוציאלית, מקומות תעסוקה, ולכן המעבר בצפת הוא יחסית מעבר, צריך להגיד, אני לא אגיד נוח, אבל הוא יותר נוח או יותר מכובד ויותר טוב לעולים מבחינת שינוי שגרת החיים שלהם. זו נקודה אחת לגבי צה"ל תשע, אתייחס אחר כך גם למשפחת קסאו. לגבי ערד, אנחנו כבר בחודש ינואר.

תן לנו רק את המספרים על ערד, מה הגודל של מרכז הקליטה ומה אחוז האכלוס כרגע.

מרכז הקליטה יכול להכיל במקסימום 270 עולים, סדר גודל, הוא מראש מרכז קליטה קטן.

והיום יש בו 183.

נכון. והוא נפתח בערד, אני אומר, אחרי תהליך מאוד, מאוד ארוך. אנחנו בחודש ינואר כבר ישבנו והודענו לצוות ולעולים שמרכז הקליטה אמור להיסגר. זאת אומרת, לקחנו חצי שנה מראש כדי להכין את המשפחות, כי שם המעבר הוא יותר מורכב, הוא מעבר לעיר אחרת, וזו נקודה אחת. ואני לא חושב שהעולים מבועתים. אני בוודאי מבין שהעולים קשה להם ויש הרבה רגישות לעניין הזה. נקודה אחת.

נקודה שנייה, כל עולה שעדיין לא סיים את תהליך הגיור שלו, אני חייב להעביר אותו למרכז קליטה אחר כדי לאפשר לו את המשך תהליך הגיור, כי אני לא אשאיר אותו - - -

כמה כאלה יש לך בתוך מרכז הקליטה?

כמה יש לך בערד?

לדעתי, בערך 60% עדיין עושים.

60% עושים תהליך גיור.

וכמה זמן זה לוקח?

תהליך גיור אמור לקחת כשנה. לצערי הרב, הוא מתארך לפחות לשנה וחצי ויותר, זה תלוי בקצב של מערך הגיור, תעודות המרה וכולי.

היו עיכובים בתהליך.

כרגע, אגב, אין מי שיחתום עליהן.

למה לא להאריך את החוזה בערד בעוד שנה?

תכף אני אתייחס לגבי הארכת החוזה, אני אומר רגע לגבי הסגירה. דבר שני, אני אומר לגבי המשפחות בערד.

רגע, סליחה, שאני אבין. תהליך הגיור הוא הדבר המרכזי שמעכב?

כן, כיוון שעולה לא יעזוב את מרכז הקליטה, ובצדק, עד שהוא יסיים את תהליך הגיור והוא יוכר כיהודי. בתוך מרכז הקליטה הוא לומד לימודי עברית והוא לומד לימודי יהדות.

לא, אני מבין, רק אני חושב שזה די מטורף שתהליך הגיור לוקח יותר משנה.

הוא לא צריך לקחת יותר.

ברור.

בתהליך רגיל, אם הוא מתחיל בזמן ומסתיים בזמן, כשנה.

אם הוא מתחיל בזמן ומתי הוא מתחיל - - -

אלעזר, כשאין הרכבים של דיינים, זו בעיה.

יש בעיה של דיינים למשל.

יש בעיה של דיינים, אנחנו מדברים על זה כבר הרבה, אתה דיברת על זה כמה פעמים. אגב, ברגע נתון זה אין מי שיחתום על תעודות המרה, כי ראש מערך הגיור כרגע לא - - -

300 תעודות המרה ממתינות לחתימה כרגע, למשל.

שמע, העינוי הזה בלי קשר הוא קטסטרופלי.

נכון.

אני רוצה להתייחס בעניין. קודם כול, אני מצטרפת לדבריו של חברי חבר הכנסת סולומון. יאיר גולן, מה שהוא אמר היום, אני חושבת, אי אפשר לתאר את זה. זו שנאה עצמית, דבר כזה לא יכול להיות. ואנחנו נלחמים בעולם, ואני לא מזמן הייתי בכנס IPU, איגוד הבין-לאומי פרלמנט, נלחמנו כדי שלא יוציאו את מדינת ישראל מהחברות ואנחנו נלחמים. יש ישראלים בעולם שמסתובבים ומכחישים את שמה של מדינת ישראל כאנטישמים, כבוגדים.

