פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
30/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
יום ראשון, א' בניסן התשפ"ה (30 במרס 2025), שעה 10:00

הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראה שעה) (בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר

מרגלית לוי - עו"ד, יועמ"ש לרשות לניהול מאגר ביומטרי, משרד הפנים

נדב גולני - עו"ד, רפרנט אוכלוסין, משרד המשפטים

רינת ברנדל - ייעוץ משפטי, רשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים

פסח ברנד - עו"ד בכיר, לשכת היועמ"שית לרשות, רשות שדות התעופה

עמיר אריהן - ראש הרשות הביומטרית, הרשות לניהול המאגר הביומטרי

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום נהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעמה בן צבי - ממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי

מיכל בלאו אור - ייעוץ משפטי, מערך הסייבר הלאומי

עירית ויסבלום  - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אורן אריאב - מנהל אגף מערכות מידע, רשות האוכלוסין וההגירה

תמי אזרזר - מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

יוסף אבי יאיר אנגל - סבו של אופיר אנגל, ממשפחות החטופים

נירה לאמעי רכלבסקי

אבירן יחזקאל

ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראה שעה) (בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות), התשפ"ה-2025

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המשותפת.

בנושא חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראה שעה) (בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות).

מצוין. ג'וחא, אתה רוצה לדבר? בבקשה אדוני.

על תעודות זהות אין לי הרבה מה להגיד. כן, לצערי הרב כבר שנה וחצי אני מגיע לכאן לדבר ולא זז הרבה. 541 ימים מאז השואה של ה-7 באוקטובר שקרתה במשמרת שלכם, חברי הכנסת, ו-59 ישראלים, אזרחים וחיילים, עדיין ליד הגבול בעזה.

שמי יוסף אבי יאיר אנגל, אני סבא ל-14 נכדים, שאחד מהם, אופיר, נחטף ביום השואה של ה-7.10 מבית חברתו בקיבות בארי, יחד עם יוסי שרעבי, אבי חברתו. באותו יום נורא נחטף גם אלי שרעבי, אח של יוסי, גם הוא חבר קיבוץ בארי, שרעייתו ושתי בנותיו נרצחו בביתן. אלי חזר מהגיהינום אחרי 490 ימים. יוסי נהרג מאש כוחותינו אחרי 97 ימים. אופיר, נכדי היקר, הוחזר אחרי 54 ימים ומיד עם יציאתו מבית החולים, נרתם למאבק להחזיר את כולם.

עו"ד אורי סלונים הידוע, אמר בתאריך 08.10.2023, יום אחרי האסון, "לעשות עסקה עכשיו, כדי להחליף את 255 הישראלים הנמצאים בידי החמאס ב-6,000 האסירים הפלסטינים הנמצאים בבתי הכלא, כי אם לא, אז יהי הקשה עד בלתי אפשרי להחזיר את כולם." כמה שהוא צדק.

במאי וביולי 2024 היו עוד כמה עסקאות על השולחן לשחרור החטופים, אך הממשלה דחתה אותן. את התוצאה אנחנו רואים היום. נראה שמר הפקרה עושה ככל יכולתו כדי שהסאגה הנוראית הזאת לא תסתיים, וסיבותיו עימו.

איפה אתם, חברי הכנסת? במה אתם מעסיקים את עצמכם בימים אלה, כ-59 ישראלים עדיין שם? הריסת מערכת המשפט, חלוקת מיליארדים למקורבים לצלחת, חקיקת חוק השתמטות- כדי שחיילי המילואים ימשיכו לשרת מאות ימי מילואים על חשבון פרנסתם וחיי המשפחה, פיטורי ראש השב"כ שפתח בחקירת "קטאר-גייט" והיועצת המשפטית שמנסה לשמור על השפיות, סגירת ערוץ התקשורת הממלכתית ועוד ועוד.

מתי בפעם האחרונה עסקה הממשלה, או אחת מוועדת הכנסת, בהחזרת החטופים? זה לא קרה. אם כן קרה, מה התוצאות? מר הפקרה הזיז את ראש המוסד וראש השב"כ מהטיפול במשא ומתן על החזרת החטופים ומינה את הבובה, דרמר, שמאז מינויו לא שב חטוף אחד.

