פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



60
ועדת הבריאות
15/05/2025

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שלישי



פרוטוקול מס' 341
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025), שעה 11:00

סיור הוועדה במרב"ד

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר
אושר שקלים

ד"ר ספי מנדלוביץ' - המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

שרונה זלמנוב - מנהלת אדמיניסטרטיבית, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד הבריאות

ישראל ישראלי - רכז בכיר, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד הבריאות

גל זוסמן - מנהל תהליכי עובדה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד הבריאות

רננה מיסקין - עו"ד, ראש המטה, משרד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

יוסי ניזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסי שמיר - יו"ר ועד עובדי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד הבריאות

ישעיהו סיני - יועץ מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעל רוזנטל - רפרנטית בריאות, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

שלי לוי - ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכאל סויסה - יו"ר ועד העובדים הארצי של משרד הבריאות, ההסתדרות החדשה

ליאת בראשי - עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי המדינה

ששי שדה - המשנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

יונית חגואל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור הוועדה במרב"ד

שלום לכולם. אני רוצה לפתוח. יש פרוטוקול לישיבה הזו ולביקור הזה שאנחנו נמצאים בו – ביקור חשוב ומשמעותי מאוד מבחינתי. לפני שאני צולל לתוכן העניינים אני רוצה לפתוח – אתמול היה אירוע קשה מאוד. רצח בלתי נתפס של אימא בהריון בדרך ללידה, צאלה גז, השם יקום דמה.

הדבר בלתי נתפס – גודל הזוועה והרצח הבלתי-נתפס הזה כשבעלה חננאל, שתהיה לו רפואה שלמה, יושב לידה ומנסה לעצור את הדימום. אני חייב לפתוח בדבר הזה ולזכור שאנחנו נמצאים פה במדינה, שכל יום שעובר ואנחנו לא מטפלים ולא עושים את המעשים האמיצים שצריכים לעשות וחותכים – חותכים באמת עם החלטות קשות מאוד – אנחנו נמצאים פה בסיכון ממשי.

אנחנו נוהגים לפתוח תמיד את הישיבה בתפילה לחזרתם ולשובם הביתה של כלל החטופים – מי לשיקום ומי לקבורה ראויה – וכמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים.

בנוגע לביקור הזה – הוא חשוב ממספר סיבות אבל בעיקר בגלל שאנחנו עסוקים בו כל היום וכל הלילה. אנחנו נמצאים פה כשליחי ציבור. אנחנו רואים גם את המשימה שלנו כחברי כנסת אבל גם את המשימה שלכם, הפקידים וכל מי שנמצא בעבודה ציבורית, כשליח שצריך לצאת ולתת מענה לציבור. לציבור שמגיע לכאן ולציבור שנתקל בקשיים וברגעים הכי קשים בחיים – לאחר מחלה, לאחר תאונה – בדרך כלל במצוקה הכי קשה כאשר ההתניידות ברכב זה הכלי היחיד שלו ליציאה מהבית. הוא מגיע לכאן ולא צריך להאריך יותר מידי על הקושי שהוא צריך לעבור פה – קודם כול מבחינה בירוקרטית ומשך הזמן הטיפול שאפשר לומר שלא נגמר.

הנושא הזה מדובר רבות בוועדות שונות. מדובר רבות במשך הרבה מאוד זמן. הרבה מאוד אנשים שניסו להיכנס לנושא ולפתור, כל אחד עם המשימה, כל אחד עם הידע, כל אחד הניסיון וכל אחד עם הרעיון שהוא מביא איתו. בשורה התחתונה – אני בטוח מראש שלכולם מסביב לשולחן יש רצון טוב מאוד – כולם היו רוצים לראות שינוי מגמה אבל המציאות בשטח היא לא פשוטה בכלל כלפי אותם אזרחים.

כלשכה וכיושב-ראש ועדת הבריאות מגיעים אלינו אין-ספור פניות. אני בטוח שגם אל מיכל מרים וולדיגר כחברת כנסת ושאר חברי הכנסת נתקלים בזה יום-יום עם בכיות של אנשים בטלפונים ומצוקה שגם אנחנו עם הקשרים ועם כביכול החוזק והכלים שיש לנו לא מצליחים להביא מזור לאותם אנשים.

אנחנו נמצאים פה בעיקר לדבר על פתרונות. לא הייתי לוקח את הישיבה הזו בשום פנים ואופן למקומות ואני אומר במפורש – לא מעניינות אותי המריבות. מריבות השכר הן זה כלי והדבר חשוב. מגיע לכל עובד לקבל את מקסימום התמורה עבור מה שהוא עושה, אבל תזכרו שזה לא הנושא שלשמו באנו.

באנו היום לדבר בעיקר על הפתרונות ואיך אנחנו גורמים לכך שאזרח מקבל את המענה בכמה שפחות בירוקרטיה וכמה שיותר מהר.

ברשותכם, עד כאן דברי הפתיחה שלי. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לפה לנושאים שהם אינם המרכז של הדברים ושלא נגרר לשיח מיותר. נתמקד באמת רק בבעיות, בצווארי בקבוק ואיך אנחנו פותרים אותם. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר תרצי להגיד מספר מילות פתיחה ספורות כדי שנוכל לצלול לתוך העניינים?

לא ארחיב אבל כן אגיד לגבי הפיגוע אמש. די, נמאס ונשבר כבר מהאירוע. אנחנו צריכים לייבש את הביצות ולא להרוג את היתושים. הגיע הזמן שנעשה את זה. חוקקנו שני חוקים –בשנת 2023 גירוש מחבלים ובשנת 2024 גירוש משפחות מחבלים – אבל שום דבר לא מיושם בשל מאבקים בין משרדים, בין צה"ל לשב"כ ובסוף מי שסובל מזה הם האזרחים.

קישור מאוד לא מתאים אבל אני אעשה את זה בכל זאת – אלינו לפה. מאבק בין משרד הבריאות לבין משרד התחבורה – איפה ילכו הנהגים המקצועיים עם האוטובוסים והמשאיות ואיפה זה יהיה. המאבק הזה חייב להסתיים. בסוף מי שסובל מזה הוא הציבור ואנחנו פה בשביל הציבור. אני מקווה שהדיון יהיה יעיל.

אני בעצמי עברתי לפחות שישה דיונים בוועדות שונות לאורך השנה שעברה והשנה ושלא נדבר על שנים קודמות. המספרים הם אותם מספרים כך שאנחנו לא מצמצמים אותם. אני מקווה שבאמת נביא מזור לבעיה שהיא אקוטית מאוד גם בנושא של אבחונים רפואיים – אם מישהו יכול או לא יכול להחזיק רישיון נהיגה וגם בנושא של אביזרי איכות לאנשים שיכולים אבל הם צריכים הנגשה. גם הם ממתינים וממתינים ולא יכולים לעשות שימוש ברישיון שלהם. תודה על הדיון ואני מקווה שנוכל להתקדם.

תודה רבה חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. נעבור להצגת הדברים. ד"ר מנדלוביץ' – אתה מוביל?

שלום לכולם, לכל המכובדים. שמי ספי מנדלוביץ' ואני משנה למנכ"ל משרד הבריאות. ישיבה חשובה מאוד ואנחנו שמחים מאוד שהגעתם לכאן. אני אהיה פרקטי מאוד. יש כאן אנשים שהם מעודכנים יותר – יושב-הראש נמצא בעניינים, בין היתר בגלל ישיבה נרחבת מאוד שנעשתה בוועדה.

אני לא חוזר על כל הדברים. את מוזמנת לשאול כל מה שאת רוצה כי אם נפרט על כל התהליך שנעשה אז כל הישיבה, אני חושב, תתמצה בדבר הזה. אני אהיה פרקטי ואגיד מה קרה מאז ישיבת ועדת הבריאות הקודמת בנושא. אנחנו התחייבנו לכל מיני דברים ואנחנו לוקחים ברצינות הוועדה וזה הקונספט של הישיבה – מה קרה מאז.

עד אז.

בישיבה האחרונה דיברנו על כך שאנחנו בימים הקרובים מטמיעים את הנושא של התיק הדיגיטלי. צריך להבין שזה לא עניין של מה בכך ויש לדבר מספר משמעויות. האחת, זה לא ייתכן שגוף שמכבד את עצמו בשנת 2025 עובד עם תיק ידני. אני מניח שתרצו לעשות סיור ותראו שזה בלתי נתפס שעוברים ורואים קרטונים. לדבר הזה יש המון משמעויות על יכולת הטיפול - - -

והפיקוח.

בכל מובן אפשרי. משהו נוסף שחשוב לי להגיד היא סוגיית הנתונים ואני אומר את זה בכאב ובצער. אנחנו אוהבים מאוד כמשרד לבוא ולנתח בעיה לפי הנתונים ואתה לא יכול לגשת לפתור את הבעיה בלי להביא את הנתונים. עד היום לא שלמים עם הנתונים – לא בהקשר של הנתונים של האזרחים אלא בנתונים האגרגטיביים – כמה תיקים טופלו, כמה תיקים מחכים וכיוצא בזה. זו מערכת מורכבת מאוד.

עשינו מהפכה גדולה מאוד בהקשר הזה כשהתחלנו את האירוע הזה ונכנסו לעובי הקורה. לא היה לנו מושג על מה מדובר. היום אנחנו יודעים הרבה יותר אבל זה לא שאני יכול לחתום על המספרים, וככל שנעבור לתהליכים הדיגיטליים אנחנו נהיה חכמים הרבה יותר ונוכל להחזיק – זה עבר למערכת BI. יש לנו סוף-סוף מערכת BI שאפשר להסתכל אונליין.

יש כאן חיבור ואתם תוכלו להסתכל בתיק הדיגיטלי, ב-BI, כל מה שאתם רוצים לראות. המערכת BI קיימת. השאלה מה מזין את מערכת ה-BI. צריכים להבין את הדבר הזה. ככל הזמן יעבור יהיה אפשר ככה לנהל את כל האופרציות בצורה מושכלת הרבה יותר.

התיק דיגיטלי הוטמע ותיכף תהיה לזה שקופית - - -

מעכשיו כל אזרח שמבקש - - -

כל פנייה חדשה?

כל פנייה חדשה - - -

אני אתן את הסקירה ותיכף אנחנו נתמקד בדבר הזה.

אני אשאל לגבי הבעיה להכניס את המידע הישן פנימה.

אני אגע בזה. אלו דברים עקרוניים. הדבר השני זה נושא עבודה בפועל מול צבר רפואה. אני מזכיר שיצאנו בתהליך של מיקור חוץ. אני מדגיש תהליך מיקור חוץ שלא מחליף את הפעילות במרב"ד אלא מסייע לפעילות במרב"ד מתוך הבנה שאי אפשר לעשות את זה רק בתוך הבית.

אני חושב שבהקשר הזה אנחנו עובדים קשה כדי שהדבר יקרה ואנחנו מרוצים מההתקדמות. זה התחיל באופן מעשי בתחילת השנה, בינואר. לפי ההסכם עם צבר התוכנית הייתה ל-2,000 תיקים בחודש דהיינו 24,000 בשנה. אנחנו הנחנו הנחת עבודה שמרנית יותר שאנחנו נגיע רק ל-2,000 רק לקראת סוף השנה ואנחנו כבר מתקרבים למספרים האלה. תיכף אנחנו מספרים מפורטים.

גם לנושא של אמירות וסמליות יש חשיבות. היה כאן ביקור חשוב מאוד של מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה. הייתה הרמת כוסית לפסח והייתה אמירה ברורה של כל הצדדים שעובדים הם בראש סדר העדיפויות ואף אחד לא ייפגע בעובדים. זה חשוב. זה חשוב מאוד. זה א"ב של ניהול ושל התנהלות מול עובדים.

סוגיה חשובה נוספת – זה דברים שעלו בוועדה – עלתה סוגיה של מנהלים במרב"ד. התחלנו באיוש של התקנים הניהוליים. יש כאן את גברת שרונה זלמנוב שהייתה מנהלת אדמיניסטרטיבית בפלימן. עשתה עבודה מעולה ולקחה את האתגר. ידעה שזה אתגר עצום והיא נכנסה כבר לפני שבועיים כמנהלת אדמיניסטרטיבית של המקום הזה.

מי מנהל המכון היום?

אני אסביר - - -

חשוב לנו להבין את המצב - - -

מה הגברת עושה?

היא המנהלת האדמיניסטרטיבית.

מה שמך?

שרונה.

שרונה?

זלמנוב.

היא הייתה נכונה לקחת את האתגר ונחשבת – אני לא סתם אומר – מנהלת מצטיינת. גם בתחום המקצועי וגם בתחום יחסי האנוש.

היא צריכה להוכיח את עצמה.

יחסי האנוש לא פחות חשובים.

אין ספק.

העניין המורכב במיוחד כמי שמנהלת את זה אדמיניסטרטיבית. אנחנו נפרט בהמשך אם תרצו להרחיב. ב-5 ביוני נכנס סגן מנהל מרב"ד.

ייכנס או נכנס?

ייכנס. הוא מונה.

יוני או יולי?

עכשיו. בעוד שבועיים.

הוא נבחר?

נבחר.

נבחר.

מה השם.

ערן.

ערן?

שם משפחה?

אני אבדוק.

