פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
27/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 683
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"ה (27 במאי 2025), שעה 13:00

הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
רון כץ

אושר שקלים

אילת שמעון - עו"ד בלשכה משפטית בשוק ההון, משרד האוצר

אוהד מרדכי - רפרנט פיננסים באג"ת, משרד האוצר

יערה למברגר - עו"ד ראש האשכול האזרחי יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רוני בקמן - משפטנית בכירה בייעוץ המשפטי, רשות ניירות ערך

נעם שקלר - עו''ד בייעוץ משפטי, רשות ניירות ערך

חנה שלמה - מתמחה במשפטים ביחידת שירותי תשלום ומידע, רשות ניירות ערך

אביטל קרופניק - ראש תחום שירותי מידע ושירותי תשלום, רשות ניירות ערך

טל עופרים - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

לימור כרמלי - Head of Product קהילת הפינטק הישראלית, חברות פינטק

איריס גפן שווה - סמנכ"ל לקוחות ופיתוח עסקי - סילברנט, חברות פינטק

עידן ברוקס - עו"ד, יועץ משפטי חברת סילברנט, חברות פינטק

מיכל רז - עו"ד, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אלון סגינהור - מנהל רגולציה בישראכרט, חברות כרטיסי האשראי

שלמה אייזיק - נשיא הלשכה, לשכת סוכני הביטוח

פיאד טמיש - יועץ משפטי, לשכת סוכני הביטוח

יניב מאיר - יועץ מקצועי, לשכת סוכני הביטוח

גרשון ברושי - יושב ראש פעיל ביזיבוקס

שי ינובסקי - עו"ד, משרד עו"ד גולדפרב גרוס זליגמן

עדי הוברמן מזוז - מנהלת הרגולציה של בנק לאומי, הנהלות הבנקים

עמית נגה - מנהל מוצר בנקאות פתוחה, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

ענת פילצר סומך - יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות

איתי עצמון
אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה-2025, מ/1850

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה-2025. אני מבקש מנציגי משרד האוצר להציג את החוק. לאור העובדה שהדיון הקודם התארך קצת, אני מבקש לקצר בדברים, וזאת מבלי לוותר על מה שחשוב.

אוהד מרדכי, אגף תקציבים במשרד האוצר. אני אתן קצת רקע לחוק שירות מידע פיננסי. זה חוק שנועד להסדיר את רפורמת הבנקאות הפתוחה. זה גם חוק שהיה ודובר לא מעט פה בוועדה. בקיצור, מטרת הרפורמה היא להעביר את הבלעדיות על הפרטים הפיננסיים של הלקוחות ממקורות המידע, ובישראל זה לרוב הבנקים, אל הלקוחות. נתונים פיננסיים הם הגביע הקדוש. זה המון בעולם הפיננסי. בלי נתונים פיננסים אי-אפשר לתת הצעות מתחרות, וללקוח הרבה פעמים קשה מאוד להשוות עלויות. הרצון היה לקחת גופים, צדדים שלישיים, שיוכלו לקבל, בהסכמת הלקוח, את הנתונים הפיננסיים, ועל בסיס זה לעזור לו בהתנהלות הכלכלית, לעשות לו השוואת עלויות ולהוזיל את עלויות השירותים הפיננסיים. על בסיס הנתונים אפשר גם לעשות חיתום טוב יותר והגופים המתחרים יכולים להציע הלוואות מתחרות לבנק הבית. זו רפורמה מאוד חשובה. החוק חוקק ב-2021 ונכנס לתוקף ב-2022 בהדרגתיות.

סלי המידע הראשונים שנכנסו היו בהתחלה ללקוחות פרטיים. סל המידע של תאגידים, כשגם תאגידים נכנסים לתחולת החוק, ושאפשר למשוך מידע גם מהם, נכנס לפני קצת יותר משנה. בגדול, סלי מידע והרפורמה הזו על לקוחות פרטיים התחילה לעבוד. יש עדיין בהתחלה קשיים ותקלות, והגופים בטח ידברו פה. זה לא עובד באופן מושלם. אבל היא התחילה לעבוד וגופים מתחילים לתת שירות מידע ללקוחות.

האם אתה יכול לתת דוגמה למי אתה מתכוון כשאתה מדבר על תאגידים כדי שהוועדה תקבל מושג על איזה סוג תאגידים אתה מדבר שמקבלים את השירותים האלה?

הבעיה העיקרית שבגדול לא מצליחים לחבר אף אחד מהתאגידים שרוצים לקבל את השירותים.

מי קהל היעד?

בעיקר כמובן עסקים קטנים ובינוניים. גם חברות גדולות הרבה פעמים מקבלות את השירות של ניהול הספרים החשבונאיים וההתנהלות הכלכלית באופן שמאוד מייעל את העבודה. אבל קהל היעד שלנו והמטרה המרכזית שלנו היא לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים ושיהיה להם , ולפרוץ את הבלעדיות שיש לבנקים על מידע.

האם זה אפשר בפועל?

בפועל, ראינו שכרגע יש לנו בעיה חמורה בחוק שנוגעת לתאגידים שלא אפשרה לנותני שירות מידע פיננסי להשיג הסכמות ולהכניס את התאגידים לרפורמה. מה הבעיה? בסוף תאגיד זה לא לקוח פרטי ולא אדם פרטי, אלא זו ישות משפטית. הייתה שאלה מי נותן את הסכמה למשיכת המידע.

האם לקח שלוש שנים כדי לדעת שזו בעיה ולהביא תיקון לחוק?

לפני שנה נכנס הסל הזה של תאגידים לתוקף, ואחרי כמה חודשים התחלנו לראות, ועלו לנו כל פעם טענות מהשוק, שיש בעיה משמעותית. לא מצליחים להשיג הסכמה. הבעיה היא שצריך שהתאגיד יסמיך מורשה חתימה ייעודי בבנק כדי שהוא יאשר את משיכת המידע. זה תהליך שאנחנו רואים.

מה הבעיה? כל מורשה חתימה יכול לחתום.

לא, אבל החוק קובע שזה מורשה חתימה ייעודי לעניין הגישה.

הבעיה היא בחוק עצמו. בדרך כלל לחברה יש מורשה חתימה והוא יכול לשמש בכל דבר. למה צריך במיוחד?

אדוני היושב-ראש, בדקה קלעת לפתרון שאנחנו רוצים להביא פה בהצעת החוק.

לא, אבל אתם מביאים אותו כהוראת מעבר כזו ולא כהוראה קבועה.

נכון.

למה הוראת מעבר? תקנו את זה, ונגמר הסיפור.

רוני בקמן, הרשות לניירות ערך. החוק מסדיר איך הבנק אמור להציע לתאגיד שמתחיל ופותח חשבון חדש, למנות מורשה חתימה לעניין בנקאות פתוחה. כלומר, זה אמור להיות תהליך מאוד קל שקורה כשממילא בא תאגיד ופותח חשבון חדש. ולכן, אנחנו חשבנו שלא נכון להחיל את ההסדר הזה על כל תאגיד כיוון שהבעיה כן אמורה להיפתר באמצעות הסעיף.

ואם היא לא תיפתר אז עוד פעם נעשה תיקון של החוק? בשביל מה? היועץ המשפטי שלי חושב שאתם לא צודקים בעניין הזה, אני מאוד מצטער. למה לעשות את זה חלקי? לחברה קיימת יש מורשה חתימה, ואז זה תופס גם לגביו. מה הבעיה? למה רק בפתיחת חשבון?

יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אנסה להשלים. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהתאגיד יקבל בחירה לפי מה שהתאגיד חושב שמתאים לאינטרסים שלו. למשל, לתאגיד אין לפעמים מורשה חתימה אחד. אולי תאגידים פה יוכלו להסביר. יכולים להיות לתאגיד מספר מורשי חתימה. למשל, יכול להיות מורשה חתימה בסכומים נמוכים לקופה קטנה. הוא מתאים לי, למשל, לסכומים הנמוכים. הוא לא מתאים לי כדי לקבל החלטות עכשיו על העברת המידע או בהקשרים האחרים. התאגיד נתן למורשה החתימה רשות להיבט מסוים, הוא לא נתן לו רשות לכל עניין. חשוב לראות שיש מתאם מסוים, אבל אין חפיפה מלאה בין האינטרס המוגן או מה שאתה מנסה פה.

נמצא נוסח. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, ולא שבעוד שנתיים תביאו לי, לא לי, אני לא אהיה כבר, הצעת חוק שאומרת: עכשיו נתקן כי עוד פעם הבנקים עושים בלגן.

אנחנו רוצים להציע משהו שיפתור מכאן ולתמיד.

גם הפעם הבנקים לא עושים בלגן, אדוני היושב-ראש

לא יודע. תמיד זה נתקע אצלכם במידה מסוימת. בינתיים מי שלא מקבל את מורשה החתימה זה אתם, לא אני.

זה בגלל שמחוקקים הצעות חוק בתוך דקה, ואז יוצאת התוצאה בהתאם.

בסדר, אז אנחנו נחוקק עשר שנים הצעת חוק. הצעת החוק שהיא כרגע עשר שנים זה הריבית על הפיקדונות אליה אתם מתנגדים. שם אנחנו נעשה את זה לאט. אתה מסכים, טיבי?

מה שתחליט, אדוני.

אתה מבין. אתם חוגגים על הרווחים ואנחנו משלמים. מה הבעיה עם זה?

אני אנסה להסביר למה אנחנו חושבים שאנחנו כן נותנים פה פתרון מלא. יש הבדל בין המלאי לבין הזרם. אנחנו נותנים פה פתרון בהוראת המעבר לכל מה שהיה עד היום, ואולי גם נציע הצעות לשינויים קלים בעקבות הערות הציבור שהיו, אבל, בסופו של דבר, מצב חדש של לקוח חדש שמגיע לבנק ופותח חשבון – הוא לא היה לקוח של הבנק הזה עוד היום. הוא חותם על הרבה הרבה טפסים, והוא צריך ממילא לקבל את ההחלטות האלה. זה לא יסבך אותו. אין בזה נטל עודף. הוא עושה ממילא את כל הדברים האלה בעת פתיחה וכשהוא מצטרף כלקוח חדש. אז למה לא ללכת בדרך המלך?

מה הבעיה לכתוב כהוראה קבועה שאם יש לו מורשי חתימה, אז מורשי החתימה הם יהיו אלה גם לעניין הזה. ואם יש דרגות של מורשי חתימה, אז הבכיר ביותר ביניהם. מה הבעיה עם זה? מה הסיפור?

ללקוח חדש אין עדיין מורשה חתימה. זה מה שהצענו.

הצעתם את זה לגבי חשבונות קיימים

כן. אבל אני אומרת עכשיו שאם נחדד את זה לגבי לקוחות חדשים, אז ללקוח חדש אין עדיין מורשה חדש כי הוא חדש, ואין לנו עדיין שום דבר מוגדר בבנק, אז הוא מגדיר מי מורשה חתימה.

אז הוא כותב. אם הוא יכתוב: אני והוא מורשי חתימה, אז אנחנו ממילא גם לעניין הזה. ואם יש דרגות, אז הבכיר ביותר יהיה בעניין הזה של המידע. מה הבעיה? הוא תמיד גם יכול לשנות, נכון?

מה שייווצר כאן, ככל שתעבור הצעת החוק כפי שהנחתם אותה, זה שיהיו כאן שני "מודלים" של מורשי חתימה: המודל האחד הוא הוראת המעבר, והמודל השני הוא המודל לפי סעיף 44 לחוק. השאלה אם זה לא יוצר קושי שיש שני מודלים שמתקיימים במקביל לגבי מורשי חתימה.

אענה בשתי רמות: ברמה העקרונית וברמה הפרקטית. ברמה העקרונית יש את דרך המלך. אנחנו סבורים משפטית שדרך המלך זה שהתאגיד יקבל החלטה לגבי מה הוא מרשה לזה ומה הוא מרשה לזה. עשינו פשרה. יש פה פשרה מסוימת שמבוטאת בהוראת המעבר. כשעושים פשרה, צריך גם לא לשכוח מה הכלל.

איזה כלל?

הכלל הוא שהתאגיד מקבל החלטות לגביו.

אז הוא קיבל.

לא, הוא קיבל מי מורשה עד 1,000 שקל, מורשה עד 10,000 שקל.

לא, לא. אנחנו רוצים לסיים את העניין הזה.

אני רוצה להגיד למה זה לא מסבך.

זה כנראה מסבך, מה אני יכול לעשות?

אם אני מפרידה רק ללקוחות חדשים, אז ממילא לקוח חדש בא כלוח חלק ומגדיר את הדברים.

הבנתי, בסדר.

יש התייחסות לנושא הספציפי של מורשה החתימה, אם יורשה לי. אני איריס ואני סמנכ"לית בחברת סילברנט.

תמתיני. אנחנו עדיין עם משרדי הממשלה.

אני אשלים במהירות את החלק השני של הצעת החוק. בגדול, כמו שאמרת, ההצעה שלנו כרגע אומרת לאפשר ברירת מחדל למורשה החתימה הבכיר או שהרכב מורשים יכול לתת הסכמה לבנקאות הפתוחה. שנית, גם טרם חקיקת החוק ועד היום הייתה שיטה אחרת של גישה לנתונים פיננסיים של לקוחות עסקיים, והיא גישה דרך פרטי לקוח. זו גישה שאומרת שהתאגיד נותן לנותן השירות את שם המשתמש והסיסמא שלו, ונותן השירות נכנס לאפליקציה שלו בעצמו ועושה מה שנקרא Screen scraping ומוציא את הנתונים הפיננסיים בשיטה הזו. זו שיטה שהיא פחות טובה גם מבחינות יעילות הדבר. כולם מעדיפים את השיטה שנקבעה בחוק באמצעות מערכת טכנולוגית עדיפה בהרבה, וגם מבחינת סיכונים שהשיטה הישנה מכילה.