צה"ל חזר לתקוף ולסכן את חייהם של החטופים החיים, שמי יודע מה מצבם. התנהלות הממשלה והמחשבה על "ניצחון מוחלט", כפי שמר הפקרה מגדיר, "ואחר כך נחזיר את החטופים", מוכח שוב ושוב כשגיאה נוראית. הפעלת הכוח עלתה בחייהם של 41 חטופים, שיודע שהיו חיים שם בגיהינום. מי אחראי למותם?

חברי הכנסת, איך אתם לא עושים כלום על מנת לשנות את סדר הפעולות? אני מניח שעקבתם אחרי חזרתו של האיש המיוחד אלי שרעבי, שמיד עם שובו קרא לממשלה, כמו יתר החטופים שחזרו, לעשות הכל כדי להוציא את החטופים, כי הם היודעים הכי טוב מה עובר עליהם שם.

שמעתם את זעקתם?

אלי שרעבי החל לפעול במלוא המרץ, מיד עם שחרורו, ברחבי העולם כשאמר בקול גדול "אין ימין ואין שמאל. יש רק ישר." חבל שהאמירה הזו לא נקלטה אצל רובכם.

שמעתם את זעקתו של אלקנה בוחבוט שפורסמה אמש? נראה שזה כלל לא מזיז לכם, חברי הקואליציה.

בימים אלה עולה שוב הצעה של החמאס, לשחרר 5 חטופים תמורת שקט ל-50 ימים, ליציאת צה"ל מהרצועה והחזרת הסיוע ההומניטרי.

איך ארגון שחוסל כבר כמה פעמים, לדברי מר הפקרה ושר הביטחון שלו, מהתל בממשלה שלנו ומכתיב לה תנאים דרקוניים? איך לא שומעים מהמנהיגים שלנו את הדרישה החד-משמעית, להחזיר את כל החטופים בעסקה אחת? איפה אנחנו עומדים היום, רגע לפני יציאתכם לפגרה שלישית מאז יום השואה של ה-07.10? תתעוררו. ליל סדר נוסף ללא יקירינו, נראה לכם הגיוני?

בתקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אגיע הנה ואנחנו ניפגש בעניין החטופים. תודה רבה.

תודה.

מה אתה אומר, מלביצקי?

אני אשמח לדבר איתך אם אתה רוצה, אבל זה ייקח יותר מ2-3 דקות.

אני אשמח לדבר עם כל מי שירצה לדבר איתי.

נסיים את הדיון ותבוא אליי ללשכה, נשב ונדבר כמה שתרצה. מחר אני פה מ-09:00 בבוקר, אתה גם מוזמן. כן, היועמ"שית, תסבירי לנו את מתווה הדיון.

אתן את הרקע ואת הצעת החוק. את הבקשה יציגו מרשות האוכלוסין, אני מניחה.

לפני שנה עבר בוועדה חוק דומה של הוראת שעה, שעסק בהגשת בקשה מקוונת להארכה של דרכון ותעודת זהות. החוק הזה נקבע לחצי שנה עם אפשרות הארכה לחצי שנה נוספת בצו, ואכן הוארך פעם נוספת ע"י הוועדה, לבקשת שר הפנים, בצו. למעשה, יפוג תוקפה של הוראת השעה הזו ב-4 באפריל.

הבקשה שמונחת בפנינו מעט שונה, היא מדברת רק על תעודת זהות ולא על דרכון. התהליך דומה בצורה משפטית, אבל בפועל יהיה מעט שונה. יסבירו לנו את זה. כעת אנחנו מתבקשים לאשר הוראת שעה כזאת לשנה, עם אפשרות הארכה בצו לשנה נוספת. כלומר, עד שנה או לתקופות קצרות יותר. גם את זה יסבירו לנו.

אני רוצה שתתחילו בשאלה למה אנחנו עוד פעם עובדים על הנושא הזה של הוראות שעה.

אנחנו גם לא חשבנו שנצטרך להמשיך - - - הפרויקט הזה תוכנן כפתרון ביניים עד לפרויקט קבוע בהמשך שעובדים עליו אצלינו, אורן יוכל להסביר את הפרטים ואת הצפי.

אנחנו עוד לא יכולים לעלות עם הפרויקט הזה לאוויר עדיין. לכן השר הנחה אותנו להגיש הצעת חוק שתאפשר רצף של הגשת בקשות מקוונות לפי המנגנון, שהוא כמו שהיה בשנה האחרונה, עד למצב שבו אנחנו נוכל להעלות את הממשק של הפתרון הקבוע, שהוא למעשה הרכשה מרחוק ולא רק הגשת בקשה מקוונת, כשהנתונים האלו עוברים מהמאגר למסמך החדש.

