פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת העבודה והרווחה
13/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום חמישי, י"ג באדר התשפ"ה (13 במרס 2025), שעה 11:00

פרק ב' (ביטוח לאומי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
טלי גוטליב
מיכל מרים וולדיגר
מאיר כהן
צגה מלקו
יונתן מישרקי
שרון ניר
לימור סון הר מלך

ירון לוי
פנינה תמנו
נעמה לזימי
ניסים ואטורי

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

גליה ימין - עו"ד, משרד האוצר

רועי בבאי - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רכז רווחה ובטל"א, אג"ת, משרד האוצר

יוסף פולסקי - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

הנציא פרידמן - רו"ח, המוסד לביטוח לאומי

אלכס מילר - נציג ההסתדרות

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

דניאלה קאולי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

פרק ב' (ביטוח לאומי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, י"ג באדר התשפ"ה, 13.03.2025 למספרם. אני מתנצל בפני חברי הכנסת כי לא ראוי ביום צום להתכנס לדיונים ולהצבעות אבל לא הייתה לנו ברירה, בגלל הלחץ של תקופת התקציב. נעשה לפחות דיון אחד, נעשה גם שני אבל ההצבעות יהיו רק באחד.

התכנסנו בתענית אסתר לכן נאמר כמה מילים על מהות היום. להבדיל מתעניות של עשרה בטבת ותשעה באב שהן על אבל, תענית אסתר היא תענית של תשובה, תפילה ושמחה. היא לא תענית של אבל. כאשר המן הרשע ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים והמלך אחשוורוש שיתף איתו פעולה, זו הייתה גזרת שמיים. בני ישראל הבינו את זה ומרדכי הצדיק הבין את זה והם חזרו והתכנסו כפי שביקשה אסתר המלכה מהם, "לך כנוס את כל היהודים - - - וצומו עליי - - - שלושת ימים".

זה היה בפסח ואפילו ליל הסדר התבטל ונהיה לצום. בזכות התפילות והצום והתשובה והצדקה זכינו לנס הגדול, נס טבעי, הגזרה התבטלה ונהפוך הוא "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", וקיבלנו את חג הפורים. לכן בכל שנה ושנה לפני חגיגות הפורים על הנס הגדול אנחנו צריכים לזכור את התפילה והתשובה שהיו בתענית אסתר. זו הסיבה שצמים, לא מתוך אבל, אלא מתוך תפילה תשובה וצדקה. יש פרק מיוחד בתהילים, פרק כ"ב, הפרק שאסתר המלכה אמרה, "א-לי א-לי למה עזבתני". וכתוב בספרים שביום הזה ראוי להגיד את הפרק הזה שבע פעמים וכך לפעול ישועות גדולות בכל הבקשות שאנחנו זקוקים בהן לישועה.

יהי רצון שיתקבלו כל תפילות עם ישראל ונזכה לשלום ולהשבת החטופים ושלא יהיו מלחמות ויהיה שקט ושלום ושלווה לכל עם ישראל.

נתחיל להקריא את הנוסח.

כן. למעשה הקראנו חלק משמעותי מאוד מהנוסח בדיון הקודם, אבל יש לנו כעת תיקונים לנוסח. בעקבות הבקשה שביקשת בדיון הקודם, אדוני היושב-ראש, שההוראה הזאת תהיה הוראת שעה. אזכיר שאנחנו מדברים על כך שהמדרגה או הסכום שעד אליו משלמים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור הנמוך ושמעליו משלמים בשיעור הגבוה, הסכום הזה לא יהיה 60 אחוז מהשכר הממוצע כפי שהוא היום, אלא הוא יהיה סכום של 7,522 שקלים חדשים, והוא יעודכן בכל שנה לפי עליית המדד.

ביקשתם שזו תהיה הוראת שעה וכרגע מה שמונח בפנינו אומר שבשנים 2028-2026 זה יעלה לפי שיעור עליית המדד. אבל בשנת 2029 ואילך אותו סכום שכבר עודכן לפי שיעור עליית המדד בשלוש השנים האלה, ימשיך להיות מעודכן מאותו מועד לפי שיעור עליית השכר הממוצע בכל שנה.

שזה מיטיב עם העובדים?

כן, להיטיב עם העובדים.

יש לנו כאן הערה.

כן בבקשה, נציג ההסתדרות.

כן, אלכס מילר, ההסתדרות הכללית. בנוסח הקודם היה רשום שההפחתה תהיה 60 אחוז מהשכר הממוצע ומשום מה בנוסח החדש זה הוצא. אנחנו מבקשים שמתאריך 1.1.2029 מדרגת הגבייה המופחתת תעמוד על 60 אחוז מהשכר הממוצע וכך בעצם תיעצר הפגיעה.

כי כרגע לפי הנוסח זה הופך להיות 50% והפגיעה הזו לא עוצרת. אז אם אפשר לחזור לפחות בסעיף הזה, כי הנושא הזה יצא מהחוק וזה משאיר אותנו בבעיה גדולה מאוד כי הצעתך משפרת בצורה משמעותית מאוד את החוק אדוני, אבל הסוגייה הזו היא בעייתית ואם אפשר אני בטוח שהיועצת המשפטית - - -

אני שומע, אבל אני רוצה לשמוע את האוצר על זה.

יגאל גוטשל, מאגף תקציבים באוצר. תיקון החקיקה המקורי כפי שהוגש לוועדה למעשה קיבע משנת 2026 את מדרגת הגבייה המופחתת, כלומר את המדרגה שעד אליה משלמים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות מופחתים, ושינה את אופן ההצמדה שלה משכר ממוצע למדד ואופן ההצמדה הזה יישאר כך באופן קבוע.

השינוי שמוצע כעת ביחס להצעת החוק המקורית הוא שהחל משנת 2029 מדרגת הגבייה המופחתת תחזור להיות מוצמדת לשכר הממוצע. כלומר תהיה האטה בקצב הגידול של מדרגת הגבייה המופחתת בשנים 2028-2026 ואז משנת 2029, זה יחזור לגדול בקצב מוגבר כי השכר הממוצע גדל בקצב מהיר יותר. זו ההצעה המונחת על שולחננו.

זה מה שהוא רוצה?

לא הוא רוצה משהו אחר. הוא אומר, עד כה זה היה 60 אחוז מהשכר הממוצע, בואו נגיד שבשלוש השנים האלה זה יהיה לפי עליית המדד אבל לאחר מכן זה יחזור להיות 60 אחוז מהשכר הממוצע.

על כמה תעמוד עליית המדד? אם אנחנו מקפיאים לשלוש שנים אני רוצה לדעת על כמה זה יעמוד.

אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד אבל ההערכה היא שהפער הממוצע בשנה בין עליית השכר הממוצע לבין עליית המדד, זה סדר גודל של 1.5 אחוזים. כלומר בממוצע השכר הממוצע גדל מהר יותר ב-1.5 אחוזים לעומת המדד.

כלומר בשלוש שנים יהיו לנו כבר 4.5 אחוזים שילכו לאיבוד.

ההצעה שהם מציעים כמובן לא מקובלת עלינו.

כן, הסכומים האלה בסוף לא חוזרים לעובדים. אדוני היושב-ראש עשינו אצלך לא מעט דיונים על הנושא הזה. הייתה פה הבהרה גם מצידך וגם מצד כולם של חוסר היגיון על החוק הזה כי הוא לא נותן מענה ל-2025, הוא רק מתחיל ב-2026.

עם כל מה שאנחנו מתמודדים איתו פה בנושא המלחמה והשלכותיה, אם אדוני מצא נוסחה שמבחינתו עוצרת את הגידול ואת הפגיעה ב-70% או ב-80% מהעובדים במשק, לפחות שנדע שנהיה מכוסים ושאחרי שלוש השנים שאדוני ביקש להגדיר שהפגיעה לא תימשך להיות לנצח. כי כרגע זה בנוסח. אז אותה שורה שהייתה כבר ומשום מה יצאה, אנחנו מבקשים שהיא תחזור.

מבחינת עמדת האוצר אנחנו מתנגדים להצעה של ההסתדרות. דיברנו על כך לא מעט בוועדה במשך כמה דיונים. הצורך בקיצוצים ובנושא הצעדים החוסכים והתוכנית התקציבית נובע מהמצב שנקלענו אליו בעקבות המלחמה. דיברנו על כך בהרחבה וארחיב עוד - - -

אבל לא כל אחד יכול לבוא ולנגוס - - - לא נוגע לכסף של 2025 הולך לעלות לעובד

הולכים לאוכלוסיות הכי מוחלשות.

סליחה, רק רגע. השופטת פלדמן אמרה אתמול "אדוני לא ירים את הטון" אז אני אומר כך היום פה בתענית אסתר לא להרים את הטון. כל אחד שידבר עניינית מאוד וכולנו במטרה אחת, הטון צריך להתאים לתענית אסתר. עכשיו תמשיך.

הגידול בהוצאות לאור המלחמה משמעותי מאוד והוא גם גידול קבוע. גם בהוצאות ביטחון, גם בהוצאות איבה, הוצאות שיקום, הוצאות ריבית שנובעות מהחוב שמדינת ישראל הייתה צריכה לגייס לאור הוצאות המלחמה.