גם מה שעשה כאן היום יאיר גולן, אני חושבת שהאדם הזה, צריך לחקור אותו, היועצת המשפטית חייבת לפתוח בחקירה. לא יכול להיות, זו לא פעם ראשונה שהאדם מדבר על זה. וגם אתם יודעים, אני ראיתי עכשיו, לפני דקה שאני מדברת, הוא לא מתנצל. לא יכול להיות שאדם כזה יהיה נציג ציבור כאזרח מדינת ישראל וכסגן רמטכ"ל, אני אומרת להם את זה. אני בזה לו, אני מתביישת בו. זה באמת מקומם אותי.

לעניין של עלייה, אדוני היושב ראש, אין מישהו שמכיר את העניין יותר טוב ממך. נושא של עלייה של יהודי אתיופיה, עכשיו אני שומעת 4,000 חוק השבות, 12,000, 8,000, אף אחד לא יודע את המספר בדיוק. אפילו הוועדה של קנפו, כשבאו לפה בוועדה, מה שהביאו לנו, אמרו - - -

19,000.

הוא אמר 19,000. את ההחלטות צריכים לקבל. אפילו לפי החלטות הממשלה אחרי ש-3,000 הגיעו, יש את אלה שעונים לקריטריון, 1,226, עליהם גם לא דובר. אם יש חוק השבות גם - - -

4,000 או 1,226.

לא, שנייה. יש שלוש קטגוריות. יש כאלה שטוענים לצור ישראל 2, אלה 1,200 שנותרו.

התחלתם עכשיו דיון של בערך שעתיים.

רגע, אני אבהיר, אני אגיד את זה.

ב-11:45 יש לנו דיון.

בסדר גמור, רגע.

אבל סתם אני שואל, לא הייתה החלטת ממשלה שסוגרת את העניין הזה?

לא, אני אסביר את זה.

סוגרת לא, פותחת כן.

אני אסביר את זה, כי הנושא הזה, אין מי שלא מכיר אותו.

סגרו ופתחו.

אדוני היושב ראש, הדבר הזה, וכל אחד זורק לך נתונים.

לא, אבל אני מבקש לא להתייחס כרגע לעניין ההחלטה של הממשלה.

לגבי מרכז קליטה, אני אבוא להגיד את זה, לאורך שנים, יוצאי אתיופיה הרבה זמן נשארו במרכזי קליטה, זה פגע בתהליך הקליטה.

צודקת.

אנחנו יודעים את זה. לכן מה אמרנו? שיצאו בזמן כדי להשתלב. היה במרכז קליטה מבשרת ציון, עד 13 שנה הם נשארו.

לצאת, להוציא את העולים ממרכז קליטה לדיור קבע, לחיים, להשתלב, זה חשוב. כמה שניתן לעשות, לזרז את זה. אבל בשם של גיור מעכבים אותם? אני חושבת שזו טעות גדולה, חייבים לזרז. לא יכול להיות שבגלל הגיור אנשים ישארו שם יותר זמן.

הבטאמו, אתה יודע להגיד לנו?

ראית את מרכז הקליטה צה"ל, איך הוא נראה? 40 שנה אנחנו מתריעים, זה לא ראוי לעולה חדש להיות שם.

אתה יכול להגיד לנו כמה ממתינים לגיור בתוך ה-300 האלה, שיש 300 תעודות המרה לא חתומות? כמה מהן לעולים בצפת, כמה מהן לעולים בערד?

אני לא יודע להגיד.

אתה לא יודע להגיד?

אני יכול תוך כדי, אבל לא בשלוף.

תבדוק בינתיים.

אבל מה עושים עם זה? זו נראית לי מציאות מטורפת, היא בידיים של הממשלה.

עובדים מאוד, מאוד קשה ומפעילים את כל הלחצים האפשריים כדי לפתור את זה, כי זה מעכב את היציאה של - - -

על הנושא של תעודות ההמרה יהיה דיון נפרד.

אבל אני רוצה רגע להתייחס לזה בכל זאת, בהקשר הזה, כמו ששי אמר, הסיפור של הגיור הוא נקודה אחת, הסיפור של היכולת לרכוש דיור היא נקודה משמעותית לא פחות, והיא חשובה מאוד בהקשר הזה. אני כן רגע רוצה לתת, למרות האתגר, והוא קיים, האתגר של מערך הגיור כרגע, בנקודת הזמן הזו הוא קיים, אבל זה לא ברמת הנפרדים, אלא ברמת נציבות שירות המדינה וכל מה שקשור בהקשר הזה. מה שנקרא, זה פחות ביכולת שלנו כרגע, אבל למרות זאת אנחנו מתאמצים מאוד לנסות למצוא חלופות.

