פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
23/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 636
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ג באדר התשפ"ה (23 במרס 2025), שעה 15:30

הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון - השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה-2024, של ח"כ אברהם בצלאל

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה

גל אפלטון - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

אביתר גוטמן - מנהל תחום בכיר רגולציה - אגף כלכלה, משרד התקשורת

נטעלי כהן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

ליאור גם - עו"ד, מנהלת הנכסים, דיור ממשלתי, משרד האוצר

נועה מושייף - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיל כהן - ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

טל גטרר - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל

יעקב כהן - עו"ד, מייצג את חברת פרטנר תקשורת והוט מובייל

ליאור ורונה - יו"ר, פורום החברות הסלולריות

נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

ג. לשם – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון - השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה-2024, פ/5019/25

שלום לכולם, נושא הישיבה היום, הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון - השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה-2024, פ/5019/25 של חבר הכנסת אברהם בצלאל. כן, בבקשה.

מדובר בהצעת חוק פרטית ואומר מה היא מבקשת לעשות באופן כללי ולאחר מכן אפרט. היא מבקשת לקבוע שגורם שמוסמך לביצוע עסקאות במקרקעין ממשלתי, לא יסרב לעסקת השכרה של מתקני רדיו נייד. ייתקנו אותי החברים ממשרד התקשורת, אלה מתקני שידור וממה שהצלחתי להבין הרשת הסלולרית שלנו צריכה מתקני שידור בשביל לעבוד ואם אין מספיק מתקני שידור – הקרינה יותר חזקה ובעיקר כשמדובר במכשירים דור חמש, עדיף לפרוס אותם בצורה רחבה יותר.

הצעת החוק מבקשת לקבוע שכל גורם ממשלתי שמוסמך לביצוע עסקאות השכרה במקרקעין, לא יסרב להשכיר נכס מנכסי המדינה להקמת אנטנות שידור כאלה, אלא במקרים מאוד ספציפיים ומוגבלים. יש כאן גם הוראות לעניין דמי השכירות שייקבעו לפי חוות דעתו של השמאי הממשלתי כל שנה. תקופת שכירות שלא תפחת משבע שנים וכולי.

ועל החלטות של הגורם המוסמך אפשר יהיה להשיג בפני ועדה שההרכב שלה נקבע לפי החוק, זה פחות או יותר מה שהצעת החוק מבקשת לעשות. על החלטות הוועדה אפשר יהיה לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים. אני גם מבינה ממשרדי הממשלה שלאחרונה חלו התפתחויות בתחום הזה. אפשר לשמוע מהם מה המצב כיום.

מה עמדות המשרדים?

עו"ד גל אפלטון מהלשכה המשפטית, משרד התקשורת. אני אשמח שקודם נציג את הצורך. נמצא איתי פה הגורם המקצועי – אביתר גוטמן.

תציגו מה שאתם רוצים, זו זכותכם.

אחר הצוהריים טובים, אביתר גוטמן ממנהל כלכלה במשרד התקשורת. כמו שנעמה אמרה, יותר אנטנות – פחות קרינה. זה היעד שלנו. מדינת ישראל הכירה בצורך הזה כבר בהחלטת ממשלה 209 מאוגוסט 2021. החלטת הממשלה אומרת לקדם פריסת תשתיות תקשורת בהפחתת חשיפה לקרינה. עיקר מטרות ההחלטה היה לקדם הקמה של יותר מוקדי שידור.

ינואר 2023 בתוכנית שהוא מגיש לבנק ישראל – תוכנית להאצת הצמיחה במשק, זו תוכנית שנקראת "צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה". בין ההמלצות הללו, להתוות תוכניות להסרת חסמים כלכליים וביורוקרטיים לפריסת התשתית הסלולרית המתקדמת, להפנים את חיוניותן ולהסיר חסמים לפריסת רשת דור חמש ולפעול לצמצום ההתנגדות הציבורית להקמת אנטנות סלולר ולעודד שימוש. זה נמצא גם בהמלצות בנק ישראל לעידוד הצמיחה.