יש מכרז ב-25 ביוני למנהל המרב"ד. שלושת תפקידי הניהול הבכירים לא היו - - -

המכרז נפתח כבר?

יש ועדת מכרזים - - -

יש ועדת מכרזים - - -

אנשים כבר הגישו מועמדות?

הגישו כבר. הכול סגור.

כדי שאדע שיש אנשים שמוכנים להיות.

יש מועמדים ואני רוצה להגיד - - -

היא רוצה להגיש מועמדות.

אני ממש לא רוצה.

אני רוצה להגיד עוד משהו חשוב.

מה הוזכר פה עכשיו?

התפקיד, אני אמרתי את זה בסלנג, הוא מנהל המרב"ד. אנחנו בעצם הקמנו אופרציה שלמה שנקראת – תפקיד שנקרא – מנהל מערך הוועדות. עשה את זה עד לפני מספר חודשים אדם יקר בשם יניב תייר שסיים את התפקיד ועבר למשרד החוץ. יש משהו שאני רואה אותו בהרבה מאוד מקומות ואני שמח מאוד לראות אותו גם במשרד הבריאות – יניב הייתה בחירה מצוינת ושאף אחד לא יחשוב אחרת – אבל לא היו המון קופצים על התפקיד הזה. אנשים מרגישים שדברים קורים - -

אז המכרז הוא לדבר הזה?

כן.

לא למנכ"ל מכון.

זה מעל.

אני אסביר. שאלה מצוינת. אנחנו הבנו שהמרב"ד הוא חלק מתפיסה נרחבת יותר של ניהול וקפיצת מדרגה בניהול הוועדות במשרד הבריאות עם מחשבה חדשה איך לוקחים את הדברים. יש כאן הרבה מאוד ועדות בתוך במשרד.

חלקן מתפקדות בסדר גמור. חלקן מתפקדות לא בסדר גמור. חלקן מתפקדות בסדר אבל אולי המקום שלהן לא במשרד. ננהל חשיבה לדבר הזה. בפועל בגלל המשבר המתמשך שעוד יותר החמיר בתקופה האחרונה במרב"ד, מנהל מערך הוועדות עסק 95% מזמנו במרב"ד. ישב במרב"ד והתעסק במרב"ד. עד שהמשבר לא ייפתר במרב"ד זו עדיין תהיה הדירקטיבה – אתה קודם כול מתעסק במרב"ד לפני שאתה מסתכל הצידה לעוד סוגים של - - -

אמרת שהתפקיד של מנהל מערך הוועדות קיים במשרד ובכל מקרה הוא היה. הוא רק התעסק רק פה ולכן אמרת - - -

זה גם תפקיד חדש שהקמנו. לא היה את התפקיד הזה לפני כן. אנחנו במקור – מנהל המרב"ד – שתבינו גם את שינוי התפיסה ואת הגישה הרעננה. פעם זה היה רופא. הוא היה רופא ואנחנו הבנו שזו לא הפוזיציה הנכונה. ראשית, כי קשה לגייס רופאים בעלי שיעור קומה לדבר הזה ועדיף להביא מנהל ולכן שיננו את התפקיד מרופא למנהל. עיקר התפקיד הזה, מנהל מערך הוועדות, שיניב היה הראשון שאחז בתפקיד הזה ורוב זמנו עסק במרב"ד. יש כאן - - -

ב-25 ביוני - - -

עוד חודש.

במאי - - -

יוני.

מה יהיה התפקיד? על איזה תפקיד אנחנו מדברים ב-25.

מנהל מערך הוועדות.

זה אותו מנכ"ל שקראנו עליו מקודם. הבנתי.

הוא יישב בהתחלה ויתעסק 95% מהזמן.

התפקיד שלו יהיה למעשה – הוא ראש מהמערך פה?

כן.

בהיררכיה. היה חשוב לי להבין. כמה זמן בפועל לא מאוישים התפקידים הללו שהזכרנו?

מנהל אדמיניסטרטיבי – כמה זמן הוא לא מאויש?

שנה.

שנה. הסגן – אף פעם לא אויש.

זה תפקיד חדש שיצא.

מצוין, כן?

זה תפקיד חדש שיצא ומנהל מערך הוועדות – יניב, מתי הוא עזב?

לפני חמישה חודשים.

לפני חמישה חודשים.

זה לא מה שיצר את הבעיה. חוסר איוש תפקידים לא יצר את הבעיה, נכון?

לא רק זה.

לא. זו בעיה – אנחנו נדבר על זה. אני מרגיש שאנחנו צועדים לקראת פריצת דרך – ברור שאי אפשר לעשות אותה בלי שלושת התפקידים הניהוליים.

אני רוצה לדבר איתך עוד קצת על שאר מצבת כוח האדם של המרב"ד כדי להבין מה סדר גודל של מספר העובדים ולאחר מכן נבין את כמות התיקים הפתוחים. כמה עובדים יש בסך הכול במרב"ד בתפקידים שונים?

מספר עובדי המרב"ד בתפקידים – מרב"ד נטו – 38.

שזה כולל את הרופאים בוועדות הרפואיות?

כן.

היו שניים וחצי רופאים. כמה היו?

שניים.

רק שני רופאים.

שני רופאים.

30 תקנים או 30 עובדים?

38.

מאויש בפועל.

עובדים או תקנים?

עובדים מאויש בפועל.

אז תקנים? 38 תקנים?

מספר התקנים כולל תקנים לא מאוישים הוא בערך 49, 48.

אז יש עשרה.

יש עשרה לא מאוישים. לא הרבה. הלאה.

יש קושי גדול מאוד ספציפית לאייש תקנים של רופאים.

עשרה מתוכם הם רופאים?

לא. לא עשרה.

לא, מתוכם - - -

כמה רופאים חסרים?

ארבעה וקשה מאוד לאייש.

כל תקני הרופאים לא מאוישים.

כמה רופאים חסרים?

ארבעה תקנים.

ארבעה עם מה שיש היום. אם את חושב שצריך להגדיל את המספר אז יהיה כנראה יותר מארבעה.

איפה הבעיה?

בשכר. הנה משרד האוצר פה.

לפני שאנחנו קופצים. אני בכוונה מציג עכשיו את הדברים ואנחנו ניתן בסוף - - -

שיבין את המצוקה.

בהמשך לשאלה שלך – ארבעה רופאים נמצאים בתקן וכנראה הארבעה האלה כבר חסרים זמן רב, זה לא התחיל היום. בחשיבה שלכם – כדי לשפר את המערך אני מניחה שצריכים להכפיל את מספר התקנים. חסרים שמונה לצורך העניין.

קודם כל לאייש את הארבעה האלה.

בוודאי. אם אנחנו חושבים כרגע על תוכנית חלומית כדי לעשות את המקום הזה יותר טוב אני מניחה שלא מספיק ארבעה.

לא יודע.

אתה לא יודע?

אני זהיר. אני חושב שכמו שיושב-הראש אמר - - -

מה עושים כדי לאייש אותם? בוא נדבר על זה רגע.

בואו נאייש אותם קודם לפני שאנחנו - - -

מה עושים כדי לאייש אותם? אנחנו שמים פה משקל כבד על כוח האדם עוד לפני שאנחנו נכנסים לתהליכים.

הסוגיה היא לא סוגיה של לא פתחו מכרזים וכיוצא בזה. נפתח מכרז אחרי מכרז אחרי מכרז. במקרה הטוב אנשים ניגשים ומתקבלים ואז מחליטים שהם לא נכנסים לתפקיד ובמקרה הרע אף אחד לא ניגש לתפקיד.

כנראה שהשכר פה הוא פקטור משמעותי.

נכון. צריך להגיד ואני מנסה להגיד בכנות – יש כאן גם אלמנטים של שכר ויש כאן אלמנטים לא של שכר. השכר הוא לא חזות הכול. צריך להגיד את הדבר הזה.

סביבת עבודה?

רגע, הבניין לא מוזמן.

כשרופא מסתכל ימינה ושמאלה והוא רואה שהוא בעבור שכר כפול – ואני לא אומר להכפיל את השכר אלא מתאר את הסיטואציה. הוא עובד לדוגמה במוקד ביקור רופא, או במוקדי רפואה שלא דורשים שום מומחיות ולא שום דבר ואין לו את האחריות הכבדה הזו, הוא לא חותם, הוא לא מעלה אנשים על הכביש – בסוף זו אחריות, אם אתם יודעים מה זו אחריות. הוא אומר, מה אני צריך את הצרה הזו. ברור שאם היו משלמים שכר פי ארבעה לא הייתה שאלה - - -

מה השכר הבסיסי?

מה זה משנה? זה לא משנה.

בערך.

העובדה היא שלא באים.

זה דירוג של שמונה. זה כמו פקיד בכיר.

תני לי מספרים.

זה 15,000 ויש תוספות כי זה דירוג רופאים.

אני אגיד למה זה לא משנה.

זה כמו פקיד בכיר.

האחריות שיש לרופא אל מול מה שהוא צריך לתת - - -

זה ברור.

כשהוא שם את זה מול משרה אחרת שמשלמים – זו צריכה להיות ההשוואה. גם אם השכר היה פה 30,000 שקל אבל במקום אחר על פחות מזה הוא מקבל 60,000 אז הוא לא היה בא לפה.

אדוני, המשרד מוכן לשלם למיקור חוץ. לצבר הוא מוכן לשלם את הכסף את הזה.

אמרתי לך שאנחנו לא נכנס לזה. ביקשתי בכוונה. מה הפתרונות שאתם מציעים או שאתם חושבים שיהיה נכון להציע בסיפור הזה.

אני רוצה להגיד משהו, אנחנו נשמח מאוד-מאוד, אנחנו בוודאי מאמינים וחושבים שנכון שיהיו כאן רופאים in-house. הלוואי. אנחנו הרגשנו שכבר אין לנו את הפריווילגיה לחכות ולחכות ולחכות. זה האירוע.

אני חושב שהפתרון הוא להביא לכאן יותר רופאים ואנחנו נחושים לאייש את התקנים שקיימים. הם קריטיים לדבר הזה. אנחנו לא בונים על – כשאנחנו בונים כאן אנחנו בונים על שילוב של דברים.

קודם כול אני חושב שסביבת העבודה כאן לא רק הפיזית אלא הלחץ ירד. זה שונה אם אתה חלק - - -

לכן, מה הפתרונות?

אני חושב שזה שילוב של שכר, של חלק ממפעל משגשג. אני מאמין שעם הדבר הזה יבואו הרופאים, כמו שעכשיו התחילו להגיע – לא אמרתי את זה – אבל יש פתאום התעניינות למנהל מערך הוועדות. במכרז הקודם אף אחד לא התעניין.

אני מקבל המון-המון פניות. אנשים מבינים שדברים – אנשים עושים את הבירור שלהם – הם מבינים שדברים מתקדמים והם רוצים להיות חלק מסיפור הצלחה וזה מבחינתי היה משמח מאוד שהרבה מאוד אנשים ורציניים מתעניינים בתפקיד של מנהל מערך הוועדות. אז מה עושים? בעצם הדבר הזה נחלק - - -

רגע, אני שוברת את השאלה של יושב-הראש. זה אומר שאתם ממשיכים לצד ההוצאה לצבר כעזרה אתם מתכווננים לכיוון לגייס אותם in-house. זה אומר גם לשפר את התנאים מסביב שיהיה פחות לחץ ואני מניחה שאתם גם שוקלים תוספת שכר – לא נכנסת לשקל פה ולשקל שם – אבל זה גם חלק מהחשיבה כי זה חלק מהבעיה.

בוודאי. מנסים לייצר מערכת של פתרונות. רציתי להגיד בכנות שרק תוספת שכר לא תפתור את כל האירוע. זה חלק - - -

אבל זה גם.

מהסתכלות קצת יותר - - -

הוליסטית.

יותר מורכבת. להגיד בצורה חד-משמעית שאי אפשר בלי הרופאים כאן. אני אגיד כבר בראשית הישיבה ואפילו הכנתי שקופית שישנו שיח מאוד פרודוקטיבי בכל הסוגיות של שכר, של מבנה ארגוני וכל הדברים שמתנהלים מול ההסתדרות.

אני לא חושב שזה המקום לפתוח את הדבר הזה. לא נראה שאף אחד מהצדדים רוצה גם כי הוועדה נדחתה. מי שמרכז את הדבר הזה מטעם המשרד היא סימה והיא בחוץ לארץ והוועדה נדחתה ולא רצינו לדחות אותה פעם. היא לא יכולה להיות כאן. כל הדברים נדונים בצורה מאוד עניינית.

אני מודה שאני לא – ואמרתי את זה בפתח הדברים – אני לא רוצה להיות חלק מהמשא ומתן ואני גם לא מוכשר להיות חלק מהמשא ומתן בנושא שכר ובנושא תנאי עובדים. אני לא שם. אני אומר שכיעד ברור לנו שצריך להיות פרק זמן שאתם מציבים לעצמכם כדי לאייש את התפקידים הללו עם משא ומתן או בלי משא ומתן. מאיישים תוך פרק זמן שאתם קובעים לעצמכם כי אנחנו מבינים שזה צוואר בקבוק.

העובדה שרכשתם שירותים חיצוניים היא בעקבות כך שאין פה רופאים שנותנים את המענה. נכון? אז אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו יעד. אני עוד לא יורד למסקנות הישיבה הזו אבל אני רק אומר שאנחנו צריכים להגדיר לנו יעד. הלאה.

