פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת המדע והטכנולוגיה
05/05/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 67
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ז' באייר התשפ"ה (05 במאי 2025), שעה 12:30

1. דיווח פרופ' נגה קרונפלד-שור, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) על פעילות המועצה וועדות המשנה הלאומיות
2. חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל - השקעת משאבים בחינוך, וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך – הצגת המלצות הוועדה הלאומית לחינוך מדעי של המולמו"פ

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי

ד"ר אבי רווה - מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רבקה בר-זאב קוג'מן - מרכזת בכירה מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הילה נגטי - אחראית קשרי ממשל, אגף המדען, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' נגה קרונפלד-שור - יו"ר המולמו"פ

פרופ' אריאל היימן - ראש ועדת החינוך, המולמו"פ

חיים טייטלבאום - חבר ועדת חינוך, המולמו"פ

דבי קאופמן - יועצת מדינית מו"פ, המולמו"פ

רחלי רחמים - רפרנטית המועצה, המולמו"פ

ד"ר גורי זילכה - יועץ כלכלי, המולמו"פ

מירב זרביב - סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך

ד"ר יוסי מחלוף - מנהל תחום עיבוד מחקרים, משרד החינוך

גל סף - מנהל אגף קהילות חדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה

הנאא ג'יג'יני - מ' תחום פיתוח כלכלי חברתי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

פרופ' דוד הראל - נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

דניאל מילבאוור - אסטרטגיה ובין-לאומיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

פרופ' אורית חזן - חברת סגל וראש פורום רציפות בחינוך, הטכניון

רוני מאיר בן חיים - מנכ"לית מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד

איגור רונין - מנהל מוזיאון המדע פארק קרסו למדע, באר שבע

סיון נויפלד - מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי, התאחדות התעשיינים

רועי כהן - מנהל שותפויות וקשרי שלטון, עמותת 'בנתיבי אודי'

אילן פרידמן - מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב

יהונתן בן שושן - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

צח בן יהודה

איילת חאקימיאן

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיווח פרופ' נגה קרונפלד-שור, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) על פעילות המועצה וועדות המשנה הלאומיות

חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל - השקעת משאבים בחינוך, וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך

אחר צוהריים טובים לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה למדע וטכנולוגיה, הישיבה הראשונה בכנס הקיץ ואנחנו שמחים לפתוח את הישיבה בנושא מאוד חשוב, חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל, השקעת משאבים בחינוך וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך.

אין ספק, גם כאיש חינוך לשעבר, כמי שבא מרקע מדעי ובא מהשטח, בכדי לפתח את הדור הבא צריך להשקיע בדור של הילדים והתלמידים. אם אנחנו רוצים שיהיו לנו מדענים מצליחים ואנשי הייטק טובים ומוצלחים ובכל קשת התעסוקה במדינה חייבים גם להשקיע בילדים שלנו בלימודי מתמטיקה, בלימודי טכנולוגיה, בלימודי אנגלית, כמובן בשביל להצליח.

אני שמח שאנחנו נשמע היום את הדוח של המועצה הלאומית למרכז ופיתוח אזרחי. בתחילת דבריי אני רוצה גם לברך את פרופ' קרונפלד על התפקיד החדש שהיא התחילה לפני כמה חודשים, שיהיה לך בהצלחה. אין לי ספק שתצליחי בתפקיד הזה ואני נותן לך את הבמה להגיד כמה דברים, תודה.

(מצגת). המצגת בנויה להציג בהתחלה את המולמו"פ, אבל מאחר שיש בקשות רבות להתבטאות במהלך הישיבה אני אעשה את זה מאוד מאוד קצר. זה לא סיכום שנה, אנחנו מציגים סיכום שנה בכל שנה, אני מקווה שאת סיכום העבודה של 2024 אנחנו נציג פה בוועדה במהלך החודשיים הקרובים, אלא מה אנחנו עושים וקצת גם לגבי התוכניות.

המועצה כמובן עובדת על פי חוק, התפקיד שלה הוא לבחון את מערכות המו"פ הקיימות בישראל ולזהות את הצרכים, את נקודות החוזק והחולשה שלהם, היא מייעצת לממשלה בנושא מדיניות לאומית בתחום המחקר והפיתוח ומשמשת מנוע חשיבה אסטרטגי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אנחנו מבצעים סקרים ומדווחים על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת מטרות לאומיות באמצעות המליאה שנבחרת על פי חוק ואנחנו כאמור מפרסמים דוח שנתי.

הרכב הוועדה נקבע בחוק, אני לא אעבור על זה. אלו חברי מליאת המולמו"פ, כאמור 15 בכירים בתחום המחקר והפיתוח. אני אזכיר שהם עובדים בהתנדבות והרבה הערכה על זה שהם משקיעים את זמנם ואת הידע שלהם בנושאים האלו.

אנחנו אוספים מדי שנה נתונים, מנתחים אותם, כותבים דוחות, כדי לראות מה המצב של ישראל מבחינת המו"פ, גם המצב שלנו בישראל וגם בהשוואה לעולם, ועל בסיס זה אנחנו בונים את ועדות המולמו"פ ואת המטרות שלהם ובסופו של דבר גם מציגים המלצות.

יש לנו מספר ועדות קיימות, אני קיבלתי את המולמו"פ עם מספר ועדות ובעקבות דיונים במליאת המולמו"פ החלטנו על הקמה של ועדות חדשות. ועדה אחת, אני תיכף ארחיב עליה, היא ועדת טכנולוגיות מפציעות שאנחנו בשלב ההקמה שלה. זו ועדה שבוחנת טכנולוגיות עתידיות שעשויות להשפיע על המחקר והפיתוח במדינת ישראל ובעולם. ועדת תשתיות, היא קיימת, היא עומדת לפרסם דוח שנתי בקרוב. הקמנו ועדה חדשה של בחינת מימון המו"פ הציבורי, גם עליה אני תיכף אדבר קצת. ועדת אקדמיה משק, היא ועדה קיימת, אבל השנה המיקוד שלה יהיה שונה ממה שהוא היה עד עכשיו ובין השאר אנחנו נעסוק בהשלכות מודל התקצוב של ות"ת בהקשר של הקשר בין אקדמיה למשק. ועדת מו"פ סביבתי בעידן של שינויים גלובליים, ועדה שהוקמה על ידי פרץ לביא, וועדת חינוך מדעי שאת אחד הדוחות שלה אנחנו נשמע היום. בנוסף אנחנו עובדים באופן שוטף מול הלמ"ס באיסוף נתונים שבין השאר מוגשים גם ל-OECD לצורך המחקרים המשווים שלהם.

אז כאמור יש לנו שתי ועדות חדשות ונושא חדש באחת הוועדות הקיימות. הוועדה הראשונה שאני רוצה קצת להרחיב עליה היא הוועדה לבחינת מימון המו"פ הציבורי, מוביל אותה אריק קליינשטיין שהוא חבר מליאת המולמו"פ והוא איש הון סיכון.

המוטיבציה היא שעברו עשר שנים או קצת יותר מאז תיקון החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, אנחנו רוצים לבחון את היישום שלו לאור מטרות החוק, לראות אם יש צורך בעדכון המטרות של החוק, אם המימון הציבורי למו"פ בישראל פועל על פי המטרות האלה ובמיוחד לאור זה שהסביבה שאנחנו פועלים בה משתנה, למשל כניסה של טכנולוגיות חדשות כמו GEN AI, קצב העדכונים הולך ועולה ויש לנו את המנגנונים הנכונים שמאפשרים לנו להתעדכן ולהגיב לשינויים המהירים בתחום. המטרה, כאמור, לבחון אם הקצאת התקציב תואמת את מטרות החוק, האם דרך הוצאת התקציב היא הדרך הנכונה להשגת מטרות החוק, האם במצב המימון הפרטי הנוכחי והצפוי יש צורך בשינוי ארוך טווח ובמדיניות התקצוב והאם מטרות חוק המו"פ רלוונטיות לעשור הקרוב.

הוועדה החדשה הבאה שאנחנו מקימים היא ועדה של טכנולוגיות מפציעות לעשור הקרוב. הוועדה הזו תעבוד בשיתוף עם קו האופק שהיה במשרד המודיעין ועבר למשרד המדע. חלק משמעותי מהאינפוט לוועדה הזו יהיה הדוחות של קו האופק ואנחנו רוצים לבחון מה מידת הרלוונטיות ופוטנציאל ההשפעה של הטכנולוגיות המפציעות האלו על ישראל ולהמליץ על פעולות בהתאם לקריטריונים שיגובשו בוועדה תוך התייחסות לתועלות חברתיות ומשקיות בישראל. רוב האינפורמציה תגיע מקו האופק, אבל גם דוחות מהעולם וסקירות מומחים שיופיעו בפני הוועדה.

לא אמרתי שמוביל את הוועדה ד"ר אהרון האופטמן, כמו כל השאר גם הוא עובד פה בהתנדבות. הוועדה תגדיר קריטריונים לבחינה של טכנולוגיות מפציעות, ההערכה של הפוטנציאל החיובי והשלילי שלהם, ההשפעה שלהם ומנגנון להגדרת בחירת פעולות נדרשות כהמלצה לממשלה.

הנושא האחרון, שכמו שאמרתי הוא במסגרת ועדה קיימת, ועדת קשרי אקדמיה משק בהובלת פרופ' דן פלד. המטרה הכללית של הוועדה הזו היא להדק את קשרי הגומלין בין המחקר האקדמי והמשק ולהוביל שיפור בהון האנושי של כוח העבודה של ישראל. הוועדה הזו, כאמור, עובדת וכבר הכינה דוחות, עבדה בשיתוף פעולה עם מוסד שמואל נאמן, בין השאר נעשתה סקירת ספרות בין-לאומית על מעורבות ציבורית מבוססת מחקר של חברי סגל אקדמי והייתה גם התמקדות בתחומים של בריאות הציבור, שמירה על איכות הסביבה והמערכת האקדמית ומידת המעורבות של חברי סגל במערכת האקדמית בתחומים האלה בישראל, מה ההיקפים, מה הפעילויות, מה הגורמים המסייעים ומה החסמים.

אני אגיד שבאופן כללי מליאת המולמו"פ רואה חשיבות מאוד גבוהה בשיפור הקשר בין האקדמיה לבין המשק, בין האקדמיה לבין הממשלה, לצורך העברת ידע ויישום של ידע שנצבר באקדמיה לטובת החברה. בהקשר הזה אנחנו רוצים לבדוק את מודל התקצוב של ות"ת ולהמליץ על סעיפים שאפשר להכניס למודל שיעודדו את המוסדות להשכלה גבוהה וחברי הסגל האקדמי שלהם להיות יותר מעורבים בהעברת ידע למשק, בין השאר להשתתף בצורה פעילה בעשייה ציבורית על ידי מילוי תפקידים משמעותיים מעוגנים בתחומי המחקר שלהם, בגופים ובוועדות ממשלתיות, ממלכתיות וציבוריות, להרחיב ולהנגיש מערכות לרכישה ועדכון של השכלה אקדמית במהלך החיים ולא רק בכניסה לשוק העבודה, להדק את הקשר בין המחקר האקדמי ומשרדי הממשלה בהתאם להמלצות הוועדה לקשרי אקדמיה משק בנוגע לאופן הבחירה והפעולה של מדענים ראשיים.

המלצות אלה אושרו במליאת המולמו"פ והוגשו לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה. הדוח השנתי של המולמו"פ, כמו שאמרתי, מוגש כל שנה ומסכם את פעילות כל הוועדות. אנחנו בשלבים אחרונים של עריכה שלו ואני מקווה שבמהלך החודשיים הקרובים הוא יוגש ויוצג לוועדה.

יש לי שתי שאלות. המו"פ האזורי כפוף אליכם?

אף אחד מגופי המו"פ בישראל לא כפוף אלינו. המו"פים האזוריים שייכים למשרד המדע, אנחנו יכולים לבחור את הנושאים שבהם אנחנו רוצים לחקור את המצב ולראות אם יש מקומות שבהם אנחנו צריכים לחזק או לתקן או לשנות דברים. המו"פים האזוריים כרגע לא נמצאים בתוכנית העבודה שלנו ל-2025, אבל זה לחלוטין נושא שאנחנו יכולים להחליט לבחון אותו, להיכנס אליו, ללמוד אותו ולהמליץ לממשלה על פעולות בתחום הזה.

ולגבי אקדמיה ומשק, האם הקשר קיים? איך צריך לחזק אותו? האם יש נתונים לקשר בין אקדמיה ומשק היום ואתם רוצים להגיע למשהו יותר טוב?

העבודה של ועדת אקדמיה משק, שהמובילים שלה לא נמצאים כאן, הם עשו עבודה מאוד משמעותית, שבחנה גם את הקשרים ואת התפקידים שאנשי אקדמיה עושים בממשלה ובכלל בתפקידים ציבוריים וגם מה החסמים בכיוונים האלה. זה לא יוצג פה היום, אבל אנחנו בשמחה יכולים להציג את התוצאות. זה נעשה יחד עם מוסד שמואל נאמן.

ושאלה אחרונה. האם יש לכם חסמים שמעכבים את העבודה שלכם כמולמו"פ?

כרגע החסם העיקרי זה שעוד לא אושר התקציב של המולמו"פ לשנה הזו אז לא הוצאנו אף הזמנה, זאת אומרת אנחנו לא יכולים כרגע לבצע מחקרים, אני מקווה שזה ייסגר בשבוע הבא.

זה תקציב ממשרד המדע?

כן, הייתה אמורה להיות ישיבה על זה היום, אני מקווה שהיא תהיה בשבוע הבא.

חבר הכנסת יוראי.

תודה רבה. קודם כל, נגה, תודה רבה על ההצגה ועל העבודה. מחקר ופיתוח זה אחד ממנועי הצמיחה הכי מרגשים וחשובים למדינת ישראל ולכן חשוב בעיניי להשקיע בו כמה שיותר. זה לא ROI, אבל ההחזר על ההשקעה הוא מאוד מאוד גדול.

אותי דווקא מעניין לדעת, נגעת בזה ממש בקצרה, הנושא של ה-AI והחדירה של ה-AI למדינת ישראל ובכלל לעולם. זה הולך לחולל תמורות מאוד מאוד עמוקות, לא רק במשק אלא גם באורחות החיים, ודאי על העובדים והעובדות, יש כאלה שטוענים שבעוד עשור ה-AI, או האפליקציות האדפטביליות של ה-AI הולכים להחליף סקטורים שלמים ולגרור לאחוזי אבטלה מאוד מאוד גבוהים במשק.

בעבר כשהיו אחוזי אבטלה אז גם התמ"ג הגיב בהתאם וירד, פה אנחנו מדברים על תמ"ג שהולך ועולה או נשאר כמו שהוא ובמקביל אחוזי אבטלה שנשארים גבוהים. לכן אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו נערכים גם בשאלה של התאמות משקיות, גם בהתאמה של איך המדינה מנהיגה מדיניות נכונה ואופטימית ולכן זה תחום שבעיניי אנחנו צריכים להקדיש לו הרבה יותר תשומת לב ביכולת שלנו לפתח מדיניות שמתאימה את הדריסה ההולכת וגדלה של AI בחיינו.