לכן הצעדים הנדרשים הם צעדים פרמננטיים, קבועים. אתייחס להערה שאחת מחברות הכנסת אמרה, בניגוד לצעד של העלאת הגבייה שנעשה בוועדה לפני כחודשיים-שלושה, הצעד הזה הוחל רק על מי שמרוויח שכר של מעל כ-7,500 שקלים. זה לא פוגע בעובדים החלשים ביותר במשק, כן צריך להגיד את זה שיהיה כאן על השולחן - - -

כן אבל אתה לא לוקח בחשבון את ההבחנות למשל בין אימהות חד-הוריות לאימהות שאינן חד-הוריות, וכן הלאה - - -

אני רוצה להבין, הרי סיכמנו שאנחנו עושים את זה כהוראת שעה. הפירוש הוא שמרגע שנסתיימה הוראת השעה אם תרצו לגבות עוד משהו או להרע במשהו, תצטרכו לבוא לכנסת עם חוק חדש.

הסירום מבחינת משרד האוצר היה שזו תהיה הוראת שעה במובן שמשנת 2029 זה יחזור להיות מוצמד לשכר הממוצע.

זהו, זה מה שביקשנו. מה אתה צריך עוד?

הנקודה היא שלא מצמידים מחדש את כל העליות שהיו בשנים 2029-2026. כלומר לצעד הזה יש משמעות קבועה אבל הגידול יפסיק. זו המשמעות.

אם יגידו 60% מהשכר הממוצע ייקחו סכום שיהיה בעתיד השכר הממוצע, בשנת 2029, וייקחו ממנו 60%. זה יכול להיות רחוק מאוד מ-7,522. כשהם קבעו את 7,522 הם קיבעו סכום מסוים. אגב, צריך לדעת אם הוא באמת 60% מהשכר הממוצע היום - - - ואז באותו מועד - - -

כן, זה מה שהיה ב-2024.

ואז זה יהיה הסכום הנומינלי שאדם ישלם וזה לא יעלה יותר?

לא, בשנים 2028-2026 זה יעלה - - -

לא, אחרי 2029 זה נפסק?

ב-2029 זה יחזור לעלות לפי השכר הממוצע. כלומר זה יעלה מהר יותר, זה יטיב עם העובדים.

אני אסביר למה זה טוב לעובד או לעצמאי שהסכום עולה. - - - כי על סכום גבוה יותר משולם השיעור הנמוך יותר של דמי הביטוח - - -

אם זה טוב לעובדים ולעצמאים, נלך על זה.

לא, זה לא טוב, זו עוד גזירה שלא מבחינה. הוא אומר שזה לא העובדים החלשים אבל הוא לא מבחין אם זה - - -

אסביר. ההסתדרות רוצה שבשנת 2029 זה יחזיר את כל הגידול שהיה בעבר - - -

הגיוני אבל אתם שוחקים בטווח הרחוק.

מה זה "ההסתדרות רוצה"?

אייכלר, אני רוצה רגע להגיד משהו בהקשר של כל הרפורמות.

קוראים לי "היושב-ראש".

סליחה, יושב-ראש הוועדה, הרי מרבית מה שעובר כאן ביחס לעובדים בסוף פוגע בצורה דרמטית הרבה יותר בעובדים הכי מוחלשים במשק. יש לנו עליית דמי ביטוח לאומי, את לקיחת דמי ההבראה, את שחיקת השכר שדיברנו עליה בשבוע שעבר, שכרגע החריגו רק את שכר המינימום אבל צריך להחריג אף יותר. ועכשיו מס הכנסה. כאילו לקחו את האדם בשכר הנמוך ואמרו בואו נקרע אותו נהרוג אותו לא משנה עליית המחירים, ארנונה מים חשמל עליית מחירי תחבורה ציבורית כל הגזרות שבעולם נקודות זיכוי הכול לקחתם. אפילו את זה, איזה הישג כך שמצמיד לשכר ממוצע על פני מדד. הרי מדד זה פיקציה זה עולה בגרושים. שכר ממוצע עוד איפשהו מאפשר מעט גידול כאשר המחוקק והבית הזה לא עושה את זה. החוק שמגדיר גידול אוטומטי עוד נותן איזשהו מזור לשכבות החלשות. ופה קרעתם אותם. לקחתם להם בחוק אחרי חוק - - -

תודה רבה, הדברים שלך נשמעו - - -

רק שתבינו, מבחינת המספרים אדוני, 600 שקל - - -

אנחנו עכשיו הולכים על הוראת שעה.

כמה? ועל 2026, על שנה מעל - - -

צריך להחריג את מי שמפרנס או מפרנסת יחידה. אתה אומר שזה לא יפגע בעובדים החלשים ביותר אבל אתה לא לוקח את הדברים האלה בחשבון. אדוני היושב-ראש אתם לוקחים את זה בחשבון?

היועצת המשפטית אומרת לי שהחרגות וכדומה לא שייכות בחוק הזה. אני לא יודע למה.

אלה דמי ביטוח, דמי ביטוח שחלים על כולם, כל אחד לפי ההכנסה שלו בשיעור יחסי להכנסה שלו. ומה שהמדרגה הזו עושה היא מורידה לכולם - - -

האמירה שלו לא נכונה כי היא הולכת להשליך על משק בית של מי שמפרנס יחיד. אני רוצה לשמוע את אלכס, מה אתם בהסתדרות חושבים כדי - - -

גם מה זה "השכר הממוצע"?

אני רוצה עכשיו לאפשר לכל אחד את רשות הדיבור - - -

בכלל זה חוק מיותר כי הוא מ-2026, זו הזיה, סתם דופקים את העובדים. - - -

מה קורה ב-2029? אני רוצה להבין. - - -

ב-2029 זה יחזור להיות מוצמד לפי שכר ממוצע ולא לפי המדד.

אבל מה קורה עם שלוש השנים האלה? לא חוזרות - - -

ב-2029 זה מפסיק.

לא. - - - זו לא הוראת שעה, מ-2029 זו לא הוראת שעה, 600 שקל בשנה על כל עובד. - - -

בדיוק. ניצלו את המלחמה, יושב-ראש הוועדה, כדי לקרוע את העובדים בשם אני לא יודעת מה. - - -

כמה זה יוצא לחודש? אדוני - - -

כעת, רשות הדיבור לחברת הכנסת שרון ניר. - - - לא להפריע בבקשה.

אדוני עם כל הכבוד ויש כבוד למשרד האוצר, שמתבונן על הצרכים של המלחמה ומחפש לסגור באופן טבעי את הגירעונות שנובעים מההוצאות הכבדות על תקציב הביטחון, אנחנו צריכים להבין דבר אחד, התשתית החוקית - - - לא, אני לא יכולה לדבר כך, סליחה - - -

אדוני, אנחנו מתבוננים עכשיו על החוק שאנחנו מחוקקים על הוראת שעה. הוראת שעה עם כל הצורך והכאב שבדבר, אתם החלטתם שהיא תהיה לשנת 2028-2026 והפעולות שאתם עושים פה זה להכניס את היד לתוך הכיס של העובד שהוא שכר נמוך וממוצע, וסליחה שאני גם מתייחסת לעובד שיש לו שכר ממוצע באותה נשימה שאני מתייחסת לשכר הנמוך כי בסוף יש פה פעולה של להכניס את היד לכיס של העובדים כדי לסגור את הפערים.

אז נכון שזה יהיה מוגדר לתחולה ואחרי זה נחזיר את המצב לקדמותו. זה הדבר הבסיסי שמצופה מכם. אי אפשר לנצל את המצב הזה כדי להחליט שעושים פה פגיעה ומנוף לפגיעה בעובדים ולא רק לשנות הבור, אלא לתמיד. איזה מן דבר זה? - - - הדבר הבסיסי שייעשה, אתם אמרתם הוראת שעה, אני מקשיבה היטב ליושב-ראש, אתם נותנים פה עכשיו איזה סוג של כיסוי, סוג של בלון, נותנים את שנת 2028-2026 כבלון לסגור פערים.

להחליט עכשיו שמנצלים את העובד לשנים הבאות ולשנות את החוק מהיסוד כאשר ברור שהחוק נועד גם להיטיב עם העובד, במקום להחזיר את המצב לקדמותו – זה לא תקין. ואני מבקשת שהמצב הזה לא ינוצל באופן ציני על ידי האוצר. לא ייתכן שהאוצר מנצל את מעמד העובד אל מול החוקים שמגנים עליו ושחוקקו פה בוועדת העבודה והרווחה לפני שנים ואני בטוחה שעל כל סעיף כזה השקיעו הרבה מאוד כדי להבין את העניין, ואפשר לפתוח פרוטוקולים. - - -

תודה רבה. ח"כ לוי בבקשה.

כמה כל המהלך הזה מכניס לקופת המדינה ומה ההגדרה שלך של שכר ממוצע? כמה מ-7,522 עומד לרדת?

ואוסיף שאלה שלישית, לגבי מה שהם אמרו שיהיה אחר כך כמה יעלה ההבדל אם זה יהיה - - -

600 שקל בשנה.

לא, - - - לאוצר, כמה כסף זה יהיה אם זה יהיה כמו שההסתדרות דורשת וכמה כמו שאתם רוצים. - - - לא, אני שאלתי שאלה. יש לך שאלה?

כן, יש לנו שאלה. או שלא הסברת נכון כי אנחנו רוצות להבין. אנחנו מקבלים את הגזרה שהאוצר גזר עלינו - - - בעוד שלוש שנים אם תצמיד את השכר רק למדד ולא לשכר הממוצע, האזרח ייפגע - - -

לא, טלי, זה יותר מזה - - -

לא, את הגזרה הזאת אנחנו לא מקבלים. לא מקבלים.

