פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת המדע והטכנולוגיה
11/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, י"ג באייר התשפ"ה (11 במאי 2025), שעה 11:45

סיור הוועדה באוניברסיטת חיפה

חברי הוועדה: ד"ר יאסר חוג'יראת – היו"ר
עפיף עבד

טטיאנה מזרסקי

פרופ' גור אלרואי - נשיא, אוניברסיטת חיפה

פרופ' מונא מארון - רקטור, אוניברסיטת חיפה

פרופ' אורן גזל אייל

סגן נשיא ודיקן למחקר, אוניברסיטת חיפה

פרופ' עירית הדר - ראשת המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות, החוג למערכות מידע, אוניברסיטת חיפה

פרופ' קובי רוזנבלום - חוג סגול לנוירוביולוגיה, הפקולטה למדעי הטבע, אוניברסיטת חיפה

פרופ' גיא בר עוז - החוג לארכיאולוגיה, הפקולטה למדעי הטבע, אוניברסיטת חיפה

ורדית גרבר - סגנית הרקטור למינהל אקדמי, מזכירה אקדמית, אוניברסיטת חיפה

שרון זייד - מנכ"ל, סגן נשיא, אוניברסיטת חיפה

לילך ברקת ברקוביץ' - מנהלת מערך לגיוון, הכללה וקהילה, אוניברסיטת חיפה

אנס גדיר גריפת - יועץ של ח"כ חוג'יראת

מוחמד הייב אבו אלעבד - יועץ של ח"כ חוג'יראת

מוהדי זיאן - יועץ של ח"כ עבד

יובל ציפריס - יועץ של ח"כ מזרסקי

תמי סלע

איילת חאקימיאן

רוני סלומון, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור הוועדה באוניברסיטת חיפה

שלום רב, שם ותפקיד לוועדה.

כן. שמי פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה. אני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת, את חבר הכנסת עבד, ואת חברת הכנסת מזרסקי, תודה שהגעתם לאוניברסיטה. אני אישאר לדברים של הרקטור ושל המנכ"ל ולצערי יש לי פגישות אחרות ואיאלץ לעזוב.

ברוכים הבאים, אני לא אציג את האוניברסיטה, פרופ' מארון תעשה זאת במקומי. אני רוצה לדבר על נושא אחד ויחיד ואני כבר אומר שאני בא בביקורת, ואני טוען שהדבר דורש תיקון. תוכלו לראות זאת כאן בשקף היחיד שאראה לכם.

כנשיא חדש שנמצא שישה חודשים או שבעה חודשים בתפקיד, אני מתכוון לפעול בתוך הכנסת עם לוביסטים ולהביא לשינוי עוול שפוגע באוניברסיטת חיפה ופוגע באוכלוסיות החלשות של החברה הישראלית, מכל מוצא ועדה. לכן זה השקף היחיד שאני מראה לכם.

אלה סטודנטים באוניברסיטאות לפי אשכולות סוציואקונומיים. כפי שאתם רואים 51% מהסטודנטים באוניברסיטת חיפה הם מהאשכולות הסוציואקונומיים הנמוכים ביותר של החברה הישראלית, 4-1.

הם מהחברה הערבית כולם?

לא, לא בהכרח. חלקם מהחברה הערבית וחלקם דווקא מהפריפריה היהודית של שלומי ומעלות תרשיחא וחצור הגלילית, ובאוניברסיטת "מדינת תל-אביב" 19% מהאשכולות הסוציואקונומיים 4-1.

המדינה מחלקת את תקציב ההשכלה הגבוהה לפי שני מודלים. אחד הוא מודל המחקר והשני הוא מודל ההוראה. אני חושב שבמודל המחקר מדובר על בערך 3.5 מיליארד שקלים, במודל ההוראה אני חושב שמדובר אולי ב-8 או 9 מיליארד שקלים. על מודל המחקר אני לא רוצה בכלל לדבר, זה לא ענייננו כרגע.

מה שקורה זה שהמדינה מעבירה כסף לות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב, ובתחכום של קרטל האוניברסיטאות הגדולות, בשם החופש האקדמי – אסור להתערב איך מחלקים את הכסף. ובכך הות"ת מפקיע מממשלות ישראל, אני לא מדבר רק על הממשלה הנוכחית, מפקיע מממשלת ישראל ליישם את המדיניות החברתית שלהן. כי "בשם החופש האקדמי – אל תתערבו".

אני לא מדבר על מודל המחקר ואיך מתמחרים מאמרים ומה זה כתב עת באיכות גבוהה או נמוכה, זה סיפור אחר. אבל הכסף מגיע לוועדה לתכנון ותקצוב, יושבים שם אנשים וחלקם גם באוניברסיטאות או נציגי האוניברסיטאות, והם קובעים מודל שכביכול הוא שווה בין כולם אבל בפועל מעמיק את האפליה.

וכאן אני רוצה להגיד שהייתי בגיל האקדמי שלי בן שנתיים כלומר ב-2005, הגעתי לאוניברסיטה ב-2003, והיה לי איזשהו רעיון. הגעתי לפגישה עם שר האוצר שבזמנו היה אהוד אולמרט, ורציתי להקים משהו ואמר אחד האנשים שלו – לא יודע אם היועץ שלו או איש אוצר לא משנה – הוא אמר לי 'ד"ר אלרואי אתה יודע איך יוצרים אפליה? יוצרים תנאים שווים בין כולם'.

כך יוצרים אפליה ואף אחד לא יכול לדבר, לוקחים 10 מיליון שקלים ומחליטים לחלק אותם בצורה כזו שמשרתת אנשים מסוימים. והדבר הזה הוא חוצה מפלגות, אני לא מבקש יותר כסף מהאוצר אני אבקש שיחלקו את העוגה אחרת.

כדי להמחיש – סטודנט שווה שקל. לא יכול להיות שהסטודנט הזה והזה שווים שקל, והסטודנט הזה שווה שקל. זה לא הגיוני. סטודנט למדעי הטבע לצורך העניין שבא מאשכולות 4-1 הוא לא שווה ערך לסטודנט שמגיע מאשכולות 10-9. האוניברסיטה משקיעה בו הרבה פחות ולו רק דרך לימודי אנגלית.

אלה באים עם אנגלית לא טובה ולוקח זמן עד שהם מקבלים את הפטור דבר שמעכב אותם מלסיים את התואר, ואני מדבר על כולם – ערבים ועולים חדשים ואתיופים וחרדים וזה חוצה את החברה הישראלית. ואלה מגיעים עם פטור באנגלית, במקרה הטוב. למה? כי הם היו עם אבא שלהם בשבתון וקיבלו את האנגלית. צריך לקחת את הכסף ולחלק אותו אחרת. שסטודנט מפה יהיה שווה שקל וחצי, וסטודנט שם יהיה שווה 70 אגורות. והעוגה מתחלקת אחרת. אחרת זה לא הגיוני.

אני נפגשתי עם שר החינוך על הנושא הזה ושאלתי אותו אם הוא נותן לבית ספר באופקים כמו לבית ספר ממלכתי ברמת אביב? הוא אמר, "מה פתאום? בית ספר באופקים מקבל יותר". שאלתי אותו למה פה זה שונה, והוא רק אמר לי שאני צודק.

השינוי צריך לבוא בכנסת, לא דרך ות"ת. צריך להתערב בעבודת ות"ת וכאן אני מתכוון לעשות כל מאמץ כנשיא להביא לשינוי מודל ההוראה, מודל המחקר זה סיפור אחר כי שם כבר יש שיקולים אקדמיים שאני לא חושב שטוב שהפוליטיקאים יתערבו כי אין את ההבנה למה המאמר ב'Nature' שווה יותר מאמר בכתב עת אחר. אבל במודל ההוראה זה לא הגיוני שכל הסטודנטים שווים אותו הדבר.

מה שאני מציע נכון כי קודם כול זה על פי אותה אמירה של העוזר של אולמרט – ליצור תנאים שווים כדי להעמיק את האפליה, אבל פה האפליה היא מתקנת, אף אחד לא נפגע. אולי יהיו אוניברסיטאות שייפגעו אבל מצד שני יהיה להן תמריץ לקבל סטודנטים מהפריפריה, אחרת למה שאוניברסיטת תל-אביב תקבל סטודנטים מהפריפריה? איזה אינטרס יש לה? תראו זה פשוט לא נתפס.

41% אשכולות 10-9 בתל-אביב, אצלנו 4-1. מי משפיע יותר חברתית? אנחנו. מי הופך את החברה הזאת ומקטין את הפערים המעמדיים? אוניברסיטת חיפה. אחר כך מהסטודנטים האלה שמסיימים מי משתלבים בשוק העבודה? אוניברסיטת חיפה. אבל שנינו מקבלים אותו דבר. ואני חושב שזו האחריות שלכם, ולא רק שלכם, גם של ועדות אחרות, להתערב לות"ת בשיקולים.

כי בניגוד למה שאומרים – זה לא שמערכת השיקולים של ות"ת נקייה ושלא נותנים לפוליטיקאים להתערב באקדמיה וכן הלאה. ות"ת זה גוף שמורכב מנציגי המוסדות, לא רק אנשים מקצועיים. והפלא ופלא אנחנו רואים שהדברים משרתים אוניברסיטאות מסוימות ופוגעים באוניברסיטאות אחרות. עכשיו אני רוצה לראות חבר כנסת אחד, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, יגיד שהוא מתנגד לזה. נעמה לזימי ממפלגת העבודה, קונה את זה בשתי ידיים.

היא חיפאית.

