פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
06/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 657
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (06 במאי 2025), שעה 10:05

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה-2024 (פ/5227/25) של חה"כ משה פסל

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
משה פסל

ולדימיר סימון - מנהל פרויקטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד בני שאולי - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד רון שלמה סולומון - המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רב רשף שירן לוזון - ראש ענף תיאום מבצעי, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק עו"ד אמיר ליפשיץ - ראש חוליית ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

עו"ד ליאת אליהו סבן - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

אורית אהרון - מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

אודי גלבשטיין - מנהל תחום בכיר שירותי חירום והצלה, משרד הבריאות

קטיה קיל - מנהלת תחום פיקוח ורישוי אמבולנסים, משרד הבריאות

עו"ד מיטל גבאי - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

דנה דקו מדנס - ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי, מרכז השלטון המקומי

מג"מ יצחק ליבוביץ - מנהל מחלקה, מגן דוד אדום

רחל צובטה - מנהלת מחלקת שעת חירום, איחוד הצלה

אפי פלדמן - מנכ"ל, איחוד האמבולנסים בישראל

חיים וינגרטן - סמנכ"ל מבצעים, זק"א

איתן אלון - יועץ אסטרטגי ושותף, גלעד יחסי ממשל ולובינג - מייצג את זק"א

טל קופרשטיין - אביו של בר קופרשטיין החטוף בעזה, משפחות החטופים

שלמה אלפסה - גיסם של אבנר ומיה גורן ז"ל, משפחות החטופים

ורד קירו-זילברמן

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה- 2024, פ/5227/25

בוקר טוב. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה-2024, של חבר הכנסת משה פסל. כן, יש פה נציגי משפחות שרוצים לומר משהו? בבקשה.

אני אבא של בר, בן 23 מחולון. לפני חמש שנים נפצעתי בתאונת דרכים בזמן שהתנדבתי באיחוד הצלה, בדרך להציל חיים של ילדה בת ארבע. קיבלתי אירוע מוחי. עברתי שבעה ניתוחים, ובניתוח האחרון קיבלתי את האירוע המוחי. מאז לא דיברתי ולא הלכתי, ואני סיעודי.

מגיל 16, בר ניהל את העסק של הפלאפל, שפתחתי חודשיים לפני התאונה, ועבד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא עבר לגור אצל ההורים שלי כדי שלמטפל שלי יהיה מקום לישון. בר - - - חובש. ב-07 באוקטובר הוא עבד בנובה בתור סגן קב"ט, וכשהגיעו המחבלים – בר סייע לפצועים. הוא נסע והגיע לפטיש ארבע פעמים. הוא יכל לברוח אבל בחר לחזור לתופת.

באחת הנסיעות הוא שם חוסם עורקים לשני גבאי, ואמר בטלפון של אבא שלה שלא יגיע לשם, כי יש הרבה בלגן. בר לקח את שני לאמבולנס הדמים. גילינו על החטיפה של בר ב-11:00 בבוקר, כשהתפרסם סרטון הזוועה, ובו הוא אזוק בידיים וברגליים, עם - - - מסביב לצוואר. גם ברגע הזה, בר צועק למחבלים את שמו, ומבקש שיטפלו באלקנה בוחבוט הפצוע. זה בר – שתמיד דואג לאחרים לפני שהוא דואג לעצמו.

בשנה האחרונה, אני עובד עם קלינאית תקשורת ולמדתי לדבר מחדש. היום, אני יכול לקום, לשבת ולדבר – להילחם על בר. זהו.

כמו ששמעתם, זה אבא של בר. בר נחטף מהמסיבה בנובה, כשהוא היה מאבטח והלך לדאוג לפרנסת הבית. כשבר היה בן 16, אבא שלו עבר תאונת דרכים. הוא הלך להציל חיים של ילדה בת ארבע, ומאז – בר דואג לפרנסה של הבית.

בר יכול היה להינצל מהמסיבה הזו מספר פעמים, והוא בחר להקריב את עצמו בשביל אנשים שהוא בכלל לא מכיר. הוא פתח נתיב מילוט להרבה מחוגגי המסיבה, והוא עשה נגלות והציל אותם, חזר, הלך וחזר.

בר פשוט נלחם בשביל כולם, ולצערי – אני בטוח שהוא מרגיש שאנחנו הפקרנו אותו. אתם יודעים, עבר כל כך הרבה זמן – 578 ימים שהוא לא כאן איתנו, ואותנו, משפחות החטופים, מעניין רק דבר אחד. אני מאמין שגם את כל העם מעניין רק דבר אחד – שקודם כול, לפני הכול, משפחות החטופים, שכל החטופים וכל החללים כבר יחזרו הביתה.

לפני כל הלחימה, ולפני כל הבלגן שיש לנו במדינה – אנחנו חייבים את כל החטופים ואת כל החללים בבית. רק כך – באמת יהיה לנו ניצחון אמיתי. לא מיטוט החמאס ולא שום דבר. קודם שיחזרו החטופים הביתה, ואז – להילחם. תודה רבה.

תודה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? אוקיי. אז דקה הפסקה ונתחיל את הישיבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:13 ונתחדשה בשעה 10:14.)

מושיקו, זה חוק שלך, אתה רוצה להסביר?

למה יש מלחמה בעזה, וכאן – אין? למה יש חטופים בעזה? מה זה צודק? למה? למה? אתה מכיר את בר? אתה לא מכיר את - - -. למה? רק אני מדבר? למה?

טוב, אתה רוצה להגיד משהו?

כן.

בבקשה.

שמי שלמה אלפסה. אני יליד חולון. אשתי בת קיבוץ ניר עוז, נולדה בניר עוז. חיינו שם עד גיל 27 בערך. עצם זה שאומרים "ניר עוז" – כולם מבינים באיזו הפקרה היינו ובאיזה אובדן אנחנו. הרי, שם אין תושב, חבר קיבוץ, קרוב משפחה, שלא נרצחו לו, רצחו לו, אנסו לו, חטפו לו וכו'.

לפני שנמשיך – אתה מדהים. אני הכרתי אותו בתחילת הדרך. הוא עשה מאמצים כבירים לדבר בשם בנו. זה לא מובן בכלל. כל הכבוד.

אני לא רוצה לבזבז את זמן הוועדה יותר מדי – אני אדבר אולי שלוש דקות. אבנר, שהוא אח יחיד לסמדר, אשתי, נחטף, נהרג, נרצח – לא מובן מה, אבל מצאו אותו בשדות של ניר עוז שבוע אחרי ההפקרה הגדולה של ה-07 באוקטובר. אנחנו קברנו אותו – אני קברתי אותו – תחת אש בניר עוז, במלוא מובן המילה "תחת אש" – בזמן הקדיש של אסיף, הבן שלו, הייתה אזעקה; היה צבע אדום.