טלי, זה מעבר למה שאמרת - - - יושב-ראש הוועדה זה מעבר למה שטלי אמרה צריך להבין כרגע זה מוצמד - - -

חברת הכנסת לזימי, את רשות הדיבור שלך את סיימת.

יש לי הערה. מה זאת אומרת?

לא. שום דבר. אני רוצה לשמוע תשובות.

יש פה במקום 60 אחוז השכר הממוצע - - - אלה עובדים מוחלשים אני לא מוכנה שתגביל אותי בדיבור - - - רציתי להגיד משהו על השכר הממוצע זה במקום 60 אחוז ל-50 אחוז שזה עוד שחיקה של 600 שקל בשנה. למה לא להגיד את זה? מה זה "זכות הדיבור, דיברת", לא אמרתי את הדבר הזה, השכר הממוצע הוצמד ל-60 אחוז, פה רוצים להוריד את זה ל-50 אחוז לאחר מכן, זה 600 ₪ בשנה. סליחה שאני רוצה להגיד את זה יושב-ראש הוועדה, מתנצלת אם אפשר.

אל תתנצלי ואל תפריעי

מפריע שלא להגיד את זה. יש פה עובדים מוחלשים - - -

בואו נשמע - - -

די כבר אנחנו רוצים להגיע לפתרון - - -

את לא דואגת לאף עובד יותר מכל חבר כנסת אחר פה.

לדעתי בעניין הזה אנחנו צריכים להיות חזית אחת - - -

שרון בואי נשמע - - -

את ישר מתחילה להיכנס באופן אישי - - -

אמרתי לך משהו?

לא, זה לא משנה למי אמרת. אל תהפכי את הדיון הזה לרדוד, בסדר? - - -

אל תעזור לי מישרקי, טוב? - - - עכשיו תשיב לשאלות.

אני אנסה כי היו פה - - -

על פי הסדר קודם כול השאלות של ח"כ לוי.

בסדר גמור - - - מבחינת ההכנסות למדינה זה סדר גודל של 2.1 מיליארד שקל בשנת 2026 המשמעות של הצעת ההסתדרות היא שזה משנת 2029 - - -

דבר קצת יותר בקול. לא שמעתי - - -

2.1 מיליארד שקלים.

2.1 מיליארד שקלים בשנה. אבל ההצעה של ההסתדרות היא שמשנת 2029 הסכום הזה פשוט ייעלם ממקורות המדינה. היינו מאוד שמחים להגיד שמשנת 2029 ההוצאות האלה כבר לא יידרשו.

אז מה רצית? שזה יימשך גם ב-2029? בוא נבדוק את זה ב-2029.

את לא הבנת מה קורה פה? - - - צריך להיגמל מההצמדות למדד. - - -

אני לא הבנתי מה הועלתי בכך שאמרנו שזו הוראת שעה ולא חוק. תסביר לי את זה

המשמעות שזה בין שנה לשנה כיווןש אנחנו משנים את אופן ההצמדה משכר ממוצע למדד זה מייצר איזה גידול מבחינת הכנסות המדינה. בשנת 2026 זה יהיה 2.1 בשנת 2027 זה יהיה בערך 2.4 וב-2028 זה היה סדר גודל של 2.8.

אם היינו ממשיכים כפי שהצח הייתה מנוסחת במקור, בכל שנה זה היה גדל בעוד כ-400-300 מיליון שקל. הצעת החוק המתוקנת כפי שהיא מוגשת לוועדה מחזירה את ההצמדה לשכר הממוצע, המשמעות מבחינת הכנסות למדינה היא שה-2.8 מיליארד שקל האלה יהיו מקובעים ולא יגדלו.

לא יגדלו. נו, מה רע בזה?

אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון. בהינתן שהוצאות המלחמה - - - אני אשמח לסיים את דבריי. בהינתן שהוצאות המלחמה וההוצאות הנגזרות ממנה הן קבועות, נדרש ליישם פה שינוי קובע. זה גם מסר לשווקים - - -

אנחנו רוצים הוראת שנה, לא משהו קבוע - - -

הכנסות מדינה אתם עושים מהעובדים הכי מוחלשים? - - -

אולי היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי יסביר לנו את המספרים האלה?

יוסף פולסקי מהייעוץ המשפטי של הביטוח הלאומי. אני חלש יותר במספרים לכן הבאתי את רואת החשבון. ננסה להבהיר פה כמה דברים.

כפי שהסבירה נועה, היום בעצם יש לנו שתי מדרגות גבייה בביטוח הלאומי, עד 60 אחוז מהשכר הממוצע, ומעל 60 אחוז מהשכר הממוצע. שאז מעל 60 אחוז מהשכר הממוצע השוני הוא בשני היבטים. ראשית אחוז הגבייה או אחוז המס לצורך העניין גדל, וגם האחוז שיורד מהכיס של העובד גדול יותר. כי הוא במדרגת גבייה מופחתת אז האחוז שהמעסיק משלם הוא גדול יותר ממה שהעובד משלם מכיסו, כמו שאמר יגאל מהאוצר יש לזה משמעות גם מבחינת דמי ביטוח בריאות ממלכתי שנגבים לגמרי ממשכורת העובד, הוא משלם אותם במלואם.

המנגנון שמוצע כרגע, הוא כדלקמן – בנוסח עד 2029 יש לנו את השכר של 7,522 - - - הוא בעצם הקפאה מ-2024 כמו שאמרה הנציא, בצדק. ומשנת 2026 הוא יהיה מוצמד למדד. אלה לא המספרים אבל רק כדוגמה, מ-7,500 הוא היה אמור לעלות ל-7,600, הוא יעלה פחות.

זה שוחק גם אתכם - - -

לא, תמשיך, תמשיך אני לא רוצה שתסטה מהחשיבה.

ההערה של חברת כנסת לזימי חשובה. הוא לא שוחק אותנו במובן שאנחנו נגבה יותר אבל בצד הגבייה יש את תקצוב אוצר המדינה ולכן מה שהביטוח הלאומי גובה בצד אחד יהיה הפחתה של תקצוב אוצר המדינה בצד השני.

את הסכום של 7,522 ב-2026 אנחנו נמדד אותו, נעגל אותו ועליו אנחנו גובים דמי ביטוח. כך גם נעשה לסכום החדש, ב-2027, ממדדים אותו ומעגלים וגובים דמי ביטוח וגם ב-2028 ממדדים את הסכום המעודכן מעגלים וגובים דמי ביטוח.

הפער בין מה שההסתדרות רוצה לבין מה שהאוצר רוצה הוא כדלקמן – מה שאוצר המדינה אומר זה הדבר הבא – את הסכום שהגענו אליו ב-2028, במקום להצמיד אותו למדד שזו הגדלה קטנה יותר, נצמיד אותו לשכר הממוצע וככל הנראה זו תהיה הגדלה גדולה יותר.

לצורך העניין, אם הגענו בשנת 2028 לבערך, ויתקנו אותי חבריי מהאוצר – ל-55% מהשכר הממוצע, כי זה לא יהיה 60 אחוז מהשכר הממוצע אלא 55 אחוז – מ-2029 ואילך, זה לא יהיה עוד שחיקה אלא זה יהיה קבוע ויישאר על 55 אחוז מהשכר הממוצע.

מה שההסתדרות מבקשת שזה יחזור ל-60% מהשכר הממוצע ב-2029.

וכמה תעלה לאוצר הבקשה הזו?

זו עלות של שני מיליארד שקל. - - -

זו לא עלות, זה הפסד.

זו לא עלות, אדוני, אתה לא שילמת את זה עד עכשיו. אתה רוצה לקחת את זה מהעובדים. עד עכשיו שילמת את זה רגיל.

הבנתי אותך. הוראת חשבון של ביטוח לאומי יכולה להוסיף משהו שנבין יותר כמה זה יעלה לעובד החמישה אחוזים של ההבדל בין ההסתדרות לאוצר, בין 55 ל-60?

זה סדר גודל של 600 שקל בשנה - - -

בואו לא נזלזל במשפחה שצריכה להביא עוף לשבת. - - -

בואו נקשיב רגע.

אנחנו חייבים לעשות את הצעד הזה המלחמה - - -

המלחמה בשלוש שנים הקרובות, אתה עושה את ההתאמות, לא צריך לעשות את זה מ-2029. יש פה איזה ניצול הזדמנות, כך זה נראה.

כבוד היושב-ראש, יש לי רגע שאלה, הוא לא מקשיב, אני אשאל אותך באופן ישיר.

לא, אל תשאלי, אני בבירור עם היועצת המשפטית - - - כן, עכשיו תשאלי, ואוכל לשמוע.

תודה. אני רוצה להבין את העיקרון שנאמר פה. יש הוצאות של המלחמה. האם אתה אומר לי שאת ההוצאות של המלחמה עכשיו אנחנו נמשיך לשלם גם בשנת 2030-2029? אם כן, תן לנו בבקשה פירוט איך לשלם ואז אני אוכל להבין את מה שאתה אומר. אנחנו רוצים להמשיך את הגבייה כדי שבסוף נחזור למצב שלנו לפני המלחמה. אני לא מדברת על הצורך לעלות בתקציב המדינה את עלות המלחמה כדי להגן עלינו מפני מלחמה נוספת. את זה עזוב, זה נושא אחר. אם עדיין ב-2029 נשלם את מה שהוצאנו על המלחמה, אני מבקשת לדעת כמה זה.