בפברואר 2023 יש החלטת ממשלה נוספת – החלטה מספר 225 שמסגרתה הוקם צוות בין-משרדי לקידום תשתיות סלולר מתקדמות בנגישות לכלל הציבור. גם שם חלק מהמנדט של הצוות היה להציע צעדים להסרת חסמי פריסה לרבות פעולות ממשלתיות להגדלת היצע האתרים הציבוריים להקמת אתרי סלולר והפחתת עלויות ההקמה ולמצוא אמצעים ומשאבים להבטחת תשתיות תקשורת סלולרית מקדמות ולגבש מנגנונים לעידוד גופים המספקים שירותים לציבור להטמעה של יישומים טכנולוגיים.

הוקם צוות בין-משרדי שהגיש את הצעותיו לאחרונה, אני חושב שבנובמבר, לשר התקשורת. ההמלצות טרם פורסמו לציבור אבל עובדים באותו כיוון. יולי 2024 פורסם דוח מבקר המדינה בנושא תשתיות סלולר. הדוח דן הן בפערים - - -

יש ועדה ממשלתית שקמה בעניין הזה? ועדה ציבורית.

ועדה ציבורית בין-משרדית.

אז למה אתם לא מגישים הצעת חוק ממשלתית? למה אתם צריכים גם הצעת חוק פרטית?

נטעלי כהן מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אדוני, נגיע לזה עוד מעט.

בואי דברי.

אנחנו במשרד האוצר לא בטוחים שיש צורך בחוק, אבל ככל שיש צורך בחוק – יש מספר דברים בהצעת חוק הספציפית הזאת שהיינו רוצים לשנות. נמצא איתי כאן עו"ד ליאור גם שעובד במינהלת הנכסים מטעם הדיור הממשלתי והוא יכול לספר על מכרז שיצא לאוויר במקביל לעניין השכרת הנכסים של הדיור הממשלתי לצורך הקמת מתקני שידור.

שלום, עורך דין ליאור גם, נציג של מינהל הדיור הממשלתי. אנחנו פרסמנו מכרז הסכם מסגרת לאנטנות שידור סלולריות, בדיוק בנושא של הצעת החוק שהיא מדברת עליה. מטרתנו להנגיש נכסים של הדיור הממשלתי לחברות הסלולר. מכרז פומבי שאמור לתת את המענה ביחס לכלל - - - כל מה שהצעת החוק מדברת עליה – אנחנו מקדמים. אנחנו נמצאים בשלב - - -

כן, אבל אני מסתכל פה על מכרזי מסגרת, מה קובע הסכם המסגרת? הוא לא קובע נכס ספציפי. הכוונה בחוק הזה שאתה לא יכול לסרב על נכס ספציפי, אז מכרז המסגרת לא עוזר פה.

בשלב הזה הסכם המסגרת נועד להתקשר עם מפעילים ספציפיים, לאחר מכן אנחנו ערכנו כבר מיפוי של כלל נכסי הדיור הממשלתי, ובשלב השני לאחר שננפה אותם נציע אותם לזוכים במכרז ונוכל להמשיך ולהתקשר. כלומר, אנחנו נמצאים בשלב מאוד מתקדם.

אין בעיה. מה הסכם המסגרת אומר? המהות של הצעת החוק היא שבעל נכס ממשלתי לא יכול להתנגד אלא משיקולים מיוחדים. איך הסכם המסגרת קשור? הסכם המסגרת אומר שאתה זכיין מסגרת של המדינה וכנראה שקבעתם מחירים בהסכם המסגרת. זה הכל. מה אתם קובעים בהסכם המסגרת?

אנחנו קובעים בהסכם המסגרת את היכולת שלנו לבצע את ההתקשרויות בצורה שוויונית.

בלי הצעות מחיר ומכרזים לכל דבר. הם בונים על הסכם המסגרת ואם יש נכס ספציפי הם עושים איתו הסכם לפי הסכם המסגרת.

