פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



74
ועדת הכלכלה
19/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 669
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025), שעה 9:05

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024 (מ/1790)
ככל שיסתיים הדיון, יתקיימו הצבעות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
שלום דנינו
משה פסל

אסי סוזנה - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - עו"ד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שמואל זקן - מנהל מחלקת ביטוח רכוש, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

נדיר בן משה - עו"ד, לשכה משפטית, אגף שוק ההון, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

רון סולומון - עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נירה פישר - מנהלת אגף א שירותי תיירות, משרד התיירות

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

שמואל ג'רבי - מנכ"ל, מוניטקס

איתי עצמון
נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024, מ/1790

בוקר טוב לכולם. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024, המשך דיון. כן, בבקשה.

תודה רבה. אני מציעה שנמשיך מאיפה שעצרנו בפעם הקודמת, למרות שהיו שם שתי נקודות בדרך.

פתרתם את זה? היו דברים שהייתם צריכים להשלים, נכון?

היה דבר אחד, טכני – עניין של הגדרות – שפתרנו, בסעיף 1, בעמוד הראשון. אני יכולה להקריא את הנוסח המעודכן. זו לא בעיה.

אגב, בנוסח המעודכן שהפצנו ביום חמישי מסומנים בצהוב החלקים שנותרו פתוחים. נושא אחד אכן נוגע להגדרות בסעיף 1 – הגדרות של אמצעי שליטה, בעל עניין, נושא משרה ושליטה. הנושא השני נוגע לתוקף הרישיונות, שתכף נשמע את ההתייחסות לגביו - -

לא פתרתם את זה?

- - והנושא השלישי נוגע להפקדת המידע בידי מבקש הרישיון.

אוקיי, אז בואו נמשיך לקרוא בינתיים.

אנחנו בעמוד 5.

בעמוד 5. בבקשה.

אנחנו בתנאים לקבלת רישיון מתקין.








(4) לרשותו של המבקש מערכת המאפשרת העברת דיווחים ומידע למפקח על התעבורה לפי הוראות סעיף 14כו(ו) או (ז), וכן המאפשרת למבקש לנהל ולשמור נתוני נסיעות בנפרד מהדיווחים והמידע האמורים, והכול ובלבד שמתקיימות לגבי המערכת דרישות שהורה לו המפקח על התעבורה, שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;



במסגרת המונים הקיימים, אנחנו מחייבים לשמור נתוני נסיעות. קראנו את ההגדרה של נתוני נסיעות - - -

לכמה זמן, חוה?

אתה זוכר? אני לא זוכרת לכמה זמן השמירה. אני תכף אבדוק. אנחנו דורשים שהוא יראה שיש לו שרת מתאים לשמירה של זה, שגם מאפשרת לשמור, גם מאפשרת להפריד את הנתונים של הנהג מהנתונים הסטטיסטיים עצמם וגם להעביר דיווחים, בכפיפות להוראות ואבטחת מידע שאנחנו ניתן.

עוד פעם, אנחנו לא קובעים את זה בתקנות. מדובר בשני ספקים שלכל אחד מהם יש את המערכת הפרטנית שלו, ולכן הדרישות יהיו פרטניות ולא בתקנות.

שלום. שמי שמוליק ג'רבי מ-"מוניטקס". לפי הוראות רשות המיסים, אנחנו שומרים את הנתונים שבע שנים. זה לשימוש משרד התחבורה בהתאם.

אחת המטרות המרכזיות היא נתונים עבור רשות המיסים.








(5) בו, או באדם שעימו התקשר, מתקיימים התנאים שקבע השר לעניין השכלה, הכשרה מקצועית או ניסיון, הנדרשים לצורך ניהול מקצועי של מתן שירותי אחזקה, והוא ישמש אחראי על הניהול המקצועי של מתן שירותים כאמור (בסימן זה – מנהל מקצועי).



זו דרישת מנהל מקצועי. התנאים להיות מנהל מקצועי ייקבעו בתקנות.

אבל זה מופיע גם בתנאי המכרז, בעצם, בשביל להיבחר או לקבל.

אני מזכירה: אין מכרז – יש מפרט שפורסם. אין שם דרישות של מנהל מקצועי, כי אין שם מתן רישיון. ובצו הפיקוח הקיים, שמסדיר את הענף, יש מוכר מוסמך ונותן שירות מוסמך, ואין הוראות מי התנאים.

אז יכול להיות מצב שהוא עומד במפרט אבל הוא לא עומד בתנאי - - -?

לכן יש לנו הוראות מעבר, שנותנות את התוקף לאישורים הקיימים עד שיהיו תקנות ועד שיעמדו בתקנות.

ומי מכשיר את המנהלים האלה?

הוא צריך למצוא אדם שעומד בתנאים. התנאים אמורים להיות רלוונטיים ומתאימים לעיסוק, ומכיוון שהוא עוסק בתחום כבר – כמה? 40 שנה?

45 בנובמבר.

אבל מחר או מוחרתיים יהיה מישהו צעיר.

בסדר. כשהמישהו החדש הזה ירצה להיכנס לענף – התנאים האלה כבר יהיו קיימים מראש, והוא ידע במה הוא צריך לעמוד כדי להיכנס. היום יש הוראות מעבר שמתקפות לתקופה - - -

השאלות נועדו כמה שפחות להכביד. אם האנשים עומדים במפרט – למה לעשות רגולציה על מנהל שעומד בתנאים? אם יש לו עסק שיודע לעשות את זה – מה צריך יותר?

אסי סוזנה. עקרונית, המפרט מדבר רק על המונה עצמו. הוא לא מדבר על ההתקנה שלו. פה אנחנו עוסקים בכל הנושא של ההתקנה.

הוא לא בא למכרז; המונה לא מגיע להשתתף במכרז. במכרז, מי שבא זה בן אדם.

המפרט מדבר על המונה עצמו. פה, אנחנו מדברים על המתקינים עצמם. אלה שני דברים שונים.

זה בדיוק העניין.

אנחנו רוצים שיהיה להם את הידע המקצועי. מי שקונה מהם מונה – שהמונה עצמו מאושר, אבל הוא יצטרך לקבל שירות מהמתקין הזה 20 שנה קדימה. אנחנו רוצים לוודא שלמתקין יש את הכשירות לתת את השירות הזה – שיש אצלו איזה כוח אדם; שהוא מחזיק את הנדסאי האלקטרוניקה שיודע להתעסק עם המונה הזה, ולא שהוא קנה מאיזה שהוא אדם תכנון של המונה, ייצר אותו, מכר אותו ושכח מכל השאר.

לא שזה משהו שקורה, אבל אני לא רוצה לסמוך על הרצון הטוב מאוד שקיים עד כה של הספקים הנוכחיים. כשאני עושה הסדר של ענף, ומחייבת 25,000 בעלי מוניות לקנות מונים שקשורים לקבלת שירות – אני רוצה להבטיח שיהיה שם מישהו שיודע לתת להם שירות.

כמובן, הדרישות יהיו מותאמות ורלוונטיות למונה, וכאמור, אנחנו נותנים את זמן המעבר עם הכרה בקיים עד שנקבע את הכללים ועד שהם יעמדו בהם, כי יש כאן שירות מעבר לעצם המכירה של המוצר שעומד במפרט.

הניהול המקצועי הוא רק של מתן שירותי אחזקה?

לא. בהמשך אנחנו נראה שהניהול המקצועי אחראי גם לברר תלונות ולבדוק מה קורה. בעצם, על שירות ותלונות. אנחנו נראה את זה בהמשך.

חוה, סליחה, אני באמת לא סתם מנדנד, כי אני נתקל בהרבה מאוד בעיות מפניות הציבור. למשל, לפני חצי העברתם איזו סמכות ממשרד התחבורה למשרד העבודה והרווחה במשהו דומה מאוד להכשרות. אז, אתם שחררתם ב-01 ביולי, משרד העבודה של בן צור לא לקח את זה, ואנשים קמים בבוקר ואין להם עבודה ופרנסה כי לא התארגנו. מהמקום הזה, אני בא ואומר: מה שאפשר להשיל מהעסקים האלה ולא צריך – שלא יהיה.

אדרבא, להיפך, זה בא מתוך דאגה ללקוחות. היום, המסגרת החוקית מאפשרת למכור מונה, להתחייב לשירותי אחזקה, ואף אחד לא מבטיח שלמי שמכר את המונים ונותן את שירותי האספקה – באמת יש את הכישורים האלה. אין שום דרישות כיום בדין. אני, כמדינה, לוקחת את האחריות להבטיח של-25,000 לקוחות שבויים של המונים האלה ושל שירותי האחזקה שלהם – יהיה מי שיכול לתת את השירות.

בסדר.

(ד) המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של שמות המתקינים בעלי הרישיונות התקפים לפי סימן זה ויציין בה את מספר הרישיון שניתן להם, בלבד, ויעדכן אותה מזמן לזמן.







(ה) רישיון מתקין אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לפי אישור מראש, בכתב, מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו, ואם ניתן רישיון מתקין לתאגיד, תהיה העברת השליטה בתאגיד טעונה אישור מראש, בכתב, של המפקח על התעבורה;

מה הכוונה בעיקול?

עיקול זה לרשום "עיקול" בבית משפט; שיגיש מישהו שיש לו סכסוך עם מתקין המונים ויעקל את הרישיון שלו. המשמעות של עיקול הרישיון יכולה להסתיים בכך שהזכות נקנית על ידי מישהו. מכיוון שיש לי תנאים פרסונליים על זהות בעל הרישיון, אני לא יכולה שיהיו לי העברות על פי דין שלא עוברות דרך אישור שלי.

וזה גובר על תביעה בבית משפט?

לכן זה בחקיקה ראשית. כן.

כן? זה גובר, איתי?

כן. זו התכלית של הסעיף הזה. זה גם סעיף שהוא די סטנדרטי בחקיקה שנוגעת לרישוי.

כי אחרת, אם אני לא מגבילה את זה, יש כאן פתח לזה שהרישיון יגיע לידי מישהו שלא עומד בתנאים לקבל אותו בכלל.







אישור כאמור יינתן אם מצא המפקח על התעבורה כי מתקיימים בנעבר או בבעל השליטה החדש, לפי העניין, התנאים המנויים בסעיף קטן (ג); הועברו הרישיון או השליטה, לפי העניין, בלי שניתן אישור כאמור, יראו את הרישיון כאילו הותלה עד למתן האישור.



זאת אומרת, זה לא שאפס העברות, אלא העברות באישור. המפקח על התעבורה ייתן אישור למי שעומד בתנאים, כי זו המטרה – שכשעושים העברה כזו, היא תגיע למישהו שעומד בתנאים. אם הוא לא עומד בתנאים – זה יהיה רישיון מותלה, אבל עד שהוא יעמוד בתנאים: ישיג את המנהל המקצועי, יקבל את האישורים הנדרשים, ייבדק שאין לו רישום פלילי פוסל וכו'.

(ו) קשור עוד פעם להפקדה. אני מציעה לדלג על (ו).

לא משנה. תקראי אותו בכל מקרה.

(ו) מידע שנמסר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יישמר בסוד; המפקח על התעבורה או מי שהוא מינה לפי הסעיף האמור לקבל את המידע האמור, לא יגלה אותו ולא יעשה בו שימוש אלא לשם מילוי תפקידיו לפי פרק זה או לפי צו של בית משפט.



זה קשור לכל הקטע של הפקדת הידע על הטיפול במונה, שאנחנו עובדים על פתרון אחר. יש שיח, ויש רעיון שעוד לא סגרנו את כל הפרטים שלו. אני מקווה שעד הדיון הבא – נוכל להציע נוסח מתוקן.

אז לא תהיה הצבעה היום?

לא נראה לי. אם הם לא סיימו את הפרק – לא.

(ז) בעל רישיון מתקין יודיע למפקח על התעבורה, בכתב, בתוך 14 ימים, על כל שינוי בפרט מן הפרטים שכלל בבקשתו לקבלת רישיון.



תפקידי המתקין וחובותיו
14כו.
(א) מי שניתן לו רישיון מתקין (בסימן זה – מתקין), לא יתקין במונית –








(1) מונה שלא סומן בסימון המעיד על בדיקת דיוקו בהתאם לתקנות לפי סעיף 70(6);








(2) מיתקן שאינו מונה אך נחזה להיות מונה;








(3) מונה שלא סומן בסימון נראה לעין של דגם המונה;

כשאת אומרת "נחזה" – זו רמאות?

כן. הנוסע עולה; הוא חושב שיש מונה, כי יש שם איזה מסך שנראה כמו מסך של מונה, אבל זה לא מונה – או שזה לא סופר בכלל והנהג אומר לו כמה כסף, או שזה מחשב לא נכון. משהו שהוא רק מתחזה להיות מונה מאושר.








(4) מונה הניתן להפעלה בלא אמצעי לזיהוי נהג המונית;








(5) מונה שאיננו תקין;








(6) מונה שאיננו חתום בחותם אלקטרוני.



כל האיסורים האלה מוודאים שמה שהוא יתקין יהיה מונה חוקי, תקין ופועל, לפי כל הדרישות של החוק והמפרט.







(ב) המפקח על התעבורה יקבע ברישיון מתקין תנאים לעניין חובת המתקין לתת שירות באתרים כפי שייקבע, ובכלל זה תנאים לעניין מספרם, פריסתם, רמת השירות וסוג השירות שיינתן בהם ומועדי פתיחתם, לרבות לעניין פריסה הדרגתית של האתרים האמורים; השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים האמורים.



מכיוון שיש לנו שני מתקינים, שתי חברות – החברות יושבות באיזה שהוא מקום, מן הסתם, אבל הם נותנים שירות לבעלי מוניות בכל רחבי הארץ – ונהגי המוניות יכולים לפעול רק אם הם מקבלים את השירות בצורה נגישה, אמינה ומהירה – אנחנו נחייב אותם בפריסה.

ג'רבי, זו חברה של מכשיר אחד, או שיש לכם מגוון שירותים נוספים?

יש גם שירותים נוספים, אבל הם לא קשורים למונה.

אבל הם בתחום הזה?

כן. למונית עצמה ולנהג.

מה עוד יש?

יש מכשיר קשר לתחנה עצמה, ומערכת לניהול התחנה – לראות איפה הנהג נמצא; מזמינים מונית, מקלידים את הכתובת, - - - את הכתובת תוך כדי ההתקשרות, לחיצת כפתור והכתובת אצל הנהג. זה יעיל מאוד ועובד מהר.

שלום, השאלות האלה הן לכל החודש. גמרת את היתרה לחודש – עד לסוף יוני.

הוא לומד את הענף.

זה חשוב להבין, מבחינה כלכלית, כמה חוסן יש לעסקים האלה.

לכן גם פריסה חשובה מאוד.

הסעיף הזה השתנה לעומת הנוסח הקודם – הוא עבר מהכללים שבתקנות לכללים שברישיון, גם כדי לפשט את זה, מבלי לגרוע מהסמכות של השר אם הוא ירצה להתקין תקנות, וגם כדי לאפשר גמישות, כי אולי לא לכל מתקין צריכה להיות אותה פריסה.

