פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת הבריאות
05/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 335
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ז' באייר התשפ"ה (05 במאי 2025), שעה 12:38

הצעת הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה), התשפ"ה -2025

חבר הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

ויקטוריה פיקל-פקרסקי - מנהלת המחלקה ליבוא פרמצבטיקה וסמים, אגף רוקחות, משרד הבריאות

רוני ברקוביץ' - מנהל אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

אלינה פופרנו - רוקחת, רכזת נושא ארצי, אגף לאכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

אסיל סעדי - עו"ד, משרד הבריאות

יפעת רווה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענת שגב - מנהלת תחום התמכרויות קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

טל פז מזרחי - עו"ד, לשכה משפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יפעת כץ - מז"פ, מעבדת סמים ארצית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אתי כהנא - עו"ד, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

ליאור אפטר - רוקח ראשי, לאומית שירותי בריאות

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר, "ארגון הנכים זכויות נכים"

עמית דויטשר - עו"ד, אוניברסיטת חיפה

תמר שרייבר - ארגון "אימהות הלוחמים"

ד"ר חנה קטן - יו"ר, תנועת "תקומה" לאישה התורנית-לאומית

ענת מימון

מיכל דיבנר כרמל

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה), התשפ"ה -2025

אני מחדש את ישיבת ועדת הבריאות, ונפתח עכשיו בנושא הבא על סדר-היום, הצעת הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה), התשפ"ה -2025. קודם לכן אנחנו נבקש לשמוע מאימהות הלוחמים את גב' תמר שרייבר, בבקשה.

תודה, צוהריים טובים, שמי תמר שרייבר, אני מארגון "אימהות הלוחמים". אני אימא לשני לוחמים וחמות ללוחם. רציתי להעביר כמה מסרים של הארגון שלנו. קודם כל, סיוע הומניטרי מסכן את חיילינו ולא מוסרי בעת שאחינו ואחיותינו חטופים.

דבר שני, הלוחמה הפעם צריכה להיות לוחמה אחרת. התוודינו שללחץ צבאי יש השפעה ותוצאה על האויב. לא עוד פשיטות. זה שיטה שנגמרה. נכנסים עם ראש מורם עם מטרה ברורה לניצחון מוחלט, הכרעה חד משמעית.

דבר אחרון, סרבנות בעייתית מאוד ונגד החוק. מקומם של אנשים שקוראים לסרב, בכלא. סרבנות, בנוסף לכך שהיא נגד החוק, גם זורעת הרבה מקרים של כאוס, ומורידה מורל של לא מעט חיילים וגם אזרחים. נקודה להמחשה – חשוב מאוד לזכור ששיעור הגיוס בסבב הנוכחי עומד על 102%. עם כל הקושי והמורכבות בכך, העם רוצה ניצחון. תודה.

תודה רבה.

ד"ר חנה קטן מנשות תקומה, בבקשה.

שלום, ד"ר חנה קטן. אני פה לא בכובע של הרופאה, בכובע של אימא ללוחמים גם כן, ויושבת-ראש תנועת "תקומה" לאישה התורנית-לאומית. אני יצאתי מהוועדה לביקורת המדינה. לא יכולתי יותר להכיל את ימי המילואים שהולכים להטיל על כל הבנים שלנו. אני אישית גם כן אימא לשמונה לוחמים עכשיו, ועוד אחד, מילואימניק שהוא לא לוחם מסיבות בריאותיות. במשך השנה כל אחד מהם עשה מעל 200 יום. כולם היו במקומות מאוד מאתגרים, עזבו משפחות מאוד גדולות, משפחות של שבעה ושמונה ותשעה ילדים. שלושה מתוכם גם תרמו כליות. כולם כמעט מתנדבים. הם ממשיכים להתייצב.