כל נכס שאפשר יהיה להציע אותו, נוכל להציע אותו ולראות איך אנחנו מתקדמים.

אבל הסכם המסגרת לא כולל את הנכסים. הוא כולל את הנכסים?

בשלב ראשון לא, אבל אנחנו עושים את זה בשלבים.

זה לא סותר האחד את השני. הצעת החוק משלימה את הסכם המסגרת, היא לא באה במקום.

סליחה אדוני, בהקשר הזה אני לא מסכימה.

למה?

בגלל שהצעת החוק אומרת שבעל רישיון – ולא משנה איזה הוא ולא משנה מי הוא – ראשון מגיע ודורש ממשרד ממשלתי להקים אנטנה ואותו משרד ממשלתי חייב עכשיו. הקודם זוכה, החזק זוכה. אנחנו חושבים שזו לא הגישה הכי טובה. אנחנו רצינו לפעול בצורה שוויונית, אנחנו רצינו לפעול בצורה של ליצור מאגר, להציע את זה בצורה שוויונית לכמה סוגי - - - בין אם זה בעל רישיון ובין אם זה מקימי אנטנות - - -

אבל זה לא נכון שהקודם זוכה, זה לא מדויק.

ממש לא, כולם עולים ביחד.

לדוגמה, אני חברת סלקום ואני רוצה על התחנה המטאורולוגית בראשון ביפו בפינה לעשות אנטנה ואני מגיש לכם הצעה. אתם אומרים שיש הסכם מסגרת, אנחנו מסכימים אבל זה תלוי בהסכם המסגרת, אתה לא זכאי. זה מה שאומר הסכם המסגרת, יותר מזה זה לא אומר כלום.

הסכם המסגרת קובע את התנאים ליצירת - - -

אבל זה לא קשור להסכמה.

זה לא מחייב אתרים ספציפיים, זו הבעיה.

תהיו רציניים.

יש תנאים אבל, לא כל נכס מתאים להקמת אנטנה.

תתייחסו לחוק, זה שאתם אומרים הסכם מסגרת, אין לזה קשר לחוק. זו שיטת התנהלות של המדינה על הדרך שבה היא נותנת את הנכס, זה לא קשור לחוק. החוק מדבר על כך שיש חובה הניתנת לסתירה שתהיה אנטנה במוסדות ממשלתיים. זה הכול. אז אם אתם נגד החוק – תגידו שאתם נגד החוק.

אנחנו לא נגד החוק.

אנחנו לא נגד העיקרון של החוק, זה בדיוק מה שאני מנסה לחדד. אנחנו לא נגד העיקרון של החוק. אנחנו חושבים שכדי לקדם את החוק הזה שיהיה יעיל ויהיה נכון – צריך להכפיף אותו לחובת מכרזים.

אין לי בעיה, זה בסדר, אני מסכים. אנחנו מסכימים לזה.

אנחנו מסבירים שהסיבה שאנחנו לא עשינו הצעת חוק ממשלתית זה כי רצינו קודם כל להתחיל במהלך של המכרז. לראות את התוצאות של המכרז, לראות איזה קשיים צפים מהשטח, לראות איך זה מתקדם.

בסדר גמור, אני מוכן לזה. אין לי בעיה, אני מסכים.

אדוני, שאלת למה אנחנו לא הגענו עם הצעת חוק ממשלתית.

אנחנו מתווכחים סתם. צריך להיות סעיף, יכול להיות שאת כל החוק הזה צריך לעשות אותו עשר שורות. בגלל הצורך בכמה שיותר אנטנות, צריכה להיות חובה של המדינה לשתף פעולה בכל מה שקשור בעניין של השכרה, כפוף לדיני המכרזים ולהסכם מסגרת. אין לי בעיה. אף אחד לא בא ואומר שעכשיו כל מי שיבוא ניתן לו, יש כללים, תעבדו לפי הכללים. זה הכול.