כלומר, הרכשה ביומטרית עדכנית זה הפרויקט הקבוע, אבל אנחנו בשלבי עבודה מאוד מאומצת וזה עדיין לא מוכן. אורן יוכל להסביר.

אם הפרויקט משתנה, למה הוראת החוק צריכה להשתנות? כלומר, אם אתם מראש חושבים שאתם הולכים לאפשר כזה אירוע, שאנשים מבקשים מרחוק, מה אכפת לי אם אתם עושים את זה במערכת A או במערכת C?

זה לא רק המערכת, זה לא רק הסדרים משפטיים, זה יהיה ממש נטילה של אמצעים ביומטריים מרחוק, זה לא המצב היום. היום אנחנו לא נוטלים אמצעים ביומטריים מרחוק. אורן, אתה רוצה להסביר?

זה שינוי מהותי בחוק עצמו. החוק היום בנוי בצורה מסוימת - - - שבו ניטלים נתונים מהמאגר הביומטרי, לצורך הנפקת תעודות להרכשה מרחוק, ובהמשך יהיה פתרון קבע שמדבר על הרכשה שזהו מנגנון משפטי וטכנולוגי שונה לחלוטין.

לכן, היות ומבקשים גישור, תקופת ביניים, עד שיהיה פתרון אחרון, אז זה במסגרת הוראת שעה.

הבנתי. או-קיי, כן.

עמיר אמר בערך הכל. כרגע אנחנו רק מאריכים את התעודה הקיימת. כלומר, זאת אותה תעודה, אותה תמונה, אותה טביעת אצבע.

ואנחנו מדברים רק על תעודות זהות.

עכשיו עושים את זה רק על תעודות זהות. לא עושים את זה על דרכונים כי דרכון הוא מוצר שהולך לחו"ל ומהרגע הראשון היו התנגדויות, מחוץ לרשות של הממונה על היישומים הביומטריים, על זה שאנחנו רוצים אנשים עם דרכונים שהתמונה שלהם למעשה היא בת כ-15 שנה.

ראינו שמבחינת ההיענות של הציבור, רוב הציבור מעוניין בתעודות זהות. זה בפרופורציה של 3:1 או 4:1 בתעודות זהות. כלומר, שם זה הולך מאוד יפה ובדרכונים כמעט ולא.

לגבי הדרכון, צריך להגיד שההארכה שאנחנו מסוגלים לעשות מרחוק היא מאוד מוגבלת. זה דרכון שעולה כרגיל, הוא רק ל-5 שנים ואי אפשר להשתמש בו בהסדר הפטורים עם ארה"ב, והאנשים מצביעים ברגליים ולא לוקחים דרכונים.

היה חשוב מאוד לרשות ולשר לא להפסיק את התהליך הזה, אלא לייצר המשכיות. אנחנו עובדים במרץ על הפתרון הטכנולוגי, שהוא למעשה כמעט גמור לחלוטין. חשבנו שעד אפריל נספיק להעלות אותו לאוויר, אבל הרגולציה סביב העניין הזה- הבדיקות של הסייבר, של הממונה על היישומים הביומטריים, יכולים לקחת חצי שנה או יותר. לכן אנחנו צריכים את הלוואת הגישור הזאת.

השינוי המרכזי, כמו שאמרנו, שאי אפשר יהיה להגיש בקשות לדרכונים החל מה-4 באפריל, אלא רק תעודות זהות.

עד היום היה אפשר להגיש בקשה וההזדהות נעשה במערכת ההזדהות הלאומית של המערך הדיגיטלי, הם עשו את תהליך הזיהוי באזור האישי והמאגר בדק את התמונה. בקרוב יכנס זיהוי אפשרי נוסף ויהיו שתי חלופות- או זיהוי של מערך הדיגיטל או זיהוי שאנחנו נעשה באמצעות אפליקציה שעושה זיהוי ביומטרי, שזה זיהוי יותר בטוח. זה אומר שהאפליקציה תורה לאדם להצטלם, וזה יהיה משווה על מנת לראות שזה אותו אדם ואותה תמונה תעבור למאגר הביומטרי. זה שינוי טכנולוגי והוא יהיה אופציונלי. כלומר, האדם יוכל לבחור באחת משתי הדרכים.

כאשר היום הוא מצלם את עצמו ומעלה את זה - - -

נכון. מצרף את קובץ התמונה לבקשה.

