פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הכלכלה
22/04/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 653
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בניסן התשפ"ה (22 באפריל 2025), שעה 13:35

הרחבת כביש שש דרום והארכת הכביש לכיוון דרום

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלי טל מירון
יסמין פרידמן

מאיר כהן

פיליפ פארן - ראש אגף ניהול תנועה ואחזקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסף ברזילאי - רכז תחבורה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עדי סילברמן - מנהלת אגף א' תכנון מטרו והסעת המונים, מינהל התכנון

דנה דקו-מדנס - ראש מינהל תחבורה, מרכז השלטון המקומי

יאיר מעיין - ראש עיריית ערד

בני ביטון - ראש עיריית דימונה

אבי שגב - מנהל אגף פרויקטים דרום, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

צחי זרקו - סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, חברת כביש חוצה ישראל

אדי טורג'מן - סגן ראש המועצה, מועצה אזורית בני שמעון

אליה וינטר - ראש המועצה, מועצה מקומית מצפה רמון

טלאל אלנעברי - סגן ראש מועצה מקומית חורה

יהודה קאפח - רכז דרום תנועת רגבים

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הרחבת כביש שש דרום והארכת הכביש לכיוון דרום

צהריים טובים. הרחבת כביש שש דרום והארכת הכביש לכיוון דרום. הבקשה היא של ראשי ערים, אז בבקשה.

שלום לכם, יאיר מעיין. אני בעבר הייתי מנכ״ל רשות הבדואים עם כבוד השר מאיר כהן. הייתי בעבר גם מנכ״ל עיריית ירושלים, יו"ר מטרופולין התחבורה של ירושלים, ולכן משם גם ההיכרות עם כל נושא התנועה והתחבורה.

אני כבר מעל שש-שבע שנים פונה לחברת נתיבי ישראל, שכביש שש מבית קמה לחרבת מאחז, מחלף מאחז, הוא בצוואר בקבוק. יש שם כמה עיקולים בכביש שגורמים לכך שכל יום, גם בבוקר, גם בצהריים, גם בערב, גם בסופי שבוע, עיכובים של מעל חצי שעה. הפקקים מגיעים עד מחלף דבירה ודרומה, מגיעים עד קריית גת כמעט, עד כדי כך שהווייז מכוון אותך לנסוע מהכביש הישן. ביקשנו להוסיף שם נתיב.

ודבר נוסף, מי שזוכר שבית קמה עצמו, המחלף עצמו היה בפקק אדיר בגלל כיכר בבית קמה, שגם אותה ביקשתי לפני שש-שבע שנים לעשות אותה, לקח שלוש-ארבע שנים, בסוף ביצעו אותה. כל הפקק הזה התבטל בשנייה אחת.

אנחנו אחרי מלחמה, אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה בדרום. הנגב ספג מכה קשה מאוד, והממשלה חייבת להשקיע בנגב בעקבות המלחמה הזאת. הנגב המערבי הוא חלק מהנגב. אני, דרך אגב, עכשיו במילואים בעוטף עזה. יש שם אלפי מילואימניקים שכל יום מגיעים לשם, אלפי קבלנים אזרחיים שמגיעים, וכמות הרכבים בנגב המערבי היא פי כמה מזמן רגיל, וזה לא אירוע נקודתי, זה אירוע מתמשך.

לכן, בדיוק כמו שוועדת הכלכלה בעבר אישרה פה את הארכת כביש שש צפונה עד שלומי, את ההכפלה שלו לארבעה נתיבים עד עין תות, אותו דבר בדיוק. כרגע, נקודתית, חייבים מיידית להיכנס לכביש שש מבית קמה לחרבת מאחז. אני מזכיר שבעוד שנתיים נפתחת קריית המודיעין. קריית המודיעין אמורה לאכלס 20,000 חיילים, חצי מהם בקבע.

הרכבת כמובן עדיין לא קיימת, אז בטוח שחלק מהם, אלפי מכוניות ביום, בטח של אלה שגרים בדרך, יגיעו ברכבים לקריית המודיעין. אבל הם לא יגיעו, כל הנגב יעמוד. הכביש הזה לא מסוגל לשאת עוד אלפי רכבים. אני, דרך אגב, פניתי בעניין הזה למשרד הביטחון. כשהייתי מנכ״ל רשות הבדואים, תקדמו את הנתיב הנוסף הזה.

משרד האוצר תקצב את מחלף קריית המודיעין ב-350 מיליון שקל והוא בביצוע עכשיו, ושיתקצב הוספת נתיב בכביש שש. מנכ״ל נתיבי ישראל, בדיון שהיה אצל השרה לפני כמה חודשים אמר שזה סדר גודל של 150 עד 200 מיליון שקלים, להוסיף את הנתיב. תוסיפו את הנתיב, אחרת לא יגיעו.

מה זאת אומרת שיתקצב כביש?

זה כביש ארצי, חלקו.

חלקו. זה כביש אגרה, לא?

מסורק דרומה זה בלי אגרה.

זה הקטע שלא מאגרה?

כן. עכשיו, זה קטע אחד, להוסיף את הנתיב, אני מבקש, זה יהיה דבר מיידי בשנה הקרובה אחרת, קודם כל הנגב, סופג פגיעה אדירה. כל מי שמגיע לנגב היום צריך לקחת בחשבון חצי שעה נוספת. אני מזכיר שגם הרכבת כרגע לא מתפקדת בגלל החשמול, יש ימים שהיא לא עובדת.

דבר נוסף, כביש שש דרומה, ממחלף שוקת למחלף נבטים. היה כבר בביצוע, כשהיינו ברשות הבדואים טיפלנו בפינוי של חלק מהבדואים לאורך התוואי. חברת חוצה ישראל פינתה חלק מהתוואי, שילמה פיצויים לחלק מהתושבים שם, ויום אחד פשוט עצרו את העבודות, לקחו את התקציב ונעלמו משם. חייבים להאריך את כביש שש דרומה בשלב ראשון עד נבטים.

תיאור שהוא לא מדויק, בלשון המעטה.

אני ליוויתי את העבודות יום-יום בשטח יחד עם חברת חוצה ישראל, יחד עם המנכ״ל, יחד עם הסמנכ״ל. העמדנו פרויקטור, מנהל פרויקט ספציפי לכביש שש על חשבון זה. הקמנו שכונה באום בטין, שכונה המיועדת למפוני כביש שש. בשנת 2019 כבר השכונה הייתה מוכנה. צריכים להמשיך את הכביש הזה עד נבטים, ובהמשך עד צומת הנגב. אי אפשר לשים את הנגב עוד הפעם מקום אחרון אחרי המלחמה שעברנו. ואיפה הממשלה שמעודדת את הנגב?

ודבר נוסף, שיווקו בעשור האחרון מעל 100,000 יחידות דיור בבאר שבע, בקריית גת, בדימונה, בנתיבות, אופקים, שדרות. חצי מהן כבר מאוכלסות, עשרות אלפי משפחות, וזהו כל תושבי הנגב עכשיו יעמדו בפקקים כי כביש שש, סליחה, זה לא כביש שש, זה הכביש הארצי? צריך להוסיף נתיב, תוסיפו נתיב.

כביש שש הוא ממזמן, כולם עומדים בפקקים שם. מ-22:00 אפשר לנסוע.