בואו נעבור שקופית ואני אמשיך. אני רוצה לעבור מאוד קונקרטי. תיכף תהיה שקופית על הנושא של העבודה in-house ועבודה עם צבר אבל מהבחינה הזו, מבחינת הבשורה וזו בשורה רצינית מאוד. אני חושב שאת המעבר לתיק דיגיטלי מנסים כבר לבצע עשור. תקנו אותי.

קצת יותר. 12 שנים.

לפרוטוקול, מי כבודו? רק תגיד את השם כדי שהפרוטוקול ירשום.

אני יוסי שמיר, יושב ראש ועד המרב"ד.

מה השם עוד פעם?

יוסי שמיר.

אנשים שעובדים כאן יוכלו לפרט יותר ויש הדגמה חיה אם תרצו. היום כל תיק חדש שמגיע למרב"ד נפתח רק באופן דיגיטלי. זה אירוע דרמטי.

אני האזרח, סורק את המסמכים למחשב. מכניס אותם ללינק - - -

הוא לא סורק.

אז מה?

הוא לא סורק.

משרד התחבורה או רופא מדווח עליו. האזרח לא מדווח על עצמו. משרד הרישוי שולח מייל על האזרחים או דרך דיווח של רופא והוא מעלה את זה.

עד היום מה היה?

הוא היה מעלה דיווח והיינו מוציאים את זה לדף ומתחילים לשלוח מידע בדפים לאזרח בדואר ויוצרים תיק עבה של דפים רבים מאוד, שמים את זה בארכיב ומחכים שהוא יגיע לבדיקה ואז הרופא פותח ומסתכל בתוך התיקים, מבקש עוד מסמכים. לאחר מכן התיק היה ליד התיק הזה - - -

צריך להזמין. כשמישהו חוזר אתה להזמין מזה מהארכיב.

אני יודעת שבפנייה שפנו אליי אישית כן שלחו לכם – אני לא יודעת אם נפתח תיק - - -

זה רק על הפניות חדשות.

מתי זה נקרא תיק חדש? ינואר?

חמישה חודשים.

אני יודעת על פנייה בינואר שפנה אליכם אזרח דרך מייל ולא קיבל שום תשובה.

שמה?

ששללו לו את הרישיון.

לא אמרתי שיש מענה לכל אחד - - -

מבחינת הפנייה, הוא כן פונה. אמרת שאזרח לא פונה. הוא כן פונה אליכם במייל.

כשהמרב"ד מטפל בתיק, זה לא שהאזרח אומר אני רוצה גם שיטפלו במרב"ד. יש גורם מפנה. הגורם המפנה הוא דיווח רופא או משרד הרישוי. יש עוד כמה גופים אבל זה בכללי.

אנחנו רחוקים מלענות לכל הפניות. שלא ישתמע כאן הדבר הזה. מעכשיו כל תיק חדש ותיכף נדבר על הגיבנת. יש כאן מונחים שכולם מכירים אבל אולי אתם פחות שוחים בדבר הזה. יש את הזרם הרגיל שנכנס ויש את הגיבנת – מה שמצטבר.

כל התיקים החדשים נפתחים באופן דיגיטלי בשלוש תחנות – פתיחת הפניה, מי שממתין לטריאז' וביצוע הטריאז'. היו הדרכות בכל התחנות וניתן ליווי פרטני לעובדים. גם בביקור, יושב-ראש הסתדרות עובדי המדינה נתן את ברכתו לדבר הזה. הוא הסביר – כתפיסה, כבן אדם שמבין בניהול ציבורי ושירות – הוא הסביר לעובדים את החשיבות של הדבר הזה. שמחנו מאוד על הדבר. מבחינתנו זה היה חשוב מאוד.

אתה יודע להגיד כמה תיקים חדשים מינואר עד היום? זה בלחיצת כפתור.

חייבים לדעת.

פתחנו בחודש 4,000 תיקים. בסביבות ה-4,000 תיקים בחודש. מקבלים הפניות ממשרד הרישוי - - -

הפניות.

10,000?

באזור 10,000. זה רץ. כל יום זה רץ מחדש.

יש לנו פערים בשלב שאחרי הטריאז'. נושא של סריקת מסמכים נוספים – מה שקורה הוא שיש תיק דיגיטלי אבל יש מסמכים שאתה רוצה לסרוק ולהכניס אותם. אני אתן דוגמה, אני עובד בבית חולים. היום במיון התיק שלנו דיגיטלי ופקידת הקבלה – ההפניה שהיא ידנית או כל מיני כל דברים סורקת שלושה-ארבעה מסמכים וכאשר אני רואה את התיק הממוחשב אני רואה את כל המסמכים. אני לא עובד עם דפים.

אנחנו לא צלחנו את המשוכה ואני מקווה לצלוח את המשוכה הזו. רציתי לתת לכם עדכון - - -

אנחנו רוצים להגיע לניוד מידע בתוך המרב"ד של כל תיק הרפואי של כל אזרח ובלחיצה בהסכמה שלו רואה את מה שצריך לראות. זה הפנטזיה.

איפה עוד יש לנו בעיה? אנחנו עובדים קשה מאוד לקראת פתרון. יש את הזרם. הזרם זה כל הכניסות החדשות. יש לנו את מה שנקרא הגיבנת. המספרים שם נעים, אני אומר את בכנות - - -

דיברתי על מסמכים חדשים שצריכים סריקה. יש שם בעיה? מה הפתרונות?

יש סוגיה שאחרי שהכול רץ כבר דיגיטלית ומגיעים עוד מסמכים מי סורק אותם ומכניס אותם לתיק.

להדביק את הפער.

בתיקים החדשים.

זה מה שנצבר.

לא נצבר. תיק חדש שנפתח דיגיטלית ואז מגיע מסמך חדש.

שאינו נסרק בפתיחה בשלב הפתיחה ולא הוכנס לתוך המערכת.

מה עם אלה ש- - -

תיכף, עוד רגע נגיע לזה. שם יש עוד עניין. מי סורק, איך סורק מה סורק? אני מקווה שזה לקראת פתרון.

מה הבעיה? אני רוצה פתרון.

אני חושב שזה בסדר.

זה חלק מהשיחות שמתקיימות בנושא הזה?

כן.

אנחנו נבקש לקבל על זה גם אינדיקציה.

יש את העולם השלם שנקרא הגיבנת. כמות התיקים – אני לא מוכן להתחייב על כמות התיקים בגיבנת.

מה הכוונה?

כמה תיקים יש לנו בגיבנת? אני אומר את זה בכאב לב. בעוד שנה אני אוכל להגיד בדיוק כי הכול יהיה דיגיטלי אבל היום יש הרבה תיקי ארכיון, יש כפילויות לפעמים ברישום.

התחלת להגיד על מספרים והפסקת.

המספרים נעים בין 12,000 ל-17,000. משהו כזה. זה הצטמצם ואפילו נכון לעכשיו, כנראה יש סיכוי, אני נזהר מאוד - - -

ברור.

יכול להיות שירדנו מאז הישיבה האחרונה ב-3,000 תיקים בגיבנת שזה הרבה מאוד.

הגיבנת הזו מתחילה ממתי? עשר שנים אחורה, 20 שנה? איפה אתם מתחילים? שנתיים? מעניין אותי לדעת איפה אנחנו עומדים.

מכיוון שאנחנו באי-ספיקה הגיבנת הולכת וגדלה. אתם תראו את המספרים. יש אפשרות – מכיוון מצליחים לראות את כל הזרם, בין היתר בגלל מיקור החוץ – אז אפשר להתחיל - - -

אני אגיד למה אני שואלת. יש תיקים שהם סגורים. הם לא בתוך המערכת. אותם אפשר להשאיר בסוף כי הם נסגרו והם לא רלוונטיים. התיק הכי ארוך שהוא חי והוא פעיל שאתה צריך לטפל בו אבל לא דיגיטלי – מה הכי ארוך? 21?

שנה וחצי.

בגלל שהוא לא דיגיטלי אני חושב - - -

בערך. איך הגיעו ל-17,000? אין לך ידע.

יכול להיות גם שנה וחצי.

שנה וחצי?

אתם תלכו לארונות בסיור ותסתכלו. תשלפו תיקים ואתם תראו את זה.

תראו תיק ואת תאריך הפתיחה.

תראו תיק ידני.

יכול להיות שהוא נפתח לפני שנה וחצי עדיין לא קיבל טיפול.

לא טופל.

לא טופל אפילו?

עוד לא נבדק.

המטרה שלנו – אנחנו עובדים בשני צירים. אחד, זה הזרם והשני, פרויקט הגיבנת.

מי מטפל בזרם ומי מטפל בגיבנת? הגיבנת זה נטו מיקור חוץ, נכון?

לא. הגיבנת זה אנחנו.

הגיבנת זה פה. הבנתי.

בנושא של סריקת תיקים פיזיים מהארכיון. שם זה תלוי במשרד. אנחנו לקראת תהליך של סריקת התיקים הפיזיים מהארכיון בשביל להכניס אותם גם ולהעביר תיקים מהגיבנת לתיק דיגיטלי.

למה לא לטפל בהם בשיטה הישנה בלי – כדי לגמור כמה שיותר מהר?

בשורה התחתונה - - -

בלי לסרוק ולהכניס למערכת ולפתוח תיק – את הישנים. קח אותם מהארכיב ותטפל. תשים לך כל יום ערימה עם יעדים. אתה גומר כל שבוע x תיקים.

זה מה שקורה עכשיו.

אנחנו לא מחכים.

הוא לא מחכה.

אנחנו עובדים.

עובדה שהגיבנת ירדה ב-3,000.

אני לא רוצה שתשקיעו משאבים על הסריקה עכשיו במקום לטפל בתיק. קח את התיק ותטפל בו.

האנשים בסריקה זה לא עובדים. זה חברה חיצונית שתבוא ותסרוק את התיקים. אנחנו בהתקשרות עם חברה חיצונית. אתם מכירים את זה, זה לוקח – כולם עובדים על זה. זה לוקח זמן. לא מחכים.

אבל הסריקה היא חלק מהגיבנת. אמרת שהגיבנת נעשית פה.

לא, שנייה.

בלבלת אותי עכשיו.

הגיבנת מטופלת. היא מטופלת. יכול להיות שהיא יכולה להיות מטופלת יותר טוב אבל היא מטופלת ולראיה מתחילים לראות ירידה בגיבנת.

היא מטופלת ברמה עניינית אבל לא ברמת הסריקה והכנסה לדיגיטציה.

מכיוון שכבר דיברתי על כל עולם הדיגיטציה, הזכרתי שאנחנו לקראת מעבר מלא של תיק דיגיטלי. בעולמות הגיבנת אנחנו עדיין לא שם, אני אומר לכם את זה בשקיפות. זה לא פוגע בתהליך הטיפול בגיבנת אבל אנחנו רוצים גם את האירוע הזה לסגור ושכל מי שיצא מהמרב"ד הוא יהיה באופן דיגיטלי. זה לא פוגע ואולי זה יזרז יותר התהליך.

מה לוחות הזמנים שלכם לטפל בגיבנת?

תיכף נדבר על מספרים.

יש מספרים מדויקים.

מתי תבחר חברת הסריקות?

עובדים על זה כל המשרד. הרכש, החשבות. מקווים שתוך כמה שבועות.

למה זה מטריד אותך? הסריקה זה חלק הכי פחות משמעותי מבחינתי בכל התהליך. אני רוצה טיפול – אני שואל על מנת להבין. האם הסריקה היא חלק משמעותי ב - - -

זה לעזור לעובדים. העובד מחפש תיקים. התיק הפיזי הוא מצריך מאיתנו הרבה כוח אדם והרבה עבודה.

את זה אני מבין אבל מכיוון - - -

יושב הראש מישרקי, חלילה פורצת שריפה או קורית הצפה - - -

בוודאי שיש חשיבות.

זה משהו שהוא דחוף מאוד.

אני מדבר על משך תהליך הטיפול ולכן אני שואל. אני מעדיף פחות להשקיע משאבים בזמן הסריקה ודברים כאלה ולטפל בתיק ולגמור אותו.

אבל זה לא רלוונטי. חברת סריקה זה משהו חיצוני שלא מפריע לך.

בסדר.

זה במקביל.

אני 17 שנה פה במכון והיינו כבר בפרויקט הזה של סריקת כל התיקים. אולי פעמיים באופן רציני. גם לנו יש תפקיד בכל הסיפור הזה. זה לא שאנחנו שולחים את התיקים ושלום על ישראל ומחזירים לנו אותם והכול מוכן.

לכן אני שואל.

יש גם אתגרים תקציביים ואתגרים לכל המערך. זה מצריך מאיתנו כוח אדם גם בשביל הפרויקט הזה. אני חייב לחדד את זה כי אני הייתי עד למקרים והייתי שותף לתהליכים האלה. זה לא בדיוק המצב. יש דרך לייצר היררכיה לתיקים ומה שהכי חשוב זה מה שנכנס כרגע – הפניות חדשות ואחר כך תיקים שבאיזשהו אופן פעילים אבל לא כל 470,000 תיקים.