יותר מוכרת זו מיה גורן, שהיא על החולצה שלי – פחות רואים אותה – שחולצה, במאמץ אדיר של צבא ההגנה לישראל, ואני מודה כל יום על שני דברים: האחד, שהיא חולצה, שזה לא מובן מאליו – צבא ההגנה לישראל לא כל כך מצליח לחלץ. העבודה כבירה. השני, שלא נהרגו חיילים במבצע.

תארו לכם משפחה שהחטוף שלה חולץ – במקרה הפרטי שלנו, שהוא כבר חלל – וחס וחלילה, יהרגו שישה או שבעה חיילים לטובת כך. אנחנו סגרנו מעגל קטנטן, אבל אנחנו לא נשקוט עד שכולם חוזרים.

במקרה הפרטי פה הבאתי את תמונתו של גדי חגי, גם כן מקיבוץ ניר עוז, שהוא בעלה של ג'ודי ויינשטיין חגי – שניהם חללים. שניהם חללים שמי יודע אם יחזרו, לפי מדיניות הממשלה שלנו, שרצתה ורוצה להמשיך במלחמה. חברים, יש לנו פה ממשלה שנלחמה באופן דמוקרטי; ההחלטה היא שלה ואות הקלון יהיה עליה.

אני אמשיך לדבר עוד משפט וחצי לגביי – את זה לא כולכם מכירים. מר דוד ביטן, אתה לא מכיר אותי כמעט בכלל כי אני לא מגיע לפה הרבה. אני נאלץ לעבוד כדי לפרנס את המשפחה שלי, כולל לדאוג ליתומים בגירים של המשפחה של אבנר ומיה.

ארבעה יתומים בגירים, כאשר הממשלה שלנו החליטה החלטות נבונות, מפצה אותם היטב ומטפלת בהם, אבל כולם יודעים – גם משרד הרווחה יודע; גם הביטוח הלאומי יודע – שללא משפחה מלווה – היתומים האלה לא יכולים לחיות באוויר.

"איפה היית? מה עשית? איך הלימודים? בוא ניסע לראות את החדר שלך בטכניון. בוא נלך איתך כי דפקת את האוטו". אין דבר כזה יתומים באוויר, ואדוני, מר ביטן, זה לא חידון – אתה לא חייב לדעת את התשובה – אבל כמה משפחות של יתומים בגירים משני הורים יש מה-07 באוקטובר?

אני לא יודע.

יש לנו 25 משפחות – 19 משני הורים ו-6 מהורה יחידני שנרצח ב-07 באוקטובר. ואם נלך טיפה אחורה, לכאלה שהם בני 14 היום, ובעוד ארבע שנים יהיו באוויר – כלומר, מרגע זה, אף משפחה לא חייבת לדאוג להם, כי המדינה דואגת להם, בעצם, אז יש לנו עוד 50 תאים כאלה.

מדובר על 80 תאים שאו שיש להם משפחה – ויש דודים כאלה שעושים כך. עזוב אותי, אני לא נכנס ליתומים האלה. יש לי צרות משלי. במקרה הפרטי שלנו, חובת ההכרה שלנו מול היתומים הבגירים זה לבוא ולטפל, בתור ירושה ומצווה משפחתית.

כל אחד מכם היה עושה את זה, אבל אני – בגלל זה אתה באמת לא רואה אותי פה – והמשפחה הפרטית שלי נמצאים בדפיציט של 10,000 שקלים בכל חודש. זה כשחזרנו לעבוד; לפני שחזרנו לעבוד – אני לא אדבר איתך על כמה.

אני מקדם הצעת חוק פרטית בנושא, בעזרת חברי הכנסת קרויזר ואתי חוה עטיה, ומבקש שתיקח את המקל ותעזור בנושא, ואולי תעביר את זה להצעת חוק ממשלתית, כדי שחוץ מאשר להילחם על חזרה של חטופינו – נוכל לנשום טיפה לרווחה ולעזור ליתומים שלנו.

הצעת החוק הזו כבר הוגשה לסנהדרין?

היא הוגשה למשרד האוצר, ומשרד האוצר, אוטומטית, אמר "לא".

בסדר, זה עניין של תהליך. הם - - -

אני אשמח מאוד להשאיר את הטלפון שלי.

היא עלתה לוועדת שרים?

אני לא מכיר את התהליך עד הסוף. אני מבין שהיא עולה קודם כול לוועדת האוצר - - -

זה לא בוועדה שלי – זה בוועדת העבודה והרווחה, אבל נעזור, אין שום בעיה.

אני אשמח מאוד. אמרו לי שאם זו חקיקה ממשלתית – זה רץ יותר טוב.

גם פרטית יכול לרוץ. אין בעיה.

אני אשמח מאוד. אני יכול גם להשאיר את הטלפון שלי.

ממשלתית זה דווקא יותר איטי מפרטי.

תודה רבה על ההקשבה. שיהיה בהצלחה בוועדות. כנראה שבעוד חודש – אני אבוא עוד פעם.

בסדר. נקבל אותך.

גם אני אקבל אותך. תודה רבה.

בבקשה.

בגדול, אני הגשתי את הצעת החוק מכיוון שפנו אליי כמה וכמה נהגי אמבולנס, והאמת היא שהיה נשמע לי לא הגיוני שקיים בכלל מצב כזה. המצב היום הוא שאם אני רוצה לנסוע עם אשתי לראות סרט בסינמה או לאכול איזו פסטה – אני נוסע בנתיב התחבורה הציבורית בלי בעיה. עוקף את כל התור, נוסע ומגיע ליעד שלי. לעומת זאת, אם יש מקרה שהוא לא חירום – ילד נפגע בסנטר; מישהי שברה את היד; זקנה נפלה ויש לה סחרחורת – היא תחכה עכשיו שעתיים וחצי בפקק, כשנתיב התחבורה כולו ריק לידה, והיא תחכה. כאילו אמבולנס זה לא תחבורה ציבורית, אבל מונית – כן.

זה פעם ראשונה, אבסורד שלא מקובל. פעם שנייה – זו פגיעה בבריאות הציבור. מכיוון שגם אם האמבולנס לא נוסע נסיעה דחופה – הוא נמצא בכוננות. נגיד והוא היה בנסיעה דחופה, והוא נסע בנת"צ – עכשיו הוא צריך לחזור לכוננות שלו. אין כונן כרגע. יכול לקרות מקרה – וייקח לו יותר זמן להגיע. אז במקום שהוא יחזור לעמדה שלו בנתיב תחבורה ציבורית – את זה הוא לא יכול לעשות.

