פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ישיבה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת הכלכלה
13/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 666
מישיבת ועדת הכלכלה
פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 12:00

הקמת מושבה אקדמית למחקר וחינוך רפואי בגליל- כמנוע לצמיחה כלכלית

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה
דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
יוראי להב הרצנו
שלום דנינו
אלון שוסטר

יונתן מישרקי

צח בסול - רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

רחל ברנר שלם - מנהלת אגף בכיר תכנון כוח אדם, משרד הבריאות

ערן בר עוז - דובר המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

פרופ' אורלי אבני - דיקנית הפקולטה לרפואה בגליל, ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' דוד אנשל סייפרס - סגן דיקן לתכנון אסטרטגי, הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' מרסלה קרפוך - אחראית על חקר מחלות זינה ומחלות מזהמות, האקדמית להנדסה מכללת בראודה בכרמיאל, מכללות אקדמיות

יוסי קקון - ראש עיריית צפת, עיריות ומועצות מקומיות

אבישי יקותיאל - ראש לשכת ר' העיר צפת, עיריות ומועצות מקומיות

עומר מגל-שמיר - מנהל פרויקט, עיריית צפת, עיריות ומועצות מקומיות

יורם אזולאי - מנכ"ל האשכול, אשכול גליל מזרחי

רגב אבנר - מוביל המיזם, אשכול גליל מזרחי

ניצן סלע בלום - מנהלת תחום פיתוח כלכלי, אשכול גליל מזרחי

שושי טרגין - עו"ד, יועצת משפטית, הימנותא

ד"ר בשארה מנסור - מנהל שירות נפרולוגיה ילדים- בית החולים הצרפתי, בתי חולים באזור הצפון

פרופ' יוסי יגיל - המשנה לנשיא, המכללה האקדמית גליל מערבי, מכללות אקדמיות

ד"ר ג'ים ג'דעון - חבר בוועד הארצי של ISOH tech; בית החולים האנגלי בנצרת, בתי חולים באזור הצפון

איילת חאקימיאן – מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה
ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הקמת מושבה אקדמית למחקר וחינוך רפואי בגליל – כמנוע לצמיחה כלכלית

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת המדע והטכנולוגיה. על סדר-היום: הקמת מושבה אקדמית למחקר וחינוך רפואי בגליל כמנוע צמיחה כלכלית חבר הכנסת חוג'יראת, תנהל את הישיבה.

(היו"ר יאסר חוג'יראת, 12:01)

תודה, חבר הכנסת דוד ביטן. קודם כול, אני רוצה להודות לך על ההיענות המהירה לקיים את הדיון הזה כדיון משותף לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע והטכנולוגיה. זה לא מובן מאליו.

האמת, הדיון הזה הגיע אחרי שהיה לי סיור פורה בפקולטה לרפואה בצפת. הרעיון הוא, וגם כאקדמיה אני אומר, שהאקדמיה צריכה להיות בסיס למנוע צמיחה בכל מקום. כתושב הפריפריה וכתושב הצפון, חשוב לי לקדם את הפריפריה ואת הצפון, ולכן הרעיון הוא להקים מושבה אקדמית שתתבסס על הפקולטה לרפואה בצפת, ותתרחב ותכניס מקצועות בריאות נוספים. יש כוונה להכניס את בית ספר לרוקחות, מכוני מחקר, מחקר בסיסי, מחקר יישומי, מחקר רפואי, ולהתחיל גם ללמד לתואר ראשון. יש כבר תארים מתקדמים. אני רואה בשותפות עם כל מכוני המחקר, מכללות ובתי החולים כגלגל שיכול להניע גלגלים נוספים. בסופו של דבר, אפשר לעבור ממחקר בסיסי למחקר יישומי, ואת המחקר היישומי אפשר להביא אחר כך לתעשייה. וכמובן שכל זה יחד יכול לשלב הרבה אנשים בתעסוקה, לפתוח הרבה מקומות עבודה, וכמובן יהווה גם מנוע לצמיחה בצפון. ישנם הרבה שותפים. השותף הכי חשוב, שעדיין לא נרתם למשימה, זה הממשלה.

אני אתן את הבמה עכשיו לאנשי הפקולטה בגליל להסביר את הדברים כדי שנבין יותר. פרופ' אורלי אבני, דיקנית הפקולטה לרפואה בגליל, בבקשה.

שלום, חברים יקרים. תודה על ההזמנה, חבר הכנסת חוג'יראת. בשבילנו הוא גם דוקטור לגנטיקה. אנחנו מכירים אותו גם מקונטקסט אחר. נמצא כאן גם חבר הכנסת ביטן. יש לנו פה חברים שותפים ויקרים שהגיעו לכאן: ראש עיריית צפת, חברים מאשכול גליל מזרחי, ממשרד הבריאות, ממשרד המל"ג, כי מה שאני רוצה להציג היום הוא פרויקט של מושבה אקדמית, ומבחינתנו הוא בהחלט Game Changer לגליל.

בואו תראו מאיפה זה מתחיל. אני מתחילה עם נתונים של משרד הבריאות, שהם שותפים יקרים שלנו, יושבת כאן רייצ'ל ממינהל התכנון האסטרטגי. אני חושבת שיש להם כבר היום נתונים חדשים, אבל אלו מ-2022. תראו מה קורה כאן. זאת תוחלת החיים. תוחלת החיים במרכז הארץ היא 84 שנים. אצלנו חיים שלוש שנים פחות. אם אנחנו מנסים להבין את הסיבות של זה, תסתכלו על נתון נוסף. אם אנחנו מסתכלים רק ל 1,000 רופאים ל-1,000 נפש, אצלנו יש בערך 2 רופאים ל-1,000 נפש, לעומת 5 רופאים ל-1,000 נפש בצפון. זה בהחלט יכול להסביר את הגרף משמאלנו.

אבל אני גם אגיד יותר מזה. שוב, אני נצמדת לנתונים של מינהל התכנון במשרד הבריאות. אלו הרופאים שנכנסו ושקיבלו רישיון לרפואה בשנת 2022. זה בכלל ישראל. פחות מ-40% בוגרי הארץ, ו-60% מאלו שמגיעים הם כאלה שלמדו בחו"ל. תסתכלו מה קורה אצלנו בגליל. גם בנגב, אבל אצלנו בגליל זה אפילו יותר חמור. 85% מהרופאים אצלנו בגליל, בפריפריה, הם כאלה שלמדו עם בוגרי חול. לא כאלה שלמדו בארץ. זה יותר גרוע מזה כי מה שקורה עכשיו זה שהייתה רפורמת יציב, שלא ניכנס לפרטים שלה, ששללו בתי ספר שלא מלמדים רפואה טוב בחו"ל ולא יוכלו להגיע אלינו. ותראו מה קורה אצלנו. 62% מהרופאים אצלנו בגליל הם כאלה שלומדים במה שנקרא היום "חו"ל פסול". כלומר, כשרפורמת יציב תיכנס לתוקף ב-2026, לא יהיה לנו גם את זרם הרופאים שלמדו בחו"ל, למרות שאפילו שהם - - -

מה זאת אומרת "חו"ל פסול"?

רייצ'ל תסביר את זה יותר טוב. הרי אמרנו ש-60% מהרופאים שלנו מגיעים מחו"ל. מאיפה הם מגיעים? פרופ' שאול יציב ממשרד הבריאות סקר את בתי הספר לרפואה שמהם מגיעים רופאים, ופשוט פסל חלק מהמדינות כמו: מולדובה, רומניה ומקומות נוספים. הם לא יוכלו לגשת למבחני הרישוי בארץ כי אלו בתי ספר לא מספיק טובים. מכיוון שזה היה ב-2019, נתנו שבע שנים למי שהתחיל לסיים. זה נכנס לתוקף ב-2026, וב-2026 הרבה מאוד בתי ספר, שיש לנו היום המון רופאים משם, לא יהיו תקפים יותר, ואי-אפשר יהיה להתקבל משם ולעבור את מבחן הרישוי. אצלנו בגליל 62% הם מבתי ספר האלה.

זו סוגיה אחרת שצריך לדבר עליה בוועדת הבריאות.

כן, בהחלט.

נדונה ממש בימים האחרונים.

האם הרופאים האלה עובדים היום במערכת?

לגמרי.

האם אי-אפשר לדעת איזה רופאים הם ומה המקצועיות שלהם? האם אין על זה סקר ובדיקה?

לא, דוד. אלו סטודנטים שעדיין לא סיימו את הלימודים שלהם.

הבנתי. אבל עדיין פסלו כל מיני פקולטות.

פסלו. שוב, חלקם רופאים מצוינים, אבל אני אומרת שעכשיו שעשו סדר. 62% מהרופאים אצלנו פסולים היום. זה אומר שבשנה הבאה, כשזה נסגר, גם זרם הרופאים הזה לא יגיע לצפון, ולכן אנחנו צריכים לעשות מהפכה כי אין רופאים מספיק טובים בצפון. צריך לעשות את המהפכה הזאת ולהביא. זה לא רק להביא יותר רופאים, אלא גם להביא רופאים טובים שהם בוגרי הארץ. על זה בדיוק אני רוצה לדבר. אנחנו רוצים אצלנו, בגליל, את בוגרי הארץ. איך אנחנו עושים את זה, איך אנחנו גדלים ואיך אנחנו עושים את ה- Game Changer הזה.