אני לא אתאר פה את הקושי היום-יומי של כל אחד ואחד מהם. כשאנחנו יושבים פה ושותים בנחת כוס קפה, זה התמודדות יום-יומית, ועם כל זה המשפחות עומדות מאחורי החיילים והחיילים הם גאים בזכות הגדולה להילחם במלחמת מצווה. זה זכות שמי שמוותר עליה, מפסיד. המלחמה הזאת היא הצודקת ביותר. אנחנו כן מבקשים לא לסכן חיילים במלחמה הזאת יותר. לא לעשות פשיטות שבהן יש אפשרות להטמין שוב מטענים, ושוב יש עוד איזה שהוא 'הותר לפרסום' ליום-יומיים ואנחנו שוב שוכחים כמה המלחמה הזאת מסוכנת. לא להכניס סיוע. אנחנו מסכימות לחלוטין גם בתנועת "תקומה" לא להכניס סיוע הומניטרי כהוא זה, כולל מים, עד שאחרון החטופים לא חוזר ועד שאנחנו לא מכריעים את החמאס.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, אני חושבת שאנחנו צריכים להגיד אמירות מפרגנות כלפי המדינה שלנו. זו מדינה שעושה הכול בכל התחומים כדי לנסות להחזיר את החטופים, כדי לנסות להילחם בשבע חזיתות. הציבור הזה שמתגייס ומתייצב ולא מנסה להתחמק, ולהיפך, רק מחפש איך הוא יכול להתנדב עוד ועוד, לא רק בלוחמה, הוא תורם איברים והוא יהיה הראשון שיתרום גם בתחומים אחרים. הוא ציבור שברוך השם נותן דוגמה ומופת למה שהעם היהודי בארצו יכול להיות. אני מתפללת לריבונו של עולם שייתן לנו הרבה סייעתא דשמיא, שנצליח להכריע כמה שיותר מהר את האויב, שהחטופים יחזרו ושבאמת ועדת הבריאות לא תהיה מוטרדת על ידי כל מיני אימהות שנכנסות לספר את סיפורן. יישר כוח.

אמן. תודה רבה, ד"ר קטן.

עו"ד אסיל סעדי, בבקשה.

שלום לכולם, אני עו"ד אסיל סעדי מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. אנחנו מתכנסים היום כדי לדבר על התיקון של התוספת הראשונה של פקודת הסמים המסוכנים. התוספת הראשונה של פקודת הסמים המסוכנים מכילה רשימה של חומרים המוגדרים כסמים מסוכנים. הסמכות היא לשר הבריאות להתקין את התוספת הזאת ולהכניס חומרים בהתאם לסעיף 41 לפקודה בהתייעצות עם הוועדה, לכן אנחנו היום מתכנסים להכניס שבעה חומרים חדשים.

אנחנו מחליטים איזה חומרים להכניס לפקודה, בהתאם לדיווחים שונים מהשטח שעולים ממז"פ ומגורמים אחרים שמגלים שמדובר בחומרים חדשים שהם מסכנים.

מה האיסורים שחלים ברגע שאנחנו מגדירים חומר כמסוכן?

יש רשימה של מגבלות שחלות בפקודת הסמים המסוכנים, סעיפי ענישה שמאפשרים למשטרה לתפוס. רוני, כמה שנות מאסר יש שם?

ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף האכיפה, משרד הבריאות. ברגע שחומר נכנס לפקודת הסמים, סעיף הענישה קופץ משלוש שנות מאסר שזה בעצם פקודת הרוקחות, שזה תכשירים לא חוקיים, תכשירים מזויפים יכולים להיות, לפקודת הסמים שזה עד 20 שנות מאסר, ואם זה קטין, 25 שנות מאסר.

אני אתן דוגמה אחת. תרופה, נניח קטמין שלפני חמש-שש שנים הכנסנו לפקודה גם תרופת הרדמה, גם יש לה שימוש בתור סם מסוכן כסם אונס. מרגע שנכנסה לפקודת הסמים, אז הסמכות של המשטרה, וענישה ותפיסה הן הרבה יותר חזקות וגם הענישה היא בהתאם, לכן יש חשיבות עליונה שחומר מוגדר כסם מסוכן. תודה.