עורך דין יעקב כהן, אני מייצג את חברת פרטנר תקשורת והוט מובייל. לדוגמה, ברשות מקרקעי ישראל פטרו מהצורך בחובת מכרזים. אתם צריכים להבין שיש שלוש רשתות במדינת ישראל של סלולר שמפעילות רשתות כאלה, אין להן בעיה לשתף - - -

אתה עובד לפי הצעות מחיר? איך אתה עובד? אתם לוקחים את זה לפי הצעות מחיר?

אם יש צורך במקום מסוים, אם מנהל הדיור קבע את המחיר – אנחנו מתקשרים איתו בהסכם לגבי האתר הספציפי הזה. הבעיה במכרז - - -, הם הלכו בכיוון מאוד טוב ואנחנו מברכים על הכיוון שהלכו אליו מנהל הדיור הממשלתי. אנחנו שנים רבות מנסים להיכנס לנכסים של המדינה ולא מצליחים.

הם יצאו במכרז, אנחנו נשתתף בו ואנחנו מברכים על כך, מה שחסר שם זה את היכולת להיכנס לאתרים שאנחנו צריכים אותם. זאת אומרת, בסופו של דבר במכרז הזה הם יציעו אתרים מסוימים, אם הם יתאימו לנו – אנחנו נבקש להתקשר לגביהם, אם הם לא יציעו – אז לא. יש למדינה אלפי נכסים ואנחנו צריכים הרבה מהם.

ליאור ורונה, אני יושב-ראש פורום החברות הסלולריות. אני חושב שזה שהנושא הזה עולה לישיבה אחרי שנים רבות שבהם אנחנו מנסים לשתף פעולה עם המדינה בהקמת אנטנות על מוסדות ממשלתיים, זו גם דוגמה אישית וגם כך קורה בעולם.

בארצות הברית, לא צריך לבקש אישור מאף אחד כדי לעלות על מוסד ציבורי, גם התשלום עובר לציבור והכול עובר לציבור. לכן הצעת החוק הזאת גם מחדדת את הנקודה הזאת – שאנחנו נגיד איפה אנחנו צריכים. זו נקודה אחת וכפי שראיתי במכרז גם היא מייתרת את הכוח של דיירי הבניין שיכולים להתאגד ולהגיד שהם לא רוצים אנטנה.

כפוף להתנגדויות. בוודאי שיש התנגדויות, במקומות רבים ועד העובדים לא מוכן.

זאת בדיוק הבעיה. זה מאוד פשוט. בארצות הברית, למשל הוכח לגבי התשתית הסלולרית וגם ב-7 באוקטובר מה שעבד זאת התשתית, ובמקומות כאלה התשתית הסלולרית היא מצילה חיים. כלומר, הנושא הזה של הקמת תשתית זה אינטרס של המדינה לעודד. האינטרס של המדינה גם לתת את המוסדות שלה, את הנכסים הממשלתיים ששם ישימו אתרים, כי הרי זו תשתית לאומית לכל דבר.

כלומר, ברגע שאתה נותן לוועד העובדים לחשוש כשהמשרד להגנת הסביבה שיושב פה אומר ועושה את כל הבדיקות המתאימות - - למה צריך משהו אזוטרי להחליט להתנגד. גם ההתנגדות צריכה להיות מבוססת.

כשאנחנו מקבלים את כל האישורים מהמשרד להגנת הסביבה, אנחנו מגישים את כל ההיתרים, הבדיקות יוצאות תקינות, אי אפשר שאדם יגיד שהוא לא רוצה להקים, או שהוא מארגן קבוצה לא להקים ממקומות שהם לא ענייניים. זה קורה לנו במקומות רבים. לדוגמה בראשון, בשכונה אומרים שהם רוצים שנזוז. למה? ככה. זה לא שנותנים לנו משהו אחר.

עזוב מוסדות ממשלה. בעיריות, איפה שיש בתים – התושבים מתנגדים. הכל פוליטי, בסופו של דבר יש גם החלטות פוליטיות שעושים בעיות לחברות הסלולר. זה נוגד את האינטרס של התושבים, כי אם אין אנטנות – אין קליטה, אבל לא נכנס לזה. פחות מעניין אותי בחוק הזה.