זו הפקולטה שלנו. הפקולטה שלנו הוקמה בהחלטת ממשלה כשאוניברסיטת בר-אילן מקימה אותה. אוניברסיטת בר אילן יושבת ברמת גן, ואני לא צריכה לספר את זה. הקימו אותנו בצפת, בגליל, בדיוק מתוך מה שהראיתי קודם – לשנות את מערך הבריאות בצפון ואיך אנחנו יכולים לתרום לזה. זו הפקולטה שלנו. יש לנו בפקולטה בית ספר לרפואה. יש לנו שם שלוש תוכניות לימוד, שלוש שנתית לכאלה שלמדו בחו"ל ואנחנו מחזירים אלינו, ארבע שנתית. אגב, הפקולטה שלנו לא נסגרה במשך כל המלחמה. עשינו שם מחקר ורפואה, הסטודנטים שלנו למדו בבתי החולים. לרגע לא עצרנו. יש לנו בית ספר לרפואה עם כל תוכניות הלימוד שלנו, ויש לנו מרכז מחקר. יש לנו 35 מדענים, מטובי המדענים שהגיעו מאוניברסיטת ייל ומהרווארד. האוניברסיטאות הכי טובות בעולם יושבות בצפת, במרחק של עשר דקות מהלשכה של ראש העיר. טובי המדענים יושבים אצלנו.

זו הפקולטה שלנו. תראו מה קורה מסביב. אין מקום לצמוח, למרות שמקימים לנו עכשיו עוד שני בניינים: אחד למחקר ואחד להוראה, אבל זהו. אנחנו יושבים במרכז צפת, מוקפים בבניינים ובישיבות סביבנו, ואין מקום לגדול.

אבל צפת זו רק המפקדה שלנו. זאת בעצם הפקולטה שלנו. אתם יכולים לראות שהפקולטה שלנו פרוסה על פני כל הגליל. לומדים אצלנו בצפת את השנים הפרה קליניות, מה שלומדים בכיתות, ואחר כך הסטודנטים שלנו מתפזרים על פני כל הגליל. בכל מקום שיש סטודנט לרפואה, הגבול של הפקולטה שלנו נקבע. תסתכלו איפה זה. קודם כול, יש לנו שישה בתי חולים מסונפים: זיו בצפת, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, המרכז הרפואי צפון בפוריה, ושלושה בתי חולים בנצרת ויש לנו המון מרפאות קהילתיות. אנחנו בקשר עם כל קופות החולים. כל ארבע קופות החולים עובדות איתנו, כל נקודה כחולה זה קופת חולים שהסטודנט שלנו לומד בה. אנחנו מנהריה עד בית שאן. למעשה, כל האזור הזה הוא הפקולטה לרפואה. הסטודנטים שלנו לומדים בכל מקום. יש לנו 1,200 רופאים בגליל שמלמדים אצלנו. רק בשנה האחרונה, בעזרת משרד הבריאות, 500 רופאים, ואמרנו טובים יותר, טובים פחות, עברו אצלנו השתלמויות בפקולטה להיות רופאים יותר טובים ולהיות מורים יותר טובים. אנחנו עובדים עם כל הרופאים שלנו.

הפקולטה שלנו גם מקדמת את הרופאים. אתם יודעים שבבית חולים אתה תתקדם על סמך ראש מחלקה וכו' ועל סמך הקידום הקליני שלך. אבל גם הרופאים רוצים להיות מחוברים לצד האקדמי שלהם. הם חוקרים אצלנו. רק בשנה האחרונה קידמנו כמעט 80 רופאים בדרגה אקדמית, עד דרגה של פרופסור מן המניין. הרופאים בגליל אצלנו מקודמים דרך הפקולטה שלנו, ואנחנו דוחפים אותם לעשות מחקר ולהתקדם.

המאמץ שאנחנו מדברים עליו הוא גם מאמץ ברמה לאומית. מדינת ישראל כל שנה לא מכשירה, כמו שראינו, מספיק רופאים. אנחנו, כל הפקולטות לרפואה, עשינו מאמץ אדיר בשנים האחרונות להגדיל. ובשנתיים האחרונות עלינו מ-130 סטודנטים ל-180 סטודנטים. אנחנו כל פעם סוגרים עוד איזה מרפסת ומקימים עוד כיתת לימוד, ואנחנו עולים. אבל, שוב, ראיתם שהמקום שלנו הולך וצר. אנחנו לא נוכל לגדול יותר אם לא נצא לדרך חדשה.

אנחנו כפקולטה הצלחנו ב-14 האחרונות לעשות מחקר. בשנה שעברה ציינו בר מצווה במהלך המלחמה. אנחנו טובים בזה. יש מה לשפר תמיד. אנחנו טובים, אנחנו באמת מעצמה מחקרית לא נורמלית ודוחפים את הרופאים גם לזה. מבחינת ההוראה – הסטודנטים שלנו מתקבלים לכל בתי החולים אחרי שהם מסיימים הכי טובים. הם נחטפים במרכז הארץ. פה אנחנו נופלים, וזו הבעיה שלנו. אנחנו מצליחים להשאיר רק 5% מהסטודנטים שלנו בצפון, וזו הנפילה שלנו. אנחנו רוצים להשאיר אותם.

אתם מקבלים את הסטודנט. הסטודנט הולך אחר כך, למשל, לעבוד בבית החולים תל השומר. יש היום מחסור במקומות בפקולטות בישראל. נדמה לי שעכשיו שניים או שלושה, נכון? למה אתם לא מתנים כלפי אלו שלומדים אצלכם, כמו שעושים בצבא: אם אתה רוצה ללמוד בפקולטה שלנו, תתחייב לנו לעבוד שנתיים-שלוש בצפת או בצפון. למה אי-אפשר לחייב אותם? האם יש איזה בעיה משפטית פה?

בואו ניתן לרייצ'ל לדבר.

אני רייצ'ל ברנר שלם, אני מנהלת אגף בכיר תכנון כוח אדם במשרד הבריאות. קודם כול, תודה על השאלה. מאז שאנחנו התחלנו לעבוד ב-2020, ובאמת להגדיל דרמטית את מספר הסטודנטים, גם באמצעות הפקולטה פה, היו ממש שני נתיבי פעולה: האחד בנושא הגדלת מספר הסטודנטים בכלל מדינת ישראל, ונתיב שני, ואפילו דומיננטי, הגדלת מספר הסטודנטים בפריפריה והגדלת מספר הרופאים בפריפריה בכלל, ובפרט רופאים מצטיינים. ואחד הדברים שביקשנו מהמל"ג עוד ב-2020 זה באמת לתת קדימות קודם כול לאנשים בפקולטה שיהיו בני הנגב ובני הגליל. כלומר, יש פקולטה אחת בבן גוריון לרפואה, אז שיהיו בני הנגב, ובפקולטה לצפת שיהיה תיעדוף לבוגרי הגליל. ובתוך זה אתה גם יכול לבוא ולהגיד אחרי זה: בואו נחייב, בואו נתנה, ואת כל העולם הזה. המל"ג בצורה גורפת נתן לנו לא לכל ההצעות האלה על פי חוק. זאת אומרת, זה לא משיקול דעת או משהו כזה שהוא לא לגיטימי.

האם המל"ג אומר שאי-אפשר לעשות את זה?

המל"ג מחזיק מאוד מאוד חזק את החוק שאומר שאין תעדוף בקבלה לאוניברסיטה שלא על בסיס פרמטרים אקדמיים. ויגידו לכם פה גם אנשי הפקולטה שהרבה מאוד אנשים הם - - -

לא נכון, זה לא תעדוף.

לא, ההתניות זה גם חלק. זה גם סוג של תעדוף.

אני אומר שכחלק מתנאי הקבלה לפקולטה זה חתימה על הסכם. גם הצבא עושה את זה. מה הבעיה?

אנחנו עושים את זה.

אנחנו עשינו שלב אחד. בגלל שלא קיבלנו היתר ללכת לפי קבלה לאוניברסיטה, הלכנו שלב אחד אחד אחרי.

ספרי לו על "הכוכבים".

על "אילנות".

בדיוק. אמרנו להם: מי שהם בני הנגב והגליל והם מוכנים אחרי זה לחתום על תקופה משמעותית אחרי, זאת אומרת, להישאר בגליל במקרה הזה אחרי תקופת הלימודים, אז אנחנו מכניסים אותם לתוכנית שנקראת תוכנית אילנות, בדיוק כמו שחבר הכנסת אמר על תוכנית "כוכבים". תוכנית "כוכבים" היא אותה תוכנית למתמחים. זו תוכנית לסטודנטים. היא נקראת תוכנית "אילנות", ובה כרגע יש בגליל, לדעתי, כבר מאה פלוס סטודנטים בשלושה מחזורים שונים. הם מקבלים תוכנית מאוד מאוד מאוד משמעותית מהממשלה, כולל הכשרה נוספת בנוסף להכשרה שהם מקבלים בפקולטה. לא רק רפואית אלא גם בחינוך רפואי, גם במחקר, גם במנהיגות. לומדים הרבה מאוד. עושים הרבה מאוד פעילות בתוך הגליל, כולל פעילות התנדבותית, ובאמת מתחייבים להישאר בגליל שבע שנים אחר כך.

אולי צריך לתעדף את ההתמחות במידה והמתמחים שייקלטו בפריפריה ובבתי החולים יהיו צפוניים. כי, בסופו של דבר, הצפוני יישאר בצפון. אם מישהו שהוא מהצפון יעשה התמחות בצפון, אז הוא יישאר בצפון. זו אולי אחת הדרכים במקום כאילו לתעדף את הצפונים בהתמחויות בפריפריה.