לגבי הסיפור של גיור, אני רוצה לומר, בשנת 2023 מערך הגיור גייר 514 נפש, בשנת 2024, 1,189. זאת אומרת, עשינו פה עבודה משמעותית, דיברנו על זה גם בוועדות של היושב ראש.

כמה מתוכם חיילים, חיילות?

היו כ-100.

בוועדה, אבל - - -

מה פתאום?

מתוך המרכזים.

המספרים הם מתוך המרכזים?

הדיון על הגיור יהיה דיון נפרד, אני רוצה להתמקד בערד ובצפת כרגע, ואני רוצה לתת עוד פעם למנכ"ל עיריית ערד. אם יש משהו לעניין ערד, על הגיור הבנו.

אני מציג את זה בכוונה כי זה בסוף הנתון שמזרז יציאה. בגלל שהכפלנו את כמות המתגיירים בעבודה מאוד מאומצת, ומעבר לזה - - -

יש לומר, של הוועדה.

וגם את הליווי של תוכנית עוגן שליוותה את המשפחות ליציאה ממרכזי קליטה. לצורך העניין, בשנת 2024 יצאו כ-1,500 עולים ממרכזי הקליטה, בהשוואה ל-2023, שיצאו כ-800. זאת אומרת, גם פה נעשתה עבודה משמעותית, ולכן היציאה ממרכזי קליטה - - -

צריך להגיד, זמן היציאה קוצר מארבע שנים בממוצע לשלוש שנים, לשמחתנו.

למה לא להאריך בערד את החוזה בעוד שנה?

אני אגיד רגע לגבי ערד. אחת, בינואר ניתנה כבר הודעה לעולים ועבדנו איתם והכנו אותם לקראת תהליך היציאה.

הם לא רוצים לעזוב.

דבר שני, הרבה מהעולים, אנחנו מדברים איתם, בסופו של דבר לא רואים את עצמם, לצערי אני אומר, נשארים בערד, לא רואים אותם נשארים בערד. כמו שאגב מצפת רוב העולים לא נשארים גם ועוברים לבאר שבע ולדרום. אגב, 70% מהעולים בסוף מתרכזים לנו בקריית גת, באשקלון ובבאר שבע, כי הם הולכים לשם, איפה שקרובי משפחתם נמצאים, למרות מאמצים מאוד - - -

בסדר, זאת זכותם המלאה.

הם מקבלים במקומות ספציפיים אפשרות לקנות דירה עם הנחה, יש להם הגבלה.

פעם היה וההגבלה הזאת הוסרה, אין הגבלות.

את צודקת, זה היה בעבר, לשמחתנו, בוטל. עכשיו אני ממשיך לגבי ערד. קודם כול, מהסקר שעשינו עם העולים, רובם הגדול בסופו של דבר רואים את עצמם לא נשארים בערד. אני אומר, לצערי הרב, אני מאוד מעריך את המאמצים שעושה העירייה כדי להשאיר אותם. הדבר השלישי מבחינת העולים של ערד הוא שאנחנו מבינים שלגבי התעסוקה, ואני אומר, עיריית ערד עושה עבודה טובה, אבל בסוף השאיפה שלנו היא שהעולים ממרכזי קליטה לא יעבדו, עם כל הכבוד, בגינון ולא יעבדו במפעלים. אנחנו משקיעים מאמצים אדירים, שווה אגב דיון.

מה פסול בעבודה בגינון או במפעלים?

לא פסול, אבל אנחנו מתאמצים מאוד וכבר 70% מהעולים ממרכזי הקליטה עברו, ופה צריך להגיד תודה רבה גדולה להבטאמו, הכשרה מקצועית אחרת. ואני רוצה שהעולים בסופו של דבר - - -

איזה סוג הכשרה מקצועית?

סייעות שיניים, מטפלות, הייטק, CNC.

מוסכים.

הכול.

אין תעסוקה במקצועות האלה בערד?

לצערי הרב, לא.

אין מספיק.

אין מספיק. ואני אומר, זה שיקול גם של עולה, אני רוצה בסוף שהעולה יעבוד בדבר הזה במקומות הכי טובים שיש.

אני רוצה לאפשר עוד פעם לאלידור.

