פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת הבריאות
07/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 334
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, ט' באייר התשפ"ה (07 במאי 2025), שעה 9:06

הצעת צו הרופאים הווטרינרים (שינוי חלק א' לתוספת השנייה לחוק – דרישות כשירות של פקחים וטרינריים), התשפ"ה-2025

חבר הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

ד"ר עופר גולדשטיין - מנהל היחידה הווטרינרית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר ריבה בן עזרא - רופאה וטרינרית ראשית, פיקוח מוצרים מן החי, משרד החקלאות וביטחון המזון

תמר שני יוסף - סמנכ"לית משאבי אנוש ומינהל, התאגיד לפיקוח וטרינרי, משרד הבריאות

נירה דרור-לזר - עו"ד, יועצת משפטית, התאגיד לפיקוח וטרינרי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

חגית איגרמן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

ערן הוליץ - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

אביב חצבני - התאחדות התעשיינים

מיכאל קוסאשוילי

מיכל דיבנר כרמל

א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת צו הרופאים הווטרינרים (שינוי חלק א' לתוספת השנייה לחוק – דרישות כשירות של פקחים וטרינריים), התשפ"ה-2025

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק היום בנושא הצעת צו הרופאים הווטרינרים (שינוי חלק א' לתוספת השנייה לחוק – דרישות כשירות של פקחים וטרינריים), התשפ"ה-2025. אני מבקש לפתוח את הישיבה הזאת כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לשובם וחזרתם הביתה במהרה של כלל החטופים, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה. יחד עם זאת אנחנו גם מתפללים לרפואתם של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו.

נבקש מעו"ד חגית ממשרד החקלאות להציג בפנינו את הצו שמונח בפנינו.

בוקר טוב, עו"ד חגית איגרמן, משרד החקלאות. מה שאנחנו מבקשים לשנות – חוק הרופאים הווטרינרים קובע תנאי סף להעסקה של פקחים וטרינרים, שזה בעצם עובדים שעובדים תחת רופא וטרינר בעיקר במשחטות.

מה התפקיד שלהם?

הם בודקים עופות.

מה הבדיקה שהם צריכים לעשות?

לוודא שזה ראוי למאכל אדם. יש רשימות גם בחקיקה שלנו, מה פוסל עוף משיווק.

יש פעולות מסוימות שמלמדים אותם, שהם צריכים לעשות כדי לאתר את הבעיות, אם יכולות להיות מחלות?

ודאי. זה הכול הכשרה שהם עוברים דרך השירותים הווטרינרים. במשרד הבריאות יש להם גם שלושה פקחים. עיקר המסה הגדולה של פקחים זה במשחטות. הם עוברים הכשרה שלנו.

יש עוד סוג של פקחים שנוגע אליהם התיקון הזה בצו?

עופר גולדשטיין, מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון הארצי. אמנם אצלנו אין רבים. יש לנו בסך הכול שלושה-ארבעה פקחים. התפקיד שלהם זה ללוות את הייצור במפעלי ייצוא ולוודא שהם עומדים בהנחיות במשמרת השנייה, איפה שאין וטרינר. הם עוזרי וטרינר בעיקרון, עובדים על פי הוראות של וטרינר, לכל ההיררכיה של הווטרינרים, והם אמורים לעמוד בקריטריונים, לוודא שהמפעל עושה את מה שהוא קבע שהוא עושה.

הם מגיעים לרמה של וטרינר מבחינת רמת האחריות שלהם?

לא ברמה שלהם. הם עובדים תחתיו על פי הנחיות שלו. זה לא ההשכלה של וטרינר. פשוט יש קריטריונים.

כל השאלות האלה שאני שואל עכשיו זה כדי להקל בכשירות. אני רוצה להבין מה רמת האחריות שלהם.

אני רוצה להסביר. כמו שאנחנו מבינים, זה סוג עבודה שלא לומדים אותה בשום בית ספר. זה משהו שהוא מאוד ייחודי לעבודה הזאת, וההכשרה שהם עוברים, הם עוברים אצלנו. הם עוברים קודם הכשרה תיאורטית. הם עושים הכשרה במפעלים עצמם תחת פיקוח של הרופאים שנמצאים שם, עד שהם מקבלים ממש הסמכה להיות פקח.