יש שתי בעיות לסטודנטים שלנו שאנחנו רוצים להשאיר: ראשית, הם אומרים: אנחנו באים לצפת, אנחנו מגיעים לפקולטה, אבל זה לא מקום שעושה לנו חשק להישאר. העיר צפת לא מתאימה לחלק גדול מהמאזן הדמוגרפי שיש לנו בפקולטה לרפואה. אנחנו צריכים לחבר אותם יותר טוב לגליל, ואנחנו עדיין לא עושים את זה, ועל זה אני רוצה לדבר. שנית, הם אומרים: בתי החולים עדיין לא מספיק טובים בגליל, ואנחנו לא היינו רוצים להישאר כאן להתמחות. אולי נחזור אחר כך. אבל כרגע בתי החולים לא מספיק טובים. צריך לראות איך אנחנו מטייבים את בתי החולים כדי שיהיו להם מנטורים מספיק טובים להישאר.

יש הרבה רופאים שממתינים להתמחות. לדעתי, לפי הנתונים ב-2023 יש מעל 500 רופאים. סיימו 2,400, ולפי ההסתדרות הרפואית 2,000 התחילו התמחות. יש עדיין 500 רופאים שעדיין לא התחילו התמחות.

אנחנו רוצים להביא את הרופאים הכי טובים לגליל. אנחנו לא רוצים עכשיו להיות חו"ל פסול, אנחנו רוצים שהרופאים הכי טובים שלמדו בארץ יישארו אצלנו. כל שנה עוברים אצלנו 180 סטודנטים לרפואה – העילית של מדינת ישראל.

כמה מהם נשארים?

זה מה שאני אומרת. הם אומרים: התנאים פה, בצפת, לא כול כך מתאימים לנו, ואנחנו תכף נראה איך אנחנו עושים להם את החיים יותר מעניינים, ואיך אנחנו עושים להם קהילת סטודנטים ולחבור לקהילה.

אבל נתנו הטבות לרופאים שנשארים בפריפריה.

זה בוטל כבר, אין כרגע הטבות. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחברים אותם. ראשית, איך אנחנו מביאים רופאים הכי טובים?

לפני זה, אנחנו צריכים לדעת מה את רוצה מאיתנו. בגדול, טוב מאוד לשמוע הרצאות, אבל אני צריך לדעת מה את מצפה מאיתנו ואיך אנחנו יכולים לעזור.

אני רואה את עצמי כקהילה שיש לה פקולטה, ולכן חברנו לעיריית צפת, וחברנו לאשכול גליל מזרחי, וחברנו לכל הקהילה. אנחנו רוצים לעבוד עם הקהילה. אנחנו רוצים להגדיל את הפקולטה, אנחנו רוצים להכפיל את מספר הסטודנטים. אנחנו רוצים להקים מושבה אקדמית, שכשבמושבה האקדמית הזו אנחנו רוצים להקים בית ספר לרוקחות, כפר סטודנטים כדי שלסטודנטים שלנו יהיה כיף ושהם יהיו מחוברים לקהילה. אנחנו רוצים להקים את זה, ותכף אראה לך את זה במספרים, וגם להקים בית ספר לרוקחות, ובכלל לגדול. אם כרגע כיום יש לנו ברגע נתון 600 סטודנטים לרפואה, אנחנו רוצים לגדול כמעט ל-2,000 סטודנטים לרפואה ברגע נתון, ואנחנו רוצים לקלוט כמעט 400 סטודנטים כל שנה. אנחנו רוצים להקים בית ספר לרוקחות, ואנחנו רוצים לעשות את זה בתנאים שסטודנטים ירצו לבוא ולהישאר.

יש לנו פה ארבעה אתגרים. אנחנו חושבים שאנחנו כאקדמיה יכולים להיות מנוע צמיחה אדיר לאזור, כי אנחנו יודעים להביא רופאים, ואנחנו רוצים להכשיר אותם, אנחנו רוצים להקים בית ספר לרוקחות. אנחנו חושבים שהתקופה הזו עכשיו היא הזדמנות לא לחזור ל-6 באוקטובר, אלא לקחת את ההזדמנות הזו ולמנף אותה.

את רוצה, קודם כול, להגדיל את בית הספר.

להקים מושבה, להקים בית ספר. יש לנו אישור להגיש בקשה לפתוח בית ספר לרוקחות. להקים אולי עוד בית ספר של מקצועות הבריאות. אבל את כל זה להקים בתוך מושבה אקדמית. יושבת חברת הימנותא כאן, שהיא חברת בת של קק"ל. הם מוכנים שנעשה את זה. הם נתנו לנו 200 דונם בין ראש פינה למצפה הימים, ואנחנו רוצים להרחיב את הפקולטה לשם, לאיזושהי תוכנית שתכלול שם גם - - -

הבנתי. האם יש לכם עלות תקציבית לזה?

יש לנו. יהיה שם כפר סטודנטים וכל האזורים של הפקולטה.

האם בניתם עלות תקציבית לעניין הזה?

כן, יש.

האם האוצר פה? נמתין.

רגב אבנר, אני מאשכול גליל מזרחי. אני אגיד שעשינו באמת כמה צעדים, כי באמת אותנו לימדו שלא מחכים ושמתחילים, קודם כול, להניע את הגלגלים. לשאלתך, עשינו בחינות, בין השאר, כלכליות. תכף אספר על כל הבחינות שעשינו. ההערכה הראשונית שלנו, כי, שוב, הקצת כסף שהשתמשנו בו נותן לנו תוצרים מסוימים, אז זה אומדן מאוד ראשוני, מדברת על עלות של פרויקט בגובה 1.8 מיליארד. אבל אני מסייג את זה, זה עלות כל הפרויקט. זאת אומרת, אם נחזור עוד שקף אחד אחורה, אנחנו נראה שבעצם הפרויקט הזה מורכב משימושים סחירים ומשימושים ציבוריים. זאת אומרת, שבשימושים שיודעים גם להכניס כסף יכול להיכנס יזם. תכף אני אתן פה ליועצת המשפטית של הימנותא לדבר, אם היא תרצה. אבל אם הימנותא היום, מעבר מלהיות זו שמעמידה את הקרקע, רוצה גם להיכנס בכובע הזה של יזם. זאת אומרת, 1.8 מיליארד מספר את כל הסיפור, כשמתוכם בערך 800–900 מיליון שקל זה באמת השימושים הציבוריים שצריכים להגיע ממקורות ממשלתיים.

ברשותכם, אני רוצה רק לפרט את כל הצעדים שעשינו, ואז באמת להשאיר לראש העיר, כי זה באמת מסתיים וזה הצעד האחרון שעשינו. אני מבקש להחזיר את השקף האחרון כי זה באמת עושה סדר קצת מאיפה התחלנו, לאן הגענו, ובעיקר מה לפנינו.
זה מודל שפיתחנו גם עם השוואה בין-לאומית. הסתכלנו מה קורה בעולם. מי שמכיר את הקמפוסים בחו"ל מכיר את זה שזה כמו עיר קטנה או עיר גדולה במושגים שאנחנו מכירים בישראל. וראינו גם מודלים ספציפיים שמדברים על העולם הרפואי, גם בקפריסין, גם ברוצ'סטר בארצות הברית. פיתחנו איזה פרוגרמה שמתבססת על מה אנחנו יודעים ורוצים ומה שהציגה פה אורלי הדיקנית לבין מודלים אחרים. בחנו את זה גם כלכלית, גם סטטוטורית. עשינו פרה-רולינג מול הוועדה בהיבט הזה. אני משער שתכף ראש העיר ירחיב גם בהקשר הזה. התחלנו לבנות קואליציה של ארגונים. ברגע שהימנותא הגיעו, ובאמת לשמחתנו המאוד גדולה רואים בזה כמוסד לאומי, רואים בזה גם כפרויקט לאומי, ובקרקע הזאת שהם יודעים להעמיד את התשובה הכי טובה למטרות שלהם, הקמנו סוג של ועד מנהל וולונטרי. הוא מארגן את הארגונים המייסדים של המיזם הזה: עיריית צפת, אוניברסיטת בר אילן שהציגו, האשכול אותו אני מייצג אותו והימנותא. המטרה שלנו כוועד מנהל היא לחבר את כל הפעולות.

מה שחסרנו לנו כרגע, כמו שאמר היושב-ראש בפתח הדיון, זה את הממשלה, ואת מה שנקרא בשפה העסקית Seed Money. על זה אנחנו תקועים כבר כמה חודשים טובים.

האם זה נמצא בתוכנית של אלקין?

לא. התוכנית של אלקין היא בין 0 ל-9, ואנחנו מעבר.

אבל יש 3 מיליארד מעבר.

זו שאלה מצוינת כי אנחנו היינו בדיונים גם עם מינהלת תנופה והאוצר. בגלל שצפת נמצאת מעבר ל-0 עד 9, וכבר התקבלה החלטה שמקצים לפחות משהו כמו 3 מיליארד ליישובים שמעבר ל-0 עד 9, בשיחות שלנו גם עם משנה למנכ"ל משרד האוצר, שהם אמרו שהם רוצים שזה בהכרח יהיה פרויקטים שהם מוגדרים כמנועי צמיחה, אנחנו חושבים שזו התשובה ההולמת. מי שעומד בראש הוועד המנהל הזה זה ראש העיר צפת מר יוסי קקון. אני מעביר לו את רשות הדיבור.

לפני זה, אנחנו רוצים לתת לאוצר כי הוא הגיע.

צח בסול. צוהריים טובים. מצטער, אנחנו נמצאים כאן במספר ועדות במקביל והיה חשוב לנו לבוא כדי לתת את הזווית ואת ההתייחסות שלנו לנושא הזה. בגדול, משאבי האוצר למערכת ההשכלה הגבוהה נאמדים בסדר גודל של 14.5 מיליארד שקל. הדברים האלה ידועים ומוצגים כאן גם במקביל בוועדת הכספים.