שנייה. ואני כן מסכים עם המנכ"ל, אם אפשר רגע לעשות מאמץ שהעולים שבסוף הסגירה של מרכז הקליטה ירצו להישאר בערד בדיור קבע, אנחנו נשמח לעזור, לבנות תוכנית, כולל אפילו סיוע, אני אומר כסוכנות יהודית, בשכר דירה, בהקשר הזה.

אוקיי. אלידור.

תודה רבה לכולם. עודד, כמו שאמרתי מקודם, אני רוצה גם להגיד רגע לשי לגבי התפקידים בעירייה, הם לא עובדים רק בגינון, הם עובדים בתחזוקה, תברואה, גינון, ואני חושב שמוסכים זה לא יותר טוב מעבודה בעירייה שהיא עבודה מסודרת ולאורך זמן.

אני מכבד את זה אגב, אם לא הובן, סליחה, מכבד את זה בהחלט.

אוקיי. בכל מקרה, אני מציע דבר כזה, בגלל שנשארה להם עוד שנה בערך לגיור, אולי להשאיר אותם באמת עוד שנה פה, במהלך השנה הזאת, אנחנו, עיריית ערד, נעשה איתם עבודה. אנחנו הצענו להם, לאנשים שעובדים פה בערד ורוצים להישאר, שאנחנו נעזור להם בשנה הראשונה ובשנה השנייה גם אפילו בדיור בכסף, זאת אומרת שאנחנו נעזור להם בתשלום. אני יודע שיש להם איזשהו מענק של 2,000 שקל לחודש, ואנחנו יכולים להוסיף את ההפרש ולעזור להם פה לפחות לשנתיים הראשונות כדי שייקלטו כמו שצריך.

בדיור קבע, נכון, אלידור?

לדיור קבע, כן. אם אתם מוציאים אותם מפה השנה, הם לא יחזרו לפה בשנה הבאה. אם הם יסיימו את תהליך הגיור השנה, זאת אומרת, תתן לנו הערכה עד שיסיימו את תהליך הגיור, אנחנו נוכל בזמן הזה לעזור להם למצוא דיור קבע פה בערד למי שרוצה להישאר. אם אתה מוציא עכשיו את כולם, זהו, זה אבוד, הם לא יחזרו לפה.

ברור. תודה. אמיר ווסקו מעיריית קריית ים.

חבר מועצת העיר קריית ים. אדוני היושב ראש, חברי כנסת, נציגים של הסוכנות וכולם, חשוב לי לדבר על נושא שהוא נגזרת של כל התהליך הזה ולשאול שאלה. גם אלו שעדיין לא שפר עליהם מזלם לעלות לארץ, הם צריכים לשאול את עצמם עם הנתונים הקיימים בכלל אם הם רוצים להגיע לכאן. ולמה אני מתכוון? אני לאורך השנים האחרונות רואה מגמה ברורה של קיצוץ בתקציבים שקשורים לעולים, וכפועל יוצא מכך, גם אחרי שהם עוברים את התהליך הזה של הקליטה והם צריכים לצאת לחיים החוצה בתוך העיר, הם נופלים בין הכיסאות.

אין להם מעטפת מספיקה, מרכזי הנוער נסגרים, כשמרכזי הנוער עבור נוער שהם עולים חדשים, זה סוג של אפילו לא בית שני, זה בית ראשון עבורם. וכשהדברים האלה קורים, המדינה צריכה לדעת ולקחת בחשבון שכשלא משקיעים כאן, אחר כך זה צריך ללכת לתקציבים של פיקוח, אכיפה וביטחון, כי בני הנוער האלה צריכים אחר כך להגיע לרחוב וחס וחלילה למקומות אחרים.

זה דיון אחר אבל, זה לא הדיון.

נכון, אבל עוד פעם, זו נגזרת.

בסדר, בוא נתייחס לדיון. אם יש לך התייחסות לדיון, אנחנו פשוט קצרים מאוד בזמן.

לנושא הדיון הזה, קריית ים היא עיר קולטת עלייה, אנחנו אשכול סוציואקונומי חמש, זו עיר שברובה האוכלוסייה היא קשת יום, ועוד פעם, כשהעולים מגיעים לתוך התווך הזה, אני לא שמעתי, ואין איזו תוכנית שהולכים לסגור את המרכז אצלנו בקריית ים - - -

נהפוך הוא.