כמה זמן הכשרה?

בערך חודש וחצי-חודשיים. גם תלוי בבן אדם.

כמה שעות לימודים?

שלום, תמר שני, התאגיד לפיקוח וטרינרי. ההכשרה היום זה בהתאם לקצב האישי של הפקח. ההכשרה היא על הליין.

ריבה, את רוצה להוסיף?

כן. ריבה בן עזרא, מנהלת פיקוח המוצרים מן החי, שירותים וטרינריים. זה תלוי. באופן כללי בין חודש לחודשיים, תלוי ברקע של הבן אדם ויכולת קצב הלימודים שלו.

מה הוא לומד בתקופה הזו?

יש את החקיקה, יש את האנטומיה של העופות, יש את המחלות, מה פוסל, מה לא פוסל. יכול להיות משחטה מאושרת לייצוא, אז יש עוד תוספת של פעילות שהם עושים. הכול כתוב בנהלי עבודה שלהם. הם לומדים את נהלי העבודה ואת החקיקה.

אוקיי. מה אנחנו מבקשים בצו?

לתאגיד יש קושי לגייס פקחים. יש לנו מחסור של פקחים. אנחנו חושבים שאחד הדברים שהוא חסם לקבלה של אנשים זה באמת התנאי הזה שהיה, של אישור לסיום 12 שנות לימוד, בין אם כי יש אנשים שלא למדו בארץ ויותר קשה להם להשיג את האישור הזה. גם יכול להיות בן אדם שסיים י"א ולא סיים תיכון, ועדיין היום בגיל יותר מבוגר הוא מבין את האחריות, הוא מסוגל לעשות את העבודה. בסוף אנחנו מדברים פה על מכרז ועל ועדת בוחנים והכשרה. יש פה תהליך ארוך כדי להגיע לעשות את העבודה.

זה גלגול שני של הצו, נכון?

בהתחלה חשבנו לנסות אולי לייתר דווקא את התעודה של משרד החינוך, לאפשר עוד כל מיני חלופות שיעידו על זה שבן אדם סיים 12 שנות לימוד או מקבילה להן. אחרי שיח מול משרד החינוך קיבלנו את העמדה שלהם שלא נכון ללכת לכיוון הזה של להביא תעודות אחרות, כי לא משרד החקלאות, לא משרד הבריאות, לא התאגיד הוא הגורם המוסמך שיודע לבחון את התיעוד הזה. כשעשינו חשיבה חוזרת, אמרנו, זה לא מה שחשוב לנו. 12 שנות לימוד זה לא מה שקובע אם בן אדם יהיה טוב או לא טוב בסוג העבודה הזה, לכן חשבנו שנכון להוריד את הסף כתנאי סף. כמובן במכרזים של התאגיד יצטרכו להראות אסמכתאות על השכלה. זה מקבל ניקוד בוועדה, אבל בסוף בוחנים לראות כמה בן אדם מבין את החשיבות של הדבר הזה, את ההשפעה על בריאות הציבור, זה שהוא יעשה את העבודה בצורה רצינית. כאמור, כל תהליך ההכשרה. אם אנחנו רואים שהוא לא עושה את זה כמו שצריך, אז הוא לא יהיה פקח והוא לא יעבור את ההסמכה ולא יישאר כעובד התאגיד, לכן חשבנו שנכון להוריד את התנאי הזה שמגביל חלק מהאנשים לגשת. הם יכולים להיות אנשים שיעשו עבודה מצוינת.

כן חשבנו, וזה גם בהמלצה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, להוסיף שני תנאים אחרים שכן הם תנאי סף, אחד זה הנושא שזה יהיה רק אנשים בגירים. אין לנו עניין להעסיק נוער בעבודות כאלה. דבר שני, שהם יהיו תושבי ישראל. בסוף מדובר פה על עבודת פיקוח מטעם מדינת ישראל. אני לא חושבת שיש מישהו היום שהוא לא תושב ישראל, אבל שיהיה ברור שזה התנאי.

התנאי המהותי של אותן 12 שנות לימוד הוא לא נשאר. בצו הקודם הייתה כוונה להשאיר אותו בפורמט אחר.

כן. עשינו לו כל מיני חלופות.

נכון, וכרגע הסרתם אותו אם אני מבין נכון, כי אתם אומרים שאין קשר בין אותה יכולת לימוד לבין העבודה בפועל.