והרוב לא מגיע לגליל. למה זה מעניין אותי כמה תקציב אתה נותן בכל הארץ? אתה צריך לתת לנו תשובה איך אתה עוזר לגליל, במיוחד לאור העובדה שיהיו בעיות בתחום הזה של הרפואה.

הוא עמית לא טורף. הוא רק אמר משפט.

עזוב, ברגע שמתחילים איתי בצורה הזו, אני יודע שלא יהיה כלום. אנחנו צריכים לדעת כמה אתם יכולים להעניק לצפת בעזרה לתוכנית הזו.

בכל הרכיבים שצוינו כאן יש רכיבים ייעודיים במערכת ההשכלה הגבוהה שהם מיועדים ממש לפרויקטים, בין אם זה לפרויקטים של בינוי ותשתית, וזה תקציבי הבינוי של ות"ת שבהם משתתפת בתקציבי המוסדות, ובין אם זה בתוכניות להגדלת מספר הרופאים שממוקדות בתפוקות פר סטודנטים. יחד עם זאת, חשוב לומר שגם התפיסה האוצרית, וגם התפיסה, וות"ת יתקנו אותי בנושא הזה, היא כלפי עידוד המצוינות. ולכן, תמיד השאלה תהיה כמה כסף פרטי מגיע לנושא הזה וכמה אוניברסיטאות מציגות את התפוקות שלהן בנושא הזה.

להבנתי, חלוקת התקציבים בוות"ת לא הולכת לפי פריפריה ולפי מרכז, אלא לפחות לפי מספר הסטודנטים. ולכן, הפריפריה לא נהנית מהתקציבים, כי, בסך הכול, הם קולטים סטודנטים מהפריפריה, שכולם ממוקמים ביישובים בסוציו-אקונומי נמוך. ההשקעה בהכשרת סטודנט מהפריפריה היא הרבה יותר גבוהה מהשקעה בסטודנט מהמרכז. אבל זה לא מתבטא בתעדוף תקציבי לאותם מוסדות להשכלה גבוהה.

כמה סטודנטים כבר יש? אני מבין שבצפת זה לא אוניברסיטה כללית אלא רק לרפואה.

אבל יש גם סטודנטים למחקר.

מה הם מקבלים? כמה סטודנטים יש להם? 600 לעומת אוניברסיטת תל-אביב.

נושאים שהם תעדוף גיאוגרפי או תעדוף לפי מקומות, מונחים לפיתחה של הממשלה לקבל בהם את ההחלטה. זה מה שנעשה במקרה של אוניברסיטת תל חי.

לא מדובר רק בתעדוף בעידוד מצוינות. ההורים של בן זוגי גרים באזור הזה בגליל. בממוצע, הם ימותו שלוש שנים לפני ההורים שלי. כי במרכז הארץ יש בממוצע 5 רופאים לכל 1,000 תושבים, ובגליל 2,1 רופאים לכל 1,000 תושבים. זאת אומרת, זה לא רק עניין של עידוד מצוינות אקדמית, זה פשוט העובדה שיש שם פחות רופאים. ובגלל שיש פחות מקומות תעסוקה, גם במחקר, גם במצוינות, גם ברפואה, הם פשוט לא נשארים שם. זה לא רק אקדמיה. זה לייצר מארג של משתנים שיביא יותר סטודנטים ללמוד שם, להפוך להיות רופאים שם, לעבוד שם, גם כרופאים וגם כחוקרים, ולתת בוסט אדיר לכל האזור. זה לא רק בהיבט שמדבר על בואו נראה איך אנחנו מעודדים מצוינות אקדמית. זה רק כלי אחד בלוודא שאנשים יחיו יותר זמן כמו בכל הארץ. זה הרבה יותר.

קודם כול, נושא צמצום הפערים הזה ואי-השוויון נמצא על שולחן הוועדה שלנו כל הזמן. הייתי מצפה מאוד לשמוע מנציג האוצר, בישיבה מהסוג הזה, לדבר על תוכנית רב-שנתית. להגיד: יש לנו פה פרויקט אדיר, ובאמת הוא בקנה מידה גדול, עם הרבה מאוד סעיפים. לקחת את הנושאים הליבתיים ולהגיד: אנחנו מפלחים אותם. למשל, בשלוש השנים הראשונות אנחנו משפרים את נושא המחקר, או הגדלת מספר הסטודנטים וכו', ומפלחים את הטבלה שבשקף.

הם יכולים גם להביא החלטת ממשלה לתעדף את העניין הזה, לתת את התקציב.

זו התשובה שהייתי מצפה לשמוע.

למשל, כל שנה 200 מיליון שקל לאורך עשר שנים על מנת שזה יהיה.

על זה אני מדבר.

זה לא נכון לקדם את זה דרך פריזמה של עידוד מצוינות אקדמית.

אנחנו לא מדברים פה רק על אקדמיה, זה מנוע צמיחה אזורי, כלכלי.

בדיוק.

אבל אם לא תשאירו את הסטודנט באזור, זה לא שווה כלום.

אני ממש מבקש שתיתנו לנו את לכאוב את כאבכם ולדרוש את הדרישות הנכונות. חברי מהאוצר, אתמול משרד החקלאות הציג עבודה אסטרטגית בין-משרדית, רב-משרדית, לביטחון מזון. ומי לא בא? האוצר. יכול להיות שהיו נציגים. אבל מי לא שותף בפאנלים של הלוגואים שראינו פה? האוצר. למה? כי לא רוצים להתחייב מראש וכו'.

צח, אנחנו לא מכירים, אבל אני בטוח שאתה אדם נהדר וענייני, אבל משהו לא גורם לך לומר את הדבר המובן מאליו שזה אחלה רעיון, יופי של שיתוף פעולה, חזון מפעים, מעורר התרגשות. יש לנו מחסור במשאבים, בואו נראה איך עושים את זה.

שוסטר, יש לך חוש הומור – חבל על הזמן. הם מקבלים הנחיה לבוא לוועדות ולצאת בשלום בלי שום התחייבות על שקל אחד. מה שאתה מבקש ממנו זה להפר את ההנחיות העקרוניות של נציגי האוצר בוועדות השונות.

אנחנו נתקרב כמה ש - - -. שוב, אני אחדד רק בשביל חבר הכנסת. הקצאת התקציב היא החלטה של הממשלה, והיא זו שמחליטה על סדרי העדיפויות התקציביים בנושא הזה. הדבר הזה לא מגיע מחוסר הרצון שלי. אני לא יודע איזה אדם אני, אבל הדבר הזה נתון לפיתחה של הממשלה לקבל את ההחלטות ואת סדרי העדיפויות

תביאו החלטת מממשלה. מה הבעיה?

האם יכול להיות שחבר כנסת דני צודק שלא מותר לך להגיד את דעתך האישית, המקצועית, האגפית? למה לא לומר את דעתכם העקרונית. זה לא אומר שמחר אתם מביאים את המיליארדים – לא. השאלה היא האם זה טוב או רע.

אני כאן לא בכובע אישי אלא בכובע נציג אגף התקציבים של משרד האוצר, שהוא חבר בממשלה.

האם אגף התקציבים לא סבור שצריך לוודא שתוחלת החיים בגליל תהיה שווה לתוחלת החיים במרכז? ואם כן, מה אתם מתכוונים לעשות בנושא?

חבר הכנסת, התייחסת לנושא הזה. זה נושא מאוד מאוד גדול ומאוד מאוד חשוב. אני חושב שאין מחלוקת אמיתית, חבר הכנסת מישרקי, שהאוצר רואה בדבר הזה חשיבות. ויש גם תוכנית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, וגם את התוכנית של משרד הבריאות להבאת רופאים לפריפריה. הדבר הזה הוא נמצא בטיפול. עם זאת, אנחנו אומרים שוב שהתקצוב שלנו בהשכלה גבוהה מתמקד - - -

לא, לא. זה לא מעניין אותי. אל תוביל אותי לזה. אמרתי לך שבזה שאתה מתקצב 100 מיליארד שקל – הם לא מקבלים כלום. מה הסיפורים האלה? לא הבנתי את זה. האם בזה שאתה נותן תקציב לאוניברסיטת תל אביב, שיש בה 30,000 סטודנטים, זה עוזר להם במשהו? אני לא מבין את הטענה הזו. אני מאוד מצטער, אבל זה לא מעניין אותי מה אתה נותן בכל הארץ.

אני מבין. יש עקרונות להקצאת התקציב במערכת ההשכלה הגבוהה. לגיטימי לומר שהממשלה - - -

מה היחס שלך לגבי התוכנית הספציפית הזו? עזוב מה אתם עושים באופן כללי.

אנחנו שואלים אותך מה התוכניות. יש לך פה תוכנית ויש פה מוסד ששם על השולחן תוכנית פורצת דרך שנועדה גם לטפל בתעסוקה. זה גם לא עולה הרבה. זה עולה בין מיליארד למיליארד וחצי.

למעשה, האחראים האלה, הדיקנית והשותפים, עשו לכם את העבודה ורתמו את כולם. מצופה שאתם תבואו ותגידו: אנחנו מאמצים את התוכנית.

הפריזמה דרכה אתה מסתכל על זה דרך קידום האקדמיה, פשוט לא רלוונטית, כי זה לא האירוע פה.