כן, זה קו ראשון לים. מה זה קו? זה על הים?

נכון, מרכז מצוין, הוא מיטיב, הוא עושה עבודה טובה. שאפו גם לסוכנות, גם לעירייה.

וגם חברת הכנסת מזרסקי התגוררה בו.

לא, הגעתי לקריית ים, הייתי בפנימייה, וב-1994 עד 1997 גרתי במרכז קליטה ספיר ואחר כך עברתי לצה"ל, גם כשזה היה מעונות סטודנטים. אדוני היושב ראש, אני ברשותך רוצה להוסיף, אני משוכנעת שדרך קליטת עולים חדשים, שהבית הראשון שלהם במדינת ישראל הוא מרכז קליטה, זאת הדרך הכי מוצלחת לקליטת עלייה, לאו דווקא רק עולי אתיופיה, אלא גם משפחות ממדינות אחרות וגם לצעירים בודדים שמגיעים במסגרת תוכניות שונות של הסוכנות היהודית.

זה לא רק הבית הראשון הפיזי, העולים צריכים זמן להסתגלות, הם צריכים הדרכה, השגחה, הסברים. גם לפני שהם עוברים לדיור הקבע או שוכרים דירה או אחר כך למי שיש הון יכול לקנות דירה, אי אפשר לעבור לדירה לפני שאתה פותח חשבון בנק, עדיין מבקשים פנקס צ'קים בשכירות, וזה דורש זמן. ויש דירות כאלה שמפעילות ומחזיקות רשויות מקומיות, אבל אלה לא כל הרשויות, ואין כזאת הדרכה. אפילו שיש מלווה עולים ברשות המקומית, זו לא תמיד אותה השגחה ואותו ליווי שאפשר להעניק לעולה בתוך מרכז הקליטה, שזו גם מסגרת אינפורמטיבית וגם חברתית.

אני חושבת שבמקום לסגור צריך להמשיך להפעיל. אבל אני אסכים דבר אחד, ויכול להיות שזאת מדיניות של המשרד, שמרכז קליטה הוא לא תחליף של דיור קבע. אני חושבת שהתקופה שמשפחה או צעירים בודדים צריכים להיות במרכז הקליטה היא עד שנה, מקסימום שנה וחצי, מקסימום. תלוי, וזה הכול אינדיבידואלי, יש עובדים סוציאליים שיכולים לתת הערכה. זה לא תחליף לדיור קבע. נכון, יש תהליכים ביורוקרטיים, יש תהליכי גיור, צריך לחזק, ולהפך, להחזיר, להפעיל את מרכזי הקליטה יותר ויותר יחד עם הסוכנות היהודית.

תודה. בבקשה, משרד החינוך, טירה.

דעתי המקצועית הקטנה, אני חייבת לחלוק. מרכזי קליטה הם לא פלטפורמה טובה, כל המחקרים מראים את זה, זה מנוון. זה גורם למהגר לעשות שתי הגירות, אחת גיאוגרפית.

אין לנו מהגרים פה, יש עולים.

לא, ברור, אני מסכימה איתך לגמרי, אבל אני מסתכלת רגע בראייה מקצועית, ויש על זה הרבה מחקרים, אם תרצו, אני אשמח לשלוח לכם. זה בהקשר אחד.

נשמח לראות.

באהבה גדולה. ודבר נוסף, אני חייבת להגיד שריבוי של מרכזי קליטה, או אפילו מספיק שניים או אחד בערים קטנות, צריך להבין, אני מבינה באמת את כל השותפים ואת כל החברים לדרך, אבל זה אירוע לתשתיות המקומיות, זה אירוע. וצריך גם לקחת את זה בחשבון, עם כמה שאנחנו רוצים לעטוף, ואגב, למשפחות מרכז קליטה זה אחר לגמרי מצעירים. לצעירים זה יכול להיות מעולה, למשפחות זה עושה היפוך תפקידים מהר מאוד.

אני לא רוצה להיכנס לדיון בנושא הזה, אבל אני כן אגיד שאנחנו פעם ראשונה במסגרת צור ישראל 3 קלטנו בקליטה ישירה, עשינו ניסיון, חמש משפחות מאתיופיה, ישירות לדיור בדירות רגילות בכרמי גת, פרויקט שאנחנו מכתירים אותו כמוצלח מאוד, אחרי שנתיים הם כבר עוברים לדיור קבע קבוע. וככל שתהיה עלייה בעתיד, אנחנו נשמח גם להרחיב למודלים של קליטה ישירה בקהילה ולא ישירות במרכזי קליטה כחלק מתפיסה.