מה? גם כי היא חיפאית אבל גם כי היא מבינה. זה לא הגיוני, תקשיבו. אנחנו משקיעים בלימודי אנגלית פי עשרה יותר מכספי האוניברסיטה מאשר תל-אביב כדי להביא את הסטודנטים המוחלשים לקו אחד עם השאר. אני לא מדבר על אוריינות דיגיטלית, אוריינות אקדמית, על שורה ארוכה של דברים שהקבוצה הזאת באופן טבעי חלשה בהם. לכן הבעיה היא ות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב. עכשיו מתחלף יושב-ראש ות"ת, אני מקווה שיהיה יותר קשוב. זה דבר אחד.

דבר שני לא מבקשים פה עוד תוספת לתקציב השכלה גבוהה ככה שאין בעיה עם האוצר, אלא רק מבקשים שתחלקו את העוגה אחרת, לא בצורה שוויונית יותר אלא בצורה נכונה יותר. כשאני הרצתי את המודל הזה, לא רק חיפה מרוויחה. תל-אביב מפסידה מייד 19 מיליון שקלים וטוב שכך, כי ה-19 מיליון הללו יתחלקו בין אוניברסיטאות. הטכניון ירוויח, הטכניון עושה עבודה מדהימה. גם לו יש, אומנם לא כמו אצלנו – אנחנו 51% הוא בסביבות ה-34% באשכולות 4-1, וזה כבר מקצועות ההנדסה. אוניברסיטת אריאל מרוויחה, האוניברסיטה העברית לפי דעתי לא מרוויחה ולא מפסידה, ואוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון וקצת בר-אילן. אם ירצו להרוויח – ייאלצו לקלוט סטודנטים מהפריפריה. זו הדרך שלכם, ולכן אנחנו כולם מרוויחים מזה בסוף, גם האוניברסיטאות החזקות.

אני מבקש מכם להבין – זה הסיפור של ההשכלה הגבוהה בישראל, הטבלה הזאת. אין מעבר לזה שום דבר.

האם יש לכם נתונים לגבי ההשקעה פר סטודנט שלומד בפריפריה ופר סטודנט שהוא מהמרכז? בכל מיני מקצועות.

בטח.

כמה זה עולה?

אני לא יכול לתת לך עכשיו את זה כי אני צריך גם את המנכ"ל וגם את סמנכ"לית הכספים. די להשוות את מספר המורים לאנגלית שאנחנו מעסיקים פה לעומת מספר המורים לאנגלית שמועסקים בתל-אביב. פה כמעט כל סטודנט מתחיל מהרמה הנמוכה ביותר של אנגלית, הוא צריך לעבור כמעט חמישה שלבים וצריך מורים רבים. בתל-אביב הם נכנסים עם רמה אחת או פטור, או רמה שתיים.

עוד דוגמה שמדגישה את הנקודה, אפשר לראות במה שאנחנו מכנים אותו "מקדם ניצולת". זה פרק הזמן שלוקח לסטודנט לסיים את התואר. אנחנו רואים שמקדם הניצולת שלנו הוא גבוה, מקדם הניצולת אם הוא מסיים בשלוש שנים הוא 1. ככל שאתה יותר גבוה, מקדם ניצולת 09 או 08, הוא מסיים את התואר שלו בזמן פחות או יותר. אבל אם מקדם הניצולת הוא 05 במקום לסיים בשלוש שנים תואר הוא מסיים בשש שנים תואר. ויש לנו במערכות מידע חברת סגל, פרופ' הדס, שיכולה לדבר על כמה סטודנטים למערכות מידע לא מסיימים את התואר.

הם לא מסיימים את התואר לא כי הם לא נבונים. ממש לא. הם מתקבלים עם אותם תנאים כמו כל סטודנט אחר, פסיכומטרי וכל מה שצריך. כמו סטודנט מכל אשכול סוציואקונומי גבוה. ושימו לב אני לא מדבר על יהודים וערבים, אני מדבר רק על אשכולות סוציואקונומיים. אבל במקרה של האוכלוסייה הערבית, אני משקיע בהם הרבה יותר מכל אוניברסיטה כי צריך גם ללמד אותם עברית.

הסטודנט הזה מסכן, הוא גם צריך את הפטור באנגלית, הוא גם צריך את הפטור בעברית, גם הגיע צעיר אחרי תיכון כי הוא לא עושה צבא הוא צריך להשתלב בתוך מערכת אקדמית שהוא לא מכיר. איך הוא יסיים בשלוש שנים את התואר? הוא לא יכול. ולא כי הם לא נבונים, אלא פשוט זה אורך יותר זמן להביא אותם לקו הגמר. אבל אני מקבל כמו אוניברסיטת תל-אביב.

רק לבהיר נקודה אחת – מקדם הניצולת משפיע על התקצוב, זאת אומרת סטודנט שמורח יותר על יותר משלוש שנים, ות"ת קונסת אותנו בכסף. התוצאה היא לא רק שזה עולה יותר לטפל בכזה סטודנט, אלא גם מקבלים עליו פחות, על כל סטודנט שמגיע מאוכלוסייה מתקשה.

כן, זה הסיפור. והסיפור הזה של ות"ת בעיניי – וזה מוקלט וזה בסדר – הוא שערורייה שלא מתקבלת על הדעת. זה לחזק את החזקים ולרמוס את החלשים, אין שום היגיון בשיטת התקצוב הזאת. זה לא עולה כסף לאוצר, רק צריך לחלק את העוגה אחרת.

המודל הזה נקבע על ידי אנשים מתוך האוניברסיטאות החזקות. קבעו את הכלל, את הנוסחה, ואף אחד לא מתווכח איתה. אבל בואו נקבע נוסחה אחרת, ואני חושב שזו אחריות שלכם – אם אתם רוצים מדע וטכנולוגיה וסטודנטים חזקים, צריך לעזור לאוניברסיטאות האלה שעושות את זה. אחרת מה? אני גם משקיע, אני גם נקנס. האשכולות הסוציואקונומיים רק ירוויחו. זו הבקשה שלי ואני מקווה מאוד שהיא תיענה - - -

שאלה – האם שאר הנשיאים תומכים בעמדה שלך?

ברור שלא. וזה הריב שלי איתם. זה מוקלט אני לא רוצה להשתמש - - -

איזה אחוז מתוכם תומכים?

בגלל זה, אני לא אגיד, אני לא אהוד בפורום.

השאלה איזה אחוז מהם תומך ואיזה אחוז לא.

אבל זה מה שאני רוצה להגיד – לא צריך לשאול את נשיאי האוניברסיטאות. זאת צריכה להיות מדיניות, לתת יותר למי שההכשרה שלו היא פחות. וברור שנשיאי האוניברסיטאות לא יאהבו את זה אבל איזה טיעון יהיה להם?

למה שסטודנט שמגיע מרמת אביב יקבל כמו הסטודנט שמגיע מהמשולש? או כמו עולים חדשים מרוסיה, שלא השתלבו היטב בחברה. איזה נימוק הם יכולים להביא? הם לא יכולים להביא שום נימוק. ברור שהנשיאים לא רוצים, אני מכיר את השיח שלהם – 'הפוליטיקאים אל תתערבו בעבודת ות"ת'.

בטח שכן. צריך לעשות פה מדיניות ולכן אני חושב ששם זה התחיל, לכן הות"ת צריך לעבור ארגון מחדש כי כבר שנים שזה לא משתנה. זה דבר שמשמאל ומימין תהיה לו אוזן קשבת כי זה משרת את כל הסטודנטים – יהודים, וערבים, וחרדים – את כל מי שנמצאים בפריפריה הגאוגרפית והפריפריה החברתית של מדינת ישראל ומי יכול להתלונן? תראו רייכמן היא אוניברסיטה פרטית, אין בעיה, פעם זה היה זה המכללה הבין-תחומית - - -

רייכמן אומר שיש שבעה אחוזים שהם עשירים מהפריפריה.

נכון, כן.

ש-7% מהסוציואקונומי 4-1 זה האליטה של הפריפריה.

נכון, כן. פעם המכללה הבין תחומית, קראנו לה "הבני טחונים", היום זה רייכמן. אבל אני חושב שזה הסיפור ומה שאני מבקש זה שתצאו מכאן עם מסר מאיתנו ובואו נביא לשינוי.

אני בהחלט מתכוון לשקול חברה לוביסטית שתעבוד בכנסת לשינוי המודל הזה. אני מקווה שיושב ראש ות"ת החדש יתגייס לזה אבל זו החלטה פוליטית שבאופן די אירוני בחברה המקוטבת שלנו בהרבה מאוד נושאים, פה כולם יכולים להסכים מימין ומשמאל. אין אף אחד שיכול להתנגד לכזה דבר, מי?

הציבור התומך של הליכוד שיושב בעיירות הפיתוח בפריפריה בוודאי אין לו מה להתנגד, מפלגת העבודה לא יכולה להתנגד, המפלגות הערביות אין סיבה שיתנגדו, חרדים אין סיבה שיתנגדו. תראו – מצאתי איזושהי נוסחה שמאחדת את כל המפלגות הפוליטיות.

יש לכם פה מסלולים גם לאוכלוסייה החרדית?

כן. אנחנו דרך אגב האוניברסיטה היחידה שפתחה את שעריה גם לאוכלוסייה החרדית. יש לנו גם בבני ברק מכללה, וגם פה יש לנו קבוצות של חרדים שלומדים. הינה, יש משהו שמאחד מימין ומשמאל, רק בואו נשנה את זה.

אני מתכוון להגיע לוועדות החינוך של הכנסת, אני מתכוון להקים אוהל בכנסת, לא פוליטי, אלא רק בעניין הזה, ולהתחיל להיפגש עם חברי כנסת, יושבי ראש ועדות, ניפגש גם איתך כשאני אגיע לכנסת ולראות איך אנחנו משנים את זה. לאוצר זה לא צריך לשנות כי אנחנו לא מבקשים תוספת תקציבית. אבל אלה יעמדו על הרגליים האחוריות – בסדר, אבל יש לכם יותר.

אשאל שאלה, החלטת הממשלה על הקמת אוניברסיטה נוספת בגליל טובה בשבילכם או לא טוב?