מאיפה אתם מביאים את הרשימה הנוספת הזו?

של החומרים החדשים?

איך זה נוצר? איפה היא הייתה עד היום? מה קרה פה?

אלה חומרים שגם הרבה פעמים מז"פ שבודקים חומרים חדשים, מגלים אותם, או במעבדה הטוקסיקולוגית בתל השומר, או לפעמים יש חומרים שעוד לא גילינו אותם בארץ, כמו שיש לנו כאן רשימה של איזה שהוא חומר, אבל אנחנו יודעים שיש לו שימוש רע בחו"ל ויש לו שימוש לרעה בתור סם ובתור חומר מסוכן, לכן אנחנו מקדימים תרופה למכה. רובם המכריע כן, אבל לא כל מה שמוכנס לפקודה גילינו בארץ. אני יכול לתת דוגמה לאחד מהחומרים שהיום אנחנו נכניס לפקודה, קסילזין, שהיא תרופת הרדמה וטרינרית. בארצות הברית זה נקרא טראנק, סם הזומבים. משתמשים בו עם פנטניל. אנשים שלוקחים אותם ארבע-חמש שנים, ללא יכולת תזוזה. רק בפילדלפיה הוא אחראי ל-25% מקרי המוות. עוד לא נתקלנו בו, אבל הוא כנראה מתישהו יכנס. לא מצאנו אותו בארץ, לכן אנחנו מכניסים.

אוקיי.

בבקשה, מה שמך?

עו"ד אתי כהנא, הרשות הלאומית לביטחון תזונתי. אני מנהלת את הוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים, שזה ועדה בין-משרדית שהיא זו שממליצה לשר הבריאות על הכללה של חומרים חדשים בפקודת הסמים המסוכנים. אני רוצה רק להוסיף לנושא של המקורות שעליהם דיברתם. גם חומרים שהוכנסו לפיקוח של אמנות האו"ם, ששוב, גם שם החומרים האלה נכנסים אחרי הערכת מסוכנות של החומרים ומידע שמתקבל מארגון הבריאות העולמי וממדינות שמזינות גם כן מידעים לגבי המסוכנות של החומר, ועל כן גם החשיבות של הפיקוח עליו באמנות. אצלנו ובמדינות האחרות בתוך החוק הפנימי, אצלנו זה פקודת הסמים שהיא זו שחולשת על האסדרה של הסמים המסוכנים בישראל.

אוקיי.

אני רק אעיר שלתיקון הזה קדמה הכרזה שנעשתה לגבי החומרים האלה לפי חוק המאבק - - -

קודם כל לדיון הזה קדמו שני דיונים בוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים. חלקם אפילו היו דיונים חוזרים על חומרים שביקשו לגביהם מידע נוסף. בשני הדיונים דנו בחומרים שהם אלה שכאן. בגלל הידיעה על זה שהתהליך הזה לוקח זמן, ותוך שימוש בסמכות שיש למנכ"ל של משרד הבריאות להכריז על חומרים כאסורים בהפצה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, שזה בעצם סמכות שניתנה לקבוע איסור על פעולות בחומרים לשלב של טרום הכנסתם לפקודת הסמים המסוכנים. בחוק המאבק יש טווח של עד שנה, מתוך איזו שהיא ידיעת המצב וההבנה שתוך השנה הזאת יבוצעו כל ההליכים להכללת החומרים בפקודת הסמים המסוכנים.

בדיונים של הוועדה עלה על החומרים האלה צורך דחוף לכך שהם כבר יהיו מפוקחים ומוגבלים בפעילות, ועל כן גם תוך כדי ההליך של הכללת החומרים האלה בפקודת הסמים המסוכנים, ההליך שהיום יגיע כנראה לסיומו באישור של הוועדה, הם גם הוכרזו כאסורים בהפצה. המשמעות אומרת שפעולה בהם הופכת לעבירה פלילית לא לפי פקודת הסמים, אלא לעבירה פלילית לפי חוק המאבק, שהעונש בצידה הוא שלוש שנות מאסר. כשמדובר בקטין, עונש מקסימום של שלוש שנות מאסר, וכשמדובר בעבירה שמבוצעת כלפי קטין, אז חמש שנות מאסר, שזה בהקבלה למה שיש בפקודת הסמים, שהעונש הוא 20 שנות מאסר על מרבית העבירות, וכשמדובר בקטין, 25 שנות מאסר, זאת אומרת מדרגה יותר גבוהה של חומרה כשמדובר בעבירות שמבוצעות כלפי קטינים.