זה פעם שנייה. פעם שלישית, הכי חמור: אתם שולחים דוחות גם אם הוא נסע בנסיעת חירום. אדוני היושב-ראש, אתה לא מאמין – יש מחלקה שלמה, של איזה 40 איש, שכל היום עוסקים בלבטל דוחות של אמבולנסים.

איפה? בעיריית תל אביב בעיקר?

בכל הנת"צים. זה לא רק בעיריית תל אביב. זו מדיניות חלם. לכן, הכי קל זה להיות "דובי לא-לא" – להגיד "לא, תראה, זה מסובך, זה יקרה, זה יבוא". חבר'ה, תחשבו על הסבתא שלכם או על אמא שלכם, אם היא נופלת, חס וחלילה.

אגב, עוד דבר שנהגי האמבולנסים אומרים: הם מפחדים לבוא ולהגיד שזה מקרה חירום. הרבה פעמים קורה שמישהו מתלונן על סחרחורת, בסדר? זקן התלונן על סחרחורת. הוא אומר לי: "תראה, אני לא מפעיל מקרה חירום; אני לא נוסע על הנת"צ; אבל אז אני מגיע ומבין שהבן-אדם בשבץ. אני מיד מפעיל".

זה לא הגיוני. אמבולנס משרת את הציבור, ולכן לא הגיוני שרכבים אחרים כן יסעו, ואמבולנס – לא יסע. יתרה מזאת, גם אם אני הולך על הדרך שלכם, למה נהג מונית, שלא נוסע עכשיו בנסיעה – הוא לא עם נוסע – כן יסע בנת"צ?

רדו מהסיפור הזה. תנו לאמבולנסים לנסוע. הם משרתים את הציבור, גם בכוננות; גם כשהם לא נוסעים בנסיעת חירום. ילד שפתח את הסנטר – יכול להיות שזו לא נסיעת חירום, אבל זה יותר חשוב מלאכול עכשיו פסטה במסעדה במונית.

רדו מהסיפור הזה. תנו לאמבולנסים. זה לא יציף את הנת"צים. גם כך שרת התחבורה אמרה: "בואו נסגור את הנת"צים. לא משתמשים בהם" – אז עכשיו כואב לכם על האמבולנסים? חאלס. זה צעד לטובת הציבור. זה צריך להיות קל.

הבנתי מהיועץ המשפטי שלי שהממשלה נגד. אני באמת לא מבין למה אתם נגד. אני בעד החוק הזה. אתם יכולים להסביר לי למה אתם נגד? אם אתם שיניתם עמדה מאז שהוא דיבר איתי אתמול – אין בעיה.

בוקר טוב. שמי ולדימיר סימון, ואני המפקח הארצי על תעבורה. אני זה שנותן אישור או לא נותן אישור נסיעה בנת"צ, לצורך העניין. קודם כול, יש פה הצגה לא נכונה של הדברים. יש פה אי-דיוקים, ואני חייב לדייק.

תאיר את עינינו, בבקשה.

בשמחה. אמבולנס או רכב ביטחון, כמו גם של המשטרה, בתפקיד – בין אם זה סחרחורת של איש מבוגר או ילד עם צרה אחרת – רשאי, לשיקול דעתו. אם הוא בתפקיד או רשאי להפעיל אמבולנס – הוא לא אמור לקבל קנס. ככל שהוא מקבל קנס – הבעיה היא ברשויות מקומיות, ולא במשרד התחבורה.

אין פטור לאמבולנס.

יש.

הוא מקבל את הקנס קודם כול, ואז הוא צריך להסביר למה הוא נסע.

יש לו פטור. הוא בכלל לא צריך אותנו, את משרד התחבורה – הוא לא צריך אותי. בתפקיד, הוא מפעיל פנס אדום – גם המשטרה, שיושבים פה לידי. זה בדיוק אותו נוהל. גם גורמי האבטחה של ראש הממשלה או סמלי שלטון אחרים אינם צריכים אותי בכלל. יש להם בתפקיד פטור. זה שהם מקבלים קנס - - -

אני רוצה להבין: מה זה "יש להם פטור"? הראייה היא שהעירייה נותנת להם קנס, נכון? אחר כך הוא צריך להסביר שהוא היה במצב חירום. זה לא המצב שצריך להיות. גם אם האמבולנס לא מפעיל את הסירנה האדומה הזו כשהוא נוסע – הרי, אם הוא מפעיל סירנה, הוא לא צריך אותך ואותי. אין בעיה, נכון?

מדויק.

כל העניין הוא שהצעת החוק הזו - - -

לא, גם אם הוא מפעיל סירנה – הוא מקבל דוח.

יכול להיות, אבל הוא יכול לנסוע. אין בעיה. בוא נגיד שעיריית תל אביב – נותנים קנס קודם כול. עכשיו, לך תתחיל לטפל בביטול קנס. הם לא מכבדים אפילו תעודה של נכה – גם הוא מקבל קנס.

חד-משמעית. מסכים.

אז אני אומר לך: עזוב. עיריית תל אביב צריכה לקבל קנס הפוך. זאת אומרת, אם היא נותנת קנס למי שלא צריך לקבל – היא צריכה לקבל קנס מהמדינה ולשלם אותו. היא תשלם את הקנס; לא אתה צריך להסביר. אבל אנחנו לא ניכנס לעיריית תל אביב ולמה שהיא עושה עם מדיניות הקנסות שלה.

אני בעד החוק הזה. אני לא חושב שאנחנו צריכים יותר מדי להתמסמס פה בדיונים בעניין הזה. האמבולנס שנוסע, ואין פה שום עומס – עם כל הכבוד, למה לשרים ולמנכ"לים של חברות ממשלתיות וחברות של הממשלה מגיע לנסוע עם הדבר הזה? פה – אין בעיה של עומס?

קודם כול, אין אישור לאף מנכ"ל - - -

מנכ"ל משרד ממשלתי נוסע בלי בעיה.

אין לו אישור.

יש להם אישורים.

אין אישור.

לכולם יש אישורים. אז להם מגיע, לשרים מגיע, ולאמבולנס – לא מגיע?

לא מגיע. דרך אגב, לא מגיע לא להם, לא לך ולא לי, כי הם לא מקבלים.

רק הח"כים לא מקבלים. השאר – מקבלים.

מנכ"לים לא מקבלים. אני אומר לך את זה בצורה חד-משמעית.

אז אני מודיע לך שכן.

אתה אומר שאם הוא מפעיל סירנה – הוא יכול, ואני אומר לך שלמנכ"לים ולכל מיני כאלה, לצורך העניין, כמו שהיושב-ראש אמר – יש סירנות כאלה שהם מפעילים מדי פעם. האם, מבחינתך, זה שהוא הפעיל סירנה – פוטר אותו מדוח? המצב הוא שהם יכולים לנסוע בנת"צים.

מה עמדת המשטרה?