אם יש לנו מתקין שהוא שולט, כביכול, במוניות ברחבי הצפון – אולי אני לא אחייב אותו בפריסה בכל רחבי הארץ. אני לא יודעת אם זה מצב קיים – אולי זה מצב שיכול להיות קיים, של מישהו שכל הלקוחות שלו מרוכזים באיזה שהוא אזור. בוודאי בשלב הראשון, באותה תקופה, אני לא אחייב אותו לפריסה ארצית. הוא לא צריך סניף גם בדימונה.

אם הוא קטן ויש לו 5,000 לקוחות, ולא 15,000 – אולי הוא צריך פחות - - -. קביעת הכללים דרך הרישיון מאפשרת לי התאמה יותר מדויקת לנתונים של - - -.

אפשר בבקשה הערה בהקשר הזה? מטבע הדברים, זכויות ציבוריות עוברות ממקום למקום, כך שגם אם למישהו יש פריסה טובה מאוד בצפון, יש אפשרות שזכות תעבור לבאר שבע.

סליחה, מה הכוונה?

זכות ציבורית – מה שנקרא "רישיון הפעלה למונית" – היא נכס נייד. כלומר, להבדיל מדירה, שהיא קבועה במקום אחד – זכות ציבורית יכולה לנדוד. אפשר להפעיל אותה על מונית באילת, וכעבור שנה – על מונית בחיפה.

אני מסכימה. אני רק רציתי להשאיר פה פוטנציאל לעשות התאמות יותר מדויקות. אלה דברים – בין השאר אם זה ברישיון – שגם נותנים לי יכולת טובה יותר להגיב במהירות לשינויים שקורים. אם זה בתקנות – זה הרבה יותר נוקשה.

הייתה הערה שלנו, של הייעוץ המשפטי, שחשבנו שאלה לא הוראות שצריך לקבוע אותן בחקיקת משנה – הן יותר מתאימות לקביעה ברישיון. אבל כפי שחוה אמרה, ככל שהשר ימצא לנכון – הוא יוכל להתקין חקיקת משנה. למשל, אם יהיו יותר שחקנים בענף.

אוקיי, בסדר. אני באתי לחזק את זה שללקוח תהיה אפשרות לקבל שירות - - -

אין בעיה.

(ג) נקבע מחיר מרבי למתן שירותי אחזקה לפי חוק הפיקוח, יפרסם המתקין את המחיר האמור באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, וכן יציג הודעה על מחיר זה בעברית ובערבית במקום בולט לעין, במקום עסקו או בכל אתר אחר שבהחזקתו, שבו הוא מתקין מונים או נותן שירותי אחזקה, בעת שהוא מתקין או נותן שירות כאמור.

לשלום יש כלל – הוא שואל כמה שאלות כדי שלא יהיה משעמם.

האמת היא שאני מתאפק, אבל יש לי שאלה לגבי המחיר המירבי.

תשאל.

בעצם, ברגע שאתם קובעים מחיר מירבי – אני מניח שזה המחיר?

לא. חד-משמעית.

כמה פחות? שקל?

לא. אני אסביר. תחנת מוניות שמשלמת דמי שירות במרוכז – יודעת לנהל משא ומתן. זה לא שקל – לפעמים אלה עשרות אחוזים, כי היא משלמת עבור 30, 40, 50, 60. מבחינתי, זה כמו סיטונאי; לא קמעונאי.

אם גיבשתם הערכה על מחיר מירבי, וג'רבי אומר שהוא נותן גם ב-30%-40% פחות – למה המחיר כזה גבוה?

אני לא אומרת פה מילה על גובה המחיר – המחיר הוא בצו פיקוח לפי הערכה כלכלית. המחיר מבוסס גם על המונית הבודדת. כפי שג'רבי הסביר פה, את ההנחה הזו הוא נותן על כמה עשרות, אבל אם יש את המונית הבודדת שמגיעה לו דרך תחנה – יכול להיות שהתמחור הוא אחר. זו המהות של המחיר המירבי ולא מחיר Fixed.

זאת אומרת, אם תחנה מזמינה – אתה נותן מחיר יותר נמוך?

אני נותן הנחה לתחנה לפי, פחות או יותר - - -

כמות ה- - -?

קודם כול, חבר'ה, אין הרבה כאלה. זה נגמר.

אין תחנות? יש תחנות.

יש תחנות, אבל הן לא משלמות עבור הנהגים יותר. הן שילמו בצ'קים שלהן עבור 30 נהגים. זה הכול.

מה זה משנה מי משלם? אם הוא אומר לך: "אני מזמין ל-30 מוניות שלי", אז אתה נותן הנחה גם אם כל מונית משלמת בנפרד.

לא.

למה לא?

זו כבר לא ההנחה - - -

זה לא הגיוני. מה זה משנה מי נותן את הצ'ק? משנה מי עושה את ההזמנה; לא מי נותן את הצ'ק.

לא, סליחה, זה אם הוא משלם במרוכז.

אז כל אחד יכול להתאגד.

נכון.

לא. הם לא מתאגדים בגלל המונה. יש להם התאגדות בלי קשר. הוא צריך לתת הנחה בכל מקרה.

ברשותכם, אני אסביר את זה. אם אני מקבל כסף במרוכז – יש הנחה. זה פחות עבודה, פחות כאב ראש, הכול נסגר במכה אחת, העסקה נסגרת. אם הוא שולח את המוניות – יש הנחה, אבל היא לא בגובה של מי שמשלם במכה אחת עבור כולם. זהו.

זה רק הנהלת חשבונות. עזוב, אתה מגזים פה. אני מציע שתקרא לדלל. אם לתחנת המוניות יש 100 מוניות והיא עושה הזמנה מאוחדת, זה שאתה מקבל צ'ק מכל נהג – לא אומר שאתה לא צריך לתת את ההנחה. זה רק הנהלת חשבונות.

בסדר, אבל השוק עובד כך.

לא משנה. זה לא צריך להיות כך, אבל אני לא אכנס לזה.

לכן, בגלל שזה מקח וממכר, קובעים מחיר מירבי ולא - - -

את משפטנית – לא אחראית על הכסף. אם היית אחראית על הכסף, אולי משרד התחבורה לא היה מעלה את המחירים של התחבורה הציבורית. כן.

(ד) מתקין ייתן שירותי אחזקה לגבי כל מונה שהתקין כל עוד רישיונו בתוקף ובכלל זה יספק בתקופה האמורה חלקי חילוף בעבור כל מונה שהתקין.







(ה) מתקין ייתן שירותי אחזקה במועדים ובתנאים המפורטים להלן:








(1) עדכון שכר ההסעה במוניות במונה שהתקין, במועד כניסתו לתוקף של עדכון המחיר לפי חוק הפיקוח;








(2) שירותי אחזקה, למעט עדכון כאמור בפסקה (1), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מהמועד שנמסר לו המונה לשם כך, ואולם רשאי השר לקבוע תקופה מרבית אחרת לעניין שירותי אחזקה שיקבע; עלה משך התיקון הצפוי על 12 שעות או עלה על כך בפועל – יתקין המתקין מונה חלופי במונית עד גמר ביצוע שירותי האחזקה.



זאת אומרת, גם יש רמת שירות, מקסימום זמן תיקון, אבל גם מעבר ל-12 שעות – צריך להתקין מונה חלופי כדי שהמונית לא תושבת, ולחלופין שהיא לא תפעל בלי מונה באופן לא חוקי.

למה חלקי החילוף הם באחריות המתקין ולא באחריות היצרן?

המתקין הוא זה שדרכו הוא מקבל את שירותי האחזקה. זו המהות שלו.

ואם היצרן לא מספק לו את החלק – למה האחריות היא עליו?

זו האחריות שלו, כאשר הוא נכנס לעסק של נתינת שירותי התקנה, לוודא שיש לו אספקה. זו הפעילות שלך. החוק אומר לו מראש: "זו האחריות שלך".

איך הוא יוודא? חוה, אי-אפשר לגזור - - -

א', המציאות היום היא שהמונים הם לא מוצרי מדף – הם מיוצרים עבורו. הוא מזמין אותם ממפעל, יש לו מי שעושה את התכנון של החומרה והתוכנה, ומייצרים בשבילו. הוא רוצה רישיון, ואחד התפקידים שלו הוא לדאוג שיש לו אספקה שוטפת של חלקי חילוף.

איך הוא יכול לדאוג, חוה?

הוא צריך להתקשר עם היצרן.

אין. הוא מתקשר עם היצרן.

ברשותכם, במקרה של שמוליק – זה נכון, זה אותו אחד; אבל במקרה של החברה השנייה – מדובר בשניים שונים.

אני מדבר על המקרה הזה.

החברה השנייה רוכשת מספק מחו"ל, ואין לנו עם מי לדבר – רק עם המתקין.

אנחנו רואים את זה – זו דוגמה הרבה יותר קטנה – בעולם הרכב. כשאתה קונה אוטו מיבואן בישראל – הוא לא מייצר אותו, אבל הוא אחראי שיהיו חלקי חילוף.

ועל כן, האחריות היא על היבואן; לא על המשווק והסוכן בבאר שבע.

המשווק הוא מטעם היבואן. פה, אין את ההפרדה בין יבואן ומשווק – זה אותו אחד. יש יצרן ויש את מי שעומד מול הלקוח. בעולם הרכב, לפעמים, חוץ מיבואן יש גם משווק – לפעמים יש, לפעמים אין. פה, זה אותו אחד.

בסוף, מי שעומד מול הלקוח מחזיק ברישיון, והוא צריך לתת לו שירות. ואם הוא לא היצרן – שידאג להסכם עם היצרן שממנו הוא רכש את המונים שהוא מתקין, שתהיה לו אספקה שוטפת של חלקי החילוף. זו האחריות שלו כאשר הוא נכנס לעסק הזה – לא רק למכור ולהיעלם. בדיוק על זה אנחנו מדברים – כל ההסדר שקראנו - - -

אבל היבואן כן.

אין יבואן נפרד. אין לנו מישהו עם רישיון יבואן.

במקרה השני שאתה מדבר עליו – אתם אומרים שהוא מייבא מחו"ל. אחד מייצר בארץ. זה לא משנה – גם בייצור בארץ היצרן יכול - - -

לא אכפת לי. מבחינתי, נקודת המבט שלי היא מבחן התוצאה. אתה רוצה למכור לבעלי מוניות מונים? דע לך: אתה תקבל לזה רישיון בתנאי שאתה לוקח גם אחריות על האחזקה. זו תהיה החובה שלך; זה התנאי לכך שאתה תקבל את הרישיון הזה, וזה כולל גם לדאוג לחלקי חילוף.

אתה לא יכול לקחת את ה-2,000 או 1,800 שקלים, או המספר שנאמר, להתקין את המונה ולהיעלם, ולהשאיר את 15,000 נהגי המוניות שקנו ממך בפני שוקת שבורה. זה העסק שלך – זה חלק מהשירות שאתה מחויב לתת.

אוקיי. היה ולא נמצאו חלקי החילוף – מה קורה?

הוא מפר את החובות, ואני יכולה לקחת לו את הרישיון.

ואז מה? אין מי שמייצר אותם.

ואז עשית פגיעה עוד יותר גדולה.

את מאיימת על מישהו שאין לך שום יכולת איום לגביו. למה את לא שמה קנס? אם הוא מפר את החובות – חוץ מביטול הרישיון, תני לו קנס.

אין סמכות הקלה בעיצומים.

אז אנחנו נכניס סמכות. אם ביטלת לג'רבי את הרישיון – זה עוזר במשהו?

את עשית בעיה עוד יותר גדולה בשוק.

תני קנס.

אני יכולה להעמיד לדין. עבירות - - -

לא. אם מפרים את הרישיון – יש לך יכולת לבטל את הרישיון וגם להטיל קנס.

כי אם תהיה רק אפשרות של קנס ועיצום - - -

בכל פקודת התעבורה אין עיצום כספי.

צריך להכניס פה – אחרת מה?

איתי, אם יהיה עיצום – תהיה לו העדפה להתקין מונה חדש, אז לצמצם את - - -

אני רוצה להגיד משהו – ואמרתי את זה בישיבה פנימית עם עו"ד חוה ראובני:

לא צריך להטיל פה קנסות גדולים.

הדרך הנכונה לאכוף כלפי בעלי הרישיונות האלה היא באמצעות אכיפה - - -

למה? לא צריך - - - גדול. צריך לכתוב שאחת הסמכויות של השר היא להטיל קנס ולהפנות לסעיפים. זה הכול.

מי שנותן את הקנס זה הרגולטור – לא השר.

לא צריך בכל פעם לעשות 100 עמודים. תפנה לסעיפים.

זה המודל.

המודל של עיצומים כספיים זה 30 עמודים.

אבל לא צריך – תפני למודל שקיים. זה הכול.

אלה ההנחיות גם של משרד - - -

בסדר, אז זה לא צריך להיות כך. אתם מפחידים אותנו בעמודים.

לא, זה לא בלתי אפשרי, אבל בפקודת התעבורה לא כתוב בכלל - - -

לא צריך. צריך רק להפנות לסעיפים מסוימים. זה הכול.

אין בפקודת התעבורה הסדר - - -

רבותיי, אין פה היגיון בלבטל את הרישיון. זה נגד עצמנו, כי יש רק שתי חברות שזו העבודה שלהן. צריך להיות או ביטול רישיון – אם את רוצה, תעשי את - - -

או התליה.

או התליה, או קנס.

זה בטח לא במתכוון – הוא נקלע לאיזה קושי.

כן. אפילו לא קנס גדול – מספיק שהוא יודע שיש לו קנסות אם הוא מפר את זה.

אז הוא יקנה מונה חדש; יעבור חברה.

אני שמתי לב: אתם אוהבים לעשות את זה קשה כדי שלא יהיה.

לא, בכלל לא.

עזוב את זה. אני אומר שצריך להפנות לסעיפים. יש סעיפים בחוקים – מפנים לסעיפים האלה ואז זה רבע עמוד. זה הכול.

לכל ענף יש את המאפיינים שלו. מבחינת הסכום שראוי להטיל – זה צריך להיבחן, כדי שלא יגרום להפסקת פעילות של - - -

אין ברירה. חייבים לתת אפשרות לעיצום כספי, כי אחרת – אין טעם.

אני מסכים. אין לי התנגדות.

ללכת על ביטול רישיון זה דבר מסוכן מאוד פה.

ואז העיצום יהיה עשרת מונים.

אני לא יודע כמה העיצום. אני לא נכנס לזה. את זה – שהם יקבעו.

משפטית, פרק עיצומים כספיים זה דבר שנכון שיהיה בפקודת התעבורה. אנחנו כל הזמן כותבים עם - - -

בסדר, אז תעבדו על זה. הלאה, בואו נמשיך.

אתה רוצה החלטה.

החלטה, כן, אחרת אין טעם. שתהיה גם אפשרות כזו. אז הוא יקבל קנס של 20,000, 30,000 או 50,000 שקלים – כמה אתה רוצה קנס, ג'רבי?

בין לבין.

כן, בבקשה.