ככל ונאשר את ההודעה, הענישה תהיה גדולה יותר?

ברגע שאנחנו מכניסים את החומר לפקודת הסמים המסוכנים, חל על זה המשטר של פקודת הסמים המסוכנים, שזה גם הענישה היותר חמורה וזה גם גוזר סמכויות תפיסה ובהמשך השמדה של החומרים שנתפסים בעתיד.

התוקף של ההכרזה הזמנית של השנה זה עד סוף יוני, נכון? כלומר, הם עדיין אסורים בשימוש לפי ההכרזה ההיא עד סוף יוני, עד שהוועדה תאשר.

נכון, ועכשיו במה שנקרא, בקצה האחרון של התקופה הזאת, ולכן חשוב שההכללה בפקודה תיעשה בטווח קרוב ומהיר לפני שתוקפה של ההכרזה יפוג.

תודה רבה.

בבקשה, אדוני, מה השם?

שלום, שמי עו"ד עמית דויטשר, תלמיד תואר שלישי במשפטים באוניברסיטת חיפה. תחום המחקר שלי הוא מדיניות סמים. זה ממש מה שאנחנו מדברים. אני רוצה להמשיך את השאלה של אדוני, מה המשמעות מבחינה חוקית של הכנסה של החומרים? ההכנסה של חומר לפקודת הסמים המסוכנים היא הופכת אותו להיות אסור לייצור, מכירה, סחר וכן הלאה, ובאמת הענישה על המעשים האלה היא עד 20 שנה ואפילו 25 שנה במקרה של קטין, אבל גם יש עוד משהו, וזה ההסתייגות שאני מבקש להעלות פה, שהכנסה שלו לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לחוק המאבק ששם אין את האיסור, יש גם איסור בפקודת הסמים על שימוש בחומרים האלה. זו הופכת להיות עבירה של עד שלוש שנות מאסר. זה הקושי שאני מוצא. גם העליתי את זה בתגובה.

מה הקושי?

אנחנו כולנו פה כי יש פה חומרים שהם מסוכנים. הם פוגעים בבריאות של אנשים. זה מאוד הגיוני לומר, בסדר, אנחנו לא נרצה שאנשים ימכרו את החומרים.

גם לא נרצה שישתמשו בזה.

זה שאנחנו לא רוצים שאנשים יעשו משהו, זה עוד לא אומר שאנחנו משתמשים בדין הפלילי בשביל לגרום להם לא לעשות את זה. יש למדינה הרבה כלים.

אתה שואל את זה עכשיו על הסמים הללו או בכלל על כל סם?

העמדה שלי היא כללית, אבל אנחנו היום דנים בחומרים האלה. היום אי אפשר לשנות את פקודת הסמים המסוכנים.

מה אתה מציע, שאנחנו נתיר?

המדינה לא מתירה לעשות דברים. כל מה שלא אסור, מותר באופן כללי. אני מציע שזו לא תהיה עבירה פלילית להשתמש בהם, משום שאין הצדקה להפוך אנשים שמשתמשים בחומרים האלה מכל סיבה שהיא, שהם יהיו עבריינים. הם בסוף הקורבנות שאנחנו מבקשים להגן עליהם מפני הנזקים הגופניים שהשימוש גורם, אז להפוך אותם להיות עבריינים זה לא מוצדק. אנחנו רוצים שהחומרים האלה לא יסתובבו ברחובות, שיהיה אסור למכור אותם? מאה אחוז, הגיוני לגמרי, אבל למה לגרום לאנשים שמשתמשים בהם, להיות עבריינים? למה להכתים אותם בכתם פלילי?