אדוני, ברשותך, לפני כן משפט מהמשרד לביטחון לאומי, ואחר כך אני אדבר.

אוקיי. בשבילי – אתה ביטחון לאומי.

אני אכבד את המשרד שממונה עליי ואתן להם את המשפט. אחרי זה – אני.

אין שום בעיה.

בוקר טוב. ליאת אליהו סבן מהלשכה המשפטית של הבל"מ. חשוב להסביר שבמצב החוקי כיום, רכב ביטחון הוא רכב – זה יכול להיות של כל מיני גופים במדינה – שברישיון הרכב שלו, של משרד התחבורה, הוא מוגדר כרכב ביטחון.

יש את זה גם לאמבולנסים; יש לנו כבאיות של כיבוי והצלה – יש פה גם נציגים שלהם; למשטרה; לכל מיני גופים - - -

אבל רק אם הוא מפעיל את הסירנה. את זה – הבנו.

רגע, שנייה, נסביר רגע מה המצב. מדובר בהיקפים גדולים מאוד של רכבים של כל הגופים האלה.

כמה אמבולנסים יש במדינה?

אנחנו הבנו, בשיחות המקדימות – היו הרבה שיחות בימים האחרונים - - -

אבל לא כולם נוסעים בתל אביב או בראשון או בחולון.

שנייה. מדברים על - - -

זה לא משנה, כבוד היושב-ראש. בסופו של דבר, ההחלטה תהיה החלטה על כל הנת"צים הקיימים והעתידיים כאחד.

לא, אני מדבר מבחינת העומסים. זה שיש אמבולנס בדימונה – הסיכויים שהוא יסע בנתיב תחבורה ציבורית לתל אביב הוא כמעט לא קיים.

ואם הוא נוסע – הוא נוסע לטובת הציבור.

שנייה. מדברים על היקפים גדולים מאוד, אז המצב החוקי כיום - - -

אין היקפים גדולים. זה לא נכון.

לפי המצב החוקי כיום, ככלל, הם לא יכולים – גם רכב ביטחון לא יכול לנסוע בנת"צ, כי נת"צ - - -

אבל למה את מדברת איתנו על רכבי ביטחון? היושב-ראש שאל אותך על אמבולנסים. כרגע, לא מעניינים אותנו רכבי ביטחון. אותנו מעניינים אמבולנסים.

במה שונה כבאית שחוזרת מאירוע ויש לה שריפה עוד דקה – מאמבולנס?

עזבי, יש פה הצעת חוק.

את יודעת מה? רגע, את צודקת.

יכול להיות שתציעי - - -

רגע. אז נכניס גם כבאית. זה לא מפריע לי.

אני אתן עוד מעט לאמיר, נציג המשטרה, שיסביר את הבעייתיות שההכללה הזו תגרום לכל גופי הביטחון וההצלה במתן מענה מבצעי, כי כולם יסעו על הנת"צ. אם יהיה בן אדם עם התקף לב – הוא לא יוכל להגיע לבית החולים, כי הנת"צ יהיה פקוק ברכבי ביטחון והצלה.

נו, באמת. ברוב הנת"צים אין בכלל תחבורה ציבורית - - -

האמבולנסים בעצם מסכנים את הציבור?

סליחה שאני מתערב – אני יכול להגיד מילה אחת?

אפשר רק עוד משפט? סליחה.

באמת הגזמת הפעם. תטענו טיעונים יותר רציניים.

אני מתנצל על כך שאני מתפרץ כך. את אומרת שנציג המשטרה יסביר, ואני רוצה להגיד לכם: אני תושב ירושלים למעלה מ-40 שנה. אני רואה את החבר'ה עם ה-"מ" – אתם מכירים את האדום הזה? – נוסעים חופשי על הבר, בתחבורה ציבורית - - -

מה זה "מ"?

רכבי משטרה.

למשטרה מותר לנסוע. נכון.

בכל פקק קטן – אתה רואה אותם יורדים לשוליים.

נכון. למה למשטרה מותר לנסוע בנת"צ?

חבר'ה, תתחילו לאכוף את זה. הגיע הזמן.

על פי החוק, לכל רכבי הביטחון, כולל אמבולנסים, יש את אותו חוק.

אני לא יודע מה זה "על פי החוק". הגיע הזמן.

עכשיו נציג המשטרה יסביר. אני רק אגיד עוד משהו - - -

אני באמת רוצה לדעת: דבר ראשון, אמבולנסים זה הצלת חיים יותר מכל החבר'ה שלך, שהם כביכול באמצע התפקיד. הם באמצע עבודה.

רגע, חבר הכנסת.

ככל שמקדמים את הצעת החוק – אנחנו מבקשים שגם רכבי משטרה וכבאות והצלה ייכללו בהצעת החוק, לצד אמבולנסים.

אתם רוצים להסביר? אין לי בעיה לשמוע אתכם, אבל זה מיותר הפעם, כי אני מעביר את הצעת החוק הזו ומוסיף גם את כיבוי האש להצעת החוק.

ברשותך, אדוני, אני מתחיל ישר: אנחנו לא מתנגדים. יש החלטת ממשלה ואנחנו מחויבים להחלטת הממשלה. אנחנו, נציגי הממשלה, לא מתנגדים להחלטת הממשלה שתומכת בהצעת החוק, אבל חשוב לנו לציין את ההסתייגות, כפי שאמרה חברתי.

לנו, כמשטרה, חשוב שרכבי ביטחון – שזה אומר, קודם כול, אמבולנסים ונסיעות מבצעיות, עם הסירנה, עם הכחולים, עם הכול - - -

עם הסירנה – אין ויכוח, אבל הם מקבלים קנס וצריכים לבטל אותו אחר כך.

יש ויכוח, מכיוון שגם ניידת משטרה - - -

גם נהג המונית לא מקבל קנס ואז מבטל. אם אמבולנס נוסע בחירום – למה שהוא יקבל קנס?

גם כבאיות מקבלות, גם רכבי משטרה מקבלים. כל גופי הביטחון מקבלים. כולם מקבלים אותו הדבר.

למה?

אמבולנסים לא מופלים לרעה.

לא שאלת את עצמך למה? למה אמבולנס שנוסע בחירום - - -

אני מצטער מאוד, עיריית תל אביב – והיא הבעיה הכי גדולה – ברגע שהיא שולחת קנס לאמבולנס עם הסירנה, או לרכב כיבוי אש וכו' – צריכה לקבל קנס הפוך. הבנת אותי? זה מה שצריך לעשות, תאמין לי. לכתוב בחוק, ואז הם לא יעשו את זה יותר. הם נתנו קנס של 500 שקלים? הם ישלמו קנס הפוך.

כן. שישפו את המדינה על כל הקנסות שהם נותנים לאמבולנסים.