בנושא הצעת החוק – הצעת החוק יוצאת בהירות שבה מערכת היחסים בין החברות, התשתית הלאומית הזאת, לבין המדינה היא מייצרת הקלות בהקמת האנטנות הסלולריות.

משרד המשפטים פה? מה העמדה שלכם? הרי באמת הרבה חברות סלולריות, האם הצעות מחיר מקובל עליכם? שתהיה חובה לא להתנגד ואז הצעות מחיר או מכרזים, הסכם מסגרת וכל מיני דברים מהסוג הזה.

נועה מושייף, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני חושבת שבסוף יש מקומות שבהם יש הסברים טובים וסיבות טובות לסיבה שאפשר או אי אפשר להקים אנטנות. יש כל מיני הסברים מקצועיים, החל מדוגמאות קלות של מתקנים ביטחוניים. יש מקומות רבים שבהם לא ניתן לעשות.

כמו שחברי מהחברה הסלולרית אמר, הדיור הממשלתי עשו התכווננות ועשו צעד לקראת ויש פה מכרז שמתנהל. אולי עדיין לא כל הפרטים שלמים וצריך עוד להמשיך ולדבר על הפרטים של המכרז ואיך הוא יערך ויש אולי דברים שצריך לפתור, אבל נראה לי שיש איזשהו כיוון של התכווננות ממשלתית של להבין את הצורך ולעשות צעד לכיוון. במובן הזה, שאל אדוני ובצדק - - -

אמרת כך או כך, אנחנו לא יודע איך להתייחס לזה.

אם יורשה לי, שאל אדוני ובצדק שמדוע אנחנו באים לפה עם הצעה פרטית ושנלך לפתור את זה בבית.

כך זה צריך להיות.

ולכן אמרתי "ובצדק, שאל אדוני", זאת אומרת, אני חושבת שיש פה כיוון של הבנה של הממשלה שיש פה דברים שצריך לפתור ועוד דברים שצריך לעשות, אבל יש איזושהי התקדמות לכיוון.

יש מקומות שאתם שמים יותר מאנטנה אחת. מה קורה עם זה? הרי מה קורה, נגיד שיש משרד ממשלתי, לפעמים שמים עליו את כל החברות ואז יש הרבה מאוד התנגדויות של תושבים מסביב. האם החובה הזאת שכתובה פה מחייבת לתת יותר מאנטנה אחת. אם אני לא יכול להתנגד, אולי אני לא יכול להתנגד גם לכל החברות.

אם יורשה לי, אדוני מעלה פה שאלה טובה ברמת שיקול הדעת, שבסוף חייב להיות שיקול דעת - -

נראה מה אנחנו נכתוב - - -

לא, לכן אני אומרת שיכול להיות ונדמה לי שהכיוון של חקיקה בהקשר הזה זה לא מתאים, מכיוון שאנחנו מדברים פה – על גמישות, על שיקול דעת מקצועית, על מקומות שזה מתאים ומקומות שזה לא מתאים. מקומות שאפשר לפרט ומקומות שבמחילה, כמו מקומות ביטחוניים שבהם אי-אפשר לפרט ויש פה מכרז שמתקיים ומתקדם.

יש פה ועדת מכרזים שיש לה שיקול דעת, היא כפופה לתקנות חובת המכרזים - - -

זו לא ועדה, זה מכרז מסגרת. אתה טועה.

לא לא, זו ועדת מכרזים.

אבל זו מסגרת, זה כלום.

המכרז עצמו מפוצל, יש לנו הסכם מסגרת. לאחר מכן, יש פה שיקול דעת של ועדת מכרזים.

אני לא מבין את זה. כל מבנה זה מחיר אחר. כל מבנה זה משהו אחר.

לא לא, המבנים - - -

אדוני, סליחה. אולי כדאי להבהיר את הכללים העקרוניים. אדוני, הסכם השימוש כבר פורסם.

אני לא מבין איך יכול להיות אחיד, כל מקום זה במיקום שלו.