תראי, אם לפני ארבע שנים הייתי אומר שזה רע, היום כשהקמנו ואנחנו מקימים את בית הספר לרפואה ב-1 באוקטובר 2025 יהיה לנו בית ספר לרפואה, אני בטוח שזה מאיים עלינו - - -

תזמין אותנו להשקה, אנחנו שנינו חברים גם בוועדת הבריאות.

בוודאי. אנחנו הולכים לעשות טקס מאוד גדול. יש לנו 1,300 נרשמים על 64 מקומות, תהליך המיון ייקח קצת זמן. אנחנו מתכוונים לעשות טקס גדול, אנחנו נזמין את הוועדות וכאן המקום להגיד שבית הספר הזה לא היה קם ללא עזרתו של שר החינוך, הוא ממש התעקש על כך שבית הספר הזה יקום ובלעדיו לא היה בית ספר לרפואה. כי ות"ת לא היה נותן מאותן סיבות שהוא לא מוכן לזה.

זה מבורך. היה לכם בסיס של מנהל מערכות בריאות, וסיעוד - - -

יותר מזה היה לנו קדם-רפואה, והמצטיינים בקדם-רפואה נקלטו לבתי ספר לרפואה בארץ או בחו"ל. כל הלימודים הפרה קליניים, זו תוכנית שש-שנתית אבל הרקטור תדבר על זה.

זה המסר שאני רוצה להעביר דרככם, אני חושב שזה המעשה החברתי הנכון שישרת את הפריפריה החברתית והגאוגרפית של מדינת ישראל, ואני מתכוון להגיע לכנסת באופן שיטתי ולהביא את זה לשינוי ולכפות – ממש לכפות על ות"ת את שינוי המודל הזה, כי זה לא מתקבל על הדעת. תודה רבה, עכשיו אני מתכבד להזמין את פרופסור מארון.

אתה עוזב עכשיו?

לא אני נשאר אני נשאר עד אחרי הדברים של המנכ"ל.

כי אנחנו רוצים גם להגיד כמה דברים לפני שאתה הולך.

אולי אפשר אחרי המנכ"ל לנהל דיון.

שלום, בוקר טוב. אני מצטרפת לברכות של הנשיא ומברכת אתכם על שבאתם לכאן. שמי פרופ' מונא מארון, אני רקטור האוניברסיטה. אני הייתי חברת ועדת תכנון ותקצוב – ות"ת – במשך שש שנים, היית יושבת ראש ועדת ההיגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית.

אני מצטרפת לדבריו של הנשיא כי פעלתי שש שנים לנסות לשנות את מודל התקצוב בקשר לחברה הערבית, כי המוסד שלנו נפגע מהמודל הזה בצורה הקש ביותר.

כמו שהנשיא אמר, לפי הנתונים, 51% מהסטודנטים באים מאשכולות סוציואקונומיים נמוכים, גם ערבים גם חרדים גם אתיופיים או עולים חדשים. אבל כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית שמהווה 20% מהאוכלוסייה הכללית, ההתייחסות אליה קצת שונה מאשר לחברה החרדית, בקמפוס שלנו.

בקמפוס שלנו יש 46% סטודנטים ערבים. בחלק מהכיתות יש לנו 80-70% סטודנטים ערבים. תנסו לחשוב על הדינמיקה שנוצרת בכיתה שיש בה 70% סטודנטים ערבים. כשסטודנט מגיע בלי ידע בשפה העברית. אפילו אנחנו – אני, ובוודאי גם ד"ר חוג'יראת וח"כ עפיף – שלמדנו את חיים נחמן ביאליק ואת טשרניחובסקי בבתי הספר, עדיין כשהגענו לקמפוסים, לא ידענו אפילו לנסח משפט. ולכן אם אנחנו חושבים שהאקדמיה - - -

למדנו גם תנ"ך, הרבה תנ"ך.

נכון הרבה תנ"ך. אבל לא ידענו להתנסח. לא ידענו להגיד 'אני רוצה חצי מנת פלאפל', כי צריך לתרגל את זה. תחשבו שגם היום הלימוד בהוראת השפה העברית בעייתי בבתי הספר. סטודנטים באים בלי חשיפה מוקדמת אמיתית לשפה העברית והם בתוך הקמפוס.

אנחנו מתמודדים עם כיתה שיש בה 70% – זו כיתה שהיא שונה מכיתה שיש בה 16%. האתגרים שלנו עצומים בהשוואה למקומות אחרים, כולל הטכניון. מניסיון אישי, הקורס הראשון שעברתי אותו במועד א' וקיבלתי ציון טוב בלימודים שלי היה סטטיסטיקה, כי בסטטיסטיקה אתה לא צריך שפה. שאר המועדים, לרבות, למעט – זה אני עדיין לא יודעת לרבות למעט וכל זה – וזה ככה היינו צריכים - - -

הקורס הקשה ביותר שהיה לי בשנה א' היה ביולוגיה של התא. כי שם דיברו הרבה, ובעברית, ומושגים רבים לא הכרתי אותם.

נכון. לכן אני חושבת שאנחנו שאי אפשר באמת כמו שהנשיא אמר - - -

איזה קורס?

ביולוגיה של התא.

הוא גנטיקאי, הוא ד"ר לגנטיקה. לכן לדבר על אתגרים של אוניברסיטת תל-אביב, או האוניברסיטה העברית שיש להם 16% או 17% סטודנטים ערביים, לעומתנו, שיש לנו 45% סטודנטים ערבים, זה באמת לא הוגן כי מעבר לכול, יש את המעטפת האקדמית ויש את העניין של מקדם ניצולת וגם במקצועות שבאמת האוניברסיטה מתמחה בהם.

(הצגת מצגת)

אני רוצה להציג לך האוניברסיטה ברשותכם - - -

אפשר לקבל את השקף שלך?

בטח. דרך אגב הנתונים הם של ועדת החינוך של הכנסת. אבל אני אביא לכם.

הכותרת שלי למצגת היא 'אוניברסיטת חיפה צועדת לעתיד' כי אנחנו הולכים לעשות פה שינויים מהותיים מאוד, לא רק שינויים שנעשו בתקופה שהנשיא היה הרקטור אלא גם כשאנחנו מסתכלים עכשיו מה דורש שוק העבודה ואיך אנחנו רוצים לשלב את הסטודנטים שלנו בתוך שוק העבודה.

ראשית, החזון האקדמי שלנו. בחזון האקדמי אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בצפון ישראל. ואם שאלת, כבוד חברת הכנסת, לגבי האוניברסיטה בגליל, הייתי נציגת ות"ת בוועדה של האוניברסיטה בגליל ולכן, אומר כך – מעבר להחלטה הפוליטית, האם נשאלו השאלות הנכונות? האם נשאל האם יש צורך באוניברסיטה נוספת? האם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל צריכה עוד אוניברסיטה? מה תפקידן של המכללות?

כי תפקידן של המכללות היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לחברה שלא יכולה להגיע לפה, להנגיש אותה. ומה אנחנו מקימים עכשיו במקום תל-חי, אנחנו הופכים אותה לאוניברסיטה. לאיפה הסטודנטים שמתעניינים דווקא בתחומים של סביבה יגיעו? אני מאוד מקווה שיגיעו אלינו.

בזמן ההחלטה על הקמת אוניברסיטה בגליל, ואני התרעתי על כך, גם לנו וגם לטכניון היו ירידות במספרי הסטודנטים. ולכן צריך לעשות את הכול להבטיח שלא תהיה חפיפה בין מה שהולכים ללמד ומה התחומים שרוצים לעשות אותם באוניברסיטה בגליל, באוניברסיטת חיפה או בטכניון או במכללות.

האוניברסיטה של הצפון, נטועים עמוק יותר במרחב גאוגרפי של הר - - - בליבו של מארג אקולוגי חברתי כלכלי ייחודי, והוא סמל למצוינות בהוראה ובמחקר בין-תחומי בישראל ובעולם.

כאוניברסיטה, אנחנו לא יכולים להסתגר במגדל השן, וחלק מהאג'נדה שלנו הוא להיות סוכן של שינוי בתוך צפון ישראל. בעקבות המלחמה בין חיזבאללה לישראל, אנחנו שואפים לשקם את הצפון כי אנחנו רואים בזה תפקיד מרכזי של האקדמיה. השיקום של הצפון יכול להתחיל מהסביבה, מהאוכלוסייה, מהשירות הפסיכולוגי ומהשירות החינוכי שאנחנו יכולים לספק. כמובן, כמו שאנחנו תמיד אומרים, אנחנו לא במקום הממשלה אלא אנחנו רוצים לתרום מיכולותינו לעזור לממשלה.

באוניברסיטה שלנו יש כ-17,000 סטודנטים בשש פקולטות. שש פקולטות מצוינות שמהוות מחקר מצוין – הפקולטה לחינוך; הפקולטה למדעי החברה – פקולטה מאוד גדולה; פקולטה למדעי הרווחה והבריאות, שמכשירה את כל מקצועות העזר הרפואיים והשירות הטיפולי; הפקולטה למדעי הטבע שבשיתוף עם הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות תהיה בסיס מצוין לבית הספר לרפואה שייפתח באוקטובר 2025; הפקולטה למדעי הרוח; והפקולטה למשפטים.

בשנים האחרונות הצטרף אלינו בית ספר למדעי הים, זה בית ספר ייחודי מאוד באוניברסיטה, ולא רק באוניברסיטה שלנו אלא גם בישראל. אני חושבת שכל הסוגיות שקשורות לים – כי בסופו של דבר עוד מעט אפילו המקור של החקלאות יבוא מהים. כל מה שקשור לאתגרים של המדינות השכנות שלנו זה קשור לים, ולכן בית הספר הזה הוא משמעותי מאוד בהקשר של פיתוח אסטרטגיה, פיתוח חקלאות בת-קיימא בישראל.