חברים, בואו ניתן לצח להשלים את דבריו. צח, שלחו לכם את המצגת וראיתם את תכלול הפרויקט. מה אתם אומרים? האם יש תעדוף? האם אתם הולכים לתת או לעשות איזו החלטת ממשלה כדי לתמוך בפרויקט החשוב הזה בצפון? יש כסף והזדמנות אפילו מהתקציב שקיים ושנמצא היום בתנופה. זו הזדמנות לכל הצפון. האם יש כוונה ללכת על החלטת ממשלה או לפחות לשריין חלק מהתקציב של תנופה לטובת הפרויקט הזה? תבין את מה שנאמר כאן. לא כל התקציב חייב להיות בשנה. אפשר לחלק את זה לתוכנית חמש-שנתית ולהתחיל את זה, כי, בסך הכול, צריכים להתחיל ולהתניע את הפרויקט הזה. מה אתה אומר לגבי זה?

אנחנו חושבים שנכון לכלול בתקציבי שיקום תקציבים חד-פעמיים שמיועדים למקומות לפי חתך גיאוגרפי היות והתקצוב של משרד האוצר למל"ג-ות"ת מבוסס על קריטריונים של מצוינות אקדמית, ובמערכת הבריאות על קריטריונים של שירות ציבורי – זו העמדה שלנו. ככל ותבוא החלטת ממשלה בנושא הזה, אנחנו באמת נבחן אותה ברמה. אנחנו גם נמצאים בשיח גם עם המוסדות.

אתם מובילים החלטות ממשלה ומביאים הצעת מחליטים. אל תגיד לי "החלטת ממשלה". הממשלה לא מתכנסת בבוקר ומביאה החלטות. אין דבר כזה בממשלה שבא ראש הממשלה או שר ואומר: עכשיו אני רוצה שנחליט ככה וככה – לא. יש הצעת מחליטים, מישהו מטפל בזה. בדרך כלל בלי הסכמת האוצר זה לא זז לשום מקום. אתם מובילים החלטות ממשלה רבות, אז אל תגיד לי החלטת ממשלה. אתה יודע איך זה נעשה. הדברים נעשים בצורה מסוימת. אל תפיל את זה עכשיו על הממשלה להחלטות, כי אתם מובילים החלטות כאלה.

האם לא נעים לך לומר האם לא נעים לך לומר שהתוכנית נראית יפה, אבל זה לא מה שצריך לעשות כרגע, ולכן, אנחנו, שאמונים על גיבוש החלטות, בין-תחומיות, בין-משרדיות, ארוכות שנים, לא ניכנס לזה, יש לנו מספיק דברים אחרים לעשות? זה הרושם שאני מקבל ממה שאתה אומר. אנחנו קצת מכירים את העניינים, ואנחנו יודעים שכשאתם רוצים, אתם יודעים להוביל פרויקטים כאלו מהסוג הזה. זה לא הפרויקט הגדול ביותר.

צח, האם אתם צריכים זמן לשבת ושאתה תוביל את זה, ואם נדחה את הדיון בעוד חודש תוכל לבוא עם משהו יותר מגובש, תכלס, או בהחלטת ממשלה או בתוכנית? כמה זמן אתה רוצה?

כן, אין לנו בעיה לעשות אפילו עוד ארבע ישיבות בעניין – הכול בסדר.

זה בסדר גמור. אני רק מתייחס שוב לסוגיה התקציבית. אנחנו נמצאים בשנים שהן שנים לא פשוטות. הן מורכבות ברמה התקציבית. וגם באופק הקרוב ההוצאות הנוספות של תקציב הביטחון גדלות. הדבר הזה לוחץ את כלל המשרדים, כולל - - -

לא אמרנו לך כל השנה. אתה אישרת תקציב 2025. אין בעיה, תביאו תוכנית תקציבית שזה יתחיל מינואר 2026 – הכול בסדר.

שוב, אנחנו מחויבים לנומרטור שנכנס לנו בהתאם לחוק יסודות התקציב.

עזוב את זה, מספיק. נומרטור – בסדר.

שוב, אני רק מציג את הזווית שלנו לנושא הזה כפי שחבר הכנסת שוסטר שאל. בסוף כל תקציב, באשר הוא, מגיע על חשבון משהו אחר. נשאלת השאלה האם אותו תקצוב הוא אפקטיבי באותו מקום או שראוי לחלק אותו בצורה אחרת. אנחנו נשב עם החברים של המושבה האקדמית, ונעשה את העבודה הזאת. ועוד פעם אני אומר, בהינתן המשאבים הקיימים הדבר הזה צריך בחינה, כי לא ברור מאליו שמדובר ב - - -

אבל שבו לעשות בחינה.

יש משאבים. יש 3 מיליארד שקל. אני שומע כבר כמה חודשים על ה-3 מיליארד שמעבר ל-0–9. הסמנכ"ל ישראל מלאכי הגיע אלינו לפקולטה. הראנו לו את התוכנית, ןהוא רק אמר צריך שמישהו יוביל אותה. השאלה היא מי מוביל את זה. יש 3 מיליארד. אין בעיה תקציבית. אין בעיה של כסף, הכסף קיים,

זה לא נכון, יש בעיה של כסף.

סליחה, יש בעיה גדולה של כסף, אבל זה קיים. יש את זה, ה-3 מיליארד נמצאים. למה אי-אפשר היום, מחר או מוחרתיים, להחליט בהחלטת ממשלה שחלק מהסכום הזה של ה-3 מהשלוש מיליארד הזה כשמדברים על תנופה, יגיע לפרויקט הזה?

אני לא מכיר את ההתבטאות הזו. אנחנו נבדוק אותה. ובמידה והמקורות - - -

אבל האם תבדקו ביחד עם תנופה והם?

כן, בוודאי.

צח, אני רוצה לקבל מתי אתם הולכים לשבת איתם, ואני אשמח גם שתעדכנו את הוועדה בתוכן הישיבה שתהיה וההחלטות שהתקבלו אז, בסדר?

ברשותך, אני רוצה להוסיף עוד הערה שלמדנו אותה בענייני תקומה – חוק תקומה. זה שיש 3 מיליארד, עדיין לא אומר שזה צריך לשחרר את הערוצים, את המשרדים, את התעשיות האחרות שרלוונטיות, אם זה בריאות, אם זה נגב גליל, אם זה שיכון, מלתת את המשאבים שלהם. כי גם 3 מיליארד שמתחלקים על כול כך הרבה אנשים ושטח לא יספיקו להכול. יהיה דיון רציני ביותר, האם הפרויקט הזה יידחק פנימה או כמה הוא יקבל בתוך העניין. ואז השאלה היא האם הפרויקט הוא מספיק רציני ומשמעותי ועוגן שגם המשרדים בשוטף יצטרכו לתת את החלק שלהם.

שוסטר, מצד שני, ה-3 מיליארד באמת נועדו לפרויקטים. בין השאר, לפרויקטים ייחודיים ומיוחדים כאלה.

כנראה, נכון. אבל צריך את כל התמונה.

ולגבי תוחלת החיים – תיראו איך אתם מחלקים את השלוש שנים, ושבמרכז יחיו פחות שנה וחצי, בצפון יותר שנה וחצי.

חס וחלילה.

תודה.

צהריים טובים יושבי-הראש, חברי הכנסת והשותפים שלנו. אני כבר שנה וחודשיים ראש העיר. אחד מהדברים המשמעותיים שחסר לנו בצפת הוא מנועי צמיחה. אבל אני לא אדבר רק על מנועי הצמיחה. לא דיברתי כי שמחתי לשמוע פה את כל הדיונים. הם התפרסו על כמה וכמה נושאים: גם על נושא תוחלת החיים, גם על נושא הרופאים האיכותיים, גם על נושא הפקולטה לרפואה הקיימת. לפני 13 שנה עברה החלטת ממשלה, אבל היא לא באמת הביאה בסוף את התוצאה שלה. זה הרי קם כדי שהרופאים יישארו. הם לא נשארים. הם נשארים באחוזים כמו האחוזים שהיו נשארים במידה והפקולטה הייתה נשארת בתל אביב. כלומר, אין פה איזה בשורה. אולי אלו דברים שאתם לא יכולים להגיד.

זה לא מדויק. יש חשיבות בכך שהפקולטה נמצאת גם לחיי העיר. זה לא הכול רק - - -

המקום בו היא נמצאת היום כמעט ולא תורם כלום לעיר והפקולטה עצמה לא מצליחה ל - - -. היא הראתה לך פה תמונה אווירית. סליחה על הביטוי, היא נמצאת בתוך הקסבה של צפת, ולכן אני יכול להבין סטודנט למה הוא לא נשאר. אני לא יכול להבין סטודנט למה הוא נשאר. זאת אומרת, זה באמת לא הביא את הייעוד שלו. לכן, זה בסוף פרויקט אחד גדול שמביא מגוון פתרונות לכל האזור, לא רק לצפת, גם של מנוע כלכלי, גם בנושא תוחלת החיים, גם בנושא הפקולטה שתצמח, אקדמיה, איכות חיים. אני לא יודע מתי לאחרונה נדונה פה, בוועדה הזו, פרויקט כזה גדול ומשמעותי שמביא כול כך הרבה פתרונות. לכן, אני חושב שהאוצר צריך לתת את הדעת על הדבר הזה.

תבינו, גם התוכנית שהבאנו לכם עכשיו פה זה מכמה שקלים שיש לנו. זאת אומרת, אנחנו צריכים אפילו עכשיו במיידי איזה מיליון או שתיים כדי להביא איזה חברה ארצית וכדי לבוא אליכם, לוועדה הזאת או לכל ועדה אחרת, או לבוא לאוצר, ולהגיד מה בדיוק אנחנו צריכים. אנחנו אפילו לא יודעים עדיין מה אנחנו צריכים. ה-1.8 מיליארד זה אומדן אצבע, ויכול להיות שאם נעשה מחר בדיקה זה יהיה בכלל מיליארד. יכול להיות שזה גם 4. אנחנו רחוקים מאוד מאוד מתוכנית מפורטת של הדבר הזה.