אין מצווה לעמוד בפקקים אם לא חייב.

כביש לילה אני קורא לו.

תוסיף נתיב ממאחז לבית קמה. אמרתי שוב, המנכ"ל בדק את זה במפגישה עם השרה, העריכו את זה ב-150-200 מיליון שקלים. זה בלי סטטוטוריקה, זה לצאת לביצוע. להאריך אותו עד נבטים. היום מי שנוסע מבאר שבע לדימונה צריך לעבור 15 רמזורים בדרך, חוץ מהפקקים שיש לו עד באר שבע. ולכן, הכביש הזה הוא קריטי לעתיד של דימונה, זה הכביש לאילת גם. עד כאן. תודה רבה.

אדוני היו"ר, דוד, חברנו וידידנו, כיף לחזור עוד פעם לוועדה שלך, וזה הרבה יותר קל מאשר נבטים. ראש העיר שלי, מאיר התותח, וחברת הכנסת, אני רואה פה רק את הדרומיים שבאו לאחוות. אני ברשותך, אדוני היו"ר, שמעתי פה הערות ביניים.

כמי שמלווה את זה באמת יחד עם יאיר, ואני חייב להגיד, ויאיר הפעיל אותי, אז בזמנו היה שר האוצר שקוראים לו ישראל כץ, אושרה. התקציבים, הכל אושר. גם הייתי אצלו, וגם בצלאל, שהיה שר התחבורה דאז, אישר את זה. לא יודע מה קרה פתאום, הדברים נעצרו.

הגברת מירי רגב, שרת התחבורה, הייתה אצלי בדיון, אמרה לי בני, אנחנו מכניסים את זה לתוכנית החומש של משרד התחבורה. תראו, דימונה הולכת בימים הקרובים לחתום על הסכם גג, מגה הסכם גג שני, אחרי שכבר מנינו 10,000 יחידות דיור, לעוד 17 אלף יחידות דיור. מאירי יודע את זה. כאיש חינוך, כמורה בבית הספר, כמנהל בבית הספר, יודע איזה מערכת חינוך. כן, שמתמלאות, לא פיקציה. בדיוק. אז אני אומר מתמלאות, ואם את אומרת, אז התשואה הגבוהה ביותר, לא אני אמרתי, היא בדימונה.

תבינו על מה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על פיתוחה של הנגב. אני לא מדבר רק על דימונה. אני מדבר על דימונה, על ירוחם, על ערד, על באר שבע, אני מדבר בכלל על כל הנגב. צר לי, ובאמת אני אומר לך, דוד, שאנחנו כל הזמן מרגישים כ-החצר האחורית של מדינת ישראל בדברים האלה. באמת, כי נעשו דברים יפהפיים בנגב. ואני אומר את זה, אני מפרגן באמת. תגיד לו שאני לא רוצה להתראיין בערוץ 13.

מי זה?

חאג'בי. משגעים אותי על בצלאל, יאללה. אז אני בא להגיד לך, אדוני, בהמשך, בעזרת השם, להחלטתו של ראש הממשלה, אנחנו בדיון ביום חמישי אצל ראש הממשלה, בהמשך למה שאתה עשית פה. קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, 80 חברי כנסת בעד נבטים. אני מקווה לשכנע את ראש הממשלה ולהסביר לו ש-30 אלף מקומות עבודה.

פתיחתה של עיר הבה"דים, של יחידות התקשוב, בעוד שנתיים. אנחנו מדברים על 20 אלף חיילים, מתוכם 10,000 חיילים בשירות סדיר. הרכבת עדיין לא מגיעה לשם. הייתה התחייבות גם של השרה. ולחצנו בזמנו כשבני גנץ היה שר הביטחון, באמת, וצריך לתת גם מחמאה, וקיבל החלטה בניגוד להחלטה של הרמטכ״ל של כוכבי. מאיר, היית שותף להחלטות האלה. היית אצלנו בלשכה ואמר, עשה את זה.

אז בוא, אם אנחנו באמת חפצי חיים, ואנחנו רוצים לחשוב, תהליכים כאלה הם מזמן היו צריכים לקרות. זה כבר לא כביש אגרה, זה כביש חינמי. וצריך להזכיר נשכחות היסטורית, שר האוצר, מי שעשה את זה, מאיר היה ראש עיריית דימונה, סילבן שלום. סילבן שלום בנה והאיר את כל הדבר הזה. וישראל כץ המשיך כשר התחבורה.

אני אומר לכם, באמת, זה כסף קטן לעומת כל הכספים שמתגלגלים היום במדינת ישראל. ואני אומר לך, אדוני היו"ר, אתה צריך לקבל פה החלטה. אני הייתי בטוח שהשרה מירי רגב תהיה פה, ואני אסתכל לה בלבן שבעיניים, והיא אמרה לי בני, ואני מקווה, אני לא יודע אם מנכ״ל נתיבי ישראל, תת אלוף ניסים פרץ נמצא איתנו, הוא יודע, הוא אמר לי, בני, אני מוכן. רק שיגידו לי סעיף תקציבי, אני מבצע את זה. ניסים פרץ, מנכ״ל, אמר לי אני נמצא, אני מוכן. אני כפוף להוראות של השרה.

אז אני מבקש ממך, גברתי השרה, את עושה עבודה יוצאת מן הכלל, את עושה דברים כל כך טובים. בואי, תשימי, כמו שאת עוזרת לנו בנבטים, נשאר לך עוד דבר נוסף, והנגב יישאר באמת, ואנחנו נממש את חזונו של דוד בן גוריון. תודה לך.

וינטר, רוצה להגיד משהו?

כן. אני לא אחזור על דברי חבריי. ברשות היו"ר, דוד, חברות הכנסת, חבר הכנסת. אליה וינטר, ראש המועצה במצפה רמון, שלום. אז אני מבקש להאיר עוד שני עניינים. כמובן שאני מצטרף למה שבני ויאיר אמרו, חותם על כל מילה. יש פה לא מעט דרומיים שמכירים את המציאות בכביש שש לכיוון דרום, ובאמת כולנו עומדים שם.

מעבר לזה, שאני לא אחזור על הדברים ועל הצורך, יש דבר אחד שיש לו שני עניינים. מה שאני מבקש, ואני גם מבקש להיות הפה של ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שלא הצליח להגיע לכאן. יש שני עניינים שהם מאוד חשובים. העניין הראשון הוא שבאמת הכביש הזה ייסלל, אבל שייסלל בעצם עד צומת הנגב, זאת אומרת לא לעצור אותו בדרך.

העניין הוא שגם רמת הנגב וגם מצפה רמון, שמצפה רמון היא אחת מששת ערי הליבה בתחום התיירות של מדינת ישראל. ברגע שיסללו את כביש שש לכיוון דרום, בעצם אנחנו מונעים כמעט לחלוטין את הנסיעה דרך מצפה רמון.

אנחנו חיים מענף התיירות, זה אחד הענפים המרכזיים במצפה רמון. ולכן הבקשה שלנו שבתוכניות, ביישום, זה לא יהיה בשני לגים של שני מחלפים, אנחנו מבקשים שזה ייסלל כמחלף אחד, להגיע עד צומת הנגב. זאת הבקשה.