כמו כן הצטרפו אלינו גם בית הספר לעיצוב, שאתם מכירים כ'ויצו', הצטרף אלינו בשנה האחרונה והוא חלק מהאוניברסיטה היום, ובית ספר לרפואה שהסטודנט הראשון יתחיל באוקטובר 2025.

לפני שאמשיך אני רוצה לומר תודות, כי תמיד שוכחים את התודות. תודה לאגף קשרי חוץ, ללשכת הרקטור ד"ר ורדית גרבר סגנית הרקטור, לקרן ואיילת מלשכת הרקטור שהכינו וארגנו את המפגש הזה. איתנו גם סגן הנשיא ודיקן המחקר לפיתוח, פרופסור אורן ואני אשמח מאוד אם תרצה להוסיף כמה דברים. עוד איתנו מי שעומדת בראש מערך גיוון והכללה – פרופסור ערין סלאמה קודסי, אבל היום היא בכנס לילך לכן היא לא פה. גם פרופ' עירית הדר, מהחוג למערכות מידע, והיא גם ראשת מרכז הסייבר ותכף נרחיב על זה.

התפקיד שלנו אם אנחנו מודעי מחקר - - -

סליחה, כמה סטודנטים מתוך ה-17,000 הם מהפקולטה למדעי הרפואה - - -

תכף אתן את כל הנתונים. קצת יותר מדי נתונים יבשים אבל אתה תראה את התמונה בגדול.

יש לנו מודל מחקר, טיפוח מחקר של חברי סגל. נפגשתם עם פרופ' גיא בר-עוז, אחד הזוכים במענקים התחרותיים של ERC. אתם תכירו את המעבדה שלו. מודל ההוראה שמתייחס למספרי סטודנטים ולתחומים – למה אנחנו מתפתחים בכיוונים הטכנולוגיים? כי השיפוי לסטודנט שבא מתחום של מדעי המחשב גדול בהרבה מאשר לסטודנט מכל תחום אחר.

גם באג'נדה שלנו לפתח הון אנושי אקדמי, מנהלי, סטודנטי, מגוון. אנחנו מסתכלים על האוניברסיטה שלנו בגאווה רבה, אנחנו מנגישים את ההשכלה הגבוהה לרוב האוכלוסיות בחברה הישראלית, אבל אנחנו רוצים ושואפים שגם הסגל האקדמי והסגל המנהלי יהיה מגוון יותר. אנחנו רוצים גם לייצר איזשהו שינוי דרך הקמפוס שלנו שיהיה קמפוס תוסס.

טעימה מהיום – אתם תפגשו במעבדה של פרופ' קובי רוזנבלום, הוא חלק ממוקד מוח והתנהגות. גילינו מה החוזקות שלנו באוניברסיטה, אחד התחומים שאנחנו חזקים בו זה התחום של מוח. המוקד קם בתקופה של גור כרקטור, הוא מעוגן גם בלשכת הרקטור והוא מכיל ומאגד כ-70 עד 100 חוקרים מכל הדיסציפלינות השונות, שהתחום העיקרי שלהם הוא מוח והתנהגות.

מרכז הסייבר שפרופסור עירית הדר תדבר עליו וגם המרכז לארכיאולוגיה שתבקרו בו. אנחנו מקום ראשון בארץ מבחינת מחקר ארכיאולוגי, אתה יכול להזכיר שאנחנו ממוקמים גבוה מאוד גם בעולם. אתם תיפגשו עם חוקר זוכה ERC סדרתי. כמעט כל חוקר שם יש לו את המענק היוקרתי ביותר, מענק של האיחוד האירופי.

הקמפוס מגוון. כרקטור ערבייה, המשמעות של זה מבחינתי היא מתן הזדמנויות שוות לסטודנטים גם ערבים, גם חרדים, גם אתיופיים, גם שהסגל שלנו המנהלי יהיה מגוון וגם שיהיה סגל אקדמי מגוון שיהיה מודל לחיקוי. כי סטודנט צריך להסתכל על מרצה, על חוקר ולדעת שהוא יכול להיות כמוהו ממש.

כשמסתכלים על פילוג הסטודנטים שלנו ואחוזי הסטודנטים – בואו נסתכל על אחוז הנשים לעומת אחוז הגברים. אתם יכולים לראות, אחוז הגברים בכחול כהה, נשים מנצחות את הגברים בכל התחומים. לפני שבועיים היה כנס של החברה הערבית, שעסק בסוגיה למה גברים ערבים לא מגיעים לאקדמיה. הנתונים מראים ש-75% או 80% מהסטודנטים בני החברה הערבית הם בנות, ו-20% בלבד גברים.

מדאיג.

זה פשוט מדהים המהפכה - - -

לא. אמרתי מדאיג.

לגברים זה מדאיג, לנשים זה מצוין, אבל גם מדאיג כי בסופו של דבר אישה צריכה לבנות משפחה על בסיס של שותפות. ובמקרה הזה זה בעייתי.

גברים יוצאים הרבה לחו"ל, נשים פחות יוצאות.

אחוז הגירושים גבוה מאוד אצלנו במגזר.

השאלה איך נראה השינוי הזה ב-20 השנים האחרונות.

התופעה שיותר נשים בהשכלה גבוהה מאשר גברים היא תופעה ידועה גם בעולם המערבי. ניסינו לחקור את התופעה הזאת והיא קיימת. הציפייה מגבר שונה מהציפייה מאישה. בעיקר אצלנו בחברה הערבית, כי גבר צריך לבנות את הבית שלו, לקנות את הרכב ולצבור אמצעים כלכליים כדי להקים את המשפחה וגם להתחתן בגיל מוקדם יחסית.

זה מתחיל בחינוך, רבותיי. בסופו של דבר כל מה שאנחנו אומרים באקדמיה זה שאנחנו עושים עבודה נפלאה להנגיש את האקדמיה, להעצים אוכלוסיות, ולא משנה אם זה לקדם מדע, הייטק או טכנולוגיה, הבסיס צריך להתחיל בבתי הספר.

בבתי הספר ובמשפחות כיום, לפחות בחלק מהחלקים של החברה, הציפייה מבחור שונה מהציפייה מבחורה. בחורה צעירה שתלך ללמוד; בחור צעיר שילך ויגשים את החלומות שלו במקומות אחרים, כלכליים יותר. לא סתם רואים יותר פשע ואלימות בחברה הערבית כי רוב הצעירים מחפשים רווח קל. לעשות את כל המסלול האקדמי ורק אז לחפש עבודה, ולמצוא עבודה של 6,000 שקלים או של 7,000 שקלים לעומת משהו אחר – הם כנראה מעדיפים את המשהו האחר.

כשמסתכלים על החברה הערבית והחברה היהודית, תראו את הנתונים המדהימים שאוניברסיטת חיפה גאה מאוד להציג. בחברה היהודית בתואר ראשון יש לנו 54% סטודנטים יהודים, 46% סטודנטים ערבים. תסתכלו גם על המגמה שמראה שככל שאנחנו עולים שתואר, אומנם אחוז הסטודנטים הערבים עדיין קטן, אבל רבותיי, הוא שווה לאחוז שלהם באוכלוסייה הכללית. מה גם, שלפני כמה שנים בתואר השני היו פחות מ-8% בכל הארץ. היום אנחנו ב-23%. אנחנו ב-20% בתואר שלישי. זאת אומרת שאפילו הסגל והעתודה האקדמית של החברה הערבית – מתחילים גם מהאוניברסיטה אצלנו.

נתון מעט מדאיג יותר, אבל גם ברמה הארצית, הוא תעודת הוראה. כי אוכלוסייה שהיא דור ראשון להשכלה גבוהה, מחפשת בעיקר את המקצוע. ולכן יותר רוצים לגשת כך שתהיה להם תעודת הוראה כדי להגיע לבתי הספר, שיהיה משהו שמור ובטוח. אנחנו היום יודעים שבחברה הערבית יש 7,000 מורים מובטלים.

אם נסתכל על נשים וגברים ערבים, שעושים תארים, אתם יכולים גם לראות פה את הנתונים. עשינו פילוח לכל האוכלוסיות – חברה ערבית, חברה יהודית, נשים וגברים. ניתן לראות שכמעט רוב של נשים – הן באדום – לעומת גברים במדעי הרוח, גם במשפטים. גם בפקולטה לרווחה ובריאות יותר נשים. בפקולטה למדעי החברה יש פחות או יותר שוויון בין נשים וגברים. כשמסתכלים על החברה הערבית, אנחנו רואים שבכל הפקולטות גם האחוז שלהם - - -

הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי הים, הפקולטה לעיצוב – גם פה אפשר לראות שיש יותר נשים מגברים וכן שהחברה הערבית מיוצגת באחוזים מאוד נמוכים. זאת אומרת שאנחנו גם מתחילים שינוי שהם בוחרים יותר ולוקחים יותר את הכיוונים של מדעי הרוח ומדעי החברה אבל אנחנו רואים שיש להם יותר ייצוג בתחומים המדעיים.

סליחה על האיכות של התמונה אבל השקף הזה מתייחס למתמטיקה, לסטטיסטיקה, למערכות מידע, לביולוגיה, למדעי הרפואה ולמדעי המחשב. אפשר לראות שבחלק מהמקצועות יש יותר גברים, הנה למשל יש לנו יותר גברים מנשים במדעי המחשב, אבל בואו תסתכלו על החברה היהודית והחברה הערבית – 50% ו-50%. זאת אומרת במדעי המחשב 50% מהסטודנטים הם ערבים, ו-50% סטודנטים יהודים.