אין קשר, וגם אנחנו רוצים להשאיר את שיקול הדעת לוועדה שמקבלת את האנשים, ולרופאים ומי שאחראי בשטח. הרי הם צריכים בסוף אישור או של ד"ר בן עזרא או של ד"ר גולדשטיין. לפי החקיקה הם צריכים הסמכה שלהם. אם הם רואים שהם לא עושים עבודה כמו שצריך, לא יהיה להם הסמכה והם לא יהיו פקח. זה לא שאם בן אדם התקבל במכרז, אז זהו.

מה שמטריד אותי פה בכל הדבר הזה, אם אני עכשיו מנהל חברה פרטית ואני רוצה לגייס עובדים ולא מצליח לגייס עובדים כי לא באים אליי, אז אני מציע תנאים טובים יותר. אני לא מוריד את הרמה למטה. אם אני עכשיו אפילו מנהל מוסד רפואי, לא מצליח לגייס רופאים, אני משלם להם יותר כסף, אנשים באים. מתמרץ אותם לבוא. אני לא מוריד את הרמה ואומר, לא, אני מקבל סטודנט לרפואה. זה מאוד מטריד אותי, הרעיון הזה.

אני לא חושבת שזה בהכרח להוריד את הרמה. יש פה ועדות קבלה. יכול להיות שבמכרזים של התאגיד הם יראו שזה עדיין נכון ויקבעו את תנאי הסף במכרז.

רמת הפיקוח יכולה להיפגע בעקבות השינוי?

לא, כי בסוף ד"ר בן עזרא לא תיתן הסמכה למישהו שלא עושה עבודה כמו שצריך. גם אם יש לו תואר שני בהיסטוריה והוא לא יודע לבדוק עוף, הוא לא יקבל הסמכה.

לא לחינם קבעו בכלל המקצועות בכלל במשק, יש לך תנאי סף מסוימים, כי אתה אומר, אני לא מבקש פה משכיל מידי או מישהו שעבר תארים וכדומה, אבל את אותו בסיס שאני חושב שאין משרה בשירות הציבורי שלא צריך לעמוד בה. מה הרעיון הזה? מאיפה מגיעה בכלל צורת החשיבה שבאה ואומרת, אני מוריד את התנאים עד כדי כך כדי לגייס עובדים, ולא לתמרץ אותם בכלים שיש? הלא אם תעלו את השכר לשעה, מבטיח לכם שיקפצו על זה.

כן, אבל זה לא שוק פרטי.

אני מבין, אבל עדיין.

בבקשה.

נירה דרור-לזר, אני היועצת המשפטית של התאגיד. אני אשמח להתייחס גם לנקודה של תנאי ההעסקה. התאגיד ממרץ 2020 פועל על פי חוק הרופאים הווטרינרים, כאשר נקלטו בעיקר, אני כרגע מתייחסת רק לפקחים, פקחים שעבדו בעבר ברשויות מקומיות ובמועצה לענף הלול. זה דבר שהקים את הצוות הבסיסי של הפקחים. מאז 2020 התאגיד מתמודד עם קושי רב בגיוס פקחים. בתחילת הדרך השכר שלהם היה מאוד נמוך. אני מדברת על 5,300 שזה באמת היה שכר לא אטרקטיבי. לאחר שיפור תנאי השכר, שזה גם דבר שמנכ"ל התאגיד הוביל, ככה שאנחנו ממש נוכל להציע הצעות אטרקטיביות, היום השכר עומד על 7,250 ברוטו.

עבודת הפקח כרוכה הרבה פעמים בשעות נוספות, ככה שבסופו של דבר זה סכום שהוא די אטרקטיבי. אנחנו עדיין שואפים להעלאה נוספת על מנת שלפחות נדע שבעניין הזה עשינו את המקסימום. אנחנו לא יכולים להציע 10,000, אבל בהחלט אפשר עוד לשפר את ה-7,250. אני רק אזכיר בהקשר הזה שהתאגיד פועל כמשק כספים סגור, זאת אומרת זה לא סתם להעלות שכר. כל מה שאנחנו מעלים הוא אך ורק מתוך האגרות, אז תמיד צריך לשמור על מידתיות.