יפה. רן מלמד.

תודה, אדוני. אני אגיד שהייתי לפני כמה שנים מעורב במאבק של קהילת יוצאי אתיופיה בנושא מרכז הקליטה בבית אלפא מי שזוכר.

ודברים השתנו מאוד לטובה, אני בניגוד למה שנאמר פה חושב שיש בהחלט מקום למרכזי הקליטה. אני חושש ממשהו אחד, או מכמה דברים, ואשמח לקבל תשובות עליהם. אחת, אדוני, אני חושב שצריך דו"ח פרטני על כל משפחה שהולכת להיות מפונה, לוודא שהפתרונות שמוצעים לה אכן טובים ומתאימים למשפחה. לא בכללי לדעת שיש פתרונות שמוצעים, אלא שיבואו ויגידו, כל משפחה שהולכת להיות.

אוקיי.

זה הדבר הראשון. דבר שני, דיבר פה שי על חלופות. אני חושב ששווה לוועדה לשמוע אילו חלופות הוצגו. וזה מוביל אותי לדבר השלישי. חשש גדול שלי, בעיקר לגבי ערד, זה שאת השטח של מרכז הקליטה בערד הולכים בסופו של דבר לעשות איתו עסקת סיבוב נדל"נית, לבנות שם דירות לקהילות חדשות, קהילה חרדית.

זה שטח פרטי.

זה שטח של הסוכנות היהודית.

שטח פרטי.

שטח פרטי של יזם פרטי, זאת זכותו המלאה.

לא, בסדר, אני רק אומר שצריך לוודא, בכלל במרכזי הקליטה, אם הולכים לסגור, שלא יובילו את הדברים לכך שיהיו עסקאות נדל"ן, אבל אם כן עסקאות נדל"ן, וזה בסדר, שהכסף לפחות יעבור בחלקו לפתרונות דיור ציבורי.

תודה. מישהו רוצה משהו לפני שנסכם?

לגבי משפחת קסאו, הסוגיה, ויש פה גם - - -

כן, זה, וגם תסביר למה לא באמת לייצר איזשהו פתרון לערד. אני מבדיל פה באמת בין ערד לבין צפת, גם במספרים. תראו, ערד, אתם נמצאים בתפוסה של שני שליש.

גם המרחק הוא אחר.

ערד זה אירוע אחר. יש פה שני אלמנטים, אחד זה הגיור וסיום הליך הגיור, שתיים זה הקליטה, ואפילו אלמנט שלישי שזה העבודה והקליטה במקומות העבודה. אני אומר לכם עוד פעם, לגבי ערד, תנסו לייצר איזשהו משהו ששוקל ומאפשר הארכה באירוע הזה, כי גם בצפת אתם מעבירים אותם למרכז קליטה באותה עיר, זה הבדל. כשאתה לוקח עכשיו 200 אנשים ומעביר אותם לעיר אחרת על כל המשמעויות של זה, זה יותר מורכב.

לגבי משפחת קסאו, הבטאמו, תגיד כמה מילים, כי הבטאמו מלווה את המשפחה באופן אישי, וגם לגבי הפתרונות שהצענו.

לפני משפחת קסאו, לגבי ערד, אני הייתי במועד ההודעה שהודענו לעולים ב-15 בינואר, למעט אחד, כולם שמחו לעבור, תהליך הקליטה שלהם בעיר בהתחלה היה מורכב מאוד. אני לא יודע מי מייצג את העולים, אני אומר לך מה אני שמעתי בהודעה לעולים, זה אחרת ממה שמוצג פה.

לגבי משפחת קסאו, לפני שהודענו לעולים אני בעצמי באתי ואמרתי להם את זה, בנפרד, כדי לכבד אותם, שלא ישמעו את זה דרך העולים האחרים. עשינו את זה ברגישות ולא ביקשנו תשובות בתגובה מה הם אומרים בנוגע למהלך. בסוף החלופות הועמדו לרשותם. המשפחה כרגע מתקשה להתנתק ממרכז הקליטה וביקשה להישאר. גם אם הם בסופו של דבר יישארו שמה, יהיה צוות נוסף ממרכז הקליטה השני שימשיך ללוות אותם, אני גם אמשיך ללוות אותם.