הנושא הזה עולה בכל אחת מהוועדות של המולמו"פ כי הוא רלוונטי לכל אחד מהנושאים שאנחנו דנים בהם. נושא אחד שהוא בעיניי מאוד רלוונטי להקשרים שאתה העלית הוא עבודה שנעשתה באחת הוועדות בהקשר של למידה לאורך החיים, ה-lifelong learning, שבאה להתמודד עם העובדה שכשאנחנו מסיימים תואר ראשון היום כמה שנים אחרי מה שלמדת כבר לא רלוונטי, כי הטכנולוגיות השתנו, הידע השתנה, היכולת שלך לבצע עבודה השתנתה. אם פעם למדנו לתכנת, היום זה אחד המקצועות למשל שהופך להיות לא רלוונטי ואפשר לקחת את האנשים שעסקו בתכנות לצעד הבא ולהפוך אותם שוב לרלוונטיים ולכאלה שיכולים להסתגל ולהמשיך להיות פרודוקטיביים במעגל העבודה. זה עובר בכל אחת מהוועדות של המולמו"פ, את הדוח של ה-lifelong learning אני מקווה שנוכל להציג תוך חודש, אני חושבת שזאת נקודה שהיא מאוד מאוד משמעותית בהקשר הזה.

אני לא חושב שיש תחום, אדוני יושב הראש, של-AI לא תהיה בו דריסת רגל מאוד משמעותית. תאר לעצמך, היום אתה פוגש את הרופא שלך, אני מאחל לך בריאות כמובן, אבל אתה פוגש רופא שראה אלפי MRI, ה-AI יכול להיות מולך בהכשרה הרבה יותר זולה והרבה יותר מהירה, רופא שראה בימי חייו מיליוני תצלומי MRI ואחוז הטעות שלו הרבה יותר קטן מרופא אנושי. תאר לעצמך מורה שיש לו סבלנות בלתי נגמרת והוא מתאים את עצמו לשיטת הלימודים הנדרשת לכל ילד וילד. רואי חשבון, עורכי דין. אין כמעט תחום שבו ל-AI לא תהיה דריסה מאוד משמעותית ואנחנו כמדינה וכל מדינות העולם יצטרכו לראות איך אנחנו –

אני חושב שבהקשר הזה דווקא החדשנות הישראלית צריכה להיות פורצת דרך. אנחנו כבר לא שם ברמת המנועים הבסיסיים, אבל דווקא בחברות ההזנק שעוסקות באפליקציות האדפטביליות בכל תחום ותחום, דווקא שם יכולה להיות לנו דריסת רגל משמעותית ובהקשר הזה צריך לראות איך המדינה תומכת במשאבים בהשקעות האלה.

רק אני אגיד, תומכת ומאמצת.

נכון, חד משמעית. חידוד חשוב.

כי צריך להיכנס גם לעבודה היום יומית של כולנו כעובדי ממשלה.

תודה, יוראי. אתה צודק, אני חושב שאנחנו כחברה צריכים להתאים את עצמנו ל-AI ולא ה-AI צריך להתאים את עצמו אלינו כי ההתפתחות היא מהירה וההתקדמות היא ממש מהירה. לפעמים גם בני האדם לא קולטים את ההתקדמות הזאת ולכן אנחנו צריכים להתאים את עצמנו ל-AI. אנחנו לא צריכים לפחד מזה, אלא לראות איך אנחנו מתלבשים על זה בשביל להתקדם יחד איתו.

אני אעבור עכשיו לד"ר אריאל היימן, ראש ועדת חינוך במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. בבקשה.

בוקר טוב. בזמן שאתם קוראים את התוצאות של ועדת החינוך אני אספר במילה אחת עליה. הוועדה הזאת הוקמה על ידי יושב ראש המולמו"פ הקודם, פרופ' לביא מהטכניון, הוא ביקש ממני לעמוד בראשה. בוועדה הזאת שאותה הקמתי היו חברים ועדיין חברים אנשים מהממשלה, למשל ממשרד החינוך ומשרד המדע, אנשים מהאקדמיה, ראשי אגפי חינוך ומנהלי בתי ספר, גופים שמפעילים תוכניות חינוך, כמו המוזיאונים, כמו מוזיאון בלומפילד, שהמנהלת שלו נמצאת כאן, קרנות וגופים תומכים, כמו קרן טראמפ, וגם נציגים של "הצרכנים", מי שמקבל את הילדים האלה שזה בעצם התעשייה, אולי גם הצבא וגופים דומים.

(מצגת). אלה היו חברי הוועדה. אנחנו התיישבנו, הגדרנו את מטרותינו שאתם רואים אותן כאן, אני לא אקרא אותן מילה במילה. דבר חשוב זה להעריך סדרי עדיפויות בחינוך המדעי טכנולוגי, לראות איך מערכת החינוך מוכנה לאתגרי המחר בהתאם למה שמתרחש בעולם ואסטרטגיה רחבה בתחום החינוך המדעי.

הקמנו ארבע ועדות, מתוך מרחב גדול של נושאים שבהם חשבנו לטפל בחרנו לטפל בארבעה נושאים. יש עוד אחרים, זה לא הכול. הקמנו ארבע תת ועדות בראשות האנשים שאתם רואים כאן. האחד זה הנושא הכאוב של הוראת המדעים בבתי הספר היסודי, דבר שכמעט לצערנו לא קיים. הדבר השני והובילה אותו פרופ' טלי טל מהטכניון, טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים, הובילה את זה ליאת בן דוד שהייתה מנכ"לית מכון דוידסון, שילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, זאת הייתה הוועדה השלישית בהובלת פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה שהולך להיות גם ראש ות"ת.

הדבר האחרון זה להסתכל על הכלכלה של החינוך המדעי וחשיבות החינוך המדעי לחוסן הלאומי בהובלת פרופ' חיים טייטלבאום שיושב כאן לידי שמיד יציג את המסקנות של הוועדה הזאת. המסקנות של שלוש הוועדות האחרות מפורסמות ויפורסמו בצורה יותר מסודרת בזמן הקרוב ויאושרו גם באופן פורמלי. אלה היו ארבעת הנושאים וכאמור, חיים תיכף יציג את הדבר.

אנחנו הצגנו את הדברים האלה בפני שר החינוך והצוות שלו ואני רק אגיד ארבע מסקנות עיקריות. לפני שאני אומר את זה, לשמחתי הרבה גם השר וגם הצוות שלו קיבלו את המסקנות הללו, את חלקם הם אימצו ומירב זרביב שיושבת כאן תציג את זה בהמשך. הדברים שאנחנו המלצנו על בסיס נתונים זה להכיר שהמצב שלנו הוא לא פחות מאשר מצב חירום לאומי בחינוך המדעי.

המלצנו להקים מועצה לאומית לחינוך ל-STEM. אין לנו שם טוב לזה בעבריתScience, Technology, Engineering, ו-Mathematics. הצענו לבנות תוכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה, בעיה נפוצה ולא רק בארץ אלא גם בעולם, ודיבור על הגדלת מעגלי הלומדים החל מהגיל הרך.

:

האם יש לכם נתונים נכון להיום כמה תלמידים מסיימים 5 יחידות מתמטיקה? כמה 5 יחידות פיזיקה?

יש, אבל זו שאלה הרבה יותר טובה למשרד החינוך שיושב כאן. הנתונים האלה בוודאי קיימים ומדויקים, אבל זה לא היה העיסוק שלנו בוועדה הזאת. אנחנו כל הזמן אמרנו לעצמנו במולמו"פ שאנחנו לא מחליפים את משרד החינוך, אנחנו מסתכלים על זה ממבט שיש לנו את הזכות, אנחנו לא עובדים במערכת אז אנחנו יכולים להיות מה שנקרא אובר-חוכם, להציע הצעות, אנחנו יכולים להסתכל בשקט ובשלווה מרחוק ולהמליץ המלצות. אנחנו לא הגוף המיישם ואנחנו לא מחליפים את הגוף המיישם. כמה שאנחנו יכולים להגיד מילים טובות או רעות למשרד החינוך, זה מה שיש לנו, זה משרד החינוך ותפקידנו לעזור לו ולא להיות ועדת ביקורת.

ד"ר היימן, מה המשמעות של מצב החירום שאתה מתאר עכשיו? מה יקרה אם משרד החינוך אומר: זה חשוב מאוד, אימצנו, קיבלנו ולא יישם את ההמלצות, מה המשמעות?

שאין מספיק מורים, לכן אין מספיק תלמידים למדעים, לכן לא יהיה מספיק מהנדסים במדינת ישראל, לכן לא יהיה מספיק מחקר ופיתוח במדינת ישראל ולכן כלכלת מדינת ישראל תיפגע והחברה הישראלית תיפגע. זה היה מלווה בנתונים מספריים, אבל זו לא מטרתנו היום ולכן אני לא אציג את זה לעומק, אבל המעגל הזה הוא מעגל אין סופי. אם אין מספיק שמסיימים אז אין מספיק מורים, אז אין מספיק תלמידים, אז אין מספיק מורים, ואנחנו בתוך הגלגל הזה, ובבתי הספר היסודי אין מורים למדעים, יש מחליפים, כל מיני חלופות.

כשנפגשתם עם השר וצוותו ידעת לנקוב במספר ליד כל - - -

הם ידעו, לא אני הייתי צריך להגיד להם, רק מה שאנחנו אמרנו: חבר'ה, זה מצב חירום לאומי. ובעובדה, המשרד יצא עם תוכנית ופגשנו את התוצאות של ה-TIMSS, שלא אנחנו ידענו שזה מה שיהיה, הדברים נפגשו, הם הכירו במצב הזה ואת זה תציג מירב יותר טוב ממני, חבל שאנחנו נציג את זה.

מכאן אלה הדברים שאנחנו עשינו, זה כלכלת החינוך, וכאן אני אעביר את הדברים לפרופ' חיים טייטלבאום, שהוא בכלל פרופ' לפיזיקה והיה חבר המל"ג, הוא חבר טוב והוא עמד בראש הוועדה הזאת. הוא חולה ולמרות זאת הגיע לכאן על אף מחלתו, הוא חלש, תשוש, אבל הדבר בליבו.

הוא גם חבר ועדת החינוך.

כן, הוא חבר ועדת החינוך, הוא לקח על עצמו להוביל את התחום הזה של הבחינה של הכלכלה.

יש פה הרבה מילים גדולות שאיתן יצאנו לדרך ואם אני מתמקד בשורה בצהוב, מטרתה העיקרית של קבוצת העבודה היא בחינת הערך הכלכלי של השקעה בחינוך מדעי. ברור לכולם שהשקעה בחינוך זה משהו ערכי, חשוב להשקיע בחינוך, שיהיה אזרחים יותר טובים, אזרחים יותר מוצלחים, אזרחים שתורמים וכו', ובדיונים שלנו בוועדת החינוך, כשחשבנו באיזה נושא להתמקד, אני חייב לציין את התרומה של אריאל בעניין הזה שדיברנו על כך שבוא נבדוק האם יש גם תועלת כלכלית נטו להשקעה בחינוך. זאת אומרת מעבר לזה שזה ערכית חשוב ושזה מייצר אזרחים יותר טובים, האם אנחנו מבזבזים כסף או מרוויחים כסף?

למה זה חשוב? כי המטרה שלנו, בנאיביותנו כי רבה, זה פקידי האוצר, שר האוצר אם תרצו, אולי מעבר לזה, ואכן התייעצנו איתם במהלך העבודה לגבי כל מיני הנחות יסוד ולכן נשאלה השאלה איך אנחנו מודדים את הערך הכלכלי של השקעה בחינוך מדעי.

(מצגת). אלה הנושאים שבהם עסקנו, אני לא רוצה להיכנס אליהם כי אני רוצה לעבור להמשך. חברי הוועדה, אריאל כמובן ליווה אותנו, עבדכם הנאמן, ניל ודב מהמולמו"פ והיו עוד כמה אנשים ממגוון עיסוקים, רינת שפרן ממשרד המדע, אלי מורגנשטרן מהאוצר, מיכל טביביאן מזרחי מהחינוך, אלי הורוביץ מקרן טראמפ ורועי שפר שהוא המוציא והמביא של תוכנית תלפיות, התוכנית של מפא"ת. אז היה לנו צוות מאוד רציני שהסתכלנו על הדברים האלה.

מוחמד ח'לאילה מאיפה?

מוחמד ח'לאילה היה חבר, לאחר מכן אלי מורגנשטרן החליף אותו או משהו בסגנון הזה, הוא מאגף התקציבים באוצר.

כשהסתכלנו על הדברים האלה וניסינו לפלס את דרכנו הסתבר לנו למרבה ההפתעה שאין נתונים בדבר הזה, לא בארץ ולא בעולם, זאת אומרת אין נתונים נגישים שאומרים תשקיע בחינוך ככה תקבל ככה. מה בא לעזרתנו? שמעתם על ג'ין הקמן? זה לא השחקן מהקשר הצרפתי עם הזקן הצרפתי, זה פרופ' ג'ין הקמן, חתן פרס נובל לכלכלה.

ב-2008 הוא יצא לשוק עם מיזם, תחפשו בגוגל, באינטרנט, הוא דיבר על מספר הקסם פי 13. הטענה שלו שאם אתה משקלל את כל ההשקעות שעושים בחינוך ואם אתה עושה את ההשקעות בחינוך בגיל מספיק צעיר, לא מחכה, אלא מתמחר את הדברים האלה, מספר האצבע שהוא נקב בו זה פי 13. זאת אומרת התשואה על השקעה בחינוך היא פי 13. הוא לא דיבר על חינוך מדעי, הוא לא דיבר על ישראל, זה היה איזה שהוא מספר אצבע. אני מזמין את כל מי שמעוניין להיכנס, הוא עשה מזה ביזנס שלם, חברה שלמה, ובעצם ג'ין הקמן הזה היה נר לרגלינו.

שאלנו את עצמנו, אוקיי, זה ג'ין הקמן, מה קורה במדינת ישראל? התחלנו לחפש וראינו שאנחנו לא כל כך מוצאים נתונים, אבל בסוף הצלחנו ובסופו של דבר מה שהצלחנו לגבש, נעזרנו בחברות של ייעוץ כלכלי והרבה מאוד עבודה וזה לקח לנו המון המון זמן לפלס את דרכנו, ומצאנו ופיתחנו מודל כלכלי ייעודי על בסיס נתונים ישראליים מהעשור האחרון ותוכניות התערבות חינוכיות. כשאני מדבר על תוכניות התערבות חינוכיות אני רואה שתי תוכניות שרצו פה בעשור האחרון, אחת הייתה 'לתת חמש', Give me five, של שיפור המתמטיקה והשנייה הייתה עתודה מדעית טכנולוגית.