למה זה שני עניינים? אז העניין הראשון הוא נושא התיירות, שזה כלכלית, זה מאוד - - - זה בתוואי.

יש תוואי מתוכנן עד צומת הנגב.

זה בעצם המקטעים שמדברים. יש את מחלף שוקת, שעכשיו הוא קיים. יש את נבטים שאליו רוצים להגיע.

דרך אגב, בזמנו פנינו למנכ״ל טבע ישראל, שישדרגו את כביש דימונה, ירוחם, שדה בוקר, ואז משם יגיעו אליך לשדה בוקר ולרמת נגב, ולמצפה רמון, וזה יוריד את העומסים באזור של צומת הנגב. ככה אתה מפצל את התנועה, וכל התנועה לאילת תעבוד דרכיך משם. בתנאי שישדרגו את הכביש הזה.

יש הרבה אפשרויות, אבל אני אומר, בסוף יש לנו שני דברים שאנחנו חייבים. אחד זה נושא התיירות, שנושא התיירות זה הענף שמצפה רמון נשענת עליו. אם כורתים את הענף הזה, בעצם הרבה מבעלי העסקים והאנשים שמתפרנסים במצפה רמון מתפרנסים דווקא מהתנועה שיורדת דרומה לאילת, ואנחנו חייבים את זה, ולכן אני מבקש שזה יילקח בחשבון הנושא הזה של הכביש עד צומת הנגב, נושא התיירות.

והדבר השני, יש את מה שנקרא הנגב העמוק. היום אני חייב להגיד שכל מה שנמצא בבאר שבע וצפונה זה כבר מרכז הארץ. זאת האמת. והדרום העמוק, אם אנחנו באמת רוצים מה שנקרא לדבר על חזונו של בן גוריון, ואנחנו באמת רוצים שאוכלוסייה תגיע ותגור בנגב, רמת הנגב, מצפה רמון, ירוחם, שזה בעצם המקומות שהם עדיין לא פרצו, כמו שזוכות לפרוץ גם דימונה וגם ערד.

אנחנו חייבים לאפשר את הנסיעה, אנחנו חייבים לאפשר את החיבוריות לשאר מדינת ישראל, למרכז וגם לצפון, ולכן זה הדבר השני שהוא נוגע לצורך להמשיך את הכביש עד צומת הנגב. אני מסכם, הבקשה שלי מצטרפת לבקשה של חבריי ראשי הרשויות, שחייבים לטפל בכביש שש. רק הבקשה היא להסתכל על התוכנית, לא לשני מחליפים בפרקי זמן שונים, אלא להסתכל על הביצוע בפרק זמן אחד עד צומת הנגב.

טוב, מאיר.

אני רוצה להגיד קצת ציונות לפני שאני מדברים על הקמח. תראו, בתפיסת עולמי, והיות ואני בא משם ונולדתי שם, נולדתי, הגעתי לשם בגיל שש, ראשי הערים מהדרום לא צריכים לבוא לכאן לבקש כלום. המדינה צריכה לנסוע אליהם ולתת להם את מה שהם רוצים.

אני בא מדימונה עכשיו. יש שם אתגרים בנגב, באזור של דימונה, ערד, מצפה רמון, יש שם אתגרים שהם אתגרים לאומיים. זה לא אתגר של ראש עיר שרוצה שיגיעו אליו יותר מהר. זה אתגר של הסדרה. יאיר, אתה מכיר את זה. אתה נוסע בכביש דימונה, שזה אגב כביש מצוין, ואתה מגיע ליישוב מצוין, ואתה עוצר ארבע פעמים כי אין ברירה, כי אחרת כל האוכלוסייה שנמצאת בצד דרום וצפון מהכביש פורצת לתוך הכביש, וטוב שעשו הסדרה כזאת כי אחרת אפשר היה לנסוע שם.

מה שקורה, דוד, בערים האלה, אני יכול להעיד על דימונה, בסדר? זו ציונות מתחדשת. אתה מחפש ציונות, לך לשם. ובאמת, לא יכול להיות שבונים דירות, מגיעים לשם אנשים. אני לא רוצה להגיד הרבה על מערכת החינוך בדימונה, אני מאחל לכל ראש עיר, במקומות הכי חזקים, אבל הכי חזקים, שתהיה לו מערכת חינוך כזאת. הכי חזקים.

פעם מישהו אמר לי, תגיד לי, מה, תושבי דימונה כבשו את הצבא? אמרתי להם תבדקו את מערכת החינוך ותראו מה היא מייצרת. ולכן זה צריך להיות אינטרס, דוד, כמו שאתה יודע, לדפוק על השולחן ולקדם דברים. זה צריך להיות אינטרס, כי מעבר לסיפור העירוני של כל ראש עיר, זה סיפור לאומי.

קריית התקשוב שיאיר מדבר עליה, לקח שנים עד שהחליטו לבנות אותה. איזה דילמות היו אם יצליחו להעביר את ההייטקיסטים שבצבא מתל אביב לדרום. התקבלה החלטה אמיצה, צריך לאפשר להם כבישים, מחלפים, וזה באמת לא בשמיים.

ואני שמח לשמוע אותך, אדוני ממצפה רמון. אני מאחל לך הצלחה, באמת שמח. כי סוף סוף יושב מישהו ואומר מה צריכה העיר הזאת. העיר הזאת צריכה תיירות, זה הפנים, דוחפים לשם. חבל שלא כל ראשי הערים נמצאים כאן, בחזית אחת.

לא, הם כתבו מכתב ביחד.

אני לא אומר את זה סתם. יש משהו משמעותי שכל ראשי הערים מגיעים לכאן בהובלה של אחד או שניים, בני, יאיר.

יש מכתב, חתומים עליו מעל 20 ראשי המועצות, כולל רוביק, כולל האזוריות, כולל הבדואיות.

היות ואני בא משם, יש משמעות לזה שאתה בא וכובש את הכנסת. אתה בא ומתיישב כאן, לא זזים. משיגים הרבה יותר דברים. ובאשר לשדה התעופה, בני.

כן, יהיה. בינתיים זה מתעכב כאילו האישור במליאה.

ראיתי בכל הדרך את הקמפיין של השלטים, אבל אתה יודע יותר מכולם מה זה יעשה לנגב. אנחנו, כל חברי הכנסת, מכל הסיעות, תומכים.

חוצה מחנות.

חוצה מחנות, כן. והתיירים, לפני שיגיעו למצפה, שלח אותם לדימונה. שם בתי המלון.

בונים עוד שני בתי מלון עכשיו.

מי שבונה, שיבוא ללמוד.

אנחנו בונים את מלון בראשית בדימונה בשכונת יוני נתניהו. ראש הממשלה הולך לחנוך את זה, אז תבוא, תראה. גם ישרוטל.

אנחנו בונים עוד חמישה כמו בראשית.

באהבה, אני לא מתחרה איתך, אני מפרגן לך. קנאת סופרים טובה.

לגמרי. התושבים יגורו אצל בני, העסקים יהיו אצלנו.

למה המלון אצלך עולה כל כך יקר? אני לא מבין את זה.

אנחנו רוצים יותר יקר, אני מכוון לשם. רק תיירות פרימיום.