(ו) מתקין ידווח למפקח על התעבורה, באופן מקוון, על התקנת מונה ופרטיו, לרבות פרטי מונה חלופי כאמור בסעיף קטן (ה)(2), החלפתו, העברתו למונית אחרת, הסרתו או גריטתו, ועל פרטי המוניות שבהן בוצעו פעולות כאמור, והכול בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר ביצוע אותן פעולות.

אפשר בבקשה הערה על הסעיף הזה?

בסדר, אין פה הרבה אנשים. חופשי.

תודה. הדרישה של אונליין – קצת מורכבת. לא שלי יש בעיה לדווח אונליין על הרכבה, אבל אני מציע להפוך את הסדר: שאם אתם רוצים לדעת משהו, ואתם עושים את זה היום באופן שוטף – תפנו אלינו ותקבלו את כל המידע. לדווח לכם אונליין על הרכבת מונה – קודם כול, אתם לא ערוכים כרגע מבחינת תוכנה; אין כרגע עוד כלום שאני אוכל לדווח לכם.

חוה, מה אתם רוצים לקבל? מה התכלית?

זו השאלה.

זה כלי שישמש אותנו בהמשך לקטע של פיקוח, כי המונה קשור למונית ספציפית, וצריך לזהות את הנהג שמשתמש בו. אם יש החלפות, התקנות וכו' – אני רוצה לדעת איזה מונה קשור לאיפה.

למה את רוצה לדעת?

כי אם אני רואה אי-התאמה בנסיעות ובזהות של הנהג – זה מעיד לי על מעשי נוכלויות למיניהם.

אבל את לא מס הכנסה, נכון?

לא רק בקטע המיסויי.

אז באיזה קטע?

של השירות לנוסע. אני אוכפת את תשלום דמי הנסיעה – לא בהיבט המיסויי, אלא שגובים תשלומים כחוק.

ברגע שאת שומעת על מונית מסוימת שחרגה בתשלום או כל הדברים האלה – את מקבלת - - -

זה קורה היום, אגב. פונים אלינו ואנחנו מספקים את כל המידע.

פונים והם מספקים לך חומר.

לא קרה אף פעם שלא סיפקנו.

טוב, בהתייעצות, אנחנו מוכנים לקבל את ההצעה של מר ג'רבי.

שמה?

הוא הציע שאין חובת דיווח שוטפת, אבל אם אני שואלת – הוא צריך לענות לי בתוך X ימים.

מה שתרצו. תקבעו וזה יהיה בסדר.

נראה לי שהוא בן אדם נחמד. הוא יענה לך תמיד.

לפי דרישתו?

לפי דרישת - - -

המפקח.

לפי דרישת המפקח.

אגב, זה קורה היום – גם מס הכנסה, גם המכס וגם משרד התחבורה. הפצצות. זה קורה.

(ז) מתקין ימסור, למפקח על התעבורה, באופן מקוון, מידע מלא על עדכונים ושינויים במידע שמסר לפי סעיף 14כה(ג)(3), במועד העדכון או השינוי, וכן לפי דרישת המפקח על התעבורה.


שוב, זה קשור לקטע של מסירת המידע על המונה, שאנחנו שמים בסימן שאלה כרגע, כשאנחנו צריכים להעביר הצעה.







(ח) דיווח או מסירת מידע כאמור בסעיפים קטנים (ו) או (ז) ייעשו במתכונת שהורה עליה המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להורות למתקין לכלול פרטים נוספים בדיווח או במידע כאמור.



מאחר ושני הסעיפים האלה הולכים להשתנות – באופן טבעי, גם הסעיף הזה יותאם.







(ט)
(1) מתקין ישמור את נתוני הנסיעות של המונית, כפי שתועדו במונה, בנפרד מנתונים מזהים של בעל המונית; הנתונים האמורים לא יוצלבו אלא לפי בקשת בעל המונית, הוראת חיקוק או צו של בית משפט; השר רשאי לקבוע כי החובה לפי סעיף קטן זה לא תחול לעניין נתוני נסיעות מסוימים שיקבע.

מצד אחד, אתם מבקשים שאנחנו נדע איזה נהג, על איזה מונה ובאילו שעות, ומצד שני, את אומרת שזה לא יוצלב.

נכון.

מתי זה מוצלב? מתי זה יכול להיות מוצלב? איפה? על איזה מסך? באיזה רישום?

כמו שכתבנו כאן: "בקשת בעל המונית, הוראות חיקוק או צו של בית משפט".

בקשת בעל המונית, כשהוא רוצה לדעת מי נסע בלילה?

אין נתונים של הנוסע. הסברנו את זה בדיון הקודם.

נוסע? זה ברור.

אין נתונים של הנוסע. יש נתונים של בעל המונית, של נהג המונית ושל מאפייני הנסיעות עצמן.

את מדברת על הנוסע?

לא. על הנהג.

הנהג.

אני יכול להסביר את זה אם תרצה.

ההצלבה יכולה להיות לפי בקשה של בעל המונית, בין הנתונים המזהים של בעל המונית עם הנתונים של "נסע בשעה זו וזו מרחק 13.5 קילומטר".

הוא לא יודע את זה היום?

המידע שמור אצלו בנפרד. הוא יודע שמונית מספר 14 נסעה כך וכך, והוא יודע, במקום אחר, שמונית מספר 14 שייכת למשה כהן. הוא לא יכול להצליב ביניהם, אלא אם משה כהן מבקש את זה, ואומר: "תן לי את נתוני הנסיעות של המונית שלי", או לפי צו של בית משפט או הוראת חיקוק.

אני מתארת לעצמי שהוראת חיקוק אופיינית לדיני המס – מס הכנסה, מע"מ וכו' יכולים לבקש – או, נניח, נוסע שיש לו סכסוך, או שהוא נפגע בתאונה וצריך מידע וכו', יכול לבקש צו של בית משפט, או בנסיבות אחרות – יש מחלוקות או סכסוכים, כמו סכסוך משפחתי בין בעל המונית לאשתו. לא יודעת, יכולות להיות כל מיני סיטואציות.

בעצם, את מגבילה את ההצלבה – למי יש את הזכות להצליב.

כן. בעל המונית, שזה המידע שלו, בסופו של דבר, חוק, או שבית משפט נותן צו במקרה ספציפי לבקשה ספציפית.

אוקיי, עכשיו הבנתי.

(2) מתקין ינקוט אמצעי אבטחת מידע שעליהם הורה לו המפקח על התעבורה, בכתב, לעניין ניהול ושמירת הנתונים האמורים בפסקה (1).







(י) לשם ניטור הפעילות בענף הנסיעות במוניות וניתוחו, ובכלל זה מעקב אחרי הביקושים ומאפייניהם, מתקין ימסור למפקח על התעבורה נתוני נסיעות, כולם או חלקם, של מונית אחת או יותר, במועדים ובאופן שיורה לו, ובלבד שלא יהיה ניתן לזהות את המונית או את בעל המונית שאליה הם מתייחסים.



דהיינו, המפקח על התעבורה יכול לדרוש את אותו חלק של נתוני הנסיעות שאינו כולל את זיהוי בעל המונית, שמוחזק בנפרד זה; לא מקרה של הצלבה. הוא רוצה לדעת מהן השעות שבהן יש ביקושים ערים למוניות; מהם המאפיינים של הנסיעות – האם יש לי הרבה נסיעות קצרות במהירות נמוכה, או שיש לי נסיעות בין-עירוניות על תעריף של בין-עירוני? דרך המונה אפשר לדעת אם זה בין-עירוני או עירוני.

הוא יכול לבקש את המאפיינים, כי זה יכול להשפיע לו על החתכים בענף; על ידיעה על הביקושים ועל הצרכים; זה גם עוזר לתמחור יותר נכון של תעריפי הנסיעה. אבל אלה נתונים לא מזוהים לחלוטין – אלה רק נתונים של נסיעות.

סטטיסטיים.

כן.

ובאמת המפקח עושה בזה שימוש? אתם לומדים דברים מכל ה-Data הזו?

עד שעלו המונים החדשים, שנכנסו בשנת 2021, המידע הזה בכלל לא היה קיים בשום מקום, אז לא יכולנו ללמוד ממנו. עכשיו, המפקח על התעבורה, והכלכלנים שעובדים איתו, יכולים לשאוב את זה כשצריך לעשות תמחור מחדש לענף עבור X שנים, ולבדוק מחדש את המחירים בענף. בעלי המוניות טוענים - - -

כי זו Data עמוקה ורחבה.

כן. למשל, כשיש טענות של בעלי המוניות על כך שהתעריפים לא נכונים – זה לא עניין של עדכון לפי מדדים והתייקרויות, אלא כל הבסיס הוא לא נכון – יכולים לקחת את הנתונים האלה ולעשות איתם הרבה עבודה של ניתוח, כדי להבין מה המאפיינים של הנסיעות. אולי ההנחות שהניתוח הקודם התבסס עליהן הן לא נכונות, או השתנו, וצריך לבנות את התעריפים בצורה אחרת בהתאם. זה לאו דווקא משהו שנעשה באופן שוטף.







(יא) המנהל המקצועי אחראי לכך שפעולות ההתקנה ומתן שירותי תחזוקה מטעם המתקין ייעשו בהתאם להוראות לפי הפקודה וברמה המקצועית הנדרשת כדי להבטיח את הדיוק והאמינות של המונים, ובכלל זה יוודא כי ניתן לגבי המונים אישור בהתאם להוראות לפי סעיף 70(6), וכן כי יש ברשות המתקין הציוד הדרוש להתקנה ולמתן שירותי תחזוקה, יערוך בדיקות מדגמיות של שירותי תחזוקה שניתנו, ואם התקבלו אצל המתקין פניות ותלונות לגבי שירותי תחזוקה שניתנו על ידו – יברר פניות ותלונות כאמור; מתקין יפרסם במקום בולט בכל אתר שבו הוא נותן שירותי אחזקה, פרטים בדבר אופן יצירת קשר עם המנהל המקצועי לשם פניה או תלונה כאמור.

זה צריך להיות "שירותי תחזוקה", לא?

שירותי תחזוקה.

מה זה 70(6)?

זה סעיף מסמיך להתקין תקנות. זה יגיע בהמשך. יש לי שתי שאלות לגבי הסעיף הקטן הזה. השאלה הראשונה: בסעיף הקודם שקראנו, לעניין ניהול מקצועי, מחקנו את התיבה "פיקוח על שירותי התקנה". כלומר, השארנו שם, בעצם, רק את שירותי התחזוקה, וכאן כן מופיעות "פעולות התקנה ומתן שירותי תחזוקה". צריך להתאים את הנוסח.

השאלה השנייה היא לגבי תוצאות הבירור של התלונות, בפסקה (5) בעמוד 5 – הניהול המקצועי. התנאים, בעצם, הם ניהול מקצועי של מתן שירותי אחזקה.

השאלה היא אם הוא צריך להיות מנהל מקצועי גם בשביל ההתקנה, או גם - - -

כן. בעצם, בסעיף המהותי כאן, אתם מציעים שהוא יהיה אחראי גם לבדיקת - - -

אני חושבת שצריך להחזיר שם.

צריך להחזיר?

זו עבודה מקצועית שצריך להיות מישהו שאחראי עליה, ברובד המקצועי.

אוקיי. אז בפסקה 5 – לא נמחק. השאלה השנייה היא יותר מהותית, לעניין בירור התלונות. מה אמור לעשות המנהל המקצועי עם תוצאות הבירור שלו?

תני דוגמה.

זה סוג של שירות לקוחות. דוגמה קלאסית – הוא לא עמד בזמנים. זה לקח יותר מדי זמן; הוא לא קיבל מונה חלופי יותר מ-12 שעות. זו איזו שהיא כתובת. זה שירות לקוחות פנימי של המתקין, אבל שחובה שיהיה.

אבל אתם קובעים את זה בחקיקה ראשית.

אז הוא אמר מה שהוא אמר. במה זה עוזר? לא הבנתי.

השאלה היא אם אתם, כרגולטור, לא אמורים גם כן לברר אם התלונות האלה הן ללא מענה.

עוד פעם, אני חוזר לעניין הזה: מה התוצאה של העניין? בסדר, הוא קבע שהוא לא עמד בזמנים וזה לא בסדר. מה קורה עם זה? עוד פעם אני חוזר לעניין של הקנסות. תראי, את לא תלכי ותבטלי את הרישיון על כל דבר, נכון?

ברור שלא.

זה בדיוק העניין של הקנסות. אני מצטער מאוד. אם הוא לא סיפק בזמן, ועשה את זה כמה פעמים – אם הוא עשה את זה פעם אחת זה לא נורא – תטילו קנס. אחרת, אין טעם בבדיקות האלה, כי זה לא נותן כלום. את לא יכולה לבטל לו את הרישיון – אין מי שיעשה את העבודה הזו. תביני את זה.

מעבר לקנסות, אין כאן אפילו סמכות שלכם, כרגולטור, לברר את התלונות האלה שלא מצאו מענה אצל המנהל המקצועי.

תוסיף את זה. תתקן את זה. אין בעיה.

אם תלונות כאלה יגיעו אלינו, תחת סמכויות הפיקוח שלנו – אנחנו יכולים לבדוק מה קורה.

אבל אנחנו כותבים כאלה הוראות בחקיקה. יש הוראות כאלה, שקובעות שחובת הרגולטור לברר תלונות, ובלבד שמי שמתלונן פנה קודם לכן לבעל הרישיון.

אוקיי, אז תוסיף את הדברים. את מה שצריך להוסיף – תוסיף. אין בעיה. שבו אתה וחוה – אתם יודעים לעבוד ביחד.

רשמתי לי.







(יב) הוראות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו-(ט) שעניינן תפקידי המתקין וחובותיו, יחולו, בשינויים המחויבים, על הפועל מטעמו בהתקנה ובמתן שירותי אחזקה.



כאן אנחנו מדברים על מצב שבו יש למתקין פריסה, ואולי לא כל מי שעובד בכל האתרים הם עובדים שלו, אלא זכיינים – חנות אלקטרוניקה באיזה שהוא מקום בקרית ים שנותנת את השירות בזכיינות. השאלה היא: מה משלל החובות שמנויות פה – מוטלות גם על הפועל מטעמו, ולא רק על המתקין?

החובות כלפי הלקוחות – כלפי בעלי המוניות – מוטלות גם על הפועל מטעמו, והחובות כלפי הרגולטור הן רק על המתקין עצמו, בעל הרישיון. הזכיינים לא עומדים מולנו – רק בעל הרישיון עומד – אבל מול נהגי המוניות, כל דרישות השירות שמופנות כלפי בעלי המוניות – למשל, קצב השירות, תיקונים תוך 12 שעות, פרסום של המחיר ודברים מהסוג הזה – חלות גם על הפועל מטעמם.