אתה צודק בכל מילה שאתה אומר ואין לנו שום כוונה לסרוק את כל חצי מיליון התיקים שיש. יש המון תיקים שוכבים והם לא מעניינים אף אחד. תיקים ספציפיים בגיבנת או תיקים שנקראים הרבה פעמים – אז הרעיון הוא שמי שכבר במערכת אז לסרוק אותו. אני מסכים עם יושב-הראש זה לא ליבת האירוע. אני חושב שאם במינימום משאבים הדבר עוזר לתהליך ואני יודע שזה גם חשוב לעובדים - - -

ברור.

אין לי ספק שזה חשוב למערכת - - -

זו אחת הסיבות שאנחנו דוחפים לזה כי זו דרישה של העובדים.

נתת לי רעיון לשאלה. זה נתון שלא ידעתי. דיבר גם יוסי ודיברתם פה על כחצי מיליון תיקים ודיברתם על גיבנת של 17,000 תיקים.

בארכיון. חצי מיליון זה בארכיון.

חצי מיליון – רובם כבר לא רלוונטיים. אז בכלל לא משמעותי.

יוסי אמר שעצם הרעיון של סריקה דורש ממני משאבים. מתוך 38 התקנים שיש כאן x צריכים להתעסק בנושא הזה. נכון שזו חברה חיצונית אבל צריכים להתעסק תקציבית, מנהלתית וכל מיני דברים שקשורים לזה ולכן זה לא בלתי מנותק. אמר לי ספי מנגד – מכאן המשאבים, אנחנו משקיעים עכשיו בלסגור את התיקים - - -

לטפל בהם.

הסיפור של הסריקה הוא בצד וזה מה שחשוב לי לשמוע. הלאה, בואו נתקדם.

בואו נעבור שקופית. אלו נתונים של בדיקות שבוצעו. תכל'ס. לא כמה נפתחו. אנחנו חילקנו את זה לבדיקות בוצעות במרב"ד in-house ובדיקות שנבדקו בצבר. אנחנו משקפים – הייתה הרצה. אתם רואים את המספרים.

צבר עבדו בפסח?

רגע, שנייה.

כן.

בסדר, שאלתי.

מאי הוא חודש חלקי, אז אפשר – תקבלו אינדיקציה.

במאי יהיה פי שניים. אנחנו בחצי החודש.

אנחנו בחצי החודש.

בכל מקרה ב-BI כשאני אפתח אותו – יסומן לי אבל אראה את שניהם? בסוף אני אראה את המספר הסופי?

נכון, את רואה את המספר הסופי.

נכון, רצינו להראות כאן לוועדה.

כמה פניות היו באותה תקופה לצבר ולמרב"ד?

את שואלת כמה תיקים נבדקו? תיכף נגיד לדבר הזה. זה כדי להראות לכם נתונים תכל'ס. רואים כאן את הבדיקות במרב"ד - - -

את הטריאז'.

מה?

את הטריאז'.

לא, אני בטבלאות למטה. אתם רואים את המספרים. מה שאני רוצה להגיד – המספרים בדרך כלל, אני לא יודע מה היה באפריל אבל במספרים ב-in-house הם יציבים. הם סביב בערך 1,500, 1,700 - - -

1,700, סליחה, 1,500 תיקים. כלומר בשנה שלמה אנחנו עושים באזור 15,000 בדיקות במרב"ד. אם הגיבנת היא בין 12,000 ל-17,000 אנחנו יכולים בשנה לגמור את הגיבנת פה.

יש לך רופאים בשביל זה?

זה מה שאני בודק. הם בדקו אותם. הרופאים שיש לי עכשיו בדקו 1,569 תיקים בחודש ינואר.

פה?

רק פה. הנה מסרי והפסיכולוגים. זה מה שהם בדקו פה.

שלי צודקת, אנחנו לא יודעים כמה נכנסו. אם נכנסו 3,500 אז לא פתרת אלא צברת.

אני לא צובר אליי עוד תיקים במרב"ד. אני היום במרב"ד לא מקבל יותר תיקים אני רק - - -

בוא נדבר רגע על צבר. כמה פניות מתקבלות בחודש בצבר? פניות חדשות.

הפניות מגיעות לאותו מקום ואז יש ניקוז. אם אתה סוכם צבר פלוס מרב"ד – למשל בחודש ינואר, 1,539 ועוד 1,730 זה 3,500 פניות בחודש שזה 4,800 בחודש.

אל תערבבי כי מרב"ד הולך לעבר לגיבנת והצבר הולך לחדשים. אז כמה נכנסו חדשים בינואר? אם בינואר נכנסו 2,000 וצבר עשה רק 1,730 אז יש לי 270 שלא טופלו.

לא זה נכון. זה בדיקות. יש כאלה שלא צריכים בדיקה. יש כאלה שצריכים רק ייעוץ ומסמכים.

לכן השאלה מהם המספרים שנכנסו.

מגיעים כ-3,000 הפניות בחודש. צבר עשה 1,730 בדיקות שזה לא הקיבולת המלאה שלו אבל זה מה שהוא עשה. הוא יכול לעשות נגיד 2,500 בדיקות ואנחנו מאמינים שמתוכם 500 לא יצטרכו בדיקה. יסתפקו בעיון של רופא - - -

איפה הם נמצאים בטבלאות האלה? איפה כל ה-500 שלא צריכים בדיקה.

אני מראה לכם את הבדיקות שצבר עשו. מספר הבדיקות שצבר עשו.

אני שואל.

לא הבאנו את המספר של העיונים. יש לכם את זה פה למעלה. אתה רואה טיפול מלא בתיק עיון.

את זה הבנתי. כמה - - -

1,730 מתוך 2,500.

נכון. 1,730 מתוך 2,500.

אלה צריכים בדיקה ו-500 שכנראה לא צריכים בדיקה.

נכון.

נכון.

בהנחה שכל ה-3,000 היו צריכים?

אז כל אלה היו צריכים בדיקה.

אני אומר שהם עוד לא הגיעו ל-full capacity.

מה קורה עם תיק שלא צריך בדיקה? תסבירו לי.

אנחנו מדברים על תיקים חדשים.

נכון, החדשים.

מה קורה עם תיק שלא צריך בדיקה? מה עושים איתו?

גל, תסביר על העיון. הוא שואל על תיקי העיון.

תיק שמגיע ולא צריך בדיקה. תיק שלא נמצא בטבלאות האלה, מה קורה איתו? לאן הוא הולך?

הוא גם נמצא. הוא נמצא כתיק עיון.

תסביר לי מה קורה פה? מה שמך תגיד לפרוטוקול?

הפרוטוקול קורה כך, בצורה כזו. אדם חולה ויש לו אפילפסיה. אין מה לבדוק אותו פיזית. הוא צריך להביא מסמכים שהאפילפסיה עברה לפני שנה וששנה שלמה לא היה לו התקפים ואז הוא הופך את ההרשאות לרישיון נהיגה. הוא רק צריך להביא את המידע הנדרש. זה מידע ספציפי שהרופא יבקש ממנו. אין צורך לבדוק אותו. יש דברים שאין צורך בבדיקה. דברים שהם לא פיזיים, קטיעת רגל וכולי, אנחנו לא - - -

בסוף הרופא שלו פותח את התיק.

עשו טריאז' וקבעו איזה מסמכים הוא צריך להביא והוא שלח את המסמכים בחזרה, הרופא רואה בדיגיטלית לחלוטין את המסמכים שהוא ראה.

מה המידע שיש לנו על תיקים מהסוג הזה?

כמה זמן?

כמה זמן? לוח הזמנים? האם מישהו קיבל תשובה?

מה האינסילייט?

מה האינסילייט של צבר?

כן.

כרגע אנחנו עומדים שלושה חודשים.

שלושה חודשים בצבר.

לתיק פשוט. אני קורא בכוונה פשוט.

כמה טעויות יש? אני רוצה שתגיד לי כמה טעויות יש?

יש טעויות. אני מסכים.

יש טעויות.

יש טעויות אבל זה צבר. הם לומדים כרגע.

ואז זה חוזר בחזרה.

אין דרך - - -

מה הטעויות?

הם גוף חדש. צבר הם גוף חיצוני. תמיד לוקח זמן. הם לא מכירים את כל הנושאים ולא יודעים את הדרך המנהלית לעבוד. אנחנו עושים להם בקרה כי בסוף היום יש לנו אחריות שלנו בתור מדינה – הוא עולה מחר על הכביש. אנחנו עושים להם בקרה. יש להם טעויות. לפעמים הרופא לא התייחס לכל הנושאים או שהוא לא בדק כמו שצריך. הוא לא הבין בהדרכה שצריך גם לראות את העיניים לפני כן. תמיד יהיה את זה. אין דבר שאין לו, מה שנקרא, חבלי לידה.

אני מבין את זה.

אני מאמין שעד סוף השנה לא יהיו טעויות בכלל.

מה ההצעה מנגד?

אני לא יודע.

זה האירוע וזה הפתרון שיש לנו. יש לך משהו אחר? אין לנו חלופה אחרת. כרגע זה הפתרון. עוד רגע חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר תרצה להציג מכונים אבל כרגע זה הפתרון שמונח לפנינו.

אני מחבר את זה לתמונת המקרו - - -

אז למה הבאת חברה חיצונית אם היא עושה טעות - - -

זה קורה. זה תמיד קורה.

לא הבנתי. מה החלופה?

העובדים.

איזה עובדים? העובדים לא מצליחים, תראה כמה כוח - - -

תביא כוח אדם, תביא רופאים. יהיה לך. תגדיל. אדוני, מה יקרה כשהגיבנת תסיים פה? מה יקרה עם העובדים?

יחזרו כל התיקים.

לא יחזירו. ממש לא.

צבר זה לא לנצח.

הם רוצים להפריט את המקום.

מדינה כמדינה. אני לא יודע. אתה נכנס איתי עכשיו לשאלות של העסקת - - - מעמד העובדים. אני אומר עוד פעם ואמרתי בפתח הדברים – חייבים לשמור על מעמד העובדים. נקודה. אני אומר לך שהמגמה – לפי מה שאני יודע ואף פעם לא הוצהר אחרת – אין מגמה להפריט את השירותים פה. יש מגמה כזו?

לא. אמרנו את זה בכל - - -

רגע. להערכתי ואני אומר את זה לא רק לפרוטוקול וספי גם יאשר את זה – בסיום הגיבנת ובסיום תהליכי העבודה הקשים שבהם אנחנו נמצאים כרגע, אזרחי מדינת ישראל, נחזור לשגרה. שגרה, זאת אומרת, או שיפסיקו את השירותים עם צבר או שיצמצמו אותם רק לעת הצורך ויחזירו את המשקל לעובדים שנמצאים פה.

אתה יכול להסביר על משרד הביטחון, על מה שהיה בבקשה. על הכנס שהיה ב - - -

אני לא נציג ההסתדרות אבל אני אומר עוד פעם - - -

אני נציג העובדים ולא ההסתדרות. אני נציג העובדים. אני שומר על העובדים.

אני מבין. אני לא מייצג מולך את האינטרס של ההסתדרות – שמירה או אי-שמירה. אני רק אומר שאם יש משהו נקודתי שאנחנו יכולים כרגע לפתור אנחנו נשמח. אבל אם כל השאר תלוי במשא ומתן - - -

חשוב שתדע, אדוני שאם יש כנס של משרד הביטחון ומשרד הבריאות שולח - - -

תציגי עצמך לפרוטוקול. כל מי שאומר - - -

ליאת בראשי, הסתדרות עובדי המדינה. אם יש כנס של משרד הביטחון ויש פה עובדת שהיא מטפלת בכל התיקים השייכים למשרד הביטחון והיא לא מוזמנת ובא נציג צבר – זה תהום. איך זה יכול להיות שהנציגה פה לא נמצאת באירוע.

סליחה שאני אומר - - -

הולכים על הראש.

סליחה שאני אומר, אבל תסדרו ביניכם. אותי מעניין, אני אומר בכנות, מעניין אותי האזרח.

אדוני, אני אומרת על ההתנהלות.

צודקת. אולי את צודקת. אולי התשובה לא מספיקה טובה, אני לא יודע. סליחה שאני אומר – פחות מעניין אותי כרגע.

פחות מעניין אבל חשוב שתדע.

חשוב לי מעמדו - - -

חשוב שתדע.

חלק מהבעיה של המקום – מהפרספקטיבה שלי של כל השנים – מה הדרך שרוצים ללכת. הרי יש תוכנית עבודה ועמידה ביעדים – האם תוכנית העבודה אומרת שהמקום הזה – רוב התיקים הולכים להיות במיקור חוץ ואז המקום הזה הופך להיות רגולטור או שהמקום הזה הולך להיות - - -

אני אענה לך באותו משקל. בלי להאשים ואל תפגע. מי שאשם בתוצאה שהגענו אליה זה אתם. סליחה, ואני אומר את זה

לא אתם, המרב"ד כגוף. לא אתם חס וחלילה.

כל מי שאומר את זה - - - אני לא מסכים עם זה.

אני חלילה לא בא לפגוע, אני בא ואומר – חבר'ה, שאו בתוצאה למצב שאליו הגענו. לא אתה. אתה לא אשם, יוסי. כמערכת. אני מדבר כמערכת. מערכת שהייתה בצורה - - -

המערכת.