ברשותכם, אני רק רוצה להוסיף, כבוד חברי הכנסת וחבריי ראשי הרשויות. שמי אדי, אני סגן ראש המועצה של בני שמעון. אני לא אחזור על כל מה שנאמר פה, רק עוד שני דברים קטנים. קודם כל, לגבי הארכת כביש שש, אני מזכיר לכולם שיש את המרלוג הגדול שהולך לקום לאזור שגב שלום.

אם לא תהיה הארכה של כביש שש, כל התעבורה הזאת, ותהיה תעבורה, תעבור דרך באר שבע. המרלוג הזה הוא מרלוג ענק. הוא עבר כבר הפקדה, לדעתי, אוטוטו מתחילים פיתוח. הדבר השני, כנ"ל, אם אני לא טוען, נדמה לי שכבר יש תכנון מפורט של פיצול כביש 40 וכביש שש, אזור מאחז. גם שם עידן הנגב, העונה הדרומית, התחיל השיווק. גם שם הולכת להיות תעבורה לא קטנה, וכדאי שגם נסתכל על זה. תודה.

יסמין, רוצה להגיד משהו?

ברור. אין לי הרבה מה להוסיף, כי נאמרו כאן כל הדברים הסופר-סופר חשובים, אבל כאילו אני רוצה שנייה לפרוט לכם את זה ליום-יום. אני כל יום נוסעת בכביש הזה. כל יום מגיעה לכאן בבוקר, שעתיים ורבע, בסדר, בבוקר. אבל עכשיו אני אצא אחרי הדיון הזה, סיימתי את היום שלי בכנסת, אני רוצה לחזור דרומה. זה יכל לקחת לי שעה וחצי.

זה מעט. לי לוקח יותר.

לא, זה יכול לקחת לי שעה וחצי, אבל זה לא. למה? בגלל הקטע הזה בכביש שאפשר לנסוע אותו בארבע דקות. 45 דקות אתה עומד בקטע של ארבע דקות. אתה מבין את התסכול? עכשיו, עם כל הכבוד, אנחנו מדברים פה על עידוד תעסוקה בנגב, על עידוד תיירות בנגב. למה שאנשים עכשיו, בהתחשב בדיון הקודם שאני ואתה ישבנו כאן, שהתחבורה הציבורית יש לה עוד דרך ארוכה לעבור כדי להיות ראויה במדינה, או גם שלא נדבר על שווה לכל כיס, אז אין ברירה, צריך להשקיע.

אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אדוני יו"ר הוועדה. כשאני חוזרת בלילה, ואני עושה את זה הרבה, מאשדוד, חושך מצרים. באשדוד, כיביתם את האור, אין אור. תושבי הנגב תשברו את הראש, כאילו אין לנו מספיק אתגרים עם הכבישים בנגב. מה זה הדבר הזה? עכשיו, אני מדברת איתך על חלק שעדיין משלמים עליו, מאשדוד עד קריית גת, אנחנו משלמים על זה כסף. אין תאורה, חושך מצרים.

אנחנו מתים קודם בגלל מערכת בריאות שלא ראה אותנו ממטר, אנחנו מקבלים פחות בתקציב ותרבות, אנחנו מופלים כמעט בכל היבט שרק תסתכל עליו. אבל תאורה? לדרוש מכביש שש, שאני משלמת כמו כל אחד אחר, לשים תאורה כמו שיש לאנשים במרכז, זה המינימום של המינימום שצריך לדרוש פה. תודה.

רבותיי, האוצר ונתיבי ישראל, אין ויכוח שזה דבר שצריך אותו, נכון? אז למה לא מתקצבים את זה?

פיליפ פארן, נציג משרד התחבורה.

נציג, עובד במשרד התחבורה?

מה זה עובד? זה בכיר מאוד.

תגיד להם מה התפקיד שלך.

תציג את התפקיד.

ראש אגף ניהול תנועה ואחזקה, ובעבר הייתי גם בפיתוח.

הוא אחראי על התאורה.

אם עשו בבסיס תאורה, אז יש תאורה.

אני צוחק.

בגדול, צריך פה איזשהו תיאום ציפיות. ברגע שמכניסים את תוכנית העבודה, יש תהליך של תכנון הפקעות, קידום זמינות, ואחר כך מגיע לביצוע. נמצא איתי נציג חוצה ישראל, הוא יפרט על החלק הדרומי.

בסדר, זה דבר שהמתנתם רק לנו? לא התחלתם לתכנן את זה?

אתם כבר בביצוע? תסביר לו, אני מכיר את התוכנית.

אבל התקציב ממאחז לבית קמה, צריך להביא תקציב, זה לא קשור.

מה שהוקצה הולך להתקיים, והדברים מקודמים, כל אחד בתהליך שלו.

אבל תן לנו לוחות זמנים.

תקבלו עכשיו מנציג חוצה ישראל, ואז אם יש שאלות לגבי תקצוב, גם יתכבדו נציגי אגף תקציבים ויתנו את כל המענים.

ברשותכם, אני צחי זרקו, אני סמנכ״ל הנדסה בחוצה ישראל. אני אתחיל עם הקטע הדרומי יותר. כשאנחנו מדברים על שוקת נבטים, אנחנו מדברים על פרויקט של 11.5 קילומטר. נכון, כשיאיר מעיין היה ברשות הבדואים, בוצעו שם קידומי זמינויות, כולל פינויים, וגם באותו זמן תוקצבו אך ורק קידומי זמינויות. היום, במשרד התחבורה יש תקציב לצורך העניין לביצוע הקטע הזה.

הנושא המרכזי שיש לנו, שבגללו אנחנו לא מתקדמים לקטע של ביצוע, זה האזור של פינוי. בגדול, שני צבירים מאוד משמעותיים שם, אחת זו שכונת אל מתלה, והשני זה ח'שם זנה. רשות הבדואים מכירה את האירוע, אנחנו יושבים עם המחליף שלו. יחד עם זה, זה עדיין לא נפתר. כל עוד אתה לא מפנה את הצבירים האלה למקום מסודר, לצורך העניין אין לך את השטח כדי לבצע.

למה פולשים? הם לא פולשים.

קודם כל, אל מתלה, אי אפשר לפנות אותם כי שר הפנים לא חתם על ועדת גבולות, להרחיב את תל שבע כדי לפנות אותם לתוך השכונה. וכשזה עלה פה ואני אמרתי אם לא תחתום על ועדת גבולות, לא יפנו אותם ולא יהיה כביש שש.

למה הוא לא חותם? חתם?

הם לא רוצים להרחיב גבולות של יישובים בדואים. עומר התנגד, אמרתי לו אם לא תפנה אותם לא יהיה כביש שש. אמרתי לבני, לא תלחץ על השרים, לא יהיה כביש שש. יש שרים מהימין, שהם הימין היותר ימין, שהם התנגדו להרחבה ואמרו לא נחתום על אל מתלה. לא נחתום על אל מתלה – אין כביש שש. זהו, זה חד משמעית. גרות שם 150 משפחות. תכננו להם שכונה במהירות בזק, תב"ע בתוקף, ל-1,000 מגרשים, לפנות אותם לשם. משפחת אבו עסא. אם לא יפנו אותם, לא יהיה כביש, וזהו. תפנו.

והם מוכנים להתפנות?