דרך אגב, מה קורה עם העבודה הבין-משרדית שהייתה אמורה להתבצע בנושא הפחתת שעות פעילות הפיקוח, שהובטחה לנו בדיון הקודם?

אנחנו כרגע עדיין בשלב של הכנת ה-RIA שזה תהליך בחינת השלכות הרגולציה, לכמת עלויות, להבין את החלופות. נעשה פה עכשיו תהליך מקצועי. אנחנו עדיין שם. כשהוא ייגמר נוכל לעבור להליך החקיקה בהתאם לתוצאות שלו.

בדצמבר 2023 דיברנו על זה. זה המון זמן.

זה משהו עם השלכות רוחב מאוד משמעותיות. זה שינוי של מבנה הפיקוח במשחטות. אנחנו לא רוצים לעשות משהו שיגרום נזק לציבור. אנחנו מסתכלים מה עושים באירופה, מה קורה בארצות הברית. חלק מהתהליך זה שיתוף ציבור. אנחנו באמת עושים הליך מקצועי מאוד סדור כדי לבוא עם הפתרון הכי נכון.

אני רוצה לומר לכם שבזמנו התעשיינים מאוד התמרמרו על כך שאנחנו באים ומעלים בסוג של קלות את העלויות של האגרות כאשר העבודה הובטחה כבר מזמן, אז בואו תיכנסו ללוחות זמנים. תודיעו לנו לוועדה מתי אתם מתכוונים לסיים את העבודה הזו. אני מבין את האחריות, אבל מצד שני להטיל את אותה הטלה שהייתה לנו אז, כביכול לחינם כאשר אנחנו יודעים שיש עבודה לצמצום היקפי הפיקוח.

העניין הוא שזה תהליך שהוא יותר רחב. זה לא רק הדרישות שלי מהמשחטות. יש פה ראיה של כל התהליך. חלק מהעניין שאני מצמצמת פיקוח במשחטה, זה גם מה אני מצפה שיהיה במשק בשלב הגידול. יש פה תהליך שהוא באמת יותר רחב כדי שאפשר יהיה לצמצם. יש פה עוד בעלי עניין חוץ מאשר התעשייה.

אני יכול רק להמליץ ולומר לך שכשקובעים לוחות זמנים, כולם מתכנסים. במקרה הגרוע מבקשים הארכה נוספת של תקופה קצרה, אבל כשקובעים לוח זמנים ואומרים, אנחנו עד סוף שנה מתחייבים להביא את זה, אז כל הצדדים מתכנסים. כך הייתי מבקש. כך הייתי מצפה שזה יקרה. הוועדה תבקש לקבל לוח זמנים של העבודה הזו.

אני רוצה לחזור ברשותכם לנושא של ההכשרה. ההכשרה היא זהה גם בין משרד הבריאות לפיקוח הווטרינרי של משרד החקלאות?

לא. זה שני תפקידים שונים. לא הוזכר פה הכמויות של הפקחים שנמצאים ממשרד החקלאות. מדובר בהיקף רחב ושם הקושי האמיתי.

אולי גם נתייחס לכמויות. החוק שהסדיר את כל ההקמה של התאגיד עבר ב-2015. התאגיד הוקם ב-2020. עם כמה פקחים התאגיד התחיל?

היום אנחנו על 165 פקחים.

כמה התחילו ב-2020?

בערך 150. לא היה שינוי מאוד משמעותי כי לא היה שינוי מאוד דרמטי בכמות המשחטות. נניח כ-150, אז אנחנו היום על קצת יותר. זה 165 פקחים בחקלאות לעומת שלושה פקחים בייצוא בבריאות.

זאת אומרת, לא היה גיוס משמעותי של פקחים חדשים מאז הקמת התאגיד.

היה. היו דרישות, עזיבה.

אני אשמח להתייחס לעניין הצורך שהתעורר. נתקלנו בקושי רב בגיוס. מצד אחד שיפרנו את תנאי השכר, ומהצד השני אנחנו מגיעים לכאן לעניין תנאי הסף. שמנו לב שאנשים שמתמודדים למשרה הזו, שאגב, נגיד על זה כמה מילים. זה בעצם העיניים והידיים של הרופא הווטרינר. זו עבודה מאוד קשה בתנאים לא-תנאים. היא לא אטרקטיבית. מצאנו שהרבה אנשים שמתמודדים לתפקיד הזה, הם יכולים להיות לדוגמה עולים חדשים. הם יכולים להיות אנשים מבוגרים שיש להם קושי לפנות למשרד החינוך, לבקש הכרה במוסד שבו הם למדו. אדם בן 60 שצריך עכשיו להביא תעודה שהוא סיים 12 שנות לימוד, בזה נתקלנו בקושי, דבר שגרם למועמדים להסיר את המועמדות שלהם כי הם לא עמדו בתנאי הסף הזה.