מערכת כושלת. בסוף האזרח מסכן. קחו אחריות על הכתף שלכם. תגידו – לא יודע אם נכשלנו אבל – אנחנו נושאים באותה אחריות ולכן אנחנו מוכנים להוריד את הראש ולהתכופף. חטפנו קצת כאפות ואנחנו נרים את עצמנו בחזרה. אנחנו גוף חזק שרוצה לעבוד, שרוצה להביא תפוקה ורוצה לעזור לאזרח. תסתכלו מהמבט הזה. נכון זו תקופה לא נעימה. זו תקופה שלא כיף.

לא מזמינים אתכם לפה ופה מתייחסים כאילו עובדים - - - אבל אני אומר ברצינות תבואו ותוכיחו את עצמכם כעובדים ותגידו אנחנו מרימים את המערכת בחזרה – אני אומר לך צבר תהיה משהו חולף. יהיה רעיון חולף כי הוא בא להציל מצב. אנחנו נמצאים במצוקה.

אולי לא הבנת נכון. אין לנו שום בעיה עם זה שצבר – ואני אמרתי את זה בישיבה שהייתה בהסתדרות. כרגע במצב שנוצר, אין שום ברירה אחרת כי אנחנו לא יכולים להכיל את כל הכמויות וחייבים חברה, צריך כתף.

מעולה. אתה אומר אל תסתמכו עליי יותר מדי, מספיק מה שאני - - -

זה לא מה שאני אומר. אני לא בא במקום שהם לוקחים לנו את התפקיד שלנו והביטחון התעסוקתי שלנו מתערער בזה. זו לא הנקודה כי הם הבהירו את כל נושא העובדים. אבל אני חושב שצריכה להיות דרך באיזושהי תוכנית עבודה כדי שאתה תוכל לבוא ולהגיד עוד חודשיים – מה קורה, האם אנחנו עומדים ביעדים? האם המקום הזה מיועד להיות גם בודק וגם רגולטור או שהולך להיות רק רגולטור והכל יצא החוצה. מכל השנים ש - - -

אני מבין שבאופן חד-משמעי המקום צריך להישאר בודק כמו שהוא היה עד היום. כיום אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אין ברירה אז הוציאו חלק מבדיקות החוצה. אני לא חושב שהעובדים יהפכו למנהלים גדולים - - -

האם הייעוד של המקום הוא להישאר בודק כפי שהיה כל השנים משנת 1960 ומשהו כשנקבע בחוק שהמרב"ד הוא הרופא הראשי של המשרד התחבורה? אם כן צריך לקבוע תוכנית עבודה שבעוד שנה ובעוד שנתיים - - -

בוא נראה. אבל תוכנית עבודה צריכה להיות – הינה תוכנית העבודה.

להכין, זה אומר למלא את הסקטור המקצועי.

כוח אדם. נכון. לכן התמקדנו הרבה מאוד - - -

בצורה פשוטה מאוד הדרך להגיע לזה היא SLA. צריך להגדיר מהו היום ה-SLA הנורמטיבי. אני נזהר מלהגיד מה נכון כי מקצועית זה תהליכים שלוקחים זמן – חודשיים, שלושה. לא משנה כמה שנגדיר אותו. אנחנו נצטרך להגדיר בסוף SLA. היום בחלק מהמקרים רחוקים. אנחנו צריכים להראות איך עומדים ב-SLA אל מול כמות הפניות. הבסיס של הפירמידה זה המרב"ד, זה in-house. אם בסופו של דבר המרב"ד יוכל לעמוד להכיל את כל הדבר הזה תוך עמידה ב-SLA עם הבסיס לא צריך אף אחד אחר.

יכול להיות שהוא יצליח 90% אז צריך 10% עזרה. יכול להצליח 70% ואז צריך 30% עזרה. הבסיס הוא האזרח וה-SLA.

תנו להם יותר תקנים, יהיה להם.

בואו נתקדם. שמענו.

סליחה, אדוני.

זה חשוב שתשמע את זה.

יש פה עובדת אזרחית ותיקה. כבר ארבעה חודשים העובדת לא מקבלת משכורת.

היא אשמה שהיא לא מקבלת משכורת?

היא אשמה שהיא לא מקבלת משכורת?

היא אשמה, נכון?

אני יכול לדבר איתכם במשך שעות רבות על תנאי העסקתם של העובדים אבל – וזה אבל מאוד חשוב, מהות הישיבה מבחינתי – לא מעניין אותי איך, לא מעניין מה, מעניינת אותי התוצאה.

זה מעניין אותי. אני אסגור את המקום.

תסגור את המקום.

זו הפרנסה שלה.

הוא אמר לך לפני רגע שאתה חשוב לו. זה לא עכשיו נושא הדיון. יש עוד דיונים.

ארבעה חודשים עובדת לא מקבלת שכר.

תנו תקנים. שמשרד האוצר ייתן תקנים לרופאים.

הבנו. בסדר. עכשיו אנחנו עוסקים באיזה פתרון.

אתם רוצים לפתור את הדברים אז תתנו תקנים והכול יהיה בסדר.

אי אפשר להישאר במצב ייבוש כזה ולצפות שיעשו כל כך הרבה תיקים. אי אפשר.

אתם רוצה שנדבר עכשיו מקרה-מקרה, עובד-עובד האם הוא קיבל את הדבר שלו?

איך אתה רוצה לפתור את זה לטובת האזרחים?

אני שואל אותך שאלה.

הוא רוצה שהעובדים שקיימים היום יעבדו ויראו תוצאות היום.

הם יעשו. אנחנו בדיונים.

מעולה. אז נפגש עוד חודשיים - - -

אנחנו בדיונים עם משרד האוצר.

איך קוראים לך?

מיכאל.

מיכאל, מעולה. עוד חודשיים נהיה פה ונראה. הטבלה מראה שאתם עובדים מצוין.

גבירתי, אנחנו בדיונים עם משרד האוצר ואנחנו הולכים לשפר לעובדים הקיימים את התנאים וגם לעשות תוכנית של פרמיות. אם אנחנו נצליח וזה יהיה טוב והעובדים כולם יעבדו. העובדים יתנו פה 200% לא 100%.

אני אגיד לך משהו. קצת מרגיזה אותי הגישה. עובד בעבודה ציבורית, אני מדבר גם על עצמי, עובד בעבודה ציבורית כלשהי יש לו חובה לתת שירות לאזרח על מלא. לא משנה בחברת חשמל או עובד במרב"ד ולא משנה באיזה מקום. יש לו חובה לתת שירות. התנאים לא מוצאים חן בעיניך – לא טוב לך כי קצת מידי, נמוך מידי, אתה עובד קשה מידי – אתה מוזמן ללכת לשוק הפרטי ולקבל קצת יותר. החלטת להיכנס ולהיות עובד ציבור – אתה משרת ציבור. אתה משרת את האזרח באופן מלא.

בוא תראה איזו אוכלוסייה עובדת. היא רוצה לעבוד או לא רוצה לעבוד. תעשה סיבוב.

אתה רוצה שאני אכנס עכשיו? אני יכול לפתוח את מצבת כוח אדם ולשאול כל רגע האם הוא מקבל מענים, האם השכר שהוא מקבל הולם את שעות העבודה. זו שאלה נכונה אבל זה לא - - -

תן לו את הצרכים. תן לו את הצרכים.

העובדים פה הם עובדים של 20, 30 שנה

אני לא מוכן - - -

הוא יעבוד. הוא יעשה.

אני עונה. אני לא מוכן לעובדה הזו ולוויכוח סביב נושא השכר. אני קודם כול אומר שהאזרח יקבל את המענה - - -

ברור.

אחרי שהוא יקבל את המענה. אני מוכן לשקול – לא אני, הרגולטור – לשקול לדבר על השכר של העובדים. לא בגלל שאני מזלזל בעובדים אלא בגלל שמטרת העל של עובד שנכנס לעבוד במשרה ציבורית היא לשרת את האזרח.

עובדים פה 200%. 200%. בוא תראה באילו תנאים.

כולם עובדים ותיקים, 20,30 שנה.

הגענו למצב – אני לא מאשים אף אחד.

זה לא בגלל העובדים.

עצם העובדה שהגענו למצב שאנחנו נמצאים בגיבנת כזו מטורפת ועם כזו תכולת עבודה לא בריאה - - -

לא באשמת העובדים.

לא אמרתי באשמת העובדים. לא באתי לרגע בתלונה לעובד. אני באתי למנהלים, אלו שאחראים על המערך. אם יצביעו לי על נקודה שהיא צוואר בקבוק שקשור לגיוס עובדים, אני אפנה ביחד איתם למשרד האוצר ונפעיל לחץ.

אם העניין קשור לתהליכי עבודה אני אבקש שיהיו פה תהליכי עבודה שונים. אם זה מערכות, אני אבקש מערכות. אני נבין בדיוק איפה המשבר ושם אנחנו ניתן פתרון.

אני מאמין גדול שבמצבת כוח אדם הקיימת בלי עשרה התקנים שאיישתם עדיין אפשר לפתור חלק גדול בעיה כי עובדה שזה קורה. מה קרה? איך התחילו פתאום תהליכים? הכניסו חברה חיצונית וזה התחיל לדגדג לעובדים. זה לא נעים. התחילו תהליכים. נהיה לחץ רציני. אנשים התחילו לזוז.

אדוני, אני מזמין אותך לשאול את האנשים שהאנשים פה - - -

אני לא מזלזל באף אחד.

סליחה, רגע. אל תזלזל באף אחד. יש פה עובדים שהם לא יודעים מה הם עושים. באים בבוקר והם לא יודעים אם יש להם עבודה, אם יש להם תיקים או אין להם תיקים. יש פה הרבה דברים שההנהלה עושה כדי לייבש את המקום. בסדר?

זה לא הרושם שאני מקבל. חלק נכבד מההנהלה יושב פה.

תראה את חלק מהעובדים פה ואיך שסוגרים להם את בית הגנזים בגלל תקציב והם לא יכולים למשוך תיקים. לא יכולים למשוך דברים ועוצרים את כל העבודה.

עד כאן, יקירי מיכאל, פרק העסקת העובדים. אנחנו רוצים להמשיך במצגת. יכול להיות שבסוף נגיע למסקנה שהבעיה היא העסקת העובדים. ד"ר מנדלוביץ', בוא נמשיך.

אני מסכם את הסכום של הנתונים שמראים אם אנחנו נעמוד בקצב של 2,000, שעוד לא הגענו עם צבר, יחד עם עבודה in-house של המרב"ד אנחנו לראשונה מצליחים, לא רק להתמודד עם הזרם שזה מעולם לא היה, אלא גם מצליחים לגרוף מצורה משמעותית מהגיבנת. תהליך שבערך ב - - - אפשר לסיים את האירוע הזה. לדעתי אפשר לסיים הרבה יותר מהר את הסיפור של הגיבנת.

נחזור לשקופית. שאלתם אותנו וכבר ענינו על הדבר זה כי ידענו שתשאלו את הדבר הזה. על האיוש של התקנים דיברנו.

אתם ביקשתם לדבר על הסוגיה של מי אחראי על מה. למי שלא מכיר החלוקה של הפניות, כמו שישראל, אמר האזרחים לא פונים למרב"ד, האזרחים מופנים למרב"ד. זה חלק מתחושת חוסר הנעימות שלנו שהם לקוח שבוי. מפנים אותם אלינו וכשאנחנו - - -

זה לראות עיניכם. זה לא המצב בפועל. איך אתם רואים ולא איך זה צריך להראות.

כן, שאלתם והתייחסנו לדבר הזה.

זה נושא חשוב. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אני צריך את העזרה שלך.

קדימה.

יש פה אירוע.

אני מכירה את זה.

אירוע של שער הכניסה. מי צריך לפנות למרב"ד.

נכון והנהגים המקצועיים לא צריכים להיות פה.

מה שקורה היום שכל הרובריקות האלה שמסומנות לי ב- x הן קיימות היום בפועל. מפנים אותן לכאן והן לא צריכות להיות כאן. יש משבר בסיפור הזה בין משרדי הממשלה.

יוסי תתקרב בבקשה.

למה שניפול עליו עכשיו? מסכן.

מה התשובה לשאילתה שקיבלת?

אתה בעד שזה יעבור למשרד התחבורה או נגד?

אני בעד מאוד.

להוציא מכאן?

צריך שהתהליך הזה שיהיה תהליך מהיר ויעיל. יש לנו נהגים מחכים - - -

לפרוטוקול, ששי.

ששי שדה, משנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית. היום נהגים מחכים בין שישה חודשים לחצי שנה לפני שהם מקבלים אישור ולפני שהם יכולים בכלל להתחיל ללמוד. אומנם יוסי היקר שנמצא כאן איתנו עשה תהליך שהם יכולים בינתיים לעשות תיאוריה במקביל אבל זה עדיין לא עוזר. נהגים בפוטנציה שמחכים חצי שנה לקבל את האישור עוזבים בינתיים ופונים לעבודות חדשות.

במקביל אם תרצה אני אעדכן אותך בתהליך שאנחנו מנסים לעשות שקשור לגיוס חרדים גם לצבא וגם לנהגי רכב משא. זה פרויקט - - -

אתה רוצה לפתור עכשיו את כל בעיות הפוליטיקה הישראליות?

זה תהליך שיכול להפיל לנו את הפרויקט הזה. זה פרויקט עצום.

אתמול שמעתי נתון מזעזע, מבחינתי. סגן שרת התחבורה אמר בכנסת שיש – אני לא יודע אם זו סיבה אבל בתוצאה – יש נהגים רבים מאוד – הוא דיבר על 4,000 אולי יותר של נהגים פסולי רישוי שנוהגים בפועל.