חוקק בחוק שאנחנו מחוקקים עכשיו חוק עם טכנולוגיה חדשה. רוצים להעביר את כולם לטכנולוגיה הזו הטובה ביותר. ברגע שהטכנולוגיה של סל המידע האחרון נכנס לתוקף, נותנים עוד שנה. ואז למי שעשה קודם את השיטה הקודמת, אסור לעשות יותר את השיטה ההיא. עוברים לשיטה החדשה. כאמור, בפועל, ראינו שהשיטה החדשה, דרך מערכת המידע, לא הייתה רלוונטית כי אף אחד לא הצליח להשיג מורשה חתימה לחתום על ההסכמות האלה. פתאום ראינו שאנחנו מגיעים למצב שלא רק שאנחנו לא מקדמים את מצב העסקים, אנחנו לוקחים צעד אחורה. כי לא רק שלא אפשרנו את השיטה החדשה, בוטלה גם השיטה הישנה.

אנחנו רוצים פה לתת להאריך את התקופה שבה אפשר להמשיך לעשות את השיטה הישנה, על אף החסרונות שלה, עד למצב שאנחנו נראה עושים את התיקון לחוק וכולם באמת מצליחים לעבור למערכת החדשה.

מבחינת הזמנים, כרגע נקבע בחוק הארכה של שנה ועוד שלוש אופציות להאריך עד חצי שנה נוספת. אנחנו נרצה אולי לעשות תיקונים קטנים כי ממועד הגשת החוק לכנסת חלף זמן.

רק השלמה קטנה לדבריך. ההוראה שקיימת היום בחוק התייחסה לעוסקים ותיקים. אתם מציעים עכשיו לאפשר את השימוש באותה טכנולוגיה ישנה גם לנותני שירותים שקיבלו רישיון לפי החוק החדש.

נכון. אנחנו באים ואומרים שמאז שנחקק היו גופים שעבדו כמה שנים. הגישו בקשה לרישיון, קיבלו רישיון, ומפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך. הם גם השקיעו הרבה כסף ברישיון הזה. וכרגע, עד שלא נעשה את התיקון הזה, ושהוא באמת ייכנס לתוקף בצורה טובה, אלו גופים שלא יכולים להתחרות בעוסקים הוותיקים או לא יכולים להתחרות בכלל בשוק הזה, ואנחנו שמים אותם באיזשהו חיסרון. אנחנו חושבים שאפשר לאפשר לגופים מפוקחים, שיש להם פיקוח הדוק וראוי של רשות לניירות ערך, גם להמשיך לעשות את הגישה הישנה. אנחנו גם נגביל את זה בזמן. כולנו יודעים ורואים את זה גם בלקוחות פרטיים שברגע שהשיטה החדשה, טכנולוגיית ה-API, עובדת כולם עוברים לשם בלאו הכי.

אבל מה שיקרה בפועל, או יכול לקרות, הוא שיהיו מבקשי רישיונות חדשים שיפנו לרשות ניירות ערך, והבדיקה שלהם או בדיקת התקיימות התנאים למתן רישיון תהיה לפי אותה טכנולוגיה ישנה. כלומר, הם ייכנסו לשוק ויקבלו רישיון ויתחילו לפעול לפי טכנולוגיה ישנה ולא לפי החיבור למערכת ה-API.

אביטל קרופניק, יחידת הפיקוח על שירותי מידע פיננסי ותשלום. אני יכולה להרגיע כאן את חשש הכנסת. הפיקוח שלנו והבדיקה שלנו אינה רלוונטית לסוג המערכת ודרך איסוף המידע הפיננסי. יש לנו הוראות אבטחת מידע וטכנולוגיות מידע מאוד מאוד משמעותיות ומקיפות שאינן מתייחסות לאופן איסוף המידע אלא מתייחסות בכלל לאופן שמירת מידע רגיש של לקוח, אבטחת המידע, הגנת פרטיות של לקוחות, סייבר, ניהול סיכונים ועוד. ולכן בהקשר הזה אנחנו מפקחים על כל ההיבטים, כמו שנדרשנו גם בחוק לעשות לגבי עוסקים ותיקים ולגבי כל בעל רישיון.

עוסקים ותיקים – זו שאלה אחרת כי זה דור המדבר. נתנו לו מענה בהוראות מעבר כמו שנוהגים לעשות כאשר מחילים משטר רישוי חדש. אבל כאן אני רוצה שנבין את ההצעה שלכם. אתם אומרים: אנחנו מייצרים עכשיו הוראת המשך להוראת המעבר, אבל היא חלה גל על נותני שירות חדשים שיפעלו לא לפי המערכת הממשק למידע פיננסי. כלומר, הם מקבלים רישיון לא לשם איסוף מידע פיננסי, כהגדרתו בחוק, אלא שימוש בטכנולוגיה אחרת.

קודם כול, זה רק לתקופת ביניים, כמו שהסבירו כאן לפניי. זה רק להוראת מעבר עד שמערכת הממשק תוכל לעבוד באופן תקין ויעיל ומלא. שנית, כמו שאמרתי קודם, כל החובות המשמעותיות שמוחלות על אותם בעלי רישיון, והם בעלי רישיון מפוקחים, נוגעות לאבטחת המידע והגנת הפרטיות שלו ללא שאלה איך זה נאסף. לכן, הפיקוח שלנו נעשה בהתאם. הוא רלוונטי ומשמעותי לשני הסוגים.

נסביר קצת למה בכל זאת מאוד חשוב לנו שמי שיוכל להמשיך לעשות את ה Screen scraping - זה כל בעלי הרישיון או האישור, כשכולם גופים פיננסיים מפוקחים. אנחנו מדברים שהם יוכלו לעשות את ה- Screen scraping רק בנוגע לחשבונות של תאגידים. כלומר, לא חשבונות פרטים.

ניתן רקע מה הסיבה שחשוב לנו שזה יקרה. סל תאגידי נכנס לתוקף באפריל 2024. יש לנו כאן 20 בעלי רישיון, ומתוכם 12 נותנים שירותים לתאגידים. הגופים החדשים האלה לא מצליחים לחבר לקוחות של תאגידים. הבוקר בדקנו נתונים. יש לנו גוף אחד בעל רישיון שהצליח לחבר עשרה חשבונות של תאגידים. הגוף השקיע המון המון כסף כדי לקבל רישיון. יש לו חובה למנות בעלי תפקידים. הוא הקים מערכות טכנולוגיות. הוא לא יכול לעבוד. יש לו עשרה חשבונות של תאגידים שהוא הצליח לחבר. בנוסף, יש לנו גוף שקיבל רישיון. הוא ראה שה-API הוא חדש. הוא לא עוסק ותיק, ולכן הוא לא יכול להשתמש ב- Screen scraping. הוא ראה שזה לא עובד והוא ביקש להתלות את הרישיון. הוא כמובן הרשה שנציג את הנתונים האלה. הוא אמר: השקעתי את כל הכספים האלו, אני לא יכול להתחיל לעבוד. ולכן, מאוד חשוב לנו שהחוק הזה יחול גם על בעל רישיון חדש שכזה והוא לא עוסק ותיק.

גם בנוגע למבקשי הרישיון. כבר היום יש בצנרת עשר בקשות רישיון נוספות על העשרים שקיבלו. מתוכם שבעה רוצים לתת שירותים לתאגידים – זה המודל העסקי שלהם. אם אנחנו לא נחיל בגופים האלה על בעלי רישיון את הוראת השעה, הם לא יוכלו להתחיל לעבוד והשוק ייתקע. המטרות שלו להשיג שירותים לתאגידים בינוניים וקטנים, לשרת אותו ולהביא לאותה מהפכה במידע שתקדם את המשק ותאפשר את ייעול כל הפעילות, לא תתגשם אם אנחנו לא נטיל את זה גם על בעלי רישיון חדשים. מאוד חשוב לנו להבין את העניין הזה.

האם אין חשש לדליפת פרטים גם מחשבונות של תאגידים? האם אין שם מידע שהוא רלוונטי גם ליחידים?

ראשית, ידוע שתאגידים כתאגידים אין פרטיות. את זה אנחנו מכירים. מצד שני, ברור – יכול להיות גם מידע רגיש שנמצא בחשבון של תאגיד, ומאוד חשוב לנו. אבל גם חשוב להבין איזה דרישות הרשות לניירות ערך וגם הרגולטורים האחרים פה מטילים על מישהו שרוצה לגשת למידע פיננסי של לקוחות. יש לנו כאן מערכות אבטחת מידע מאוד מסועפות. יש לנו כאן הגנות סייבר, יש כאן דרישות לממונה אבטחת מידע, ממונה ניהול סיכונים. הרשות מפקחת ואוכפת על בעלי הרישיון את החוק. החוק הזה – כול כולו אבטחת מידע ושמירה על מידע. מכיוון שזה המרכז, זה המרכז גם מבחינת הפיקוח של הרשות על הגופים האלה. ולכן, אנחנו חושבים שהסיכון פה בהרחבה לבעלי רישיון הוא לא מאוד משמעותי.

מכיוון שאני לא מומחה לזה, מה שיחליט היועץ המשפטי, זה מה שיהיה.

אתה מקבל החלטות, לא אני.

לא משנה, אני מעביר לך פה את הסמכות בעניין הזה.

אדוני, בבקשה, בקצרה.

שלום. אני מחברת איי פקט. אנחנו עוסקים בעיקר בתאגידים. מעבדים מידע פיננסי. החשיבות למידע בתאגידים היא לאו דווקא כדי לקבל הצעות יותר זולות לביטוח חיים או השוואת עלויות ודברים כאלה. תאגידים יודעים שיש כמה בנקים והם יודעים להתווכח. לתאגידים חשוב, קודם כול, מכלול המידע.

ולגבי הדברים שהועלו כאן – יושב-ראש הוועדה אמר במשפט הראשון את המהות. מורשה חתימה יכול להיות גם מורשה לעניין בנקאות פתוחה. לא צריך למנות מישהו מיוחד אחר. אין שום סיבה. וגם לעניין דברי משרד המשפטים – כמו שפותחים חשבון, וברגע שפתחו חשבון יש מורשה חתימה, מחובתו של הבנק לדאוג באותו מעמד פתיחת חשבון שיהיה מורשה.

נכון, לכן אני לא מבין מה הבעיה פה בכלל. מערימים קשיים על כלום.

בדיוק. לגבי סלי המידע – סלי המידע מתאימים למשקי בית, אבל הם לא מתאימים בנושא תאגידים. המשק הישראלי, בעיקר ה - - -, מתנהלים סביב נושא הצ'קים: ניכיון צ'קים, צ'קים למשמרת. רואה חשבון רוצה לראות תמונות צ'קים כדי לסגור ספרים. לא נתנו את הדעת בממשק לנושא הצ'קים. תקן ברלין לא כולל את הנושא הזה. העלינו את זה במהלך הפיתוח לאורך השנים. אנחנו נותנים שירותים ל-60,000 חברות. שלא לדבר על הבעיה להעביר אותI לממשק פתוח. איך אני יכול לבוא ולהגיד להן עכשיו: אין לכם תמונות צ'קים ואין לכן צ'קים למשמרת ואין לכן צ'קים בניכיון. איך אפשר לעשות תזרים מזומנים לחברה בלי דברים כאלה? כלומר, חובה לעשות את הדברים האלה. הדבר השלישי, והחשוב, הוא שאנחנו מתנגדים להרחבת נושא הוויתור על העוסק הוותיק.

כשנגיע לסעיף. אני מבקש להתייחס עכשיו באופן כללי. תוכלו להעיר הערה לסעיף מסוים, כשנגיע אליו.

בבקשה.

שלום. איריס גפן, חברת סילברנט. חברת סילברנט זו חברה שנותנה כבר למעלה מ-20 שנה שירותי מידע פיננסי לתאגידים מעל 5 מיליון. אחדד את מה שחברי פה אמר שהפעימה האחרונה, אבן דרך האחרונה, נכנסה לפני שנה לתאגידים. היו שתי אבני דרך, וזה מאוד משמעותי: תאגידים עד 5 מיליון ותאגידים מעל 5 מיליון. אנחנו מדברים על תאגידים מעל 5 מיליון. יש הבדל בין תאגיד של עד 5 מיליון. בדרך כלל, הבעלים שם הוא גם מנהל הכספים, גם המנכ"ל וגם מורשה חתימה, ושם יש פחות בעיות. בתאגידים מעל 5 מיליון הלקוחות הם הלקוחות הגדולים של המשק הישראלי מכל המגזרים: פיננסים, תעשייה, הייטק, חברות אשראי, ביטוח וכו' – חברות של מאות מיליונים ומיליארדים. החברות האלה לא מנהלות שניים או עשרה חשבונות בנק, הן מנהלות במקרה הנמוך עשרות חשבונות בנק, ובמקרים אחרים מאות חשבונות בנק, עם הרבה מאוד ח"פ. אין לנו אף לקוח שיש לו מורשה חתימה אחד. אצל כל הלקוחות זה מדרג.

אמרנו שהבכיר יהיה בעניין הזה.

אנחנו בעלי רישיון של עוסק ותיק, ואנחנו גם בעלי רישיון של הרישיון החדש של בנקאות פתוחה. ראינו את התיקון לחוק. אנחנו חושבים שהתיקון לחוק הוא בסדר, אבל הוא לא נותן מענה, כי בדיוק כמוך - - -

בסדר, כשנגיע לתיקון. רבותיי, אמרתי לכם שתענו כללי. אם יש משהו שקשור לנוסח, אז כשנגיע לנוסח. לא נחזור על הכול שוב.

בסדר גמור. יש לי פה עוד שני נושאים: לגבי סלי מידע – דיברו שלא כל סלי המידע כלולים, ואז צריך לבוא ולתת מענה מה קורה אם מפסיקים את השיטה הישנה, ואז משאירים את אותו תאגיד. תחשוב שיש לך חברה שמקבלת היום נתונים ופתאום אומרים לה: תפתחי מחלקת הנהלת חשבונות של עוד עשר בנות שיתחילו להקליד משהו שהם עושים אותו כבר 15 שנה באופן אוטומטי. צריך להחליט האם נותנים להם להמשיך לעבוד במידע שחסר בשיטה הישנה ובמידע החדש, או שכופים על מקורות המידע לבוא ולתת מענה לכלל המידע ולא רק לחלק ממנו.