זה מאוד חשוב להבין שהסיבה שאנחנו מפחיתים את תנאי הסף זה לא כי זה לא משנה לנו מי מגיש מועמדות. להיפך, יש ועדת בוחנים שתמיד מורכבת מנציגי תאגיד ונציגי רגולטור שזה או בריאות או חקלאות, שבוחנת את הכשירות של המועמדים. יכול להיות מועמד, אגב, מה שנתקלנו בקשיים לפעמים אבסורדיים, שהגיע אדם שלמד ברוסיה עם תואר ראשון, אבל הוכחה ל-12 שנות לימוד הוא לא יכול להמציא לנו. ברור לנו שהוא מעל ומעבר לדרישות התפקיד, אבל לא יכולנו לקבל אותו כי תנאי הסף הזה הוא בחוק, לכן אנחנו אומרים, אנחנו מבקשים את הגמישות לתאגיד ולרגולטורים, כל אחד בתחומו, להציב את התנאים מחוץ לחקיקה, שאנחנו רק נדע שאלה הם תנאי הסף אבל עדיין אנחנו מציבים קריטריונים במסגרת ועדת הבוחנים טרם קבלת העובדים.

יש קריטריונים כתובים? יש איזה שהוא מסמך סדור שמסדיר את שיקול הדעת של ועדת הבוחנים?

תמר, אולי את רוצה להתייחס להתנהלות?

תנאי הסף זה 12 שנות לימוד, אזרח ישראלי.

עכשיו 12 שנות לימוד יורד.

אנחנו בוועדה קודם כל מסתכלים מי הבן אדם, איך הוא מדבר, איך הוא מתנהג, איך הוא מתחבר בכלל לנושא של להיות שומר סף של בריאות ציבור. מראיינים אותו, שואלים אותו שאלות, מקום מגורים גם כן משנה, היכולות שלו בכלל להגיע למקום העבודה ולהיות בתפקיד שהוא לא פשוט. זה חלק מהדברים שעולים. אני אציין שלא מראיינים בן אדם שלא מגיש קורות חיים. עוברים על קורות החיים שלהם לפני. לא מזלזלים בזה. נותנים זמן לכל מועמד כדי באמת לעמוד על היכולת שלו והאישיות שלו לעמוד בסביבת עבודה שהיא לא פשוטה. מראיינים כל אחד, נותנים להם את הזמן ואחר כך מתקיימת היוועצות בוועדת הבוחנים. מועמד שלא נראה ראוי, לא מתקבל. הוא יכול להיות גם עם 12 שנות לימוד ולא יראה לוועדה, אז הוא לא יתקבל. זה דבר אחד. כאמור, אחר כך יש את ההכשרה. אם הוא לא עובר את ההכשרה הוא יכול לעשות יום, יומיים והרופא שמלווה אותו יחליט שהוא לא מתאים, שהוא לא אחראי, שהוא לא עומד בזמנים, שהוא מזלזל, והוא לא ימשיך את ההכשרה. מאוד מדקדקים במשמעת העצמית שלהם, ביכולת שלהם להבין את החשיבות של העבודה שלהם. אלה דברים שאנחנו בעיקר רואים אותם כשהם כבר מתחילים את ההכשרה.

אני רוצה לחזק את מה שאמרה נירה לגבי הקשיים שלנו עם תנאי הסף הזה בוועדה. הרבה מהאוכלוסייה שמגיעה לתפקיד הזה היא לא תמיד טכנולוגית כל כך ולא תמיד קל לה לבקש את התעודה הזאת של 12 שנות לימוד ממשרד החינוך. אנחנו מלווים אותם ממש אחד-אחד, אבל זה מבחינתנו מכשול. הדרך שמרואיין צריך לעבור כדי להביא את התעודה הזאת, את האישור זה משהו שהוא קשה לרבים מהם.