מה, הם יישארו שם לגור לבד? מה יהיה שם?

יש שם היום עוד תשע משפחות שגרות באופן פרטי.

בדיור ציבורי.

בדיור ציבורי.

עמידר הולכת להפוך את זה לדיור ציבורי?

זה בניין של משרד הבינוי והשיכון שהושאל לצורך - - -

הבנתי. הוא יהפוך לדיור ציבורי?

הוא חוזר והוא יהפוך לדיור ציבורי.

אתם תעשו לו איזשהו שיפוץ אני מניח.

אנחנו נבחן הכול כשתגיע העת.

ככל שהמשפחה תחליט שבסוף היא רוצה להישאר, היא תלווה על ידינו ומשרד השיכון. נעשתה פנייה מסודרת כדי לאפשר להם את ההישארות.

אני רוצה לסכם את הדיון. תראו, ראשית, אני אתחיל ממה שסיימנו פה לגבי הנושא של משפחת קסאו. א', אני חושב שהפתרון הזה הוא ראוי וגם מגלה רגישות בתוך הסיפור הזה. אבל הסוגייה המרכזית, בעיניי לפחות, שצפה מהדיון הזה, זה הנושא של 300 תעודות המרה שממתינות לחתימה. לא יכול להיות שאנשים סיימו את כל הליך הגיור שלהם ועדיין אנחנו עם תעודות המרה שממתינות לחתימה, זאת שערורייה. אני אבקש מיושב ראש הוועדה שבדיוק נכנס לקיים דיון ספציפי על הנושא הזה של גיור וחתימה על תעודות המרה.

בצה"ל תשע 14 משפחות מחכות לתעודת המרה.

ובערד?

בערד בקושי שניים-שלושה.

מה הבעיה של האחרים לעזוב? הם סיימו את התהליך?

תעודת ההמרה זה הסוף.

הבנתי, הם בכלל, אוקיי. אבל הנושא הזה של תעודות ההמרה וגם הימשכות תהליכי הגיור. שנה וחצי ואתה אומר שהם בכלל לא בסוף, זו גם בעיה.

לגבי עבודה, אני מבקש להעביר לוועדה מיפוי, מתוך 183 או 203 עולים, כמה?

בערד? 183.

מתוך 183 העולים שחיים בערד, כמה מהם עובדים בעיר, כמה מהם לא עובדים בעיר? מה הפתרונות שאתם נותנים להם בהיבט הזה? ובתוך כך, גם כשאני שומע כזאת נכונות ממנכ"ל הרשות המקומית ללוות את התהליך, לא כזה ראה וקדש, אל תפחדו להגיד, אוקיי, בואו נאריך את זה בשנה, בואו נאריך את זה בחצי שנה, בואו נייצר מגוון פתרונות לפחות לחלק מהעולים שם שכן מוכנים להישאר בערד. אני מבקש שתקיימו פגישה בעיריית ערד יחד עם ראש העיר והמנכ"ל ספציפית על העניין הזה, ואני אבקש מהיושב ראש גם לקבוע על הנושא הזה ישיבת מעקב.

אני כן אגיד שבראייתי, הכיוון של קליטה ישירה הוא נכון יותר, לפחות זאת תפיסת העולם שלי, זאת גם תפיסת העולם שהשתרשה לאורך שנים גם בניסיון של משרד העלייה והקליטה.

גם אנחנו.

יחד עם זאת, המעבר מקליטה במרכזי קליטה לקליטה ישירה, צריך לעשות, מי שכבר נכנס למרכז קליטה, לא צריך לייצר לו עכשיו עוד טראומה של מעבר למרכז קליטה אחר. זאת אומרת, זה לא מעבר ממרכז קליטה למגורי קבע, שזה עוד פעם מעבר, אלא ממרכז קליטה למרכז קליטה ואחר כך למגורי קבע, וזה כבר הופך להיות תהליך הרבה יותר מורכב, צריך להימנע ממנו כמה שאפשר. לשיטתי, זה מה שהולך לקרות בערד. הרבה יותר קשה ממה שהולך לקרות בצפת, כי זה מעבר גם לעיר אחרת. ולכן אני פונה, הוועדה פונה אליכם לגבי ערד, לנסות ולייצר פתרון שידחה בשנה את התהליך הזה וכבר ייכנס לתהליך הרבה יותר נכון כשהעירייה שותפה לתהליך של קליטת הקבע.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.