מתוך הבנה שאנחנו רוצים לקחת את הסטודנטים שלנו ולתת להם את האופק התעסוקתי, מעבר לזה שיש לנו פיתוח של כל מיני פקולטות ובתי ספר – בית ספר לרפואה, מדעי הים, עיצוב – אנחנו גם רוצים לשנות את המשקל של ההוראה אצלנו. אנחנו רוצים לבנות את זה כמו מייג'ור ומיינור במערכת האמריקאית – מתוך הבנה שאנחנו רוצים לקדם תעסוקתיות, לחבר אותם לאזור שלנו וגם לייצר חוויה אחרת של הקמפוס.

יש לנו תוכנית בשם תוכנית 360. זו תוכנית ות"תית שמטרתה להציע הוראה אחרת וחינוך אחר מתוך הבנה שהעולם משתנה. התוכנית הזאת היא בהובלת דיקן ההוראה, פרופ' שי צפריר. יש לנו פרויקטור ל-360 – פרופ' משהור חוש.

אנחנו רוצים לתת לסטודנטים בכל תחום לימודים, חטיבה אחת של מדעי הנתונים – ככה שגם בהיסטוריה, בחינוך או לא משנה מה אתה לומד אתה יכול להתמחות במדעי הנתונים, אתה יכול להתמחות בלמידת מכונה. כמו כן אנחנו רוצים לתת גם קצת טעימה של מדעי הרוח לכל הקמפוס שלנו, מתוך הבנה שמדעי הרוח הם קריטיים. ואם לצטט את סטיב ג'ובס שלפי השמועה אמר שהוא רוצה מהנדס שהוא לא רק מהנדס אלא גם למד קצת מדעי הרוח.

יש לנו תוכנית הכשרה מיוחדת להכין את הסטודנטים שלנו לתארים מתקדמים, להכשיר אותם לשוק התעסוקה או לאקדמיה. יש לנו בית ספר בין-לאומי.

לאוניברסיטת חיפה יש שליחות ומבחינתי כרקטור האוניברסיטה, קמפוס האוניברסיטה חייב להיות מפגש בין תרבויות. לא סתם אמרתי שאנחנו נטועים במרחב הגאוגרפי של הצפון. אנחנו מוקפים בכפרים ערביים, בחרדים באתיופים ויש לנו את האפשרות לבנות חברה ישראלית שונה, חברה ישראלית חדשה.

אני אראה לכם את שתי התמונות האלה של התקופה שבה החרדים פוקדים את הקמפוס שלנו, בין התקופות של חול המועד פסח, חול המועד סוכות ותקופת בין הזמנים. יש לנו פה הזדמנות לתת להם טעימה של השכלה גבוהה. להכניס אותם למוזיאונים, לתת להם קצת לשמוע שפות אחרות – עצם זה שהם נמצאים באוניברסיטת חיפה ושומעים שפות אחרות, זו הזדמנות. אין כזה דבר שקורה בשום מקום בישראל.

אנחנו גם עושים תוכניות נוער שוחר מדע, זה התחיל בתקופה של גור כרקטור והוא מנגיש את המדע לתלמידים. לקחנו את זה ואנחנו רוצים לנצל את האוניברסיטה שלנו כדי להפגיש את הסטודנטים הערבים עם מדע ולהעשיר אותם. לחשוף אותם לשפה העברית בשלב הראשון, להביא אותם במגע עם תלמידים יהודים, ולאחר מכן לקדם את השותפות הזאת בין ערבים לבין יהודים דרך מדע וטכנולוגיה. לא דרך שיח פוליטי, לא דרך הבנת האחר, אלא כילדים להפגיש אותם בקמפוס סביב עניינים אקדמיים.

זהו, תודה רבה לכם.

תודה.

אני מצטער השקף לא הגיע אני אדבר בעל פה.

רק השם בבקשה.

שמי שרון זייד, אני כמעט שלוש שנים בתפקיד, מגיע מהתעשייה לאוניברסיטה. אחרי שני פרופסורים הגיע הזמן שיעמוד מהנדס, אני המהנדס.

אדבר על שלושה דברים בהזדמנות הזאת שאתם פה. האחד הוא סקירה תשתיתית של מה שקורה פה; השני הוא הנושא של פעולות נוספות ומרקם החיים, והנושא השלישי הוא למעשה שיעורי בית לוועדה. לשיעורי הבית נגיע בסוף.

אנחנו על הר הכרמל, עיקר הפעילות של האוניברסיטה היא בעיר חיפה. יש 250,000 מטרים מרובעים על ההר שמשרתים אותנו, מתוכם 150,000 מטר בנויים. אנחנו למעשה יושבים על תא שטח בינינו לבין הטכניון, רובו של אוניברסיטת חיפה.

האוניברסיטה הוקמה על בסיס הסכמים היסטוריים של עיריית חיפה והתשתית ואפילו ההסכמים של העסקת עובדים עדיין קיימים מתקופת העירייה. יש לנו זכויות שימוש בקרקע מצד אחד ומצד שני קרקעות שלנו שבעצם מאפשרות פיתוח תשתיתי של אוניברסיטת חיפה - - - להר.

לצד זה כבר שנתיים שאנחנו פועלים בעיר התחתית בחיפה. הקמפוס הטכנולוגי שלנו למדעי המחשב ולמערכות מידע הוא בסיס הפעילות שיש בעיר. וביולי, בעוד חודשיים, נסגור את השנה הראשונה של העברת הפעילות של בית הספר לעיצוב שלנו, ששמו הקודם היה 'ויצו' והוא יושב ברחוב הגנים בחיפה, לצד הפעילות של האוניברסיטה כבית ספר לעיצוב. למעשה יש לנו שני מוקדים מרכזיים, הגדול ביותר על ההר, בעיר יש שניים שמשרתים את אותה פעילות אקדמית שהציגה לכם מונא. אם ניקח את מה שאמר הנשיא על סט הפעילויות ועל הייצור שיש לנו באקדמיה יש לנו תשתית מספקת לעשות את מה שאנחנו צריכים.

בנושא השלישי נדבר על אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו מתמודדים איתן לגבי העתיד. לא ארחיב על מה שגור אמר, נגעתם בזה. האוניברסיטה מתנהגת כתקציב סגור, היא מלכ"ר. זאת אומרת שאנחנו תחת רגולטור ובתהליכי בקרה על בסיס שנתי, אין בסיסי בקרה תוך כדי, כאשר בכל שנה בחודש מאי נסגרים התנאים לשנה הבאה וכך אנחנו בונים את התקציב בשני היבטים. האחד – היבטי התקציב השוטף; וחלק שני, סגור פחות או יותר אצל סגן הנשיא ודיקן המחקר, עוסק במחקר עצמו. יש כמובן קשר ביניהם אבל אלה שני מקורות התקציב שאנחנו עובדים איתם כאשר המטרה שלנו כמלכ"ר היא בראש ובראשונה להיות מאוזנים.

את הנרטיב אמר גור בצורה מאוד החלטית, אבל מאחר שאנחנו צריכים לדאוג לעתיד שלנו, יש פעולות נוספות שאנחנו עושים כדי לייצר לנו עוד הכנסות. כמו שאתם מבינים, זו תקופה קשה מאוד לעשות פעולות לייצר הכנסות. לצד הפעילות האקדמית יש לאוניברסיטת חיפה חברה פעילה שעוסקת בבית ספר לתיירות. היא הגדולה ביותר בצפון, אנחנו בימים של הרחבת שיתופי פעולה בצפון המדינה בעיקר עם קבוצות מנצרת או קבוצות אחרות. אנחנו רואים בזה הזדמנות להרחיב את פעולות התיירות שנעשות בצפון לצד שתי פעולות נוספות שנעשות בתל-אביב ובירושלים לבית ספר לתיירות שהן פחות משמעותיות כמו ההזדמנות שיש בצפון גם בנושא תיירות.

עוד פעילות שיש היא פעילות של לימודי חוץ. לצד האקדמיה יש לנו לימודי תעודה. אנחנו אחרי שינוי בשנה האחרונה פחות או יותר, עיסוק נרחב בתחומים חדשים שאנחנו נכנסים בהם ללימודי תעודה עם כניסה של ייעוד חדש וכו'.

התקופה הנוכחית, כבר יותר משנה וחצי, מלמדת על אתגרים. אנחנו חווים אותם ברמת מדינה לאור כל הנתונים שמוצגים פה, ואתם מביאים את הרגישות של להכיל מעל 20,000 איש שמסתובבים פה. תיקחו את הנתונים שלצד - - - יש גם אנשי מנהל, יש מבקרים, יש לימודי חוץ – עיר קטנה. ולשמור על מרקם חיים נשלט, על כל הצד השברירי והעדין שלו. לפתוח שנת לימודים באוניברסיטת חיפה, כשעדיין אין הפסקת אש ויש איומים של טילים מהצפון, זה לא אירוע פשוט. אגב, הרבה עבודה משותפת גם עם הטכניון. אוניברסיטאות אחרות לא חוות את זה.

חשוב לי להדגיש את זה, על כל המורכבות שאתם שומעים, לא משנה באיזה צד אנחנו, זאת סביבה מורכבת מאוד אבל יציבה. חשוב לנו לשמור על מרקם חיים עם כל המשמעויות של לאבטח את השוהים פה ואת תהליכי העבודה שנעשים ביום-יום.

אני חושב שאחרי הצד התשתיתי והסביבתי, ואחרי שדיברנו על פעולות נוספות, אני רוצה לספר לכם על אחד האתגרים המרכזיים שיש לנו לעתיד. זה בהחלט סוג של חומר למחשבה לוועדה המכובדת שלכם מהכנסת.