נירה נתנה דוגמה על עולים חדשים, אבל יש גם לא מעט אנשים שהקושי הטכנולוגי הוא ממש חסם עבורם, והם יכולים להיות פקחים מצוינים. אוכלוסייה נוספת זה חרדים. חרדים גם כן לא תמיד מצליחים להביא את האישור שהוא שווה ערך ל-12 שנות לימוד, וגם זה חסם. זה יכול להיות מישהו שהוא באמת מתאים בכל המאפיינים שלו. הסיפור הזה של להביא את התעודה זה באמת חסם.

כמה פקחים חסרים היום?

למלא את התקן חסרים לנו היום 15 פקחים. היום אנחנו שמים מחליפים במקום פקחים שאמורים למלא את התקן, וזה גורם לנו בעיות כי נורא קשה לנו להיענות לחופשות, וכשיש מחלה אז יש לנו חסרים. מעבר לזה יש פקחים שעתידים לפרוש. יש משחטות שרוצות להגדיל פעילות. בסך הכול אנחנו צריכים לגייס כ-30 פקחים ואנחנו מאוד מתקשים. אנחנו מפרסמים מכרז כל שבוע.

צריך להבין שאם לא מגיע פקח לעבודה או אם באופן סיסטמטי אין לי לתת להם עוד פקח, כמות העופות שהם יכולים לשחוט יורדת, כי כל פקח, יש את כמות העופות שהוא מסוגל לבדוק במשמרת.

הבנתי.

בנוגע לפקחים שעובדים לפי חוק בריאות ציבור (מזון), הפונקציה שהם ממלאים היא לא זהה. נשמע שהיא כן יותר מורכבת, ועדיין גם להם מורידים מדרישות הכשירות?

זה שמורידים מדרישות הכניסה למכרז, תנאי ההגשה, הסף, זה לא אומר שאליי, אם אני אצטרך כמובן, יכולים לגשת החל מאלה שאין להם תעודה וכאלה שיש להם תעודה. אני יכול לבחור. המסננת היא פשוט יותר גדולה.

זה גם יכול להיות תנאי במכרז, רק זה לשיקול דעת באיזה תפקיד צריך ואיזה לא.

תנאי המכרז היום, מה הם כוללים כדי להיות פקח לפי חוק המזון?

הפקחים אצלנו - - -

הם עובדים של המשרד או של התאגיד?

של התאגיד.

התאגיד מגייס גם אותם?

כן.

זה מכרז נפרד למתקנים של בריאות ולמתקנים של חקלאות, ואז אתה יכול לקבוע פה תנאי סף. אם שם חשוב יותר ההשכלה, אז אתה קובע את זה במכרז כתנאי סף, לא בחקיקה.

תנאי הסף שונים במהות היום?

לא, תנאי הסף לא שונים.

העבודה, על פניו היא שונה?

היא שונה.

היא יותר מורכבת?

ההכשרה שונה והעבודה שונה.

אתם צריכים להבין שמשרד החקלאות צריך את הפקחים האלה על הליין של השחיטה. אצלי זה יותר פיקוח על נקודות קריטיות בתהליך העבודה, לבדוק ניקיונות. זה טיפה שונה. יש הרבה יותר נהלים. אל תשכחו שהפקחים אצלי זה רק למפעלים המייצאים, זה לא למפעלים המקומיים. זה נורא שונה, לכן אנחנו בעמדה פחותה פה. יש לנו בסך הכול ארבעה כאלה. אם אני אצטרך אני אוכל לבחור גם מסף יותר נמוך. זה לא פוגע בי הדרישה הזאת להוריד את הסף.

הרעיון הוא להשאיר שיקול דעת לתאגיד ולרגולטור. זה בסוף השורה התחתונה.

בסוף, אם אני מבין נכון, בתקנות האלה מבקשים להרחיב את מרחב שיקול הדעת לוועדת הבוחנים ולצמצם את הדרישה בחוק.

נכון.

האם בהכרח הרחבת שיקול הדעת של הוועדה וצמצום דרישות תנאי הסף בחוק, כמו שאמרנו, יכולות להשפיע גם רמת הפיקוח שאותם פקחים שלכם נותנים?