בנוסף, אני רוצה לדבר גם על נושא ההחרגה. יש את תוספת 12 לחוק, ובתוספת 12 יש כאלה שמוחרגים מהחוק. למשל, לחשבונות באפוטרופסות אומרים: אתם לא יכולים לקבל את המידע בבנקאות פתוחה. זה אומר, למשל, אומרים לעמותה שמנהלת מאות חשבונות של חוסים כדי לפקח על הנתונים ולבקר אותם ולראות שאף אחד לא גונב כסף מכספי החוסים: מתאריך מסוים אתם לא יכולים בשיטה הישנה. הם הבן החורג של הממשלה. אסור להם והם צריכים לחזור לעבוד ידנית. גם פה צריך שיהיה ברור בתיקון מה קורה עם אלו שהוחרגו ולא אמורים לקבל.

כשנגיע לזה. מה עמדת המשרד לגבי סלי המידע? אני שומע שהם לא מקבלים את כל המידע שהם צריכים. האם אתם מגבילים אותם במידע?

לא, זה לא עניין של הגבלה במידע. אסביר. יש לנו כאן שני דברים: ראשית, צריך לזכור שתאגידים עוד לא עלו לממשק.

בסדר, אבל עכשיו עולה טענה. מה קורה עם זה?

זה חשוב, כי גם מבחינתנו להבין מה החוסרים שקיימים, זה משהו שמתגלה כשמתחילים לעבוד. רק אז אנחנו מגלים שחסרים צילומי צ'קים או ערבויות.

אומרים לך שחסר. אנחנו כבר בחקיקה. מה הבעיה?

אנחנו מבינים את הטענה הזו. אנחנו בהחלט מתכוונים בתוך הממשלה לעבוד ולאבחן את החוסרים. ננסה לראות מה הדברים ולטפל בזה.

ואז לעשות פה תיקון לחוק?

יכול להיות שזה לא תיקון לחוק.

חקיקת משנה לוקחת שנתיים במדינה הזו. על מה אתה מדבר? אתה מדבר כאילו מביאים חקיקת משנה מהיום להיום.

זה לא דורש תיקון לחוק, זה דורש תיקון לסטנדרט – מה ואיך צריך להנגיש.

בסדר, בנוהלים. אני מבקש שיהיה כתוב בחוק שתוך שלושה חודשים הם יוציאו נוהל על עניין המידע. התחייבות לא תספק אותי פה. כל דבר לוקח לכם זמן. ריבונו של עולם, אתם לא מבינים מה קורה במדינה. כל דבר שנתיים, שלוש, חמש. צריך לעשות ועדה וישיבות. אני מדבר באופן כללי, אני לא בא אליכם ספציפית בטענות. צריך שהכול יהיה מהיר. אם אתם עושים חוק שיהיה מידע ושמטרתו של המידע הזה היא להקל על החברות, לעשות תחרות, תעשו שהדברים יהיו מהירים. מה כל הסיפור הזה? בשביל זה שום דבר לא קורה. אחרי עשר שנים אומרים שהרפורמה הזו לא עבדה ונעשה רפורמה אחרת.

אני חושב שאנחנו מסכימים - - -

העניין הוא לא בחוק, העניין הוא במאסדר של הבנקים שאומר להם איך לממש, והמימוש הוא לא טוב.

לא אמרתי חוק אלא שיוציאו נוהל מסודר.

בבקשה, בקצרה.

לימור כרמלי מחברת סטורנקסט. חברת סטורנקסט היא חברת פינטק שנותנת שירותים פיננסים. אני מוסיפה לדברים שנאמרו. היו פה הרבה דברים נכונים ולא אחזור עליהם. הדבר הנוסף הוא נושא SLA. עובדים עם חברות שהיכולת שלהן להסתכל על מידע הוא מיידי. הגופים שאחראים על המידע – ה-SLA לטיפול בתקלות לא מאוגד בחוק. לא יכול להיות שאנחנו נחכה חמישה ימים רק לקבל אישור שהפנייה שלנו בערך מתקבלת. אנחנו נותנים היום SLA ללקוחות שלנו על מספר בודד של שעות, ואנחנו רוצים להתחייב והמשיך לתת את ה-SLA הזה. זה משהו שצריך להיות מאוגד בחוק.

האם אנחנו צריכים לכתוב את זה בחקיקה?

כנראה. כי אם זה לא מאוגד בחוק ולא רשום?

מה זה קשור? זה נוהל פנימי כזה כמה ימים את צריך לקבל הודעה. לא כל דבר זה משהו שצריך להיות בחוק.

אני לא יודעת. אני רק אומרת שכרגע אין לזה התייחסות.

נכון. החוק התמקד בנושא אחר. זה נושא שאנחנו חושבים גם שייתכן מאוד. אולי לא בחקיקה.

זה חוק ממשלתי. אם עולה טענה, אלא אם כן אתם רוצים לעבוד סתם, שלדעתכם שווה להתייחס אליה, מכניסים את זה לחוק הזה ולא מחכים לתהליך חקיקה של שנתיים.

ברור. שוב, זה לאו דווקא תיקון חקיקה.

לא אמרתי תיקון חקיקה, אמרתי באופן כללי שאם אפשר להכניס דברים לחוק, תכניסו. זה טוב לכם. לא לעבוד סתם קשה. כי מה קורה? הצעת חוק ממשלתית צריכה לעבור תהליך ארוך. בשביל מה אתם צריכים את זה? נכניס מה שאפשר ונתקדם הלאה.

יש הסמכה.

זה רק בהסכמתכם. אני לא אכניס בחוק ממשלתי אם אתם לא מסכימים.

יש דברים שאפשר לעגן בהוראות הרגולטורים. לא כל דבר צריך בחקיקה.

אמרתי שנעשה מה שאפשר. נדון בזה ונגמור את הסיפור הזה.

כן, בבקשה.

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבורית. אני רוצה לחזק את ידי משרד המשפטים לעניין ברירת המחדל שנקבעה פה. אנחנו חושבים שזה לא נכון להפוך את ברירת המחדל לכלל הנוהג מטעם הפשוט.

האם את מתייחסת לעניין מורשה החתימה?

לעניין מורשה החתימה. כאמור, אנחנו רוצים לחזק את ידי משרד המשפטים לעניין עמדתם באשר לברירת המחדל. אנחנו חושבים שזה לא יהיה נכון להפוך את ברירת המחדל לכלל הנוהג באופן כללי. זאת אומרת, כלל הבסיס מבחינת ממשל תאגידי תקין הוא שכל תאגיד, באשר הוא, רשאי לקבוע את זכויות החתימה שלו. הוא סוברני לגמרי לקבל את ההחלטה הזו. אף אחד לא קובע לו מי זכויות החתימה באף חקיקה. אין שום סיבה שהחקיקה הזו תהיה חקיקה חריגה ויחידה במדינת ישראל שקובעת לתאגידים מי יהיה מורשה החתימה שלהם באופן שמנטרל את מרחב שיקול הדעת שלהם. אני כן מבינה את הצורך ואולי את הפקק הספציפי הטכני שנוצר בקושי הזה לאשר חשבונות קיימים. אם משרד המשפטים אישר פה את הפשרה, אני נוטה לתמוך בה. אבל אין שום הצדקה לזה שברירת המחדל לעניין חשבונות חדשים גם תחול, משום שחשבון חדש, שעוד לא נפתח בבנק, ממילא מצריך פרוצדורה ובירוקרטיה וגישה וחתימה. אין שום הכבדה רגולטורית נוספת בזה שבמעמד הזה התאגיד יצטרך לקבוע, גם בעוד שביב של מחשבה, מי יהיה מורשה החתימה לעניין בנקאות פתוחה. אנחנו מבקשים שברירת המחדל הספציפית, שנועדה לשחרר את הפקק של חשבונות קיימים, לא תחול באופן כללי לגבי חשבונות חדשים משום שזו פגיעה במרחב שיקול הדעת של התאגיד, וזו פגיעה בעקרונות ממשל תאגידי בסיסיים.

אדוני, בבקשה.

שלמה אייזיק, נשיא לשכות סוכני הביטוח בישראל. כידוע לך, אדוני, אנחנו מפוקחים על ידי רשות שוק ההון ועומדים בכל הסטנדרטים הדרושים לצורך אבטחה והגנת הפרטיות, כולל סייבר והכול. לא יכול להיות מצב שאנחנו לא נמצאים ברשימת הפטור לקבלת המידע, כי החוק מחייב אותנו בדין לקבל מידע אודות הנכסים הפיננסיים של הלקוח בעת בירור הצרכים שלו לצרכים פנסיונים שאנחנו מחויבים בהם. אני מבקש, במסגרת מה שאדוני אמר קודם, להכניס פנימה את כל מה שצריך, ושהחוק יחיל גם את הפטור על ציבור סוכני הביטוח שמחזיקים ברישיון פנסיוני כי הם פוגשים למעשה את רוב רובו של הציבור במדינת ישראל. הם מתעסקים במערך הפנסיוני של האנשים ומנתחים את הצרכים הפנסיוניים שלהם. לא יכול להיות שאנחנו לא נהיה פה בתוך הרשימה. גם העברתי לאדוני נייר מנומק.

קראנו את מסמך העמדה שהעברת. אני רוצה להתייחס גם להערה שלך וגם לבקשות אחרות שהועלו כאן שלא נוגעות למסגרת הצעת החוק. הצעת החוק הממשלתית הזו ממוקדת בשני נושאים כפי שהוצג כאן. זה לא פלטפורמה עכשיו להעלות את כל הקשיים. ואגב, יכול להיות שיש בעוד נושאים שנובעים מיישום החוק. אם יש תיקונים שרלוונטיים לסעיפים ולנושאים שמתוקנים כאן, אפשר להעלות אותם. אני גם מזכיר שאנחנו בשלב של הכנת הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית. הוועדה אמורה להתמקד, לפי תקנון הכנסת, בנושא הצעת החוק לקריאה שנייה והשלישית. הוועדה אמורה להתמקד, לפי תקנון הכנסת, בנושא הצעת החוק ולא לחרוג מגדר נושא הצעת החוק. יכול להיות שהטענות שלכם מוצדקות וראויות לבחינה, אבל לא במסגרת הזו. אפשר יהיה כמובן. אני מניח שאתם באים בדברים עם הרגולטורים במשרדי הממשלה, וכמובן שגם חברי כנסת יכולים להציע הצעות חוק פרטיות. אבל הצעת החוק הזו מאוד ממוקדת בשני נושאים.

למה באמת סוכני הביטוח לא?

זה לא אותו פיקוח. יש פה פיקוח לפי חוק שירות מידע פיננסי.

החוק מחייב אותי. מה זאת אומרת?

זה לא החוק הזה. אפשר לקבל רישיון או דרך הרשות לניירות ערך או אם זה גופים מפוקחים תחת רשות שוק ההון. אפשר לקבל אישור לפעול לפי החוק הזה ולעשות בדיוק את מה שאנחנו מאשרים פה.

אם מדובר כבר על גוף שיש לו רישיון, כלומר, גוף שמפוקח כבר, הוא מקבל אישור לתת את השירות. אם זה גוף חדש, שאין לו כרגע רישיון לפי דין אחר, הוא מקבל רישיון.

יש חוק שלם שחוקקו בו אסדרה מסוימת לעניין הזה. להכניס גופים שלא מפוקחים לפי החוק הזה למתן - - -

אז לפי איזה חוק יפוקח?

אני פיאד טמיש, יועץ משפטי של לשכת סוכני ביטוח. ראשית, אנחנו נכנסים בדיוק בהערתו האחרונה של אדוני שאומרת שאם כבר פותחים את החוק ויש הוראות שצריך לתקן, אז אנחנו אולי נתקן אותן בהצעת החוק הממשלתית הזו ככל שהן רלוונטיות, ואני מתחבר להערתו של היועץ המשפטי של הוועדה. ואני רוצה לעשות את הקשר בין ההצעה שלנו לבין ההצעה שעומדת על הפרק. ההצעה שעומדת על הפרק עכשיו היא להרחיב את המידע הפיננסי שנכנס לתחולת החוק כדי שבאמת יהיה בשוק - - -

לכן אני שואל לפי איזה חוק הם מפוקחים. אתה אומר לי: לא לי החוק הזה. לפי איזה חוק?

עו"ד אילת שמעון, רשות שוק ההון. סוכני הביטוח מפוקחים על ידי רשות שוק ההון באמצעות מספר חוקים.

אדוני, החוק הרלוונטי לענייננו הוא חוק הפיקוח על שירות פיננסי, ייעוץ, שיווק מערכות סליקה פנסיונים. יש שם סעיף חוק מפורש שאומר שחובתו של סוכן הביטוח, כשהוא בא לייעץ ללקוח שלו, היא לסקור את המידע הפיננסי של אותו לקוח כדי לתת לו את הייעוץ הפיננסי הנכון.

האם הכוונה היא לתיקון עקיף לחוק ההוא?

לא, זה לא תיקון עקיף. בחוק שירות מידע פיננסי יש רשימה של בעלי רישיונות של מקצועות אחרים כמו גופים מוסדיים, בנקים, יועצים למיניהם, שיש להם פטור מחוק שירות מידע פיננסי ומתחולת החוק ומקבלת הרישיון.

זה לא מדויק. הם צריכים לקבל אישור מהרגולטור.

בסדר, אבל לא רישיון. יש להם פטור מרישיון.

רבותיי, אם זה משהו פשוט, - - -. אם זה משהו מסובך, אני לא יכול לעשות את זה היום.

זה מאוד פשוט – להכניס לרשימה הזו.

כנראה שלא. אומר לי היועץ המשפטי שזה תיקון ייקח זמן.

מדובר בתיקון של מעל עשרה סעיפי חוק.

זה נושא אחר, אבל מכיוון השני של קבלת המידע.

זה נושא מורכב שראוי לבחינה, אבל לא במסגרת הזו.

אני לא יודע עד כמה הוא מורכב. להגיד "מורכב" בסיסמא – זה יכול להיות.

זה לא סיסמא. יש לך מסגרת של הצעת חוק. זה לא מורכב בכלל. הוועדה אמורה לדון בהצעת החוק.

אז הטענה היא שונה: לא שזה מורכב, אלא שזה לא נושא החקיקה, וזו כבר טענה אחרת.

גם וגם. ראשית, לא בדקנו את כל ההיבטים שהתיקון הזה מחייב או מערב. שנית, זה לא במסגרת נושא הצעת החוק. אני לא רואה את הקשר להצעת החוק.