ביטול רישיון מתקין, סירוב לחדשו, התלייתו או הגבלתו
14כז.
(1) המפקח על התעבורה רשאי, לאחר שנתן למתקין הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל את רישיון המתקין, לסרב לחדשו, להתלותו עד לקיום תנאים שיקבע או להגבילו אם נוכח שהתקיים אחד מאלה:








(1) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 14כה(ג);








(2) הרישיון ניתן על יסוד מידע חסר; המפקח על התעבורה לא יפעיל את סמכויותיו לפי פסקה זו, אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשלים את המידע החסר בתוך תקופה שיורה, והוא לא עשה כן;








(3) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ואילו היה המידע הנכון לפני המפקח על התעבורה בעת מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;








(4) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;








(5) בעל הרישיון הפר את חובותיו לפי סימן זה;








(6) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון.



סעיף די סטנדרטי בעולם הרישוי.







(2) ביקש אדם שרישיון המתקין שלו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) עד (6) לקבל רישיון מתקין חדש, רשאי המפקח על התעבורה שלא לתת לו רישיון כאמור אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 14כה(ג), אלא אם כן חלפה שנה מיום שבוטל הרישיון כאמור.



זו תקופת צינון למי שביטול הרישיון שלו הוא בגלל איזו שהיא הפרה, מחדל שהוא לא בסדר, ולא עניינים טכניים – זה מידע כוזב, הפרת חובות והפרת תנאי רישיון. אז, הצינון הוא למשך שנה.

אני רוצה לשאול, בעניין ביטול הרישיון: אנחנו דיברנו בישיבות ההכנה על עניין תחולת הוראות מסוימות מהפקודה על מתקין שרישיונו בוטל – דהיינו, מתקין שהחלטתם לבטל את רישיונו, ועכשיו צריך לבצע פעולות שונות, גם כדי לאפשר, בכל זאת, את מתן השירות, עד אשר יקבל גורם אחר רישיון לפי הפקודה.

יש דוגמאות בחקיקה שמאפשרות החלת הוראות מתוך החוק, לרבות סמכויות של הרגולטור, לעניין בעל רישיון שרישיונו בוטל, באותה "תקופת מעבר", אם נקרא לזה כך. האם בחנתם את הנושא?

לא. לא בחנו אפשרות כזו. נשמח לראות דוגמאות, אם תוכל להציע איזו דוגמה.

אני חושב ששלחתי אליכם כמה דוגמאות, ואני חושב שצריך לבחון את זה. כמובן, זו סוגיה שקשורה גם לעניין המידע, אבל לא רק.

כן. עכשיו, זה תיקון טכני לחלוטין, של הזזת ההגדרות: תיקון סעיף 16ו
3א.
בסעיף 16ו לפקודה, בסעיף קטן (א)(2), הסיפה החל ב"לענין זה" – תימחק.



מכיוון שהעברנו את ההגדרה לסעיף 1 – כבר לא צריך אותה פה, בסעיף 16.

וסעיף 14כח, שאתם רואים אותו מחוק, שנוגע לסמכות לבדוק מונים – פשוט העברנו אותו לסמכויות הפיקוח. חשבנו שנכון לרכז את כל סמכויות הפיקוח בפרק אחד.

אוקיי. אז מה נשאר לנו עכשיו בפרק הזה?

בפרק הזה יש כמה סוגיות שנשארו פתוחות – הסוגיות שהזכרתי קודם לכן, שמסומנות בצהוב, וכן נושא העיצומים הכספיים, שאני חושב שזו סוגיה שיכולה להיות רלוונטית גם לחברות השכרת רכב, מכיוון שאם אכן יתווסף פרק כזה, צריך יהיה להוסיף אותו גם בעניין השכרת רכב.

בסדר. אני רוצה לקפוץ על השכרת הרכב עכשיו ולעבור לפרק של הפיקוח. בישיבה הבאה נתעסק בהשכרת רכב מההתחלה ועד הסוף.

אוקיי. זה בעמוד 18.

עוד מעט יבואו לנו משפחות חטופים ולא נספיק. אם לא יבואו – נחזור לזה.

בתחילת הישיבה הקודמת אמרתי את הדברים הכלליים. אני אזכיר, בשניים-שלושה משפטים, שפרק סמכויות הפיקוח נמצא פה: כל עוד הענפים שמוסדרים בחוק הזה היו בצווים לפי חוק הפיקוח, עמדו לרשותנו סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות בחוק הפיקוח.

בפקודת התעבורה אין בכלל סמכויות פיקוח ואכיפה, ובמסגרת הצעת חוק זו מוצע להוסיפן, ולא רק לגבי המונים וההשכרה אלא לגבי כלל העיסוקים המוסדרים בפקודת התעבורה וכלל הרגולטורים.

אני רק אזכיר שיש סמכויות פיקוח לעניין הרכב האוטונומי.

כן. זה החריג היחידי – הרכב האוטונומי – אבל שם זה תפור לפי המידה של החדשנות הטכנולוגית והייחודיות של הענף הזה. מדובר בפרק סמכויות די גנרי – המודל המקובל, עם סמכויות דרישת הזדהות, הצגת מסמכים בכניסה למפקחים שמונו על ידי השר אחרי שעמדו בתנאי הכשירות.

הוספת פרק שישי3
5.
אחרי סעיף 61ט לפקודה יבוא:







"פרק שישי3: סמכויות פיקוח



פיקוח על בעלי רישיונות
61י.
(א) בעלי התפקידים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן (בפרק זה – הרשויות המפקחות), יפקחו על ביצוע ההוראות לפי הפקודה והוראות הרישיון בידי בעלי הרישיונות המנויים באותן פסקאות:








(1) המפקח על התעבורה – לגבי מי שניתן לו רישיון לפי סימנים ג'1, ג'2, ג'3, ה' או ז' לפרק שני;



את ז' אין לנו עדיין – זה ההשכרה. אלה הענפים השונים של המוניות.








(2) רשות הרישוי – לגבי מי שניתן לו רישיון לפי סימן ד' בפרק שני;



זה ענף הוראת הנהיגה.








(3) הרשות שנקבעה לפי סעיף 70(23א) – לגבי מי שניתן לו רישיון לפי הסעיף האמור.



זה קציני הבטיחות בתעבורה – הרשות לפי הפרק של קציני בטיחות בתעבורה.

לגבי המפקח על התעבורה, מנית את כל הסוגים של הרישיונות?

כן – ג'1, ג'2, ג'3 - - -

אבל מה במהות?

זה בעיקר מוניות. פעילויות שונות.

מוניות? מוניות שירות?

מוניות שירות; מוניות שיתופיות; ג'3 זה מה שעכשיו קראנו, המונים; ו-ה' זה רישיון למתקן תחבורתי. אלה הנושאים.

יש כאלה?

אני חושבת שלא. סיפור ישן – לא נפתח אותו. בטח לא פה. בכל מקרה, אלה הרשויות המפקחות, ואלה תחומי הפיקוח על בעלי רישיונות העוסקים בתחומים האלה.

ולגבי קציני בטיחות, מי זו הרשות שמפקחת?

אין לה שם. פשוט קוראים לה "הרשות" בפרק של קציני בטיחות.

אבל אצלכם במשרד – זה גוף נפרד?

יש אדם שיש לו הסמכה להיות "הרשות". כן. דלית רגב, מנהלת אגף מטענים והובלה.

ואיפה האוטובוסים? לא בפקודה?

האוטובוסים לא מוסדרים בפקודה בשום צורה שהיא.

גם לגבי קציני בטיחות כל ההסדר הוא בתקנות.

כן. אני הזכרתי את קציני הבטיחות רק בשביל לתת להם את השם. בכל מקרה, בפיקוח, כאן אנחנו מדברים על מי הרשויות המפקחות ועל אילו ענפים; לא אמרנו על מה מפקחים.

ככל שתקום, או תעוגן בחוק, הרשות שתפקח בכלל, על כלל התחבורה הציבורית – נצטרך לעשות שינוי גם בפרק הזה?

אם בעל תפקיד שם יקבל את הסמכות של המפקח על התעבורה – לא יהיה צריך.

מי מפקח היום על פעילות אוטובוסים?

המפקח על תעבורה.

המפקח על התעבורה. חלק דרך הדין הפלילי, והרוב דרך ההתקשרויות החוזיות.

והרשות לתחבורה ציבורית היא לא גורם מפקח היום?

לא. זו היחידה הארגונית.

אבל על היסעים אחרים?

הגוף הסטטוטורי זה המפקח על התעבורה.

אז למה, בעצם, לא לתת לו גם סמכות פיקוח לגבי בעלי רישיונות להפעלת קווי שירות באוטובוסים?

אין רישיון כזה.

אבל זה היה, לא? זה לא היה בצו?

מה שיש בתקנות התעבורה זה רישיון קו. אין רישיון להפעלת השירות.

מגורים. אוקיי.

ההסדרה של מוניות, למעשה, היא הרבה יותר מתוחכמת מאשר של אוטובוסים. עולם הרישוי של אוטובוסים הוא על רישיון הקו הבודד. כל הפורמט הזה של בעל רישיון להפעלת קווים, אשכולות קווים וכו' – כל ההסדר נמצא בעולם החוזי.

אבל זה היה בצו, לא? המפקח על התעבורה כן היה אחראי על היסעים בצו.

לא, זה משהו אחר.

היסעים זה משהו אחר. הוא מדבר על תחבורה ציבורית.

שאלתי על אוטובוסים. צריך להקריא את סעיף קטן ב'.

(ב) בפרק זה, "רישיון" – היתר, כתב הסמכה או רישיון שניתנו לפי ההוראות המנויות בסעיף קטן (א), וכן רישום במרשם כאמור בסעיף 16לה.



זה המרשם של חברות ההשכרה, שעוד לא הקראנו.



הסמכת מפקחים
61יא.
(א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן (בפרק זה – מפקחים).







(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:








(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;








(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, ובכלל זה בנושאים הנוגעים להוראות הפקודה שעל ביצוען הוא יוסמך לפקח, כפי שהורה השר;








(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.







(ג) הודעה על הסמכת מפקחים כאמור בסעיף קטן (א) או על ביטול ההסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.



זה הסדר סטנדרטי לגמרי.



סמכויות פיקוח
61יב.
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות המנויות בסעיף 61י(א), רשאים רשות מפקחת, לאחר שעמדה בתנאים המנויים בסעיף 61יא, וכן מפקח –







(1) לדרוש ממי שניתן לו רישיון או ממי שנחזה כמבצע פעולות הטעונות רישיון, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;







(2) לדרוש ממי שניתן לו רישיון או מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות החלות על בעל רישיון כאמור בסעיף 61י(א); לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏;







(3) להיכנס לכל מקום שבו מבוצעות פעולות הטעונות רישיון, לרבות לרכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;







(4) לבצע בדיקות במונה מדגם מסוים ולדרוש ממתקין להעמיד מונה כאמור לבדיקה במועד, במקום ובדרך כפי שיורה לו.

זה הסעיף שהעברנו.

זה הסעיף שקודם נמחק.



זיהוי מפקח
61יג.
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה, והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שימוש בסמכויות לפי פרק זה על ידי רשות מפקחת:







(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;







(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של המפקח, שאותה יציג על פי דרישה."


זה פרק הפיקוח.

סיימנו? עד 7?

אפשר להקריא גם את 6.

7 כבר קשור לנושא של השכרת כלי רכב.

אולי אפשר יהיה גם לעשות את סעיפי המעבר וכו'.

אבל לא סיימנו את פרק ההשכרה. צריך להגיע קודם כול לפרק השכרת הרכב.

אבל יש את המונים.

הפיקוח זה דבר שהוא סגור? אין לנו הערות?

לא.

למה אי-אפשר להיכנס לחצר של בית אם מתבצע בבית מגורים טיפול פיראטי או משהו כזה? לא לתוך הבית.

אפשר, אבל בשביל זה כבר צריך צו של בית משפט.

למה?

כי הפגיעה בפרטיות בכניסה לבית מגורים היא גסה יותר מאשר כניסה לעסק.

הוא לא עושה את זה בתוך הבית. הוא בדרך כלל עושה את זה בחצר. לא מתקנים אוטו בתוך הבית.

אם מדובר במונה – הרי, אנחנו מדברים על מונה, למשל – זו עבודה שעושים על שולחן, וזה יכול להיות גם ממש בתוך הבית.

הוא מפקח רק על המונים?

אם הוא מתקן את המונה, או עושה בו שינויים או מניפולציות, הוא יושב ליד שולחן בתוך בית. זה יכול לקרות בתוך בית.

תיקון סעיף 70
6.
בסעיף 70 לפקודה, בפסקה (6), בסופה יבוא "וכן אישור דגמי מונים, ובכלל זה התקני עזר, בידי המפקח על התעבורה ותנאים למתן האישור, וכן בדיקה של דיוק מונים וסימונם, ובכלל זה תקנים או סטנדרטים ישראליים או בין-לאומיים שלפיהם יבוצעו האישור והבדיקה כאמור".



כאן אנחנו מדברים על הסמכה של השר להתקין תקנות לכל הנושא של אישור של המונים – היום זה סעיף שהוא לחלוטין בשיקול דעת של המפקח על תעבורה.

שאלה לגבי ההסמכה: למה חשבתם שצריך לכתוב באופן מפורש התייחסות לתקנים או סטנדרטים ישראליים או בין-לאומיים?

חשבנו שיכול להיות שזה יחסוך – נוכל לאמץ אם יש תקנים או סטנדרטים שאינם מחייבים, אם זה ישראלי אבל זה לא - - -

לא תקן רשמי.

לא תקן רשמי. סטנדרטים בין-לאומיים בוודאי לא מחייבים את מדינת ישראל, ואפשר פשוט לאמץ אותם, היה וזה יהיה רלוונטי. אני לא בטוחה שיש כזה דבר רלוונטי.

אוקיי.

אוקיי. נחזור להשכרת רכב – עמוד 11.

ואני מציע שגם תקדימי איזה שהוא הסבר כללי. זה גם צו פיקוח שצריך לתקן.

הרי, כל העניין הוא שעושים צווי פיקוח בחקיקה סוף-סוף.

יש היום הסדרה, אבל צריך הסדרה עדכנית.

מסודרת. בלי צווי פיקוח. זה משהו משפטי – נמאס לו להאריך בכל פעם שמביאים לו צו.

לא מתקנים את הצווים האלה. תכף נשמע. צווי הפיקוח הם חקיקה כל כך ארכאית, שגם תלויה במצב חירום - - -

זה כמו התקנות האלה לשעת חירום?

כן.

רוצים להפסיק עם כל הדברים האלה.

אז בעצם, עכשיו זה קטע שהולכים לבטל?

כן. הנה, תכף חוה תקריא.

מתברר שלפני שמונה שנים הוועדה דנה בזה ועזבו את זה. היו בחירות.

בכנסת ה-20.

הפעם אנחנו נסיים את זה צ'יק צ'ק. בכנס הזה – הכול יהיה בסדר.

זה על השולחן שלי כבר 15 שנה בערך.

יחד עם הכול. הכול יהיה. נגמור את זה, אל תדאגי. כבר קבענו עוד דיון, נכון?

כן.

בסדר גמור.