אנחנו מוודאים שהבן אדם שנבחר, יש לו את היכולות לבצע את העבודה, וזה לא קשור לשנות הלימוד שלו. זה הרבה קשור לעצם היותו מה שהוא בנה בעצמו עד שהוא הגיע.

ד"ר גולדשטיין, מה שהיועץ המשפטי מתכוון לדעתי לומר, זה שתנאי הסף לא נולדו מצורך של מישהו לשלוט במישהו או להוכיח כוחניות או כוח או לא יודע מה. תנאי הסף נוצרו בשביל לייצר מעמד, רצינות, אחריות. ככל שתנאי הסף יותר גבוהים, ככה אנחנו מבינים שהמשרה היא יותר חשובה ויותר אחראית. פה אתה מצד אחד אומר, תשמע, אני מטיל על הפקח הרבה מאוד אחריות. עובדה שהוא מוכשר X זמן ועד שהוא לא מוכשר פיקס, אתה לא מוציא אותו לשטח. מצד שני אתה אומר, תן לי להוריד את תנאי הסף. זה לא מקובל. אני כמובן מפנה את השאלה אליך, אבל השאלה היא לא אליך. האמירה הזאת, שאנחנו באים להוביל פה איזה שהוא מהלך שהוא לא טבעי. אנחנו מרגישים מאוד לא בנוח סביב הצו הזה מכיוון שזה לא קיים כמעט בשום מקום. הפוך, כשרוצים לייקר מקצוע, כשרוצים לגרום לאנשים לבוא, יש כל מיני תמריצים. היום כשאנחנו מדברים על מחסור ברופאים בפריפריה, אנחנו לא אומרים, נוריד את רמת הרפואה לאפס. אנחנו נותנים להם תמריצים כלכליים, מייצרים להם סביבת עבודה רצינית.

בפרא-רפואי, אני לא יודעת אם זה בוצע בסוף או לא, אבל היה שיח שמורידים כל מיני דרישות.

עוד לא בוצע. דרך אגב, לכן זה מתעכב כל כך הרבה שנים, בגלל האירוע הזה שיש פה שאלה אמיתית כלפי הורדת תנאי הסף. אנחנו מרגישים עם זה לא בנוח. זה יכול, אגב, לפתוח איזה שהוא פתח להרבה מאוד תפקידים אחרים. בסוף זה מוביל לכך שהרמה יורדת. אני מקווה שהסברתי אותך נכון, מיכאל. זו גם התחושה שלי, דרך אגב. אני מבין שהכול זה מאילוץ. אתם מצביעים פה על אילוץ, אומרים שהרבה מאוד זמן ניסיתם.

גם זה. גם אנחנו אומרים כמו בשירות המדינה, יש מכרז, יש ועדת בוחנים. אנחנו רוצים לתת להם איזה שהוא שיקול דעת. אם הם יראו שזה לא נכון, הם יוסיפו את זה למכרז. יש להם את האפשרות להוסיף תנאים. הדבר השני זה שהפקחים האלה גם עוברים הכשרה צמודה וגם אחר כך הם עובדים באופן צמוד תחת הרופא הווטרינר שאחראי במפעל, ואם הוא רואה בעיות, אנחנו עושים שימועים ואנחנו מסירים.

הבנו את ההכשרה והבנו איך עובד התהליך.

אביב, בבקשה.

בוקר טוב וסליחה על האיחור.

מה שלומך?

אנחנו בסדר, תודה. יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה.

הרבה זמן לא נפגשנו פה במסגרת הזאת.

בשביל זה באנו.

אני חייב לומר שהיית חסר לנו פה. שתדע.

אתם הייתם חסרים לי. יש ועדות אחרות שפחות נחמדות.

אנחנו השתדלנו לייצג אותך מקודם כשלא היית פה.

קודם כל שני דברים. אני לשנייה מניח בצד את הנושא של המודל לגביית היקף פיקוח וטרינרי. ד"ר גולדשטיין עשה עבודה בחודשים האחרונים בהיבט של המפעלים המאוגדים. ישבנו ביחד. כל מפעל יקבל גם את הפנייה שלו בשקיפות מלאה, אפילו עם הפחתה כזו או אחרת, אז קודם כל תודתי לשירות המזון. ריבה מהצד השני גם עושה הרבה מאוד עבודה כמובן בנושא הזה. לא באתי לבכות על היקף הפיקוח הווטרינרי. זה חשוב. אנחנו תמיד רוצים יותר. חלק מהמודל גם אומר, בוא נסתכל בראיה לאחור, נבין אם אפשר להקל עוד. האם זה מושלם? שום דבר בחיים לא מושלם כי אנחנו רוצים אפס ותמיד ירצו מאה. זה בעניין הזה.