כי בעצם מה שאתה אומר, שאנחנו נגיע ל-2029 ולא בכדי קבעתם את 2029 כי כנראה אמרתם שאת הוצאות המלחמה תשלמו עד 2029, אם זה כך, ב-2029 כמו שביקש היושב-ראש, נעשה את זה הוראת שעה ב-2029. ב-29 נגיע לפה, מי שיהיה איתנו כשנהיה פה ונבחן אם עדיין צריך את המס הזה לקחת מהציבור. אם כן, נמשיך אותו. אם לא צריך, למה כבר היום להעמיס על הציבור מס שכרגע היום אנחנו לא בטוחים שצריך אותו? זו השאלה שלי. 2 מיליארד שקל, 1 מיליארד שקל, כל סכום שהוא, למה להעמיס על הציבור? לא הצלחתי להבין את זה.

אפשר לענות היושב-ראש?

אני רוצה שתענה.

חלק מהוצאות המלחמה כמו הוצאות המילואים העצומות שהיו ב-2025-2024 הצטמצמו מעט באופן טבעי. לעומת זאת מרבית ההוצאות – ושוב אלה דברים שגם אני לא חשוף אליהם במלואם מפאת סיווג ביטחוני וגם אי אפשר להעלות אותם בוועדה, אבל רבות מההוצאות הביטחונית, גם לאור ועדת נגל, גם לאור עליית הבט"ש - - -

יש הבדל בין הוצאות ביטחון, שהמדינה שלנו כנראה תצטרך תמיד וזה לא קשור למלחמה, ויש הוצאות של המלחמה הנוכחית - - -

לא, המשמעות היא גידול בהוצאות. זה לא משנה אם ביטחון או מלחמה.

אתה מדבר על הוצאות בכלל?

גידול בהוצאות לאור המלחמה. - - - זה גם הוצאות ביטחון גם הוצאות שיקום ואיבה, וגם הוצאות ריבית. גייסנו חוב גדול בשנתיים האחרונות בשל הצרכים. חלק גדול מהגידול הזה יהיה גידול קבוע ולכן הצעדים שאנחנו עושים הם צעדים, לפחות ברובם, קבועים. גם כי יש צורך לממן הוצאה קבועה וגם כי יש בזה מסר - - - שאנחנו מגייסים ממנו חוב לחברות דירוג אשראי, שדירוג האשראי שהן קובעות יש לו גם השפעה על עלות החוב והריבית שאנחנו נשלם בעתיד ולכן יש לזה משמעות מאוד גדולה וזה סופר-קריטי.

חברת הכנסת פנינה תמנו.

תודה אדוני היושב-ראש. נניח שהייתי רוצה באמת, הייתי אומרת שהטיעונים משביעי רצון לשלוש שנים הקרובות, מכת הגבייה והעמקת הנטל על האזרחים בתשלומים ובכספים שנלקחים מהם. אבל לצערי אני לא יכולה לקבל את הטיעון הזה מסיבה אחת פשוטה, שיש כספים רבים מאוד ואני באתי מוועדת כספים, כספים קואליציוניים וכספים אחרים - - -

כפסים קואליציוניים יותר חשובים מכל הכספים שבתקציב כי אלה כספים לאנשים שמשוללים ומודרים מהתקציב ולכן אני לא רואה שום הבדל ביניהם. זו דעתי.

אז זו דעתך, אדוני היושב-ראש, אני אגיד את דעתי.

אל תגידי את זה פה. - - - לא ביקשתי את דעתך בעניין הפוליטי. - - -

אני מבקשת להגיד את דעתי, לא את דעתך. אז אני אומר - - -

לא, לא. הייתה שאלה על משרד האוצר והחוק הזה.

על החוק הזה 2 מיליארדים שהוא מספר שייגבו בכל שנה ובתוספת של מסוימת של 400 מיליון מדי שנה. היה נכון ומוטב גם אתם כפקידים בכירים בתוך האוצר שתיקחו ממקורות אחרים. אבל אני שמה את זה בצד.

אני מרגישה שאם אתם בשנת 2029 חוזרים ל-55 אחוז מהשכר הממוצע במקום ל-60 אחוז, זה פשוט לתפוס טרמפ על האזרחים וזה 600 שקלים שאני ממליצה לכולנו - - -

זה טיעון ענייני.

אדוני אבל אתה מחלק לי ציונים? אני מצטערת, לא.

כן, אני מחלק ציונים. זכותי. חופש הביטוי זה גם לנו. - - -

אני לא סיימתי וחופש הביטוי גם לדעת להקשיב. בסופו של דבר כיור אתה לא צריך לאפשר את זה, הוראת השעה אתה שאלת פעם אחר פעם ואתה צודק, טוב שזה בהוראת שעה, צריך להשאיר את זה ולהחזיר למצב שזה אמור להיות כי אני גם יודעת שזה היה בפנים, נאמר פה גם על ידי חבר כנסת לשעבר אלכס מילר, מי שמייצג היום את ההסתדרות, שאתם הייתם על 60 אחוז והחלטתם לשנות. התיאבון לא צריך לגדול לכם. לכן אדוני היושב-ראש גם כפי השאלות שהעלתה כאן מיכל ואחרים אנחנו צריכים להישאר על זה שכשזה חוזר ב-2029 זה יישאר על 60%.

תודה. חברת כנסת ניר, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אנחנו יושבים פה בוועדת הרווחה של הכנסת ואנחנו צריכים לראות לנגד עינינו עם כל האילוצים התקציביים והרצון של האוצר למצוא פתרונות קצת קלים כשמדובר על שנת 2029. כי בוא ניאלץ אותם לחזור אלינו לפתרונות בשנת 2029 כדי לראות באמת מה המקום להכניס את היד לכיס של העובד ולכיס הרווחה של הציבור הישראלי. כי שמענו בדיוק איך זה משליך ומקרין על הביטוח הלאומי.

אנחנו צריכים לכווץ בעניין הזה ולא להיות אסקופה נדרסת של משרד האוצר, שמחפש עכשיו פתרונות גם לשנת 2029 כי אולי הוא יצטרך את החמישה אחוזים האלה. אנחנו צריכים להיאבק על החמישה אחוזים האלה כדי שהם יהיו עבור הציבור ועבור האזרחים ועבור ביטוח לאומי.

יש פה משהו בסיסי ברמת הצורך שלנו כוועדת העבודה והרווחה ותאמין לי, אני חברה גם בוועדת החוץ והביטחון ואני מכירה את כל התנודות הנדרשות לתקציב הביטחון. אנחנו לא צריכים לתת פה פתרונות קלים, בטח שלא לשנת 2029 ולא ככל שמדובר בהוראת שעה.

בסדר. חברת כנסת סון הר מלך.

משפט אחד. מה שאנחנו יכולים להחיל כהוראת שעה אנחנו לא יכולים להחיל כהוראת קבע וזה צריך להיות ברור מאוד.

זה מה שהיא אמרה. אז אני עכשיו משאיר את השאלה הזו פתוחה ונמשיך בהצעת החוק.

יש לנו עוד שני תיקונים נלווים לתיקון הזה, שגם אותו טרם קראנו, כי אני מזכירה שוב שקראנו את כל התיקון חוץ מהתיקונים האלה של הוראת השעה. ושני התיקונים תלויים גם בשאלה מהו הסכום.

התיקון הראשון, אני מזכירה שאנחנו מדברים על סעיף 32א שהוא סעיף השיפוי למוסד לביטוח הלאומי או השתתפות המדינה בתקציב לפי שיעור מתוך הגבייה שגובה המוסד לביטוח לאומי. ומה שמוצע פה התיקונים מציעים שבפסקה 9 במקום 47.60 אחוזים יבוא 44.57 אחוזים. זה תיקון אחד.

התיקון הבא, ואני רק מקריאה את התיקונים החדשים לדיון הזה, "בפסקה (11) המילה "ואילך" תימחק ובמקום 61" - - -זה קראנו כבר. בפסקה 11 כן יש שינוי –

"בפסקה 11 המילה "ואילך" תימחק ובמקום 61.38 אחוזים יבוא 56.47 אחוזים". ואחר כך התווסף סעיף קטן (ד) –

"אחרי פסקה 11 יבוא: 12. בשנת 2029 ואילך 56.52 אחוזים "

כלומר אנחנו חוזרים, בסעיף - - - היינו צריכים לקבוע גם הוראה לגבי השיפוי בשנת 2029 כי מאותה שנה ואילך חוזרים - - - העלייה תהיה גדולה יותר וצפויה להיות ירידה בגבייה.

רוצים להפוך את זה לקבוע.

עוד משהו שאנחנו צריכים להקריא?

לא, יש לנו את הוראת שעה, אני יכולה להקריא את הנוסח כפי שהוא עכשיו אלא אם אתם רוצים לשקול את הנקודה - - - אז אני אקרא את הנוסח כפי שהוא עכשיו התיקון הוא בפסקה (2) –

"(2) בסעיף 334(א) אחרי ההגדרה "מועד תשלום" יבוא "מדרגת גבייה מופחתת סכום של 7,522 שקלים חדשים שמעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כדלהלן –
1. בשנים 2028-2026 לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1בינואר של השנה הקודמת.
2. משנת 2029 - - - זה צריך להיות בשנת 2029 ואילך לפי שיעור עליית השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר לעומת השכר הממוצע בינואר של השנה הקודמת."

מאכה

למה אבל?