בחרנו בכוונה ללכת במטרה של קידום מדיניות פה. לא ללכת על המחיר הגבוה ביותר אלא ללכת על מחיר אחיד לכל המבנים שהוא מחיר סביר בעינינו ושיאפשר פריסה. ועדת המכרזים בשלב הראשון פרסמה את מכרז המסגרת, ועדת המכרזים כבר עובדת על השלב הבא.

אתם יכולים לזכות במכרז המסגרת?

כרגע, מכרז המסגרת הוא לשנה.

נגיד שיש מתקן ששם אף חברה לא רוצה לעשות בגלל שהמקום לא מתאים למכרז. מה קורה?

אם לא תוגשנה הצעות לאותו מבנה - - -

אתם רשאים לנהל משא ומתן לפי מכרז המסגרת?

הם לא חייבים אפילו לתת לנו אתרים.

החברות, אתם בעד מכרז המסגרת?

אנחנו בעד המכרז אבל הצעת החוק מחדדת את הנושא, יש פה שינוי. אם היית מסתכל קצת קודם אחורה פה, לא היו נותנים לנו בכלל, גם היו מורידים אותנו מבניינים ממשלתיים, היו מורידים אותנו בניגוד לכל מה שקורה בעולם המתקדם.

כבר אמרתי שבארה"ב לא רק הרפובליקנים גם הדמוקרטיים, החברות מחייבים לשים על מוסדות ציבור אנטנות סלולריות ואין זכות לאף אחד להתנגד, כל עוד זה עומד בתקנים, כל עוד זה נבחן על ידי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. הצעת החוק מקדמת את מדינת ישראל למצב - - לדעתנו, הצעת החוק היא חיונית כדי לקבוע.

משרד המשפטים, להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה כן או לא? הרי, קריאה ראשונה זה לא דבר מחייב.

אתה שואל את דעתי?

כן. דווקא את דעתך. מכל מה ששמעתי נראה לי שאת היחידה שיכולה להחליט. מה זאת קריאה ראשונה? זה משהו שנחשב ביניים, זה לא מחייב. בינתיים, אפשר להעביר קריאה ראשונה ותנסו לעשות הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה, להגיע להבנות ולהביא לנו. יכול להיות שאז נמזג את ההצעת חוק הפרטית עם הממשלתית.

אנחנו כמובן מעדיפים לא להעביר הצעות לשם ההעברה שלהן, זאת גם הייתה החלטת ועדת השרים – שזה יתקדם בתיאום ובהסכמה עם המציע.

- - - אנחנו יושבים אתכם עכשיו.

אתה שאלת את דעתי ולכן אני עונה. אנחנו כמובן נעדיף אם תינתן לנו שהות לנסות לעבוד על תיאומים, במהלך הפגרה אולי.

עם מה התיאומים? אחרי ששמעתי את כולם, איזה תיאומים?

אז אני אומרת, לבחון עוד לעומק את מה שנעשה פה.

אם היית אומרת לי שאתם הולכים להגיש הצעת חוק ממשלתית, שהיא מגבשת את כל העמדות וגם יושבת עם האינטרסים של חברות הסלולר ואתם מביאים משהו לטובת הציבור – אין בעיה, נמתין. אבל אתם לא אומרים את זה.

אני בוודאי לא יכולה להתחייב כרגע שנביא לך מחר בבוקר הצעת חוק ממשלתית. אבל אני בהחלט יכולה לומר – ונדמה לי שמשרד התקשורת מצטרפים לאמירה הזאת – שאנחנו נעדיף שהות של זמן להמשיך פה איזושהי עבודה. כאמור, גם החלטת ועדת שרים הייתה. קידום של ההצעה - - -

- - - זה אומר שזה לא יהיה.

וגם האוצר.

אדוני, לא חלילה, ממש לא. גם האוצר.

פעם אחת אני הייתי יושב-ראש קואליציה והביאו לי הצעת חוק שקשורה לכביש 6. את יודעת שכשאת נוסעת בכביש 6 יש פקקים, זה כבר מזמן לא כביש אגרה נכון? בזמנו, אישרתי הצעת חוק – דווקא הייתה של אחמד טיבי – שאומרת שבהתאם לעומס המחיר ירד ולא הפוך.