תמונת וואצאפ היא אותו דבר מבחינת הסימטריה, לצורך העניין?

זה לא אותו דבר. לכן התהליך מורכב משני חלקים. חלק ראשון זה ההזדהות, חלק שני זה הנפקת התיעוד. אורן אמר קודם שזה סוג של הארכה, אבל בפועל מה שקורה זה שיוצאים נתונים ביומטריים מהמאגר, הנתונים הקודמים, שזה תמונה מבוקרת שצולמה ברשות האוכלוסין, ובמידה ומתבצע אימות מול אותה תמונה, אז התמונה שמונפקת בדרכון/בתעודת הזהות, החל מה-4 באפריל בתעודת זהות בלבד, זו התמונה שנמצאת במאגר הביומטרי.

התמונה שהוא מצלם את עצמו משמשת לאימות. אם התמונה לא מפסיק תודה על מנת לבצע אימות, אז לא מאשרים את ההנפקה.

זה עד ה-5 באפריל שאי אפשר. ב-4 עדיין אפשר.

תודה. נעמה?

שלום לכולם. אין לי הרבה מה להוסיף לגברי החברים האחרים, אולי חידודים. ראשית, דיוק- כמו שנאמר פה, נלקחת תמונת פנים, אבל המטרה העיקרית שלה היא כדי לוודא שאין פער בין התמונה במאגר לבין התמונה החדשה. שנית, מה שמתוכנן להיות בהמשך זה לא הרכשה ראשונה, אלא אנשים יצטרכו להמשיך להגיע ללשכות כדי להזדהות בפעם הראשונה מול פקיד. החידושים יהיו אונליין.

אורן ציין קודם, יש מוצר שלא ראינו עדיין ואנחנו עדיין לא יכולים לבדוק אותו. זה לא מעבר פשוט, יש פה הרבה סיכונים, חשוב לנו שזו תהיה אפליקציה מבוססת ולכן היא תצטרך לעבור הרבה מאוד בדיקות. אני לא יודעת מתי זה יקרה, תלוי מתי נקבל את המוצר כי לראות איך בודקים אותו.

הנושא של הדרכונים נאמר פה. אומר שוב, הדרכונים עם תמונות בנות 15 שנה חורגים מהתקן הבינלאומי, זאת הייתה בעיה ולכן מבחינותינו זה ירד, וכמו שאורן אמר קודם, לא היה לזה ביקוש.
ברגע שיהיה מוצר שנוכל לראות אם הוא מספיק טוב, נוכל לבדוק אותו ואני מקווה שנוכל להתקדם.

תודה. גולני?

מבחינתנו, אנחנו ליוונו את עבודת המטה, הן קשיים משפטיים והן - - -, אנחנו תומכים בהצעה.

ומה מבקשת ההצעה? תקופות של?

שנה מהיום - - - עד שנה.

זאת אומרת שנתיים.

במקרה הגרוע יכול להיות - - -

אם ירצו להוסיף דרכונים - - - חוק חדש.

תראי לי פעם אחת שהמקרה הגרוע לא התממש, ולא ביקשתם זמן מעבר למקרה הגרוע.

אנחנו רוצים לעבור להרכשה מרחוק ולא להשתמש בתהליך הזה, אז כן יש אינטרס וכן עובדים מאוד קשה על ביצוע הרכשות מרחוק.

אוסיף לחבריי שכידוע עומדים לפקוע כמיליון תעודות זהות בגלל - - -

אבל הארכתם עכשיו.

הארכנו, זה עד ה-31 ינואר - - - זה מגיע ממש מהר, ואנחנו רוצים לאפשר את הארכת המסמכים לתעודות זהות.

אומר שחלק מהנתונים בפרויקט הזה היו 108,000 תעודות זהות לעומת 24,000 דרכונים - - -

תעודות זהות זה ל-10 שנים - - -

לא, 5 שנים - - -

חשוב להגיד שזה רק למי שטביעת האצבע שלו במאגר. אולי בגלל הוראת השעה שהייתה לזיהוי החללים, נוספו הרבה, אבל בעיקרון זה רק למי שטביעת האצבע שלו שמורה במערכת.

נכון. זה כמו הפרויקט הקודם, הפרויקט שקורה עד עכשיו. מהבחינה הזו אין שינוי.

למה התעודה רק ל-5 שנים?