הוויכוח היה אם אנחנו צריכים - - -

אל תחזרי לוויכוח. הוויכוח בצד אנחנו ממשיכים הלאה.

אז אדוני אנחנו סיימנו את הקריאה. את הנוסח קראנו בפעמים שעברו.

יופי. אדוני מאיר כהן לא היית פה אני אסכם לך. רצינו שהחוק הזה לא יהיה קבוע אלא הוראת שעה כדי שנדע שיש עכשיו מצב שצריך לשים משהו ומאז והלאה אם הם ירצו שיבואו לכנסת ב-2029. עכשיו יש ויכוח על כמה, 55 אחוז מהשכר הממוצע או 60 אחוז מהשכר הממוצע. השאלה היא כמה כסף החמישה אחוזים האלה נותנים לאוצר וכמה זה עולה לעובד ואז נצטרך לשקול מה אנחנו עושים.

בשנה הראשונה ב-2026 זה 2.1 מיליארד וכל שנה זה עולה ב-400 מיליון. כלומר, ב-2028 זה מגיע בערך ל-2.8. בהצעת חוק המקורית זה היה אמור להמשיך לעלות, כלומר בשנת 2029 להגיע ל-3.2, בשנת 2030 - - -

לא, במקורית - - -

אז ב-2029 תוכלו לבוא לכנסת.

ב-2029 אנחנו מתקבעים על 2.8.

לא, זה לא במקורית, זה בהצעה שלכם אל מול המצב הקיים. המצב הקיים צריך לחזור להיות כמו שהוא היה 60 אחוז.

בדיוק.

מה זה המצב הקיים? לפני החקיקה?

כן. אין בעיה אז שלוש שנים אנחנו כנבחרי ציבור מוכנים לבוא לקראתכם אבל ב-2029 אתם לא - - -

תחזרו ונבדוק.

הדעה המקצועית שלנו לאור הצרכים שיש זה שאי אפשר פתאום ב-2029 לעשות מיסוי של 2.5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה.

למה?

כי ההוצאות הן קבועות.

לא, ב-2029 אתם באים מחדש לפה.

אם נרצה שזה ימשיך לרוץ בשיטת ההצמדה למדד במקום לשכר הממוצע, נצטרך לבוא לפה. אבל אותם 2.8 מיליארד שקל, הם כן יישארו. פשוט זה יחזור להיות מוצמד לשכר הממוצע.

2.8 מיליארד שקל מביא מכך שבעצם הסכום הפך להיות קטן יותר ממה שהוא היה. אם הוא היה 60 אחוז מהשכר הממוצע במהלך השלוש שנים האלה.

ומשנת 2029 זה יחזור להיות בהצמדה לשכר הממוצע. - - - -

ההצמדה תחזור להיות אבל כבר קיבעת את הסכום מכיוון שהסכום הפך להיות קטן יותר אז נוצר החיסכון הקבוע הזה. חיסכון למדינה. - - -

כן.

מה זה ה-60 אחוז משכר הממוצע? למה - - - זה מה שהיה עד היום וההסתדרות רוצה שתורידו את זה ל55 אחוז.

הפער שייווצר בגלל אותן שלוש שנים - - -

מתי? ב-2029?

כן, ל-2029 - - -

אז מה אכפת לך לחזור הנה ב-2029 ונדבר? - - - רק רגע, אתה יודע מה יהיה המצב של המשק, אתה גם יודע מה יהיה המצב של העובדים, אז נוכל לשקול, מי שיהיה פה ב-2029 יוכל לשקול אם החמישה אחוזים האלה הם כה משמעותיים, הרי 2.8 מיליארד תקבל, ואתה תרצה עוד 400, נכון? יש לך בעיה עם ה-400 מיליון הנוספים?

לא, אני בעיקרון, כלומר האוצר, רצה שהסכום הזה ממש יגדל כל שנה, יתחיל ב-2.1 ויעלה בערך ב-400 מיליון בכל שנה.

כן, וב-2029 זה מפסיק לעלות.

ההצעה שמונחת על שולחן הוועדה זה שב-2029 זה יפסיק לעלות, זה יתקבע על אותם 2.8 ויפסיק לעלות.

זה מקובל עליך?

זה מקובל עלינו.

אז מה לא מקובל?

לא מקובל עלינו שה-2.8 יימחקו לחלוטין.

את זה לא אמרנו.

זה מה שההסתדרות רוצה. אנחנו כמובן מתנגדים לזה.

לפי הצעת ההסתדרות זה יימחק ובשנת 2029 זה יחזור להיות 60 אחוז מהשכר הממוצע כפי שיהיה אז. אז יהיה סכום גבוה יותר ומבחינתם הם מאבדים את החיסכון למדינה או את הרווח למדינה מההכנסות האלה.

אבל אנחנו קבענו שב-2029 זה יחזור להיות כפי שזה היום.

לא, זה מה שמבקשת ההסתדרות.

הם לא רוצים. הם רוצים שמה שיהיה ב-2028 יחול מעתה ועד עולם.

מה שאומר האוצר זה "אני אומנם אמשיך למדד את זה לפי שכר ממוצע אבל את הסכום אני קיבעתי". הם עשו את זה כבר ב-2023, עד אז הגמלאות היו כאחוז אחד מהשכר הממוצע ואז הם קבעו שיש סכום בסיסי לגמלאות והם עולים אבל לפי מדד. - - - אבל יש את העניין של הפרש בין המדד - - -

כמה זה יוצא לכל עובד לשנה?

סדר גודל של 600 שקל לעובד.

600 שקל לכל עובד?

למשכורת - - -

כבוד היושב-ראש אנחנו לא מתווכחים על כספים קואליציוניים. עזוב את זה, לא מתווכחים, לא הזכרתי את זה פה. גם כי אני רואה את ההשתדלות האמיתית שלך. אחרי 2029 זה חוזר - - - אין שום סיבה שבעולם ואני יושב כאן כבר 14 שנה, לא ראיתי אף פעם שהאוצר מגיע ואמר מראש שבעוד שלוש שנים זה מה שצריך להיות אין שום הצדקה. יש מלחמה יש בעיה צריך להכניס כסף לאוצר – בסדר. כולנו נלחמים לפעמים אבל אין שום סיבה לקבע את זה אחרי 2029. למה? למה? ברוך השם, יש כלכלה - - -

אבל זה ב-2029 - - -

הוא צודק. למה לא לקחת את הוראת השעה הזו ולקבע אותה בזמן? - - - אני מציעה אחרי ששמעתי את הדברים וגם דיברתי איתך ואני מבינה את המורכבות, ואני מבינה שכל מה שאמרתם זה מכוונה טובה אבל אנחנו מסתכלים רגע מהצד, ואנחנו חלוקים ולא שלמים עם הדבר הזה, כמו שאמרתי אני מצביעה בסוף במשמעת קואליציונית, אבל זו ועדה שחושבת ולכן אני שואלת אם לא נכון לחוקק אותה כהוראת שעה בלי לדבר על מה יהיה ב-2029.

אנחנו חיים במציאות כזו שאנחנו לא יודעים מה יהיה ואם צריך אנחנו יודעים לחוקק חוקים, גם דרקוניים. אני מציעה כפשרה שהוראת השעה תהיה בדיוק כפי שהיא כתובה בלי להתייחס למה יהיה בשנת 2029.

אני מבקשת עוד שאלה ברשותך.

בבקשה, ח"כ וולדיגר.

אני מבינה שהוצאות מלחמה יש חד-פעמיות כמו המילואימניקים והתחמושת ויש הוצאות קבועות, שנשלם עליהן לנצח, וזה למשל משפחות שכולות שצריך לשלם להורים ביטוח לאומי, הפצועים, וכן הלאה, שצריך לשלם עליהם כל הזמן. ולכן אני מבינה את הרצון להמשיך את זה אחרי 2029. אני מבינה את ההוצאות של המלחמה הנוכחית שמשפיעה על התקציב של המדינה שלנו לנצח בגלל השכול, בגלל הפצועים ובגלל החטופים. לנצח צריך לשלם להם ביטוח לאומי וכדומה. אני מבינה את זה.

אבל עדיין ההוצאה החד-פעמית של המלחמה ירדה, היא לא תהיה. אבל איפה זה בא לידי ביטוי? כלומר אני מבינה שצריך להמשיך את המיסוי לא לדלג עליו ב-2029, להמשיך אותו הלאה אבל עדיין יש לך ירידה משמעותית בתשלום בשלוש השנים הקרובות מול הלאה.

אומנם חלק מהוצאות המלחמה יורד ברגע שאין מילואים וכדומה אבל רבות מההוצאות נשארות קבועות. הבט"ש, הרבה - - -.

איך באה לידי ביטוי הירידה? אני רוצה לדעת את הירידה.

משנת 2029 זה יהי מקובע על אותם 2.9 מיליארד שקל וזה לא ימשיך לגדול. בזה יבוא לידי ביטוי הקיטום, נקרא לזה כך.

לי כתוב 2.8. אתה אמרת 2.9?

כן. במסגר התקציב יש מכלול של צעדים שנועדו בדיוק למטרות האלו. לדוגמה העלאת דמי ביטוח שהעברנו לפני חודשיים הם למשל שנתיים ולאחר מכן דמי הביטוח חוזרים לאחור באופן הזה באות לידי ביטוי ההוצאות שהן חד-פעמיות ונגמרות, אבל באופן כללי צריך להתחשב בזה כמכלול הצעדים שנעשו בתקציב הזה, גם הקפאת מדרגות מס הכנסה, הכול בא ביחד. יש דברים שהם לשנתיים האלו ויש צעדים שבאים לשקף את ההוצאות הקבועות יותר.