אבל אם כבר נעשה חוק, אז למה להקשות עלינו אם אפשר להקל? אנחנו הרי בסופו של דבר באים עם הפנים גם לתאגידים וגם לאזרח הפשוט.

זה לא הולך כך כי יש הליכי חקיקה תקינים, והצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בנושא מסוים. אפשר לקדם תיקונים בנושאים אחרים במסגרת הראויה ובהליכים הראויים, אבל לא בצורה הזו.

אנחנו עדיין חושבים שמדובר כאן בתיקון שהוא רלוונטי, כי בצד השני של נידוב המידע יש מישהו שצריך לקבל את המידע. והכי רלוונטיים בשוק לקבל את המידע הם סוכני הביטוח כי הם האנשים שבאים במגע עם הלקוחות ומנתחים את המידע הפיננסי הזה. זה לא סביר לאלץ אותם לקבל את זה לא דרך המערכת המתוחכמת והממוחשבת והטכנולוגית שקיימת בשוק, ולשגות בסופו של דבר גם בייעוץ שהם נותנים ללקוחות. זה לא מטרת החוק ולא תכליתו.

יתרה מזו, זה מונע מהם מליישם את העבודה שהם נדרשים בחוק עצמו.

אני רוצה להדגיש. סוכן ביטוח יכול לקבל רישיון למתן שירות מידע פיננסי. הוא יוכל לקבל היום. אם הוא מעוניין, הוא יכול לבקש בקשת רישיון ולקבל ולעמוד בכל התנאים. אין כאן שאלה בנוגע ליכולת שלהם לתת את הפעילות.

לפי החוק הזה?

בטח. הם רוצים פטור.

אדוני, יש בחוק רשימת פטורים של גופים שלא צריכים לקבל רישיון אלא היתר ואישור מסוים, וזה - - -

האם הסעיף הזה קיים פה? אין, לא.

זה תיקון לסעיף אחר בכלל.

הצעת החוק מטפלת במידע של תאגידים, ולמיטב הבנתי, סוכני הביטוח מתעסקים בלקוחות וביחידים.

גם לתאגידים יש ביטוחים וחסכונות – גם זה.

בואו נתחיל לקרוא את הצעת החוק.

הצעת חוק שירות מידע פיננסי )תיקון מס' 3 והוראת שעה,( התשפ"ה–2025

הוספת סעיף 80א. 1. בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 80 יבוא:

הוראות מעבר לעניין חשבון 80א. (א) בסעיף זה –
של תאגיד
"מורשה חתימה" בחשבון של תאגיד – מי שרשום אצל מקור המידע כמי שהתאגיד ייפה את כוחו לבצע פעולות תשלום בחשבונות של תאגיד באופן מקוון.

"מורשה חתימה בכיר", בחשבון של תאגיד – מורשה חתימה אחד או כמה מורשי חתימה יחד שההיקף הכספי של פעולות התשלום שהתאגיד ייפה את כוחם לבצע בחשבונו של התאגיד באופן מקוון הוא הגבוה ביותר ביחס לשאר מורשי החתימה בחשבונו."


אסביר את ההגדרות. זה בדיוק מה שאדוני היושב-ראש התייחס אליו. אותו מורשה חתימה בכיר של התאגיד, הוא יהיה הגורם שאחר כך יוסמך לתת את ההרשאה.

זה כשיש כמה דרגות. אם אין דרגות, אז מורשה החתימה של החברה.

זה מה שיקרה. במקרה ואין דרגות, אז מורשה החתימה של התאגיד.

איפה זה כתוב?

כי הוא הגורם שיהיה מורשה לתת את הוראת התשלום הגבוהה ביותר. אם אין דרגות, זה יהיה הגורם.

שיהיה כתוב במפורש. איפה כתוב? כתוב: או הגבוה. אבל אם אין גבוה, אז יהיה הרגיל. אני רוצה שיהיה כתוב. אני לא רוצה לבחבש את זה יותר מדי. לא מדרגה. אם אין כמה מורשי חתימה ולפי דרגות, יהיו מורשי החתימה הרגילים. יש נוסח של הבנק. נניח והבנק נותן מסמך. חותמים עליו, ונגמר הסיפור. למה לעשות מזה עניין? עושים מזה סתם עניין.

אני רוצה לחדד לעניין הגדרות מורשה חתימה בכיר ומורשה חתימה רגיל. שימו לב שכולם מדברים פה על מורשה חתימה ועל הרשאות לביצוע פעולות. אנחנו מדברים על שירותי מידע פיננסי, ואנחנו מדברים על תאגידים. אולי בפרטיים זה משהו אחר. זה אומר למשוך את המידע ולהציג אותו. כשאתם אומרים לתת הסכמה, זה לא חד-פעמי. תחשוב שיש לך תאגיד שכל יום נפתח חשבון בנק. האם כל יום המנכ"ל ייכנס וייתן הסכמה?

יש מסמך. מספיק, לא צריך לדון אלף פעם במשהו שהוא אותו דבר.

אנחנו חושבים שלא רק מורשי חתימה, ושגם - - -

אני לא מבין את זה, עזבי מה שאת חושבת. תתמודדי לכנסת ותשבי פה ותחשבי במקומנו, בסדר?
שמענו את הטענה, וגם מסכימים איתך. בשביל מה כל הדבר הזה?

נראה שלא בהכרח צריך מורשה חתימה.

אני מבקש שתצאי החוצה לחמש דקות ואחר כך תחזרי.

אוקיי.

צריך שיהיה כתוב כאן במפורש. הבכיר – כשיש דרגות. כשאין דרגות, מורשה החתימה הרגילים – זה הכול, פשוט מאוד. זה דבר פשוט, אני לא מבין למה צריך להתווכח על זה בכלל.

אבל תמיד יש לך מישהו שההיקף הכספי הוא הגבוה ביותר.

לא נכון. יש חברות שבהן יש שני מורשי חתימה, ונגמר הסיפור. מה פתאום?

אם אין, אז כל מורשה חתימה?

כל מורשה חתימה יכול לחתום על הדבר הזה. מה זאת אומרת? הוא מורשה חתימה. האם יעשו מורשה חתימה מיוחד לדבר הזה?

זה הרעיון, זה הרציונל, אין בעיה. אנחנו מסכימים שזו התכלית. התכלית היא כאילו רק כשיש כמה.

שיהיה קל כי הבנקים עושים טררם מכל דבר: אלף מסמכים, ותביא לפה ותעשה פה. אחרת איך יגבו אגרה? אתה בא עם מסמך, ואז מאה שקל תוספת. נו, באמת בחייכם. כן, טיבי. אני אומר את הדברים. אתה לא חייב להתגונן – הכול בסדר.

בשביל זה לא אמרתי כלום.

כתוב בפרוטוקול שלי קבוע שאם אני אומר משהו על הבנק, אז אתה. גם אם אתה לא נמצא, אמרת את הדברים שלך, וחלק מהפרוטוקול כבר כתוב.

בגלל זה שתקתי הפעם.

היה איזשהו תיקון קטן שהייעוץ המשפטי ביקש שנכניס שבמקום באופן מקוון יהיה אחרי כוחו לבצע, כך שיהיה ברור שזה יהיה מי שרשום אצל מקור המידע שייפה כוחו לבצע. זה רק דיוק נוסח קטן.

כן, זה דיוק נוסח כדי להבהיר למה מתייחסת התיבה "באופן מקוון" – אוקיי.

מעולה.

"(ב) מורשה חתימה בכיר, בחשבון של תאגיד שנפתח אצל מקור מידע לפני יום התחילה, ייחשב כמי שהוסמך על ידי בעל החשבון, כאמור, לתת הרשאת גישה למידע פיננסי על אודות התאגיד לפי סעיף 44(א) לעניין אותו חשבון, וזאת כל עוד לא הסמיך בעל החשבון אדם אחר לפי הסעיף האמור ולא ביטל אצל מקור המידע את הרשאתו של מורשה החתימה הבכיר לעניין מתן הרשאת גישה כאמור."

הערת על זה משהו פה, לא?

רגע. קודם כול, שיסבירו.

אסביר. סעיף 44 עוסק במתן הרשאת גישה למידע בחשבון של תאגיד כשהוא בדרך כלל נפתח. סעיף קטן (ב) יוצר כאן חזקה שבחשבונות קיימים שנפתחו לפני יום התחילה, מורשה החתימה הבכיר הוסמך לתת גישה גם למידע פיננסי בחשבון של התאגיד. התאגיד יכול בצעד אקטיבי שלא לאפשר זאת אם הוא מסמיך מישהו אחר או אם הוא מבטל את ההסמכה של אותו מורשה חתימה אצל מקור המידע לעניין בנקאות פתוחה.

אמרת משהו על סעיף 44 הזה.

כן, שני דברים. בנוסף לשאלה או להערה שהערנו בתחילת הדיון לעניין הרלוונטיות של התיקון הזה לא רק לגבי חשבונות קיימים, כלומר, לא רק כהוראת מעבר, עוד הבהרה נוסחית בסיפה של הסעיף: וזאת כל עוד לא הסמיך בעל החשבון אדם אחר לפי הסעיף האמור או לא ביטל.

מקובל.

יש לנו שתי הערות, וגם דיברנו פה פנים ממשלתי ורצינו להעיר שיש לנו. מיום התחילה פה בסעיף מוגדר לפי יום תחילה של החוק כשהחוק חוקק. אנחנו רוצים לשנות את זה ליום התחילה של החוק הזה, של התיקון עליו אנחנו מדברים עכשיו, וזאת מתוך תפיסה שלגבי החשבונות החדשים שקמו מ-2021 לא היה בכלל סל מידע של תאגידים, אז קל וחומר שאף אחד כנראה לא הסמיך מורשה חתימה לעניין בנקאות פתוחה ב-2022.

אתה בעצם מתייחס לא ליום התחילה של החוק אלא ליום התחילה של התיקון.

של התיקון. נראה לי שכך הכי ברור לכתוב את זה.

מה לגבי העתיד? לגבי העתיד – שתהיה חובה על הבנק, במעמד החתימה על כל המסמכים, לדאוג שיהיה מורשה כלשהו בהחלטת דירקטוריון כמו שנאמר. אבל שיהיה קיים.

אי-אפשר לכתוב את זה בחוק. האם נכתוב שהבנק חייב? אם אתה רוצה, תעשה לך. גם אם שכחת, אתה תמיד יכול הוסיף.

אני רוצה להבין. האם הנוסח הממשלתי נותר כשהיה? לא בטוחה שהבנתי מהדיון מה. האם מדובר רק בשינוי לגבי חשבונות שלפני יום התחילה? כן, נכון? כי לא הבנתי מהערת היועץ המשפטי למה הכוונה.

האם את מתייחסת עכשיו לתיקון האחרון או לתיקון הנוסחי בסיפה של סעיף קטן (ב)?

ל-(ב).

בסעיף קטן (ב) יש כרגע שני תיקונים: התיקון הראשון במקום יום התחילה, כשיום התחילה מתייחס ליום התחילה של החוק, לפי התחילה המדורגת, הכוונה ליום תחילתו, וזה מה שהובהר. ביקשו כאן להבהיר שמדובר על יום תחילתו של התיקון הזה. התיקון השני הוא תיקון נוסחי. יש בסיפה "ולא", אז זה צריך להיות: או לא. כלומר, יש כאן שתי אופציות: או שהוא עוד לא הסמיך או שהוא ביטל.

אבל בסעיף 2 יש הגדרה של יום התחילה. בסעיף 2 ההגדרה היא: יום התחילה – 14 באוקטובר 2025.

לא, זו לא ההגדרה. אסביר. שוב, בטכניקה החקיקתית הוראת המעבר מוטמעת ומשתלבת בתוך החוק, ובחוק עצמו יש הגדרה ליום התחילה. אבל כאן מדובר על יום תחילה אחר.

שמי עו"ד שי ינובסקי. אני מייצג את איי פקט. אנחנו חושבים שזה יגלגל את הנטל דווקא על תאגידים כמו איי פקט. כלומר, חברת הפינטק תצטרך לבחון מתי נפתח החשבון והאם הוגדר מורשה חתימה. כלומר, הנטל פה הוא הפוך. אני גם לא חושב שזה פוגע בשיקול הדעת של התאגידים כיוון שלצורך העניין הסיפה פה של הסעיף אומרת שבכל מקרה הוא יכול להסמיך את בעל החשבון. אני לא מבין את ההפרדה בין לקוחות קיימים לחדשים.

אבל אתה לא מעיר לעניין השינוי של יום התחילה, אתה מעיר שאתה חושב שההוראות האלה לא רלוונטיות רק כהוראות מעבר אלא כהוראות קבועות.

לדעתנו, צריך למחוק את המילים: בחשבון של תאגיד שנפתח אצל מקור מידע לפני יום התחילה – זו ההערה.

כן, זו ההערה. ההערה שלך לא מתייחסת לתיקון של יום התחילה.

אני יכולה להציע עוד חלופה לעניין התיקון שמתייחסת למועד שנכנסו סלי המידע הרלוונטיים לתאגידים. כי יום התחילה של חוק שירות מידע פיננסי המקורי היה לא רלוונטי לתאגידים כי לא היו סלי מידע רלוונטיים. הנוסח המקורי שכתבנו הוא לא מאוד הגיוני, ולכן הגיוני להתייחס למועד כניסת סלי המידע הרלוונטיים לתאגידים. זה המועד מבחינת המהות.

כלומר, את מתייחסת למועדים שנקובים בסעיף 79(ב) כמועדים של כניסתם לתוקף של כללי המידע?

כן.

אבל אי-אפשר לעשות יום תחילה בכל תאגיד.

שם זה מועדים שונים.

אני חושב שההנחה שלנו שתאגידים חדשים יידעו שהם צריכים להסמיך מורשה חתימה להרשאה לצפייה מקוונת, היא הנחה לא נכונה.