אני יכול לחזק את מה שאמר - - -

זה נוגע - - -

אתה בטוח 4,000, לא יותר?

כמה הוא אמר? אני לא זוכר.

אולי 40,000.

אולי 40,000. משהו עם ארבע, אני לא זוכר. הוא אמר מספרים מזעזעים. חלק מהדברים האלה קורים בגלל שבן אדם נפסל. יש לו ניקוד גבוה או תאונה. הוא נפסל והוא לא מקבל מענה והוא צריך להביא פרנסה הביתה – אז הוא עולה על הכביש. הוא עבריין. חד משמעית. אבל אם היה לנו פתרון פה, קרי משרד התחבורה והיינו מריצים את התהליך – אנשים היו חוזרים או לא חוזרים בכלל או חוזרים לנהוג ולפרנס את הבית. זה אירוע שאני שם עליו משקל כבד. מה דעתכם?

על הפסולים?

על הפסולים אני בטוח שיש לכם - - -

אני דיברתי על זה גם בפעם הקודמת ואנחנו נמצאים - - -

יוסי, תתקרב בבקשה שהפרוטוקול ישמע אותך.

אנחנו נמצאים במשא ומתן די מתקדם ואנחנו מחכים לסיכומים סופיים כדי לאמץ את המתווה שסיכמנו עם משרד הבריאות ביחד. המשא ומתן היה ברמה של שרים ומנכ"לים וגם ברמה שלנו, הזוטרים. ברגע שזה יקרה, אני לא יודע להגיד מתי וזה גם עניין של תקציב, אני חושב שזה ישנה את התמונה לגמרי מבחינת הכניסה למרב"ד.

אני רוצה שתגיד לי בכנות, איפה הקושי שלכם בסיפור?

אני אחלק את זה, ברשותכם.

רק תגיד את השם לפרוטוקול.

ישעיהו סיני, יועץ מנכ"ל משרד התחבורה.

איך?

ישעיהו סיני, יועץ מנכ"ל משרד התחבורה. במשך תקופה ארוכה היה לנו שיח מול לשכת מנכ"ל משרד הבריאות. יש הסכם מוכן במשרד התחבורה ובמשרד הבריאות על העברה של תכולות מהמרב"ד לאחריות משרד התחבורה למרות שאנחנו לא רצינו את זה בכלל. אנחנו מבינים את הקושי שיש מול הציבור ולקחנו על עצמנו. השרה והמנכ"ל ישבו גם עם השר וגם עם המנכ"ל בפגישות. בסופו של דבר אנחנו לא מוכנים על עצמנו את התכולות של המרב"ד בגלל תקצוב. אנחנו לא רוצים אירוע של מרב"ד שתיים, כמו שקורה היום - - -

מה הקושי?

תקנים ותקציב. משרד הבריאות רוצה להעביר אלינו כרגע את התכולות אבל רוצה להשאיר אצלו את התקציב והתקנים.

אתה רוצה לגזור חלק - - -

לפי היחס שעובר אלינו מתכולות המרב"ד, באופן הגיוני אנחנו אמורים לקבל את התקציב שהמרב"ד מקבל ואת התקנים. משרד הבריאות אומר לנו שעם כל הכבוד, אנחנו חושבים - - - היום אנחנו עושים את זה פחות טוב. אם אתם תעשו את זה אפשר יהיה לעשות טוב יותר ובפחות תקציב. זה לא אמירה שמשרד אחד אומר למשרד אחר.

יש לי הצעה יותר טובה.

מה ההצעה שלך?

כרגע יש הסכם מוכן.

אני מכיר את התקנות - - -

זה תהליך מדורג שתחילתו ברכב ציבורי וכבד שיעבור אלינו וכל הנושאים שפה מסומנים ב- x למטה – תוך שנתיים המרב"ד ברובו - - -

מה ההצעה שלך, ששי?

הצעה הזו בעקבות בקשות להוציא רישיון לכלי ירי. אני הלכתי לרופא וקיבלתי אישור של רופא משפחה שמכיר אותי הכי טוב ויודע לסמן וי או איקס על רוב מוחלט של הדברים שנמצאים כאן, אז אני מניח שרופא המשפחה יבין או יכול לדעת אם אני רשאי או כשיר לנהוג ברכב משא כבד או לא. אני חושב שבתהליך - - -

משרד הבריאות הגיב בעניין - - -

שנייה. אני חושב שבתהליך פשוט יותר במסגרת קופות החולים שאנחנו מבינים שהם הכלי הבריאותי היעיל ביותר במדינה יהיה אפשר לייעל מאוד את התהליך הזה ולהוסיף עליו רובד נוסף או שניים שצריך לעשות כאן - - -

רגע, רגע אתה מדבר על נהגי רכב ציבורי?

כן.

תחדד. אנחנו מתנגדים לזה. חד משמעתית.

העליתי רעיון. אני לא אמרתי - - -

אני מכיר את הרעיון הזה.

אני רוצה להבין.

חבל שלא הייתם בוועדות בכנסת בעקבות תאונות הדרכים ולראות את המסקנות והתוצאות וההשלכות של דברים כאלה. שאנחנו נעביר את זה ללא בדיקה ובלי בקרה - - -

פה זה רופא ופה זה רופא.

מה הבדיקות שנדרשות לעבור היום נהג מהסוג ה - - - עם בעיות הרישוי? כל הבעיות הרישוי שאינן רפואיות. מה למשל?

בודקים פסיכולוגים.

בודקים פסיכולוגים. אני שואל ברצינות – למה שאתם לא תטילו על האזרח שנפסל רישיונו להביא – באחריותו להביא דוח פסיכולוגי שמאשר את כשירותו לנהוג. הוא יצטרך לרוץ אחרי הפסיכולוג ולא אתם. אתם לא תעסיקו את הפסיכולוגים. אתם תשלחו אותו - - -

תהיה מסחרה.

אנחנו עשינו כרגע מהפכה בעולמות של ייבוא מזון שזה סיפור הרבה כבד. יבואן מייבא לארץ דברים שיכולים לחסל בן אדם והמשרד אומר שהוא סומך עליו בכפוף לדברים שונים ומפקח עליו ומבקר אותו. תן לאזרח – אתה נפסלת אז תביא לי דוח x, y מתוך רשימת פסיכולוגים סגורה.

הוא יביא לך את זה בחודש.

אני חושב שהכול נכון אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שכשאנחנו עושים את הדברים האלה אנחנו נותנים רישיון לאנשים שזה כלי שהגדירו במירכאות – אני לא רוצה להגיד את זה כקלישאות או להקצין את הדברים – אבל זה כלי רצח. כשאתה נותן לנהג להסיע חמישים נוסעים מירושלים לאילת ואתה לא בדקת כמו שצריך - - -

והיום נוסעים בלי רישיון.

בגלל שנוסעים בלי רישיון אז צריך להקל עליהם?

לא. ההיפך. אתם לא מקל עליהם. קודם כול צריך פיקוח. תמיד היינו צריכים פיקוח שזו בעיה בפני עצמה ועזוב את זה.

סליחה, אדוני, אבל כמו שאנחנו מכירים ובוא נשים את הדברים באמת בגלוי על השולחן – אני לא יודע אם אני מחדש למישהו פה משהו – אבל כמו שנראה האישורים הרפואיים שנמצאים היום בשוק הפרטי – אז יהיה יותר גרוע.

תגביל.

נחשפנו גם לזה שקנו רישיונות נהיגה. אלו דברים שצריך לטפל בהם אבל לא בגלל זה נחליט שעושים או לא עושים.

אני לא עושה בגלל שום דבר אבל אם לא היה פיקוח שלנו, של המדינה – אוי ואבוי – כי בסוף האחריות הוא שלנו.

מסכים איתך.

כי בסוף כשהמרב"ד מוציא אישור הוא מוציא אישור של משרד הבריאות. ובסוף כשאתה מקבל רישיון זה משרד התחבורה או משרד הרישוי.

כמו שאתה לא יכול להפריד שרישיון נשק - - -

יושב-הראש אומר לך שתעשה רשימה סגורה. תעשה רשימה של הסדר, של פסיכולוגים בהסדר.

האם היינו אומרים את אותו דבר גם על להפריט את נושא רישיונות של נשק. אין הבדל בין לתת לנהג משאית רכב מסוג פול טריילר שיש לו אחריות. התוצאות של זה יכולות להיות גרועות הרבה יותר.

אתה טוען טענה טובה.

80% מהפסילות של נפסלים בבדיקות של המרב"ד הן על רקע פסיכולוגי. זאת אומרת שזה אנשים עם בעיות שאנחנו לא רוצים לראות אותם בכבישים. אנחנו צריכים לוודא את זה. אנחנו לא בטוחים שהבדיקות - - - כדי להעביר את זה לשוק הפרטי - - -

תפיל את גודל הווידוא, את אחריות הווידוא על האזרח ולא אתה תצטרך להעסיק את האנשים. אתה גם פותר את המעמסה. משרדי ממשלה עושים את זה. זה דורש אומץ רציני, זה דורש אחריות גדולה ומנגנוני פיקוח אגרסיביים אבל זה אפשרי.

משרד הבריאות צריך לקחת החלטה לגבי הבקרה – לנו אין את היכולת.

זה יכול להיות פתרון עבור משרד הבריאות. הדבר לא חייב להיות אצלכם. אני אומר שעשו את בתהליכים אחרים שאני מכיר. אני חושב שזה יכול להיות פתרון – אני רק מציע את זה.

דיברת בישיבה בקודמת שאתם אמורים לגייס רופא חיצוני, רופא מוסמך. אתה זוכר?

אמרנו בעקבות בהסכם עם משרד הבריאות - - -

התקנות. זה הסיפור של התקנות שדיברת עכשיו.

הטיוטה של התקנות מוכנה אבל לא נלך אליה אם לא - - -

חוץ מתקציב, כל אלה שב-x אתם מוכנים ברמת העקרון לקבל?

כן, בתהליך מדורג של שנתיים.

נשאל את נציגת האוצר. מה שמך?

יעל רוזנטל ממשרד הממונה על השכר. אני אגיד שאנחנו עם מיכאל, ליאת וסימה - - -

סליחה מה השם?

יעל רוזנטל. אנחנו בתהליך של משא ומתן. היו כבר מספר פגישות מאוד יעילות. אני מרגישה שאנחנו מצליחים להבין את הצורך הקיים. אני אחבר את כל הדברים שנאמרו בשולחן גם של ד"ר מנדלוביץ' שבסוף יש פה צורך במענה שהוא הוליסטי ורחב אבל כנציגת האוצר אני רגע דנה בתנאים של העובדים ואנחנו בתהליך של ניסיון לשפר אותם.

מול משרד התחבורה?

אנחנו לא בשיח מול משרד התחבורה.

זה אגף תקציבים זה לא קשור לממונה על השכר.

יש שיח ביניכם לבין האוצר?

ברור והם מכירים את ההסכם בינינו.

אז מה הסכום? במה מדובר?

משרד האוצר תומך בעמדה שלנו שביחס לתכולות שעוברות אלינו ושצריך לעבור גם אחוז התקציב. אנחנו בקשר מול דניאל שוורץ מהאגף התקציבים והוא מכיר את ההסכם בין המשרדים אבל הוא לא יכול לכפות אותו על משרד הבריאות כמו שאנחנו לא יכולים לכפות אותו.

יושב-הראש, התקציב שלנו הוא 9 מיליון שקלים. כל המרב"ד. הם רוצים 12 מיליון על חצי?

אנחנו רוצים את אותו יחס שאנחנו מקבלים היום.

אני לא רוצה להיות גורם שאמור לפתור את זה. הייתי מביא תקציב חדש לחלוטין לטובת העניין הזה.

בסדר. המקום גם כך חי על אדים ולקחת מאיתנו חצי תקציב?

כמה אתם דורשים?

יש מסמך כתוב עם כל - - - זה באופן יחסי. זה כולל עוד דברים נוספים. אנחנו לא רוצים שקל יותר ממה שהמרב"ד מתוקצב כיום.

אני מוכרח לומר שאם זה הסכום זו בדיחה לדבר על סכום כזה באופן יחסי לכל כך הרבה אזרחים שסובלים כל כך הרבה זמן. נכניס את זה גם - - -

ואתם מאשימים את העובדים.

לא.

אני יכולה לשאול שאלה.

בטח.

היה את הסכסוך לגבי אותם נהגים שלא עברו בדיקה של מפעילי רכב כבד ורכב ציבור שלא עברו בדיקה כלשהי וצריכים לעבור בדיקה במרב"ד והמרב"ד, אם אני מבינה נכון, תקופה ארוכה סירב לבדוק אותם.

עד היום.

עדיין. כמה כאלה מחכים היום לבדיקה החוזרת?

היום זה כבר עומד על 4,000 בערך.

4,000 נהגים.

חלק מהם עזבו והם לא יהיו נהגים. אנחנו מאבדים אותם. אין לנו נהגים. חסרים לנו כולל משאיות ואוטובוסים – חסרים לנו 10,000 נהגים באופן מיידי. זה רק הולך וגדל.

תמיד יהיה לכם חסר. בואו נמשיך.

המרב"ד מתכוון לבדוק אותם? המרב"ד מתכוון לבדוק את הנהגים האלה.