ממשרד האוצר אמרו לי שאני עושה נזק לתקציב המדינה, כי אנחנו נצטרך לתת מיליארדים לחברה שהיום מפעילה את כביש 6. אמרתי להם שהכול בסדר ואין בעיה ושאני יורד מזה. שאלתי "כמה זמן ייקח לכם לעשות את המסלול השלישי?" אמרו לי שזה עניין של שנה גג. את יודעת כמה זמן עבר מאז? עשר שנים ועדיין אין מסלול שלישי. זאת אומרת, שככה זה, אומרים לי שהכול בסדר אבל שום דבר לא בסדר.

אדוני, אני יכולה להבטיח שלא ייקח לנו עשר שנים לבצע תיאומים.

שמעתי את התחייבות משרד האוצר שלא ייקח להם עשר שנים. יותר מזה מה אני יכולה להגיד?

בוודאי שלא.

עד היום יש פקקים ואין מסלול שלישי ואין שום דבר.

אני חושבת שבמשרדי הממשלה זה קונצנזוס שאנחנו נשמח להמשיך ולעשות עבודה של תיאומים. זאת גם הייתה של ועדת שרים להמשיך את זה עם התיאום, המציע גם לא פה. במחילה, יש דברים נוספים לא כל כך ברורים בהצעת החוק ואנחנו נשמח לקבל את השהות הזאת לעבוד על משהו.

אין בעיה. אנחנו נקבע ישיבה אחרי הפגרה. בינתיים אנחנו לא נעביר את זה, אבל עד אז תבואי עם - -

אדוני, אתם רוצים שאנחנו נקדם תשתית סלולרית במדינת ישראל ונקים. יש צורך בזה, אני חושב שיש לזה חיוניות גדולה מאוד כן לקדם את זה כדי שנוכל להקים על מוסדות ממשלתיים.

אבל אתם צריכים להבין, אנחנו לא חייבים לתת לכם את המקומות להקים את האנטנות. אתם צריכים לעשות הסכמים. המדינה אומרת שיש נכסים של המדינה שהיא כן מוכנה לתת במקום שהם יהיו - - - היום בגלל שיש ריבוי אנטנות, יש הרבה מאוד אנטנות קטנות במרפסות של האנשים. עדיף לנו שזה יהיה במקום מרוכז, בדרך כלל בנייני הממשלה רחוקים מבתי מגורים, בדרך כלל. כן, זה לא כל-כך צמוד לבית מגורים. יש לנו גם אינטרס אבל אנחנו לא אלה שצריכים לעשות לכם את העבודה. בואו נתחיל מזה.

זה בטוח שלא. אף אחד לא מבקש שאתם תעשו את העבודה, אלא רק שתאפשרו לנו להקים תשתית כדי שנעמוד במה שהמשרד להגנת הסביבה מבקש מאיתנו.

אין בעיה. אני אעביר את זה קריאה ראשונה, אבל אני מעדיף שהממשלה תביא לי - - כבר קיבלתי הערות מהיועצת המשפטית שלנו, אבל אני מוכן לתת זמן.

אנחנו נהיה בקשר עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אבל זה אומר שמייד אחרי הפגרה, אם לא תעבירו לנו בסיס לעניין, אנחנו כן נדון ונעביר.

בסדר גמור. אדוני, תודה רבה.

אדוני, שלום. טל גטרר סגנית היועץ המשפטי, רמ"י. אנחנו מבינים שהשיח פה הוא סביב נכסים של מנהל הדיור הממשלתי, אבל בכל הנוגע לנכסים פנויים במקרקעי ישראל יש הסכם גג אחד שהסתיים בדצמבר 2024 ויש עכשיו משא ומתן על הסכם גג חדש, הוא קבוע גם בהחלטת המועצה.