כי אנחנו בעצם שמים בשבב של התיעוד את האמצעים והנתונים שניתנו בהרכשה הקודמת. כלומר זאת לא דגימה ביומטרית עדכנית עכשיו אנחנו לוקחים ואז היא תהיה ל-10 שנים, אלא אנחנו מותחים את התמונה שהייתה - - -

שוב, זה קשור למאגר הביומטרי. המאגר הביומטרי "אהב" לקבל תמונה במרווחים של 10 שנים, פה זה מושך את התמונה עד לטווח של 15 שנים. אנחנו לא רוצים שהמאגר יקבל את התמונה העדכנית הבאה רק אחרי 20 שנה, אלא גג 15 שנה.

שני דברים, היו"ר, ראשית, לאו דווקא המאגר הביומטרי. בסופו של דבר, אנחנו נותנים תעודה שאמורה לזהות את האנשים, וכשאתה מותח את המרווח בין התמונות, ההסתברות שבה תנסה להשתמש בתעודה ולא תצליח הולכת וגדלה.

חשוב להבהיר לגבי התהליך שיש שתי דרכים להגיע. הראשונה הייתה לבנות פתרון טכנולוגי - - - וזה היה לוקח הרבה זמן. מה קרה זה שהייתה יוזמה שהגיעה מהשר ומהרשויות, לראות איך משפרים את השירות. הלכנו על פתרון ביניים עד שנביא פתרון קבע, וזה מה שמוצג פה. גם פתרון ביניים מחויב בחקיקה, לכן מחויבת החקיקה.

לא מדובר בהוראת שעה בשביל למשוך מצב קיים, אלא כדי שנוכל לתת את הרעיון לשיפור השירות כבר מהיום הראשון, ובנינו את הוראת השעה הזו שמשתפרת עם הזמן, עד שנוכל להקים פתרון קבע.

כמה זמן לדעתך ייקח עד לפתרון הקבע?

רשות הדיבור לרשות האוכלוסין.

כמו שאמרתי, עשינו את זה בכל הכוח כדי להגיע לאפריל אבל כשהבנו שאין סיכוי אז שנינו קצת את המתווה. אני חושב שיש סיכוי להוראה שלפני סוף השנה, אבל זה תלוי בחקיקה. יכול להיות גם - - - זאת חקיקה שמשנה את המצב הקיים, אז יכולות להיות התנגדויות, אבל ברמה הטכנולוגית אני חושב - - -

מבחינה טכנולוגית מתי תהיו מוכנים?

אנחנו יכולים להיות ומכנים תוך חודש.

אז למה אתם צריכים שנה פלוס שנה?

בגלל שיש פה איזושהי מהפכה. הפתרון שעליו אנחנו עובדים מאפשר לקחת ביומטריה מהבית, לשלוח אותה ולהכניס אותה למאגר הביומטרי בתור הביומטריה העדכנית והאוטנטית שלך.

אבל אם אתה מוכן לזה טכנולוגית - - -

זה שאני אומר שאנחנו מוכנים טכנולוגית זה לא אומר שהרגולטורים שבוחנים אותנו, אם זה ברמת הסייבר ואם זה ברמת הממונה, ישתכנעו שבאמת מוכנים - - - כלומר יש תהליך שבו הם עושים את הבדיקות שלהם, הם מביאים חברות שבודקות אותנו, בדיקות חדירות ובדיקות אחרות, זה לוקח לא מעט זמן.

כמובן שאם מוצאים תקלות אנחנו מתקנים. מאחר ומדובר במהלך דרמטי מבחינת המדינה, אז קיבלנו הבהרה שיידרשו הרבה מאוד בדיקות - - -

נעמה פה?

נעמה מיד תתייחס. ישנם לא מעט סיכונים שצריך להתייחס אליהם. אני מזכיר שהחקיקה הראשית של החוק שחוקק ב-2012, לקח לה עבודת מטה של מספר שנים. אנחנו מציעים פה מהפכה ושינוי של אותה עבודת מטה.

ברור שיש התקדמויות טכנולוגיות ולכן גם מציעים את זה, אבל צריך לראות שאנחנו שומטים את הקרקע מתחת לחוק ומתחת למטרות של החוק, כך שמצד אחד אנחנו מנסים לעשות את זה בכל הזהירות המתבקשת - - -

אבל אם סגרתם טכנולוגית תוך חודש או חודשיים, למה אתם צריכים שנתיים? נעמה, אנחנו היום בתחילת אפריל לצורך העניין. אם עד ה-1 ביוני מביאים לך את הדבר הזה, כשהוא מוכן טכנולוגית, כמה זמן ייקח לבדוק ולאשר את זה?