אני מזכירה דברים כלליים שאמרתי גם בפתח הדיון בכלל בהצעת החוק הזו. ענף ההשכרה מוסדר בצו לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שהוא צו תלוי שעת חירום. המשמעות של זה: א', שיש סמכויות דרקוניות; ב', זה לא עומד בשום רף שקשור לחוק יסוד חופש העיסוק – דבר שגם לא מאפשר תיקונים ועדכונים; ו-ג', זה כופה עלינו להשאיר את מצב החירום הגורף במדינה בתוקף, כי אחרת יש ענפים בלי הסדרה.

הכנסת והממשלה גם יחד עובדות כדי להביא לביטול כל החקיקה האזרחית לחלוטין, שלא קשורה בשום דרך למצב חירום, אבל שתלויה בחקיקת שעת חירום. זה פרויקט שכבר נמשך שנים רבות – 15 שנה בערך. הנה עוד פרט.

כאמור, הצעת החוק הזו כבר הונחה בכנסת ב-2016. היו בה דיונים, הם התקדמו, ואז הכנסת התפזרה. הייתה תקופת אי-יציבות, שכולנו זוכרים, ובינתיים עשינו גרסה חדשה של הצעת החוק – די דומה לקודמת, בוודאי בהשכרה.

עכשיו אעבור להציג את פרק ההשכרה באופן כללי. השכרת הרכב שמוצע להסדירה בחוק זה עוסקת בשני ענפים - - -

רגע, חוה, סליחה שאני קוטע – הזכרת, במהות, מה ההסדר שקיים היום בצו?

ההסדר שקיים היום בצו זה רישיון למשרד הסעות. זה רישיון לשנתיים, על מספר מוגבל של כלי רכב – גם זה לא הולך להשתנות, סוגי רכב. צריך רישיון וסדרה של תנאים, פחות או יותר.

כמה בעלי רישיונות כאלה יש היום?

90.

90? כלומר, בעצם, לצורך העניין, החברות הבין-לאומיות הגדולות שכולנו מכירים – השלוחות הישראליות שלהן מקבלות רישיון לפעול כאן, בישראל?

נכון. עקרונית, יש 90 השכרה ועוד 90 החכר – ליסינג. זה בסביבות ה-200 פלוס מינוס. אלה סדרי הגודל.

אבל הם גם וגם.

חלק.

חלק. יש חלק שהם גם וגם.

ואחר כך אלה שיקולים עסקיים שלהם – גם אלה שעושים את שני הדברים – אם לפעול במסגרת רישיון אחד ועסק אחד או להפריד את זה עסקית. זה שיקול עסקי שאנחנו לא מתערבים בו - - - שני רישיונות לשני ענפים.

ולכל ענף יש רישיון אחר?

לא. אצלנו זה אותו רישיון, אבל יכולה חברה שעושה גם וגם לעשות את זה בשתי חברות נפרדות ולבקש רישיונות.

וזה אותו רישיון?

מבחינתנו, זה אותו רישיון, וגם בעתיד זה יהיה אותו רישיון. התנאים קצת שונים.

כן, אתה רוצה להגיד משהו? אבל אל תדבר איתי באופן כללי. רק לגבי זה.

כן. שלום, בוקר טוב. נמרוד הגלילי, ארגון חברות להשכרת רכב וליסינג. ספציפית להשכרת רכב, לפני שאנחנו צוללים לתוך החוק. כפי שנאמר פה, זה לא שוק עם ארבע או חמש חברות, או עם 10-20 חברות; זה שוק עם כ-200 חברות, כשכל חברה - - -

כן, אבל יש חברות גדולות.

נכון, יש חברות גדולות מאוד, יש חברות בינוניות, ויש גם לא מעט חברות קטנות של 30, 100 או 200 כלי רכב. אני חוזר להגדרה. היום, לפי הצו, כל חברה מחויבת להעסיק קצין בטיחות – כדי לשמור על הבטיחות; כדי לוודא שיהיה פיקוח על הרכב לכל מי שמקבל רכב להשכרה.

אין בעיה. יש פה סעיף על קצין בטיחות?

כן, יש התייחסות.

אז כשנגיע לסעיף – תגיד.

אני רק אומר שאנחנו נגיע לסעיף - - -

רגע. כשנגיע לסעיף – תגיד את זה. אמרתי לך בלי טענות כלליות. היום יש צו פיקוח, נכון?

נכון.

יש שינויים בין צו הפיקוח לחוק?

כן, יש הרבה. זו רפורמה שלמה.

אוקיי, אז כשנגיע לשינויים – דבר. כבר יש הסדרים. זה לא שאנחנו באים למשהו חדש.

אני מניחה שיהיו שינויים שהוא יברך עליהם. למשל, שלא צריך רישיון כל שנתיים.

נכון, אני באמת מברך.

אז כשיהיה שינוי שאתה מתנגד לו – דבר. לא סתם רק לטעון טענות כשאנחנו לא יכולים להתייחס, כי אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו.

אבל אני רוצה לקבל גם הסברים של למה.

כשיהיו שינויים שלא מקובלים עליך – כי יש הסדר בצווים, אומנם, אבל זה פשוט העתקה של הסדר קיים עם שינויים – תתייחסו. סתם לטעון טענות זה לא מקובל עליי. כן.

אני רק אגיד שאחד הרציונלים של החלפת החקיקה לשעת חירום, שהיא חקיקה ארכאית, היא גם לעדכן את ההסדרים האלה ולהתאים אותם למציאות הנוכחית.

100%, אבל יש עניין אחר: שצו קל לתקן, וחוק – בעייתי. לפעמים צו עדיף מאשר חוק, אבל אתם - - -

לא כל כך מתקנים את הצווים האלה, נכון, חוה?

לא. כל השנים האלה, מאז שהתחיל המהלך הזה, אנחנו לא מתקנים.

כן, אבל לתקן צו זה פשוט. לעומת זאת, חוק זה שלוש קריאות וכל מיני. לפעמים זה לא רצ"ב, אבל לא משנה.

נכון, אבל הסדרת עיסוק צריכה להיות בחקיקה ראשית.

אנחנו מנסים לשים פה עקרונות כלליים, ולא להיכנס לרזולוציה - - -

יש גם חקיקת משנה.

אפשר הערה?

כן, אבל רק אם זה כללי.

כן. נבקש לדעת על כל שינוי – כי זו די רפורמה, ולא סתם שינוי – ולהבין למה עושים את זה. מה היה לא בסדר אז - - -

לשם כך נועד הדיון. מקריאים סעיפים ומסבירים אותם.

כי יש פה הרבה שינויים. זו ממש רפורמה אמיתית.

בסדר גמור.

כמה מילים כלליות לפני שאני צוללת לתוך הקראת הסעיפים. השכרת רכב שמוצע להסדירה בחוק זה עוסקת בשני ענפים: השכרה "רגילה" – לרוב רכב בודד, לתקופה קצרה, שהיא בדרך כלל עד שבועות בודדים – והחכר – ליסינג תפעולי. ההחכר המימוני איננו מוסדר כאן, כפי שאיננו מוסדר בצו הפיקוח הקיים, שכן מהותו דומה יותר לעסקה של קנייה בתשלומים מאשר להשכרה.

מוצעת הסדרה "רזה" יחסית, ובראש ובראשונה בכך שהרישוי הוא הליך חד-פעמי וקבוע, בלי צורך בחידושים, כל עוד לא בוטל הרישיון.

אין כאן רישוי. אני חושב שיש כאן רק רישום במרשם.

כן. ברישוי במובן הכללי של המונח "רישוי" – מתן רשות לפעול.

איך נותנים את הרשות לפעול?

ברישום במרשם. תכף נגיע לסעיף. יש מרשם.

נגיע לזה. בנוסף, יש אופציה של משכיר זעיר – עד 19 כלי רכב, עם דרישות מופחתות. ההסדר המוצע הוא צרכני במהותו. לאור זאת, נכללת כאן דרישה מהותית שאיננה קיימת היום – אני כבר אקפוץ למים – חובת ביטוח הרכב אצל מבטח.

לפי מה שנמסר לנו על ידי איגוד חברות הליסינג בעת הכנת הצעת החוק, כמחצית מחברות ההשכרה מעדיפות להיות מבטח עצמי, והמחצית האחרת רוכשות ביטוח. התוצאה של המחצית שבביטוח עצמי היא היעדר רגולציה בטיפול של תביעות צד ג' – אין לוחות זמנים לטיפול בתביעות; אין סטנדרטים מקצועיים, כגון הסתמכות על שומת רכב מקצועית; ואין רגולטור שמפקח ואוכף.

חוה, זה לא מדויק. אני חייב לתקן.

אתם נותנים מענה לשאלות האלה?

כן.

כי זה באמת פרוץ הרבה זמן.

זה פרוץ לחלוטין. יש תלונות של אנשים על רכב חונה שנפגע, רכב ליסינג, ובמשך ארבעה חודשים – אף אחד לא מחזיר לו את התיקון.

אני חייב לתקן, כי זה ממש לא נכון. זה נכון שהיום חברות ההשכרה והליסינג מחויבות להתנהל בהתאם לנוהל ביטוח כלי רכב, ביטוח צד ג' לכלי רכב המיועדים להשכרה וליסינג. למיטב הבנתי, כמעט ואין חברות שלוקחות את הביטוח על עצמן. זה לא נכון. וגם חברות שלוקחות את זה על עצמן, מחויבות להתנהל כאילו היו חברות ביטוח. היה פה אפילו דיון - - -

זה לא קורה.

אז אני חייב להגיד: זה לא נכון.

אתה לא יכול להגיד שזה לא נכון, כי אתה לא מכיר את התלונות. אתה מכיר את זה, אדוני יושב-ראש איגוד המוסכים.

אתה יודע, המוסכים הם גם הבנקים.

אני מבקש להשלים. חבר הכנסת דנינו, המצב הזה לא נכון. היה אפילו דיון בעתירה של הליך Best Car, ואנחנו הצטרפנו לעמדת המדינה, שמחייבת את חברת ההשכרה לשלם את הנושא של ההשתתפות העצמית כאילו הייתה חברת ביטוח. אנחנו תמכנו בעמדת המדינה בצורה חד-משמעית.

למה זה הגיע לבית משפט?

זה הגיע לבית משפט כי חברה מסוימת סררה, אבל זה לא המצב כהכללתו. אני לא ראיתי שום דוח על כמות תלונות - - -

אתה יודע מה? גם אם מה שאתה אומר נכון, טוב יהיה שזה ייסגר ברמה הזו.

אין לי בעיה. אנחנו מתנגדים לזה. היו לנו דיונים בנושא ענייניים, ואנחנו לא מתנגדים לדרישה הזו.

אוקיי, מצוין.

מצוין. אני חייבת לומר שהנוהל קיים, רק שאין היתכנות לאכוף אותו. אצלנו אין כלים, ידע וכו' לטיפול בתלונות האלה. למעשה, כדי שאנחנו נוכל לטפל בזה – נצטרך לשכפל מנגנון שכבר קיים ממילא ברשות שוק ההון. והנתון של כחצי הוא נתון שאתם מסרתם לנו בפגישה.

אני לא מכיר כזה נתון שאני מסרתי.

ישבנו אצלי במשרד - - -

את זה שישבנו אצלך אני יודע, ואני זוכר לא מעט, אבל אני לא זוכר שמסרנו נתון כזה. שוב, אנחנו לא מתנגדים לדרישה, אבל אני לא מכיר עבודה שמציגה היקף של בעיות על תלונות. בגלל תלונה אחת או שתיים – לא עושים שינוי, אבל לא נורא.

חוה, כשאת אומרת "רשות שוק ההון", את מתכוונת, בעצם, למפקח על הביטוח?

כן, זה השם הרשמי שלו. רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון היא הרשות המוסמכת.

היושב-ראש, אני מציע שכשניכנס לעניינים האלה – שתוזמן לפה גם רשות שוק ההון.

אנחנו כאן. שמואל זקן, רשות שוק ההון.

סליחה.

והמינוח הוא "הממונה על שוק ההון".

טוב שאתם פה.

עוד איזו דוגמה לראייה הצרכנית של החוק: בעסקאות קטנות, שבהן כוח המיקוח של שוכר נמוך, מוצע שהחוק יאסור על הכללת - - -, שלפי חוק חוזים אחידים חזקה שמקפחים. למשל, מי ששוכר רכב לטובת חופשה קצרה באילת – לא יחויב להגיע לשם להתדיינות. שלא יהיה סעיף בחוזה שבית המשפט המוסמך לדיון במחלוקת בינינו הוא רק באילת. כן מוצע להסמיך את השרה לקבוע - - -

ומה האלטרנטיבה? מקום המגורים שממנו הוא שכר?

אחר כך זה יישאר לפי הדינים הכלליים של סמכויות מקומיות של בית משפט.

אז למה אתם חושבים שצריך לציין את זה במקרה הזה?

על פי חוק דיני החוזים, מותר לקבוע בחוזה התניית שיפוט. חוק חוזים אחידים אומר שכאשר מדובר בעסקה בחוזה אחיד, שפשוט אומרים ללקוח "תחתום", וכאשר אנחנו מדברים על תייר שהגיע מחו"ל או על מישהו ששוכר רכב אחד בעסקה חד-פעמית – הוא מגיע למשרד ונותנים לו ניירת – אין לו את כוח המיקוח, והוא יכול למצוא שיש שם סעיף התדיינות שהוא מכביד מאוד. חוק חוזים אחידים קובע על סעיף כזה חזקה שהוא מקפח את הצרכן.

אז מה אומר החוק, בעצם, בנקודה הזו, שכל-כך חשובה לכם?

שבעסקאות שכירות קטנות שמוגדרות שם – אסור לכלול בחוזה השכירות תנאים שחזקה שהם מקפחים, כמשמעות המונח הזה בחוק החוזים האחידים.

מי בודק את הדבר הזה?

אנחנו נגיע לזה.

נגיע לזה. זה באופן כללי.

אוקיי, אז בואו נתחיל לקרוא.

הוספת סימן ז' בפרק שני
4.
אחרי סעיף 16לג לפקודה יבוא:

השכרת רכב



הגדרות
16לד.
בסימן זה –







"החכר" – השכרת רכב לתקופה של שלושה חודשים או יותר;







"השכרה", "השכרת רכב" – התקשרות בתמורה שבמסגרתה עוסק בהשכרה נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה ובלבד שהעוסק אחראי למתן שירותים בקשר לרכב, ובכלל זה שירותי אחזקה תקופתיים;

יש גם השכרה ליום. מה קורה עם זה?

היא תקופה קצובה.

כי אני רואה פה, למעלה, שלושה חודשים.

זה החכר.

ראיתי שזה החכר.

וכל מה שמתחת לזה הוא השכרה.

למה אתם עושים הפרדה?

יש לנו דרישות קצת שונות לגבי החכר, בגלל כוח המיקוח בעסקה כזו – יש יותר שוויון בין הצדדים, והלקוח צריך פחות הגנה – וגם כדי שיהיה לתעד ברישיון הרכב על איזה סוג השכרה היה מדובר.

אוקיי.

יש לזה משמעות ביצחק לוי.

מבחינת השוק, אחרי שהרכב מפסיק להיות רכב השכרה, יש לזה משמעות בהיסטוריה שלו.