אנחנו רוצים אקדמיה מצליחה, נדבר על מרכז סייבר, ואנחנו אומת סטארט-אפ, ואומת הייטק, אבל כשמסתכלים על התשתית שלנו לייצר יכולות מחקר בבינה מלאכותית, היא לא קיימת. לא פה, במדינה. אנחנו נמצאים באירוע מהותי שבו אנחנו מפגרים אחרי העולם בארבע-חמש שנים, וצריך לעשות צעד ברמה של כל בעלי העניין, וזה אינטרס מדיני, להקים תשתית מתאימה שהיא נקראת ביום-יום שלנו HPC – מחשוב ביצועים גבוהים, שתשרת את סביבות מחקר הבינה המלאכותית, אנחנו צריכים אותם. יש עבודה שנעשית זמן רב בפורום נשיאים, בפורום מנכ"לים, ועכשיו זה יגיע לפתחם של מקבלי ההחלטות וכאן אנחנו רגע לפני משבר.

בראייה תשתיתית זה לא מחשב. בשביל להקים HPC בסיסי שמשרת מחקר – צריך להקים סביבו מרכז אנרגיה. חשמל, מיזוג אוויר, תשתיות – כולנו מבינים את זה, זה לא מדע טילים. אבל ככל שעובר הזמן אנחנו לא נוקטים פעולה, נהיה בשבר ובמשבר, ויפה שעה אחת קודם לאסוף את כל בעלי העניין, לעשות חשיבה, למרות התקופה הקשה בהיבטים תקציביים, כולנו סובלים מקיצוצים, כנראה נצליח לסבול עוד שנה-שנתיים ולתת עדיפות לנושא הזה, כי אחרת המחקר שלנו ברמה לאומית וכמובן שברמה המקומית ייפגע.

עד כאן סקירה תשתיתית אם יש לכם שאלות.

תודה. טוב. אני יאסר חוג'יראת יושב-ראש ועדת המדע, זה בשביל הפרוטוקול. אני שמח להיות כאן, אני בא מתחום המדע והטכנולוגיה והיה לי חשוב לעשות סיורים באוניברסיטאות, לראות מה קורה שם בתוך האוניברסיטאות מבחינת המחקר.

כמובן אני אזכיר כוועדה, בדרך כלל הוועדות בכנסת תפקידן הוא לבקר את המשרדים הן אמורות לעבוד איתם. הוועדה למדע וטכנולוגיה עובדת כדי לבקר את העבודה של משרד המדע והטכנולוגיה. אנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים בשביל לקדם נושאים של מחקר ומדע.

אני אתחיל מהסוף על מה שאמרת לגבי בינה מלאכותית, זה דווקא אחד הנושאים שלקחתי לתשומת ליבי. קיימנו כמה דיונים על בינה מלאכותית ואנחנו הולכים להקים דיון על מוכנות המדינה לכל נושא הבינה המלאכותית, כי עכשיו מינו סגן שר שאחד התפקידים שלו הוא לקחת את הנושא של הבינה המלאכותית תחתיו. אנחנו נזמן אותו גם לדיון הזה, ואנחנו נדון בזה ונשים את זה על שולחן הוועדה.

לגבי מה שנאמר כאן על תקצוב ועל המודל של תקצוב דיפרנציאלי, דרך אגב זה קיים גם במועצות המקומיות במענקי האיזון, שם גם יש נוסחה שמתקצבת לפי המצב הסוציואקונומי שזה אחד הקריטריונים החשובים גם בנוסחה של משרד הפנים לתקצוב. מה שקיים במשרד הפנים אפשר יהיה לקיים אותו גם בות"ת כי חשוב לנו להעניק לימודים אקדמיים לפריפריה – הפריפריה הגאוגרפית וגם החברתית. זה חשוב לנו, אנחנו בעד ואנחנו נשמח לעבוד כי אני חושב שבמקרה הזה תמצא אוזן קשבת מכל הקשת הפוליטית בכנסת ואני אשמח להוביל איתך את המהלך הזה ולראות איך לקדם אותו לגבי התקצוב.

אנחנו כאן ואני מקווה שאנחנו נסייר גם ונראה את הדברים. אחרי 7 באוקטובר דברים השתנו. גם בתוך הכנסת וגם בכל מקום הייתה רגישות רבה לחופש ביטוי ולחופש אקדמי, גם ניסו איכשהו להשפיע על זה בתוך האקדמיה. ואני שמח שהאקדמיה עדיין משמשת כמבצר לחופש ביטוי ולדמוקרטיה, לתת לסטודנטים להתבטא, כמובן הכול במסגרת החוק, וזה חשוב מאוד שאתם כנשיאים, כאוניברסיטה, כהנהלה תשמרו על חופש הביטוי בתוך הקמפוסים כי בסופו של דבר אנחנו מדינה דמוקרטית. צריכים לשמוע את הדעה של האחר גם היא לא מתאימה לך, אבל צריך להקשיב לדעה אחרת.

שוב, כוועדת מדע וטכנולוגיה תראו בנו אוזן קשובה, ועדה שתסייע לכם במה שאתם צריכים ואני שמח להיות כאן באוניברסיטה. אומנם לא למדתי כאן אבל אני חושב שהאוניברסיטה השתנתה ב-30-20 השנים האחרונות, כי היא התחילה יותר כמדעי הרוח והחברה והייתה חזקה בתחום הזה, ואני רואה שהיום כל הנושא של המדע והמחקר, כל מקצועות הבריאות, אתם נכנסים לזה ואני שמח שתיפתח כאן גם פקולטה לרפואה כי מדברים על מחסור ברופאים ואנחנו רואים את זה בפקולטה ובוועדת הבריאות שאני חבר בה מדברים הרבה על החוסר של רופאים, לכן חשוב עוד מאוד שתהיה עוד פקולטה וגם בצפון, זה חשוב מאוד לקלוט עוד ועוד רופאים.

תודה לכם, אני אתן לחברי הכנסת עבד ואחריו טטיאנה.

אני קודם רוצה לברך את כל - - -

אגב עבד הוא מהקואליציה אתם רואים, אנחנו - - -

ליכוד - - -

אני רוצה להודות לו שהוא הגיע לכאן וגם לטטיאנה, שהיא לא חברת ועדה אבל אמרתי לה שאנחנו מגיעים לסיור והיא שמחה להצטרף.

חברה בוועדת הבריאות ובוועדה לחיזוק הפריפריה, ובמיוחד הגליל.

הינה, נתתי כמה כלים לאיך מחזקים פריפריה.

כן, ידוע.

תודה על קבלת הפנים החמה, הנשיא, המנכ"ל, הפרופסורים. הנושא שהעלית אותו מילה במילה עם יושב ראש הוועדה, אנחנו ניתן כתף ונעזור לכם. אני רואה את האוניברסיטה ממרפסת ביתי.

איפה הבית שלך?

בירכא, אתם מול המרפסת שלי. אמרתם דברים חשובים ואנחנו גם נסייע. יש לי קשר הדוק וטוב עם שר החינוך, אני אעלה בפניו את הנושא הזה. זה חשוב גם לאוכלוסייה שנמצאת פה ואני אומר שצריך לתת כתף בכל הכוח. "מדינת תל-אביב" נכנס לי בראש בצורה לא רגילה, כי באמת זו מילה קטנה אבל היא מאוד מיידית כי מה שקורה שם לא קורה כאן, וזה לא צריך להיות כך ואתה צודק.

יישר כוח ותודה לחברי יאסר יושב-ראש הוועדה ולחברת הכנסת מזרסקי.

יש לי רק שאלה – ועדת הבריאות היא גם בנושא של שירות פסיכולוגי?

כן, גם. בבקשה, ח"כ טטיאנה.

תודה לכולם. תודה על האירוח ותודה לד"ר יאסר חוג'יראת שהזמנת אותי. אנחנו משתפים פעולה לא מעט, גם בנושא הבריאות והמצב בפריפריה. ביקרנו יחד בבתי חולים ובעצם אני ממשיכה סבב היכרויות גם במוסדות להשכלה גבוהה בגליל.

אני יושבת-ראש השדולה לפיתוח חיפה והצפון, כולל הגליל, יחד עם אריאל קלנר. אני אשמח להיות בשבילכם לא רק אוזן קשבת אלא נציגה שלכם בכנסת. זאת מטרת הביקור שלי, זה לא רק כסגירת מעגל לזה שהייתי סטודנטית פה. פעם ראשונה דרכתי כאן בבניין הרב-תכליתי כשלמדתי במכינת עולים ב-1994, לפני שנים רבות. אני פה בשבילכם.

השינוי שדיברת עליו כבוד הנשיא, השינוי של הנוסחה הוא קריטי. אנחנו נמצאים בתקופה שעדיין כמעט כל המערכות במדינה עובדות לפי נוסחאות ותקינה שלא תואמות מציאות. זו תקינה גם בתקצוב פר סטודנט או פר תלמיד במערכת ההשכלה והחינוך, זו אותה תקינה לא תואמת מציאות גם במערכת הבריאות, כאשר בפעם אחרונה הייתה תקינה בשנת 1977. התקנים בשלטון המקומי לא תואמים את המציאות. עברנו כבר למערכות דיגיטליות שונות וצריך לשנות. עדיין עובד בן אדם וחצי על גיבוי והגנה בסייבר, ו-1,300 עובדות מנהל שלא יודעות מה לעשות במהלך היום. צריך לשנות את כל המערכות, אנחנו זקוקים לשינוי.

אנחנו מנסים לשנות, אנחנו מעלים את הדברים בכנסת ואנחנו יודעים לעבוד ביחד. תפקידה של הכנסת הוא לפקח על הפעילות של משרדי הממשלה, יש לנו כלים שאנחנו עובדים איתם. אנחנו יכולים ליזום דיונים, אנחנו יכולים להעלות הצעות לסדר במליאה, אנחנו יכולים להעלות שאילתות ולדרוש מהשרים שיענו לנו גם על שאילתות דחופות, שהם עונים לנו עליהן במליאה מול המצלמות, מול התקשורת, וגם שאילתות ישירות, שאנחנו שולחים אותן ומקבלים עליהן תשובות בכתב ברוב המקרים, יש שרים שמתעלמים מהפניות שלנו, אבל ברוב המקרים אנחנו כן מקבלים תשובות.