זה יכול לקחת חצי שנה. גם יכול להיות שאנחנו נמצא תקלות שצריך לתקן וזה לא באמת מוכן. הבדיקות האלו לוקחות זמן, ויש הרבה בדיקות שיצטרכו לעשות. דווקא הבדיקות עם ההיבטים הביומטריים הן יותר מורכבות בעיניי מבדיקות הסייבר.

חשוב להגיד לוועדה שאנחנו עשינו סקירה מקיפה לאפליקציות כאלה מחו"ל וראינו מה מדינות אחרות עושות. הן לוקחות סיכוני ביטחון שאנחנו לא רוצים לקחת, ולכן המערכת שרשות האוכלוסין מפתחת שונה ממה שמדינות אחרות עושות. הן מאפשרות לאנשים להעלות תמונות מהגלריה ולשלוח בכל מיני אמצעים אחרים כך שאי אפשר לאתר מרמה, יש בעיות של "deep-fake", ועוד כל מיני אתגרים מורכבים.

אם אנחנו רוצים שהמאגר הביומטרי ימשיך להיות ברמת אמינות גבוהה, אנחנו צריכים לעשות הרבה בדיקות על הכלים שעושים בהם שימוש כדי לאתר הונאות, ופה זה יכול לקחת לא מעט זמן.

בעיניי, יחד עם תהליך החקיקה, זה פרק זמן ריאלי. כמובן שאם הוועדה רוצה לעשות תחנות בדרך, כנהוג בתקופה האחרונה, היא יכולה, אבל אם אתה שואל אותי אם זה ריאלי, בעיניי זה לא פרק זמן ארוך.

הבנתי.

לא ברור כמה זמן זה ייקח. כמו שאורן אמר, מבחינותינו, רשות האוכלוסין מוכנה תוך זמן קצר. מבחינת מערך הסייבר והממונה על יישומים ביומטריים, נדרשות בדיקות. כדי שלא נצטרך לבוא לפה פעם שלישית כדי לחוקק הוראת שעה, השר הנחה שנחוקק את הוראת השנה הזו לשנה פלוס אפשרות להאריך עד שנה נוספת.

אנחנו לא מקבלים הנחיות מהשר.

במקום שנבוא בפעם השלישית נבוא - - -

רציתי לבדוק את האירוע כי לא הבנתי את הפערים, אבל אני לא איש מקצוע.

בסופו של דבר זאת מהפכה. אתה סומך על אדם שמכניס תמונה למאגר - - -

אבל אם אומרים שהטכנולוגיה מוכנה תוך חודש, אז כמה זמן לוקח לבדוק?

נעמה אמרה שהבדיקות יכולות לקחת זמן מסוים, ואז אם נגלה תקלות שצריך לשנות, ואז שינויים ועוד בדיקות, וגם אנחנו צריכים לקדם חקיקה קבועה כדי שנוכל להתחיל את הפרויקט.

אני לא אתווכח עם נעמה.

האמינות של המאגר היא קריטית כי אתה לוקח בחשבון שיש לך מאגר שאף אחד לא רימה כשנכנס אליו. כל הרעיון בנוי על השוואות.

הבסיס של התהליך שקיים היום נבנה על כך שאדם מגיע ללשכה. המהפכה היא שאנחנו מנטרלים את האופציה הזו. כמות הסיכונים שנכנסת, מעבר לפן הטכנולוגי, היא לא קטנה שצריכים לראות שאנחנו יודעים להתגבר עליהם, אחרת אנחנו שומטים את הקרקע מתחת לחוק, ובגלל זה הזהירות הנדרשת.

פתרון הבינים שמוצע כרגע, ועליו הוראות השעה, לא משנה את תהליך הבסיס כי אנחנו עדיין משתמשים בתמונת המקור שצולמה בלשכה. לכן המצאנו פטנט כדי לאפשר תקופת ביניים לשירות, שהשר והרשות יזמו על מנת לשפר את האיכות לתושבים. זו לא חובה רגולטורית.

הבנתי.

הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראה שעה) (בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות), התשפ"ה-2025.

1.
בתקופה של שנה מיום תחילתו של חוק זה (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 (להלן – החוק העיקרי), כך:


(1)

3א.
1. אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות סעיף 3 (בסעיף זה – מסמך זיהוי ביומטרי), רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות, באופן מקוון, בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה מקוונת), ובלבד שמתקיימים לגביו (בסעיף זה – המבקש) כל אלה:
1. הוא בגיר;
1. הוא נמצא בישראל במועד הגשת הבקשה;
1. תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי סעיף 3 ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן כלולים במאגר הביומטרי;
1. הונפק לו מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו 16 שנים.