"חוק הגנת הצרכן" – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏;







"רכב" – רכב מסוג המנוי בתוספת השש עשרה;

אני מציע שגם תגידי כאן מהם סוגי כלי הרכב שמנויים בתוספת, ונקרא אותה, בעמוד 21.

איזה רכב לא?

הנה, תכף נשמע.

מעט מאוד, למען האמת.

יש כאן רק ארבעה סוגים.

אני כבר אקריא את זה באופן פורמלי.

כן, עדיף.

הוספת תוספת
שש עשרה
7.
אחרי התוספת החמש עשרה לפקודה יבוא:



"תוספת שש עשרה



(להגדרה "רכב" בסעיף 16לד)



1. אופנוע;



2. רכב פרטי;



3. רכב מסחרי;



4. מעונוע (קרוואן), כהגדרתו בסעיף 33 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016."



רק את ההשכרות של הכלים האלה אנחנו מאסדרים.

אז את מי לא? ולמה?

למשל, אנחנו לא מאסדרים השכרת מוניות, אם נחזור למה שדיברנו קודם.

השכרת משאיות.

רכב מסחרי כן פה. משאיות – כן. טרקטורונים; "רכינוע" – מיזמים תחרותיים של ה-"אובר בורדים" ואחרים שרוכבים עליהם - - -

וקורקינט?

גם לא.

אופניים?

לא מאסדרים את ההשכרה שלהן. יש להן את ההסדרה של המשתמש – איך הוא השתמש בהן, חובות רישום וחובות על הבעלים – אבל את העסקה בין הלקוח למשכיר לא מאסדרים.

את הקורקינט – למה לא? הרי, זה ענף שלם היום.

בסדר. זה שיש ענף עסקי – לא אומר שצריך לאסדר אותו. יש שם התקשרות; יש שם מציע; יש שם מקבל הצעה; הוא מחליט לשכור, שוכר, מתקשר איתו בהסכם ולוקח את הקורקינט.

כך זה גם במכונית.

גם במכונית, אבל במכונית יש אינטרסים בטיחותיים וצרכניים, וגם חוסר שוויון הכוחות – במיוחד בהשכרה בטווח קצר – שמחייבים. גם הבעלות על ציי רכב גדולים והשימוש בהם באמצעות מגוון רחב של נהגים - - -

הקורקינט היום זה ממש ענף.

זה ממש בטיחותי?

יש לזה השפעות אחרות.

נשאיר את זה פתוח. כשנקרא את הכול – נראה. שם, אומנם, זו השכרה יומית או שעתית, ולא השכרה - - -

זו אפילו השכרה לפי שניות.

שעות.

בהשכרה של קורקינטים שיתופיים – זה ממש לפי שניות.

השאלה היא עם יש רציונל לעשות כזו רגולציה.

הרגולציה, כפי שנבנתה ותוצג פה, לא מותאמת לקורקינטים. אם נרצה לעשות הסדרה של השכרת קורקינטים – צריך יהיה לחשוב מאפס מה יהיה תוכן ההסדר, כי אני חושבת שנמצא שהרבה ממה שכתוב פה לא רלוונטי.

אם זה המצב – לא ניכנס לזה. אני רוצה לגמור את החוק, ולא להתחיל לסבך.

"רכב השכרה" – רכב שמצוין ברישיון הרכב שהוא רכב המיועד להשכרה.



חובת רישום במרשם עוסקים בהשכרת רכב ותנאים לרישום
16לה.
(א) לא יעסוק אדם בהשכרת רכב אלא אם כן הוא רשום במרשם לפי סעיף זה.

אגב, רכב להשכרה שכתוב ברישיון "להשכרה" – נרכש בתנאים מיוחדים?

אם אתה שואל אם יש לו הקלות במיסים או משהו כזה, כמו מוניות – התשובה היא לא. אני מניחה שעסק השכרה שקונה מאות או אלפי מכוניות כדי להשכיר אותן – מן הסתם לא משנה את המחיר שהלקוח הבודד משלם, אבל זה עניין של המיקוח ועניין עסקי לחלוטין ביניהם.







(א1) המפקח על התעבורה ינהל מרשם של העוסקים בהשכרת רכב בהתאם להוראות סעיף זה שיהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בדרך של שאילתה ויעודכן לפי הוראות סעיף קטן (ו); המרשם יכלול רק את שם העוסק בהשכרת רכב, מספר מזהה שלו ומקומות מתן השירות בידיו, ולעניין מי שנרשם לפי סעיף קטן (ג) - גם את סיווגו כמשכיר זעיר.

עוד שאלה: בעלים של צי רכב פרטי יכול להמיר אותם אחרי שנה או שנתיים, או שהוא מחויב מהיום הראשון לציין איזה רכב זה? לגבי מה שאתם מאפשרים היום - - -

מי זה "בעל צי רכב זעיר"? אני לא הבנתי את השאלה.

בעלים שיש לו חמישה רכבים, ועכשיו הוא מחליט להשכיר אותם ולהירשם בעקבות הרפורמה שאתם עושים. הם חייבים להיות רכבים חדשים, או שאלה רכבים פרטיים שהוא יכול לשנות עכשיו ברישיון ולכתוב "רכב מושכר"?

קודם כול, אם הוא משכיר היום – הוא מבצע עבירה. גם היום אסור להשכיר - - -

לא, הוא לא מבצע עבירה.

היום, אם הוא אומר: "יש לי חמש מכוניות – אני רוצה להירשם כחברת השכרה" – אין דרישה שהרכב יהיה חדש.

לוקחים רכב פרטי ומשנים ברישיון, בעקבות הרישום שלו ברשימה?

אחרי שהוא מקבל את הרישיון – הוא מדווח וזה נרשם.

כיום, חברה חדשה שמעוניינת לפתוח ונדרשת ל-30 כלי רכב, נדרשת לכך שהרכבים שלה יהיו לפחות עד גיל שנה, כדי שהם יהיו מתקדמים יותר, כי משכירים אותם והם עוברים מאדם לאדם.

זה מופיע בתקנות?

זה מופיע בצו, אבל בנוסח החדש – תוכל שיהיו לך חמישה כלי רכב בני 10 ויותר.

רכבי אספנות.

יכול להיות, כן. לא תהיה פה שום מגבלה.

אין מגבלה על הגיל. הם צריכים להיות תקינים.

זה יכול להיות בעיה.

ואז השינוי הוא רק ברישיון. ברגע שהוא נרשם – הוא חייב שזה יופיע גם ברישיון, והסטטוס משתנה לרכב.

כן. אנחנו לא מתערבים בזה. חברת ההשכרה, מן הסתם, תרצה שהרכבים לא יתקלקלו אצל הלקוחות ותדאג שהם יהיו מספיק חדישים ותקינים.

זו הנחה.

כן.

אבל אנחנו לא מוודאים את זה?

הצעת החוק לא כוללת דרישת גיל מירבי.

הגבלת גיל מירבי.

למה שאילתה ולא פתוח לציבור? למה בן אדם שרוצה לקבל פרטים צריך לשאול שאילתה? למה זה הפוך? למה אתם לא מנגישים את זה לציבור, כמו שאתם מנגישים אותנו – את המוסכים, את בעלי המקצועות האחרים? יש רישום מרשם, אז תפרסמו לציבור. למה צריך לעשות שאילתות? למה הציבור צריך לעשות שאילתה למשרד התחבורה?

המרשם גלוי במובן זה שאם תשאל אילו חברות השכרה יש – אתה תגיע לזה.

למה צריך לשאול? היום פותחים באתר שלכם - - -

אבל גוגל על שם חברת השכרה – הרישיון לא יצוץ?

זה לא גוגל. היום, אצלכם באתר, אם אתה רוצה למצוא מוסך או שוכר – אתה מוצא. כבר הלכנו קדימה, אז למה בהשכרת רכב לא?

אלה היו הדרישות של ענף הפרטיות במשרד המשפטים, מתוך - - -

אז למה אנחנו, המוסכים, לא בפרטיות?

כנראה שאלה תפיסות שהתפתחו בעשור האחרון.

רגע. משרד המשפטים.

רון סולומון. אני מודה שאני לא הייתי חלק מהשלבים האלה של עבודת המטה, אבל אם הוועדה תבקש – אוכל לבדוק.

אמרו לי שאתם דרשתם את זה כך.

זו עבודת מטה שנערכה לפני מספר שנים, לדעתי, אבל אם הוועדה תרצה – אוכל לברר.

תתייחס להערה. הוא אומר: "למה שאילתה ולא לפרסם את זה באתר באופן כללי?".

אומר רון שמכיוון שהוא לא היה חלק מהתהליך – הוא לא יודע להשיב על השאלה. הוא יבדוק את זה.

אני לא יודע להשיב על השאלה.

בסדר, אנחנו מוותרים לך. תעני את לשאלה הזו.

עוד פעם, זו דרישה שמקורה היה במשרד המשפטים – שהרישום במרשם לא יעלה בחיפוש גוגל אלא רק בחיפוש ייעודי, שאומר להיכנס למרשם - - -

בסדר, את זה הבנו, אבל למה?

אני מציע שאם הוועדה רוצה – אנחנו נבדוק את זה.

גם השמאים מפורסמים היום, ואלה אנשים פרטיים.

לישיבה הבאה תבדקו ותענו לו. בואו נתקדם.

וצריכה להיות סיבה טובה באמת לא לפתוח את זה ולא לנהוג בשקיפות.

זו הסתרה לא ברורה.

בסדר, שאלת שאלה ויענו לך בישיבה הבאה.

(ב) המפקח על התעבורה ירשום במרשם לפי סעיף קטן (א), מבקש שהתקיימו לגביו כל אלה, ויודיע על כך למבקש:








(1) הוא תאגיד הרשום בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו הוא תושב או אזרח ישראל;








(2) הוא מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק שייגרם לרכוש של צד כאמור כתוצאה משימוש ברכב שהוא משכיר, על ידי מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תנאים לעניין ביטוח כאמור, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לפי סוג העסקה וסוג הרכב המושכר;








(3) הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח על התעבורה, לעסוק בהשכרת רכב;








(4) הוא הבעל הרשום של חמישה כלי רכב לפחות, שישמשו להשכרה; ;


עשינו פה איזה שהם שינויים אז חסרה ספרה.








(6) אם חלה עליו חובה לקבל שירות מאדם המוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א) (בפסקה זו – קצין בטיחות בתעבורה) – הוא מקבל שירות כאמור;

כלומר, זה רק אם יש עליו חובה לפי התקנות. רק אם הוא מחזיק בצי רכב מספיק גדול שגם כך חלה עליו חובה לפי תקנות התעבורה, אז זה אחד מהתנאים לרישיון.

אנחנו לא יוצרים פה חובה לקצין בטיחות בתעבורה, אלא מי שחייב ממילא – אחד התנאים כדי להיכלל במרשם זה להראות שיש לו קצין בטיחות כזה.








(7) ברשותו אמצעים לתקשורת ממוחשבת עם רשות הרישוי, כפי שקבע השר;








(8) הוא שילם אגרה בעד הגשת הבקשה לרישום כפי שקבע השר.

אני מציע שכאן תסבירי, בבקשה, ותתייחסי לדרישות חדשות – כלומר, לדרישות שלא קיימות היום בצו הפיקוח לעניין הרישיון, ובפרט, כמובן, לדרישה בפסקה (2) לעניין הביטוח.

יש את הדרישות שהשמטנו, שהיו בצו הפיקוח, כגון הצורך ברישיון וחידושו כל שנתיים. אנחנו כבר לא בודקים משרד או עסק – הרשות המקומית תטפל בזה במסגרת רישוי עסקים. זו רגולציה כפולה ומיותרת.

אנחנו כן הוספנו פה את דרישת הביטוח, והדברים נאמרו בשיח הכללי קודם. אנחנו מכירים תלונות לא מעטות על כך שלמרות שיש נוהל שמחייב את זה – יש תופעה של חברות השכרה שאין להן ביטוח, והן לא פועלות לפי הנורמות הנדרשות בנוהל הזה לטיפול בתביעות. זה סטנדרטים מקצועיים לא הולמים; אין דוח שמאי; אין בדיקה מקצועית; תיקונים - - -

יש נתונים על מה היקף התופעה?

רגע, תן לה להשלים את הדברים.

סליחה.

הרשה לי להשלים – ובעיקר על לוחות הזמנים. בעוד שרשות שוק ההון דורשת, לפי חוק חוזה ביטוח, לוחות זמנים של 30 יום מיום שהוגשו כל המסמכים לתשלום תגמולי הביטוח – פה אנחנו מקבלים תלונות על דברים שמשאירים זמן רב.

מה זו הנקודה של מחצית מהצי מבוטח?

אצלי יש רישום, מפגישה שקיימנו עם נציגי איגוד חברות הליסינג, בעת שגיבשנו את הצעת החוק.

זה לא נכון.

התדיינו בעיקר על הנקודה הזו. היה גם עוד – היה גם הנושא של הרישום - - -

לפחות 80% לא מבוטחים.

זה ממש לא נכון. אתה סתם זורק מספר, רונן. זה פשוט לא נכון.

זה לא נכון.

אוקיי, תבדוק. זה לא נכון.

לי רשום שנאמר אז 50%, אבל חברי פה בוודאי בקיא ממני במה קורה, בכלל, ומה קורה עכשיו ומעודכן יותר. ברור שזו תוספת עלות של רכישת ביטוח. מצד שני - - -

לוקחים סיכונים. זו תורת הסיכונים. חברות ליסינג הן חברות גדולות. חברות השכרה הן חברות חזקות מבחינה כספית, והן יכולות להרשות לעצמן לא לבטח.

אז למה לבטח בכלל? הן יכולות גם לבטח - - -

הן לוקחות את הסיכון של עצמן. אבל איזה ביטוח? על השלדה? לא על נזקי הגוף?

לא החובה.

חובה – כולם חייבים. בביטוח חובה אני לא מתערבת.

רק רכוש.

אני גם לא מדברת על מקיף, על גניבות או על משהו כזה. אני מדברת אך ורק על צד ג'.

הבנתי. זה עניין שלהם. זה רכב שלהם, הרי, בסופו של דבר, וזו בעיה שלהם. אני לא רואה בעיה עם זה.

אני מדברת אך ורק על ביטוח צד ג' – נזקים - - -

אבל מה כתבת בחוק?

צד ג'.

רק צד ג'?

למה אני צריך להכניס את זה בחקיקה? לא הבנתי.

צריך להבין מה הדרישה.

הדרישה העיקרית היא נזקי גוף.

נזקי גוף קיים בכל מקרה.

לגבי נזק שהוא לא נזק גוף – למה אני צריך להיכנס לזה בכלל?

אנחנו מדברים על צד ג' – אנשים שלא קשורים בהסכם עם חברת השכרה, שלא שכרו רכב, ורק איתרע מזלם ורכב שכור פגע בהם. על זה אני מדברת. רק על זה.

בסדר גמור. אין בעיה. כן, מה רצית?