אם אנחנו מתייחסים רק לנכסי הדיור הממשלתי, צריך להבהיר את זה. בהקשר הזה, גם לגבי נכסים פנויים וגם לגבי נכסים שמוחכרים לצדדים שלישיים – לחוכרים פרטיים יש הסדר והוא מה שחל והסכם הגג החדש שייחתם כמובן יקבל תוקף גם בהחלטת מועצה.

שוב, אם אנחנו מדברים רק על נכסי הדיור הממשלתי והבעיה היא בנכסים בנויים של נכסי הדיור הממשלתי – צריך להעביר את זה. כי כרגע הצעת החוק היא כללית ומדברת על כל הנכסים שבחזקת המדינה ובהקשר הזה לרבות גם מקרקעין פנויים.

אנחנו מדברים פה על מבנים לא על מקרקעין.

אדוני, לא כתוב את זה בהצעת החוק.

זאת הכוונה.

בסדר. אז צריך לדייק את זה, זה מה שרצינו, רק על נכסים בנויים.

זה גם חלק מהדיוקים שנערוך.

המציע אומנם בחו"ל, אבל הוא מתעקש איתי שאני כן אעביר את זה בקריאה ראשונה.

אבל נראה לי שגם עכשיו הבהרנו שיש פה אי-דיוקים שנדרש לדייק ביחס למקרקעי רמ"י וזה דיוק חשוב מאוד, כי אנחנו מדברים גם על קרקעות שיש בהם כבר חוכרים, זה מצריך דיוק. זאת אומרת, נדמה לי שיש גם הרבה דיוקים שצריך לעשות גם בנוסח עצמו מעבר להסכמות או אי-הסכמות. זאת אומרת, שיש קצת עבודה שצריך לעשות על הנוסח. ברשותך, במחילה אדוני.

טוב, אוקיי.

תודה רבה.

אין מה לעשות.

גיל כהן מהמשרד להגנת הסביבה. כמו שמשרד התקשורת אמר – ככל שיש יותר אנטנות, יש פחות קרינה. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לא להוספה של מוקדי שידור סלולריים, אלא אנחנו רואים דווקא הורדה וגם לאחרונה מנכסי הממשלה, אנחנו כן רואים חשיבות רבה מאוד בנושא הזה שיהיו כמה שיותר אתרים סלולריים אם זה בהסכם או אם זה בחקיקה. אנחנו בעד. זה מה שיוריד את הקרינה.

אתם בעד זה.

ואני יכול להגיד בוודאות שבישראל חסרים מאות אנטנות סלולריות.

משרד התקשורת – בעד, המשרד לאיכות הסביבה – בעד.

לא, אף אחד לא נגד, לא נראה שמישהו אמר שהוא נגד, רק אמרנו שצריך לעשות פה איזושהי עבודה וטיובים. לא נראה שמישהו אמר שהוא נגד הקמת אנטנות סלולריות, כולם מבינים את הצורך, גם משרד האוצר והדיור הממשלתי.

כל משרדי הממשלה, משרד התקשורת – בוודאי, המשרד להגנת הסביבה – בוודאי. כל משרדי הממשלה מבינים את הצורך. יש החלטת מועצה שמדברת על כך, גם רמ"י מבינה בגזרתה. זאת אומרת, אין כאן מחלוקת על הצורך, הצורך בוודאי קיים, השיח עכשיו הוא איך לעשות את זה וכמו שאדוני הציע, תיתן לנו עוד זמן בפגרה, נעשה דיוקים, בין אם נייתר את הצעת החוק ובין אם נטייב את הצעת החוק. רק נעשה פה את הדיוקים, כי כאמור לכולנו פה הצורך ברור.

ככל שמשרד המשפטים ומינהל הדיור הממשלתי מבקשים שהות נוספת – אנחנו לא מתנגדים ונדייק ביחד את הדברים.

מאה אחוז. אבל מישהו צריך לעבוד על זה.

עובדים על זה כבר עכשיו, במסגרת המכרז - - -

כולם יעבדו על זה. משרד התקשורת – יעבוד על זה, משרד האוצר – יעבדו על זה. כל מי שצריך יעבוד על זה.

טוב. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.