נציין שמי שמנסה לעשות את זה מהטלפון של בחו"ל, זה לא עובד.

1. בקשה מקוונת תוגש לרשות האוכלוסים וההגירה, לאחר אימות זהות המבקש במערכת ההזדהות הלאומית או לפי סעיף 6(ב1); לבקשה תצורף תמונת תווי פניו של המבקש, שצולמה במועד בקשת הבקשה; לעניין זה, "מערכת ההזדהות הלאומית" – מערכת ההזדהות הלאומית שהוקמה בהתאם להחלטות הממשלה ופועלת בהתאם להן.



1. תמונת תווי הפנים שצורפה לבקשה מקוונת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – תמונת הפנים שצורפה לבקשה), תועבר לרשות לשם הכללתה במאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות של המבקש, והרשות תעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את תוצאות הזיהוי של המבקש.



1. התקבלה תוצאת זיהוי של המבקש כאמור בסעיף קטן (ג) שאינה מונעת הנפקת תעודת זהות למבקש, תעביר הרשות אל מרכז ההנפקה את אמצעי הזיהוי הביומטריים של המבקש אשר נכללו במאגר הביומטרי לפי סעיף 3 לאחר בקשתו הקודמת, כשהם מוצפנים, לצורך הכללתם בתעודת הזהות; תמונת הפנים שצורפה לבקשה והועברה לרשות כאמור, לא תועבר אל מרכז ההנפקה.



1. תמונת הפנים שצורפה לבקשה לא תיאגר באופן ממוחשב, למעט אגירה במאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (ג), והיא תימחק באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרה בתהליך ההעברה, מייד לאחר שהועברה לרשות כאמור באותו סעיף קטן.

כאן נציין שהכוונה היא לסידור שונה ממה שיש היום בחוק. היום, כשרשות האוכלוסין מקבלת את הבקשה, היא משווה אותה ומעבירה למאגר הביומטרי.

לא, אנחנו מאפשרים לתושב להזדהות בשתי אפשרויות. או שהוא שולח תמונה שהוא צילם עכשיו והיא זאת שעוברת למאגר, או שאנחנו מזהים אותו דרך אפליקציית הזדהות. כאן, אנחנו נמחק את התמונה שקיבלו במהלך הבקשה. התמונה הזו יכול להיות או תמונה שהתושב מצלם את עצמו ומצרף לטופס, ואז היא צריכה להימחק ותישאר רק במאגר הביומטרי, או תמונה שאפליקציית ההזדהות שלנו מצלמת אותו, והאפליקציה מצרפת את התמונה לבקשה.

מבחינת הנוסח, אנחנו צריכים יותר ללבן את המחיקה. האם צריך לרשום שהמחיקה היא על אף האמור בסעיף 6, הרי היא לא ברגע שמסיימים את ההזדהות, אלא מוחקים רק לאחר שהמאגר קיבל את התמונה. התמונה נשמרת במאגר, וזה המקום היחיד שבו היא נשמרת.

באותו מקום שהתמונה שלו היום נשמרת? הרי הפרדתם אמצעי זיהוי ביומטריים מפרטי מידע על התושב.

אנחנו לא מחזיקים מידע על התושב. יש לנו רק נתונים ביומטריים.

אז זה מוחזק באותו מקום?

כל האירוע הזה מתוקצב? הרי אם אנחנו חוזרים לאירוע הגדול היותר שאין לו תקציב - - -

האירוע שאין לו תקציב זה לדעתי המנועים שאמורים לצאת לרכש - - - זה משהו אחר.

אבל הפתרון הטכנולוגי שאתם הולכים לבנות - - -

הוא כבר קיים. אין צורך בתקצוב מיוחד.

אמרתם שזה לא פועל מחו"ל, גם אם משתמשים ב-VPN?

אנחנו לא בודקים רק את המיקום של האדם, אנחנו בודקים גם במערכות אם הוא בארץ או לא.

סעיף קטן (ה), נחדד את עניין המחיקה אל מול הניסוח.

יש כאן מקרה פרטי של השוואה שהיא ספציפית להליכים של בקשה מקוונת.

נכון, אבל בכל מקרה התמונה תימחק מכל המקומות, ותישמר רק במאגר הביומטרי.