זה מודל שאפשר ליישם אותו בכל מקום?

זה מקרה בוחן. שני המקרים הללו, אתה יכול לראות כמה הושקע ואתה יכול לנסות למדוד מה יצא מזה. מה יצא מזה, תיכף אני אדבר על איך בודקים מה יצא מזה, אבל הממצא המרכזי שבאוכלוסיות מסוימות ההחזר שאתה מקבל על ההשקעה הוא הרבה מעבר לפי 13, הוא יכול להגיע לפי 17. זאת אומרת אתה מגיע לפי 17 על ההשקעה ועוד תוספות פריון משמעותיות ערכיות מסביב.

כמובן שהעבודה הזאת אמרה שהמספר הזה איננו אחיד אלא יש אוכלוסיות ומגזרים שההחזר יותר מוצלח ויש אחרים שפחות ולכן זה הביא תובנות של המיקוד האפקטיבי של ההשקעה. ואני מסכם במהירות, אם משקיעים בנשים ובאוכלוסיות - - -

מה ציר הזמן פה?

שש שנים היו תוכניות וזה נמדד שנתיים-שלוש לאחר מכן.

אז הפי 17 זה משנה אפס לשנה שש?

זה צריך להיות דור שלם?

הנתונים בתשובה לשאלתו של דוד, הנתונים נאספו במשך תוכניות שהופעלו בפועל במשך שש שנים. חישוב הנתונים מתייחס, תיכף אני אסביר, לפרמטרים כלכליים, היוון ועוד שלל מילים כלכליות יפות של איך אתה מודד את מה שאתה מקבל מתוספת ה - - -

סליחה, זה לא ביקורת, אני פשוט מנסה להבין. כתוב פה: החזר פי 17 על ההשקעה.

תיכף אני אסביר.

אם אני מבין, בעצם ההשקעה צריכה להיות פר דור, דור שלם, הרווח.

אני אראה דוגמה. זה המודל הכלכלי, ניסיתי לתמצת אותו בלי להיכנס יותר מדי לפרטים. המודל הכלכלי מדבר על מדידה של אימפקט ארוך טווח של התערבות חינוכית, תוכניות שהופעלו על ידי משרד החינוך בעשור הקודם, וכאן אני מונה אותן, זה עתודה מדעית טכנולוגית, מתמטיקה 5 יחידות פלוס מדעים וניתנו שם 20 שעות שבועיות. זאת אומרת אנחנו יודעים להגיד כמה כסף הושקע.

עכשיו אתה שואל את עצמך כמה אמור לחזור מזה מה שנקרא בסוף כל הדורות, איך מכמתים את זה. המודל מורכב משתי קומפוננטות, האחת זה המשפך בצד ימין, נתונים מספריים, נמצא או נבדק כמה תוספת של לומדי 5 יחידות מתוך כל 100 תלמידים. כל 100 תלמידים שהשתתפו בדבר הזה, כמה הצטרפו אנשים ולמדו 5 יחידות בגלל התוכניות האלה שנתנו להם בוסט. מתוכם זה היה מספיק זמן כדי לבדוק מי הולך לתואר ב-STEM בזכות אותן 5 יחידות. זאת אומרת הראשונים שלמדו, חלקם כבר הגיעו לאקדמיה, במיוחד במגזרים שהם פחות הולכים לצבא וכו', ובסופו של דבר מתוכם עובדים בהייטק בזכות התואר.

זאת אומרת הרציונל היה לראות איזה שהוא משפך ולראות איך תוכנית ההתערבות הזאת מוסיפה אנשים. נתונים כלכליים, אתה הולך ומסתכל מה תוספת התרומה לתמ"ג, התוצר הגולמי, עובד הייטק מול עובד ממוצע, לאמור כל עובד שהוספת להייטק ביחס לעובד ממוצע נתן תוספת. אתה לוקח את התוספת הזאת ואתה אומר ניקח את שנות העבודה הממוצעות של אותו עובד, יש עובדים שמתחילים בגיל מסוים, יש עובדים שמתחילים בגיל יותר מאוחר, יש כאלה שהולכים לצבא, יש כאלה שלא הולכים לצבא, ונעשה מה שנקרא פרופורמה, נחשב קדימה את כל התשואות, נצבור אותן ואז, מי שמכיר קצת מינהל עסקים, נהוון בחזרה את התזרים לתרומה היחסית השולית לפריון. מושגים כלכליים, אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל יש לך פה מודל עם נוסחה שיכולה לחשב את זה.

קצת נתונים שבהם השתמשנו. עלות ההשקעה בתלמיד בתוכניות הללו היה 11,441 שקלים לכל תלמיד, זה התוספת שנתנו לכל תלמיד על פני שש השנים. הסיכוי ללימודי מדעים והשתלבות בהייטק, אותו משפך, זה תלוי מגדר ותלוי מגזר, בכל מגזר זה דבר אחר. התרומה לתמ"ג של עובד הייטק מול עובד ממוצע, כאן לקחנו מספר ממוצע כדי שיהיה קל לחשב, זה תוספת של 468,000 שקלים בשנה. זה חתיכת מספר. אתה מסתכל כמה שנים אתה מקבל את התפוקה הזאת מהעובד ואתה עושה היוון תזרים חזוי אחורה, אתה מחשב כמה זה שווה היום ואז מוצאים את הנתונים הבאים.

מה השכר הממוצע של העובד הממוצע?

200, משהו כזה.

200,000?

250, משהו כזה, אני לא זוכר. עכשיו אני אראה את המספרים של אותו משפך שדיברתי. יש את המשפך בצד ימין, תוספת לומדי 5 יחידות, מתוכם תוספת ללימודים ב-STEM, מתוכם עובדים בהייטק. אנחנו רואים שבמגזר הכללי אנחנו מוסיפים 4.5 תלמידים מתוך 100 שעוברים להייטק. מתוכם הולכים לתואר 2.5, מתוכם עובדים בהייטק. זה מספרים קטנים, אבל כשאתה מכפיל את המספרים האלה ב-468,000 שקלים לעובד ועושה את ההיוון אתה מקבל מספרים פנטסטיים.

מה עם החרדים?

בחרדים לא נגענו, היה קשה מאוד להגיע לנתונים.

למה?

לא הגענו כמו שצריך. הנתונים, זה נשאר מה שנקרא for future history.

אין נתונים, הם לא נמצאים בכלל, הם לא לומדים את זה.

50% מתלמידי כיתות א' היום הם או מהמגזר הערבי או מהמגזר החרדי אז לא להתייחס אליהם זה קצת –

לא, אין נתונים.

למשרד החינוך אין נתונים?

הם לא לומדים את זה אז איך תדע את זה?

יוראי, אין נתונים, תיכף נשמע את משרד החינוך.

אני רק רוצה לסכם. אם ההשקעה היא 11,441 לכל סטודנט ואתה עושה את כל החשבונות האלה, גם את מספר האנשים שמצטרפים וגם את החזר ההשקעה לתלמיד, ואתה בודק את ההחזר מול השקעה בכל אחד מהמגזרים, המגזר הכללי, שהוא כולל את הכול, בנים, בנות וערבי. הפלא ופלא, כשמסתכלים על הנתונים הכלליים מקבלים את פי 13.2, זה המספר של אדון הקמן, זאת אומרת זו איזה שהיא אבן בוחן בשבילנו שאנחנו פחות או יותר בכיוון.

אבל מה שמצאנו, שבאוכלוסיית הבנות התשואה על ההשקעה היא הגבוהה ביותר, אתה יכול להגיע לעד פי 17. בבנים קצת פחות, הם הולכים לצבא, יש לך פחות שנים של עבודה, גם במגזר הערבי זה פחות. אחרי שזה יובא למולמו"פ זה שווה ניתוח מה עושים עם הדברים האלה ואיך מתקדמים, אבל יש פה את המפה.

בטבלה הזאת בנים ובנות זה לא במגזר הערבי?

לא, זה לא במגזר הערבי.

יש חלוקה בין ממלכתי לממלכתי דתי?

אני לא זוכר.

אני חושב שלא.

זה השקף האחרון, אני מצטט שוב את השורה האחרונה: ההחזר מול השקעה פי 13. מצאנו את מספר הקסם הזה, אבל מצאנו מספרים יותר טובים, ומצאנו שאם אנחנו נפעל בקרב האוכלוסיות שבהן הפוטנציאל לא ממומש, בגלל שחישבנו שהתשואות שם הן פנטסטיות אנחנו יכולים להגיע לתשואות הרבה יותר משמעותיות. סיכמתי את השקף הזה בעזרת אריאל, יש מה לעשות, ומעבר לזה שיש מה לעשות זה גם משתלם כלכלית למדינת ישראל.

אם אתה מוריד את החלק של הערבים בכללי, לכמה אתה מגיע? ל-17?

לא עשינו את זה.

למה שנוריד אותם?

אני רוצה לראות כמה ההשפעה שלהם על ה –

אני חושב שיש לי קבצים עבי כרס של נתונים, אפשר להסתכל עליהם.

שקף לפני, השאלה היא למשרד החינוך, אני רואה שלגבי הכללי והערבי מבחינת התוספת של 5 יחידות זה 4.5, 4.5, מגיעים ללימודים בתואר, 2.5 מהכללי ו-1.5, ותסתכלו על העבודה בהייטק, 0.8 לעומת 1.4. האם יש לזה הסבר? אחר כך נדבר על זה.

זה פרופיל העסקה, זה עניינים תרבותיים.

זו אוכלוסייה לא ממומשת.

השלב הבא זה לקחת את הממצאים האלה ולבנות תוכנית לתיקון המצב, אבל קודם כל זה מפה שמראה את הנתונים. ראינו פה פוטנציאלים בלתי ממומשים, וזה סימן טוב, זה מכוון שההשקעה יכולה להיות ממוקדת במגזרים שבהם התשואה היא גבוהה יותר.

על זה צריך לעשות עבודת המשך רצינית, במולמו"פ או בגופים אחרים. אנחנו פה בעצם שמנו את הנתונים הללו על השולחן ואני חושב, ככל שאנחנו יודעים, זו פעם ראשונה שנתונים כאלה על התועלת הכלכלית של חינוך מדעי, פעם ראשונה שנתונים כאלה לא רק מונחים על השולחן, אלא מונחים על השולחן ביחס לנתונים רלוונטיים לארץ שלנו. לא משהו מאוסטרליה, מצאנו כל מיני פינות של מידע, קצת באוסטרליה, קצת בהודו, אבל זה שלנו.

מה שזה אומר על פניו זה שמשרד האוצר, לא משרד החינוך, לא אף משרד אחר, צריך למצוא תקציב ולהגיד: אני משרד האוצר רוצה שהחינוך מדעי במדינת ישראל יהיה יותר טוב כי זה כדאי לכלכלה, בלי קשר לכל השיקולים האחרים.

אפילו מהנתונים הקיימים, אפשר לשפר אותם, אפילו בהשקעה הקיימת. אנחנו רואים שיש חלק גדול שהם לא מגיעים בכלל לאקדמיה או אחר כך לא מגיעים להייטק, צריך גם להם לתת תוכנית מיוחדת.

בנות חרדיות, בנים חרדים. כן, יש במדינה הזאת עוד 150,000 ילדים שגומרים תיכון כל שנה, יש שם פוטנציאל ענק.

מבחינתנו, אני זורק את הכפפה לנגה, שאחרי שנציג את זה בצורה מסודרת במליאת המולמו"פ נחשוב ביחד מה יכולים לעשות כדי לקדם את הדברים האלה, כדי לנצל את המנופים האלה שחוברים פה.

בנובמבר 2022 פרסמה הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק של פרלמוטר את הממצאים שלה, ואני קורא מהסיכום: תפיסת הוועדה היא שהפוטנציאל המשמעותי בראייה ארוכת טווח להגדלת ההון האנושי המיומן למשרות טק טמון בהגדלת התעסוקה של אוכלוסיות שבייצוג חסר למשרות האלו, נשים, חרדים, ערבים ותושבי פריפריה. לאור זאת גיבשה הוועדה יעדים לשיעור התעסוקה במשרות טק לטווח הקצר והארוך בהתאם לביקוש הצפוי לעובדים במשרות אלו.

זה מתכתב עם זה לגמרי.

ברור, זה מתקף מדעית את העניין, הדבר ידוע, כלומר האתגר לא מצוי בעצם האבחון של הבעיה, האתגר הוא ביכולת להפוך את הבעיה הזו לפתרון.

ההיגיון הזה כבר קיים 50 שנה, הוא לא חדש, רק אנחנו אמרנו פעם אחת בואו נגיד באמת, זה שחסרים זה סיפור אחד, זה שזה גם כלכלית כדאי להשקיע זה סיפור מתכתב, אבל ליד.

ובתקווה יכול להשפיע על קבלת החלטות.

לפני שמשרד החינוך ידבר, ברור לי למה אתם מציגים פה את הנתונים האלה, מתוך איזה שהוא ניסיון לשכנע מישהו בממשלה, במשרד האוצר, ששווה.

זה אתה חבר כנסת, לא אנחנו.

חכה. ששווה להשקיע בחינוך של ילדים כעניין כלכלי טהור, אבל כלכלה היא לא מטרה בעיניי בפני עצמה, היא אמצעי, והשקעה בחינוך מדעי היא בראש ובראשונה עניין ערכי, היא בחובה הבסיסית של המדינה לאפשר לתלמידים ולתלמידות, לילדים ולילדות את כל הכלים לרדוף אחרי החלומות שלהם, לא משנה מה הם יהיו.

חד משמעית.

מפה זה צריך להתחיל. ואם למישהו במדינה או בממשלה לא ברור האירוע הזה שצריך לתת לאנשים את הכלים, זה מחדל מטורף. זאת אומרת עצם העובדה שהאנשים החשובים האלה צריכים לשכנע מישהו מכם באספקלריה צינית כלכלית ששווה, שווה כלכלית, אתם תרוויחו מלהשקיע בחינוך, זה בעיניי פשיטת רגל ערכית, כי זה ערכים בסופו של דבר. למה יש מדינה? למה אנחנו נמצאים פה? בשביל לאפשר לכל בן אדם להיות עם חופשי בארצנו, לרדוף אחרי החלומות שלהם.

תיכף נשמע את משרד החינוך, אולי הם משוכנעים, לא צריך לשכנע אותם.

ותיכף נגיע למשרד החינוך שמשקיע מיליארדים בחינוך שמעודד בורות ובערות, שגונב מילדים את החלומות שלהם. אני רוצה לשמוע. אפרופו מודלים כלכליים, אני מפנה אותך, אני מניח שהכרת את המחקרים של פרופ' בן דוד, אין מודל כלכלי שיודע להחזיק מה שקורה היום במערכת החינוך במדינת ישראל.