אוקיי. מי רוצה להתייחס לטענה הזו? בבקשה.

עו"ד טל פז מזרחי מהלשכה המשפטית, משטרת ישראל. אני מבינה את מה שאתה אומר לגמרי, רק אני לא מכירה דרכים אחרות שהמשטרה לא צד להן. יש עוד רשויות מדינה שיכולות לפעול בהתאם לכללים שלהם. הכלל שאתה אומר רלוונטי לעוד הרבה חומרים, אבל הדרך שלנו לאכוף ולמנוע שימוש לא חוקי שפוגע בשלום הציבור וביטחונו, זה רק באמצעות הפיכת החומרים האלה לחומרים מסוכנים, ובעצם קביעת סעיף עבירה שמאפשר למשטרה לאכוף את זה.

ביחס לאיזו עבירה? זאת השאלה. ביחס לעבירה של סחר, ייצור, מאה אחוז. ביחס לשימוש זה סיפור אחר.

כל סעיפי העבירה שמופיעים שם. אם אתה רוצה לטעון שיש שימוש דואלי באותם חומרים, אז בוא תטען איזה שימוש דואלי.

מה זאת אומרת שימוש דואלי?

האם יש היבט חוקי או צורך חוקי אחר של שימוש בחומרים האלה?

אני לא חושב שאדם צריך להצדיק. להיפך.

זה כמו שתיקח את הקנאביס לצורך העניין. הקנאביס נאסר לשימוש. הוא לא חוקי בארץ, אלא אם כן הוא הותר ואושר כקנאביס רפואי, ולזה יש את הכללים של משרד הבריאות ויש את החקיקה המפורשת. יש דרך לעשות את מה שאתה אומר.

הקנאביס, אגב, הוא עבירה מנהלית. הוא לא עבירה פלילית.

עבירה מנהלית זה עבירה פלילית ברף התחתון.

אין כתב אישום.

זה לא נכון מה שאתה אומר.

למה? מקבל קנס.

קנס מנהלי כמוהו ככתב אישום.

זה לא נרשם במרשם הפלילי. זה לא נכון.

יש מרשם מנהלי.

משרד המשפטים, עו"ד יפעת רווה, תרצי לומר משהו בהקשר הזה?

הכללים לגבי קנאביס זה שונה. זה עבירות מנהליות. זה לא נרשם ברישום הפלילי. יש גם המלצות להוציא את זה בכלל מפקודת הסמים, אבל כרגע אנחנו לא שם. כרגע זה עבירות מנהליות. זה דבר אחר לגמרי. כל יתר הסמים, כרגע המצב החוקי שאכן מה שנכנס אסור לשימוש.

סליחה, אני רוצה להוסיף שמבחינת טיב הסמים האלה והחומרים האלה שמתבקשים להכניס אותם לפקודה, הם לא שונים מהרבה חומרים אחרים שהמשטר לגביהם הוא שגם השימוש מהווה עבירה, אז אין פה למעשה הצדקה עניינית לעשות פה דין שונה לגבי החומרים הספציפיים האלה, ביחס לשורה ארוכה של כמה מאות, אם תסתכלו על הרשימה.

אם היה בכוחו של עו"ד עמית דויטשר, הוא היה מערער גם כן על כל שאר הסמים.

לא פותרים טעות בטעות. בשביל קוהרנטיות זה לא הצדקה מספיק טובה לעשות עוד.

בסדר גמור. תודה רבה.

ד"ר עמיחי תמיר, ביקשת.

שאלה לעו"ד אסיל ממשרד הבריאות. קנאביס רפואי מיוצא על ידי מדינת ישראל ואושר על ידי ממשלת ישראל באמצעות השר אורי אריאל. הייתה לי הזכות לקדם את הנושא הזה. במקביל אני לוקח על עצמי כישלון חרוץ לשכנע את השר לביטחון פנים באותם ימים, ולכן עדיין הקנאביס הרפואי הוא במסגרת רשימת החומרים המסוכנים שאסורים לשימוש. האם אתם דנים באפשרות להוציא מהרשימה הזו את הקנאביס?