1. על אף האמור בכל דין, תקופה של תעודת זהות שהונפקה לפי סעיף זה לא יעלה על חמש שנים.



1. בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות לפי סעיף זה לא תוגש אם הונפקה למבקש תעודת זהות, על פי בקשה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 3א כנוסחו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד – 2024.

כלומר אדם יכול לבקש פעם אחת מהמערכת - - -

נכון.

למה שמישהו - - - אם הלכה לו לאיבוד?

הלכה לאיבוד, רוצה לשנות שם משפחה וכו'.

פעם אחת לכל תושב?

כן. פעם אחת בקשה מקוונת. אחרי שקיבלת תעודת זהות בהליך הזה, לפי הוראת שעה של 2024, לא תוכל לבקש שוב.

אבל בעתיד כמובן זה לא - - -

נצטרך לראות מה נקבע אז.

(2)
בסעיף 4, בכל מקום, במקום "3(ג)" יקראו "3(ג) או 3א(ד)";


(3)
בסעיף 10(א), אחרי "כפי שהוחלה לגביו בסעיף 8" יקראו "ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי סעיף 3א(ב)".



1.
שר הפנים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה; לעניין זה, "וועדת הכנסת המשותפת" ו"הממונה על יישומים ביומטריים" – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק העיקרי.

1.
1.
תחילתו של חוק זה ביום ז' בניסן התשפ"ה (5 באפריל 2025)


1.
הוראות חוק זה ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת הוראת השעה לגבי בקשות מקוונות שהוגשו לפי תום התקופה כאמור.

זהו?

אתם מחליפים את החוק באותו מנגנון, אז למה בעצם אנחנו צריכים - - - 3(ב) זאת בעצם הוראת מעבר, לא?

המטרה של 3(ב) זה שאם מגיעים לתאריך הסופי של הוראת השעה, וביום אחד אנחנו סוגרים הכל, מי שהגיש בקשה עד אז, נוכל המשיך לטפל בבקשות שלו, לפי הוראות החוק הזה. זאת אומרת שאם אנשים הגישו בקשה יומיים קודם לכן ועוד לא טיפלנו בבקשה, אז הבקשה שלו - - -

זאת הוראת מעבר. בהנחה שזה יעבור ביום רביעי הקרוב - - -

אי אפשר מחר?

כשהכנסת תצביע על הצעת החוק במליאה - - - לא יודעת אם נספיק מחר.

במליאה הכי קרובה האפשרית.

המטרה היא להצביע מחר.

צריך להניח את זה גם, הנחה זה לא אני.

אז נניח.

יש גם תור להצעות חוק. הרעיון הוא שנניח מחר, אני לא יודעת אם נצביע מחר.

אם לא נצביע מחר זה יהיה רק אחרי הפגרה.

ברביעי יש מליאה.

אין. מחר מליאה אחרונה. אלו ההסכמות עם האופוזיציה, לכן זה חייב לעלות מחר.

בסעיף ה', מה שאמרנו עם הליך ההשווה פה לעומת הליך ההשוואה הרגיל בחוק, אם יהיה צורך אנחנו נוסיף "על אף האמור בסעיף קטן 6(ו) בחוק." אם לכאורה יש כאן סתירה שצריך לגשר עליה, לא ברור שצריך את זה.

הונחו הסתייגויות במהלך הישיבה, אני מבינה שביקשו ממך אישור לא להיות - - -

לא ביקשו ממני שום דבר. בואי נצביע.

יש הסתייגויות ישראל ביתינו - - - בקשתו של - - - דמוקרטי - - -

לגבי - - - אין בעיה, אנחנו נכניס. לגבי ההסתייגויות - - -

אפשר לעשות בקשת רשות דיבור מרחוק?

מגישים אותם לוועדה או ליועץ המשפטי לפני ההנחה.

טוב, יש קובץ שנשלח לנו, אני לא רואה צורך להקריא.

אין צורך. נצביע על כל ההסתייגויות שלהם כמקשה אחת.

הצבעה על ההסתייגויות של סיעת ישראל ביתינו. מי בעד? אין. מי נגד? אחד. מי נמנע? אין.

הצבעה

לא אושרו

ועכשיו הצבעה על נוסח הצעת החוק שהוקראה ע"י עו"ד עירית ויסבלום עם התוספת.

נצביע.

מי בעד? אחד. מי נגד? אין. נמנע? אין.
הצבעה

אושר


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.