לא שואלים אותם. יש חוק במדינה הזאת. דרך אגב החוק, לפני שלושה-ארבעה חודשים פינה את משפחת אבו עסא מהמחלף, מהמחלף עצמו פינה אותם. ועכשיו את הקטע הצפוני אפשר לבצע, אבל הקטע הדרומי, הם במרכז הקטע. ח'שם זנה, התושבים שאמרו אנחנו נקים מישהו, והם לא באמת רוצים להקים מישהו. אבל ראביה שיושבים שם על הצומת, אבל כביש שש, הכנו יחד איתכם תוכנית חליפית לעקוף אותם. אבל תעשה עשר וחצי קילומטר-חצי קילומטר, נפתור לך.

כמו שהעיר תהיה, זה האירוע, כולם מכירים אותו, כולם יודעים אותו.

אבל אתה אומר שמשרד הפנים חתם.

לכאורה.

אם זה ייפתר, נפרצת הדרך לביצוע, כי יש תכנון מפורט, תקציב מאושר לדבר הזה.

יש את כל התקציב, רק הקטע הזה?

כן.

כמה אנשים צריך?

למה לא כמו שמעיין אומר, אתה לא מתחיל? תתחיל.

בואנה, זה אירוע לפנות אנשים.

תתחיל בקטע הצפוני, תתחיל. תקשיב, אצל הבדואים לא יעזור. גם ברהט עשינו כביש פנימי בתוך רהט, היו בדואים שהפריעו בדרך, התחלנו 200 מטר, התקדמנו עוד 200, באנו עם משטרה, עוד 200 מטר, עוד 400 מטר, פתחנו את כל התוואי בסוף.

אפשר רק לדבר על זה בצורה קצת יותר מכובדת. מדובר על אנשים שאנחנו מפנים. קצת, טיפה, לא יודעת.

עבודות מתבצעות, המדינה היא ריבון, הקרקע היא אדמת מדינה, הם מקבלים פיצוי, הם מקבלים מגרשים.

אין בעיה, אבל לפנות אנשים זה אירוע.

בוודאי שזה אירוע, יש הידברות איתם של שנים.

אבל הוא במקרה היה ראש הרשות, אז הוא יודע על מה הוא מדבר. זה לא שהוא בא מהצד.

ואם לא ידעת, אז כדאי שתדעי שאנחנו, עיריית ערד, עכשיו פתחנו להם שלושה בתי ספר באל-פורעה. 4000 תלמידים. אם לא ידעת את זה, אנחנו עכשיו אחראיים עליהם, נענינו לבקשת שר החינוך, התנדבנו לנהל לו שלושה בתי ספר. וקיבלנו תקציבים לבניית כיתות לבדואים, ולא קיבלנו תקציבים לבניית כיתות לילדי ערד, אתה מבין? חסר לי 100 כיתות, לא קיבלנו. לבדואים קיבלתי 20.

סומך עליך.

מה שיאיר מעיין אמר, אכן זה כך. כולם יודעים את זה, זה האירוע שצריך להיפתר כדי לצאת לביצוע של הכביש הזה שוקת-נבטים. זו הנקודה. אני עובר עכשיו לקטע השני שאמרתם שזה מאחז בית קמה.

מה יש לנו במאחז בית קמה? זה בעצם חיבור של שש וכביש 40 לכביש אחד. מתוקף הדברים, היות ויש שם שני מסלולים, ויש שם חיבור של שני כבישים, יש פקק. סדר גודל של שבעה קילומטר, שהוא הפקק שבאמת דיברתם עליו. כולם יודעים, כולם מכירים אותו, הוא עלה 20 פעם. חייבים לפתור את האירוע הזה. האירוע פה, הוא אירוע תקציבי לצורך העניין.

כמה?

אנחנו העברנו למשרד התחבורה. זה סדר גודל של 350 מיליון שקל.

איך זה הכפיל את עצמו? רק לפני חודשיים הוא אמר 100. חבר'ה תקשיבו, קריית המודיעין תיפתח עוד שנתיים, אם בכביש הזה לא יהיה עוד נתיב - - -

חבר'ה, המספר הזה זה אותו מספר כל השנים. אתה שאלת מישהו אחר, לא שאלת אותנו.

תקשיב, בסופו של דבר זה עניין של תיעדוף.

אז לא, אני אגיד לך.

זה עניין של תיעדוף. אני מעוניינת לדעת בשנתיים האחרונות איפה כן שמתם כסף לפיתוח כבישים.

בנגב.

איפה בנגב?

אדוני הסמנכ"ל, אני מצטט את ניסים, את המנכ"ל שלך.

לא, ניסים הוא לא המנכ"ל שלו.

אתה חוצה ישראל?

הם משחקים בין שתי החברות, ככה.

אז אני אומר לך, יש כסף. מאיר, עכשיו אני הולך לספר לך משהו שאתה תהיה בהלם. אני חותם על הסכם גג, אני עושה את המחלף בכניסה של דימונה על חשבון תקציב עיריית דימונה של הסכם גג. שמתי 165 מיליון שקל על חשבוננו.

זה הסכם גג אבל, זה לא מהארנונה שלך. זה בדיוק תשתיות עוברות דיור, זה מתקציב רמ"י, זה לא מתקציב ארנונת עיריית דימונה.

בוא נגיד זה לא תקציב עיריית דימונה.

זה למדתי מישראל כץ, אמר את זה כשהוא היה שר התחבורה. אמר לי בני, תקשיב שנייה, מה אכפת לך? שים את זה בתקציב הזה, במילא לי אין כסף צבוע במשרד התחבורה כדי לשים הון תופעות של הדברים. אבל את ה-165 מיליון שקל, בהסכם גג שהולך לחתום עליו בשבוע-שבועיים האחרונים, שזה מעל מיליארד שקל שאני הולך לקבל בדבר הזה, יכולתי להכניס אותו בהשקעה בתוך העיר שלי דימונה. למה אני צריך לממן בכביש 25 את הדבר? זו פעם ראשונה.

לא, עושים את זה בכל הארץ, סליחה.

לא, תקשיב. זה הסכם גג שני.

ויש עוד 50 בכל הארץ, אז אנחנו עושים את הדברים האלה.

בסדר, אבל זה לא הוויכוח. אתם יכולים להעמיד את התקציב הזה?

השאלה היא בצד של משרד התחבורה. לפני שיצאתי מהמשרד שאלתי איפה זה נמצא. מבחינת תכנון מפורט, זה בתהליך של תכנון מפורט. בתקציב של 2025, זה לא נמצא.

מפתיע.

כן יש כוונה של משרד התחבורה להכניס את זה לסיכום התקציבי של 2026-2027, כדי שזה ייכנס.

אבל רגע, זה נכון מה שהם אומרים? שאם קריית המודיעין תיפתח תהיה בעיה? אז תעשו את זה, למי אתם מחכים?

חבר'ה, אתם פשוט כאילו לא מקשיבים. אבל אני באמת רוצה לדעת מה התיעדוף, איפה אתם כן משקיעים בפיתוח כבישים?

בנגב.

איפה?

יש שני כבישים חדשים ב-2025. שניים. כי שוב, התחלנו חומש 2023. יש שינויים בסדרי עדיפויות, עשינו עדכונים, ומשרד התחבורה העלה שני כבישים חדשים שהוא רוצה. הראשון, שוקת-נבטים. השני, טללים-עיר הבה"דים. באזור כביש 40, כביש חשוב מאוד עם הרבה תאונות דרכים.