מיכל רז, איגוד הבנקים. בעיקרון, אנחנו חותכים את יום התחילה באמת כשהתחיל הנושא. כלומר, כשבנקאות פתוחה התחילה על תאגידים. זה לא התחיל לפני אפריל 2024 . ולכן, מאפריל 2024 יש מערכת, כמו שאתם קבעתם, עם הסכמות פרטניות לתאגידים שעובדת. לעומת זאת, עד אפריל 2024 הייתה מערכת קודמת. לכן, זה באמת לא מדויק להתחיל מיום התחילה של 2022, שזה יום של חוק שירות מידע פיננסי. כדאי לכלול את כל התאריכים. זה גם לא מדויק להגיע עד היום כי כבר יש מערכת שעובדת, כמו שביקשתם, עם הסכמות פרטניות והכול. יום התחילה אמור להיות אפריל 2024.

היא עובדת, אבל כמעט ולא מחוברים אליה תאגידים.

אנחנו חושבים משהו אחר. לכן, יום התחילה אמור להיות לפי סל התאגידים שנכנס לתוקף באפריל 2024.

אני חייב להגיד שאני דווקא מעדיף את האופציה של מועד אחד ולא להתחיל עכשיו לקבוע כמה מועדים.

אני מסכים. המועד חייב להיות אחד.

זה מועד אחד כי זה רלוונטי לתאגידים מעל 5 מיליון.

תגידו מה המועד ונכתוב אותו, אין לי בעיה.

המועד הוא המועד מאפריל. אני מקווה שאני זוכרת, 14 באפריל 2024. זה מועד אחד.

אוקיי.

זה המועד שבו סלי התאגידים.

איפה כתוב בחשבון או באיזשהו מקום מתי נפתח החשבון? אני עושה עכשיו עושה מסע לקוח עם לקוח. הוא מתחיל להירשם. אני לא יודע מתי נפתח החשבון, אני לא יודע אם יש לו מורשה או אם אין לא. הוא מגיע ומקבל בחזרה 403. אני לא יודע מה קרה כי אתמול זה עבד. אני פונה לתמיכה ומקבל תשובה אחרי יומיים-שלושה ואולי ארבעה.

אבל יודעים מתי נפתח חשבון. יש תאריך לפתיחת חשבון

הבנק יודע, אני לא יודע.

גם הלקוח יודע.

הלקוח לא יודע. מתי פתחת חשבון? האם אתה יודע את החשבון שלך?

אני דווקא יודע את החשבון שלי.

אתה לא יודע.

אנחנו לא רוצים להקשות, אנחנו רוצים לפתוח את התחרות. לדעתנו, זה פרמטר שמקשה. מה שיקרה שבסופו של דבר יהיו תאגידים חדשים שלא יהיו מודעים לכך, לא יסמיכו מורשה חתימה ייעודי, והנחת היסוד של מורשה חתימה בכיר, שגם כך יכול לעשות כל פעולה בחשבון, יכול גם לצפות במידע. לדעתנו, זה לא הנחה שצריכה לחול רק על קיימים ולא על חדשים.

למה להתערב במרחב שיקול הדעת?

לא מתערבים.

אתם מתערבים. אתה קובע באופן מנדטורי משהו שהתאגיד בכל דבר חקיקה אחר במדינת ישראל רשאי לקבוע בעצמו כדי להקל על עצמך?

הוא קובע בעצמו. אני רק אומר מה קרה אם הוא לא קבע.

לא. אתה קובע ברירות מחדל, וידוע בחקיקה שלברירת מחדל יש כוח מאוד מאוד חזק. אתה קובע את ברירת המחדל לא סתם, אתה לא עושה את זה במקרה. אתה קובע כי אתה רוצה להכווין התנהגות. בואו נשים את הדברים על השולחן.

לשרת אינטרס כלכלי, ועל הדרך לפגוע במרחב שיקול הדעת של מאות ואלפי תאגידים במדינת ישראל.

להבנתי, זה האינטרס של כל השוק.

מדובר באינטרס של השוק ולא באינטרס של חברה זו או אחרת.

אם זה אינטרס של השוק, אז שהשוק יתכבד ויקבע את זכויות החתימה בעצמו – מורשה החתימה באופן עצמאי. אם זה משרת אותי, אני אדע לעשות את זה לבד. תודה.

אני רוצה להגן על התיקון עצמו של היפוך ברירת המחדל. רפורמת הבנקאות הפתוחה נועדה בשביל לעזור לתאגידים, לעסקים, ו בעיקר הקטנים והבינוניים.

אני לא מתנגדת לזה. אני אוחזת בדעה שלך.

את מי את מייצגת?

את החברות הציבוריות.

בלי היפוך ברירת המחדל, התאגידים הם אלו שנפגעים כי אין רפורמה בלי זה.

חשבתי שאת אולי משרד המשפטים.

לא, אני לא משרד המשפטים. אני חברות ציבוריות. אני תומכת במשרד המשפטים, ואני חושבת שמשרד המשפטים צודק.

אנחנו צריכים לעשות את זה קליל. אני מבקש לתקן את זה כך שזה יהיה קל, ונגמר הסיפור. אין פה שום התערבות, עם כל הכבוד. איזה התערבות יש פה? אין התערבות כי החברה תמיד יכולה לתקן. נניח והחוק אומר ש-X יכול, מה העניין הזה? אני לא מבין. אלו טענות כלליות. מתקנים את זה צ'יק-צ'אק בפרוטוקול אחד.

יש משמעות בזה שקובעים על מי רובץ נטל. לאירוע הזה יש מאוד טכנית וכבדת משקל. זה עניין של לדעת שזה קל ולשים לב לזה.

מציעים לתקן מההצעה הממשלתית, וזה גם אחרי השיח בעקבות ההערות, ולפשט ולעשות קו פשוט, כמו שמבקש היו"ר, ולהסתכל האם זה לקוח חדש של הבנק או לקוח ישן.

בסדר, אז תתקנו את זה. האם אתה אומר שהנוסח הזה לא מתאים? תתקן את זה – זה הכול. זה לא בהוראות מעבר, העניין הזה צריך להיות ברור.

זהו, אני חושב שזה עוד צעד קדימה לעומת מה שמוצע כאן על ידי נציגי הממשלה.

תנסחו את זה אחר כך. בואו נתקדם. הדברים ברורים.

לא, לא. יש כאן בכל זאת אי-הבנה. אם אני מבין נכון, אתה מבקש שזו לא תהיה הוראת מעבר אלא תהיה הוראה קבועה שתשתלב כבר בחוק. כלומר, בסעיף 44.

נכון – כן, הוראה קבועה.

אתם מציעים משהו אחר.

אנחנו מציעים שההוראה הקבועה שנמצאת היום בחוק תישאר רק לגבי לקוחות חדשים, והוראת המעבר הזו תורחב והיא תהיה גם לגבי חשבונות חדשים אבל של לקוחות קיימים. אנחנו הולכים לכיוון של הרחבה. ללקוחות חדשים אין פה נטל נוסף.

איזה נטל יש? כולה פרוטוקול. עם כל כבוד, כשמגיע הלקוח לבנק ואומר: אני רוצה זכות, אז הבנק בודק ורואה שאין לו מורשה חתימה או שאין לו מסמך תואם, ואז הוא חותם – זה הכול.

אני לא עובדת בבנק, אולי הבנקים יסבירו. כשמגיע לקוח חדש, הוא ממילא צריך להביא אישור מהדירקטוריון ואת האישורים האלה. הוא ממילא עושה את התהליך הזה.

אז הבנק אומר לו: אתה לא יכול לקבל את זה בלי שתביא אישור. מה הבעיה עם זה?

זה מה שאני רוצה – שהסעיף יישאר כי הוא ממילא עושה את התהליך הזה. זה לא עושה לו שום דבר אקסטרה. אתה לא מפסיד ואני מרוויחה. אתה לא מפסיד כי ממילא התאגיד עשה את התהליך הזה בלקוח חדש, ואני מרוויחה כי מבחינתי זה יותר נכון מבחינת ממשל תאגידי. אז למה לא לעשות משהו שתואם את החקיקה הכללית אם אין נזק נוסף למה שאתה רוצה להשיג?

עדי הוברמן, מנהלת הרגולציה של בנק לאומי. אני רוצה להסביר קצת איך זה עובד. בסוף אנחנו מסכימים לדעה שלכם שצריך לעשות את זה פשוט. אבל ההגדרה, כפי שהיא מוגדרת כיום, לא עושה את הדברים פשוטים. כי להעביר את הנטל לבנק להחליט מיהו אותו מורשה חתימה בכיר. אנחנו בעד כל הגדרה שתהיה ברורה.

אנחנו תיקנו. זה לא בכיר. אם אין דרגות, זה מורשה החתימה הרגיל.

אם יש כל מורשה חתימה, זה בסדר. אבל אם מורשה החתימה הבכיר או איזושהי הגדרה אחרת, אז אנחנו לא יודעים לעבוד איתה. אנחנו לא יודעים מי זה אותו מורשה בכיר.

זה לא קשור לבכיר. יהיה כתוב בנוסח שאם יש דרגות, אז הבכיר ביותר בדרגות – זה הכול.

לפי ההיקף הכספי של התשלום, ואם אין כזה מורשה חתימה.

בדיוק. אם אין כזה, אז מורשה החתימה שיש.

אבל למה מורשה חתימה צריך לצפות במידע? אין פה שום ביצוע פעולות. למה צריך?

כי ככה אנחנו רוצים, בסדר? את רוצה לעורר בעיות בכל דבר? אז תעוררי בעיות על כל דבר. מספיק כבר עם זה. בואו נתקדם. בכל דבר את מעלה בעיות. על מה את מעלה את הבעיות האלה, באמת?

אני רוצה לספר איך המצב קורה היום.

זה שיש לך חברה שמתעסקת בזה, הכול טוב ויפה. לא חייבים לקבל את העמדה שלך. בזה נסיים את הוויכוח ביני לבינך.

מכיוון שמדובר בלא מעט תאגידים שעובדים לפעמים בצורה שונה, ולא ברור באיזה נוסח אתם בוחרים ולאיזה כיוונים הולכים, אנחנו מבקשים לבדוק את זה לעומק כדי לראות.

אם אני יכול לסיים את החוק היום, אני מסיים אותו. אני לא מבין. מה יש לך לבדוק פה? הדברים פשוטים.

מה זאת אומרת? אנחנו רוצים להבין את הנוסח ואנחנו רוצים לבדוק מה ההשפעה כדי לראות שאנחנו - - -

אם אני אוכל לגמור את זה היום, אני גומר. אם לא, תבדוק מה שאתה רוצה אחרי.

לא באנו פה להתעכב, אבל גם אתה רוצה לקבל החלטה מושכלת שניתנת ליישום.

אני אומר פשוט, אני לא מבין למה הדבר קשה עם כולם. אם יש כמה מורשי חתימה לפי דרגות, הבכיר ביותר בנייר של מורשה החתימה – מי שמוצג. אם אין, מורשה חתימה הרגיל. אם יש רק אחד, אז רק הוא. לא הבנתי מה הבעיה פה. למה אתם עושים בעיה? זו בדיוק הבעיה – שהבנקים משתגעים על אנשים. מי שרשום – רשום.

אדוני היושב-ראש, אני אסביר לך מה הבעיה. אם אתה רוצה לנהל שיח, בוא ננהל את השיח.

אבל יש גבול. מספיק כבר עם זה. אני כבר רואה שבעוד שנתיים נבוא עוד פעם עם תיקון.

אני ציפיתי שמשרד המשפטים יסביר מה הבעיה.

הם לא התנגדו להצעה.

יש סוגים שונים של מידע, יש התנהלויות שונות בחשבון.

אין סוגים.

כל חברה רוצה לפעמים רוצה משהו אחר. זה לא שבנק מחליט מה.

אם יש מורשה חתימה רגיל, הוא יכול לקבל כל מידע שהוא רוצה. אין מגבלה כי זו זכותו, זה החשבון שלו, עם כל הכבוד לבנק. ואם אין, אז הבכיר ביותר בדרגה. מה בעיה? בואו נתקדם. עזוב אותי מזה. אני כבר אומר לכם שלא ייצא לכם כלום מהחוק הזה. הבנקים יעוררו קשיים איפה שלא יהיה.

רק שיירשם לפרוטוקול שלא אמרתי כלום, אדוני.

אמרתי שלא משנה מה אני אומר, אתה כאילו התנגדת – זה הכול. זה הכי קל.

התיקון שהחלטנו עליו בסעיף קטן (ב): במקום לפני יום התחילה, לפני 14 באפריל 2024?

כן.

בסדר. בואו נתקדם.

"(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 45(א), נתן מורשה חתימה בכיר בחשבון של תאגיד הרשאת גישה למידע פיננסי על אודות התאגיד, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), רשאי גם כל מורשה חתימה אחר בחשבון התאגיד לבטל את ההרשאה שניתנה כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 45(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים; מקור המידע יודיע למורשי החתימה האחרים בחשבון התאגיד, בהקדם האפשרי, על הרשאת גישה שניתנה כאמור ועל זכותו של כל אחד לבטל את אותה הרשאה."

סעיף 45(א), שהסעיף הזה מתייחס אליו, קובע איך מבטלים הרשאה – זה הדרך הרגילה. מאחר ויש לנו כאן יצירה של מנגנון נוסף שאומר: מורשה החתימה או מורשה החתימה הבכיר פה יוכל לייצר את הרשאת הגישה, וכדי להבטיח שלא תהיה כאן פגיעה בתאגידים במידה ודבר כזה נעשה ללא הסמכה וללא רשות בתוך התאגיד, אז כל מורשה חתימה יכול להחליט שהוא מבטל את הרשאת הגישה שניתנה כאן, ויחול המנגנון הרגיל של ביטול הסמכה פה. כך אנחנו מבטיחים שלא תהיה כאן דליפת מידע לא מורשית גם על ידי הסכמת מורשה חתימה בכיר.

האם יש לך הערה על זה? מה ההערה?

ההערה היא שנראה לי שלא כולם פה מכירים איך ניתנת הרשאה על ידי תאגיד. בתאגיד שיש לו חשבונות בשישה-שבעה בנקים: לאומי, דיסקונט, פועלים וכו', ובכל חשבון יש לו עשרות חשבונות, מנכ"ל החברה צריך לשבת ולהיכנס לתת הסכמה לחשבון אחד והסכמה לחשבון אחר. הוא צריך לעשות log in לאפליקציה שלו של בנק לאומי ולתת הסכמות לח"פ הראשון, השני, השלישי והרביעי. זה לא הסכמה חד-פעמית. הוא צריך לעשות את זה המון המון פעמים.