לכן הציניות של לנסות לשכנע מישהו בממשלה שכדאי כלכלית להשקיע בחינוך זו פשיטת רגל ערכית בעיניי. אנחנו עם הספר, צריך לשכנע שצריך להשקיע בחינוך מדעי? מאיפה הגיעו המהנדסים שלנו? ברמה הכי צינית שיש, לאיראן יש יותר מהנדסים מישראל. אין שום יכולת להחזיק פה את המדינה הזאת אם לא נשקיע יותר בחינוך, וזה לא המצב היום. וזה, שוב, מבלי לזלזל אפילו בפסיק בעבודה החשובה שאתם מביאים את הנתונים המדהימים שאתם מציגים בפני הכנסת והציבור.

אתה צודק במה שאתה אומר, אבל שאר חלקי הוועדה עסקו בדברים שאתה מדבר עליהם, נדבר עליהם, זה בעבודה משותפת אפילו עם משרד החינוך, צריך גם לפעמים להחמיא למשרדי ממשלה, לא רק לתקוף.

רק משפט אחד, שכל זה לא בא להוריד מהערך של מדעי החברה והרוח ששם המודל הכלכלי הוא יותר בעייתי.

משם אני הגעתי. בן זוגי הוא ד"ר לפיזיקה והוא משלים את ההיסטוריון.

הכול חשוב, גם זה חלק ממדעים.

אחרי ההצגה מאוד מרשימה הזאת, גם באופן כללי של המולמו"פ שפרופ' קרונפלד-שור עשתה כאן, רציתי לשאול, לפי החוק יש את הדוח השנתי שאמנם כרגע לא מונח בפנינו, אבל אתם גם אמורים להשתתף בדיונים של ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ובדיוני התקציב, כמה כל העבודה הזו באה לידי ביטוי מול הממשלה? מה ההשפעה שלכם? אתם יושבים פה מול משרדי הממשלה, כמה בעצם אתם מרגישים שיש לכם השפעה? שלא יוצא שאתם מוציאים מסמכים יפים, אבל –

אני, כאמור, ארבעה חודשים בתפקיד, אבל אם הייתי חושבת שאין לתפקיד הזה השפעה לא הייתי עושה אותו. אני מקווה שזה יצליח, אבל עוד לא עשיתי. אני כן אגיד שבמקרה הספציפי הזה של הוועדה הזו, העבודה מול משרד החינוך הייתה טובה והנושאים האלה נכנסו להחלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה ואני מניחה שמירב תציג.

אנחנו אמורים להציג את הדוחות שלנו גם בוועדת שרים למדע בשאיפה שההמלצות שלנו יתקבלו. אני אופטימית מטבעי וגם במסגרת התפקיד האחרון שלי כמדענית ראשית של המשרד להגנת הסביבה אני חושבת שהצלחתי להניע תהליכים ממשלתיים שיצאו לפועל, אני מקווה שאני אצליח לעשות את זה גם פה.

אני אענה לך ככה, כשרק הקמנו את ועדת המדע עשינו מפגש עם פרופ' לביא שהיה אז ראש המולמו"פ וחיים, שלא ידענו על הוועדה הזאת, עוד לא ידענו לאן אנחנו הולכים, חיים שאל בקהל, בקבוצה, גלגולה של המלצה, האם מה שאנחנו נעבוד פה, נעבוד נעבוד נעבוד, יהיה רק איזה מסמך על המדף, היום זה כבר לא על המדף, היום זה איפה שהוא באיזה שהוא ענן וזהו, וחבל על זמננו, או שיש המלצות שמגיעות לידי מימוש? התוצאה במקרה שלנו היא שהצלחנו. מירב תגיד מנקודת מבטה איפה אנחנו השפענו.

לא היינו בוועדות שאתה מנית אותן, אבל עבדנו ישירות מול משרד החינוך ואני חושב שעזרנו להם במהלך שלהם. שוב, אני אומר מלכתחילה, אנחנו גוף ממליץ, אנחנו לא גוף אופרטיבי, גם אין לנו סמכות להגיד למישהו כך תעשה. אנחנו יכולים במקרה הטוב להגיד לו, הוא יכול לקבל את ההמלצה שלנו והוא יכול לא לקבל את ההמלצה שלנו.

בשנה שעברה הגשנו את הדוח השנתי לוועדת שרים לענייני מדע, הצגנו אותו בוועדה בראשות פרופ' פרץ לביא, לפני הכניסה של נגה, השנה אני מניחה שזה גם יקרה כשנגיש את הדוח השנתי. כן, היו הצעות מחליטים, כמו הצעת מחליטים בנושא החרם האקדמי שאנחנו הגשנו, זה עלה עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובאמת המשרד תקצב 90 מיליון שקלים, אבי פה יכול להעיד.

יש לנו השפעה. אם אנחנו מחליטים לקחת נושאים שהם משמעותיים ולרוץ איתם אנחנו רצים איתם. הצעת המחליטים, ומירב תדבר עליה, בנושא מועצה לאומית ל-STEM, היא גם בעקבות המלצות שלנו, ככה שאני חושבת שבהחלט יש השפעה.

תודה. אני אעבור לפרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית.

תודה. קודם כל ברכות לנגה, ומי שלא מכיר אותה או מי שלא מכיר אותה מספיק, אני חושב שזו אחת מנקודות האור של השנה האחרונה בארץ. באמת יופי של בחירה ואני מאחל לך הצלחה ואנחנו גם באקדמיה משתפים פעולה עם המולמו"פ וגם שיתפנו פעולה בתפקידים הקודמים שלה.

דבר שני שרציתי להגיד, שאני כבר לא צריך, כי נגה סיננה את זה בשקט, לא לשכוח שיש גם מדעי הרוח ומדעי החברה. אני קופץ על השולחנות ואומר את זה בכל מקום אפשרי, למרות שהתפקיד של המולמו"פ הוא פחות על זה.

גם אני.

הערה קטנה על AI. בתור מישהו שטיפה קרוב לזה מקצועית, צריך גם להזהיר לא להטיל את כל יהבנו על AI. זה נכון מה שאתה אמרת, היושב ראש, בדברי הפתיחה, אלה דברים שמתקדמים במהירות, אנחנו צריכים לא לרדוף אחריהם אלא להיות שם, לא לשכוח שיש גם מחקר ב-AI בארץ, אבל זו לא חזות הכול בארץ ולא צריך את כל הביצים לשים בסל של ה-AI.

הערה קטנה נוספת, אי אפשר לנהל ישיבה כזאת בלי לפחות שבאיזה שהוא חלק של אחת האונות שלנו יהדהדו מעשיו של הנשיא טראמפ. רק ביומיים-שלושה האחרונים התבשרנו על קיצוצים דרמטיים בכספים של ה-NIH וה-NSF, אלה דברים שישפיעו על כל מה שנאמר כאן ועוד הרבה מעבר לזה. זה לא שיש לי איזה שהם פתרונות אבל אסור לזלזל בזה. בזמן האחרון כשאני מדבר על מצב המדע והחינוך והתרבות בארץ וכל הביקורת שיש לי על כל מיני דברים, אני תמיד מוסיף בסוף שיש חדשות טובות והחדשות הטובות הן שבארה"ב עכשיו המצב יותר גרוע, אבל אני בכלל לא בטוח שזה חדשות טובות.

אבל הנקודה העיקרית שאני רוצה להעלות, אני אישית לא מבין בכלכלה של חינוך ולכן היה מאוד מעניין לראות את מה שעשיתם. לכן גם שאלתי קצת על השנים כי רציתי בכל זאת להבין. בחינוך אני טיפה יותר מבין מאשר בכלכלה של חינוך, בעיקר בחינוך מדעי, ויש לי שאלה אחת שאני רוצה לשאול אתכם, ודווקא טוב שמירב זרביב נמצאת פה, השאלה היא כזאת, מה יש לכם לומר על הרצון, החלטה אני חושב שכבר התקבלה, במשרד החינוך להעביר את כל המדעים מהמזכירות הפדגוגית למינהל חדשנות וטכנולוגיה? פיזיקה זה לא חדשנות וזה לא טכנולוגיה, מתמטיקה בוודאי שלא, כימיה לא, ביולוגיה לא, וגם מדעי המחשב, הדברים המדעיים, זה לא כלכלה ולא טכנולוגיה, כל הדברים האלה, ממתמטיקה ודרומה או צפונה - - -

אבל הם הבסיס של כלכלה וטכנולוגיה.

נכון, הם הבסיס, אבל החינוך המדעי הוא לא חינוך חדשני והוא לא חינוך טכנולוגי. אני הייתי רוצה להבין ממשרד החינוך למה הצעד הזה נעשה, אבל לצורך הישיבה הזאת אני מאוד מאוד הייתי רוצה לדעת אם המולמו"פ תומכת בזה, האם בדקתם את זה, ואם לא, האם יש סיכוי שתיכנסו שם לעובי הקורה ותבדקו כמה זה טוב ליהודים, לא רק מהצד הכלכלי, אלא מהצד האמיתי בסיסי.

אני אענה לך בקצרה שהיו דיונים רציניים במשרד החינוך על זה.

זה אני יודע.

התלבטויות גדולות, והשר קיבל את ההחלטה הזאת לא על בסיס שיקול פוליטי אלא על בסיס ענייני. יכול להיות שההחלטה טובה, יכול להיות שההחלטה פחות טובה, אבל אני קטונתי, לא בחנו את זה ואני חוזר ואומר עוד פעם, אנחנו לא צד למהלכים במשרד החינוך. הוא יכול להתייעץ איתנו, אבל אנחנו לא מקבלי ההחלטות ולא מצביעים.

לא רמזתי שזה פוליטי.

אנחנו גם לא מצביעים בשום פורום ולכן זאת שאלה למשרד החינוך. אני לא יודע אם מירב צריכה לענות על זה, תשאל את השר.

אנחנו נעבור עכשיו למירב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. הבמה שלך.

תודה. קודם כל, נגה, זה תענוג שאישה יושבת איפה שאת יושבת. אני אגיד את זה בהיבט של – לא סתם ההחזר, ה-ROI, לחינוך מדעי טכנולוגי בבנות הוא פי 16. זה לא סתם. וההיבט הזה של כמה בנות לעומת בנים, לצורך העניין, אני אתן את הדוגמה של בגרות הייטק שנאמרה קודם, 7.2 לעומת 14.8, אתה אומר מה קרה? אפרופו חלומות, מה, בנות לא חולמות להיות מדעניות? לבנות אין חלומות בעולמות האלה? בנות פחות חכמות מבנים? למה יש לנו רק 7.2 בנות לעומת 14.8 בנים שמסיימים הייטק וגם מגיעים אחר כך ב-30% נשירה, הייתה פה אמירה על הנשירה, לעולמות ההייטק? אלה שאלות מאוד חשובות שאנחנו שואלים את עצמנו.

אני רוצה לומר מחמאה ענקית לצוות של המולמו"פ. אני חושבת שהגעתם לשר באמירה מאוד מאוד אמיצה, מאוד קשה, שר החינוך לקח את זה מיד לתשומת ליבו, מיד נתן לי משימה, תתחילי לעבוד על החלטת ממשלה להקמת מועצה לאומית ל-STEM. זאת אומרת לא היה אפילו רגע, תוך פחות מחודש כבר הייתה החלטת ממשלה. שימו לב, הדוח עדיין לא פורסם. רצינו לשים את מה כתוב בדוח, הדוח עדיין לא קיים, אז ממש לקחנו את המצגת ומתוך המצגת ציטטנו.

אני חושבת שהאמירה המאוד אמיצה שבאה עם הרבה מאוד ענווה, באמירה: זה שלכם, אבל אנחנו פה לעזור לכם, התקבלה בברכה מאוד מאוד גדולה. אני הייתי בדיון אצל השר קיש ובמקום הוא ביקש לשים על זה דגש מאוד מאוד גדול. אני חושבת שהיציאה לתוכנית ושינוי מאוד מאוד אמיץ בעולמות ה-STEM נבע גם מהפרסום של התוצאות של המבחנים הבין-לאומיים. במתמטיקה מ-2011 אנחנו ירדנו ממקום שביעי בעולם למקום 25 היום, ובמדעים מ-2015 מהמקום ה-16 למקום ה-23. אנחנו בירידה דרסטית לא נורמלית שמצביעה על שינוי עמוק שצריך לעשות.

יוראי, אני רוצה להגיד שהשינוי שהשר קיש עושה הוא לא רק במקצועות ה-STEM, יש שינוי עמוק שנעשה כרגע במזכירות הפדגוגית בעולמות ההומניסטיים, גם בתוכנית ההיבחנות, גם בהעמקה, גם בבניית תוכניות לימודים שהן תוכניות לימודים עדכניות והפן הזה של היכולת להגיע לחלומות של ילדים וגם לעזור להם לעצב את החלומות זה חלק מהמשימה שלנו כאנשי חינוך ואנחנו רואים את מגוון החלומות וגם את המקום של רגע לדבר, אפרופו בנות, על מה זה לחלום ומה זה לייצר תמונת עתיד. אני אומרת את זה על בנות ועל אוכלוסיות פריפריה כי באוכלוסיות פריפריה אנחנו יודעים שתמונת עתיד זה לא משהו שהוא מובן מאליו. זה ככה לתת איזה שהיא מסגרת.

באמת כתוצאה מהמפגש עם צוות המולמו"פ מיד השר קרא ליציאה להקמת המועצה הלאומית ל-STEM וכשהגיעו התוצאות של המבחנים הבין-לאומיים השר הבין שיש פה אירוע מאוד מאוד מורכב בעולמות ה-SREM שדורש בחינה מעמיקה.

(מצגת). המקור הוא דוח המולמו"פ, הוא הקים צוות של ועדה פנימית בראשות מנכ"ל משרד החינוך ממש מיד אחרי פרסום תוצאות המבחנים הבין-לאומיים. נמצא פה נציג המדענית הראשית, כמובן המדענית הראשית דאגה לכל עולם הידע של עולם הידע והנתונים וכו' והוקמה ועדה. אני לא נכחתי בה, אבל הוועדה הגישה המלצות לשר החינוך וההמלצות נגזרו משני המקורות האלה, גם דוח המולמו"פ וגם החומרים שנאספו בוועדה.

מצב החירום הלאומי הצביע על זה שאין תוכנית אסטרטגית רב שנתית לצמיחת החינוך המדעי וכשאין תמונת עתיד, כמו שיוראי אמר, אז אתה לא יודע לאן אתה הולך, אתה לא יודע מה תמונת העתיד שלך בהיבט אפילו של מחסור במורים, אז אתה לא יודע מה תמונת המחסור, כאילו איך אתה יכול להגיד כמה מחסור. ברגע שהיה לנו את הוועדה של דדי פרלמוטר. אני בתוכנית הזאת משהו כמו חודשיים, התוכנית לכל הנושא של הון אנושי להייטק עובדת כמעט שנה וחצי ובעולמות המו"פ אני כמעט 15 שנה, ב-AI אני חוקרת כבר קרוב לעשר שנים, אז התחומים האלה מאוד מאוד מסתנכרנים יחד בסוף לתמונה גדולה בעולמות ה-STEM.