עיריית צפת, אשכול גליל מזרחי, שבאמת רואה את כל האזור, הפקולטה לרפואה והימנותא, זה באמת שולחן יציב. אנחנו באנו לוועדה פה כדי שתמלאו לנו אותו באוכל ובפטיפורים ובדברים טובים כדי שנוכל באמת להקים את הדבר הנפלא הזה. המון המון תודה על הדיון הזה.

ובתמורה נעניק לכם בריאות טובה.

אין בעיה, אנחנו נביא לכם כיסאות. חד וחלק, בריאות טובה.

זו הזדמנות נדירה שבה האקדמיה חוברת ככה לקהילה. החברות או השותפות הזאת שיש בינינו, ואני מרגישה שיש לנו קהילה שיש לה פקולטה לרפואה, ואנחנו רוצים לעבוד ביחד עם הקהילה, זה משהו שהוא נדיר וחד-פעמי. אני רוצה שתמנפו את זה לפני שחלון ההזדמנות הזה של האנשים שפועלים עכשיו יתחלף, כי זו הזדמנות.

שימו לב גם לשותפות.

תודה. ד"ר מנסור בשארה מבית החולים הצרפתי, בבקשה.

צוהריים טובים. אני בשארה מנסור, ואני כאן מטעם בית החולים הצרפתי בנצרת, וכמובן גם מהפקולטה לרפואה בבר אילן. אני מגיע לכאן כדי לדבר במקום פרופ' נאיל אליאס, מנכ"ל בית החולים, שנבצר ממנו להגיע בגלל נסיעה לחו"ל.

ברשותכם, אני רוצה קצת להציג את הדברים במיקרו, אבל אני חושב שהמיקרו והסיפור האישי יכולים לייצג המון רופאים וחוקרים בגליל. אני נפרולוג ילדים ורופא ילדים ילדים, ואני עובד בבית חולים הצרפתי, כפי שציינתי. לפני שנה חזרתי מ-Fellowship מחקרי באוניברסיטת הרווארד ובבית חולים בוסטון לילדים, שנמשך כשלוש שנים. היה לי חלום לחזור לגליל בו אני גר, ולפתח בו את המחקר, את הידע והניסיון שרכשתי בFellowship-. המטרה העליונה של כל Fellowship היא להביא משהו חדש לרפואה ולמדע בצפון, ובכלל בארץ, ולפתח אותו.

לצערי הרב, כשחזרתי נתקלתי במציאות שהיא לא מהטובות, מציאות שבה תקציבי המענקים ותקציבי המחקר הם מאוד דלים. לא נשארה דלת שלא דפקתי עליה וביקשתי איזשהו תקציב ראשוני כדי להתחיל להקים מעבדה עד שאני אתקיים ואתחיל אולי להרוויח לזכות בגראנטים משלי. לצערי הרב, התקציבים לא קיימים. אני חושב שאני ועוד הרבה רופאים וחוקרים וחוקרות אחרים יכולים להעיד ממקור ראשון על גודל המצוקה שאנחנו חווים בדבר הזה. אנחנו עושים ויתור גדול כשאנחנו עוזבים את הכול. אנחנו עוזבים את מקומות העבודה שלנו ונוסעים למרכזי על בחו"ל כדי לחזור ולהביא משהו למדע בישראל ולרווחת החולים, ואנחנו נתקלים במצוקה שכולה נובעת מענייני תקציב.

אני לא צריך לנסוע לבתי החולים במרכז ואני לא צריך להעביר את ביתי למרכז כדי שאוכל לקיים וליישם את המודל הזה שנקרא רופא חוקר. בצפון זה כמעט מדע בדיוני. זה דבר שצריך להיות מושרש, מוגדר, גם במרכזי המחקר בצפון, גם באוניברסיטאות וגם בבתי החולים.

ולכן, אני מברך כאן את הוועדה על היוזמה הזאת. אני רואה ביוזמה להקמת המושבה האקדמית למחקר וחינוך רפואי צעד ענק וכביר כדי לגשר על הפערים ולתת הזדמנות להרבה רופאים חוקרים כמוני להקים ולהגשים את החלום שלהם יחד עם התמיכה של הפקולטה. פרופ' אבני עושה הכול כדי לשלב את כל הרופאים בכל בתי החולים בפקולטה.

בשמי ובשם בית החולים הצרפתי ובשמו של פרופ' אליאס, מנכ"ל בית החולים הצרפתי, אנחנו באמת מודים לכם על ההזדמנות הזאת. אנחנו נשמח ליטול חלק פעיל בה, ואנחנו מאחלים דרך הצלחה. תודה.

תודה רבה.

יורם אזולאי, מנכ"ל גליל מזרחי, בבקשה.

שלום. יורם, מנכ"ל אשכול גליל מזרחי. התשובה של האוצר רק הגדילה את חוסר המודעות לגבי מטרת הדיון. מטרת הדיון היא למעשה ליצור מנוע צמיחה כלכלי שייצור אחר כך את כל המרכיבים הבריאותיים. ולכן, אני חושב שהפתרון הוא מה שהציעו פה חברי הכנסת. זה לא רק האוצר לבד. זה משרד הבריאות, זה משרד הנגב והגליל. זה צריך להיות פרויקט לאומי בין-משרדי, וזה עם כל הכבוד ל-3 מיליארד של המעל 0 עד 9.

ולכן, אני כן חושב שצריך, דרך הוועדה, לבקש מהאוצר בפרק זמן שאתם תקבעו, לשבת עם כל הגורמים שיושבים כאן ולהציג להם, ושיבואו עם תוכנית. יושבי-הראש, אמרתם נכון שזו תוכנית רב-שנתית. ברור לנו שזה לא זבנג וגמרנו. כי יהיו כנראה שיציעו על ה-3 מיליארד עוד עשרות פרויקטים, ובסוף צריך לראות ולהתמודד עם הפרויקטים האלה. אבל אין לגליל המזרחי, שעיר הבירה שלו היא צפת, המון מנועי צמיחה. זה אחד ממנועי הצמיחה ליישוב בסוציו 2, שיכול להקפיץ גם אזור וגם יישוב וגם רפואה. כי, בסוף, כשאנשים רואים מחקר, באים להיות רופאים טובים יותר. יש להם אזור שבו הם יכולים לפתח את עצמם. כך אנחנו נגדיל את תוחלת החיים, ותהיה גם צמיחה כלכלית ודמוגרפית של יישוב. הרבה זמן לא היו לנו שותפים כמו שיש לנו עכשיו: כולל הימנותא, כולל הפקולטה, כולל האוניברסיטה, וכל אשכול גליל מזרחי, שזה 18 רשויות, שתומכים במנוע הזה. אני מזכיר שזה מנוע שני. האחד זה הקמת האוניברסיטה, ובעזרת השם המושבה הזאת תהיה המנוע השני שייתן לגליל המזרחי את היכולת שלו להתפתח בריאותית וכלכלית.

אני מודה לכם בכלל על הדיון, כי עד לרגע זה אף אחד לא דיבר איתנו על הדבר הזה, ורק הסתובבנו בין משרדים. ולכן, הדיון עצמו יאפשר. זה רב-משרדי, זה לא יכול להיות פרויקט אחד. זה פרויקט לאומי. וכן, מותר שיהיה לעיר צפת ולאזור פרויקט לאומי. אפשר לעשות את זה רק דרך שותפות בין-משרדית. תודה.

יורם, תודה.

פרופ' מרסלה קרפוך, בבקשה.

שלום. אני מדברת מטעם המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל. אנחנו מייצרים כל שנה הרבה מאוד מהנדסים שמגיעים לתעשייה וגם לבתי החולים. אתם לא יודעים, אבל יש שם הרבה חוקרים ממש מצוינים.

כמה בוגרים יש לכם כל שנה?

לא הכנסתי את המספר, אבל אני אביא.

סדר גודל. האם מדובר בעשרות או במאות?

מאות.

מאות כל שנה?

לא. זאת אומרת, יש לנו כמה דיסציפלינות: הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת ביוטכנולוגיה.

מאיפה רוב הסטודנטים?

הם באים מכל מיני מקומות. זה תואר ראשון ותואר שני. אנחנו לא יכולים לתת כרגע תואר שלישי – דוקטורט. זה אחד מהדברים שאנחנו יכולים בהחלט לשתף בו פעולה עם מרכז כזה. לגבי התרומה שלנו – הסטודנטים שלנו כבר בתואר ראשון עושים עבודה מעשית בשיתוף פעולה ומקדמים תעשיות וגם בתי חולים. זה משהו ייחודי למכללה שלנו.

אני רוצה להביא את העניין הזה שאקדמיות יכולות ממש לתרום המון לכזה מיזם. לדוגמה, יש לנו אנשים שמתעסקים ב-Internet of Things. אנחנו מדברים על הרבה דברים מולטי דיסציפלינריים. ברפואה אנחנו רוצים לקחת כל מיני דיסציפלינות. הם יכולים לקחת את כל הנתונים ולעבד אותם. זאת אומרת, זה מקדם בצורה בלתי רגילה כל דבר שנעשה שם. נתתי לכם את המצגת. ובהמשך, כשזה יוקם, תוכלו לראות את התרומה של כל חוקר.