מה אני יכול לעשות שיש לו כמה חשבונות?

נניח ולקחנו את המנכ"ל ואמרנו לו לעשות את זה חד-פעמי על חשבונות עבר בחצי יום. מחר בבוקר הוא פותח חשבון חדש. הוא חברה עסקית. הוא צומח. הוא בונה עוד ועוד מפעל, ועוד יחידה סולרית וכו'.

מה לא בסדר בנוסח?

אם התאגיד, מורשה החתימה, מסמיך מישהו אחר בארגון שיש לו הרשאות צפייה בחשבון וגישה לחשבון הבנק לצפות במידע, הוא יכול למנות את אותו אדם לתת הסכמות בשוטף. לא צריך להביא את המנכ"ל מכל מיני מקומות אחרים.

משרד המשפטים, האם אתם מסכימים למה שהיא אמרה? לתת כבר הרשאה למישהו אחד שהוא ייתן הרשאה למישהו אחר – זו לא כוונת המחוקק.

היום יש הרשאת צפייה בתאגידים לכל מיני מנהלות חשבונות וכו'. ואם הם היו רוצים לעשות משהו לא טוב בנתונים ולהזיק לתאגיד, הם היו לוקחים את זה.

בסדר, הסברת. תעצרי. מה העמדה שלכם? היא אומרת למנות מישהו שהוא ייתן הרשאה כדי שהמנכ"ל לא יעבוד קשה שעתיים. האם זו טענה? נו, באמת.

לי קצת קשה עם הגישה שלא מגינה על המידע ולא נותנת משקל להגנה על המידע – כאילו זה דבר של מה בכך. קשה לי עם הנחת המוצא.

בסדר, אז הבקשה שלך נדחית. בואו נתקדם הלאה.

אנשים לא היו מקבלים הרשאה להסתכל אם לא הייתה להם האפשרות.

אבל יש הבדל בין להסתכל לבין - - - פעולות.

אם התאגיד לא הסמיך, הוא לא רצה להסמיך. את לא יכולה לקבוע לו שהוא יסמיך וזהו.

דובר שיהיה נוהל מקוון, כלומר, אונליין, לעשות מינוי של מורשה. זה פותר את כל הסוגיות שמדברים עליהן כי אז ניתן למנות אחרי שמינו מישהו אחד. מנכ"ל שלא רוצה לעבוד קשה, ידאג למנות דרך האינטרנט פעם אחת על כל החשבונות מורשה לבנקאות פתוחה, ובא שלום על הארץ. יש לו עכשיו מורשה אחד לכל החברה. אבל זה צריך לבוא בצורה מקוונת. היום הנוהל של 11 עמודים של טפסים ולבוא לסניף, וסגרו את הסניפים, לא טוב.

להבנתנו, היו בעיות כאלה בתחילת כניסת התוקף לחוק. נאמר לנו שכל הבנקים היום בתהליך מקוון. זה נכון שהתהליך לא אחיד. באופן כללי, זה מה שאנחנו חושבים. גם אם נעשה תיקונים קטנים בנוהל של ההסמכה, זה לא מתאים. ההסכמה לוקחת דקה כשמדובר בלקוח פרטי, אבל אם צריך להסמיך מורשה חתימה בתאגיד אז זה שבועות, גם אם נתקן את זה קצת או ימים. הרבה פעמים זה גם שבוע.

לא נכון. אם רוצים, עושים את זה בחצי דקה. עושים פרוטוקול. אלא אם כן זה חברה בורסאית ואז צריך ישיבות דירקטוריון וכל הדברים.

אבל זה החברות, זה התאגידים הגדולים.

לא נתתי לך לדבר הפעם. תלכי לכנסת ותשבי פה בצד הזה ואז תדברי. גם אז לא מדברים כמה שרוצים.

תמשיכו לקרוא.

"(ד) מאסדר מקור המידע רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין הודעת מקור המידע לפי סעיף קטן (ג), ובכלל זה הפרטים שייכללו בה ואופן המשלוח שלה."



זה טכני כדי ליישם את סעיף (ג).

"תחילה
2.
(א) תחילתו של סעיף 80א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ו (14 באוקטובר 2025) (בחוק זה – יום התחילה); שר האוצר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים."


האם אתה רוצה קודם להעיר לגבי התאריך?

כן. אני מניח, וגם לפי דברי ההסבר, שהמועד שנקוב כאן הוא על סמך ההיערכות המחשובית- טכנולוגית שנדרשת ליישום ההסדר החדש בעניין מורשה החתימה. למעשה, הצעת החוק אושרה רק לאחרונה בקריאה הראשונה, ולכן אני חושב שצריך להתאים כאן את המועד. מה גם ש-14 באוקטובר 2025, לפי בדיקתי, זה בחול המועד סוכות, וזה חג. אני מציע לדחות בחודש. נראה לי יותר סביר 14 בנובמבר.

אולי נעשה חצי שנה ממועד פרסום התיקון כי הרציונל היה חצי שנה. בואו נשמר את הרציונל.

נכון, אפשר אולי לקבוע את זה כך. חצי שנה ממועד פרסומו של תיקון זה.

שישה חודשים ממועד הפרסום? אוקיי.

ויש אפשרות להאריך לתקופה נוספת של שישה חודשים.

כן. כמובן שהארכה כזו צריכה לבוא לאישור ועדת הכלכלה, ואני מבקש להוסיף. אתם מבקשים הארכה בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.

נכון. אני אסביר. אנחנו מדברים פה על כמה זמן ייקח לבנקים, בעיקר, ולמקורות המידע, כדי להכין את המערכות הטכנולוגיות לעניין מורשה החתימה הבכיר.

טיבי, אתה לא מבקש עשר שנים? תמיד אתה מבקש עשר שנים. שנתיים, ארבע?

קיבלתי את ההערה שלך.

מאה אחוז. טיבי מסכים הפעם.

אני ביחידת פיתוח בבנק לאומי. זמני הפיתוח האלה יהיו כמעט בלתי אפשריים למימוש. זה פיתוח מאוד מאוד גדול.

שישה חודשים מיום הפרסום של החוק.

אבל אנחנו עושים כבר עוד פיתוחים של שאר החוק במנגנונים של תשלומים והוראות - - -. וגם התחולות של תשלומים שהיו אמורות להיות ולעלות נדחו כי לא היה מספיק זמן פיתוח ויישום מבנק ישראל. אפילו התקן עצמו לא תומך. נצטרך להמציא את זה.

אני מניח שיגישו בקשה להארכה אם יידרש עוד זמן.

בתור חברת פיתוח, הוא צודק. אין שום סיכוי בעולם - - -

מה המועד הרלוונטי להבנתכם?

24 חודשים. זה פיתוח משמעותי.

כל דבר לוקח לבנקים זמן. הדבר היחיד שהם גובים מהר זה העמלות. את זה הם עושים צ'יק-צ'אק.

אנחנו חושבים שחצי שנה, עם אופציה להאריך לחצי שנה נוספת, ביחס לרגולציה אחרת בעולם הבנקאות הפתוחה ולהטמעה של סטנדרט ולזמנים שניתנו להטמעה של סטנדרטים מסובכים לא פחות, וכנראה הרבה פעמים יותר, זה זמן ריאלי.

זו לא תוכנה מי ידע מה. טיבי, מה אתה אומר?

שוב, אתה נכנס עכשיו לשלושה-ארבעה חודשים שהם חצי קלאץ'. אתה יודע את זה, אתה בחופשים, אתה בחגים. יש לך באמצע כמה חודשים שכל המשק עובד חלקית. אדוני, רק בכנסת יעבדו באופן מלא.

בסדר, אין בעיה. בואו נעשה שמונה חודשים עם אפשרות להאריך של שישה חודשים. ניתן להם עוד חודשיים.

אוקיי, שמונה חודשים מיום הפרסום.

אני רוצה להבין מה מהות הפיתוח. מהות הפיתוח זה שהבנקים יבואו ויגידו: עכשיו, בנקודת הזמן הזו, כל חשבונות הבנק שכרגע פעילים, בלי החדשים העתידיים, אוטומטית ניתנים פתוחים לבנקאות פתוחה למורשה חתימה בכיר. אין פה שום פיתוח. זה לבוא ולהחיל חוקה על כל חשבונות הבנק הפעילים כרגע שמורשה החתימה הבכיר אילו עשה וי. אין פה פיתוחים. עשיתם כבר פיתוחים. אנחנו חברה טכנולוגית.

אדוני היושב-ראש, אנחנו שמענו כאן את ההערות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהבנקים באמת לא יהיו מוכנים ליישום. אתה נתת להם שמונה חודשים, וזה מקובל.

אם הם יוכלו לסיים יותר מוקדם, יסיימו יותר מוקדם – אין בעיה.

ברור, חד-משמעית. אבל כדי שלא נגיע לסיטואציה בעייתית שהם לא מוכנים, אנחנו קבענו תקופה אחת כאן של הארכה של חצי שנה. אנחנו מבקשים שיהיו שתי תקופות הארכה של חצי שנה.

אבל זה מה שיקרה לך.

לא, לא.

בסך הכול שנה?

באישור ועדה.

ברור שבאישור ועדה.

את יודעת שאם יהיה לך את זה, זה מה שהבנקים - - -

לא, אנחנו מאוד נעמוד על זה.

לא, אנחנו גם סומכים על הוועדה שתסייע לנו ותדע לדעת האם זה צורך אמיתי.

טוב, בסדר. אם זה מה שהמשרדים רוצים, אז אני בעד. אין לי בעיה.

קשה לי להסכים לזה, אבל אני פרקטית.

אוקיי. אני מסכם את התיקונים: התחילה של סעיף 80א היא שמונה חודשים. ניתן יהיה לדחות בצו של שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה, בשתי תקופות שכל אחת לא תעלה על שישה חודשים?

כן.

אוקיי. ועוד הערה יותר נוסחית. כתבתם כאן: "בחוק זה – יום התחילה". אני לא בטוח שיום התחילה הזה רלוונטי גם להמשך הצעת החוק ולהסדר שנוגע לשימוש בטכנולוגיה שונה.

כן, אתה צודק. צריך להתאים את זה. נצטרך לעשות סדר בכל הגדרות יום התחילה פה.

בסעיף זה – יום התחילה?

כן.

14 באפריל לא רלוונטי אם הבנקים נערכים רק בעוד שמונה חודשים.

לא, זה לא 14 באפריל. זה לא מה שכתוב פה. היה כתוב פה 14 באוקטובר. שינינו את זה לחצי שנה מיום פרסומו של החוק. בכל מקרה זה רק בסעיף זה ולא בחוק. ההערה של איתי נכונה.

לקראת הסעיפים הבאים של ההארכה של השיטה הישנה, נצטרך להצמיד את זה לזמן שניתן לבנקים כי בסוף אי-אפשר לעצור את השיטה הישנה כל עוד הבנקים לא - - -

כן, צריך להצמיד את כל התאריכים.

אוקיי. תעשו את זה אחר כך. בואו נתקדם.

תציינו את זה תוך הקראה.

אדוני היושב-ראש, אני אלון סגינהור מישראכרט. אני מבקש להסב את תשומת הלב, גם כמקור מידע וכמי שיהיה אמון על הפיתוחים האלה, שהעובדה שבסוף הנוסח כן יהיה כהוראת מעבר ולא בצורה אחידה גם היא מקשה ומכביד על הפיתוח.

אבל נתנו לכם זמן. מה אתה רוצה? נתנו עוד זמן: גם חצי שנה וגם עוד חודשיים.

השאלה הזו כבר נדונה והוכרעה.

רצינו בסיום לקבל הבהרה על ההחלטה.

אני חושב שהבהרתי אפילו פעמיים בדיוק מה ההחלטה. בסעיף קטן (ב) במקום: לפני יום התחילה, אמרנו: לפני יום 14 באפריל 2024.

בלי האחדה.

זו הייתה ההחלטה, כן.

אבל היה גם עניין האם אנחנו מסתכלים על הלקוח או שאנחנו מסתכלים על חשבון מסוים.

רצינו להקל קצת כדי שיהיה יותר פשוט. הצעתי הצעה שהיא באה בגלל ההערות כדי שזה יהיה יותר פשוט.

מה ההצעה?

שזה יהיה רק לגבי לקוחות חדשים. סעיף 44 בחוק הקיים יהיה רק לגבי - - -

לא רמת החשבון, רמת הלקוח.

יערה, אנחנו לא ערוכים לדעת אם מה שאת מציעה אפשרי או לא.

אבל ההצעה שלי היא בגלל ההערות שלכם. אני מרגישה מבולבלת. זה נועד להקל עליכם.

אנחנו צריכים לבדוק לפני שאנחנו אומרים כן.

לי לא אכפת. ההצעה שלי הייתה כדי להקל על הבנקים.

הרציונל הוא שלא יהיה מצב של תאגיד אחד שכמה חשבונות שלו יוסמך לפי החדש?

הרציונל מובן, אבל אנחנו צריכים לבדוק אם הדבר הזה הוא בר-ביצוע, כמה זמן, איך זה עובד. אני לא יכול להגיד כן.

אם אתם רוצים, אפשר להישאר עם הנוסח הממשלתי.

לא, לא. בנק לאומי העלה את זה אבל האיגוד מייצג בנקים נוספים. מבחינתנו, יש בזה היגיון.

אדוני היושב-ראש, אם אתה רוצה – תאשר. תבקש רביזיה ותשאיר את זה ותיתן לנו לבדוק, בסדר?

בוא נראה אם נגיע בכלל. אני לא רואה שאני אגיע לסוף לפי ההתקדמות פה.

אני נותן לך פתרון, אדוני.

כן, אני מכיר את הפתרון הזה. תודה, טיבי.