תשתמשו בנו, תיפנו אלינו עם בקשה לנתון, או בקשה קונקרטית ספציפית, אנחנו יכולים לקדם ולבצע דברים בשבילכם. הביקור שלנו הוא לא רק התעניינות. יש לי הערכה רבה לעבודה שלכם גם במחקרים וגם בחינוך שאתם מקנים לסטודנטים שלכם, גם התרומה שלכם לחיים משותפים ורב-תרבותיות בחברה שלנו, במיוחד באזור הצפון. אני בעצמי כתושבת הצפון, חשה את זה, אני חיה את זה.

ברשותכם אעשה צעד אחד קצת מחוץ לנושא, ואתן לכם דוגמה. כשדיברת על איכות הסטודנטים ואמרת שמגיעים סטודנטים שלא יודעים עברית. תלמידים בכרמיאל שיחקו במשחק ארץ-עיר – וחיפשו מקצוע באות ר'. מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש?

רופא.

רופא, רואה חשבון, כן. מה חושבים ילדים בכרמיאל? רועה צאן. וזה לא כפר וזה לא מושב, זה ילדים בכרמיאל. זה מציג את הרמה. אצלנו למשל באמצע העיר יש כפר בדואי שנמצא ממש בלב העיר, יש השלכות על תפיסה, על שאיפות של הילדים. זה חשוב מאוד, תצליחו ואנחנו בשבילכם.

תודה רבה, אני כמובן מתכוון להשתמש בעזרה שעכשיו אתם רוצים להושיט לנו, החל ממחר, כדי להיפגש עם האנשים הרלוונטיים בכנסת. ברור לי לחלוטין ששינוי המודל הזה לא יהיה פשוט, כי בחוכמה רבה ד"ר חוג'יראת שאל מה אומרים הנשיאים האחרים. הרי בסוף זה מאבק משאבים וצריך לחלק אותם אחרת. ואף אחד לא ימהר לוותר על עשרות רבות של מיליוני שקלים.

אבל אני פשוט חושב שזה נכון. אני מאוד שמח לשמוע שככה זה ברשויות המקומיות, כי אם יש מודל שעובד או מנסים לצמצם פערים, אין סיבה שזה לא יהיה במודל ההוראה. אני כבר אומר שהאקדמיה היא קשה כי מייד יבואו ויקפצו – חופש הביטוי, והחופש האקדמי ואל תתערבו לנו. אני באמת חושב שלא צריך להתערב בתחומים מסוימים של מחקר, אבל כאן זה סיפור אחר. וזה לא יהיה פשוט בכלל כי אני חושב שהמנגנונים שהתחזקו כל השנים בות"ת הם כל כך עוצמתיים שזה לא יהיה פשוט. אבל אני חושב שזה זה הדבר הנכון לעשות, אנחנו חייבים לעשות חשיבה מחודשת לכן - - -

כבוד הנשיא, יש היום ועדה להסרת חסמים, הקימו ועדה חדשה להסרת חסמים. אני חושב שצריך להיות דיון בנושא הזה, בוועדה הזאת.

אנחנו כמובן נשתמש בשירותיכם.

מי ראש הוועדה?

מיכאל ביטון. אני חבר בוועדה הזאת, אני אגיד לו ונעשה דיון.

כן, על המודל של התקצוב של ות"ת.

זה חשוב מאוד. כן על המודל. שם הוועדה הוא הסרת חסמים - - -

מצוין. אנחנו נצא לדרך.

גם אני אעזור.

תודה רבה.

נכין חומר לישיבה.

בסדר, תודה רבה. אני חייב לזוז.

בסדר גמור, אנחנו נשחרר אותך.

תודה רבה.

תודה לך. אנחנו ניפגש עוד.

כן.

רק לעדכן רגע שאנחנו קצת באיחור אחרי ההרצאה של פרופ' הדר - - - הסטודנטים כבר פה ואנחנו ננסה לצמצם את העיכוב.

בסדר גמור.

טוב אני אנסה קצת להקליל - - -

רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

כן, שלום, שמי עירית הדר, אני - - -

פרופ' עירית הדר.

זהו, שרון אמר שאחרי שני פרופסורים צריך שיעמוד מהנדס. אני גם פרופסור וגם מהנדסת, אני סוגרת פה מעגל ואני מאוד שמחה להציג לכם את העשייה שלנו בתחום של חדשנות במדע וטכנולוגיה. אני רוצה להתחיל במרחב שבו אנחנו פועלים בהקשר של מדע וטכנולוגיה, או הייטק. אני ראש המרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות. אני אדבר גם עליו אבל לא רק עליו.

כשאנחנו מדברים על סייבר אנשים באופן טבעי חושבים על פריצות ועל נתונים, ועל פרטיות ואבטחת מידע וכספים וכדומה. היום כבר גם על תשתיות, אנחנו יודעים שפצחנים יכולים לאיים לנו על תשתיות. זה באמת חלק גדול מהעניין, אבל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת אנחנו רואים כל מיני ביצועים של בינה מלאכותית, ואנחנו רואים שימוש ביישומים ביומטריים לזיהוי אנשים וקבלת אפשרות גישה וכניסה לכל מיני מקומות, אנחנו רואים שיש כאן אפשרות.

מצד אחד אנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה ומצד שני גדלות האפשרויות להונאות, לזיוף זהויות ואנחנו לא מדברים פה רק על הרמה הלאומית או ברמת הפשיעה, גם בפשיעה יש למשל דוגמה של שימוש בנתונים ביומטריים – לא רק צורה, גם קול, דרך הליכה של אדם – כל דבר שיכול לזהות אדם.

יש למשל דוגמה לאם בארצות-הברית שהתקשרו אליה וביקשו כופר עבור ילדתה החטופה והשמיעו הקלטה של אותה ילדה שקוראת לאימה שתעזור לה. האימא כמובן שילמה את הכופר ואחר כך גילתה שהילדה כל הזמן הזה ישבה בגן בבטחה, פשוט לקחו את טביעת הקול שלה מרשתות חברתיות וזייפו אותה. אלו דברים שאפשר היום לעשות בטכנולוגיה, אנחנו מגיעים רחוק מאוד עם הטכנולוגיה אבל אפשר גם לעשות בה שימוש לרעה.

מדברים רבות על שוויון הזדמנויות, פריפריה, מגזרים שונים, יש לנו היום מערכות בינה מלאכותית שתפקידן לזהות ולאתר כל מיני איומים ופשיעות. אבל מה אנחנו עושים כשהמערכות האלה עושות פרופיליזציה שפוגעת בזכויות אדם? זה לא בשמיים, אפילו בנתב"ג הייתה תקופה שהייתה אפליקציה של בינה מלאכותית שעשתה פרופיליזציה כדי לזהות מבריחי סמים. לא על סמך מידע מודיעיני אלא על סמך כל מיני נתונים שעושים הכללה שהיא ממש לא חוקית, והאפליקציה כמובן יצאה משימוש.

בינה מלאכותית יוצרת, גנרטיבית, אנחנו מדברים היום עם Chat GPT והוא משוחח איתנו כאילו שהוא חבר שלנו. יש פה כל מיני אפשרויות ודברים מטורפים שקורים לטובה אבל גם לרעה, כמו ילד בן 14 שהתאהב בבינה מלאכותית יוצרת שייצגה את הדמות האהובה עליו במשחקי הכס, והוא שוכנע על ידה – מתוך הפנטזיה כפי שאתם מכירים, משחקי הכס – להתאבד כדי להגיע לעולם הבא ולפגוש אותה שם. או אב לשני ילדים שהיו לו שיחות עם בינה מלאכותית יוצרת על טביעת פחמן ואיזה עולם אנחנו משאירים לילדים שלנו, והוא בסוף שוכנע להתאבד כי ככה טביעת הפחמן שלו על כדור הארץ תהיה נמוכה יותר. דברים שקשה לנו לתפוס אבל הם קורים יום-יום ברחבי העולם.

ולבסוף, אנחנו ממש נכנסים לעולם הפיזי, יש לנו היום כבר רחפנים ומכוניות וכל מיני רכיבים אוטונומיים שמסתובבים להם בעולם עם או בלי ניטור מרחוק. וכל הדברים האלה עם כל היכולות שהם יכולים לתת לנו, הם גם יוצרים סכנות רבות, כשאנחנו למעשה כבר לא מגנים רק על נתונים, שרתים ומחשבים, אלא על אנשים, על קהילות ועל עולמות.

ובהקשר הזה אנחנו כאן, בפינה הקטנה שלנו של העולם מנסים לעשות את העולם מקום טוב יותר לכולם. כמו שאמר שרון, אנחנו יושבים בקמפוס הטכנולוגי, הקמפוס בעיר התחתית חיפה, שני חוגים – החוג למדעי המחשב והחוג למערכות מידע, ואנחנו מכשירים את העולם הבא של אנשי הטכנולוגיה.

לומדים אצלנו ברגע זה כ-1,500 סטודנטים בכל התארים ובכל התוכניות של שני החוגים האלה. ואגב יש לנו באמת פיזור מאוד גדול גם דמוגרפי גם סוציואקונומי. אני אוסיף על מה שאמר פרופ' אלרואי, אצלנו במקצועות הטכנולוגיה, אם דיברנו על מקדם ניצולת, אנחנו יכולים לפעמים לראות סטודנטים שנמצאים אצלנו מספר כפול של שנים ממה שצריך כדי לסיים את התואר כי מעבר לכל הקשיים שדיברנו עליהם קודם, רבים מהם חייבים גם לעבוד תוך כדי הלימודים ופשוט לומדים בקצב נמוך יותר כי אין להם איך לכלכל את עצמם.