יושב-ראש הוועדה, אני מציע להשתמש במנגנון של הוועדה, שהוועדה תכריע בעוד שלוש שנים אם אנחנו ממשיכים את מה שהאוצר מבקש לעשות בשלוש השנים הללו, או שאנחנו חוזרים ל-60 אחוז והסכום כמובן יעלה בהתאם.

כן אבל ברירת המחדל - - -

אני מציעה הוראת שעה ויהיה כתוב שאחרי - - - אפשר לנסח את זה טוב יותר, - - -

העיקר שהמנדט יהיה פה לוועדה ולא נחליט עכשיו מה יהיה בעוד - - -

לכן נקבל את הוראת השעה כנוסחה ויהיה כתוב שבעוד שלוש שנים יחזור המצב הקודם אלא אם האוצר יביא אחרת - - -

אי אפשר לחזור למצב הקודם - - -

להוראת השעה הקודמת.

לא, אל, בואו נעשה הצעה שלישית, "יבוא הכתוב השלישי ויכריע" - - - הרי הוא אומר שבכל שנה זה עולה בעוד 400. כשאנחנו רוצים ב-2028 לחזור למדד הרי זה לא יעלה בעוד 400 אבל ה-2.8 ימשיך לקבל - - -

זה מה שהוא אומר, זו ההצעה - - -

זה מה שכתוב כרגע.

ואז לא תהיה העלייה הזו. הסכום שיהיה אז יישאר הסכום.

זה מה שהוא אומר שיהיה - - -

אבל אז לא עשית כלום.

בטח שעשיתי. אם היינו ממשיכים את החוק בכל שנה, היה עולה לך עוד 2.8. מיליון בכל שנה - - -

400 מיליון כל שנה.

אז את 400 המיליון האלה אנחנו מפסיקים אותם. - - -

נכון כי זה על חשבון ההוצאה הקבועה.

אז זו הפשרה.

נכון.

זו לא פשרה. זו ההצעה שמונחת כרגע על השולחן.

מאיר, על פשרה כזו אפשר לדבר?

לא, אני לא אתמוך בדבר כזה אין שום סיבה. - - -

אני מפסיק את ה-2.8 - - -

לא, אין שום סיבה שהם ימשיכו, - - - אז הם לוקחים עד 2029, ב-2029 צריך לאפס. מה שהיה הוא שיהיה. ירצו – יבואו לכבודו - - -

אבל דיברנו שזה לא ימשיך לעלות שזה יחזור למדד. - - -

משכר הממוצע במשק, 60 אחוז - - - אדוני, משנת 2029 אסור שלעובדים תהיה איזושהי פגיעה. זו בעצם המטרה של הוראת השעה שלך. ב-2029 אסור שהעובדים ישלמו אפילו שקל יותר ממה שהם שילמו.

עכשיו אני מבין מה זה "יבוא הכתוב השלישי ויכריע". אני מציע, אני עוד לא מחליט. אני מציע שנגיד כך – ב-2029 נפסקת ההצמדה למדד וחוזרת ההצמדה לשכר הממוצע.

60 אחוז.

זה אתה אומר. מה שיהיה השכר הממוצע. - - -

כן, 60 אחוז מהשכר הממוצע.

בשנת 2029 המדרגה בכל שנה תחזור לגדול לפי קצב הגידול של השכר הממוצע.

כמו שהיום - - -

כן זה לא שאותם 2.8 שהצטברו בדלתא של השנים זה לא יחזור אחורה - - -

אני לא רוצה שזה יחזור אחורה.

אני אבהיר. בשנת 2028 זה יעמוד כנראה, וזה כמובן השערה ואומדנים, על 55 אחוז או פחות מזה, זה לא יחזור בשום אופן ל-60. יש פער בין עמדת ההסתדרות לעמדת האוצר. עמדת ההסתדרות ב-2029 חוזרים - - -

ואי אפשר להחזיר את זה ל-60 אז, ב-2029? - - - קח את הארבעה וחצי אחוזים האלה שחסכת - - -

לא, אני מבין, זו עצת ההסתדרות. מבחינת האוצר, אנחנו מתנגדים לזה נחרצות.

אגב, אין הסכם בין ההסתדרות לאוצר על הדבר הזה?

על הנושא הזה לא.

אבל אדוני היושב-ראש, אני מבטיח לך שבאוצר יודעים היטב שכשהם צריכים ורוצים להגיע להסתדרות ולדבר, אנחנו כאן. אנחנו גם מוכנים ב-2029 אם תהיה בעיה כמו שהיינו עכשיו במלחמה, כמו שהיינו בקורונה תמיד נכנסנו מתחת לאלונקה, לבוא ולשבת ולדבר וגם אם אדוני ירצה שיהיה לו את הכוח כאן בוועדה להחליט ב-2029 להאריך את המצב, הוא יוכל לעשות את זה. אבל ברירת המחדל צריכה להיות 60 אחוז משכר הממוצע במשק.

זה תנאי שלא דיברנו עליו, לא התנינו את זה עם האוצר. אנחנו רוצים לעשות את זה הוראת שעה וחשבתי שאתה טענת שזו לא הוראת שעה כשזה הופך להוראת קבע ולא רציתי שזה יהיה הוראת קבע.

נכון ואז היה סעיף שהוצאתם אותו.

אז עכשיו כיוון שאנחנו עוזבים את המדד וחוזרים לזה, בין 60 ל-55 לא דיברנו, בכלל לא ידעתי מזה - - -

כי לא הייתה ההצעה שלך ולא הסעיף אבל הסעיף שהיה נמצא, היה בנוסח.

בסדר אני רק מסביר איפה אנחנו נמצאים. אנחנו ב-2029 מפסיקים את העלייה של 400 מיליון שקל על הציבור, זה עושים. אם תרצו תוכלו לחזור לכנסת ולבקש.

שאלה על האחוז. יש את המדד, מדד המחירים לצרכן. האם יש גם מדד עליית השכר הממוצע? יש מדד כזה אז הסכום שהגענו אליו ב-2028, נניח סתם, הוא יהיה 7,500 במקום שאם היינו מצמידים הוא היה 8,000 סתם לצורך הדוגמה. את ה-7,500 עדיין אני מצמידה כ-60 אחוז מהמדד של השכר הממוצע - - -

פה במקום להצמיד את זה לשכר הממוצע מצמידים את זה למדד המחירים לצרכן.

אני מבינה, - - - רגע לאט כדי שאבין יש מדד שכר ממוצע. זה מדד נכון?

כן, זה קצת מבלבל בגלל המושגים - - -

חברת כנסת וולדיגר, אני לא רואה שאנחנו מתקדמים - - - אנחנו מעבירים עכשיו את הדיון להסתייגויות.

אני רוצה להבין - - - אני מבינה נועה, אני מבקשת משפט ואסיים. מה הכוונה "הצמדה לשכר הממוצע"? איך נחזור? - - - הרי זה יהיה 60 אחוז מהעלייה האחרונה, לא מהעלייה משנת 2024.

לא, זה כבר לא יהיה במונחים של 60 אחוז מהשכר הממוצע. זה יהיה השכר הממוצע שנקבע ב-2026 ועוד עליות מדד מ-2029-2028 ועוד עליות המדד - - -

נכון ולכן זה לא ידבר על 55 או 60 אחוז אלא על הסכום שהגענו אליו וזה יוצמד. לכן זה רק מבלבל כי זה לא משנה איזה אחוזים זה יהיה - - -

אבל הביטוח לאומי אמר שזה מביא אותך בפועל לסכום נמוך יותר.

זה ברור.

אבל מיכל, עדיף שזה יישאר מה שקיים היום 60 אחוז.

זה בעצם אומר שני דברים. מקבעים - - -

אנחנו עוברים לנימוקי ההסתייגויות, בבקשה ונתחיל עם ההסתייגויות של עוצמה יהודית. הסתייגות מספר 1 של עוצמה יהודית. את רוצה לנמק את כל העשר הסתייגויות? אתן לך חמש דקות עד עשר דקות.

כמו שפתח היושב-ראש - - - היום אנחנו מציינים את תענית אסתר ויש פרק בתהילים שחז"ל ייחסו לאסתר המלכה. יש שם תיאור איך היא מגיעה לבית המלך והוא יושב שם וסובבים אותה והיא מתארת את כל המציאות מסביב בביטוי "על לבושי יפילו גורל". כולם מבינים שהיא הולכת למות כי היא לא נקראה למלך והיא צועדת שם במציאות שכל מה שסובב אותה זה "כאשר אבדתי, אבדתי". אבל יש לה משימה והיא יודעת שהיא לא לבד, הקדוש ברוך הוא נמצא שם ומלווה אותה וזה מה שנותן לה את הכוח לצעוד שם מול כל המציאות הזו.

אספר לכם על ג'ולי, אימו של החטוף בר קופרשטיין. היא באמת עושה הרבה פעילות של תפילה וחיזוק בכל העולם וקירוב לבבות ובר תפילין והכוח בעזה לטובת שיבתם של כל החטופים, בנינו ובנותינו בין אם חזרה לחיים בחיק משפחותיהם ובין אם לקבורת ישראל. יום אחד היא קיבלה טלפון ושמעה בצד השני קול עם מבטא איראני כבד והוא אומר לה "הבן שלך בר נמצא אצלנו והמצב שלו לא טוב ואנחנו עוקבים אחרייך, אני רואה שאת לא עושה מספיק כדי להחזיר אותו". והוא גם ממליץ לה מה לעשות כדי להחזיר אותו.