זאת הזדמנות היסטורית. רוצים להחזיר אנשים לגליל, רוצים להשאיר אנשים במדינה הזאת. לא דיברו פה על עניין החינוך. זו אוכלוסייה שהיא צמאה למרכז כזה. וכמו שקורה במקומות אחרים בעולם, המקום הזה הופך להיות מנוע לצמיחה כלכלית, כי זה גם לסטודנטים, גם מקומות בילוי. זה פשוט אקוסיסטם חדש. אני חושבת שהמקום הזה הוא מקום מתבקש. ואם יש כבר מוסד שמוכן להרים את זה, ואני מכירה באופן אישי את אורלי ואת אנשל, והם הקימו שם דבר נפלא, אז זו הזדמנות שכל המוסדות, גם המכללות בפריפריה, בתי ספר להנדסה, יהיו חלק מזה וישתפו פעולה. זה יקדם את כולם.

תודה רבה.

שושי טרגין, הימנותא.

האמת, ככל שאני מקשיבה לדוברים אני מבינה שככל שאני אוסיף אני רק אקלקל. אבל אני באמת מתחברת לדברים.

מה התרומה שלכם לפרויקט הזה?

התרומה שלנו היא תרומה גדולה ומשמעותית. הוצג פה שמדובר בחלקה של 209 דונם בבעלות הימנותא. כרגע פועלים לתיקון עדכון התב"ע כך שיכלול גם את החלקה שלנו. כשהציגו את הפרויקט הזה בדירקטוריון אצלנו באמת נוכחו להבין שיש פה בשורה לגליל. מדובר בפרויקט שיהפוך להיות או שיש לו את הפוטנציאל להיות פרויקט מחולל מפנה לכל האזור ולא רק לסטודנטים. הוא יביא לפה את הרופאים והחוקרים הכי טובים, וכתוצאה מזה ישפיע על כל האזור. נתנו אצלנו את האור הירוק להמשיך בבדיקות.

אם יורשה לי, לדעתי, הוועדה באמת צריכה לצאת היום באיזושהי דקלרציה שבאמת רואים בזה כפרויקט מחולל מפנה, ואחרי זה תסתדרו עם התקציבים. אבל אנחנו קוראים לוועדה באמת לתמוך בפרויקט הזה ולתת את כל הדחיפות קדימה.

תודה רבה.

רייצ'ל ממשרד הבריאות, בבקשה.

אשמח להתייחס ממש ממש בקצרה. משרד הבריאות מאוד תומך בפרויקט. אני חושבת שנאמרו פה אמירות רבות לגבי איכות הרפואה בגליל ותרומת האקדמיה והמחקר לרמה האקדמית בגליל, וליכולת, כמו שנאמר, להיבנות מבחינה מחקרית ולהמשיך ולשפר ולייצר תשתית של מצוינות אקדמית גם כדי להביא רופאים מצוינים נוספים לגליל. אנחנו כמובן מאוד תומכים, וכמובן פתוח לדיוני תקציב וכל הצרכים האלה. אבל, בהחלט, אם נוכל לגדול במספר הסטודנטים בגליל, אז אנחנו גם נבחן מאוד מאוד בחיוב להגדיל גם את "אילנות", את התוכנית שמיועדת להשאיר רופאים ולייצר התחייבות של רופאים צעירים להישאר אחר כך בגליל.

תודה רבה.

גם משרד נגב-גליל מברך על הדבר הזה. אני רואה שאין פה נציג, אבל תכירו.

יש זווית שמתחדדת אצלי תוך כדי הדיון. מעבר להיבט הבריאותי והקהילתי, אני רואה פה הזדמנות לשותפות יהודית-ערבית בזירה שבה לתושבים ולאזרחים הערבים יש יתרון יחסי. יש הרבה מאוד אנשי צוות ערבים שעוסקים בתחום הזה. הם גרים במרחב, ויש פה יכולת לייצר שיתוף פעולה מרנין בעניין ובתחום חיוני, בזמן נכון, ובנושא שהוא לא שנוי במחלוקת. פשוט צריך לבצע אותו. תודה.

יש לנו 650 סטודנטים בוגרים כל שנה.

תודה רבה.

פרופ' יוסי יגיל, המכללה האקדמית גליל מערבי, בזום, בבקשה.

שלום לכולם. תודה על האפשרות לשאול שאלה מאוד קצרה. אני קיבלתי את המסמכים באימייל לגבי הפרויקט. מיותר לציין שזו יוזמה מאוד ברוכה וחשובה, ובאמת יישר כוח לכל העוסקים במלאכה. במכללה שלנו יש בה כמה מכוני מחקר, מרכזי מחקר, שמפרסמים דוחות לגבי פיתוח הגליל, כשחלק גדול מהדוחות מגיע גם לחברי כנסת מפעם לפעם.

אני רוצה לשאול מה הממשק של המושבה עם מכללות אחרות באזור? למשל, מכללת גליל מערבי, אבל אני מאמין גם לגבי מכללות אחרות. כלומר, מה יכולה להיות התרומה ההדדית בין המושבה לבין המכללות האחרות?

קודם כול, אנחנו מברכים על כל שיתוף פעולה גלילי. אנחנו רוצים ליצור לנו רשת גלילית של מכללות ואוניברסיטאות ולגמרי לחבור ביחד. אנחנו, למשל, עובדים עם תל חי. יש לנו איזה סינרגיזם איתם. אנחנו מאוד נשמח שבוגרי תואר ראשון שלהם יבואו להמשיך אצלנו תארים מתקדמים. יש לנו שיתוף פעולה בכל נושא רפואה ושואה עם המכללה שלכם. אפשר בהחלט להרחיב את זה. אנחנו שם ככל יכולתנו. אנחנו רוצים ליצור רשת גלילית של אקדמיה. אנחנו מושיטים את ידינו בשמחה. זה לגמרי אינטרס משותף שלנו. אצלנו גליל מערבי זה בית החולים שלנו בנהריה והוא בית הספר שלנו. אנחנו בהחלט חלק מהאזור.

צריך להגיד גם שבצפת יש בית חולים, זה משלים את כל התמונה.

האם יש מישהו שנמצא כאן ורוצה לדבר או להגיד משהו?

אני רק רוצה לחדד נקודה, כי לפעמים מתבלבלים אולי מהדיון ושואלים למה זו ועדה משותפת גם לכלכלה.

זה בשיתוף עם ועדת הכלכלה כי יש את דוד ביטן שיכול לדחוף.

קודם כול, אנחנו באמת שמחים לראות אותו.

זו קדנציה ראשונה שלי בכנסת. יש מעט חברי כנסת שבאמת יכולים לדחוף ולעבוד עניינית, ואחד מהם זה דוד ביטן. אנחנו אולי לא הספקנו לדבר הרבה, אבל אני מכיר אותו מהעבודה שלו בוועדה. מדובר באדם רציני. ולכן, בחרתי לעשות דיון משותף עם ועדת הכלכלה, כי גם לוועדת הכלכלה יש נגיעה מבחינת משרד האוצר והתרומה הכלכלית לפרויקט הזה. לכן, היה חשוב לי לקיים ישיבה משותפת. ובנוסף, כדי להראות לכם גם שכשיש דבר שהוא לטובת הכלל, אנחנו עובדים יחד, אופוזיציה וקואליציה, על מנת לקדם אותו – זה הדבר שחשוב כאן.

קודם כול, באמת תודה על האירוח ועל הדברים שהשמעתם. לסיכום, אני רוצה לחדד. בסופו של דבר, כשבאים לגליל, ובטח כשבאו אחרי 7 באוקטובר וחיפשו דברים ממשיים ואמרו: בואו ותראו לנו את הפרויקטים שיכולים להצמיח פה את האזור, אל תראו את הדברים הקטנים, כמו, לשקם את הגן ילדים, לשקם פה את היישוב, שהם דברים חשובים שלעצמם, אלא תראו לנו את הדברים שיזניקו את האזור שלנו, את הגליל, שנים קדימה. ולכן, אני חושב שאם יש משהו שהתפספס פה עם הבחור מהאוצר, ואמרתם את זה בצדק, זה שהוא לא מבין שאנחנו מביאים לו את ההזדמנות על מגש של כסף. זאת אומרת, גם לגורמים המקצועיים, אנחנו מביאים את הפתרון. אנחנו לא באים עם בעיות, אנחנו לא באים לבכות. אנחנו כבר עשינו את העבודה שלנו עד עכשיו במשך שנה וחצי. אנחנו באים ואומרים: ממשלה יקרה, גם גורמים מקצועיים, גם מקבלי החלטות, לפרויקט כזה יש את ההזדמנות באמת לחולל שינוי. וכשיסתכלו עוד עשר שנים אחורה, כמו שמסתכלים היום על מלחמת לבנון השנייה ומה קרה מאז, - - -

אני רוצה שתבין שמבחינתו הוא לא יכול להגיד את זה בדיוק כך, משום שיש לו 3 מיליארד לחלק, והוא לא יחלק לראשון שבא. לכן, צריך להאיץ בממשלה לקבל החלטות מה עושים עם התקציב הזה. אלו שני מאמצים שונים. השטח מייצר רעיונות כמו את הרעיון הנפלא הזה, והממשלה צריכה לקבל החלטה לגבי המשאבים.

נכון, אבל אני אומר את ההתרשמות שלי עד היום ומזה שאומרים בואו נשקיע דווקא את ה-3 מיליארד האלה שמעבר ל-0 עד 9 במנועי צמיחה ושהם יהיו מעגלים שמתרחבים ומשפיעים על עוד ועוד מעגלים, וכך כל הצפון יתפתח. אני אומר שזה פרויקט שהוא בדיוק זה.

הכספים האלה שניתנים, ניתנים גם להמצאות חדשות בתחום הרפואה. אם זה ממונף כמו שצריך, בסופו של דבר, הכסף הזה יחזור, ואולי אפילו עוד יותר.