זו עוד נקודה שאני מוסיפה כאן. יש להם מעטפת מאוד גדולה שהם מקבלים גם מאיתנו החוגים, וגם מהאוניברסיטה. יש לנו את דקנית הסטודנטים שמאוד מאוד תומכת, גם בענייני השפה, גם בפערים אחרים. ויש לנו כ-40 חוקרים, חברי סגל שמראים מצוינות מדעית בכל המדדים שאנחנו מכירים, כולל זכייה בקרנות התחרותיות ביותר ופרסום של המחקרים שלהם בבמות המכובדות בעולם. אבל זה משהו שאני מניחה שכל אוניברסיטה שתלכו אליה תתעטר בו.

מה שמיוחד מאוד אצלנו אלה שני דברים. אחד – הרב-תחומיות, אמרתם קודם, אנחנו יושבים פה באוניברסיטה שקמה על רוח וחברה ויש פה בסיס חזק של התחומים האלה, ואנחנו לא עומדים בנפרד מהם אלא להיפך, דווקא יושבים על הבסיס האיתן הזה ומחדשים בטכנולוגיה ובמדע החישובי, בהקשר של הבנת עקרונות וערכים אנושיים חברתיים שאנחנו רוצים לקדם, ותכף אראה כמה דוגמאות.

הדבר השני שיש לנו פה יתרון תחרותי מאוד משמעותי, זה שאנחנו לא מסתפקים בחידוש המדעי, אנחנו יוצאים איתו לשטח. ולנו יש יישומים של הממצאים שלנו, של הכלים שאנחנו בונים, של הטכנולוגיות שאנחנו מפתחים בשטח, אלה דברים שכבר עובדים, והדוגמאות בהמשך.

כאמור אני מהמרכז לחקר סייבר, משפט ומדיניות וכבר אתם שומעים בשם המרכז עד כמה הוא רב-תחומי. אנחנו עובדים בשותפות מאוד אמיצה עם מערך הסייבר הלאומי ואנחנו האוניברסיטה היחידה שמערך הסייבר הלאומי עדיין מעביר לה תקציבים, כספים משמעותיים, על מנת לקדם את הפעילות שלה ואנחנו עובדים איתם ביחד.

רון דיבר פה על משבר הבינה המלאכותית ומשבר הטכנולוגיה, אנחנו מעצמת הייטק, אנחנו מעצמת סייבר, אבל למשל כל הנושא של ביומטריה שהוא היום חוד החנית של סייבר ובכלל של בינה מלאכותית, בכלל לא מטופל בארץ, כמעט בכלל לא ואנחנו ביחד איתם עושים פעילויות רבות לקדם את הנושא.

באיזה היבט לא מטופל?

אין כמעט חברות שעוסקות בפיתוחים של טכנולוגיה ביומטרית, אין כמעט מחקרים אקדמיים בתחום של ביומטריה, זה פשוט לא מקודם בארץ כמו שצריך. אין לנו אנשים שיוצאים עם הבנה בביומטריה. תכף אספר מה אנחנו עושים כדי לנסות בכל זאת לדחוף את הנושא הזה בכל הכוח.

הבנה של היבטים ביומטריים והיבטים של סייבר, גם של משפטים ושל מדעי המדינה, בינה מלאכותית אחראית – כמו אותה בינה מלאכותית יוצרת שעודדה את אותו ילד להתאבד – אנחנו רוצים שבינה מלאכותית תצא לא רק עם היכולות שלה, אלא שאנחנו נפתח אותה בצורה אחראית לכתחילה, לא לגלות בדיעבד שהיא עשתה פרופיליזציה שפוגעת בזכויות אדם או עודדה לכל מיני פעולות לא נכונות. וזה דורש שינוי משמעותי של דרך פיתוח הטכנולוגיה.

למשל, אנחנו יכולים לראות פה רחפני זיהוי, אלו רחפנים שעובדים גם בזיהוי ביומטרי, הם יכולים להגיע לשטח, יכולים גם לזהות אנשים, צמחים – אתם רואים מצב של יער ואם הוא צומח, אם יש סכנות לשריפה. אבל גם לזהות במרחבים אנשים מסוימים לפי הנתונים הביומטריים שלהם.

אם אמרתי שהחוזק שלנו זה שאנחנו יוצאים, אתם רואים פה זה במעבדה ופה זה בשטח. אנחנו נוסעים גם לשטח, ובנושא הזה בהובלת ד"ר אורן גל, אצלנו במחקר הסייבר הוא חוקר של מדעי הים, הוא יצא לשטח עם נחילים של רחפנים ונחילים של סירות שמטרתם לזהות כל מיני איומים בשטח. אנחנו יכולים לראות את הסרטונים האלה, זה עושה המון רעש, רגע. בסדר נעביר את זה.

יש לא מעט חוקרים שעוסקים בזה אבל הוא היחיד בארץ שיוצא עם זה לשטח וכבר יש לו יישומים בשדה. עוד דוגמה למחקר זה מחקר שמדגים את הרב-תחומיות שלנו, יש לנו פה חוקרת בפילוסופיה, חוקר בפסיכולוגיה ארגונית וחוקרת בהנדסת תוכנה שמצאו פתרונות וכלים לשינוי תהליך פיתוח תוכנה ובינה מלאכותית, שהאחריות תהיה מובנית בתוכה לכתחילה. ואתם רואים פה את רשימת החברות והארגונים שכבר שינינו אצלם תהליכים והם עובדים בצורה אחראית יותר.

במסגרת מרכז סייבר, חוץ מלממן ולתמוך במחקרים – ויש לנו מעל 20 פרויקטים של מחקר פעילים כרגע – השנה גם ביצענו אירוע של שולחן עגול, בנושא צו השעה, בנושא המאגר הביומטרי. אני לא יודעת כמה אתם מכירים, זה נושא שגם נדון בכנסת. והממונה ליישומים ביומטריים הייתה צריכה לגבש המלצה. נערכנו לעזור לגבש את ההמלצה הזאת, שולחן עגול בהשתתפות של חוקרים מכל האוניברסיטאות בארץ, שעוסקים גם בהיבטים של מדעי המדינה, של משפטים וכמובן של טכנולוגיה כדי להבין מה המשמעויות. היו שם גם נציגים של המשטרה ושל הצבא להסביר מצד אחד איך יכול לעזור לנו הזיהוי הביומטרי, אבל מצד שני באנו אנחנו החוקרים כדי לראות מה הן הסכנות ואיך מתגברים עליהן.

יש לנו בית ספר ישראלי לביומטריה שאנחנו מעבירים כל שנה בחסות מערך הסייבר הלאומי שבו אנחנו מנסים לקדם את הנושא הזה של ביומטריה כאן בארץ, ומשתתפים אצלנו לא רק מהארץ, אלא גם סטודנטים מרחבי העולם, ואנחנו מארחים מרצים שהם בחוד החנית בארצות הברית ובאירופה במחקר הזה.

השנה במיוחד, בימים אלה אנחנו מעבירים קורס אסטרטגיה לאנשי אגף אסטרטגיה במערך הסייבר. הם ביקשו מאיתנו להגביר את היכולות שלהם להתמודד עם הגדרה של מדיניות ואסטרטגיה בתחום הסייבר ברמה הלאומית.

וכמובן אירועים שוטפים של המרכז בכל מיני תחומים שקשורים לסייבר ולביומטריה ופונים פעם בדגש יותר מחקרי, פעם בדגש של שיתוף פעולה עם התעשייה, פעם בדגש לצעירים וכו'.

אני אתן עוד דוגמאות, אין לי הרבה זמן אבל אנחנו כבר לקראת הסוף – קצת פרסומים של המרכז למדעי הנתונים ובינה מלאכותית. אני רוצה להראות לכם את הריאיון הבא, רק ארבעים שניות.

(הקרנת סרטון)

הסרטון הזה עלה לאינסטגרם של מפע"ת לפני כמה ימים וממש עובד כבר בשטח עם כוחות הביטחון.

מעולה.

ממשקי אדם-מחשב, עוד נושא שאנחנו מובילים בו. לא הזכרתי את פרופסור אנה זמנסקי שיש לה את המעבדה המובילה בתחום הזה של בינה מלאכותית וסביב רגשות של חיות, והיא המובילה לא רק בארץ אלא גם בעולם. ועוד הובלה שלנו בתחומים של ממשקי אדם-מחשב, שוב מהמעבדה אל השטח. ראינו פה ניסוי מעבדה לבחון איך מנטרים מכוניות מרחוק בצורה שתפעיל כמה שפחות עומס קוגניטיבי על השולט במכונית. והנה פה זה נראה ששניהם במעבדה אבל בצד שמאל למעשה יש מכונית פיזית שנוסעת בשטח והדוקטורנט עכשיו נוהג בה, כמו שאתם רואים.

אני מסיימת בהמלצה שלנו, הדגש שלנו הוא על פיתוח ויישום של טכנולוגיות לקידום ערכים אנושיים, ולצאת איתן לשטח, זה כבר עובד בשטח. תודה רבה לכם.

תודה.

אני מודה לכם מאוד, אני חייבת לצאת יש לי מצב בבית. תודה לכם, תודה שבאתם. חשובה לנו מאוד התמיכה שלכם. ורדית הסגנית שלי תמשיך - - -

תודה, מעולה.

אני אמשיך כן. לפני שנצא להפסקה ואחריה לסיור, ביקשתם להיפגש עם סטודנטים שלנו לתואר ראשון ולתואר שני וכמובן נענינו לבקשה בשמחה. - - -

המטרה היא שיחה פתוחה, חברי הכנסת תוכלו לשאול מה שמעניין אתכם לשמוע מהסטודנטים שלנו. אולי אנחנו נעשה רק סבב קצר שבו כל אחד מהסטודנטים יציג את עצמו ומה הוא לומד, ואני משאירה לכם לראות מה מעניין אתכם לשמוע.

בואו נתחיל, שם - - -

אתם רוצים להקליט את זה? רק לדעת.

לא, אפשר שלא להקליט את השיחה הזאת.


הישיבה ננעלה בשעה 13:07.