בנושא של דרישות הסף, בסוף יש פה שני היבטים בראיה שלנו. אובייקטיבית, מה שצוין פה על ידי משרד החקלאות הוא נכון. דפקטו המשחטות בשטח מקבלות אם מפקח אחד חולה או אם וטרינר לא יכול להגיע או אי אילו סיבות. בסוף הדרישה הראשונה אחרי שהתאגיד עושה את כל האקרובטיקה שהוא יכול בעולם והוא עושה אקרובטיקה. יוני המנכ"ל והצוות עושים אקרובטיקה. בסוף בשורה התחתונה הוא מקבל תשובה שאומרת, אתה נאלץ להפחית את היקף הפיקוח שלך ב-X% ביום שחיטה מסוים. היקף הפיקוח פוחת ואז השחיטה צריכה להיות מופחתת ב- X%, ואז יש לך פה כבר נזק כלכלי שהוא משמעותי משתי סיבות, הראשונה, יש לך עובדים. יש לך יכולות ייצור שאתה לא מנצל אותן. לעיתים העובדים כבר הוזמנו לעבודה ואז אתה משלם להם, והדבר השני, אתה נמצא בסתירה מול חוק אחר שזה חוק צער בעלי חיים, כי בסוף אתה מחויב להחזיק לצורך העניין, סליחה על השפה, את התרנגולת בכלוב משך זמן מסוים, ואז לעיתים אותה משחטה נתקלת במצב שבו היא אומרת, איזה חוק אני צריכה להפר כתוצאה מהיעדר אותם מפקחים? זו בעיה אחת. הבעיה השנייה, ופה אני מסכים עם כבודו. אם אנחנו מורידים את תנאי הסף, מה קורה מחר לאיכות הפיקוח? בסוף צריכים לדעת לאזן בין שני הדברים.

אנחנו לא מתנגדים להצעה של החברים לתת יותר גמישות מהבחינה הזאת. כן אני חושב שאחרי פרק זמן צריכה להיות פה בקרה של הוועדה מה קרה, האם נקלט כוח אדם? האם יש בעיות בשטח מהבחינה הזאת? האם בפער בין המשרדים כל אחד קלט את מי שהוא צריך? אני כן הייתי מבקש שיהיה פה עוד X זמן בקרה של הוועדה הנכבדה הזאת ביישום בשטח, לראות שבאמת האיכות לא נפגעה. אני לא איש השכלה והכשרה, אז מה זה יעשה ליוקרה של המקצוע, קטונתי מלדבר.

אוקיי. אני מוכרח לומר שבאת לפה באיחור אבל תמצת את מהלך הדיון בצורה יוצאת מן הכלל, כמו שתמיד אתה יודע לעשות. לקראת סיום אנחנו נבקש את הבקשות הללו. אני חושב שנעבור רגע להקראה של הנוסח.

טיוטת צו הרופאים הווטרינרים (שינוי חלק א' לתוספת השנייה לחוק- דרישות כשירות של פקחים וטרינריים), התשפ"ה-2025

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 32מא(א) לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אנו מצווים לאמור:

שינוי
חלק א'
לתוספת
השנייה
לחוק 1. בתוספת השנייה לחוק, בחלק א', בפרט 1, לצד הגורם "פקחים וטרינריים", בטור שכותרתו "דרישות כשירות", במקום האמור בו יבוא:

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בגיר."

אנחנו נבקש לפני ההצבעה, וזה לא יהיה היום, לקבל לוועדה את תוכנית ההכשרה של הפקחים גם של משרד החקלאות וגם של משרד הבריאות. אני צריך לעשות עוד איזו שהיא בדיקה נוספת.

עד כאן להיום. אנחנו רק נזכור שאנחנו סיימנו את ההקראה וסיימנו גם את הדיון. לקראת הישיבה הבאה אנחנו נעשה את ההצבעה. אנחנו נבקש עד אז לקבל את מה שביקשתי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:37.