והיא שואלת אותו, "תאמר לי, מה המצב שלו?", והוא אומר לה שהמצב שלו לא טוב והוא לא ישרוד עוד זמן רב. ויש שתיקה קצרה בקו ואז היא אומרת לו, "תקשיב לי טוב, הבן שלי לא בידיים שלך, הוא בידיים של אלוקים, וכך גם אתה". ובצד השני של הקו יש שתיקה ואז הוא אומר לה, "כל הכבוד לך, גברת". והוא פשוט מנתק את השיחה.

אני חושבת על הרגע הזה שהאימא האדירה הזו נמצאת בתוכו, מה נותן לה כוח? כל מה שסביבה, הנשימה נעתקת, הכול מסתחרר, הילד שלה, היא יודעת שהוא נמצא שם ליד אותו מחבל, היא יודעת שהמצב שלו לא טוב היא יודעת הכול ומה שהיא בוחרת לומר באותם רגעים זה שהילד שלה בידיו של הקדוש ברוך הוא. והכוח הזה של נשות ישראל וראינו גם את החטופות שחזרו ואגם ברגר ואמילי וכל אלה שחזרו וסיפרו על המציאות המבהילה שהייתה שם, אבל יש איזה מקום שאתה מקבל דווקא במקומות המאוד חשוכים ומאוד מייסרים האלה "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" יש איזו ידיעה מאוד ברורה שה' איתנו כאן בצרה.

ולכן המזמור הזה שיש שממליצים לומר שבע פעמים ביום זה ויש עוד תפילות לומר סביבו אבל יש בו כשלעצמו כוח להשיב אותנו למקום של אמונה לידיעה שעם ישראל לא צועד לבד, הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו ומלווה אותנו ומוביל אותנו למקום הכי טוב גם אם מה שסובב אותנו עכשיו ב-360 מעלות זו מציאות מאיימת, מפחידה ומחרידה. לזכור שדווקא במציאות הזו, "קרוב ה' לנשברי לב", הוא נמצא איתנו.

אמן ואמן.

אז אין הסתייגויות?

לא, על ההסתייגויות נביע תכף. אלה הנימוקים וזה הנימוק הכי טוב שיכול להיות. עכשיו לנימוקים - - - לא נמצאים לא נמצאים - - -

אבל על ההסתייגויות צריך לנמק סעיף-סעיף, אנחנו רוצים לנמק. - - -

לא, אני סיימתי, את הנימוקים זו פעם ראשונה שאני נדרשת לכך - - - הביאו אותנו לכאן בתענית אסתר אז רציתי לומר.

כן, ח"כ תמנו, תנמקי איך שאת בוחרת. בבקשה.

בסדר אנמק כללי. - - - באופן כללי אומר שהוועדה הזאת זו ועדה חושבת, את צודקת, בסוף הלב נמצא בוועדה הזו ולא רק מספרים ודווקא בשל כך אנחנו צריכים לזכור שהציבור בישראל היום מתמודד עם יוקר מחיה גבוה מאוד, לא סתם הזכרתי את 600 השקלים, שיכולים להיות משמעותיים מאוד, בטח כשמסתכלים על תתי-קבוצות כמו מפרנס או מפרנסת יחידים במשפחה.

אין הרבה רגעים כאלה שבהם גם היושב-ראש וגם חברי האופוזיציה-קואליציה שואלים אותה שאלה נכונה, לעניין הוראת השעה. ואמר את זה גם מאיר. אנחנו מבינים שיש הוצאות למלחמה – אף כי דעתי מעט שונה, היה אפשר לוותר – אבל והיה ואנחנו הולכים בגישה שצריך להשית גם את החלק הזה על האזרחים, אסור לנו להיות כאלה שלא חושבים אלא רק מאשרים.

גם האוצר אומר לכם גם אם לא באופן אישי, אתם צריכים לגלות צניעות וחרדת קודש אל מול הציבור עם השינוי שאתם רוצים לשלוש שנים הקרובות, אבל בשנת 2029 אתם צריכים לחזור עם אותם 60 אחוז ולא לקחת את החמישה אחוזים שהורדתם מהשכר הממוצע ולחשוב שזה בסדר.

התקופה הכלכלית הקשה רק החלה - - -

בינתיים אמר לי אתמול שר הכלכלה דבר מדהים. יש פה נס קטן, הכלכלה הישראלית בדרך הטבע הייתה צריכה להיות קשה מאוד אחרי מלחמה והיא צומחת וצומחת.

אז אני ממליצה לשר הכלכלה לשים לב לעליות המחירים בכל רשתות השיווק - - -לא, הוא אומר דבר כזה כמה מופלא להסתכל מלמעלה ולא לשים לב שלמשל רשתות השיווק באופן אבסורדי גם כי לא הייתה הכרעה מהירה ומחקו את המחירים, אתה לא יודע כמה קפצו המחירים וקשה להשוות, וסל הקניות עלה הקשישים ומשפחות ברוכות ילדים לא מצליחים לסיים את החודש וכלכלת ישראל במקרו היא חשובה אבל מה חשוב יותר מלהסתכל גם מה קורה במיקרו ובפרטים? - - -

זו בעיה של מדיניות.

נכון, ולכן אמרתי שר הכלכלה.

לא, זה לא שהמצב כה קשה ושיש מחסור באוכל ולכן המזון צריך לעלות. פשוט הבנקים והרשתות עושים הון על הציבור, מעבר לרווח שמגיע להם.

אבל הם משתוללים כשאין רגולציה ויש לקונות בחוק והייתי גם אצל חברנו יושב-ראש ועדת כלכלה על העלייה המוטרפת שהייתה וזה דבר שאנחנו לוקחים אותו בחשבון כשמדברים על עלייה של כמה מאות שקלים ואומרים "זה כוח הקנייה של האזרח".

לכן אנחנו גם בהסתייגויות מדגישים שוב, צריך ללכת בשיטה של השלוש שנים – אף כי גם לזה אמרתי שאני מתנגדת – אבל משנת 2029 ואילך, כפי שאמר לשעבר חבר הכנסת אלכס מילר, שכ-70 אחוז מהעובדים ישלמו על זה.

כל מעמד הביניים.

אנחנו צריכים להיות הפה שלהם וצריכים לדאוג שזה לא יקרה ולחשוב לפני שבכלל מצביעים על זה.

חבר כנסת כהן, אתה מציע לנמק - - -

כן אני אנמק. בלשון המעטה לא רק שדעתי אינה נוחה מהתקציב הזה אלא אף דעתי היא שהוא תקציב איום ונורא. וזאת מטעם אחד בולט שהממשלה לא באה בידיים נקיות. אילו שר האוצר וראש הממשלה היו אומרים שבשנת מלחמה שום דבר לא יהיה, מקצצים את משרדי הממשלה, מהדקים את החגורה, התקציב יהיה כזה שרובו הגדול ילך לצורכי ביטחון, כי אנחנו בתקופה של מלחמה. המלחמה לא נגמרה אז זה היה דבר ראוי. אבל זה תקציב בזבזני זה תקציב שמטיל על הציבור גזרות שלא היו מאז 2003, לא היו גזרו כאלה, תבדקו אותי. לא היו. מה שאתם מצביעים עליו עכשיו חברים זה דבר שלא היה בשום תקציב. מעולם לא באו לביטוח הלאומי בדרישה לתת חמישה מיליארד שקלים. מעולם לא.

הייתי השר של הביטוח הלאומי חמש שנים מעולם לא קרה דבר כזה. והאוצר ברגל גסה ובגסות בלתי רגילה עומד כאן ואפילו מתווכח איתך אדוני היושב-ראש. האוצר היה צריך להרכין את הראש שלו ואם הוא מקבל את השלוש שנים האלה הוא לא היה צריך לצייץ. ואומנם הפקידים שעומדים כאן נחמדים זה לא אישי נגדם - - - אתם עושים את עבודתכם אבל אני פונה לשר האוצר אמרתי ודיברתי אנחנו נתנגד לתקציב הזה. היה אסור שאנחנו בכנסת ישראל נשב באמצע מלחמה ונתווכח. היינו צריכים להיות כולנו תמימי דעים שלא מטילים גזרות על הציבור. הגזרות הגדולות צריכות להיות מוטלות על משרדי הממשלה.

כאשר אמרתי שצריכים לנכות משכרם של חברי הכנסת, קפצו עליי. טענו שזה ממילא לא הרבה כסף. אמרתי שזו מראית העין, לפחות שכולנו נבוא בידיים נקיות ונגיד שאם לוקחים לאדם שמרוויח 7,000 שקל עוד 722 שקלים, אז הינה, אנחנו חברי הכנסת, כל השנה תנכו לנו. אבל זה לא קורה. זה גם חלק מהציניות הזו.

אבל הקפיאו לנו.

הקפיאו. כמו שהקפיאו לכולם - - -לא משנה אבל היינו צריכים, אנחנו חברי הכנסת והצעתי ודעתי לא התקבלה.