אדוני, אני אגלה לך משהו: זה קורה גם למשטרה. המשטרה מקבלת דוחות על ידי העירייה.

למה?

אנחנו לא יודעים להסביר את זה – למה עיריית תל אביב, או עיריות אחרות, קונסות בניגוד לדין?

הם לא מכבדים ולא מקבלים קנס.

ולכן, אדוני, אני אומר דבר כזה: מכיוון שגם המשטרה מקבלת דוחות, וגם רשות הכבאות מקבלת דוחות - - -

אבל למה זה צריך להיות כך? הם צריכים לעשות את הבדיקה בצילום. יש להם את הפקידות שלהם. הם רואים רכב משטרתי שנוסע? אז הם צריכים לא לשלוח את הקנס. אני אומר לך את האמת: אם הם שולחים קנס – הם צריכים לשלם את הקנס בעצמם.

יש נציג שלהם בדיון?

זה מה שצריך להיות. החוצפה הזו של עיריית תל אביב, שעושה מה שהיא רוצה וגורמת לציבור, למשרדי הממשלה ולכולם להתחיל לעבוד ולהוכיח שהם כך וכך – זה לא מתקבל על הדעת. זה הכול.

כבוד היושב-ראש, אנחנו מסכימים איתך. גם משרד התחבורה לא מתנגד להצעת החוק, רק אנחנו מבקשים למצוא, ביחד עם גורמי הביטחון, איזה שהוא איזון מקצועי.

עוד, אדוני, אני מבקש: אם אדוני מתכוון לאשר את זה - -

אני מאשר את זה. אני אומר לך כבר, שתדע.

- - אני מבקש, אדוני, שזה יחול גם עלינו.

על מי?

על המשטרה.

הגופים של המשרד לביטחון לאומי. גופי הביטחון וההצלה שלנו.

המשטרה מקבלת דוחות גם על נסיעות חירום, ולכן אם זה חל על רכבי ביטחון, או על רכבי חירום והצלה – אנחנו מתמודדים עם אותה הבעיה כמו הכבאים וכמו מד"א.

צריך להגדיר מה זה "רכב חירום". אי-אפשר לכתוב סתם.

רכב ביטחון מוגדר בחוק ככזה שמפעיל - - -

"כל אחד מאלה: אמבולנס, מגן דוד אדום, אופנוע" – אבל אופנוע אף פעם לא מקבל קנס אם הוא נוסע, לא?

הוא לא צריך נת"צ. הוא יכול להשתחל.

לא.

אני רואה שכל האופנועים נוסעים בנת"צ - - -

לא. איפה שאין כניסה – אין כניסה, אבל לצורך העניין, רכבי ביטחון שמפעילים פנס – בין אם זה כחול או אדום – בכלל לא אמורים לקבל קנס.

רגע, תעצור רגע. אני רוצה להסביר לך, בפרקטיקה, מה קורה. נהגי אמבולנס דיברו איתי. הם אומרים לי - - -

מקבלים קנסות.

בגלל שהם מקבלים, ואולי לא יתירו להם את הקנס – הם פוחדים להפעיל. במקרים מסוימים שהם בספק – הם לא יודעים מה לעשות.

אני מסכים לזה. אנחנו נתקן את החוק עכשיו. תתקני את זה כך שזה לא "אמבולנס", אלא "רכב ביטחון".

אדוני היושב-ראש, בני ממשרד התחבורה, מהלשכה המשפטית. כפי שנאמר, אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק, אבל אנחנו חושבים שצריך למצוא את האיזון בין הצורך, מצד אחד, לשמירת חיים, לבין הצורך לשמור גם על הנת"צים כפנויים לתחבורה ציבורית.

ברוב הנת"צים – בכלל אין מכוניות שנוסעות בהם. עזוב אותך. נעשה את זה כפיילוט. אין לי בעיה.

בדיוק. אתם מכירים את הנת"צ בבגין בירושלים? אני אספר לכם: אין קו אחד עירוני או בין-עירוני שעובר שם. אתם יודעים? אין דבר כזה שם. תבדקו אם יש אוטובוס שעובר שם, אבל יש נת"צ. כולם חוטפים דוחות, והוא סתם ריק, בשביל שכל אוטובוס שירצה – יסע עליו, או נהג מונית או משהו כזה.

רכב ביטחון.

לדעתי, צריך לבטל את רוב הנת"צים.

אנחנו נעשה איזון, אין בעיה. אנחנו נכניס רכב ביטחון ונעשה את זה כהוראת שעה לחמש שנים, עם אפשרות להאריך את זה לעוד חמש שנים. במהלך חמש השנים האלה – נראה. אם ייווצרו עומסים גדולים מדי כתוצאה מהדבר הזה – נדבר על זה. זה הכול. בסדר?

אדוני, אם אפשר, בבקשה, להציע, אנחנו היינו רוצים שגורמי המקצוע, ביחד עם המציע - - -

לא, אני מעביר את זה היום. אין גורמי מקצוע ולא ישיבות. אין לנו יותר מדי זמן להתעסק בזה כל היום, על חוק כזה קטן.

אדוני היושב-ראש, אם רק יורשה לי לומר: מה שאנחנו היינו רוצים לעשות זה לדבר ביחד עם המציע וגורמי המקצוע בממשלה, ולנסות לדייק את - - -

100%, הנה, דיברתם. אתם לא צריכים. דברו איתי.

קודם כול, זו קריאה ראשונה. זה דבר ראשון. לכן, לקראת שנייה ושלישית – אפשר תמיד, אבל דברו ביניכם בינתיים. אבל מה יש לכם לדבר איתו? דברו איתי. אני אומר לכם שעם כל הכבוד למציע – אני בעד החוק הזה, אני מקבל את העמדה של המשטרה לתקן, ואני מוכן לאזן, במובן הזה שההוראה תהיה הוראת שעה.

בהוראת שעה הזו – תבדקו את עצמכם, תראו את העומסים, תראו האם זה משפיע בצורה לא סבירה, ואז, במקרה הזה – זו תהיה הוראת שעה שתפוג, אז אין בעיה. אם תבוא עיריית תל אביב – בינינו, רוב המקומות זה בעיריית תל אביב, למרות שגם עיריות גדולות התחילו לשים אבל עדיין אין מצלמות ואין כלום – ותראה שזה יוצר עומס מיוחד, מה שלא נראה לי – כמובן שלא נאריך את החוק הזה. זה האיזון – האיזון יהיה הוראת שעה. תעשו בדיקות.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, ברשותך, אם אפשר, שגם באופן שבו זה יקודם – ננסה לראות אילו רכבי ביטחון כן נכון שהוראת השעה תחול לגביהם, כי ההגדרה של "רכב ביטחון" היא רכבה מאוד.