ד"ר ג'ימי גדעון מבית חולים האנגלי, בזום, בבקשה.

היי, שלום לכולם. תודה על ההזדמנות להציג את הדברים, אני גם חבר בפקולטה, אני גם מנהל את יחידת ההפרעה ההפריה החוץ גופית בבית החולים האנגלי בנצרת, ואני גם בכובע של נציג של החברה הישראלית לטכנולוגיה עלית ברפואה של ההסתדרות הרפואית.

אני חושב שהתוכנית שהציגה פרופ' אורלי היא תוכנית מדהימה. היא תוכנית גג, תוכנית על, בכלל הגליל. אנחנו יושבים ועושים המון דיונים, גם בפקולטה, גם בבית החולים, מה אפשר לתרום ואיך אפשר לתרום לגליל. הרי זה שטח ענק עם אזורים מאוד קטנים, איים קטנים של תעשייה, מחקר ואקדמיה. אלו איים קטנים שמפוזרים. וגם הרפואה עם איים קטנים מפוזרים על שטח ענק. אני חושב שהקונספט הזה של בכלל לבנות חווה או כפר ענק כזה שירכז את הכול תחתיו, הוא רעיון מדהים.

אני מאוד מתחבר לדברי חבר כנסת ביטן לגבי זה שהתקצוב צריך להיות מכל המקומות, מכל החתכים, ולא רק מה-3 מיליארד שמגיע לגליל. זה צריך להיות גם בתקצוב השוטף ושקיים של כל משרדי הממשלה, בין אם זה נגב וגליל או אם זה המדע והטכנולוגיה, כי פשוט מאוד יש לנו פה אקוסיסטם שלם שאנחנו צריכים לבנות. אנחנו כרגע מפעילים הרבה חשיבה ומאמצים כדי בכלל לראות איך אנחנו בונים את הסיפור הזה. לדעתי, הקונספט של לאגד את הכול תחת קורת גג אחת, תחת אקדמיה, שהיא גם נטולת שיקולים לא ענייניים, בכלל בניהול פרויקטים בגליל, הוא הדבר הנכון ביותר שאנחנו זקוקים לו כתושבי הגליל, וזאת בנוסף להזרמת משאבים כמובן לתקינה ותשתיות לבתי החולים. צריך גם להשקיע קצת בטכנולוגיה, בחדשנות שקיימת. הרי אנחנו מאוד מאוד זקוקים לנושא החדשנות בכלל בגליל, כי הפרויקטים של החדשנות יכולים קצת לגשר על הפער שקיים ועל הפערים בכוח האדם שקיימים בין המרכז לפריפריה. לדעתי, הפער כזה לא יכול להיסגר תוך יום-יומיים, ולא תוך עשר שנים. זה מאוד יעזור אם אנחנו נשקיע בטכנולוגיות נדרשות וגם בפרויקטים בצורה חכמה, בפרויקטים של קידום טכנולוגיות חדשות ולהביא טכנולוגיות חדשות, שיקשרו גם את המרכז עם הגליל וגם את הזקנה בקריית שמונה עם בית החולים בצפת או עם הבית חולים האנגלי בנצרת, או אם מי שעוברת הפריה חוץ גופית במטולה תבוא אלינו ליחידה והיא תצטרך לאבד רק יום עבודה אחד ולא שמונה העבודה. אני חושב שאם נכווץ הכול תחת קורת גג אחת, בהובלת הפקולטה לרפואה, אז בזה עשינו צעד ענק בכלל לקידום, גם הרפואה, גם בהשארה של הכוחות הטובים בגליל, כי אין לנו דרכים להשאיר את האנשים. אנשים בורחים למרכז כי שם יש להם הרבה הזדמנויות. ועכשיו לא רק שבורחים למרכז, אלא בורחים לדובאי, וזה עוד יותר אסון. ואנחנו לא צריכים את זה, לא ברמה הצפונית ולא ברמה הלאומית, ולא בכל רמה אחרת. אנחנו צריכים את התמיכה החזקה שלכם.

ההצעה של חבר הכנסת דוד ביטן היא מדהימה. אני יודע שהוא מבין דבר או שניים איך להשיג כספים. צריכים ללכת עם תוכנית שהיא בכל שכבות משרדי הממשלה ולהשיג את הכסף שנדרש לבניית הפרויקט הזה. כי השאלה היא לא האם אנחנו בונים את הפרויקט הזה, אלא איך אנחנו בונים את הפרויקט הזה. תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת דנינו.

שיהיה בהצלחה. אני חושב שזה באמת פרויקט ייחודי ומיוחד. יש פה אנשים שעמלים ומשקיעים וחושבים, וזה המינימום שאנחנו יכולים לעשות לטובת הגליל ולטובת הפריפריה בדרום. צפת באמת מצוקה כללית גדולה.

תודה רבה. האם יש מישהו שרוצה להגיד משהו לפני שאנחנו סוגרים את הישיבה?

אנחנו מזמינים את שתי הועדות לבוא ולראות את המקום הנפלא שם.

קודם כול, אנחנו תומכים בתוכנית ונעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יהיה. דבר שני, צריכה להיות החלטת ממשלה, שגם מכירה בפרויקט הזה וגם מתקצבת אותו. זה פרויקט חדש. למשרדי הממשלה, ככל שיהיו, יש את הפעילויות הרגילות שלהם והם צריכים להקצות משאבים. הם לא יקצו הרבה משאבים אם לא יביאו להם את זה כתוספת לתקציב. ולכן, צריכים ללחוץ על הממשלה, לא רק על האוצר, לקבל החלטת ממשלה. ודבר אחרון, התרשמתי שאתם לא עושים מספיק בנושא השארת הסטודנטים בגליל. זאת אומרת, צריך לחייב את הסטודנטים, כתנאי ללימודי רפואה בצפת, להישאר בגליל. אם המל"ג עושה לכם בעיות, אז נתקן את החוק כך שהוא יאפשר לעשות את הדבר הזה. הרי הם לא יכולים לעשות בעיות בעניין הזה.

לא, אנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה שמכריחים סטודנטים להישאר. בואו נעשה את זה אחרת, בואו נעשה את זה בטוב.

לא אמרתי להכריח, אלא שזה יהיה חלק מהעניין. אני לא דוגל בטוב בעניין הזה כי לפעמים אין ברירה.

אני חושבת שאפשר.

בואו נעשה את זה בעדינות: למצוא את הדרכים איך להשאיר בוגרים בצפון.

זה דווקא מעניין אותי. אני חבר קיבוץ. כשיוצאים מטעם המוסד, הארגון או הקיבוץ, מתחייבים לשנה תמורת שנתיים או משהו בסגנון הזה. זה מאוד לגיטימי.

לדעתי, המושבה תשאיר אותם בלי לחייב אותם.

אם המל"ג עושה בעיות, נתקן את החוק.

זה לא בושה להגיד: אתם מקבלים מלגה וסיוע - - -

אבל הם לא מקבלים מלגה.

לא, יש תוכנית כזו של משרד הבריאות שתמורת מלגה הם מחויבים להישאר. אבל, לא צריך להגיע לשם. בואו נאסוף את הסטודנטים ונחבר אותם.

כן, אבל סטודנטים מחפשים ללמוד רפואה. אין להם איפה ללמוד. הם לא מתקבלים בישראל והם הולכים ללמוד בחו"ל, וצריך לנצל את העובדה הזאת. הרי הלימודים אצלכם היום זה כמו אוניברסיטה.

זה אוניברסיטה, אנחנו בר אילן.

לשלם 12,000 או 14,000 שקל ללימודים זה כבר הנחה בפני עצמה וזה מלגה בפני עצמה, ואת יודעת את זה. הינה, עכשיו פתחו את הפקולטה בהרצליה וזה 100,000 שקל לשנה, ואת יודעת את זה. זאת אומרת, בגדול, אתם צריכים לנצל את עצם זה שמתקבלים אצלנו כמנוף. אם המל"ג לא רוצה ומתנה לכם תנאים, אנחנו נתקן את החוק בעניין הזה. החשיבות בסיוע לגליל עדיפה מהדברים האלה שהמל"ג דורש – זה הכול. לא צריך להיבהל מזה. אנחנו נתנו לו כלי ואתם צריכים לנצל אותו.

גם לחייב אותם וגם למושבה יהיה בכלל מכפיל כוח.

צריך להיות רגישים ולראות שלא יהיו ממורמרים.

שוסטר, אנחנו נגיש ביחד את החוק הזה.

נלמד את הנושא ונגיש.

אתה יודע ללמוד טוב. אני אעזור לך ללמוד.

אני אלמד, אתה תגיש.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להפנות שאלה קצרה ואתה תגיד לי מה מקובל. אם אפשר להנחות על דיון מקצועי שייעשה במשולב עם האוצר.

זה בדברי הסיכום. זה מה שאמר כאן דוד. דוד גם אמר כאן לנציג האוצר שאנחנו מבקשים מהאוצר לקיים ישיבה איתכם, עם מובילי הפרויקט. תוך חודש אנחנו רוצים לקבל עדכון לגבי הישיבה הזו.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים שהגיעו וטרחו להגיע לכאן מהצפון. אין ספק שמדובר במגה פרויקט שיכול לקדם את הצפון. אני חושב שהממשלה צריכה להשכיל ולקבל אותו בשתי הידיים, ולהשקיע בו ולהיות חלק ממנו בשביל למנף את הצפון. אני רוצה לחזק את דברי חבר הכנסת שוסטר כאן ולומר שזה גם יהיה מנוף לחיזוק שותפות ערבית-יהודית בצפון, ויהיה גם מודל לכל המדינה.

תודה לכם. הישיבה סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.