אני יכול להגיד שאני אספתי מידע וכתבתי תוכנית מאוד מפורטת. היא הועברה בזמנו למספר פוליטיקאים בכירים, אבל כרגע הפגישה שלי עם שר הבריאות כדי לדון גם בנושא הזה, מתעכבת. אני מקווה שזה יקרה כדי שהקנאביס ישמש את אזרחי ישראל בצורה שלא תסכן אותם. אני רוצה לציין שמבחינה פרמקולוגית אין כזה דבר קנאביס רפואי. קנאביס הוא קנאביס. זה חומר כימי שנוצר על ידי צמח. תודה רבה.

מישהו רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה על ידי ד"ר תמיר?

לא, אני לא רואה שאלה פה. הוא פשוט מתייחס למשהו אחר לגמרי ממה שאנחנו דנים בו היום, אז אולי בפגישה עם שר הבריאות הוא יכול לתת לו את התשובות שהוא רוצה.

אוקיי, בסדר גמור.

בבקשה, דויטשר.

רק עוד משהו אחד. מה שאני מבקש זה לא לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו רוצים להגביל את השימוש בחומרים האלה? בסדר גמור, אבל בתוך זה להגיד, טוב, זה חייב לבוא עם איסור על שימוש, זה לא מחויב המציאות. בסוף חוקים הם ביטוי של הרצונות של מה שאנחנו רוצים לעשות. כל דבר שרוצים לעשות אפשר לנסח באופן מסוים שיכניס את מה שאנחנו רוצים, ויוציא את מה שאנחנו לא רוצים.

אני חושב שאתה רוצה עכשיו להיכנס לעולמות של מדיניות ציבורית ומה כוחו של המשטר, ומה המדינה כמדינה יכולה לעשות ואיזה סמכויות יש לה. האם בן אדם שלא משלם מיסים שהמדינה הטילה עליו, הוא גם כן נכלל בתוך אותם - - - ?

זה ממש לא.

אני סתם זרקתי. אתה עכשיו נכנס פה לעולם שהוא חשוב ונחמד ורציני אפילו, אבל אני חושב שחלק מכלים וסמכויות שיש למדינה, להטיל על האזרחים שלה את האיסור. כשיש בעיה אתה בא למדינה, אתה אומר, חביבי, אתה הרגולטור, תטפל בזה, תטפל בכבישים. כשהמדינה אומרת לך, אני לא רוצה להגיע למצב שאני אצטרך מיטות רפואה עבור אותם אלה שלוקחים את אותו קטמין, לא יודע איזה חומר שיש כאן. אני לא רוצה אחרי זה שתבוא אליי בתלונה למה הוא נפגע ולא טיפלתי בו. אני מראש רוצה לעצור את האיסור. אני כן חושב שזה חלק מסמכויות של המדינה. זה כשאני עונה לך ברצינות. יכול להיות שאפשר לפתח את זה עוד הרבה יותר.

לא, אני לא אומר למדינה, אל תתערבי, אל תעשי שום דבר.

אתה אומר למדינה, אל תאסרי שימוש.

כן.

אני אומר לך שאני חושב שלמדינה מותר כמובן במסגרת כלי הפיקוח שאנחנו עושים וכו', למדינה מותר ואפילו צריך שיהיה לה חובה לאסור ולהתיר לאזרח מה לעשות, כמו שהיא מטילה דברים אחרים. ככל ואתה אומר למדינה, את לא תוכלי עכשיו לאסור, אתה לא תוכל גם לבוא אחרי זה בטענה למדינה כשהיא לא עושה את מה שהיא מחויבת, כי זה חלק מהחובות שלה. יש לה חובות שכיף לה יותר לעשות ויש לה חובות שפחות כיף לה לעשות, אבל בסופו של דבר זה מה שהמדינה כמדינה צריכה, וזה אחריות שלה כמדינה לעשות. עד כאן הדיון במסגרת הערתו של עו"ד דויטשר. נמשיך הלאה.