יש לי הצעה בלי כסף.

אני אסיים את דבריי. אז זה הדברים. עכשיו, החומש התחיל ב-2023. יש חומש דרכים, שבמסגרתו משרד התחבורה מנחה את חברות התשתית עם איזה פרויקטים לרוץ בתחום מפורט לביצוע וכו'. החומש הזה התחיל ב-2023, אנחנו עכשיו בשנה השלישית שלו. 2026-2027 יהיו השנתיים האחרונות.

משרד התחבורה רוצה להגיש בקשות לשינויים בחומש, בשמחה. אנחנו נבוא לכל דבר, אנחנו נבחן אותו, ואם יש פה אכן צורך דחוף לתקצוב, כמובן על חשבון משהו אחר, אין לנו שום התנגדות עקרונית והדבר הזה ייבחן. אנחנו מעולם לא קיבלנו בקשה לתקצוב מאחז בית קמה.

בושה. שבע שנים אני מדבר על זה.

האוצר לא קיבל בשנים האחרונות?

לא.

דרך אגב, אני עליתי עם זה בעצמי לשר האוצר כבר לפני שנה.

שר האוצר הוא אומנם שר האוצר, אבל הוא לא מעדכן אותנו.

אל תגיד לא פנו אלינו, כי פנו. וגם פנינו לפני לשרת התחבורה עשרות פעמים.

אז אני מדבר בשם צוות תחבורה באגף התקציבים.

הוא אומר 2026-2027 זה בפנים.

לא, הם יפנו, הם יבקשו את זה, יגידו לנו איזה כביש הם רוצים להוריד.

אתם הולכים לבקש או לא?

השרה אמרה, אני בתוכנית חומש, מה שהוא אמר, הוא מדייק. האוצר מדייק. אני לפעמים, אתה יודע, מתקיף את האוצר. אני מתקיף את נערי האוצר, אבל בקטע הזה הוא צודק במאה אחוז. פעם אחת צריך להגיד את זה. כמו שאנחנו בסדר העדיפויות שלנו, אפשר במסגרת התקציב מה שהוא אמר, אדוני היו"ר, לביא ולהסיט את התקציב, שהם יגידו סדר עדיפויות שלהם. תוציאו מזה ותגידו. זה שלכם גם.

אגב, אני אגיד שמה שגם היה עם טללים ועיר הבה"דים וגם שוקת ונבטים, זה היה סדרי עדיפויות במשרד התחבורה. זה לא אנחנו. לא לקחנו קרדיט על דברים שהם לא שלנו.

אז למה מתסכל? כי תושבי באר שבע הולכים לשלם במקום ארבעה שקלים על תחבורה ציבורית, שמונה שקלים על תחבורה ציבורית. אתה מבין? כאילו, אתם ממש השתתם מס על אזרחי מדינת ישראל בתחבורה הציבורית, אבל את המינימום של המינימום אנחנו לא מקבלים? אתם אפילו הגשתם בקשה שנים? כאילו, מה נשאר לנו? עכשיו, מה השרה אמרה? היא אמרה גם שלא יעלו מחירי תחבורה ציבורית. אז אני אסמוך על מה שהיא אמרה?

את מערבבת בין הדברים.

היו"ר, יש לי הצעה לפתרון שעכשיו אתה סוגר אותה. הם אמרו ששוקת-נבטים מתוקצב במלואו. הם אמרו ששנה הבאה יתקצבו 350 מיליון להוספת נתיב. אז אני מציע עכשיו, היו"ר, שנה הבאה יתקצבו את ה-350, אבל כבר עכשיו יבצעו את זה מהתקציב של כביש שש, שוקת-נבטים, ושנה הבאה יחזירו לשם את הכסף. גם התכנון והביצוע לוקח זמן, ממילא כביש שש, נבטים-שוקת, לוקח סדר גודל של שלוש-ארבע שנים.

עד שיפנו.

עד שיבצעו. הביצוע לוקח שלוש-ארבע שנים בכל מקרה, ובינתיים בשנה הזאת תעשו את הנתיב הזה. תקשיבו, אני מזהיר את שרי התחבורה כבר כמה שנים. עם המלחמה בדרום, ועם כל עשרות אלפי יחידות הדיור בדרום, ועם אלפי המשאיות בדרום, קריית המודיעין תגיע לפה, כל הנגב יעמוד. וחיל המודיעין עוד פעם לא יהיה מוכן למלחמה הבאה, כי הם יעמדו בפקקים במקום להיות בבסיסים שלהם. אתם חייבים לסגור את שני הנתיבים האלה לפני שקריית המודיעין מתאכלסת.

אנחנו לא מקבלים הוראות ככה.

אדוני, אני אגיד מה שאני רוצה כי אני שבע שנים דורש את הכביש הזה. שבע שנים.

בסדר, אני דורש הרבה דברים.

אתה כאילו פעם ראשונה שמעת על זה. אתה יודע מה זה אומר? זה אומר שאתה לא מגיע לנגב בכלל, כי אם היית מגיע לנגב, בנסיעה הראשונה שלך היית דורש מהם להרחיב את הכביש הזה.

המצג כאילו משרד התחבורה, באמת אני אומר עכשיו, הכבישים שתוקצבו בדבר הזה הם לא היו יוזמה של משרד האוצר. 1.150 מיליארד שמשרד התחבורה דרש בתקציב 2025 - - -

הוא לא יוציא את הכסף השנה, אז שיתחיל לעבוד על התוואי הזה.

אבל רגע, אתם הרי עושים תחשיב כלכלי לכל כביש. ברור לך שאתה צריך לעשות את הדברים האלה לאור הפיתוח של הערים שם, וקריית המודיעין והכל? אז מה אתם מתכוונים, לעשות את זה בעוד עשר שנים?

יש לי מגבלת תקציב גם. יש המון כבישים לא טובים בארץ, אמת. המון כבישים לא טובים בארץ שלא מתוקצבים.

אבל נגב שלם תקוע כל יום הלוך וחזור. כל הכלכלה תקועה, משאיות מתעכבות שעות ולא אכפת לכם.

גם בתל אביב יש פקקים למיטב זכרוני.

אבל כל הנגב תקוע, איפה העדיפות של הנגב? איפה?

הנה, 1.150 מיליארד שמשרד התחבורה שם שם.

אבל זה בקצה. זה במרכז הנגב. הכביש המרכזי שמוביל לכל הנגב, ולבאר שבע, ולכל ערי הנגב, עם 50 אלף דירות חדשות מאוכלסות שמשרד האוצר דוחף לשווק עוד ועוד. תדאגו לכבישים.

הוא שם מיליארד מתוך כמה?

רגע, כמה זמן ייקח לפנות את הקטע הזה של הבדואים?

עד שלא מתחילים אותו זה לפחות שלוש שנים, כי עוד לא התחילו לפתח את שכונת אל מתלה.

קודם כל צריך לקבל החלטה משפטית.

בסדר, עזוב. אנחנו נזמין את משרד הפנים.