כשאין תוכנית אסטרטגית אתה גם לא יודע להסביר את המחסור במורים, וכמו שהצוות של המולמו"פ אמר לנו, תקשיבו, יכול להיות שאתם אפילו לא יודעים שאין לכם מורים כי ביסודי כשמורים מלמדים מדעים הם פשוט לא מורים למדעים. אף מנהל בית ספר לא אומר חסר לי מורה למדעים, הוא פשוט לוקח את המחנך או דמות אחרת ואומר לו: אוקיי, תקרא את הספר ותעביר את ההכשרה במדעים ואז איכות ההוראה וגם ההכשרה היא לא תואמת את מה שהמורים האלה צריכים. ראינו את זה מאוד מאוד חזק בהצגה של המולמו"פ, למדתי את זה מאוד מאוד לעומק, גם לקראת כתיבת ההחלטה וגם בדיונים שהיו לאורך השנים.

ההיבט של הטמעה סדורה של מיומנויות STEM, וכשאני מדברת על מיומנויות STEM אני מדברת גם על תחום הידע בכל אחד ממקצועות ה- STEMוגם על ההיבט של הלמידה הבין-תחומית שהיום המבחנים הבין-לאומיים מאוד מאוד מדגישים אותה, לא קיימת, לא הייתה קיימת, ולכן הבנו שיש פה בעיה מאוד מרכזית בהיבט של הטמעת מיומנויות.

ההיבט של הרצף הלימודי מהגיל הרך ועד י"ב, זה עלה גם בוועדה של המולמו"פ וגם בחומרים שבחנו. תלמיד לא נולד בכיתה י' בלהחליט אם אני לומד פיזיקה או לא, זה משהו שמתפתח, זו תודעה שמתפתחת לאורך השנים והיכולת שלנו לייצר עמדה חיובית או תפיסה חיובית כלפי החינוך המדעי מתחילה מהגן ועד התיכון וכמובן שאנחנו מבינים גם את הבלנס שצריך לייצר.

הבנו שבחטיבות הביניים תוכניות הלימודים לא מעודכנות וצריך לעדכן אותן. המולמו"פ דיבר ביסודי, פחות או יותר התוכניות שלכם בסדר, אבל בחטיבות הביניים אנחנו בבעיה יותר קשה, וההיבט של השכל"מ, שכר הלימוד המדעי טכנולוגי, ראינו שהוא לא מתחלק באופן כזה שנותן מספיק כוח לחינוך המדעי להתפתח. לצורך העניין ראינו מגמות טכנולוגיות שמקבלות פי שלושה תקציבים לעומת מגמות מדעיות כמו פיזיקה, שלא מקבלות את התקציב שהן זקוקות לו.

מה זה תוכנית 'ישראל ריאלית'? השר קרא מיד, כתוצאה מהמהלך הזה אני מבקש להתחיל ולבנות את תוכנית 'ישראל ריאלית', אני מבקש לצאת להחלטת ממשלה שהחזון שלה שישראל תיכנס לעשירייה הראשונה, או לטופ 15, למה אני אומרת טופ 15? כי בסוף זה מתחלק ל-15 המדינות המובילות. למה זה אתגר שאפשר לדבר עליו? כי היינו בו. זה לא איזה שהיא המצאה שישראל לא הייתה שם. ישראל הייתה באזור הזה ואין סיבה שישראל לא תחזור לזה. ברור לנו שיש פה גם היבט של השפעה על מדינת ישראל ועתיד מדינת ישראל וראינו את הדוח של המולמו"פ בהיבט של ה-ROI, של פי 13 עד פי 17, והבנו שיש לזה השפעה אדירה על עתיד מדינת ישראל ועל התלמידים עצמם. אנחנו בסוף דואגים לתלמידי ישראל שנמצאים בתוך המערכת.

מה המטרות של התוכנית כפי שנכתבו בתוך החלטת הממשלה? ברור לנו שיש לנו פה עניין עם תשתיות, גם תשתיות פיזיות, מעבדות למדעים, מרכזים טכנולוגיים שנמצאים בתת תקצוב כבר הרבה מאוד זמן, מרכזי מדעים שיש בהם אתגרים מאוד מאוד קשים של תקצוב, כל הנושא של האקוסיסטם הלאומי של חינוך תומך STEM, הקשר עם התעשייה, הקשר עם חברה אזרחית, הנושא של שיעור התלמידים.

כמובן כמובן כמובן שכשמדברים על תוכנית 'ישראל ריאלית', 'ישראל ריאלית' היא תוכנית שמתכללת בתוכה את הכול. זאת אומרת אם אנחנו מדברים על כמות התלמידים שמסיימים בגרות, טק זה חלק מתוכנית 'ישראל ריאלית'. צריך לראות את זה כמקשה אחת ולא לדבר על תוכניות שונות שלא מדברות אחת עם השנייה, אחרת יש לנו כאן כפל תקציבים ואין ריכוז של מאמצים להשגת תוצאות ורצינו להימנע מזה. כמובן חלק מזה הוא גם הרצון שלנו לעלות בהישגים הבין-לאומיים.

מה הצעדים ליישום התוכנית? החלטת הממשלה קוראת לבניית תוכנית אסטרטגית רב שנתית. תוך 120 יום עם הקמת המועצה הלאומית ל-STEM, מהחלטת הממשלה תוך 60 יום הצוות צריך להציג תוכנית ראשונית לתשפ"ו. הרצון של השר היה להכריח את המערכת להיכנס כבר לפעולה בשנת הלימודים הקרובה. ההבנה הייתה שזה לא משהו שאנחנו יכולים לדחות לעוד חמש שנים נטפל, אם לא נטפל בזה עכשיו אנחנו כבר נורא נורא מאחרים, אנחנו כבר בבעיה מאוד קשה והשר ביקש להכניס את זה ללוח פעולות מאוד צפוף, באמירה של אוקיי, יהיה 20-80 ואנחנו נדייק בחצי השנה הקרובה, אבל תצאו לפעולה יחסית מהר.

אחת מההחלטות שהשר קיבל, אני לא יכולה להגיד בשם השר מה היו השיקולים המאוד מאוד פרטניים על למה הוא החליט לשנות את המבנה הארגוני, אני יודעת שהיו שם הרבה מאוד דיונים על ריכוז האחריות של תחומי ה- STEMבמינהל. קודם כל במינהל אחד. צריך להבין שכשיש מפמ"רים שונים שיושבים חלקם בחינוך הטכנולוגי וחלקם במזכירות הפדגוגית, כל מפמ"ר עובד בסיילו של עצמו, לכל מפמ"ר היה מי שהוביל את תוכניות הלימודים ותוכניות הלימודים לא דיברו אחת עם השנייה, בסוף ילד פגש פה משהו ופה משהו, היכולת לייצר אינטגרציה הייתה מאוד מאוד מורכבת.

ניסו לבצע אינטגרציה לאורך השנים, זה היה מאוד קשה הנושא של ההכנסה של הבינה המלאכותית לתוך תחומי ה-STEM, החיבור בין טכנולוגיה למדע זה משהו שקורה בכל העולם, היכולת ללמד את ה- STEM לא כמקצוע אלא כתחום שהוא אחוד, שהוא מחבר בין המקצועות, זה משהו שלא היה, ובהתייעצות של השר עם הרבה מאוד גורמים הוא החליט על זה שהתחום של ה- STEMצריך להיות אחוד, במקום אחד, מנוהל עם מדדים ברורים, עם תהליך של ניהול נתונים, עם מדידה וכו'. זה אחד מהצעדים.

הדבר השלישי, ואחד המרכזיים מבחינתנו, זה הקמת המועצה הציבורית המייעצת לקידום החינוך ל- STEMושילוב בינה מלאכותית בחינוך והבנה שיש ממשק הדוק, כמו שיוראי אמר: רגע, מה עם בינה? כי הבינה המלאכותית כבר משפיעה ותשפיע באופן מאוד מאוד רציני על החיים שלנו בכלל ובטח על מערכת החינוך שהיום כל כלי בינה מלאכותית יכול להיהפך לסוג של סוכן למידה אישי ואנחנו עובדים גם על תוכניות בהיבט הזה.

אני אחראית על כל הנושא של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בחינוך ויש הרבה מאוד עבודה על ההיבט הזה של פרסונליזציה ובניית תוכניות לימודים מותאמות אישית. יש פה המון המון עבודה שאנחנו עושים בהיבט הזה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות וייצא פיילוט בהיבט הזה, כמו שהבטחתי בוועדה הקודמת.

בוועדה הקודמת דיברת על הנושא של החברה הערבית ובינה מלאכותית, זה היה לפני שיצאנו לדרך ואני יכולה להגיד שהתוצאות מאוד טובות לגבי החברה הערבית, שמנו אותם במיקוד ועשינו שם עבדוה שכנראה הביאה לתוצאות טובות.

מבחינת התקציב, אני אגיד איך התקציב מחולק. כרגע אנחנו מדברים על תקציב תוספתי של 100 מיליון שקל בשנה שהוא תקציב גמיש ועוד כמיליארד שקל שמתחלקים לארבע השנים הקרובות כתקציב לשכל"מ. למה חילקנו את התקציב של השכל"מ לארבע שנים? בהבנה שאין לנו מספיק מורים, אנחנו לא יכולים עכשיו להציף את המערכת בשעות. יש פה עבודת עומק שצריכה להיעשות בהיבט של מחסור במורים, בעבודה עם התעשייה, ביצירת עתודות למורים בחינוך המדעי. זה אתגר הסתגלותי ענק שאנחנו צריכים להשקיע בו ולכן הפן הזה של כמות השעות יהיה באופן הדרגתי כדי שמנהלי בתי הספר יוכלו באמת להשתמש בתקציב הזה באופן מאוד מושכל.

שר החינוך הוביל מהלך שבו 4% מתוך תקציב הגפ"ן של מנהלי בתי הספר, השווי הכלכלי של זה הוא כ-160 מיליון שקלים, שבעצם כל מנהל בית ספר צריך לבחור מגוון של תוכניות בחינוך המדעי טכנולוגי. הוא חייב לבחור, הוא לא יכול להחליט אם הוא בוחר או לא, מתוך רשימה שבנינו עליה קריטריונים, נמצאים פה החברים שלנו מהמוזיאונים, כמו ביקור במוזיאונים, הבנה שיש פה השלמה שנצטרך לעשות לתוכנית מתוך התקציבים שנמצאים היום בגפ"ן, הנושא של המוזיאונים, כל הנושא של הבלתי פורמלי שיש לו ערך אדיר ביצירת מודעות חיובית כלפי החינוך המדעי. כל הנושא הבלתי פורמלי נכנס מאוד מאוד חזק, העבודה על כל הנושא של הציר המנטלי באוכלוסיות מוחלשות.

את החינוך הבלתי פורמלי צריך להפוך לפורמלי, שיהיה חלק מתוכנית הלימודים ולא בלתי פורמלי.

החינוך הפורמלי צריך להיות הרבה יותר בלתי פורמלי, כי יש רכיבים בחינוך הבלתי פורמלי שהם מאוד מאוד חזקים, מאוד מקדמים תלמידים מהמקום שבו הם נמצאים.

מעבר לתקציב הזה, תקציב נוסף שהוא לא יושב פה במיליארד וחצי שקל שהוקצה, זה 4%, זה אומר 40,000 שקל לכל מנהל בית ספר שהוא יכול לבחור מתוך רשימה שאנחנו הגדרנו אותה, עם קריטריונים ברורים בתוך הגפ"ן, כדי לוודא שהתוכניות יהיו איכותיות והן יקדמו את המטרות והיעדים של התוכנית.

מעבר לזה, בסל הטכנולוגי, הגדלנו את הסל הטכנולוגי של כל מנהל בית ספר. מכיוון שאנחנו מכניסים גם את הכניסה של כלי AI חדשים וגם את הכניסה של כל הנושא של תוכנית 720, הפרסונליזציה בחינוך, אז הבנו שלפחות בחטיבות הביניים נצטרך הרבה יותר כסף לכל מנהל בית ספר ובאמת הכנסנו לשם עוד תקציב של עשרות מיליונים. זה אומר שאם לצורך העניין שובר של מנהל בית ספר, שהיה לו לפני שנה 10,000 שקל, היום השובר הוא שובר של 20,000 שקל לרכישת מוצרים טכנולוגיים, ומעבר לזה הוא יכול לרכוש גם מתוך ה-4%, זאת אומרת שגם פה יש הגדלה מאוד מאוד משמעותית של עד 60,000 שקל לרכישת מוצרים טכנולוגיים תומכי STEM.

מעבר לזה יש איגום משאבים, הדרכה וכל מה שצריך בתוך תקציבי המשרד כדי שבאמת הכול ייכנס למקום אחד, יאוגם במקום אחד וייתן מענה למכלול הצרכים. אתם יכולים לראות את הרכיבים המרכזיים. כמובן שיש פה תהליך משרדי רחב שכרגע קורה, עם ועדות, עם הקמה במקביל של המועצה, כדי לדייק את התוכנית המאוד מאוד בסיסית שהתחלנו לרקום.

יש לי שאלה. לגבי התוכנית של ה-STEM, האם יש לכם נתונים לגבי מורים ולגבי המחסור במורים? האם אתם יכולים להתחיל את התוכנית ממש בשנת הלימודים הקרובה כפיילוטים? יש לכם כבר משהו בראש או שזה בינתיים על הנייר?

כל ההיבט של מחסור במורים, יש ועדה שהוקמה על ידי השר במל"ג, בראש הוועדה פרופ' ציפי ליבמן, ואנחנו כמובן נהיה מאוד מאוד צמודים לוועדה הזאת. אחת מהמשימות העיקריות של הוועדה הזאת זה טיפול בכל ההיבט של מחסור במורים ב-STEM.

אני אגיד משהו לגבי תמונת העתיד. אני יכולה להגיד שבהיבט של מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, זה משהו שאני עוקבת אחריו מקרוב, חלק מתמונת המחסור היא תמונת מחסור מאוד מאוד מורכבת. יש לנו תמונה של כמה מורים יש לנו, יש לנו תמונה של כמה תלמידים לומדים היום בתוך שלוש המגמות הספציפיות האלה, אנחנו יודעים גם שהמגמות לא מלאות בתלמידים. לצורך העניין הבן שלי לומד מדעי המחשב בקבוצה של שלושה ילדים. למה רק שלושה תלמידים לומדים מדעי המחשב? למה אי אפשר להגדיל את זה? הוא לומד גם פיזיקה בקבוצה של ארבעה תלמידים. למה ארבעה תלמידים מתוך מחזור של 120 תלמידים לומד פיזיקה? זה לא הגיוני.

זאת אומרת ברור שצריך לעשות פה עבודה מאוד מאוד רצינית על ציר מנטלי. חלק מהעניין זה להגדיל את כמות התלמידים שנכנסים לכיתות האלה, להגדיל את הכיתות האלה, הרבה מהכיתות האלה קטנות וחלק מהעניין זה לרתום עובדים חדשים על ידי גם מתן מלגות לסטודנטים, יש תהליך שהתחלנו אותו.