כרגע לא.

לחדד שבדרך כלל אחוזי הבדיקה של מי שפמי פוסלים ועובדים למרב"ד – 80%, 90% מהם נפסלים שוב בפסילה של המרב"ד. כמות האנשים שאנחנו מאבדים רובם בכל מקרה לא היו ראויים - - -

אני מבקש.

אם הבנתי מחומר קודם, 40% מהפניות אמורות לעבור למשרד התחבורה, 50%?

בין 40 ל-50. זה תלוי. אנחנו גם פעלנו בהקשר הזה. לא העליתי לשיח אבל פעלנו לצמצום שער הכניסה. העלנו את הגיל - - -

75.

בשיתוף משרד התחבורה ל-75. שינינו את ההנחיות ל-12 ב'.

אותו דבר עם מתמודדי נפש. אוטומטית יפסל להם. אפשר לקבל את החוזר הזה?

לשאלתך, זה בין 40 ל-50.

אני מבין שהפער פה הוא 12 מיליון שקלים, נכון?

פחות. לא יודע לגבי סוגיות תקציביות. כל האגרה שהאזרח משלם לפמי – ברור שמשרד הבריאות הוא לא - - -

שילמו 1,000 שקל לפמי רק כדי שיבדוק אותם.

שישלמו את האגרה לקופת חולים.

זה אירוע שאפשר לפתור בפחות מ-10 מיליון.

בואו נמשיך.

הקמת רכב זו נקודה שנגיע אליה תיכף. כשירות נהיגה מתחילה מרופא מדווח. בהקמת רכב יש רופא שיכול לדווח שהוא צריך בדיקת כשירות נהיגה. ברמה העקרונית המרב"ד נועד לבדיקת כשירות נהיגה.

את מדברת כל נושא האבזור. בכלל לא דיברנו על זה עוד.

עוד לא נגענו. בואו נתקדם.

התוכנית שלנו לתקופה הקרובה – מעבר למערכת דיגיטלית ולפתור את שתי הסוגיות שדיברנו גם הסריקה וגם נושא השלמת תיק דיגיטלי חדש. אנחנו נקלוט את המנהלים. אנחנו נשלים את התהליך החיובי המאוד – כל הצדדים משדרים שהוא חיובי כאן מול ההסתדרות והמומנה על השכר. נגיע ל-2,000 ואפשר אפילו על פי החוזה ל-2,200 מול צבר.

הדבר הזה כפי שהראיתי לכם כבר במספרים הוא לראשונה מזה 30 שנה מתמודד עם זרם והוא גם יוכל סוף סוף לאכול את הגיבנת שכבר התחילה. זו תכנית העבודה לתקופה הקרובה. במקביל אני מקווה שנוכל להשלים את התהליך מול משרד התחבורה. צריך להגיד שגם אנחנו מבינים, מתוך תפיסה של אחריות, שזה לא תפוח אדמה שאנחנו מגלגלים אותו. אנחנו נעשה את זה במהלך הדרגתי של שנתיים. נעשה את הליווי של הדבר כדי שהדבר יהיה בצורה מקצועית.

לגבי סיפור של גודל רכב שמתגלגל לפה גם כן - - -

כל האבזור.

אבזור, גודל – אני חושב שזה ועדות שקשורות לביטוח הלאומי, נכון?

נכון.

באיזה שלב זה מגיע לכאן ומה הקושי?

אני רוצה לתת לרננה לתאר את התשתית.

רננה היועצת המשפטית? מהלשכה המשפטית?

היא ראש המטה שלי ובמקרה גם עורכת דין ממולחת.

כשמדברים על סוגי ועדות אנחנו מדברים על כמה סוגי ועדות וחשוב לא להתבלבל ביניהן. יש את נושא של כשירות נהיגה ועל זה דיברנו עד עכשיו. יש את נושא של ועדת ניידות – אדם שפונה לביטוח לאומי ורוצה לקבל את הקצבה וועדה שלישית של גודל רכב או יותר נכון יש פה התאמות שצריכים. אני לא בעולם המקצועי של זה אני רק - - -

מי שיש לו מעל 40% נכות יכול לגשת לוועדה ניידות להתאמת רכב.

אלה שלוש ועדות נפרדות. כל אחד מהן עושה בסופו של דבר חלק אחר - - -

הן יושבות במשרד הבריאות?

ועדת הניידות בערכאה ראשונה יושבות בלשכות הבריאות של משרד הבריאות אבל צריך להגיד שהן ממומנות על ידי הביטוח לאומי. זה ניתן בפועל על ידי משרד הבריאות. יש גם ערכאת ערער אבל זה לא רלוונטי.

מבחינה היסטורית, גודל רכב זה אבזור, זה גבוה וגודל של הרכב – לא דברים שבמומחיות של משרד הבריאות - - -

איפה זה מתנגש עם המרב"ד?

זה לא מתנגש עם המרב"ד.

זה מתנגש.

מאיפה זה נולד? זה נולד כשרצו להקל על האזרח. חשבו שאנחנו - - -

אל תלך ל-4,000 מקומות אלא תבוא לפה ונסדר לך הכול.

נכון.

לא הלך. למה?

לפעמים חושבים שמשהו יהיה רעיון טוב והוא לא תמיד רעיון טוב.

למה זה לא הולך? איפה הקושי? אני שואל בכנות.

50 שנה.

זה לא 50 שנה.

אז כמה זמן זה?

אני לא זוכרת בעל פה.

אני עובד מולך על הסיפור של הגברת שלא אזכיר את שמה.

גברת שולמית באה לבדיקת התאמת רכב והרופאה של כשירות נהיגה שישבה בוועדה הזו בדקה אותה מבחינת כשירות נהיגה. הוועדה לא ביקשה ממנה מראש להגיע עם מסמכים מוכנים. היא הגיעה להתאמת רכב. הרפואה ראתה בפעם הראשונה ואמרה – את צריכה נוירולוג ואורתופד, למלא שאלון שינה - - -

בשביל התאמת נהיגה?

כשירות נהיגה.

לא קשור לגודל הרכב?

ולכן באותו רגע הוועדה לא קיבלה החלטה. מבחינתה, היא הלכה הביתה וצריכה לדאוג לזה וחבל שלא אמרו לי קודם. הלכה הביתה ושלחה את זה למייל. יש לה שלושה מיילים או מייל של המוקד או מייל המרב"ד 1 או דרך אזור האישי. היא שלחה. פתחה את זה מישהי ושלחה ומחכים של הרופאה של הוועדה שישבה אז בוועדה – זה יכול להיות רופאה אחרת כי עכשיו אין רופאת כשירות הנהיגה אלא רופאה מחליפה. הרופא יבוא עוד פעם, יפתח ויסתכל. מה שהוא לא - - -

רגע, החלק של כשירות נהיגה עדיף להגיע לוועדה או עדיף להגיע אלינו, למרב"ד? מה עדיף? הוועדה עדיפה בהרבה.

נכון. אבל יש לך 40% - - -

עדיף להגיע במסגרת הוועדה. מי שמגיע במסגרת הוועדה - - -

שניה, צריך להבין משהו.

רגע, הוא לא סיים את התהליך. אין לו שיקול דעת. הגברת מסכנה, חולת סרטן. קיבלה הפניה לגודל רכב. אותה רופאה בוועדת גודל רכב שלחה אותה לבדיקת כשירות נהיגה. עשתה את הויה דולורוזה של הכשירות נהיגה למרות שאין לה מושג מאיפה להתחיל. אחרי שבוע מחזירים אותה ואומרים לה תנהגי עם הידיים כי הרגליים לא מתפקדות. עכשיו שולחים אותה בחזרה לוועדת גודל רכב שזה בכלל לא פה. או שזה כן פה?

זה לא המצב.

אני תיארתי לך עובדה שאני מכיר.

זו פניית ציבור שהגיעה אליו.

זו פנייה שאני מטפל בה. הוא מכיר אותה. טעיתי במשהו?

בפניית ציבור אתה צודק.

אני לא יודע לגבי הפנייה הספציפית הזו אבל באופן כללי מי שמגיע לוועדת להתאמת רכב במתכונת של אדם שנוהג אז הוא בדרך הזו יעשה גם בדיקת כשירות נהיגה. התורים שלו יהיו הרבה יותר קצרים והתשובה שלו תגיע תוך עשרה ימים לביטוח הלאומי ולמשרד התחבורה ומי שמגיע למרב"ד הוא יכול למשוך פה שנה או חצי ולפעמים במקרה הכי טוב חודשיים.

זו הייתה המחשבה.

אז לאיפה עדיף להגיע?

אתה צודק. זו הייתה המחשבה. אם זה יהיה ביחד אז זה יפתור את הפעמיים לבוא אבל מה שקורה הוא בגלל שהם לא מקבלים את הנתונים של מה שהם צריכים להביא. הם חושבים שהם באים לבדוק את גדול, רוחב וגובה אבל פתאום אומרים להם שצריך גם מסמכים וצריך לראות שאתה כשיר. אז הוא צריך תור לנוירולוג – תור של שישה חודשים ובינתיים מתעכב לו האוטו כי לא אין לו אוטו.

ברוב המקרים הם מגיעים לפה ויוצאים תוך עשרה ימים עם תשובה. זה אני אומר לך - - -

הוא מדבר על פניות שיש לו ואני מקבל ממנו.

אתם מדברים על היישום בשטח. אני אגיד משהו מוקדם יותר.

יש פה פער שאני לא מבין. אני נמצא באותה סיטואציה ועם אותה גברת שעד עכשיו לא פתורה. עד לרגע הזה. עברנו את הויה דולורוזה. יש לה אישור לנהוג עם הידיים אבל עכשיו בשביל לחזור לוועדת גודל רכב, קודם כל היא לא יודעת מה צריכה לעשות וכל דבר זה טלפון, אין שום פירוט לאזרח, אין טבלה שמסכמת לו אין שום נגישות – פח אשפה. אין להם מושג.

אני חייבת להגיד שבדרך לפה הוא דיבר איתה בטלפון.ספספ

אני מציע לתת לרננה שתי דקות להשלים את המשפט לגבי ההיסטוריה והתשתית - - -

רננה דיברת על שלוש ועדות, אחת מהן יושבות פה?

שתיים מהן יושבות פה. וועדות התאמת רכב וכשירות נהיגה. קצת הסברתי את ההיסטוריה ונכנסנו ללוגיסטיקה – מה לפני ומה אחרי רק כדי להסביר מה הייתה המחשבה מאחורי זה.

כל מי שמגיע לוועדת גודל רכב זה אומר שהוא קודם עבר ועדת ניידות. ועדת ניידות – הייתה עבודה יפה מאוד של החשב הכללי באוצר יחד עם הביטוח הלאומי וגופים נוספים שהסתכלו באופן הוליסטי על כל עולם של הניידות. הייתה עבודה יפה מאוד והיו נציגים של המשרד שסייעו. הייתה שם הסכמה של הביטוח הלאומי שוועדות הניידות באופי שלהם צריכות להיות מאוחדות תחת הביטוח הלאומי. זה העולם של הביטוח הלאומי. העולם של להגיד האם מישהו זכאי, יש לו זכאות - - -

זכויות.

זכויות. ועדת הניידות מתכנסת אחרי שהוכרת כמישהו שאין לו ניידות והשאלה האם אתם זכאי לקצבה והאם אתה צריך גם רכב מתאים. זו סוגיה טכנית במהות שלה ולא זו לא סוגיה רפואית. אחד הדברים שאנחנו – יש עוד בעיה נוספת אבל לא בגללנו – הרבה פעמים האנשים שמופנים לגודל רכב, הוועדה דורשת שהם יעשו גם בדיקת כשירות נהיגה למרות שהרבה מאוד מהם לא צריכים. זה כשאדם - - -

הם זה הביטוח הלאומי.

מי דורש?

הביטוח הלאומי. אנחנו לא חושבים שזה צריך להיות באופן אוטומטי. אין סיבה שבן אדם שאומנם הוא זכאי לקצבת ניידות אבל זה לא אומר שהוא לא יכול לנהוג כי יש לו התאמות. אחד הדברים שאנחנו רוצים לדרוש זה להוריד את כל המסה של האנשים שנשלחים סתם לבדיקת כשירות נהיגה למרות - - -

בואי נדבר רק על בפועל.

כמו שספי ציין יש פגישה. אנחנו בעבודה גם מול הביטוח הלאומי.

מה לדעתכם נכון? להפריד את הרשויות, זאת אומרת – תחבורה בנפרד, בריאות בנפרד, הביטוח הלאומי בנפרד או בכל זאת לנסות לאמץ את המנגנון שלא עבד עד היום שרשות אחת מתכללת את כל האירוע ומשהו פה תקוע?

אני חושב שכל גוף יתעסק במומחיות שלו.

אני מתחיל להשתכנע שזה מה שנכון.

משרד הבריאות מומחה בנושאים - - -

למרות שהרעיון שרשות אחת מתכללת - - -

לפעמים יש רעיונות מעולים שמבחן מעשה הם לא מתממשים וההיסטוריה מוכיחה. לכן משרד הבריאות – אנחנו אומרים את זה מתוך אחריות מקצועית – אנחנו 12 ב' - - -

אנחנו אחראים על נושאים רפואיים.