אז יש את התקציב הזה, למה לא מעבירים אותו לכביש אחר? אם התקציב הזה קיים והעבודה נתקעת לעוד שלוש שנים, למה לא לשים את הכסף בכביש השני בנגב? בטח, מה אכפת לכם? אתם שמים את הכסף, הנה הנגב מקבל, בזמן שהם יודעים שהם לא יכולים לקדם את זה בכלל. זה כאילו אחיזת עיניים.

הם לא עובדים בשטח, היו"ר. אין עבודה בשטח כרגע.

אנחנו חצי דרך בסדר. בואו נעשה דבר כזה, קודם כל אנחנו נזמן ישיבה לאמצע מאי. עד אז, תזמיני את משרד הפנים לפה. אני רוצה לגמור את העניין הזה. זה אחד. שתיים, תבדקו את העניין שהתקציב שמיועד לכביש הזה, יעבור לכביש הזה כדי שייצאו לעבודה שם, ועד אז כבר יימצא התקציב 2026-2027.

במאי לא תקציב ל-2026-2027. אתה רוצה להוסיף ישיבה לנובמבר? אני לא יכול להוציא התחייבות ל-2026-2027.

רגע, לאט-לאט. יש לך אבל תקציב? הוא מאושר כבר.

ל-2025.

על כביש שאי אפשר לעבוד עליו.

לנו כאוצר זה הכי טוב.

הם אומרים בעצמם ש-2026-2027 הם מתכוונים - - -

להחזיר את ההפרש הזה.

לא בטוח שזה יאושר, מה? אבל אני לא יודע מה יהיה ב-2026-2027. הרבה משרדים רוצים הרבה דברים ב-2026-2027, אני לא יכול להבטיח להם שזה יאושר.

שנייה, אף אחד לא אומר. אבל הם יכניסו את זה לתוכנית.

הגיע תקציב לביצוע והם יצאו למכרזים, חברת חוצה ישראל.

לא. אושר תקציב 750 לכל שלושת הקטעים, משוקת לנבטים. שני קטעים ראשונים, לצורך העניין אין בעיה מהותית עם הבדואים. הקטע המהותי זה הקטע הדרומי ביותר. אבל לא הייתה כוונה לתת לחצי כביש להיות תקוע עכשיו במשך שנים, בטח שלא במקום הזה כי הכל יתפרק לנו.

אז לכן אתם לא התחלתם עבודה בכלל, נכון?

גמרנו תכנון.

אבל דיברנו לעשות כיסוך, לתפוס את השטח, לפנות את השטח.

אז אנחנו מבקשים שהכסף הזה יעבור לכביש של בית קמה.

רגע חבר'ה, הכדור בידיים שלכם, באמת אבל. בעניין הזה אני לא רואה בעיה, זה בידיים שלכם. קחו שבועיים ומשהו, בינתיים אנחנו נביא את משרד הפנים. אתם תשבו עם האוצר, נתיבי ישראל עם משרד התחבורה, תראו איך אתם מעגלים את הפינות פה כדי להתחיל את העבודה שם עם התקציב הקיים וב-2026-2027 תגישו בקשה לתקציב ההוא וזה הכל, ונגמר הסיפור.

לא, אני רוצה שנייה לדייק פה משהו. להגיש בקשה תמיד אפשר, תמיד אנחנו נהיה פתוחים לדיונים. חמש 2026-2027 לא נסגר עכשיו, הם לא מציגים מקור תקציבי, אז אני לא יכול להתחייב על זה עכשיו.

אני לא אומר שאתה מתחייב, אני אומר שמשרד התחבורה יגיש לכם את הבקשה הזאת ל-2026-2027. תסתכלו על כל התקציב, סביר להניח שזה יאושר.

יכול להיות. אני רק אומר שלי זה הכי נוח כאוצר, למה? כי מאחז בית קמה הוא יותר זול מהשוקת-נבטים.

יפה.

הוא זמין, וזה לא זמין. בוא נתחיל עם מה שזמין.

לא זמין, הוא רוצה עכשיו להתחיל תכנון מפורט.

בוא נתחיל לזוז.

זה לא עוזר לנו. היו"ר, חבל.

יש לכם שבועיים וחצי כדי לשבת על זה ולהביא לנו תוצאות, זה הכל.

למה העקשנות? אני לא מצליחה להבין למה העקשנות הזאת.

אין עקשנות.

לא, מה זה 'לא עוזר'? יש תקציב, יש כביש. מעבירים מפה לפה, למה מסובך?

רבותיי, כמה זמן?

נובמבר, כשיש דיוני תקציב.

האוצר, כמה זמן אתם צריכים כדי לשבת ולעגל את הפינות?

אני לא מנהל דיון תקציב במאי. אפשר להגיע לנובמבר, לדיוני תקציב 2026 ואז נדבר על זה.

לא נגיע למאי. קודם כל תעבירו את התקציב, תעשו שם. מה זה?

לא. אני לא מוכן לזה.

למה אתה לא מוכן?

כי אחרי זה אנחנו נעשה תקציב - - -, וכבר אושר תקציב המדינה לפני חודש.

אז מה אתה רוצה, לשים את התקציב הזה ארבע שנים ובינתיים זה לא יהיה וזה לא יהיה?

לחומש. שוקת-נבטים יקרה, למה שלא יקרה?

עד שלא מפנים את אל מתלה הוא לא יקרה, ותהליך הפינוי הוא בין שלוש לארבע שנים במהירות המרבית.

סליחה, אדוני, דניאל. אני נמצא פה 14 שנה. זו הפעם הראשונה שאני שומע פקיד מכובד יושב כאן, מסתכל על ראשי הערים, מסתכל על יו"ר הוועדה ואומר לו 'זה לא יקרה'. יש לך מזל שלא עבדת איתי כשׂר, זה היה הדבר האחרון שהיית אומר פה בוועדה, עם כל הכבוד.

א', קצת כבוד לראשי הערים, וקצת כבוד ליו"ר הוועדה. ולכן, אני לא חושב שצריכים אליך לטענות, אני רק מדבר על נימוסי שולחן. אתה לא יכול להגיד לראשי ערים וליו"ר ועדה, יענו, 'תדברו עד מחר, שום דבר לא קורה'.

עכשיו, בני, אני מציע לכם, אתה יודע להיכנס בעוד חצי שעה לשרת התחבורה. שם זה צריך להיסגר. עם כל הכבוד, הוא מגן על מה שהוא צריך להגן, והחבר'ה לא יכולים לקבל החלטות. תשמע, הוא אומר לך את מה שפקיד בכיר אומר, אני לא פותח, אל תדברו איתי עכשיו, יש תיאומים בנובמבר, תביאו בנובמבר. כשרצינו להאיר את כביש דימונה-באר שבע, אז באתי לישראל כץ על אותו הדבר, קרא לאנשים, אמרו לו אנחנו אין לנו 80 מיליון, אבל גמרתם לדבר?

עם כל הכבוד לכולם, יש לכם שבועיים וחצי, תקדמו ישיבה בעניין הזה. אנחנו רוצים ככה, שהתקציב שמאושר היום יעבור לכביש השני.

חלקו. מה שצריך.