בסדר, אז לקראת קריאה שנייה ושלישית – תחשבו על זה. הנה, המשטרה פה; אתם פה. שבו על העניין הזה ותגידו לנו. אם אתם חושבים שנכון שחלק מרכבי הביטחון לא יהיו – לא נאשר אותם. נתקן את זה לשנייה ושלישית. זו רק קריאה ראשונה. אנחנו לא רצים עכשיו למליאה לאשר את השנייה והשלישית, בסדר? טוב, קדימה, בואו נתקדם.

יש לי רק בקשה – אני חושב שאני מייצג את כולם פה: הסוגייה של שלטון מקומי. למעשה, כיבוד הנהלים. הם צריכים באמת להקפיד, בסוף, קודם כול, למי הם יכולים לתת קנסות.

אין בעיה. אני אומרת לכם את האמת: אני בעד שהעיריות יקבלו קנס.

אני אשמח להתייחס.

בסדר גמור. אם הן ישלחו סתם הודעות כאלה, וצריכים לטפל בהן – הן צריכות לקבל קנס מהמדינה. שהן ישלמו אותו כמו שצריך.

דרך אגב, היושב-ראש, זו באמת עיקר הבעיה - - -

אני בעד. פעם אחת ולתמיד נלמד לקח את עיריית תל אביב. היא חושבת שהיא המדינה וכולם צריכים לרוץ אחריה. מספיק כבר עם זה, בחייכם. גם עיריית ירושלים התחילה לעשות בעיות, דרך אגב, כשהיא לא מכבדת את הדברים האלה. גם היא למדה את השיטה.

אני אבדוק את זה, ברשותך. לפרוטוקול, דנה דקו מדנס מהשלטון המקומי.

תבדקו את זה. אין בעיה.

אני רק רוצה לומר: לקראת הדיון, אני עשיתי בדיקה מול מספר רשויות – לא תל אביב. ברשויות אחרות עלה שהם לא שולחים דוחות לרכבי ביטחון.

ברשויות אחרות כמעט ואין מצלמות. הנה, בראשון, בינתיים, לא שמו מצלמות, אז מה הם ישלחו?

נכון, אבל יש רשויות שכן שמו.

הבנתי מהכבאות שהם קיבלו דוחות מעיריית בני ברק, נגיד.

דיברתי עם בני ברק הבוקר ונאמר לי שהם לא אוכפים.

זה לא רק הכבאות. זה גם - - -

אני לא מבין את זה. יש תמונות. הם שולחים את זה בלי לראות את התמונה? הם שולחים את הקנס הזה אוטומטית?

כולם מקבלים. גם שירות בתי הסוהר מקבלים; גם הכבאות.

אני אבדוק את זה. זה לא מה שנמסר לי.

יש תמונה, ריבונו של עולם.

אני אבדוק את זה.

טוב, בואו נתקדם.

בכבאות גם אומרים שהם מקבלים הרבה מחברת הנתיב המהיר בכביש 1 – זו חברה ששולחת הרבה מאוד קנסות על רכבי כבאות.

אני באמת מציע: אתם משרד התחבורה – תתקנו, או שאני מוכן לתקן את זה פה, פעם אחת ולתמיד: עירייה או גוף ששולח סתם הודעות, בלי לבדוק איתן – צריך לשלם קנס. הגוף ישלם את הקנס. נעשה את זה כהוראת שעה, ונבדוק. ולא יעזור גם אם יצלצל אליי ביבס הפעם – זה לא יעזור לו.

זה יוצר עומס על המערכת. יש 50 איש שעוסקים בביטולי דוחות. זה חלם. זה הזוי.

אני הבנתי מהמשטרה, שגם יש להם היקף גדול של רכבים, שמדובר בכמה אנשים שעוסקים בזה.

האם אנחנו רוצים לעשות הבדלה בין רכבי ביטחון בתפקיד או לא בתפקיד?

לא, כי אי-אפשר לבדוק את זה. ממש אי-אפשר.

ברמת העיקרון – את צודקת. זה היה הרעיון הכי טוב, אבל - - -

אם זה יקרה – כל היום יתעסקו בשאלה האם הוא היה בתפקיד או האם הוא לא היה בתפקיד.

כבוד היושב-ראש, אפשר להתייחס?

מי אתה?

אני סמנכ"ל המבצעים של ארגון זק"א.

לא צריך. מה זה שייך? אם אתה רשום כרכב ביטחון – כן, אבל לא כל עמותה יכולה לנסוע. לא צריך להגזים. תסבירי את זה.

ההצעה מדברת רק על - - -

אנחנו מתקנים את זה כרגע ל-"רכב ביטחון", אבל יהיה כתוב בדברי ההסבר שעד לשנייה ושלישית – אנחנו נבדוק האם צריך להחריג חלק מרכבי הביטחון. אין בעיה.

או בנסיבות מסוימות.

אפשר לשנייה ושלישית. תחשבו על זה. בשביל זה אתם נמצאים. תחשבו אילו תיקונים צריכים לעשות לעניין הזה. עכשיו אנחנו נאשר את זה באופן כללי, אבל זו רק קריאה ראשונה. לקראת שנייה ושלישית, אנחנו נתייחס להערות שלכם, כמובן, אחרי שתעשו עבודה. זה לא שמחר בבוקר נאשר שנייה ושלישית – ייקח לנו איזה חודש עד שזה יבוא.

אדוני היושב-ראש, אתה רוצה כבר לתקן בתוך החוק גם את הנושא של הקנסות של העיריות?

עדיין לא. אנחנו לא בנויים לזה עדיין. הם יחשבו על זה. אני בעד. אם יש לכם רעיון לעניין הזה, ואני רואה שכל הרשויות מתעסקות בזה כל היום – תביאו את זה, אני אאשר את זה בשתי דקות ואגמור את הסיפור הזה אחת ולתמיד.

אולי כדאי באמת שתעשה עבודה שכל גוף ימפה כמה רכבים יש לו, כמה קנסות הוא מקבל וממי, ואז נדע יותר מה צריך לתקן.

תעשו. עיריית תל אביב, וגם עיריית ירושלים התחילה לעשות פתאום בעיות. אני כבר אומר לכם: הם ישלמו את ההוצאות של הרשויות. זה מה שהם צריכים לעשות. אם המשטרה הוציאה 2 מיליון שקלים הוצאה – הם צריכים להחזיר לה את הכסף.

זה מה שצריך להיות, לדעתי, אבל אני משאיר לכם. אתם תביאו לנו הצעה. הנה, משרד המשפטים פה; אני מכיר אותו. הוא ישב איתכם. אם ההוצאות שנגרמו כתוצאה מהטיפול הלקוי הזה, שהם לא בדקו אילו רכבים עברו בנת"צ בצילום – זו צריכה להיות עבודה שלהם והם צריכים לכסות לכם את ההוצאות. אז – הם יבדקו את זה יפה מאוד.