שלום רב. נמרוד הגלילי, ארגון חברות הליסינג. אני חייב להתייחס לכמה דברים פה. א', לעניין הביטוח – חובת צד ג'. כמו שאמרנו, אנחנו סברנו שזה לא נכון; שזו התערבות מיותרת - - -

זה להגן על מי שנפגע מרכב שכור.

אני מבין, אני יודע. אנחנו לא קיבלנו, ולא הוצגו לנו נתונים, על בעיה - - -

לא חייבים להציג לך כלום.

אני יודע שלא חייבים, אבל - - -

לא חייבים שום דבר. היא שכנעה אותי לגבי צד ג'. אני מצטער מאוד.

כבוד היושב-ראש, אתה בעצמך - - -

בוא נתקדם. שמענו את הטענה. היא לא מתקבלת. בוא נמשיך הלאה.

בעניין אחר – נקבעה פה החובה להעסקת קצין בטיחות רק מעל 40 כלי רכב.

אין כאן חובה. לא נקבעה כאן החובה.

אני יודע. החובה קיימת - - -

לכן אני ביקשתי להבהיר – החובה קיימת היום בתקנות התעבורה.

נכון. היום, כל חברת השכרה וליסינג שיש לה רישיון – מחויבת. עכשיו אנחנו מורידים את הדרישה, ומאפשרים אפילו לפתוח חברה מחמישה ועד פחות מ-30 כלי רכב. אפילו לא דורשים שאלה יהיו כלי רכב חדישים – יכולים להיות רכבים ישנים מאוד – וגם לא דורשים איזה שהוא פיקוח.

מה אתה רוצה? לא הבנתי.

השאלה היא כזו: אם לא צריך פיקוח – למה חברות מסודרות, שיש להן אינטרס לשמור על המוניטין שלהן, כן צריכות לשמור ולהשיג קצין בטיחות, אבל לא בחברות קטנות, כשכבר היום כמעט ואין פיקוח על חברות; הולכים, אולי, על החברות הגדולות. למה שם הדרישה היא - - -

רגע. מה דעתך לגבי חברות גדולות? בשביל שאני אנסה להבין איך אתה חושב. אתה חושב שצריך לפטור חברות גדולות מקצין בטיחות, כשיש להן 10,000 או 5,000 רכבים?

בחברות גדולות יש בעלי תפקידים - - -

אני שואל שאלה. תעשה לי טובה – אל תמרח אותי. תענה לי: אתה חושב שחברות השכרה גדולות צריכות להיות פטורות מקצין בטיחות?

חיובי.

שהן לא צריכות?

זה נראה לך הגיוני שלא יהיה להן קצין בטיחות? לא הבנתי את הטענה.

אני לא באתי לדרוש את זה.

איך אתה מעז להגיד את זה בכלל?

אני אומר: אם לא צריך בחברות הקטנות - - -

לא, אל תעשה את ההשוואה הזו. אני יודע לאיפה אתה הולך. אתה הולך בקטנה, ללכת על חברות קטנות. אני יכול להבין אם אתה בא ואומר: "אנחנו צריכים וזה חשוב; קצין הבטיחות חשוב". כי ברגע שאתה מנמק את זה – אז אתה יכול להשליך את זה גם על חברות קטנות, ולהגיד: "אני חושב שגם חברות קטנות". אז, זה לגיטימי לדון.

מה אתה עושה? אתה בא הפוך על הפוך. אתה אומר: "אם הן פטורות – שאני חושב שזה רע, ורכבים ישנים וכו' – תפטרו גם אותנו, או שתכבידו עליהן".

אני לא רוצה להכביד עליהן.

אז אתה לא עושה דיון ענייני.

אני לא רוצה להכביד עליהן. אני רק אומר שאם זה נדרש - - -

לא, לא "אם זה נדרש". אתה יודע שזה נדרש בחברות גדולות. עכשיו, השאלה היא - - -

על פי החוק כיום. אתה שואל אותי אם יש לזה חשיבות? אני לא חושב שיש לזה חשיבות, כי יש שם תפקיד של אנשים טכניים ותחזוקה שדואגים לשמור על הדברים האלה גם כך. יש להם את החשיבות לשמור על זה.

אנחנו לא באנו להתווכח איתו. עזוב. למה אתם פוטרים חברות קטנות?

עוד לא הגענו לקרוא את הסעיף בכלל.

תגידי לי. אני רוצה לדעת. כי זה מעלה את העלויות?

א', זה מעלה את העלויות, אבל זה לא - - -

היום בתקנות – לא בחוק הזה - - -

40 כלי רכב.

40 כלי רכב?

ברכבים פרטיים – זה 40 כלי רכב.

מה אתה אומר?

לגבי העניין של?

של הקצין בטיחות לנושא הזה של כמות כלי הרכב. אני יודע שיש לך ניסיון. תגיד לי מה אתה אומר.

למשאיות חובה - - -

לא משאיות. אני מדבר על רכב.

לרכב פרטי, לדעתנו, צריך בסביבות ה-100 כלי רכב. זה המינימום הנדרש להעסקת קצין בטיחות.

למה 100?

זה מספר.

תגיד. אני רוצה לשמוע.

א', לי אין ידע, נכון להיום, להגיד לך אם יש עדיפות או יותר תאונות דרכים בחברות שיש בהן 1 ל-40, 1 ל-100 או 1 ל-150. אין לי את הידע הזה – זה אמיתי. ב', קציני הבטיחות יותר מתעסקים ברישיונות. בבדיקות הבירוקרטיות – הם כמעט ולא מתעסקים.

בבדיקות הטכניות?

בבדיקות הטכניות, אם בכלל.

אז במה הם מתעסקים? ברישיונות?

בודק אם יש לו רישיון נהיגה, למשל. אם אתה שואל אותי, גם בזה יש הרבה חסר. אם רוצים לפתוח את זה, יש הרבה בעיות, ובגלל זה גם יש הרבה תאונות, כי נהג משאית יכול לעלות, אחרי שיש לו יום רישיון והוא בכלל לא מכיר את המשאית, מ-5 טון ל-10 טון, ומי שמחליף אותו חולה ונותן לו לנהוג.

איך קבעתם 40? יש לך ידע על זה?

אני לא יודעת.

לא. ופה, בחוק הזה, מה הכללים?

החוק הזה מפנה לתקנות התעבורה.

זאת אומרת שזה 40.

החוק אומר שאם חלה חובה לפי תקנות התעבורה – זה אחד מהתנאים לאישור.

40 זה לרכב פרטי. לא למשאיות.

הבנתי.

האמת היא בהשכרה, היא הסבירה לנו שזה יכול להיות גם משאיות.

לא, זה לא קשור. אנחנו באים למכוניות פרטיות. למשאיות – זה שונה.

היא לא אומרת את זה.

לא, אמרתי על רכב פרטי.

היא אמרה על רכב פרטי.

לא. את אמרת "בהשכרת 15 טון", שזה נכנס בתוך הרכבים שמותרים להשכרה.

נכון, אבל חבר הכנסת דנינו, הדרישה לקצין בטיחות היא שונה בין רכב פרטי לבין רכב מסחרי.

בתקנה של משרד התחבורה – הוא עושה הבחנה - - -

נכון.

בתקנות התעבורה. שם יש רשימה של סוגי רכב, כמה מחייבים - - -

אני אגיד לך מה הייתי רוצה: בסדר, זה שאת מפנה לתקנות התעבורה – על הכיפאק, אבל אתם עושים בדיקה. אם יש בחברה מסוימת יחסית יותר תאונות, בסטטיסטיקה, שקשורות לרכב עצמו – הייתי רוצה ששם הם יהיו חייבים לעשות קצין בטיחות גם על פחות רכבים.

20 שנה יש דיונים על זה.

הם לא מחויבים לדווח על תאונות. אנחנו לא יודעים. זה לא דבר שאנחנו יודעים אותו בכלל.

אם, סתם לדוגמה, בחברה X יש יותר מדי תאונות – יש משהו לקוי. שם, אני רוצה.

איתי, אבל צריך גם לדעת מהן החובות של קצין הבטיחות.

הוא אמר מה הם עושים.

רונן אומר שהם בודקים רישיונות. השאלה היא: מה הוא מחויב בחוק? אז, אם נדע את המהות - - -

רונן, מכיוון שאתה עם ידע רחב בתחום הזה, אני רוצה שעד לישיבה הבאה – אם אתה יכול; אתה לא חייב – תביא לי איזו הצעה בעניין הזה.

אני אשמח – לזה של תאונות הדרכים.

אני לא אעשה עכשיו תיקון לפקודת התעבורה, אבל אני כן אחיל חובה איפה שיש בעיה, שתחייב את משרד התחבורה לבדוק - - -

אבל מי יודע שיש בעיה?

תבדקו.

חייב גם בסיס - - -.

איך את רוצה להגן על תאונות הדרכים אם כל דבר אתם מעבירים הלאה?

אני רוצה להסביר את הלוגיקה.

תקשיבו טוב: אם יש בעיה עם חברה מסוימת, ששם לא עושים את תיקוני הרכב כמו שצריך, או לא יודע מה – שם נחיל עליהם חובה יותר רצינית מאשר על חברה אחרת, שבה אין בעיות. בחברה אחרת אני מוכן לתקן את ה-40. אין לי בעיה. הבנת למה אני מתכוון?

לא.

אני אומר: אם בחברה מסוימת יש יותר מדי בעיות, כי הם לא מטפלים ברכבים כמו שצריך – עליהם נטיל חובה לא על 40, אלא על פחות. אבל בחברה שבה אין בעיות – אני מוכן אפילו להגדיל את ה-40 ל-60. אין לי בעיה.

רק ספציפית לגבי השכרת הרכב?

כן, רק את זה.

צריך מסד נתונים.

אוקיי, רונן, אם אתה יכול להביא לי משהו עד לישיבה הבאה – תביא לי.

אין שום בעיה. רציתי לשאול, גם ביחס למה שנאמר עכשיו וביחס למה שהיא הקריאה: גם בהשוואה לצו, בוטל האיסור על השכרה למי שאין לו רישיון נהיגה. דרך איפה זה מוסדר עכשיו? שם היה איסור להשכיר רכב למי שאין לו רישיון נהיגה, ועכשיו אין איסור כזה.

היה איסור על השכרת רכב לצורך הסעות – ואנחנו מכירים את מה שקורה עכשיו במדינת ישראל, אז עכשיו יהיו פה חברות מוניות שהן דרך השכרה אם זה לא יהיה מורשה. זה מה שאני מבין. בצו היה אסור להשכיר רכב לצורכי הסעות בשכר.

אני מסכים איתך לחלוטין, אבל כשחברת ההשכרה משכירה – היא לא יודעת שמדובר בחברת הסעות.

ברור, אבל היה איסור, אז לפחות היה למפקח איזה שהוא כלי ביד לפקח על חברה שמשכירה, או לפקח על אלה שעושים הסעות דרך חברות השכרה. בעצם, עכשיו אנחנו עושים פה הסדרה על מונים ועל מוניות, אבל אנחנו בעצם פותחים פה את העניין של המוניות דרך ההשכרה.

אני אתייחס לשתי ההערות. א', לגבי רישיון נהיגה, אני לא רואה סיבה להתערב בשאלה מי עושה את עסקת ההשכרה. לנהוג ברכב – אסור בלי רישיון נהיגה. לא אכפת לי שתאגיד ישכור רכב ויעמיד אותו לרשות. עובדה שזה גם קורה – הרי, בסוף חברות שוכרות את רכבי הליסינג, ולא אנשים פרטיים.

למה יש קושי להוסיף את הסייג הזה, על מנת "הסר ספק"?

אבל גם אנחנו, התאגידים, משכירים. אנחנו נותנים רישיון של נהג.

איך תאגיד ישכור רכב? אין לתאגיד רישיון נהיגה.

אם זה פרטיים – שתהיה חובה. כמו שעושים בחו"ל – אתה מציג את הרישיון - - -

את המפתחות והרישיון לנהוג – צריך לתת לבן אדם שיש לו רישיון נהיגה. אסור לנהוג בלי רישיון. זה בכל מקרה.

זה ברור.

אבל זה לא צריך להיות תנאי לרישום. אנחנו עוד לא הגענו לחובות של חברת ההשכרה. אנחנו רק מדברים כרגע על התנאים לקבלת הרישום – להירשם ולעסוק בעיסוק. לגבי העניין של ההיסעים, צריך רישיון לבצע הסעות. אם למי ששוכר את הרכבים אין רישיון – הוא מבצע עבירה אם הוא לוקח רכב שכור ומבצע בו הסעה.

אנחנו עובדים על הסדרה גם של ההיסעים – אני יודעת שאתה עוקב אחרי הפרסומים שלנו, ואני מניח שראית שפורסמה טיוטת תקנות. כלי הרכב בחברת הסעה צריכים להיות רשומים על שם בעל הרישיון, אז בכל מקרה – אני לא צריכה לומר את זה פה – זו תהיה עבירה לבצע הסעה בשכר ברכב שכור.

אבל איך תמנעי מחברת ההשכרה לעשות את זה? את צריכה שיהיה לך כלי.

איך חברת ההשכרה יכולה לדעת?

אחרי שהיא יודעת.

מה היא תעשה? היא תשאל אותו: "מה אתה עושה עם הרכב?", והוא יגיד: "אני משתמש בו בעצמי". אין לה דרך לדעת איזה שימוש ייעשה.

אני חייב צד ג'. אם אין ביטוח צד ג' – הם עושים בעיות. זה לא כך. למשל, לדוגמה - - -

חברות הביטוח עשו רווח של 5 מיליארד שקלים. ראית שהפרמיה ירדה?

אז למה לחייב אותם לעשות ביטוח?

אם לחברת השכרה אין ביטוח צד ג' – הם עושים בעיות - - -

יש עיצומים. שיעשו עיצומים.

לא, אדוני. התהליך הוא לא כזה.

מי שעשה את זה רצה להיטיב עם חברות הביטוח. להכניס להן עוד כסף. עוד רגולציה, והתייקר על הלקוח עוד כסף להשכיר רכב.

במקרה הזה – זה נכון.

אוקיי. באת פתאום כמו רוח סערה.

לא. שמעתי את הדיון. שמעתי מה אמרת. זה הכול.

- - - אתה נדרש רק לרישיון עסק.

אין בעיה. יש תהליך. ברגע שלחברת ההשכרה אין ביטוח צד ג', הם עושים בעיות לזה שנפגע. למשל: "אתה אשם. לא אני אשם". כל מיני שטויות כאלה כדי לא לשלם. אבל עזוב את זה. אם יש ביטוח – נהגים - - -

אם יש ביטוח, זה עולה עוד כסף ועולה יותר להשכיר.

אמרתי שאני לא נכנס לביטוח מקיף. לצד ג' – כן.

לחברת ההשכרה שקונה ביטוח גם נחסכות עלויות.

זה לא נכון. חברת הביטוח בוחרת שלא לעשות ביטוח, ובשביל לחסוך כסף – לקחת את הסיכון על עצמה. בואו נחייב אותם גם לעשות ביטוח בכלל, על גניבות. למה לא?

מקיף – לא. מקיף זו בעיה שלהם.