חלקו. עד אז, ב-2026-2027 תדאגו שהתקציב יחזור על חשבון תקציב משרד התחבורה. זה הכל, פשוט מאוד, אין פה הרבה סיפורים. כל הסיפור הזה שאתה דן על התקציב רק בנובמבר, זה לא רלוונטי פה, כיוון שזה על חשבון תקציב משרד התחבורה, מה זה קשור אליך? לא הבנתי. כאילו, לא יהיה תקציב בכלל למשרד התחבורה ב-2026-2027? אז מה הבעיה שלך? כפוף לזה שהתקציב יאושר.

אבל גם מה שביטן אמר, עכשיו במיידי, אני לא הייתי אומר שבוע, מחר בבוקר לשבת עם משרד התחבורה בסדר העדיפויות שלהם, אתם לא יכולים. איך אמר מאיר? אני אתכלל לכם את הישיבה הזאת, ואנחנו נשב עם השרה וגם עם בצלאל ואנחנו נביא את סדרי העדיפויות. אני לא מבין אתכם.

אין בעיה, אני אגיד אפילו יותר מזה. אם משרד התחבורה נותן לנו אישורים בכל החומש, אין בעיה.

בדיוק. ברור.

אז למה אני אומר לך תשבו? זה מה שאני אומר, שבועיים וחצי, תשבו ונראה. לא צריך לפסול את זה מיד.

שר הפנים לא חותם.

לא, אנחנו נביא אותו לישיבה.

לא, הוא לא חותם על שינוי הגבולות. הנה, אני מעדכן אתכם.

אני מבין שהבעיה אצל רגבים, אתם עושים את הבאלגן.

בדיוק, רגבים.

זה לא הולך ככה. גם לבדואים יש זכויות, שהם צריכים מקום מגורים. עם כל הכבוד לך.

פחות מעניין אותם.

חד משמעית, גם לבדואים יש זכויות. אני יהודה מרגבים, אני מצטרף לכל מה שראשי הערים דיברו על פיתוח הנגב. אני גר בנגב.

אבל אתם נגד כביש שש דרום.

אנחנו בעד כביש שש דרום, אנחנו בעד פיתוח הנגב ולרווחת כל התושבים.

הם טרפדו לנו את ההרחבה בתל שבע.

אני רק רוצה ברשות ראש הרשות לשעבר, אני רק רוצה להציג עוד נקודה שלצערי דיברו עליה כאן, במיוחד חוצה ישראל, אבל לא מספיק. גם אני עומד בפקקים כל יום כמו חברת הכנסת, וכמו כל מי שפה בא מהנגב, אני נוסע בכבישים האלה כל יום.

אני רוצה להציג עוד זווית לעניין. במאי 2024, כשפונה אחרי מהלכים משפטיים של הרבה שנים המקבץ בוואדי חליל, הוא פונה בעצם לטובת הפיתוח של כביש שש דרום ממחלף שוקת לנבטים כמו שדיברו פה.

אני מגיע מהשטח. אותם פולשים, שבית המשפט קבע את זה, חברת הכנסת, לא אני, ושמדינת ישראל נתנה להם מספיק פתרונות, זה מה שבית המשפט אמר, ויש להם מגרשים ביישוב אום בטין, במשך הזמן כשמדינת ישראל לא פיתחה את השטח, מה קרה? אדוני היו"ר, אתה יכול לדעת בעצמך, הם פשוט חזרו לשטח.

מי אשם אם המדינה לא פיתחה את השטח?

חד משמעית אני פונה פה לחברות שאמונות על פיתוח השטח.

לא, עם כל הכבוד, אם פולשים אי אפשר להאשים את המדינה בזה שפלשו. זה לא מקובל עליי.

לא האשמתי אותם שהם פלשו, הוא אמר שלא הכשירו את השטח. שאלתי מי אשם.

אדוני היו"ר, אני אומר אין ואקום. כשמדינת ישראל לא מפתחת את השטח, כמו שאמר יו"ר הרשות לשעבר יאיר מעיין, כמו שהוא עשה ברהט, אותו דבר בדיוק זה מה שצריך לעשות.

עם כל הכבוד לך, תקשיב, צריך לתת פתרון לעניין הזה. בתחום האידיאולוגיה זה בסדר.

אני מדבר פרקטית.

פרקטית צריך לתת פתרון. אתה שומע את מעיין, הוא היה אחראי על זה בעבר.

לא יהיה כביש אם לא מפנים את משפחת אבו עסא.

מדינת ישראל פינתה את משפחת אבו עסא.

זה בצפוני.

אז לא הבנתי מה אתה רוצה שיקרה.

המשרד לביטחון פנים יחד עם משטרת ישראל יחידת יואב, יפנו אותם שוב. יש פסק דין חלוט של בית משפט.

זה קרה לפני שנה, אבל מה קרה בזמן הזה שלא פותח השטח? הם חזרו.

אז שיפנו אותם שוב. איך שמפנים אותם, כביש שש צריכים לעלות לשטח, לחרוש אותו, לנקות אותו ונגמר הסיפור. הם מגדרים אותו גם, הם תופסים אותו.

אתה מכיר את הנגב יותר טוב ממני. אין ואקום. כשאין משילות ומדינת ישראל לא באה ומפתחת, אז משתלטים על הקרקע.

בוודאי. אבל יש לנו שר לביטחון פנים עכשיו שנותן משילות.

אני רק אומר, בזה שאתם עכשיו תעבירו את התקציב לכביש השני, יצא פושע נשכר. זה בדיוק מה שיקרה.

לא מעבירים, רק חלק. הם ממשיכים לעבוד על הכביש הזה.

הכביש הזה לא בעבודות כבר תקופה ארוכה, אני נמצא שם יום-יום.

נכון. צריכים לחזור לעבודות, לפינוי מטרדים ולגדר את השטח.

התוצאה של מה שאתה אומר, שההיתרים לבינוי לדירות בערים צריכים להיעצר.

לא.

אתה צודק, לעצור את היתרי הבנייה בכל הנגב.

כל היתרי הבנייה בנגב ייעצרו. זה גם יפגע בעיריות, גם יפגע באוצר, גם יפגע במדינה. אם נראה לך שאתה יכול לבנות דירות ולא לדאוג לכבישים, אז יש לך טעות, עם כל הכבוד.

בדיוק כמו שאתה דואג למערכות חינוך.

עם כל הכבוד לרגבים לכל הדברים מסביב, בסדר? זה הכל. בוא נעצור את כל ההיתרים, נעצור את קריית המודיעין, עד שאתה תחליט לדבר עם סמוטריץ' ועם בן גביר שיפנו את השטח לבדואים. מספיק כבר עם זה.

אני אומר, כביש שש דרום חייב להיסלל. זה מה שאני אומר. איך לעשות את זה?

אותי לא מעניין. מה שמעניין אותי כרגע, הפתרונות מסביב הם פתרונות יפים, לא לעניין הזה. בישיבה הבאה תזמין את משרד הפנים ונגמור את העניין הזה. ואני מבקש, תוך שבועיים וחצי תמצאו את הפתרון של מה שדיברנו. אני חושב שזה פתרון נכון. תשבו, תסתדרו עם האוצר, משרד התחבורה עם האוצר, עם כל הכבוד. זה הכל.

רעיון מעולה, תודה רבה לכם.

ולא לשכוח את התאורה שלנו גם. זה גם, כן. למה אנחנו סוג ב'? למה אי אפשר לשים שם תאורה?

הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:24.