אדוני היושב-ראש, הרשויות שומרות חוק.

אין בעיה, כל הרשויות שומרות חוק. מישהו אמר שלא שומרות חוק? הם פשוט לא בודקים. הם שולחים את הקנסות, ואז הם צריכים לרוץ כמו משוגעים. עיריית תל אביב – מדינה בתוך מדינה.

זו מדינת תל אביב. זו לא מדינה בתוך מדינה.

כן. יש לו 300 מיליון שקלים שהוא מקבל מקנסות, אז אתה לא יכול לשים פקיד או שניים שיבדקו את הצילומים?

דרך אגב, עיריית ירושלים מתקרבת למספרים האלה, רק שתדע.

אמרתי, גם עיריית ירושלים למדה את השיטה.

זה שגר ושכח – מה יכול להיות? שיטת המצליח.

יש לי ברכב תעודת נכה, בגלל הפגיעות שלי ברגל, אז מה קורה? אני מקבל קנסות כל הזמן, למרות תעודת הנכה, ואתה יודע מה? אני משלם אותם, כי להתחיל את הבדיקות, ולך תתעסק, ואחרי שנה אתה מקבל הודעה וכבר שכחת על מה שלחת את המכתב בכלל. אז אני משלם, אבל בשביל מה יש את האישורים האלה? זה שטויות.

הגשתי ערעור בתל אביב לפני ארבע שנים ועדיין לא חזרו אליי.

אני יכולה להתייחס?

בבקשה.

אני רק רוצה לציין – זה לא התחום שלי, הם יודעים – אבל בפקודת התעבורה, לגבי 27א1, שמדבר על אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות, סעיף קטן (ג) אומר שעל אף האמור בסעיף קטן (ב) – שמדבר על מסירת הודעת תשלום קנס לעניין עבירה המנויה בפרט 1 לתוספת ה-11, שמדברת על נסיעה בנת"צ ללא רשות:

"עובד הרשות המקומית לא ימסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב), למי שרשאי לפי דין לנסוע בנתיב אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב לתחבורה ציבורית, לרבות למי שניתן לגבי רכבו תג נכה כמפורט בתוספת התשיעית". זה החוק.

עכשיו עוברים על החוק. עכשיו החוק הוא כך, ואתם לא פועלים לפי החוק.

אני יכול להכניס סעיף שאומר שאם היא מסרה שלא כדין – הם יכסו את ההוצאה של זה. אין לי בעיה, תהיה סנקציה. בסדר גמור.

אני חייבת להעיר הערה בנושא של תגי נכה – יש עם זה קושי גדול מאוד מול משרד התחבורה. הנושא בדין ודברים, כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש.

בטח. בשביל מה יש תווי נכה בכלל?

יש בעיה עם המאגר.

שלא יתנו. נותנים הרבה תווי נכה, אבל מי שמגיע לו – בסוף אוכל אותה גם כן. כל השיטה הזו של תווי נכה, שאתם נותנים את זה פעמיים – למה צריך לקבל שניים? למה? לאדם יש תעודת נכה – אתם נותנים גם לו וגם לעוד מכונית. למה?

וגם לנכד.

למה? צריך אחד. לא צריך שניים. קודם כול – נתחיל מזה. למה החלטתם לתת שניים? כי הנכד מסיע את הנכה? לא. שייסע באוטו שלו. בשביל זה הוא מקבל על האישור לאוטו שלו. קודם כול, באותו רגע, אתם מורידים את תווי הנכה בלחלק ל-2, במכה אחת. אם היום יש חצי מיליון – יהיו פתאום 250,000.

בלי רמאויות.

עזבי, אני לא מדבר על הרמאות, אבל אתם צריכים קודם כול לא לתת שניים. תחליטו החלטה עקרונית. רק אחד.

יש עכשיו עיסוק במשרד בכל מה שקשור לתווי נכה.

אני יודע, אתם עושים בדיקה על הזיופים, אבל בגדול, למה אתם נותנים שניים?

הדבר הזה מוכר ויש עבודה שנעשית על זה עכשיו במשרד כדי לנסות לפתור את המשבר.

לא יודע. אני, למשל, לא ביקשתי את השני. מה זה הדבר הזה? אני לא מבין את זה. קודם כול, רוב הנכים לא צריכים שייקחו אותם. זה דבר ראשון.

אפשר להעביר מרכב לרכב באפליקציה, במקום שניים.

נותנים שניים, ואז זה כפול 2. יש היום חצי מיליון, נדמה לי. אם תעשו רק אחד – יהיו לכם רק 250,000. כבר קיצצתם חצי. הנה, נתתי לכם הצעה. בשביל מה אתם צריכים כל כך הרבה תווי נכה? לא יודע מי קיבל את ההחלטה של שניים. זה אתם קיבלתם? זה התפקיד שלך?

לא, ממש לא.

למה בחינה? אני אומר לכם – מספיק אחד. רגע, זו לא החלטה מינהלית שלכם?

אני לא יודע של מי. זה לא התחום שלי. אין לי מושג. יכול להיות שאגף הרישוי. אני לא יודע. בני, אולי אתה יודע?

מה שאני יכול לומר, בגדול – זה גם לא העיסוק שלי בעת הזו – זה שהנושא הזה, בכללותו, הוא ידוע. ידוע גם שזה אירוע לא פשוט, ויש עבודה שנעשית על זה כבר תקופה ארוכה.

למה? למה צריך עבודה? זו החלטה של דקה. אל תתנו שניים – תנו אחד. מה הבעיה?

הם עושים עבודת מטה לגבי אופן הנפקת התגים. כל התהליך כולו.

בני, מה התפקיד שלך?

אני בלשכה המשפטית. אני מלווה את - - - התחבורתי.

אז מה הבעיה? תנו אחד. קודם כול – תנו אחד, ואם יהיו נסיבות מיוחדות שמצדיקות שניים – זה יצטרך לעבור ועדה מיוחדת. אין בעיה. יכול להיות מצב כזה. אני לא יודע מה. אתם, במצב הזה, תתנו, אבל צריך שתהיה בקשה מיוחדת לעניין הזה, וזו ועדה מיוחדת שתאשר את השני. קודם כול – צמצמו את זה בחצי, ונתקדם הלאה.

אתם רוצים שאני אכניס את זה לחוק הזה? אני מוכן להכניס את זה גם כן לחוק הזה – לצמצם לכם את זה ישר ב-50%. אין בעיה. אני מאמין שהמשטרה תומכת בהצעה הזו, נכון? שכל מי שיש לו תעודת נכה – יקבל אישור רק לרכב אחד.

אנחנו לא - - -.

אתם רק נותנים את הקנסות.