אני אגיד למה זה לא יפתור את זה. אם היא אומרת שבן אדם בא לוועדת גודל רכב שזה עניין טכני אבל אומרים לו בוועדת גודל רכב אנחנו לא יודעים מה קורה מבחינה רפואית ולכן אנחנו צריכים שתביא לנו אישור כשירות. איך יועיל הפיצול?

יהיה גוף שיעשה טריאז'.

כל אחד יעשה אחרת.

כרופא מדווח באחריותו - - -

זה מטפל. זה לא חייב להיות רופא.

לא משנה. כרופא מדווח לנו הוא לוקח אחריות שכרגע הוא מדווח על האדם כי מבחינתו הוא סכנה לכביש. כאדם מגיע לוועדה של ביטוח הלאומי להתאמת רכב והוא לא חושב שהוא סכנה לכביש. הוא חושב שעד היום הוא נהג והכל בסדר. אין סיבה שהוא ידווח את זה.

אני מסכימה עם זה.

לכן יהיו פחות הפניות אלינו.

התשובה היא שזה לא צריך אוטומטית אלא גם בוועדת ניידות יושב לצורך העניין רופא. יכול להיות שאם הוא מוצא שיש מקום להפנות את האדם לבדיקת כשירות אז בהחלט.

אני איתך.

אבל לא באופן אוטומטית.

אני מסכימה איתך.

זה יוריד את העומס גם מכשירות נהיגה.

ד"ר מנדלוביץ', הייתי מביא יועץ חיצוני שיילמד את כל תהליכי העבודה. יועץ ארגוני שימליץ למדינה איך נכון לנהל את כל האופרציה. האם נכון לפצל או להקים רשות.

אדוני, זו הייתה ההצעה של המנכ"ל להביא לפה פרויקטור יחד עם יושב-ראש הסתדרות עובדי המדינה שינהל.

אתה צודק. חיכינו להמלצה של הוועדה בראשות החשכ"ל כי זה אדן הבסיסי לדבר הזה וההחלטה הזו היא דרמטית. עכשיו אפשר להתחיל להתקדם. לא יכולנו. זה נסגר ממש לאחרונה.

מה המסקנות שלו?

שוועדת ניידות היא של הביטוח הלאומי. זה יוצא ממשרד הבריאות ועובר לביטוח הלאומי ולכן זה עוד יותר מקדם את התפיסה שמה ששייך לביטוח הלאומי יהיה אצל הביטוח הלאומי. אנחנו בעובי הקורה. אני בדיוק נפגש ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי בעוד עשרה להתחיל את התהליך הזה ולראות איפה הדבר הזה עובד. אנחנו הבנו - - -

אולי גם הם ידרשו ממך עשרות תקנים ועוד 10 מיליון שקלים.

דווקא שם ההליך הוא יותר פשוט. עד עכשיו לא היה רעיון מסדר סביב הדבר הזה. עכשיו יש רעיון מסדר. כל עוד לא הוכרע איפה ועדות הניידות נמצאת לא היה רעיון מסדר. עכשיו יותר קל להכניס את הדברים לרובריקות שלהם.

אנחנו הפסקנו לרוץ כמו עכברים כדי לנסות לגייס עוד אנשים, זה לא הולך. צריך לשים כל דבר במקום המקצועי שלו ולפתור. זה יותר נכון לאזרחים. הבנו שזה טרטור לאזרחים.

אני צריכה להוסיף אמירה חשובה שזה חלק מעבודה רחבה שמקרה היה לי חלק בהקשר אחר שלה של להגדיר בתוך משרד הבריאות ותוך המערכת הבריאות מה התפקידים שלה. יש סוגיות רפואיות שקיימות במשרדים ובעולמות אחרים. כאשר אנחנו מדייקים את התפקיד שלנו אז אנחנו מאפשרים לעצמנו לעשות את זה כמו שצריך וגם למשרדים השונים יש כוח אדם רפואי משלהם שיודע להתייחס לסוגיות האלה.

זה אותו דבר כמו לדמיין שמשרד המשפטים יטפל בכל הסוגיות המשפטיות או שמשרד האוצר יטפל בכל הסוגיות הכלכליות. זה לא עובד ככה. ברור שיש כלכלנים ומשפטנים במשרד שונים וכך גם כוח אדם רפואי במשרדים אחרים שיודע להתמודד עם זה. הביטוח הלאומי טוב מאוד בוועדות הרפואיות.

לא שמעתי שאמרו במשרד התחבורה לא. הם אמרו כן, אנחנו מוכנים אבל אנחנו רוצים תקציב.

זו תפיסה הוליסטית.

לא ראיתי שמישהו חולק על התפיסה הזו.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): כאופציה, למרות שזו מפלגתי אני, אם כל המערכת לא עבדה כמו שצריך עם התקציב שחלק מהעניין הזה זה תקציב וכוח אדם וכולי – המדינה צריכה לשים פה כסף ותוספת נוספת ולא לקח מפה בגלל שלוקחים מהם עובדים, תקנים או משימות. אלא להשאיר להם מה ששלהם כדי שיעשו אותו יותר טוב ולהוציא עוד כסף מהכיס כדי לייעל את הדבר. המדינה חייבת להוסיף פה כסף. אין שאלה בכלל.

כדי לתאר לך כמה זה קשה כאזרח, כשאתה נכנס לתהליך ואתה צריך להיות תחת שלושה משרדי ממשלה ונוסיף את הביטוח הלאומי גם לקטגוריה. זה קשוח מאוד.

לכן אמרתי. להביא יועץ ארגוני כי אני לא באמת יודע מה נכון. הנכון ביותר שהיה מקום אחד שייטפל בכול אבל אתה רואה שזה לא עובד. מה הפתרון? לשלוח את האזרח עוד פעם לשלושה מוקדים שונים ואז יגידו לו קודם כול תעבור את זה ולאחר מכן תבוא אליי. אני לא יודע להגיד לך מה נכון לעשות כי בהשקפת העולם הראשונה שלי הייתי אומר שחייב להיות מקום אחד שמתכלל את הכול כדי להקל על האזרח. זה ברדק. עד לרגע זה אני לא יודע מה הגברת מה צריכה לעשות, היא עכשיו ממתינה. קיבלה אישור לנהוג עם הידיים ומה עם גודל רכב.

קיבלה אישור. גודל רכב ישלח אליה.

מה ישלח?

מהביטוח הלאומי. אין קשר למרב"ד.

הביטוח הלאומי שלח אותה לפה.

כי היא צריכה כשירות הנהיגה.

אבל כשזה חוזר חזרה - - -

זה מה שהסברת לך. דיברנו על כך לפני כן.

עד כאן שלב הסקירה האיכותית מאוד והמדויקת של המצב. הדבר לא מלבלב אבל זה המצב. מי שרוצה לומר את דבריו, זה הזמן.

אני מבקש מאדוני שנעשה סיור ונשמע את העובדים.

נעשה במסגרת הישיבה.

ותראה את כל התיקים.

זהו?

אני יכול לחזור על הדברים כמה זה חשוב - - -

אין צורך.

אני רוצה להגיב על מה שהעלתה פה שלי שחלק מאי-העסקה של העובדים נובע כי יש מחסור ברופאים במדינת ישראל. אם נפתח עוד ועדות שבכל אחת צריך לשבת רופא – לא בטוח כמה ניתן – לא יודעת אם יש מספיק רופאים שיוכלו. משרד יריב עם משרד על איפה יהיה הרופא.

בגלל שהרופא הוא לא רופא מטפל יכול להיות שהוא יהיה רופא שכבר לא יכול לנתח אבל הוא עדיין רופא.

אותו רופא משפחה יטפל בכול.

אתה מנסה להדליק פה את הגזרה מחדש.

אני עובד פה 17 שנים ואני נחשף באופן יום-יומי לקשיים שאנשים צריכים לעבור ולעוולות שלפעמים נעשות – צריך להגיד את זה – הייתי רוצה כאזרח ואפילו לא כעובד פה – כאזרח שנחשף לדברים האלה – הייתי רוצה לבקש ממך, אדוני, ומהוועדה בכלל שבאופן עקבי יבדקו מה קורה עם המקום הזה ואיך הדברים מתקדמים.

שתהיה מטרה ברת-השגה תוך פרק זמן סביר שהדברים יראו טוב יותר כי אני רואה דברים שלפעמים אתה חוזר מהמקום עבודה שלך ואתה נמצא עם מועקה כי אתה במפגש ישיר מול בן אדם שעובר קשיים ואתה גם עושה לו איזשהו עינוי דין וכאלה שנפסלו. במקום אחרי שנה שהרישיון יחזור אליו הוא בסוף מוצא את עצמו מתגלגל פה עוד חצי שנה מעבר. יש הרבה מקרים רפואיים - - -

אני אסכם את הפרק הזה של הביקור פה. קודם כול תודה רבה על האירוח. למרות הביקורת וישנה ביקורת אנחנו מקיימים את חובתנו – אני לא פתחתי בזה – אבל תודה רבה גם ההזמנה ועל קבלת הפנים החמה וכמובן על הסקירה.

הסיכום של הדברים שלך מוכיח איפה הלב של העובדים נמצא. הלב שלכם במקום הנכון. יכול להיות שהכלים שקיבלתם הם כלים מועטים ואולי זה לא באשמתכם אבל אני מרגיש שיש פה רצון והתגייסות של המערכת מרמת ההנהלה, ד"ר מנדלוביץ' ומעלה – כמובן השר והמנכ"ל ועד רמת העובדים.

יחד עם זאת, עם כל הקשיים שיש מסביב כיוון שהאזרח משלם את המחיר, אנחנו פה כדי לנסות להשפיע ולתת את כובד משקלנו בעניין הזה. ראשית, אנחנו מתחייבים כמובן לעקוב. הדרישה שלכם היא דרישה שלנו. אנחנו נעקוב ולא נרפה מזה. גם בגלל שהאזרח צועק לנו הצילו וגם בגלל שזו אחריות שלנו ואם אנחנו לא נעשה את זה אנחנו חוטאים לכיסא שבו אנחנו יושבים.

בפעימה השנייה או בנקודה המהותית יותר, אני מבין שיש הרבה מחלוקות על אחריות אבל יש גם את החלק שקשור לצד הכלכלי וכספי. אנחנו יכולים לדבר על שליחות אבל בסוף גם הכסף מדבר – הדבר מצריך את כוח האדם שלו ומצריך את התקינה שלו והעובדים. זה נושא שהוא בלתי נפרד בכל התהליך הזה.

חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר וחבר הכנסת אושר שקלים אם תסכימו להצטרף אליי לפנייה לשר האוצר בהקשר הזה. לפעמים מה שלא פותר המשא ומתן ולא פותרים החברויות, ייפתר בכסף. זה יקבל את התוספת שהוא צריך. זה כסף קטן ביחס למצוקה הגדולה שיש לאותם אזרחים.

זה לא רק כסף אלא צריך לראות שזה באמת יפעל. אתה תעביר כסף ובסוף לא עשינו כלום – אנחנו מכירים גם את זה.

זו הנקודה הבאה שרציתי לומר. צריך לתת את הדעת בצורה רצינית מה יקל על האזרח. האם לשלוח אותו לשלושה מוקדים שונים ויעילים יאיץ את התהליך אבל יסבך את האזרח או לחלופין מקום אחד שגם בו יש קשיים כמו שאנחנו רואים היום אבל זה מה שנכון. אני בעצמי לא גיבשתי החלטה בעניין הזה אבל איך שלא יהיה אנחנו קודם כול צריכים להאיץ את התהליכים הקיימים, של מה שקיים כרגע. במסגרת העבודה הנתונה שיש כרגע ולחשוב מחוץ לקופסה על כל מיני פתרונות.

אני אשתדל להוציא מכאן אחרי הסיור הזה בצורה כתובה את סיכום הדברים – מה שאנחנו דורשים או מבקשים מהמשרד ומהמרב"ד לעשות ולקדם עם לוחות זמנים. גם בנושא של איוש תפקידים, גם בנושא של סריקת מסמכים וכולי. אנחנו נקיים על זה עוד דיונים אבל אני לא רוצים להתחייב על לוחות זמנים.

אני אומר לנציגי העובדים. המלחמה שלכם על זכויות של העובדים היא מלחמה צודקת ונכונה. אתם עושים את העבודה שלכם ואת השליחות שלכם. אסור בשום פנים ואופן שזה יפגע בתהליכים הקיימים. אני אמרתי בהתחלה שאני מרגיש שיש פה רצון טוב. לפעמים הוויכוחים סביב נושא התנאים גורמים לכך שהעבודה נתקעת וזה אסור לנו שיקרה. יש לנו אחריות, יש לנו שליחות. השליחות בתפקיד ציבורי הוא תפקיד אחראי עם הרבה מאוד עומס ואחריות וצריכים לעשות את זה בצורה הכי מושלמת שיש.

נכון שיש ויכוחים אבל הוויכוחים לחוד והשירות לאזרח לחוד.

אדוני, אני יכול להבטיח לך שאם יהיו את הכלים והאמצעים לעובדים הם יעבדו ב-200%.

התחלתי עם זה. למרות שעדיין לא קיימים כל הכלים שעליהם עובדים כרגע – למרות זאת אסור שהאזרח יפגע. העובד צריך לתת 200% גם כשאין לו את כל הכלים.

הם נותנים.

רבותיי. עד כאן דברי הסיכום שלי. אנחנו נשמח להתקדם לסיור ותודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.