מישהו רוצה להוסיף משהו או שאנחנו נעבור להקראה?

אני אציג ואני אבקש מהמשרד להציג את החומרים כדי שזה יהיה מדויק. אנחנו נמצאים בהודעת סמים מסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה), התשפ"ה-2025. זה מתוקף סמכותו של שר הבריאות לפי סעיף 41 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, ובאישור של ועדת הבריאות של הכנסת. לפי הסמכות בפקודה אנחנו פשוט מתקנים את רשימת החומרים שנמצאים בתוספת הראשונה, שם מנויים הסמים המסוכנים. אני אבקש שתציגו את התיקונים שאתם מבקשים לתוספת הראשונה.

מי רוצה ליהנות מכל השמות היפים האלו?

אלינה פופרנו מאגף אכיפה ופיקוח, רוקחת, רכזת נושא ארצי.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 41 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מודיעה לאמור:

תיקון
התוספת
הראשונה 1. בפקודה, בתוספת הראשונה –

1. בהגדרה "קבוצה כימית" אחרי המילים "ומתילן די-אוקסי" יבוא:

"אלקנים (Alkenes), אלקינים (Alkynes), ציקלואלקילים (Cycloalkyls), פירולידין (Pyrrolidine), פיפרידין (Piperidine), טטראהידרופוראן (Tetrahydrofurane)";

1. בחלק א', בסימן ב' -

1. אחרי פרט 2ב4ב יבוא:

"2ב4ב1 ברורפין BRORPHINE

2ב4ב2. בוסינזין Bucinnazine

וכן הנגזרות המבניות של החומר הזה -

AP-237"

1. אחרי פרט 3ה יבוא:

""3ו. דסניטזן Desnitazene

וכן הנגזרות המבניות של החומר הזה"

1. אחרי פרט 10ג1א יבוא:

"אם. טי. 45 ( MT-45)

וכן הנגזרות המבניות של החומר הזה

ידוע גם בשמות ידוע גם בשמות: I-C6
"NSC 299236

1. אחרי פרט 10ח יבוא:

"10ט. ניטזן Nitazene

וכן הנגזרות המבניות של החומר הזה;

10י. אוריפבין Oripavine

1. בחלק ב', בסימן ב' –

(1) אחרי פרט 6ט יבוא:

"6י. קסילזין Xylazine"

כמה חומרים אנחנו מבקשים להוסיף בסך הכול, שבעה חומרים?

ונגזרות המבניות.

שבעה חומרים ועדכון הרשימה של הקבוצות הכימיות. זה שני דברים כאילו שונים, הוספה של קבוצות כימיות לרשימת הקבוצות הכימיות בהגדרה בתוספת, פלוס שבעה חומרים.

יוני, שאלה אם אפשר?

בבקשה, אתה יכול לשאול.

יש גם שמות מסחריים שאתם באופן אוטומטי אמורים להכליל?

לא.

אין לאף אחד.

יש. קסילזין למשל זה תכשיר - - -. כל השאר זה ללא - - -

אז זה כן כולל את השם המסחרי במקרה הזה.

היום זה למשל סילקסילן ומחר זה יכול להיות בשם אחר.

זה בדיוק מה שאני חותר, שאם דבר הוא אסור, אז הוא יהיה אסור גם אם יקראו לו בשם אחר. זו המטרה של ההערה שלי, שמה שאסור יהיה אסור גם אם תקראו לו יוחנן ולא משהו אחר.

טוב, סיימנו הקראה. אני מודיע עכשיו שאנחנו נעשה את ההצבעה במועד אחר. יש לי איזה שהוא עניין שאני צריך לבדוק פה בהקשר הזה. אם כך, עד כאן להיום. אני מקווה שאנחנו נתכנס לטובת העניין הזה בימים הקרובים.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:05.