נכון, אנחנו רק גוף אכיפה. למי שתהיה את התעודה – אנחנו לא נרשום, ולמי שלא תהיה – אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה. זו החלטה לא שלנו; זו החלטה של מי שמוסמך לתת את הכרטיסים האלה.

בסדר. אז אפשר לקרוא. בוא נסיים את זה.

אני אקריא. אני רק רוצה לציין, מבחינת ניסוח, שפנה אליי בני ממשרד התחבורה. המהות תישאר אותה מהות, אבל ברשותכם, תנו לנו את הפררוגטיבה לנסח – הוא רוצה לדייק את הניסוח לפי מה שכתוב בפקודת התעבורה.

אם זה לא פוגע במהות.

לא פוגע במהות, ולהיפך. יותר מזה, ככל שהוועדה מחליטה להכניס את כל רכבי הביטחון - - -

כרגע, בשלב ראשון. אחר כך אנחנו נתקן את זה אם צריך, אין בעיה.

אין בעיה. ההגדרה של רכבי ביטחון היא בתקנות, אבל אנחנו נתייחס לזה, נמצא את המקום הנכון בפקודת התעבורה וננסח את זה כהוראת שעה לחמש שנים.

כן. הוראת שעה לחמש שנים עם אפשרות להאריך לעוד חמש שנים.

עם אפשרות להאריך לחמש שנים נוספות.

את זה – יבדקו בהוראת השעה. אם התיקון לחוק הזה באמת יוצר עומס מיוחד על הנת"צים – כמובן.

במסגרת הדיונים לקריאה השנייה והשלישית, ברשותכם, גם נדון על הקבוצה הייחודית מתוך רכבי הביטחון שהדבר הזה יחול עליה.

בסדר גמור, אין בעיה.

אפשר אולי להציע שהוראת השעה תהיה לשלוש שנים? כי ככל שזה באמת ייצור עומס – תהיה בעיה במענה המבצעי.

שלוש שנים, אין בעיה. בסדר. רק כדי לבדוק את העומס.

שלוש ושלוש?

שלוש ושלוש, אין בעיה. זה פותר את הבעיה שאם עשינו טעות רצינית – אפשר לתקן אותה.

רון סולומון ממשרד המשפטים. אני מבקש, רק למען - - -

הנה, עכשיו הוא יגיד לנו: "כל מה שהחלטתם לא חוקי" ונלך הביתה.

חלילה. רק למען הפרוטוקול – כמובן, הוועדה ריבונית לקבוע בחקיקה את מה שהוועדה רואה לנכון, אבל הסמכות להתיר נסיעה בנת"צ לרכב ביטחון קבועה כבר היום בתקנות התעבורה, ולכן – גם אמרנו את זה בשיח המקדים עם הייעוץ המשפטי – אנחנו חושבים שדרך המלך היא לקבוע את ההסדרים האלה - - -

בסדר, דרך המלך, אבל אם אנחנו ניתן לכם את דרך המלך – זה לא יהיה בעוד 20 שנה.

אני בטוח שהוועדה יודעת להפעיל לחץ על הממשלה כשהיא רואה לנכון.

בסדר גמור. אתה יודע שאצלי, החלטת הממשלה – אתה מדבר על ועדת שרים? היא לא מחייבת אותי.

מובן שהיא איננה מחייבת אותך.

היא לא מחייבת אותי. ברגע שחוק מונח פה – אנחנו רשאים לדון בו. מה זה מעניין אותי מה ועדת השרים החליטה?

אדוני, התחלתי וזה הדבר הראשון שאמרתי.

אם כך, תעשו את כל החוקים במסגרת ועדת שרים, לא צריכים כנסת ולהתראות.

לא צריך פרלמנט.

זה לא מחייב אותי.

מובן שזה לא מחייב.

מצדי, אל תעבירו אף חוק בוועדת שרים. היום, המצב הוא שאתם מעבירים כמעט את כל החוקים בוועדת שרים. אף פעם לא היה עומס כזה. מבחינה פוליטית – מעבירים הכול. כל הח"כים משגעים אותנו. אין חוק שלא עבר בוועדת שרים, אבל כותבים: "בהסכמה". בחייכם, זו בדיחה. תעשו סינון כמו שצריך, במסגרת ועדת שרים.

אנחנו מקבלים לפה חוקים כל הזמן. ואתם חושבים שח"כים לא לוחצים? "תעביר לי את החוק, תעביר לי את החוק"? אבל אי-אפשר. פעם היו עושים סינון במסגרת ועדת השרים. אתם לא עושים את זה. הסינון היחידי זה שאם האוצר מתנגד לחוק – יושב-ראש הוועדה לא מעביר אותו. זה באמת סינון מצוין. האוצר הפך להיות המסנן של העניין הזה. כן.

טוב, אני אקריא.

בבקשה, תקריאי.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2025

הוספת סעיף 71א2
1.
בפקודת התעבורה, אחרי סעיף 71א1 יבוא:



"נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית
71א2.
על אף האמור בהוראות לפי פקודה זו, נוהג באמבולנס רשאי להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית כהגדרתו בסעיף 27א(טו)."

אוקיי, אז אמרנו שאנחנו מתקנים "רכבי ביטחון", הוראת שעה, ולקראת שנייה ושלישית – נדון. תעבירו לנו הצעה לגבי ההתייחסות של הרשויות המקומיות, ששולחות הודעות סרק בלי לבדוק אותן. מה אנחנו עושים במסגרת החקיקה בעניין הזה? הנה, שמשרד המשפטים ייכנס לזה. מבחינתי, שהרשות המקומית תכסה את ההוצאות שנגרמו כתוצאה משליחת ההודעה הזו.

אני מתנגדת לזה - -

אני יודע. ברור שאת מתנגדת לזה.

- - אבל אני אעביר לך עמדה מסודרת.

אני לא חייב לך את זה בחוק. אתם, בשלטון המקומי, תבדקו איך אתם מטפלים בזה, כך שלא תשלחו סתם הודעות.

לגמרי.

זה הכול. אין לי בעיה, אני לא מחפש לעשות תיקון חקיקה, העיקר לעשות אותו. תעשו נוהל מסוים כדי שהרשות לא תשלח סתם. עם כל הכבוד, המשטרה לא צריכה לשים 20 שוטרים כדי לראות אם הם היו בחירום או לא היו בחירום – עדיף שהשוטרים האלה יתעסקו בדברים אחרים. אבל עכשיו – אין בעיה, כי זה כבר לא חירום. אתם רשאים לנסוע וזהו.

זהו? אני מצביע? אתם תעשו את התיקונים אחר כך? טוב, מי בעד?



הצבעה

אושר.

עבר קריאה ראשונה. לקראת שנייה ושלישית – נעשה את התיקונים הדרושים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.