על הרכוש שלהם זו באמת בעיה שלהם אם יבטחו או לא יבטחו – כמו שאתה יכול שלא לבטח את הבית שלך. מושיקו, קיבלנו הרבה פניות של סחבת בעניין הזה של צד ג'.

אני לא קיבלתי פניות, אבל - - -

שלום, אתה יודע בכמה פניות אנשים התלוננו על הביטוח? שהביטוח מתעלם? אז מה?

אבל למפקח על הביטוח יש אפשרות לאכוף משהו על חברות ביטוח. לנו – אין. לא צריך להקים מפקח על הביטוח שני במשרד התחבורה.

זה נשמע לי הגיוני וסביר מאוד. עזוב. כן. סיימנו או שצריך להמשיך לקרוא?

יש לי כמה הערות לעניין הסעיף הקטן הזה. ההערה ראשונה היא לגבי פסקה (3): מדוע רק היעדר הרשאות, ולא התייחסתם כאן גם להגשת כתבי אישום, שזה תנאי שאנחנו מכירים שהוא שגור בתנאים לרישוי או לרישום?

אבל אם הוא לא אשם? מה אתה רוצה? נהיית לי כמו הוויזה האמריקאית, שאם יש למישהו כתב אישום – הוא לא יכול להיכנס לארצות הברית?

לא. נהייתי כמו החקיקה הישראלית, שמתנה את התנאים האלה בהרבה חוקים. זו שאלה אחת. שאלה שנייה לגבי פסקה (8): אם אנחנו לא נקבע הוראה אחרת כאן, לעניין קביעת האגרה – האגרה הזו מגיעה לוועדת הכספים. אם אנחנו רוצים שהאגרה הזו תגיע לאישור ועדת הכלכלה – צריך לכתוב זאת במפורש.

אוקיי, אז נכתוב. אין בעיה. אתה מחפש עבודה לוועדת הכלכלה, אני מבין? מצד אחד, שר התקשורת רוצה לחסוך לנו עבודה, ומצד שני – אתה מוסיף לנו עבודה.

נכון שהוועדה שעוסקת בענף – תטפל גם באגרה שנוגעת לרישיון.

אין בעיה.

יש בזה הרבה היגיון. ברור.

אני רק רוצה להבהיר את הנושא הזה של קצין הבטיחות – מה אנחנו כן רוצים?

לגבי פסקה (6)? אם אני מבין נכון, מה שיושב-ראש הוועדה מבקש לבחון זה לקבוע שתהיה לכם, כרגולטור, סמכות להטיל חובה להעסיק קצין בטיחות לתקופה קצובה – למשל שנה או שנתיים – ככל שיש בעיית בטיחות, ומנגד, לפטור חברות מהחובה הזו, גם אם חלה עליהן חובה להעסיק קצין בטיחות לפי תקנות התעבורה. כלומר, בעצם, אם אני מבין נכון את - - -

זאת אומרת, אם מותר ל-40 ואין שום בעיות בחברה – תגדילו את זה ל-60.

ורק לעניין השכרת רכב. זה בעצם לנתק את הזיקה בין החובה לפי תקנות התעבורה לבין התנאים לרישום כאן, במרשם העוסקים בהשכרת רכב.

הבנתי. אני אנסה לנסח משהו לקראת הדיון הבא.

כן. מצד אחד סנקציה – מצד אחד הטבה.

טוב. לגבי כתבי האישום, הנוסח הזה היה סוג של פשרה.

בין מי למי?

בינינו לבין המחלקה הפלילית במשרד המשפטים.

מה הייתה עמדתכם? מה הייתה המחלוקת?

אנחנו חשבנו שצריך גם בעיסוק הזה את המעקב הפלילי המלא, כולל כתבי אישום. זה לא היה פלילי – זה היה חוקתי; הסדרת העיסוקים. עלתה שם טענה שזו פגיעה גסה מדי בחופש העיסוק, ואין לזה הצדקה. בסופו של דבר, הפשרה הייתה: הרשעות – כן, כתבי אישום – לא.

אני רק אזכיר שלגבי המתקינים של המונים כן יש דרישת כתב אישום.

כן. שם, הצורך ביושר ובאמינות היה יותר צועק. אנחנו טענו שרכב שכור יכול להיות כלי לשמש עבריינות, ואפילו טרור, ולכן חשבנו - - -

זאת אומרת, אתם הייתם בדעה שלו?

כן.

אוקיי, אז אנחנו נתקן את זה לכתב אישום.

להוסיף? אוקיי.

הלאה, להמשיך לקרוא.

ומה ההבדל בין הרשעות לפלילי? זאת אומרת, הרשעות – כן, פלילי – לא?

כתב אישום. לא פלילי.

לא הרשעות – כתבי אישום. כתב אישום זה חזקת החפות.

כתבי אישום בעבירות חמורות מסוימות. זה לא כל עבירה, כמובן, אלא רק עבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה – המבקש לא ראוי לעסוק בהשכרת רכב. אז אם יש מבקש שיש נגדו כתב אישום בעבירה – למשל, עבירת תעבורה חמורה – אולי לא ראוי לרשום אותו במרשם העוסקים להשכרת רכב לדעתי.

אז אתם רוצים - - -

להוסיף את הסמכות הזו. לא להתייחס רק להרשעות חלוטות, אלא גם בכתבי אישום בעבירות חמורות מאוד הרלוונטיות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), מבקש שהוא אזרח או תושב ישראל שרשומים על שמו עד 19 כלי רכב שישמשו להשכרה ומתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2) עד (8), המפקח על התעבורה ירשום אותו במרשם לפי סעיף זה בסיווג כמשכיר זעיר .



כאן אנחנו אומרים שעד 19 כלי רכב – לא חייב להיות תאגיד. קודם אמרנו שתנאי לעסוק בהשכרה ולהיכנס למרשם זה להיות תאגיד, ועד 19 כלי רכב – לא חייב להיות תאגיד.

מה זה עניינו של משרד התחבורה, חוה, אם זה רשום כתאגיד או בעלים פרטי?

באופן כללי, בעיסוקים כלכליים משמעותיים, הדרישה המקובלת היא דרישת התאגדות של - - -

מה זה נותן?

כן, אבל בהתאגדות – האחריות מוסרת. הפוך, בתאגיד, ככל שאני פרטי – כך האחריות עליי היא יותר גדולה. ככל שזה תאגיד – זו ישות משפטית בפני עצמה, והאחריות היא פחות חזקה.

זה באמת עניין של ניהול חשבונאי. כל אחד בוחר איך כדאי לו לנהל את העסק.

זה מבנה שיש לו השלכות משפטיות בכל מיני כיוונים - - -

איזה? תני דוגמה מתי החובה של תאגיד תורמת משהו לנושא, לתכלית.

זו הפרדה חשבונאית בין עולמו הפרטי לעולמו העסקי. זה מיקוד עיסוק. יש עליו חובות מפני החברות ודיני המס למבנה ארגוני מסוים. ולכן, אלה כמה דוגמאות.

כי את יודעת שזה לא בהכרח גודל העסק - - -

עסק רציני לא מתנהל מחשבון הבנק הפרטי.

כעוסק מורשה. נכון. מצד שני, כעוסק מורשה, יותר אחריות רובצת עליי.

ולכן, בעסקים הקטנים, אנחנו מאפשרים את - - -

אבל זה בהכרח עסק קטן. זו טעות לחשוב שעסק שהוא לא תאגיד הוא עסק יותר קטן מבחינה פיננסית. הרבה פעמים אנשים רוצים לשמור על הפרטיות שלהם; רוצים לנהל את העסק הזה כבעלים, כמובן עם עוסק מורשה.

בחברה פרטית, ולא ציבורית, לא צריך לפרסם תשקיפים; לא צריך לפרסם דוחות לציבור. הפרטיות נשמרת. רק חברה ציבורית מחויבת בפרסום מידע פיננסי לציבור. אבל יש מערכת שלמה של דינים שמבנה את ההתנהלות שחלה על חברות ושלא חלה על פרטיים.

כשאנחנו מדברים על מתן רישיון לעסק בקנה מידה גדול, של שירות ללקוחות ורכישת כלי רכב – אנחנו חשבנו שצריך את כל המבנה הזה. אם מדובר בעד 19 כלי רכב – אנחנו מסתפקים במבנה הקטן יותר; שיהיה עוסק מורשה. לא צריך - - -

את מדברת על מעל?

רק מעל 19 צריך להיות תאגיד. זו הקלה שאנחנו נותנים מתחת ל-19.

יש לנו רק שאלה קטנה.

תשאלו את השאלה ואני אסיים את הדיון. כן.

יש לנו שתי שאלות לגבי הסעיף הקטן הזה. ראשית, נקבע כאן שמבקש שרשומים על שמו עד 19 כלי רכב שישמשו להשכרה יירשם כמשכיר זעיר. איך מי שרושם אותו ידע שהרכבים מיועדים להשכרה? הוא צריך להגיד לו שהרכבים האלה מיועדים להשכרה? זו השאלה הראשונה.

מי צריך לדעת?

מי שרושם את העוסק, או את האדם הפרטי. כלומר, איך המפקח על התעבורה, שמנהל את המרשם - - -

זה נכון גם לגבי החברה. זה קצת ביצה ותרנגולת – לא רק במשכיר זעיר, אלא באופן כללי – כי הוא לא יכול לרשום אותם כרכבי השכרה עד שהוא לא רשום כחברת השכרה, והוא לא יכול להירשם כחברת השכרה עד שהוא לא מראה כלי רכב. הוא צריך להראות את ההיצע של כלי הרכב, ואחר כך, בהמשך, יש לו חובה לדווח לרשות הרישוי, בתקשורת, על מספרי כלי הרכב, ולהזין לגביהם את העובדה שהם רכבי השכרה. זו חובה שמוטלת עליו, ונגיע לזה בהמשך.

אז יכול להיות שצריך לעשות פה רק איזה שהוא חידוד נוסח.

אני אדייק את זה, ברשותכם. עקרונית, במשרדי המפקח על התעבורה יש חיבור למחשב של הרישוי. הפקידות עצמן, שמקבלות את הבקשה, יכולות לשנות את הייעוד של הרכב מפרטי להשכרה.

והוא יכול לאגד 19 רכבים של אנשים שונים, או שכל הרכבים חייבים להיות על שמו?

לא. בתקנה פה כתוב שבבעלותו.

שהוא הבעלים?

נכון.

סליחה, אחרי התקנות האלה, גם חברת השכרה גדולה תוכל לקנות רכבים משומשים, או שרק זעירים?

כולם.

כולם? כשזה לא המצב היום?

אנחנו לא מגבילים את גיל הרכבים.

הייתה לנו עוד הערה כאן לגבי המשכיר הזעיר. בעצם, ההקלה היחידה שהמשכיר הזעיר מקבל היא שהוא לא חייב להיות תאגיד. יש סיבה לציין את זה במפורש במרשם? זה הדבר היחיד, בעצם. לא חלים עליו כללי רגולציה יותר מקלים.

לא, אבל ההקלה היחידה שהכמות הזו - - -. זה ההבדל היחיד.

גיל 10 נגיד. הגיוני.

בכפוף למה שנאמר פה, יש את היכולת - - -

להגביל את גיל הרכב.

- - - לעניין קצין הבטיחות.

רונן, מה אתה אומר?

לגבי גיל הרכב, בשביל למנוע מקרים קיצוניים שבהם מישהו אוסף איזה 10 גרוטאות - - -

נגיד, גיל 10 – נשמע לך סביר?

נראה לי ש-10 זה קצת ותיק מדי בשביל רכב השכרה.

אני חושב שחמש.

זה רכב השכרה שיוצא והולך, שיוצא והולך – עדיף עד חמש שנים.

עד חמש שנים, שזה גם מוכר כפחת במס הכנסה.

גם כך הם נוסעים 60,000-100,000 קילומטר בשנה.

נגביל את זה לחמש שנים. יש פחות בעיות ברכבים.

שוב, ההגבלה לחמש שנים היא לקניית רכב כשרק פותחים.

כן, ברור. אנחנו רוצים למנוע מקרים קיצוניים - - -

בסדר, גמרנו. בשביל מה ההסברים?

לא הצלחתי להבין: זו רק הקנייה של חמש שנים, או שהוא מתופעל חמש שנים?

לא. שאתה חמש שנים על הכביש.

זאת אומרת, גם אם קניתי אותו אחרי ארבע שנים – מותר לי להשתמש בו שנה?

חמש שנים, ואחר כך אני יכול להחזיק אותו 100 שנה? אני לא התכוונתי לזה. התכוונתי שהרכב נמצא בהשכרה לא יותר מחמש שנים. זה הכול. זאת אומרת, גם הגיל וגם התקופה.

אחרי חמש שנים – תפוג היכולת שלו להיות מושכר.

מושיקו צודק. אי-אפשר להשכיר מחברת השכרה - - -

דוד, אולי אפשר שתהיה יותר גמישות - - -

יש פחות בעיות מכניות.

אבל זו בעיה של החברה.

לא. זו לא בעיה.

דוד, אולי שבע-שמונה שנים. זה גם יוריד את המחיר לצרכן, כי ברגע שאתה קונה רכב - - -

אני לא יודע אם זה מוריד. המחיר הוא מחיר – זה לא שייך לשאלה אם הוא רכב חדש או ישן.

הבעיה זה הקילומטראז' וההשכרות הקצרות.

הם לא מחזיקים רכבים - - -

הם לא מחזיקים כי היום הם לא יכולים. היום זה שלוש שנים, לא?

לא. ככלל, רכב השכרה מחזיק עד שנתיים בדרך כלל.

יקירי, אני משכיר באירופה הרבה רכבים, ונוסע ברכבים שהם גם ארבע וחמש שנים על הכביש. מה זה "מחזיק שנתיים"?

אני מנסה להדגיש את ההבדל בין השכרה לליסינג. בדרך כלל, חברות השכרה מוכרות אחרי שנתיים - - -

טוב, רבותיי, רכב לא יכול להיות יותר משש שנים בחברת ההשכרה. זה הכול. זאת אומרת, הגיל שלו הוא עד שש שנים – בין אם הוא משכיר או קנה, זה לא מעניין אותי. הוא יכול לקנות רכב שהוא שלוש שנים על הכביש ולהפעיל אותו עוד שלוש שנים.

צריך להחריג את רכבי האספנות – שכן יהיה מותר לעשות.

כי זה משהו מיוחד – אם בן אדם רוצה רכב אספנות לחתונה או משהו כזה.

צודק.

אני לא יודע, אני לא בקיא בתחום, אבל לעניין קרוואנים – אני לא יודע מה הגיל שלהם, וזו יכולה להיות מגבלה. צריך לבדוק את זה.

אז תעשו בירור עד לישיבה הבאה. אנחנו פתוחים בעניין הזה. זהו, הסתיימה הישיבה. הישיבה הבאה היא ב-04 ביוני. עד אז, תשלימו את הכול, כדי שנוכל להצביע ולסיים, כולל הכול. כמה זמן נתנו לזה? נראה לי ששעתיים זה מספיק. 10 דקות הפסקה ונתחיל את הישיבה הבאה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.