"גישה באמצעות פרטי הגישה של לקוח שהוא תאגיד – הוראת שעה
3.
(א) בתקופה שמיום ט"ז בניסן התשפ"ה (14 באפריל 2025) עד תום שנה מהמועד האמור (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את סעיף 60 לחוק העיקרי כך שהאמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:




"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן שירות לגשת אל מידע פיננסי על אודות לקוח שהוא תאגיד, הנמצא ברשות מקור מידע, לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, על בסיס אותו מידע, באמצעות מערכת מקוונת, תוך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח כאמור בסעיף קטן (א); על נותן שירות כאמור יחולו, לגבי מידע שמקורו בפרטי לקוח שהוא תאגיד כאמור, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירות לגבי מידע פיננסי הנאסף באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, למעט סעיף 57(ב) ופרט 21 בחלק ב' לתוספת השביעית, והכול בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:



(1) בסעיף 25, סעיף קטן (ג) – לא ייקרא;



(2) לעניין סעיף 26 – החובה לפי סעיף קטן (א)(2) לאפשר ללקוח, במסגרת ההסכם, לבחור את סלי המידע שלגביהם הוא מסכים כי תינתן לנותן השירות גישה למידע פיננסי, לא תחול לעניין מידע שמקורו בפרטי הלקוח;



(3) לעניין סעיף 28 –




(א) בסעיף קטן (א), המילים "סלי המידע" – לא ייקראו;




(ב) בסעיף קטן (ג), פסקה (2) – לא תיקרא;




(ג) סעיף קטן (ד) – לא ייקרא.




(ג) על גוף פיננסי, מייצג, נותן שירות או גוף אחר שנקבע לפי סעיף 29(ו)(2)(ב) ו-(ג), שקיבל מנותן שירות מידע שמקורו בפרטי לקוח בהתאם להוראות סעיף 29, כפי שהוחל בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות הסעיף האמור גם לעניין אותו מידע.




(ד) מקור מידע לא ימנע מנותן שירות לקבל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), מידע שמקורו בפרטי לקוח, באמצעים הטכנולוגיים שהיו נהוגים אצל עוסקים ותיקים ערב יום התחילה, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, "עוסק ותיק" – נותן שירות, שעסק ערב יום התחילה במתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית כאמור בסעיף 25(א), על בסיס מידע שמקורו בפרטי הלקוח."



הסעיף הזה הוא הרחבה של אותה מערכת Screen scraping, הטכנולוגיה ששימשה לפני החוק הזה לשאיבת המידע ממקורות המידע על ידי נותני שירות. בנוגע לחשבונות תאגידים ובנוגע לגופים שיש להם רישיון או אישור מרגולטור פיננסי, ומפוקחים על ידו – לגביהם הוראת השעה תתארך ויחולו הוראות החוק בשינויים המחויבים. יש לנו כאן את השינויים המחויבים מעצם העובדה שמערכת ה Screen scraping- לא מאפשרת, למשל, לבודד מידע מסוים כי אתה חושף לכל המידע בחשבון. אלו אותם שינויים שחלים גם בהקשר של פה.

ואנחנו נשארים עם ה-14 באפריל בגלל פקיעת הוראת המעבר. התאריך הזה מאוד רלוונטי.

כן, זה רטרואקטיבי.

תסבירו את הסעיפים שהחלתם בשינויים או שלא החלתם, בבקשה.

כאמור, יש לנו כאן ההבדל. ההבדל המרכזי בין ה- Screen scraping לבין מערכת ה-API: ברגע שאתה נכנס למערכת ה- Screen scraping עם שם המשתמש וסיסמא, אין אפשרות להחליט לאיזה מידע אתה חשוף ולאיזה לא. כל המידע בחשבון חשוף אליך. כלומר, אתה לא יכול להגיד: אני רוצה לתת לנותן שירות הזה רק את סל האשראי שלי או לחשוף אליו רק את העו"ש. חוסר היכולת הזו לבחור משפיעה גם על הסעיפים בחוק שעוסקים בבחירה של סלי מידע מסוימים. אסביר אותם אחד-אחד. סעיף 25(ג) עוסק באיסור על איסוף מידע שלא נדרש כדי לתת שירות ללקוח. אין אפשרות לעשות את ההבדל ב- Screen scraping . אנחנו פה בעולם שכן אפשר לעשות את ההבדל, וזו הסיבה לשינוי.

תסבירי למה רק סעיף קטן (ג) לא אמור להיקרא. כי סעיף קטן (א) אמור לחול?

סעיף קטן (א) אמור לחול. יש כאן ניסוח שהוא אולי לא הכי מדויק. מבחינת הכוונה בחוק המקורי הייתה מטרה אחת והיא למנוע מנותן שירות לקחת מידע של לקוח ולהתחיל למכור אותו ולעשות בו שימושים לא לטובת הלקוח ולא לטובת האיתנות הכלכלית שלו. ולכן, (א) אומר שאסור לך לעשות את זה. (ג) –למרות שיש ניסוח מאוד מאוד דומה, המטרה שלו לפי העיקרון היא לעשות משהו אחר. אומרים: כאן אתה לא תקבל יותר מהמידע שבתוך סלי המידע מהלקוח ממה שאתה צריך בשביל מה שהוא ביקש. וכאן זה ההבדל הדק בין (א) ל-(ג). אבל (א) חל כי עדיין אסור לעשות. אתה לא תמכור את המידע שלו. אבל אתה כן תהיה חשוף ב- Screen scrapingגם למידע שלקוח לא ביקש ממך ספציפית שירות לגביו – זו המורכבות הזו.

אוקיי. ומה לגבי סעיף 26?

סעיף 26 עוסק בבחירת סלי המידע אליהם ייחשף נותן השירות. שוב, אין אפשרות ב- Screen scraping לבחור אותם.

זה לא רלוונטי.

נכון. סעיף 28 עוסק בביטול או צמצום של הסכם. גם כאן האפשרות לצמצם הסכם רק לסלי מידע מסוימים היא לא אפשרית. בהמשך יש לנו כאן: להודיע למקור מידע על ביטול הרשאה. השיטה שבה עובדת Screen scraping עובדת היא שמקור המידע לא חשוף לעובדה שיש נותן שירות בצד השני שהתאגיד מקבל ממנו שירות. הוא מכיר רק שמישהו נכנס כשם משתמש וסיסמא. הוא לא מכיר אותו והוא לא יכול לבטל את הגישה לאותו נותן שירות. סעיף קטן (ד) – ביטול הרשאת גישה באמצעות מקור המידע. לא ניתן גם ב- Screen scrapingלבטל את הגישה באמצעות מקור המידע.

ב-(ג) מחילים את הוראות החוק גם על גוף פיננסי ומייצג שמקור המידע שהועבר הוא ב- Screen scraping. זה גם חל עליו. כלומר, כל ההגנות וכל ההגבלות חלות עליו. ו-(ד) נועד להבטיח שמקורות המידע לא יחסמו את שירות ה- Screen scrapingשל נותן השירות. שוב, גופים מפוקחים וגופים בעלי רישיון - - -

זו הוראה די דומה להוראה שקבענו בהוראות המעבר המקוריות.

כן, מאוד דומה.

איריס, האם את עורכת דין או מנכ"לית של חברה שנותנת שירותים?

לא. אני סמנכ"לית. אני באה לפה בשם הלקוחות שלנו, לא בשם עצמי, שעוברים ויה דולורוזה בשנה האחרונה. אני רק רוצה לדייק את מה שאמרת. זה נכון שהטכנולוגיה כטכנולוגיה של ה Screen scraping לא מאפשרת לבחור סלי מידע. אבל כל התאגידים, ואנחנו מדברים על חברות גדולות, חברת החשמל, חברות ציבוריות וכו', חותמים איתנו על הסכם, שהם בוחנים אותנו ויש אחריות, מגבלות ופרטיות. בהסכם כתוב בדיוק איזה סוגי מידע ואיזה סלי מידע אנחנו מביאים להם. ואם אנחנו נעשה משהו שהוא לא בהתאם להסכם, ייקחו לנו את הרישיון ואנחנו נעבור על החוק. אנחנו לא מדברים על לקוחות פרטיים, שבאמת יש סכנה למידע שלהם כי אני אולי גוף לא מפוקח ואני אגנוב להם את המידע. בודקים אותנו, יש להם מחלקות משפטיות ויועצים משפטיים. הם חותמים על הסכמים מולנו, והם מקבלים בדיוק מה ביקשו. אנחנו לא נוגעים ולא חשופים למידע שלהם, ולכן אין פה סכנה.

בסדר גמור, אבל אני חושבת שזה לא צריך להשפיע על העובדה הזו שהיא באה יותר לשחרר מסיכון שייחשף יותר מידע בגלל השימוש בטכנולוגיה הזו.

אנחנו מתנגדים להרחבה של הוראת המעבר לא רק על עוסקים ותיקים אלא למעשה על כל מי שנותן שירות. אנחנו מתחברים לדבריו של היועץ המשפטי בתחילת הדברים שזו הרחבה להחיל טכנולוגיה ישנה על שחקנים חדשים. אנחנו, מה שהגדרת, דור המדבר. זאת אומרת, כאלה שעושים את זה כבר מ-2011. הרציונל שלנו – התכלית להגן על הפעילות היא ברורה. אמר פה קודם אוהד מאגף התקציבים שמדובר בשחקנים שעושים כמה שנים שימוש ובאים ברישיון, ואנחנו לא מבינים מכוח מה. כי בטכנולוגיה הזו, לפחות לפי החקיקה הקיימת, לפני התיקון, אסור לעשות שימוש אם אתה לא עוסק ותיק. כלומר, אני לא מבין על רציונל של מי אנחנו מגינים פה. אנחנו מגינים פה על לקוחות - - -

הטענה ברורה.

גם ענינו עליה. שוב, אנחנו מדברים על מצב של 20 בעלי רישיון, מתוכם 12 נותנים. לא כולם עוסקים ותיקים. יש חברות שביקשו את הרישיון וקיבלו את הרישיון, על כל ההשקעות הכספיות שנובעות מכך, כדי לתת שירותים לתאגידים. אם לא נחיל עליהם את ההסדר – מאחר ואנחנו מדברים על שנים קדימה, ואנחנו מדברים פה על שנים קדימה, שלא יוכלו בכלל להיכנס. יש לנו עוד שבעה מבקשי רישיון שרוצים לתת שירותים לתאגידים, גם הם כרגע בהליכי רישוי מולנו – לא יוכלו לתת את השירות.

זאת אומרת שקביעת הסדרים שונים לגבי עוסקים ותיקים ועוסקים חדשים יכולה לפגוע בתחרות ובהתפתחות השוק.

זה יעצור את פיתוח השוק באופן ברור.

אבל זה לא פגע עד עכשיו. הייתה הוראה כזו שחלה רק על עוסקים ותיקים. הייתה תקופה.

אנחנו היום בעולם רגולטורי אחר. אנחנו במצב שבו החוק נכנס לתוקף וכל הגופים שפועלים בתחום הזה קיבלו רישיון, אמורים לקבל רישיון. אי-אפשר לפעול בלי רישיון.

קיבלו רישיון והם נתקלים בקשיים משמעותיים כשהם באים להתחבר למערכת הממשק והם פשוט נתקלים בשוקת שבורה והם לא יכולים לממש את הרישיון שניתן להם אחרי השקעה של הרבה מאוד כספים ומשאבים כדי לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות, ואנחנו ממש אנחנו עוצרים בעדם בגלל עניין הישימות.

לפני שנעבור לסעיף הבא, לסעיף 3(ב) יש כאן הארכה לתקופה יחסית ארוכה.

נכון. אנחנו מבינים את הקושי הזה. אנחנו מפקחים על הגופים האלה. אלו גופים שהרשות לניירות ערך, על כל המשתמע, מפקחת עליהם. זה אומר אכיפה פלילית, מחלקת חקירות אצלנו, אכיפה של עיצומים כספיים, הפרות מינהליות. כל המנגנון של הרשות לניירות ערך חל על אותם גופים ואנחנו אוכפים את הוראות החוק על אותם גופים. בנוסף, אנחנו לא צריכים לשכוח את התאגידים עצמם, שמקבלים שירות מנותני השירות, והחוק הזה נועד להטיב איתם. גם להם מגיע שיתחרו עליהם. גם להם מגיע שעוד שחקנים ירצו להציע שירותים לאותם גופים.

אין ספק. אני לא כופר במה שאת אומרת, אני רק מסב את תשומת הלב לכך שמדובר על תקופה לא קצרה כי יש כאן בעצם שנה ויש כאן אפשרות להאריך, באופן פוטנציאלי, לעוד שנה וחצי. זו יכולה להיות תקופה של שנתיים וחצי שבה ממשיכים לעבוד בטכנולוגיה שאתם אומרים שהיא פחות בטוחה מבחינת פרטיות הלקוחות.

אנחנו מאוד מאוד מקווים שזה לא יקרה.

זה נכון כרגע. אבל אנחנו נתנו שמונה חודשים, פלוס שנה פוטנציאלית, רק שהתיקון הזה, הראשון, ייכנס לתוקף.

צריך לעשות התאמה גם להארכה הקודמת שעשינו. אנחנו שותפים לאמירה שהתקופה צריכה להיות התקופה המינימלית. מבחינתנו, השימוש בטכנולוגיה הזו צריך להיות במינימום הנדרש, ואנחנו באמת מנסים לעשות את זה יחסית מדויק. בנוסף, יש פה גם אלמנט מסוים. צריך לזכור, אנחנו משתמשים במילים כמו "Screen scraping". בסוף זה לתת שם משתמש וסיסמא. אני חושבת שזה משהו שצריך להיות ברמת ה-no-no של כל לקוח בכל הקשר. ולכן, זו לא פעילות שאנחנו רוצים לעודד. וגם בהיבט של הרגלים, אנחנו לא רוצים שזה יהיה הרגל שיוטמע.

בואי נחזור להתאמות שאתם מבקשים לערוך לעניין התאריכים. מה ההתאמות?

העיקרון שאיתו באנו בנוסח המקורי זה לתת חצי שנה למקורות המידע להתארגן כשהחוק יבוא לתוקף, ואז חצי שנה נוספת שבה אנחנו מוודאים שבאמת הכול עובד כראוי ושהמערכת החדשה עובדת כראוי ואפשר לסיים, ועם הארכה למקרה שנראה שזה לא עובד כראוי. לגבי העיקרון של הצמדת הזמנים האלה – אם אנחנו נתנו שמונה אז להצמיד חצי שנה, On top שמונה חודשים.