מי שאמון על כל הנושא של המחסור במורים זה מינהל עובדי הוראה. צריך להבין שכשאין תמונת עתיד אז קשה מאוד להגיד מה המחסור, כי לצורך העניין מה שקורה נגיד בחינוך היסודי זה שכל המנהלים אומרים אוקיי, יש לנו מורים למדעים. היכולת למדוד את המחסור נובעת מתמונת עתיד, אז לצורך העניין בתוכנית ההייטק, כשיש לי תמונת עתיד של בין 6,500 תלמידים ל-10,000 שמדברת עליה ועדת דדי פרלמוטר, אני יודעת מה הדלתא, כמה תלמידים לומדים היום, אני יודעת ברב שנתי כמה אני צריכה, אני יודעת כמה מורים יש לי ואני יודעת להגיד כמה מורים אני צריכה כדי לכסות על הפער.

אנחנו צריכים לעשות את אותה עבודה יחד עם המועצה הלאומית ל- STEMכדי שנוכל לעשות ממש פרסונליזציה לאיזה פיתוח מורים צריך לעשות, באיזה מקומות, כדי שבסופו של דבר בתי הספר שזקוקים למורים יקבלו מורים. חלק מהעניין זה גם מתן פתרונות טכנולוגיים משולבים, היברידיים, גם הכנסה של כוח חדש, כוח מכל מיני אפשרויות, אנחנו מקבלים עכשיו הרבה מאוד הצעות, גם מחברות הייטק, גם מהצבא, גם ממכללות שמציעות כל מיני אפשרויות לטיפול במחסור. אנחנו מבינים שצריך להיות פה פתרון חכם, אחר, שגם מוסיף על מה שהיה בעבר אבל גם מביא פתרונות חדשים שלא היו קודם כי באמת מדובר בבעיה סבוכה, שכנראה לא נפתור אותה בשנה אחת.

תמונת העתיד של המורים היא לא אופטימית, אם תמשיכו לקצץ להם בשכר המביך ממילא הם לא יגיעו. ראוי לציין שאותו שר שבונה פה מגדלים מפוארים ומרשימים תמך, משרד החינוך תמך בקיצוץ של 3% בשכר המורים ואז חזר בו ואז תמך ואז חזר בו ואז תמך. מה שאת מציגה פה, וזה באמת מרשים, אני קראתי את הצעת הממשלה משבוע שעבר והיא מרשימה, היא גם מתוקצבת, אבל אני לא מבין מי אמור לממש את כל התוכניות האלה אם אין מורים, ולמה שהמורים יגיעו אם אתם מקצצים להם בשכר ושמשרד החינוך תומך בקיצוץ הזה? 3% מהשכר אולי שלי זה בסדר, אבל לקצץ למורה שמרוויחה 6,000 שקל 400 שקל מהשכר, זה לא סביר.

אז אחת, איך יבואו עוד מורים אם אתם מקצצים להם בשכר, בתמיכת משרד החינוך? ושתיים, 20% מהתלמידים במערכת החינוך היום הם חרדים, אם את מוציאה את הערבים כי הם מקבלים התייחסות נפרדת, 26% מהתלמידים היום הם חרדים, איפה הם בתוכנית הזו? במנהלת ה-STEM? דיברת על חלומות, נכון? לתלמידים ותלמידות חרדיים אין חלומות?

קודם כל אני חייבת להגיד שגם אני הייתי מורה, עשיתי הסבת אקדמאים להוראה, לא חשבתי שאני אהיה מורה, אבל גם אני הייתי מורה, אז כל מי שהיה מורה, מבחינתו מורה זה התפקיד הכי חשוב במערכת, ואני חושבת שגם לשר קיש יש הבנה בזה. אני חושבת שגם הרופאים וגם האחרים עברו קיצוץ. אני לא יכולה להגיד מה - - -

מירב, אני שמעתי אתמול מורה מדברת ואומרת שכדי להיות מורה היא צריכה להיתמך על ידי ההורים שלה. היא הייתה בסביבות הגיל שלי. התביישתי.

אני לא אענה במקום השר קיש, אני חושבת שלשר קיש מאוד מאוד חשוב שהמורים ירגישו - - -

אל תגני על הקיצוץ הזה, כי למי שחשוב מעמד המורה הוא לא מקצץ בשכר שלו.

אני לא מגנה על שום קיצוץ.

זו סוגיה לא למירב, זו סוגיה אחרת.

כי הא בהא תליא.

זה לא יושב אצלי, אבל אני יכולה להגיד שלשר קיש מאוד מאוד מאוד חשוב הרגשות של המורים. זה היה חשוב לי כי אני פשוט נמצאת שם יום יום אז אני יכולה להגיד שזה מאוד חשוב לו.

זה נושא פוליטי, אבל הא בהא תליא, מירב. אני מאוד מעריך אותך ואני מאוד מעריך את ההצגה שלך, היא באמת מרשימה, והתוכנית היא מאוד מרשימה, אני רק אומר שהא בהא תליא, אי אפשר לבנות תילי תילים - - -

אני מסכימה איתך, אבל קודם כל זה לא יושב בוועדה הזאת.

הנקודה ברורה, יוראי.

אני אתייחס גם לחרדים וגם לערבים. אני חושבת שהחברה הערבית נמצאת במקום אחר מהעבר. אני בתוכנית ההייטק נמצאת קצת יותר משנה, התחלתי בפברואר שנה שעברה, ותוך זמן מאוד קצר הצלחנו לגייס את מנהלי בתי הספר הערבים לכניסה של כיתות עמ"ט שדיברו על ה-ROI שלהם לפני רגע. זה קרה גם בבינה המלאכותית, בבינה המלאכותית הצלחנו לגייס את המנהלים. ברגע שבנינו להם חומרים מותאמים זה זרם וזה עובד מעולה ואני דווקא יותר רגועה לגבי החברה הערבית.

לגבי החברה החרדית, יש פה ריכוז מאמץ מאוד מאוד גדול בנושא. אנחנו מבינים שמוסדות הפטור, כנראה, הבנים, לא ילמדו את הליבה שנמצאת לפנינו בחינוך המדעי טכנולוגי, אבל כן יש לנו פוטנציאל אדיר בבנות, בטח בעולמות המתמטיקה והפיזיקה. היום לא מעט בנות, חלק מהאתגרים שלנו זה שמשרד האוצר יכיר בתוכנית של ה-5 יחידות שהם עושים דרך מכון סולד, זה אתגר שאנחנו עובדים בו מול משרד האוצר, 5 יחידות במתמטיקה שתלמידות חרדיות עושות במכון סולד מבחינת הרמה שלהן זה ברמה אקוויוולנטית ל-5 יחידות במתמטיקה שאנחנו עושים, אין שום סיבה שלא נכיר בזה לבגרות הייטק. ואז אל מול זה לקדם מדעי המחשב לבנות בחברה החרדית זה אתגר שאפשר ליישם אותו ובמיידי.

כמה כסף מוקצה לטובת הדבר הזה?

אנחנו הולכים לשים על זה הרבה מאוד משאבים. אנחנו כרגע בדיון על זה מול משרד האוצר כדי שזה יקרה, כי אם דיברתם על הבנות כאיזה שהיא אוכלוסייה שאם נשים עליה את האצבע אנחנו נייצר קפיצה יחסית גבוהה בזמן קצר, הבנות החרדיות מבחינתי, ראינו את זה גם בפיז"ה, אנחנו רואים את זה גם בעולמות של המבחנים, הבת שלי עכשיו סיימה את מבחני רואי החשבון, אנחנו רואים את המכללות החרדיות שמצליחות להגיע להישגים מאוד מאוד גבוהים. בת חרדית כשהיא מסיימת ומגיעה לעבוד בהייטק יש לה יכולת שידוך גבוהה יותר, הסבירו לי את זה מנהלי הסמינרים. בדיונים שלי עם מנהלי הסמינרים, יש פה אתגר שאנחנו רוצים לפצח אותו.

בעולם ה-AI אנחנו השקענו הרבה מאוד משאבים בהכנסה של החרדים לעולם ה-AI. הצלחנו בענק עם המורים בפן של המערכות הטכנולוגיות, אנחנו כרגע לקראת פיצוח איתם גם בהיבט הזה, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד ועוד נשקיע בזה הרבה מאוד. אנחנו מבינים שיש פה אוכלוסייה ענקית שהיא חייבת להיכנס, לפחות המיינסטרים החרדי.

אני רוצה להתייחס במילה לחוסר במורים. אני חבר בוועדה שהוזכרה, הוועדה של ציפי ליבמן, אנחנו שם מנסים לפצח את הנושא הזה של החוסר במורים. אנחנו עכשיו בתהליך לקבלת נתונים ממשרד החינוך ונראה את התמונה. צריך להפריד, היא נספרת כמורה, כי היא פעם הייתה מורה והיא לא מלמדת היום. צריך לזקק את הנתונים האלה, זה לא פשוט, אני מקווה שזה יהיה.

צריך להבין שהחוסר במורים, מעבר לבעיית המשכורות ומעבר לבעיה של מעמד המורה, ומעבר להתמודדות הבלתי אפשרית של המורים עם ההורים והקושי בלהיות מורה, זו לא בעיה רק של מדינת ישראל, זו בעיה עולמית, ולכן איזה שהוא גוף, אולי המועצה הלאומית הזאת שתקום, צריכה להסתכל על נושא המורה במבט לגמרי רחוק ולחשוב על פתרונות שהם לחלוטין מחוץ לקופסה, שהם לחלוטין המורה שעומד מול כיתה, גם עם כל טכנולוגיית ה-AI וכו', לחשוב אחרת. אולי צריך לשנות בכלל את כל התפיסה הזאת כי אנחנו מורה מול כיתה כבר 250 שנה, משהו כזה, ואולי הגיע הזמן לשנות את זה. לכן המילה חוסר במורים, אולי היא בכלל לא רלוונטית לדבר הזה.

אבל הקורונה הראתה שנוכחות המורה מול התלמידים זה חשוב מאוד.

זה חלק, אבל השאלה באיזה היקף. יכול להיות שמורה לפיזיקה יכול להיות באמת מורה אחד ל-120 תלמידים אם הוא יהיה משהו אחר ולא בדיוק המורה כמו שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

אולי לפתח AI מורה.

אני מתנצל שאני מבקש שוב את רשות הדיבור, אבל עלו פה דברים מאוד מאוד חשובים. קודם כל אני גם מחמיא למשרד החינוך, חלק גדול מהדברים שהצגת פה הם חשובים מאוד ותשומת הלב והתקציבים, הכול נהדר, בכל זאת יש לי איזה שהוא דז'ה-וו. בתחילת שנות ה-90 במשך שנים לא מעטות ישבתי בוועדה המקצועית של מדעי המחשב של משרד החינוך, נדמה לי שאבי כהן הוא עדיין המפמ"ר. מה שקרה שם, אני לא יודע אם את מודעת לזה, זה הרבה לפני זמנך, פיתחנו תוכנית לימודים חדשה לתיכון ואחר כך קצת גם לחטיבה במדעי המחשב שהפך את מה שאז קראו לו, לא קראו לזה טכנולוגיה והייטק, קראו לזה אוריינות מחשב, הפכנו את זה למקצוע מדעי. אני לא מנסה לזרוק לעצמנו פרחים, אבל התוכנית הזאת אומצה ברחבי העולם ופורסמה בהרחבה גם בעיתונות המדעית.

אבל התסכול שלנו לא היה מזה שהתוכנית יושמה והצליחה, התסכול שלנו היה שגם אז, ולכן הדז'ה-וו, התייחסו למדעי המחשב במשרד החינוך בתור מקצוע טכנולוגי וחלק מהזמן נאבקנו בפקידי משרד החינוך שזה נושא מדעי. בשנות ה-90 זה עוד נחשב טכנולוגיה, לא הצלחנו בזה, בזה אנחנו פשוט הפסדנו. עכשיו אני מוצא דבר דומה קורה ולא נעים לי לומר, אני יושב פה ואני תובע את עלבונו של המדע, לא רק מדעי המחשב. לא יכול להיות שהדברים שאת אומרת שאתם עושים, שזה תקציבים ושינוי ושימת דגש על STEM וחרדים והחברה הערבית ועידוד מורים, ואני מסכים עם יוראי, עם חלק גדול מהדברים שהוא אמר, לא ייתכן שאי אפשר לעשות את זה במסגרת המזכירות הפדגוגית.

מישהו זרק פה שזה לא פוליטי. זה נכון שיש לי ביקורת הרבה מאוד על הפוליטיקה שנעשית בכל מיני משרדי ממשלה, אבל דווקא הפעם אני לא חושב שהיה שיקול פוליטי, אני חושב שהיה שיקול אולי פרסונלי, יכול להיות שהשר החליט שהמינהל שלך יותר חזק, יותר יציב, יותר אני לא יודע מה, אבל מה זה משדר? מה זה משדר כשלוקחים פיזיקה וכימיה ומתמטיקה, ה' ישמור, ומדעי המחשב ושמים אותם איפה? לא במזכירות הפדגוגית שאחראית על חינוך בסיסי פונדמנטלי, אלא במינהל שמתעסק בטכנולוגיה וחדשנות? מה זה אומר?

ומה זה יגרום בעתיד, כשאולי את עם כל הכישורים שלך תזוזי הצדה כי תצאי לפנסיה? יבוא מישהו אחר והכול יהיה הייטק, הייטק, AI, הייטק, סייבר, הייטק. והחינוך למדע ממש, כמו שאת אמרת מאוד יפה וגם כולם, הוא מתחיל בגן חובה, והחינוך גם של נשים והמשפכים האלה, הם צריכים להתחיל מהתחלה. ברגע ששמים את הדברים האלה באגף שהכותרת שלו זה חדשנות וטכנולוגיה כבר יש שלושה צעדים של נסיגה לאחור ולא חשוב כמה רצון טוב יש לשר החינוך, למשרד החינוך, לך באופן אישי, כמה תקציבים וכו'. אני חושב שרמז לזה יוראי בהתחלת דבריו ואני מחזק את זה.

אז שוב, אני לא רוצה להיות הילד עם האצבע בסכר ואני לא רוצה להיות זה שבא הנה וצועק, ואין לי דיבור עם השר קיש דרך אגב, זה מאוד קל להגיד לך דבר איתו, אין לי דיבור איתו ואין לו דיבור איתי, אני מצטער, גם לא עם שרת המדע, אז זה המקום שבו אני מביע את התסכול שלי והוא לא נובע מתוך איזה שהוא שיקול, הגוף שאני עומד בראשו מתעסק עם מדע.

בסדר גמור, פרופ' הראל, הנקודה ברורה.