דבר אחרון היה צריך להטמיע את הצעת ההסתדרות להסתפק בשלוש שנים ולהגיד להם בעוד שלוש שנים לבוא לוועדה. חברת כנסת וולדיגר אמרה ורמזה שיש עכשיו גזרות אבל - - -

לא רמזתי. שאלתי וקיבלתי תשובה ברורה מאוד שיש הוצאות חד-פעמיות ויש הוצאות קבועות, שאנחנו נדע אותן וכבר יודעים כל הפצועים כל המשפחות השכולות, ביטוח לאומי צריך לשלם להם לכל החיים, זו לא הוצאה חד-פעמית ולכן אני מבינה למה צריך להמשיך ולגבות יותר, אבל אני איתך במובנים מסוימים, צריך לברר מה קורה פה. אבל תסכים איתי שיש הוצאות, אנחנו בתקופת מלחמה - - -

בוודאי שיש, אף אחד לא מתכחש לזזה אבל יושבים פה פקידי הביטוח הלאומי ומתגרדים באי-נוחות, מי שמשלם את הקצבאות האלה זה הביטוח הלאומי, האקטואריה של הביטוח הלאומי - - -

לא, זה אנחנו.

נכון האקטואריה של הביטוח הלאומי חוזה שחורות לגוף הטוב הזה וזה לא שהם אומרים להם "אנחנו נותנים לכם עוד חמישה מיליארד שקלים כדי שתוכלו לשלם". הם אומרים, "מהמעט שיש לכם, ניקח לכם".

הכסף הזה שאנחנו מצביעים עליו, לא נכנס לביטוח הלאומי. הוא הולך לקופת האוצר. האוצר שולח יד גסה לקופה של הביטוח הלאומי ולוקח חמישה מיליארד שקלים.

מה זה "קופת האוצר"? זה הקופה של כולנו - - -

לא. לא. את טועה.

מה זה, מאיפה יש כבישים במדינת ישראל מאיפה יש בתי ספר במדינת ישראל? תסביר לי. מאיפה יש כסף? מאיפה משלמים לרווחה?

תראי, אני מוכן להתווכח על ידע, אני לא מוכן להתווכח עם מישהי שלא יודעת מה זו קופת הביטוח הלאומי ומתווכחת. על מה את מתווכחת? הביטוח הלאומי לוקחים לו חמישה מיליארד שקלים ואומרים לו "תגבה בשבילנו חמישה מיליארד שקלים". הם לא אומרים לו, "תגבה חמישה מיליארד שקלים שיהיה לך פחות עומס לעתיד ושלא תהיה בסכנה". הם יודעים מה הסכנה, הם יודעים מה האקטואריה ולוקחים לו חמישה מיליארד שקלים.

אילו אני שר הרווחה לא הייתם נוגעים בשקל אחד וניסו לעשות את זה ב-2013, 2014, ב-2020 וב-2021 והתייצבתי כאן ולא נתתי שקל אחד לקחת. אבל כנראה שכל השרים מרכינים ראש. לביטחון זה לביטחון אין ויכוח. אבל ב-2029 למה שנאשר להם לגבות ב-2029? תודה אדוני, תודה.

תודה - - -

ובכל זאת אני רוצה להגיד מילה, היות שאני נמצא בוועדה הזו, חבר כנסת אייכלר תקשיב, אני באמת אמרתי ואומר את זה במליאה. הפתיחות שלך והרצון שלך להקשיב ולהצליח בהרבה דברים לכופף ראויים להערכה.

תודה ישר כוח. כיוון שאמרת אציין שאתמול הייתה הצבעה - - - אלה שהיו במלונות פוצו וקיבלו 15,000 שקל - - - הארכתי את זה - - - עד 20 במרס.

נעבור להצבעות על ההסתייגויות, רבותיי, תהיו מוכנים. אנחנו בהצבעה. נתחיל עם סיעת עוצמה יהודית.

מי בעד ההסתייגות הראשונה של עוצמה יהודית שמבקשת שיהיה כתוב "בתנאי שההקצאות לא יופנו לשיקום תשתיות בעזה". מי בעד? אחד, מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה. - - -

בהסתייגות 2 עוצמה יהודית רוצה שיבואו המילים "למעט אם הסכום מיועד לסיוע לרשות הפלסטינית". מי בעד ההסתייגות? אחד. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות 2 נפלה. - - -

ההסתייגות השלישית של עוצמה יהודית אומרת, "למעט אם מדובר בהעברת כספים מקיפה לגורמים ברצועת עזה". מי בעד ההסתייגות? אחד. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה - - -
הסתייגות מספר 4 של עוצמה יהודית, גם פה הם רוצים להוסיף "השכר הממוצע, למעט אם התקציב מיועד לגורמים עוינים בעזה". מי בעד? אחד. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד סעיף 5 בהסתייגויות של עוצמה יהודית, "בתנאי שתינתן עדיפות לטיפול בתשתית יהודית בגליל ובנגב". מי בעד? אחד. נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד סעיף 6 - - - מי לא יכול להצביע?

לימור, את לא יכולה להצביע כי את טוענת בחוק - - -

אבל את ממלאת מקום של נציג ליכוד - - -

לא משנה אנחנו נמשיך.

מי בעד הסתייגות 6 של עוצמה יהודית? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד הסתייגות 7 של עוצמה יהודית? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד הסתייגות 8 של עוצמה יהודית? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד הסתייגות 9 של עוצמה יהודית? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד הסתייגות 10 של עוצמה יהודית? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה. עשר הסתייגויות של עוצמה יהודית - - -

טלי את לא מצביעה?

היועצת המשפטית מבקשת שנצביע שוב על הסתייגות 6 של עוצמה יהודית.

מי בעד הסתייגות 6 של עוצמה יהודית? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה. כל ההסתייגויות של עוצמה יהודית נפלו- - -

אני בעד שתהיו נגד ושזה ייפול. אבל על המהות של ההסתייגויות כולנו מסכימים - - -

ישראל ביתנו לא נמצאים אז אנחנו לא מצביעים. עכשיו נצביע על ההסתייגויות של המחנה הממלכתי ויש עתיד.

בהסתייגות מספר 1 הם מבקשים שבמקום 55.40 אחוזים יהיה 57.50 אחוזים. מי בעד הסתייגות מספר 1 של יש עתיד והמחנה הממלכתי? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

מי בעד הסתייגות מספר 2 של יש עתיד והמחנה הממלכתי? שלושה בעד. - - - מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 2 של יש עתיד והמחנה הממלכתי נפלה.


הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 3. מי בעד ההסתייגות? שלושה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 3 נפלה.

חברים זו ועדה יחידה שמקריאים בה הסתייגויות, --- בוועדת חוקה אנחנו מעבירים אלפי הסתייגויות ולא מקריאים.

הסתייגות מספר 3 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 4. מי בעד ההסתייגות? שלושה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 4 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 5 מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 5 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 6 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?


הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 6 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 7 מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד?


הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 7 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 8 מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד?


הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 8 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 3 מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 9 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 3 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?


הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 10 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 11 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?


הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 11 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 12 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 12 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 13 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 13 נפלה.

הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 14 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 14 נפלה.



הסתייגות סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי מספר 15 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 15 נפלה.

כל ההסתייגויות של המחנה הממלכתי וסיעת יש עתיד נפלו ויעלו למליאה - - -

עכשיו נצביע על הצעת החוק כולה. מי בעד הצעת חוק - - - בסעיף האחרון אמרנו שנעשה דבר כזה כמו שביקשנו, שזה יהיה הוראת שעה ושהנומרטור שעולה בכל שנה יותר ויותר יעצור ב-2029 ואם ירצו שיחזרו לכנסת - - - לפי הנוסח שקרא - - - החוק שהם מעלים את המס הזה כל שנה זה רק לשלוש שנים כהוראת שעה.

אבל מה עם ה-55 אחוז? ה-60 אחוז? הישב-ואשר אבל לא הבנתי.

חברת כנסת ניר את רוצה שנצביע על הסתייגויות של ישראל ביתנו?

זה לפי התקנון, כי לא הייתם פה.

- - -

לא צריך להקריא את ההסתייגויות. מי בעד ההסתייגות הראשונה של ישראל ביתנו? ארבעה. מי נגד? שבעה.


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות 1 של ישראל ביתנו נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 2 מי בעד ההסתייגות? חמישה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 2 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 3 מי בעד ההסתייגות? חמישה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 3 נפלה.


הסתייגות ישראל ביתנו מספר 4 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 4 נפלה.

הסתייגות מספר 5 של ישראל ביתנו מי בעד ההסתייגות? חמישה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 5 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 6 מי בעד ההסתייגות? חמישה. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 6 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 7 מי בעד ההסתייגות?. מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 7 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 8 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 8 נפלה.

מי בעד הסתייגות מספר 9 של ישראל ביתנו? מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 9 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 10 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 10 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 11 מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 11 נפלה.

הסתייגות ישראל ביתנו מספר 12 מי בעד ההסתייגות? שלושה. מי נגד? שבעה.

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות מספר 12 נפלה.

ההסתייגויות נפלו ויעלו למליאה - - - ניגש להצבעה על החוק עצמו.

אבל אדוני אתה עדיין יכול לתקן את הסעיף ההוא.

אני מצביע על הנוסח שקראה היועצת המשפטית של הוועדה, נעה בן שבת. מי בעד הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית נעה בן שבת, ירים את ידו. שבעה. מי נגד הצעת החוק כולה? חמישה נגד.

הצבעה

אושרה


הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ותעלה למליאה.

הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:33.