הבנתי. מה התיקון שאתם מבקשים בנוסח?

זה אומר להוסיף עוד חודשיים נוספים גם ל-Screen scraping. סליחה, לא חודשיים. שמונה חודשים נתנו מיום הפרסום. זה צריך להיות תואם. זה צריך להתכתב ולהגיד עוד חודשיים - - -

14 חודשים מפרסום החוק, כמו שנתנו שמונה חודשים.

לא, אנחנו חייבים להתייחס כאן ל-14 באפריל 2025. מה התקופה - - -?

לא, לא. אנחנו צריכים להתייחס לזמן הפיתוח של הבנקים את ברירת המחדל.

שוב, אנחנו עכשיו בסעיף 3. יש פתיח שאומר תקופת הוראת השעה. מה התקופה שאתם מבקשים לקבוע?

אני מציע, אם זה נשמע הגיוני, שמיום 14 באפריל, שדיברנו עליו, עד תום 14 חודשים מיום פרסום חוק זה, כפי שאנחנו נעשה שמונה חודשים מפרסום חוק זה בכניסה לתוקף של הסעיף הראשון.

לא הבנתי. האם לבנקים נותנים שמונה חודשים להיערך ולכל מאות התאגידים נותנים ארבעה חודשים?

אין פה נושא של היערכות תאגידים.

התאגידים לא מצליחים להתחבר כרגע. עד שהבנקים לא ייערכו, אנחנו צריכים להתחיל את תקופת המעבר.

מדברים על תקופת הארכה של ה- Screen scraping כרגע ממה שמופיע פה, של שנה, ליותר משנה.

הרשות לניירות ערך הוציאה פרשנות על מועד תקופת המעבר, והיא אמרה שכרגע לא התחילה תקופת המעבר כי השוק עוד לא ערוך, והאריכו את זה ל-17 - - -

אני לא בטוח שהבנת בדיוק את מה שאנחנו מציעים לתקן פה כי אני לא חושב שזה משהו שאת מתנגדת אליו.

להאריך שנה מהרגע שהבנקים ערוכים ואפשר להתחבר אליהם עם השיטה החדשה, כן?

לא.

חצי שנה.

חצי שנה לא תספיק להעביר את כל התאגידים. הסיבה היא פרקטית. כשיש בנקאות פתוחה צריך לעבוד במקביל ולראות שהכול עובר כמו שצריך. לפעמים בנקים צריכים בסיס רבעוני או בסיס שישה חודשים. אי-אפשר בחצי שנה להעביר את כולם. צריך לפחות שנה.

יש פה עוד שלוש אופציות נוספות של הארכות בחצי שנה נוספת. אנחנו עושים פה איזון בין זה שלא אוהבים את השיטה הישנה לבין זה שיהיה מספיק זמן לשיטה החדשה באמצעות מנגנון - - -

זה אינטרס שלכם להתחבר מהר. למה אתם צריכים זמן?

זה בוודאות לא ניתן לביצוע בפרק הזמן הזה. צריך יותר זמן להסדיר את התאגידים.

כמה זמן? תגידו.

האם אתם מבקשים לקשור בין המועד הזה לבין המועד שדיברנו עליו בסעיף 2? כלומר, מה-14 באפריל ועד מועד התחילה ככל שיוארך לפי סעיף 2?

כן, כי עד שהבנקים לא נערכים למורשה חתימה בכיר ולמערכות הטכנולוגיות שזה יהיה אוטומטית ושמורשה החתימה יוכל לתת הרשאת גישה, אז ה-Screen scraping עדיין נדרש.

שימו לב שאתם כתבתם כרגע עד תום שנה. נתתם כרגע עד 14 באפריל 2026. אם קושרים את זה אחד לאחד למועד התחילה בסעיף 2 זה יכול להיות פחות.

לא, שישה חודשים אחרי תום שמונת החודשים של הבנקים.

למועד שם נקרא X, וזה X פלוס שישה חודשים

כלומר, שישה חודשים לאחר יום התחילה בסעיף 2.

כן – להגדיר אותו מחדש.

האם לתת להם ארכה או לא?

צריכים לפחות 12 חודשים להעביר אותם אחרי שזה עובד.

הם רוצים 12 חודשים – זה הרבה. אני לא מבין, יש לכם אינטרס שזה יהיה כמה שיותר מהר.

האינטרס שלנו זה כמה שיותר מהר.

לא ניתן לביצוע.

למה "לא ניתן לביצוע"?

מה לגבי הנושא של סלי מידע שלא כלולים?

רגע, רגע. כמה זמן נתנו להם פה?

בסעיף 2 לעניין התחילה של ההסדר שנוגע למורשה חתימה – 8 חודשים מיום הפרסום, עם אפשרות להאריך בשתי תקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שישה חודשים.

זה לגבי הבנקים. מה לגביהם?

נכון, אבל ביקשו כאן לקשור בין שני המועדים. כרגע לגבי תקופת הוראת השעה, אני מבין שמבוקש לקבוע שמ-14 באפריל 2025 זה בעצם עד תום שישה חודשים לאחר יום התחילה כפי שייקבע לפי סעיף 2, נכון? כלומר, כל מועד שהוא, זה יכול להיות שמונה חודשים מיום - - -, או כל מועד שיוארך.

האם מועדים האלה לא מספיקים לכם?

ושישה חודשים אחרי שזה עובד. מסע הלקוח זה אחד-אחד. צריך לדבר איתו. הוא צריך להיכנס לבנק ולחתום בבנק, זה חוזר אחר כך חזרה. איך אפשר לעשות את זה? גם אם אני אעשה לי אלף ביום ייקח לי - - -

בואו נגמור את זה. הרי יכול להיות מצב ששישה חודשים אחרי הארכה - - -

זה יכול להיות אחרי כל הארכות, זה הרבה זמן.

בסדר, מה אני אעשה? האם הם יכולים מהר? הם לא יכולים. נראה לי שאתם רוצים את הישן.

זה לא רק זה, האינטרס של התאגידים הוא גם לראות שהמידע עובר בצורה נכונה. אתה צריך לתת לדאטה לזרום בתוך הצינורות ולראות שהוא מוזן. זה לוקח זמן.

מה אני יכול לעשות שהבנקים ביקשו שלוש שנים? ובסוף הם גם לא יעמדו בזה גם כן.

אני שוב מזכיר שזו תקופה מאוד ממושכת לשימוש בטכנולוגיה שהיא פחות בטוחה מבחינת הגנת הפרטיות.

תן להם עוד שלושה חודשים.

תשעה חודשים לאחר יום התחילה?

כן – זה הכול. בוא נגמור עם זה.

אוקיי. יש לנו סעיף ההארכה – סעיף קטן (ב).

"שר האוצר יהיה רשאי בצו - - -

באישור ועדת הכלכלה.

"
(ב) שר האוצר יהיה רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תקופת הוראת השעה, אם מצא כי נותן שירות לא יכול לתת שירות מידע פיננסי לתאגיד, באופן תקין, בלא גישה באמצעות מערכת מקוונת, תוך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח, כאמור בסעיף 60(א) לחוק העיקרי ובשים לב לסיכונים הכרוכים בשימוש בפרטי הגישה של לקוח שהוא תאגיד בידי נותן שירות, ובלבד שלא יאריך את התקופה כאמור ביותר משלוש תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת; הארכת התקופה כאמור יכול שתהיה לגבי כלל מקורות המידע או התאגידים או לגבי סוג מסוים מהם; לעניין זה, "מקור מידע", "נותן שירות", "שירות מידע פיננסי" – כהגדרתם בחוק העיקרי."

נחזור עכשיו לנושא מורשי החתימה. אנחנו צריכים גם להצביע.

אני לא יכול להצביע בגלל בנק לאומי. כמה זמן אתה צריך בשביל לעשות את הבדיקה שלך?

כמה זמן אתה רוצה?

עד מחר בבוקר, ואז אני יכול לסיים את זה מחר בבוקר. זה רק הצבעה פשוטה.

לא, אי-אפשר. היום-מחר, בסדר?

אנחנו ברטרואקטיביות ואנחנו מעדיפים שהיא תהיה. אנחנו לא אוהבים שהיא מתארכת.

יש את הנוסח הממשלתי, והוא ברור. מקסימום - - -

ברביזיה יבואו חברי כנסת ויתחילו דיונים והכול יתחיל מאפס.

לא, רביזיה רק על זה.

אוקיי.

כרגע הוועדה תצביע לעניין סעיף 80א(ב). מה הנוסח? האם הנוסח הוא כפי שהקראתי קודם? כלומר, אנחנו מתייחסים ל-14 באפריל 2024?

כן. קודם כול, בואו נדחה את הסתייגויות ואחר כך נדבר. הסתייגויות המחנה הממלכתי להצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3). אני מצביע מקשה אחת, בסדר?

כן, בהסכמתם.

מי נגד? מי נמנע? מי בעד?

הצבעה
ההסתייגויות נדחו.

נדחו.

אתה, אל תצביע.

תגיד לי מה אתה רוצה ואני אעשה.

מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים.


הצבעה
ההסתייגויות נדחו.

לא עברו.

נצביע עכשיו על החוק.

סעיף 1 להצעת החוק, עם כל התיקונים שהוקראו.

בעד. אין נגד. עבר.
הצבעה
הסעיף אושר.

סעיף 2 להצעת החוק, עם התיקונים שהוקראו.

מי בעד?

הצבעה
הסעיף אושר.

עבר.

סעיף 3 להצעת החוק, עם התיקונים שהוקראו.

מי בעד?

הצבעה
הסעיף אושר.

עבר.

ואתה מבקש להגיש רביזיה רק לעניין סעיף 80א סעיף קטן (ב) לעניין התאריך או תחולת ההסדר שנוגע לעניין מורשה החתימה.

אוקיי. אני מגיש רביזיה. אבל לגבי משרד האוצר והמשפטים - - -

איתי, זה משפיע גם על (ב).

אמרתי (ב).

מה קורה לגבי הנושא של המידע עצמו עם הטענות שנשמעו? האם תבדקו ותפרסמו נוהל משלים בעניין הזה?

לא, יש. סלי המידע נקבעים באיזשהו סטנדרט מקצועי. זה מעין נוהל שכבר יש הסמכה ומתקנים אותו. התקבלו פה הערות מסוימות לגבי דברים שחסרים בסלי המידע, ואני יודעת שנעשית עבודה כדי לבדוק את הדברים החסרים. אולי הרשות לניירות ערך גם יוכלו להשלים.

רבותיי, כמה זמן אתם צריכים להשלים את הנוהל הזה?

יש כאן כמה שלבים.

תגידי כמה זמן, עזבי שלבים.

אני אסביר כי זה לא כול כך פשוט. יש טענה לגבי מידע שלא קיים היום בחוק, לא רק בסטנדרט, בחוק ובסטנדרט שנקבע על ידי המפקח על בנקים. יש דיון ממשלתי, שצריך להשלים אותו, מה חסר ומה רוצים, ויכול להיות שתידרש תיקון של התוספת לחוק שקובעת את סלי המידע.

אז אם צריך תיקון – תיקון. אבל אמרתם לי שלא צריך תיקון, אז עכשיו פתאום צריך?

יש דיון, ואני לא אומרת מה תהיה התוצאה. אחרי זה, ככל שיהיה צורך בהשלמות, אז צריך לבדוק מאחר והסטנדרט הוא בין-לאומי. זה לא מה שאנחנו כותבים.

נהייתם כמו הבנקים. אתם עושים ארבע שנים תוכנה. כמה זמן אתם צריכים כדי לסיים את העניין הזה?

אני יכולה לבדוק. זו שאלה לגורמי המקצוע. אני לא יודעת לענות על זה.

לא, לא, גברתי. תגידי לי. עם כל הכבוד, אני לא הולך לפי הזמנים של בנק ישראל.

זה לא של בנק ישראל. יש כאן גורם חיצוני בין-לאומי שצריך לתקן את הסטנדרט שלו.

אני צריך לעשות ישיבה לדעת מה קורה. תגידו לי כמה זמן.

צריך את הסטנדרט שלו. זה לא משהו שהוא בשליטתנו, זה לא מה שאנחנו קובעים לבד, ובזה זה נגמר.

האם תוך 30 יום תוכלו לבדוק?

למה? לעדכן מה נדרש?

כן.

לא, אתם תבדקו ותחזרו אליי בעניין הזה. אני לא משאיר את זה באוויר.

תוך 30 יום להגיע ממשלתי להבנה מה צריך – כן.

אין לי בעיה, תיקחו עד אחרי הפגרה. שלושה חודשים ותודיעו לי מה קורה עם זה.

מה ייעשה עם הדברים שחסרים ולא יהיו בסטנדרט? האם זה נחשב מידע בנקאי? מה אנחנו עושים איתם?

אנחנו - - - את הבנקים. הכול יהיה בסטנדרט שלהם, תאמין לי. נעשה להם כמו ברוסיה. כל הרווחים ילכו למדינה. מה אתה רוצה שאני אגיד לך? אי-אפשר לפתור את כל הבעיות במכה אחת. החוק הזה היה לעניין ספציפי. באתם והעליתם משהו, ואנחנו מנסים לעזור לכם. אי-אפשר את כל הקופה בבת אחת, בסדר? עזבו.

תנסו לסיים את זה בשלושה חודשים, ותבואו אלינו ונראה מה קורה, בסדר? אם לא תספיקו, תסבירו למה לא הספקתם. נידחה או שנעשה עוד ישיבה. אף אחד לא הולך נגדכם, אבל אנחנו רוצים לסיים את העניין – זה הכול.

מה קורה עם אלו שהוחרגו מהחוק? האם הם יחזרו לעבוד כמו בימי הביניים ויקלידו ידנית דפי בנק?

אני לא יודע מה להגיד לך. הם צריכים לענות לך. אם יהיו לך טענות בישיבה בעוד שלושה חודשים, אז תגידי לי.

אני אגיע. ניפגש.

אין בעיה. אני בטוח שתגיעי. אני גם אמליץ למנות אותך למשנה למנכ"ל.

זה מוקלט. אעביר לו את ההקלטה.

בסדר גמור.

תודה לכולם, הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.