אני רוצה להתייחס לפן המקצועי. אני יודעת שלפני שלוש שנים הגיעה אלינו האוניברסיטה העברית, הפקולטה לרפואה, ואמרו לנו: תקשיבו לנו, אנחנו חייבים לחבר בין רפואה וטכנולוגיה כי מה לעשות, כל רופא שיש לו ידע טכנולוגי מעמיק הוא רופא הרבה יותר טוב. אז אני רואה קשר הדוק בין מדע וטכנולוגיה ואני לא חושבת שזה עלבון למדעים שהם מחוברים לטכנולוגיה. מעבר לזה, כל מה שמסביב זה ממש ממש לא החלטה שלי.

מירב, תשני את השם.

זה מתחת לאגף ה-STEM, כל החינוך המדעי טכנולוגי יושב מתחת למנהל אגף בכיר ל-STEM, הוא תוקנן, ממש נבנה אגף מפואר עם קרוב ל-20 תקנים חדשים של מנהלי אגפים, גם בנושאים שעוסקים במדידה והערכה, גם בבניית תוכניות לימודים, גם בהיבט של הרצף עד י"ג-י"ד, גם ביכולת לראות את הטכנולוגיה מהגן. אין לנו חינוך לעולמות הטכנולוגיה, אפרופו חשיבה מחשובית, שיכולה לגעת בכל המקצועות ולא רק במקצועות הטכנולוגיים מהגן ועד התיכון, היבטים שנבחנים בפיז"ה לא נמצאים בכלל בתוכניות הלימודים בישראל ואני חושבת שנבנה מבנה חדש שצריך לתת מענה לכל זה באקוסיסטם מלא שנותן לו את כל המענים.

תשני את השם למינהל מדע, חדשנות וטכנולוגיה.

אין בעיה, אם זו הבעיה אנחנו מיד נטפל בה. אם הבעיה זה השם מיד נטפל בה.

לא, זה דקלרטיבי. אני רוצה לחזק מעט את דבריו של פרופ' הראל. צריך להיזהר בכריכה של מדע בסיסי לעולם יישומי. כשזה כרוך ביחד לפעמים המדע הבסיסי נדחק לשוליים ובסוף זה העוגן ארוך הטווח ופה, אני חושבת, הדאגה, דאגה גם שלי, בעניין. הרבה מאוד מהמהלכים שקרו בשנתיים האחרונות דוחקים את המדע הבסיסי קצת מהמקום שהוא ראוי להיות בו וזה משהו שאי אפשר למדוד אולי בהחזר השקעה.

אני חושב שחלק מהעניין זה המועצה הלאומית ל-STEM, היא אמורה לעזור לנו למצוא את האיזונים - - -

מה המבנה והאיוש של המועצה הזאת? יש החלטה על המבנה והאיוש של המועצה הזאת?

יש החלטה על המבנה, כרגע השר צריך להחליט על האיוש. תקרא בהחלטת הממשלה, חלק מהאיוש נובע ממשרד האוצר שבוחר מי הנציג שלו, המל"ג שבוחר מי הנציג שלו.

לא, אני לא שואל על האנשים הספציפיים.

כן, זה מופיע בהחלטת הממשלה מי יהיו הגופים. אני אעביר לך את ההחלטה אם אתה רוצה, היא בטח תפורסם.

את יכולה להגיד אותה פה? נציגים מאילו גופים?

גם ות"ת, גם מל"ג, גם משרד האוצר. אני יכולה להעביר לך.

תחבורה אולי גם?

לא. עדיף שלא נהיה ציניים, זה לא הוועדה.

נעבור ליהונתן בן שושן, נציג מועצת התלמידים והנוער.

שלום לכולם, תודה על ההזדמנות לדבר כאן היום. שמי יהונתן בן שושן, תלמיד כיתה י"ב מבית הספר ויצו נחלת יהודה בראשון לציון, אני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית ואני לומד במגמת מידע ונתונים, data analysis. בדיוק יצאתי ממתכונת של פרזנטציה והגעתי ישר לכאן. זה תחום שמשלב טכנולוגיה, ניתוח נתונים, AI, וזה בדיוק המקום שממנו אני רוצה לדבר על חשיבות החינוך המדעי, לא רק לחינוך עצמו, אלא לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל.

במציאות של היום חוסן לא נמדד רק בטנקים או באיומים ביטחוניים, הוא נמדד גם ביכולת של המדינה להכשיר דור צעיר לחשוב, לחדש, להתאים את עצמו למציאות המשתנה. החינוך המדעי טכנולוגי הוא מה שמאפשר לנו לבנות עתיד שבו ישראל נשארת מובילה בתחומי ההייטק, החדשנות והבינה המלאכותית והפיתוחים הרפואיים והטכנולוגיים כמובן.

אבל היום לצערי לא כל תלמיד מקבל את הכלים האלה, לא בכל בית ספר קיימת האפשרות ללמוד מקצועות מדעים מתקדמים. בחלק מהמקומות אין מגמות, אין ציוד מתאים ואין הכשרה למורים וזה לא רק חוסר שוויון, זה איום על החוסן הלאומי שלנו, כי כשילדים לא נחשפים לתחומים מדעיים הם גם לא יובילו את הכלכלה של המחר. חינוך מדעי איכותי ונגיש הוא השקעה אסטרטגית, הוא מצמצם פערים, מחבר בין פריפריה למרכז ומייצר עתיד כלכלי איתן.

הנוער הישראלי סקרן, חכם, רוצה ללמוד ולהתקדם, אבל הוא צריך שהמערכת תיתן לו את הכלים. אני קורא כאן בוועדה להכיר בחינוך המדעי טכנולוגי לא כיעד שולי, אלא כבסיס לחוסן שלנו כמדינה, להרחיב מגמות, להשקיע בהכשרות של המורים, לחשוף יותר תלמידים לעולמות כמו מדעי המחשב, אנליסטיקה, מכטרוניקה ובינה מלאכותית ולוודא ששום תלמיד משום רקע לא נשאר מאחור.

בנוסף אני רוצה להגיד שמחקרים מראים, וידידיי פה בוועדה אמרו בצורה מאוד ברורה, שמקצועות מדעיים טכנולוגיים כבר מגיל צעיר תורמים משמעותית לפיתוח מיומנויות, חשיבה, סקרנות וכישורים. בנוסף תלמידים שלומדים מקצועות כאלה, יש להם סיכוי גבוה יותר להתקבל ללימודים אקדמאים נחשבים. מעבר לכך השקעה כזו מחזקת גם את הכלכלה הלאומית, כמו ששמענו פה מהרבה אנשים, לגדל מהנדסים, מתכנתים ומדענים שהם כוח האדם האיכותי שמניע חדשנות, תעשייה וחוסן וביטחון לאומי.

אך אל מול כל אלה חשוב להתייחס גם לנתונים המדאיגים. בסקר TIMSS האחרון שבדק את רמת לימודי המתמטיקה בקרב תלמידי כיתה ח' בעולם ישראל רשמה ירידה חדה במיקום וירדה אל מתחת לממוצע הבין-לאומי. הנתון הוא נורת אזהרה ברורה, אם לא נשקיע עכשיו בשיקום והעמקת הלימודים נמשיך לפגר מאחור ונפסיד את היתרון שלנו כמדינה טכנולוגית מתקדמת. תודה.

תודה רבה, יהונתן. גל סף, משרד הכלכלה.

אני אגיד רק שהבגרות במדעי הנתונים זו הבגרות הראשונה בעולם שנעשית בזמן אמת. כל הכבוד שאתה חלק מהפיילוט הזה, בבינה מלאכותית בזמן אירוע בחינה. הראשונה בתוכנית הלאומית, שגם זה השר מוביל, בינה מלאכותית בחינוך.

צוהריים טובים. קודם כל מרשים מאוד לראות את העבודה שנעשתה, תודה רבה לכולם, נראה לי שסך הכול יוצאת מפה אופטימיות למרות הדיונים על זה שזה נמצא בחשיבה ומיקוד. אנחנו, משרד הכלכלה, עוזרים יחד עם משרד החדשנות, רשות החדשנות ומערך הדיגיטל בהובלת כלים לחדשנות באופן כללי, בעיקר למגזר העסקי, אבל זה גם להרבה מאוד דברים כחלק מהקלאסטרים של מנועי הצמיחה התחרותיים במשק, קהילות החדשנות, מי מהם שמכירים יותר או פחות, מרכזי החדשנות האזוריים וכן הלאה.

מעבר לפעילות של קהילות החדשנות, שחלק לא קטן מהן כולל גם אקדמיה, על כל סוגיה, וגם תיכונים בחלקים מסוימים, אנחנו מקבלים הרבה מאוד ונחשפים כחלק מהפעילות של הקהילות שהיא כל כולה קורית בעמותות ובגופים מסחריים, הרבה מאוד יוזמות, גם ממשלתיות, גם לא ממשלתיות, גם מהארץ וגם מחו"ל, של גופים שרוצים להתחבר לתופעה הישראלית הזאת, התופעה הייחודית הזאת שנקראת חדשנות ישראלית, וגם ברמת האקדמיה. אני לא אגיד שמות, אבל אפשר לדבר אחרי זה על כל מיני פניות שאנחנו מקבלים ומעבירים, לפעמים זה מגיע ליעד שלו ולפעמים זה לא.

אנחנו מובילים הרבה מאוד מעגלי שיח, יחד עם כל השותפים הממשלתיים, כל קהילות החדשנות זה שותפויות ממשלתיות, תחבורה עם משרד התחבורה, אנרגיה עם משרד האנרגיה, המים וכו'. הרבה מאוד שיח שהוא שיח לאומי על חדשנות ואנחנו מאוד נשמח, גם בעקבות הדיונים האלה בוועדה, שתגיעו, שתהיו איתנו, או שתזמינו אותנו לדיון שלכם ולראות איך אנחנו יכולים לתרום לכם.

אנחנו עם אורלי ורינת צמוד.

ברור לי, אני רק אומר שנשמח גם לעזור במקומות האלה, איפה שה-STEM פוגש את המסחור ואת העסקים ואת כל הצמיחה הכלכלית פר-אקסלנס, את התרומה שלכם איך זה מתחיל מהתחלה ואיך אנחנו יכולים לעזור להשפיע אחורה בתהליך, תודה רבה.

תודה. סיון נויפלד, איגוד ההייטק.

אני קודם כל אציין שתחום החינוך הטכנולוגי הוא תחום שקרוב לליבי ונמצא בליבת העשייה של האיגוד, השנה הזו בייחוד, וקודם כל אני אתייחס לזה בפן הכלכלי. כדי לשמור על החוסן של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית אין ספק שצריכים לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לשילוב צעירים בהייטק. איך אנחנו נעשה את זה? כרגע איך הם נכנסים לחברות הייטק? בשלב מאוחר מדי, אחרי צבא, אחרי טיול, אחרי לימודים, הם מגיעים לחברות בערך בגיל 35-30 כשאנחנו מאבדים את כוח האדם הזה וזה בדיוק החוסן הכלכלי שאנחנו צריכים בשלבים הרבה יותר מוקדמים.

אז הקמנו באיגוד ועדה שמתעסקת באיך אנחנו לוקחים את הצעירים ממש מגיל צעיר, מלמדים אותם את המקצועות הטכנולוגיים החשובים, שזה חיזוק במתמטיקה, אנגלית, הנדסת תוכנה וכדומה. קודם כל הגענו למסקנה שצריך לפתוח מסלולים וגם אם זה א-פורמלי, לשלב גופים בתוך מערכת החינוך, כי לצערנו אין מורים היום שיודעים ללמד מתמטיקה או את המקצועות הטכנולוגיים בצורה שצריכים אותם, אין את הכלים הנכונים.

דבר נוסף שהסתכלנו עליו זה כל לימודי העתודה, לימודי י"ג-י"ד. הם מסיימים, מגיעים לצבא, הם כמעט לא עושים תואר ראשון, הם מבזבזים המון זמן ולא מכירים להם בכלל בנקודות הזכות האלה. הם מתחילים מאפס בשלב הרבה יותר מאוחר מסטודנטים רגילים. אחד הפתרונות שחשבנו עליו זה חברות הייטק, אנחנו יושבים בוועדה עם מנכ"לים בכירים מההייטק, לדוגמה בינה, זיק סנסורס, וישיי, ומה שאמרנו, שניקח חברות הייטק, מנכ"לים מהחברות, נשלב את החברות עצמן בתוך הלימודים במערכת החינוך, הם ילמדו את מקצועות הליבה הסופר חשובים האלה שחסרים כיום ויחד איתם נוכל אולי להתחיל את ההנעה של דברים טכנולוגיים יותר משמעותיים.

אני עשיתי את זה בעבר עם עמותה שקוראים לה 'תעשיידע', היא פעלה באופן שוטף בכל בתי הספר כמעט בכל הארץ, הפעילות שלהם כמעט הפסיקה לצערי, אבל רואים את הנכונות וההיענות של מנכ"לים וחברות, זה לא רק הייטק, לקחת חלק בלימוד העתיד. הם מבינים שדור העתיד זה דור שחשוב להשקיע בו, בסוף הם העובדים בעתיד של כולנו בתעשייה הישראלית.

מה שעוד חשוב לנו להגיד פה, שאנחנו קודם כל נשמח לשבת איתכם ולראות איך אפשר לקדם תוכניות משותפות, וגם אנחנו יושבים יחד איתך, אתמול ישבנו יחד בדיון וראינו איך אפשר לקחת את זה בצורה הרבה יותר משמעותית. אני אתן לך לדבר על מה שאת דיברת אתמול כמילואים של אנשי הייטק בתוך מערכת החינוך.

חשוב להסביר שזה באמת פן כלכלי. אם אנחנו מסתכלים כמה סטרטאפים נפתחים בישראל, יש ירידה משמעותית, כמעט שאין סטרטאפים. השנה נפתחו בערך 400, 600, משהו כזה, אם לא יהיו פה מהנדסים, לא יהיה בהמשך את המספר הקטן הזה, אז צריך לראות איך אנחנו כן משקיעים בדור הצעיר.

ואם דיברת על בנות, כמה בנות יש במקצועות טכנולוגיים. בכיתות של בערך 30 תלמידים במדעי התוכנה, טכנולוגיה, ביו טכנולוגיה, מעטות הבנות שיושבות בכיתה, רובן נושרות. אז אולי צריך למצוא אפיקים שבהם מחזקים את הבנות, לקחת לתוכניות נפרדות, לתת להן מגיל הרבה יותר צעיר חוויה הרבה יותר מוצלחת ושיהיה להן יותר נוח בכיתות שהן מלאות בבנים.

תודה רבה. פרופ' אורית חזן, הטכניון.

תודה רבה. אני אציג את עצמי. אני פרופ' אורית חזן, אני מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, מכירה פה הרבה אנשים, התחום שלי זה הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה וכמובן בינה מלאכותית.

לפני שאני מתחילה, שתי הערות על דברים שנאמרו פה. הנתון שביקשת בהתחלה, בוגרי 5 יחידות מתמטיקה, יש בערך בין 15,000 ל-20,000 ילדים בשנה. השנה יש קצת ירידה, אבל זה צמח מאוד מלפני עשור שהיו בערך 9,000, ואז התחיל 5 כפול שתיים והגענו ל-18, עכשיו זה קצת מתנדנד. דבר שני, אם אפשר להפסיק לקרוא לבנות בנות.

מתוך ה-20,000 כמה מגיעים לאקדמיה?

אני אתן תיכף את כל הנתונים, אני די שולטת בהם. אבל אם אפשר לקרוא להן תלמידות, כי כשאנחנו אומרים בנות, אני יכולה ללכת לוועדה אחרת ולדבר על זה שם, אבל אנחנו גם לא מקדמים בנות, בנות לא צריכות שיקדמו אותן, יש לנו תלמידות, יש לנו מהנדסות וזה מגיע להרבה תחומים אחרים. בבקשה, כל פעם שאני שומעת את המילה הזאת, לא יכולתי להתעלם. עכשיו לנושא עצמו.

למהות.

יופי, תודה. גם רופאות הן בנות, זה הכול, זה לא נגמר בבנות שהן תלמידות.

זה המין השולט היום.

רק שלא יקדמו את הבנות, תעשו לי טובה, בזה נתחיל וכבר יהיה לנו יותר טוב. גם הטרמינולוגיה הזאת אומרת שאנחנו צריכים לקדם את הבנות ואז אנחנו עושים להן כל מיני תוכניות ואז בתוך זה שאנחנו רוצים לקדם אותן הן גם לא מצליחות, אנחנו כבר 30 שנה מקדמים בנות ולא מצליחים. אז אפשר לדבר על זה אחר כך, בהזדמנות אחרת.

לגבי כל המילים שנאמרו פה, גם מה שאריאל אמר על פתרון אחר וגם על הקשר בין התעשייה למערכת החינוך והרבה דברים אחרים. אני כבר בערך חצי שנה מקדמת רעיון שנקרא מילואים בחינוך, במשרד החינוך, תיכף אני אגיד עם מי דיברתי, אני אגיד לכם בכמה מילים את הרעיון. קודם כל אנחנו שמים את החינוך בדיוק כמו הביטחון. אנחנו עושים מילואים בחינוך בדיוק כמו המילואים בביטחון, עם אותו מודל כלכלי גם, שאנחנו לא רוצים מתנדבים בתוך מערכת החינוך, כי מערכת החינוך אחראית על החינוך במדינת ישראל, זה גם היה קו מאוד מנחה ב-5 כפול שתיים.

מערכת החינוך אחראית על החינוך והיא מחליטה על מי ילמד אצלה. המילואים בחינוך, אנחנו יכולים ליישם את זה במצבי חירום באופן כללי, כמו שעושים מילואים בביטחון, אבל אני מדברת רגע על המילואים בחירום של מדע והנדסה וטכנולוגיה היום. תחשבו למשל על כל המהנדסים והמהנדסות שעובדים בהייטק, חלקם כבר לא עושים מילואים. מי שטוב עדיין בקרבי, שיילך לקרבי, זה בסדר. הם כבר לא עושים מילואים בביטחון והם נורא רוצים לתרום לחינוך לפעמים, אבל אומרים להם: תלכו אחר הצוהריים תתנדבו. לא להתנדב במערכת החינוך, מערכת החינוך לא צריכה שיתנדבו אצלה. אבל אם אומרים להם בואו תעשו מילואים בחינוך, זה גם טוב לכל המגזרים דרך אגב, פתאום נפתרה הבעיה גם של המגזרים, הם באים למערכת החינוך יום בשבוע, בדיוק כמו טייסים וטייסות ואנשי ונשות מודיעין שעושים יום מילואים בשבוע, מלמדים שתיים-שלוש כיתות, לא צריך יותר, וחוזרים לענייני ההייטק שלהם במקביל.

הכסף זה אותו כסף. אני בדקתי, ישבתי עם חשבת שכר במשרד החינוך, כי הכסף של המורים שממילא הם יושבים בכיתות וצריך לשלם להם משכורות, וגם כל תוספות השכר, משולם במסגרת המילואים. האנשים האלה צריכים לעבור הכשרה קצרה לפני כן, להתחיל להשתלב במערכת החינוך, אבל תחשבו על הערך המוסף של הדבר הזה. קודם כל הרבה אנשים שרוצים להיות מעורבים בחינוך, פתאום יש להם דרך לתרום לחינוך, החברה מעורבת יותר בחינוך. אנחנו מחברים בין כולם, והדבר המשמעותי יותר, שחלקם אולי אחר כך יעבור גם להיות מורים בפועל.

השאלה אם זה יעבוד, כי זה מורים בהתנדבות.

לא, אני נגד התנדבויות. לא אחר צוהריים ולא בבוקר ולא יום.

אבל מי יאכוף את זה? את רוצה לעשות מילואים מההייטק לתוך בתי הספר, מי יאכוף את זה?

היא אומרת שזה צו חירום, יקבלו צו 8.

נכון, בדיוק.

לא צו 8, אבל אנחנו במצב חירום.

בדיוק. דיברתי גם עם דסי בארי ממשרד החינוך, היא התקשרה אליי, אני בקשר עם אייל בן זקן שהוא המשנה למנכ"ל, עם מיה גולדין. אני מדברת עם הרבה מאוד אנשים וגם פה. אחד הרעיונות שעלו בין השאר זה שמי שיתכלל את כל המילואים האלה זה בחיל החינוך, בגלל שבחיל החינוך אין כיום מילואים, הם פשוט יכולים לעשות את זה. זה לא יהיה חובה, כמו, סליחה שאני אומרת, גם מילואים היום לא כולם עושים, אבל אנשים שכן ירצו, וגם נבדוק אותם, מה קורה, מי נכנס לתוך בתי הספר.

במצבי חירום, מי שנכנס לבתי ספר, אני לא רוצה להגיד לכם מה קרה בתוך המלחמה. על 60,000 ילדים, אתם לא מבינים מה קרה, איך הכול קרס, אבל לא משנה. נבדוק מי נכנס לתוך בתי הספר, זה יהיה מסודר וכלכלית, בדקתי, אני יכולה לשבת איתכם על החישובים, זה אותו תקציב, לא עולה יותר מאשר שמורים ילמדו בתוך כיתות.

זו תוכנית פעולה שנתנו לאייל בן זקן, המשנה למנכ"ל לעניינים אסטרטגיים או משהו כזה, אפשר בתחילת שנה הבאה כבר להעביר את זה, בקיץ להכשיר את החלוצים של הדבר הזה, להתחיל להיכנס לבתי ספר, יש לנו תוכנית פעולה מאוד מסודרת וכל מי שרוצה לשמוע, אני תמיד שמחה לדבר על זה.

יפה מאוד.

תודה רבה. נעבור לרוני בן חיים, מנהלת מוזיאון המדע בירושלים.

שלום, תודה רבה. אני כאן כי אנחנו גם בקשר עם משרד החינוך. מוזיאוני המדע בירושלים, אחד היתרונות הגדולים שלהם שהם בפריסה ארצית. הרבה פעמים נוהגים להסתכל עלינו בתור חינוך לא פורמלי וגם בקטע הזה, אנחנו כמובן חינוך לא פורמלי, אבל אנחנו גם עובדים בצמוד לחינוך הפורמלי ואנחנו מרגישים שהיכולת שלנו לתת ולעזור בהרבה מאוד מהאתגרים שכרגע, מירב, שמת כאן על השולחן, זה משהו שאנחנו יודעים להתמודד איתו.

אנחנו מציעים את עצמנו בתור גוף שיעזור ויקדם את החינוך המדעי בישראל, זה משהו שהוא חשוב לנו, אנחנו יודעים לעשות את זה מגיל גן ועד אנשים מבוגרים וזה באמת משהו שהוא בליבנו, אנחנו עושים את זה כבר הרבה מאוד שנים. יש הרבה מאוד תוכניות, יש תוכניות שגם נבדקו והראו את ההצלחות שלהן, ויש תוכניות שצריך לבדוק אותן, אבל לכל הדברים האלה צריך לשים משאבים כלכליים כדי שאפשר יהיה להמשיך ולפתח, כדי לבדוק ולעשות הערכה, לראות איזה מהתוכניות עובדות טוב יותר ואיזה עובדות פחות טוב ובאמת לעשות את זה. אבל אנחנו כאן, אני מדברת בשם כל חמישה מוזיאוני המדע, לצורך המשבר הזה.

תודה רבה. רועי כהן, תוכנית ניצנים.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ראשית דוח מרתק, תודה רבה, ומירב זרביב, מה יש להגיד, משרד החינוך הם שותפים מדהימים.

קוראים לי רועי כהן מעמותת 'בנתיבי אודי' לזכרו של אודי אלגרבלי. אודי נפל בדרכו למוצב ריחן ב-1994 והוא השאיר לנו דרכים שבהן נוכל להשפיע. ב-30 השנים האחרונות העמותה מפעילה תוכניות שהמכנה המשותף שלהן היא הפיכת החברה הישראלית לטובה ומתקדמת, ואני הייתי גם אומר צודקת יותר. הדגש הוא עבודה בפריפריה, החברתית והגיאוגרפית, פשוט במקומות שבהם אין.

בכל התוכניות שאנחנו פועלים אנחנו לא מוותרים על הקשר האישי עם התלמידים, ממש כמו אודי. התוכנית המרכזית, ואני מניח שרובכם מכירים, היא תוכנית ניצנים, היא פועלת בשיתוף עם הבית הזה, עם המשרדים הממשלתיים, עם משרד החינוך, מירב מובילה אותה אצלה, כלכלה, נגב גליל ומשרד הביטחון. בשנים האחרונות קיבלנו משימות, גם מצה"ל וגם מהמשרד, כדי לסייע למאמץ המורכב מאוד הזה בשילוב תלמידים מצוינים מהפריפריה במקצועות הגבוהים בצה"ל, קרי אמ"ן, ממר"ם, יחידות שבהן מעטים הגיעו מהפריפריה בגלל תקרות זכוכית.

יצאנו למחקר ארוך כדי להבין איך עושים את זה, איך עומדים בקריטריונים המאוד מאוד גבוהים של צה"ל, איך מביאים נער, נערה, תלמיד, תלמידה, מהפריפריה אל המקצועות הגבוהים כאשר תקרת הזכוכית גדולה. לפני חמש שנים שאלנו, היום אנחנו עם 3,500 תלמידים מהנגב והגליל, וברשותכם אשאיר פה שלוש המלצות קצרות.

הראשונה, עבודה כאקוסיסטם. רצף גילאי פדגוגי עם מנגנון העצמה של התלמידים במקצועות ההייטק, זאת אומרת לא להפריד בין י"ב, צה"ל מגיע, שירות לאומי מגיע, ולהיפרד ממנו, גם במהלך השירות וגם לאחר השירות ללוות אותו ולייצר השמה. אנחנו עושים את זה ביחד עם משרד הכלכלה, גם במשרדים הממשלתיים, אבל גם בתעשייה עצמה, זה מייצר תמונת עתיד וזה מתחיל מחטיבת הביניים ועד גיל 25-24. זו המלצה ראשונה, עבודה כאקוסיסטם. אגב, לפני חודשיים נפגשנו, מירב, נכון? עם משרד הביטחון, עם צה"ל, עם תעשיית ההייטק באותו מגרש כדי לדבר איך אנחנו עושים את הדבר הזה.

הדבר השני, אנחנו מפסיקים להשתמש במה ובעיקר מלמדים איך. רצוני לומר להתמקד בכשירויות, בכישורים, ללמד את האלגוריתמיקה שעומדת מאחורי זה, עקרונות, תבניות. אנחנו כבר כמעט לא מלמדים תכנות, תכנות כפלטפורמה, אנחנו בעיקר מלמדים עקרונות. הטכנולוגיה משתנה, הכשירויות לא, ולכן צריך להתעסק בכשירויות. אני מניח שרובכם, גדולים ורבים מאיתנו, מכירים את הכשירויות וזה דבר חשוב.

הדבר הנוסף הוא השקעה בהכשרה של כוח אדם. היום אנחנו מבינים שהיעדר מורים במערכת החינוך ומחוץ למערכת החינוך מייצר קושי. אנחנו שותפים עם האקדמיות בארץ כדי להביא את הסטודנטים הטובים ביותר, סטודנטים מצוינים שבעזרת הכשרה ובעזרת מיקוד שאנחנו עושים להם אנחנו מביאים אותם אל הכיתות, אחר הצוהריים בעיקר, אבל אפשר גם לעשות את זה בתוך המערכת הפורמלית. סטודנטים למדעי המחשב, להנדסת תוכנה, להנדסת חשמל, עוברים אצלנו איזה שהוא יישור קו, מכשירים, מלווים והסטודנטים האלה יכולים להיות מצוינים בכיתות. הם גם לא רחוקים מהנער בגיל והם חדורי שליחות.

אגב אני אספר פה אנקדוטה מצחיקה. איך אנחנו יודעים איך לקבל אותם? אנחנו שואלים אותם: מה אתה רוצה לעשות בעתיד? אז הוא אומר: אני אעשה קצת כסף בהייטק, לאחר מכן אני אבוא להיות מחנך.

אני חושב ששלוש ההמלצות האלה, הכשרה של כוח אדם במערכת החינוך, להפסיק להשתמש במה ולדבר באיך ולעבוד כאקוסיסטם יכול לייצר לנו מערכת חינוך טכנולוגית טובה.

מירב, אני מנצל את ההזדמנות כדי להגיד תודה, תודה על השותפות ועל האומץ לעשות מהלכים גדולים. כמי שצופים קצת בצד, אנחנו הקטנים, שמחים בזה וגאים בזה ותודה.

תודה רבה. תודה לכולם, תודה על ההשתתפות בוועדה, אני אקריא את הסיכום. אנחנו מאמינים שהשקעה בחינוך המדעי במקצועות ה-STEM היא השקעה בדורות הבאים.

הוועדה מאמצת את המלצות ועדת המולמו"פ לבחינת חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל ומברכת על החלטת הממשלה שקידם שר החינוך יואב קיש להשקעה בחינוך המדעי, לחיזוק מקצועות ה-STEM במערכת החינוך.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר למצוא מקורות תקציב נוספים לחיזוק החלטת הממשלה ויישומה בשנת הלימודים הבאה ולעדכן את הוועדה על כך.

הוועדה מחזקת את פעילות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אשר מפעיל בין היתר מרכזי מדעים בפריפריה. כמו כן מבקשת הוועדה ממשרד המדע להציג את תוכנית העבודה למרכזי המדעים לשנת הלימודים הבאה ולפרט כיצד בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה עם משרד החינוך.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לדווח לוועדה כיצד הוא מתכוון לפעול להכשרת מורים למקצועות ה-STEM בהמשך להחלטת הממשלה שהתקבלה. הוועדה מתכוונת לקיים דיון מעקב על הנושא בסוף כנס הקיץ הנוכחי.

תודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.