פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת לוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
ולוועדה לביטחון לאומי
17/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
ופרוטוקול מס' 366
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 12:30

הפסקת עבודת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: אריאל קלנר – היו"ר, יו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
מירב בן ארי
לימור סון הר מלך
גלעד קריב
עאידה תומא סלימאן

ואליד אלהואשלה
אלי דלל
יאסר חוג'יראת
צגה מלקו
יואב סגלוביץ'
יוסף עטאונה

מיכאל יצחקוב - ראש מטה השר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי

מירי שמואלי - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר אהרון שבי - מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר נורית יכימוביץ' כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רז שגיא - ראש עיריית ראש העין

קרן גרין - ראש מועצה מקומית קדימה-צורן, ויו"ר ועדת הרווחה, מרכז השלטון המקומי

סלמאן מולא - ראש מועצה מקומית ירכא

קיריל קארטניק - חבר מועצת העיר חיפה, יו"ר הנהלת הרשות לביטחון קהילתי בחיפה, עיריית חיפה

קים קנטריק - מועצת העיר חיפה

שלומי ערה - מנהל הרשות לביטחון קהילתי, עיריית פתח תקווה

יואב הרץ - מנהל יישובי תוכנית למניעת אלימות, עיריית תל אביב-יפו

דבורה עמר - מנהלת הרשות לביטחון קהילתי, עיריית חדרה

עומר לב - מנהל יישובי ביטחון קהילתי, עיריית עפולה

שירן אוחנה - מנהלת יישובית שדרות - עיר ללא אלימות, עיריית שדרות

כפיר מצוינים - סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

דורון גלאם - מנהל יישובי, עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

מיה שדה - מנהלת הרשות לביטחון קהילתי, חוף הכרמל, מרכז השלטון המקומי

הדס פטרנק ששי - מנהלת ביטחון קהילתי, שער הנגב, מרכז השלטון המקומי

תומר לוטן - מנכ"ל משרד הבט"פ לשעבר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ראויה חנדקלו - מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות, הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות

ד"ר רון לב - מנהל המיזם, להאיר את עומר

אילי לב - מנהלת המיזם, להאיר את עומר

יובל ברטוב - ראש תחום מדיניות, מכון שיטה

בועז גור - פורום ארלוזורוב

עלמה ארליך - פורום ארלוזורוב

אברהם יעקב - שופט בדימוס, אחים לנשק

ישעיהו בן פנחס - דודו של סרן אברהם בן פנחס ז"ל שנפל בקרב

מיכל לביא - גיסתו של עמרי מירן שחטוף בעזה

ד"ר חנה קטן - אימהות הלוחמים

חיים ביבס - יו"ר, מרכז השלטון המקומי

בת שבע פנחסוב – מנהלת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
לאה גופר – מנהלת הוועדה לביטחון לאומי

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הפסקת עבודת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ברשויות המקומיות

שלום לכולם, זה דיון מיוחד של הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול ביחד עם הוועדה לביטחון לאומי, בנושא של הקיצוץ הדרמטי ולמעשה הפסקת עבודת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ברשויות המקומיות.

לפני שאנחנו ניגשים לדיון, אנחנו ניתן, יש פה מספר משפחות שביקשו להעלות את הנושאים שלהן לסדר היום. בבקשה, מי יש פה, מישהו רוצה לעלות?

שלום וברכה, צוהריים טובים. כן. שמי ישעיהו בן פנחס, אני דודו של סרן אברהם בן פנחס, השם יקום דמו. אברהם נפל לפני שלושה חודשים, בשבת קודש, היה מ"מ שריון. הוא בן של אחי, הרב דוד ונעמי בן פנחס, אח לעשרה אחים ואחיות, שאחת האחיות לפני ארבע שנים נהרגה בתאונת דרכים קשה בהיותה כלה צעירה.

אברהם יצא לפני ארבע שנים להתגייס לצבא, מתוך הישיבה, מתוך הקודש. הוא ראה בשירות הצבאי, כפי החינוך שקיבל בביתו ואנחנו גדלנו עליו אצל הסבים והסבתות שעלו לארץ עוד לפני קום המדינה. הבין על מה הוא נלחם, שירת בגדוד 46, יצא לקורס מט"קים, סיים בהצטיינות, זמן קצר לאחר מכן יצא לקורס קצינים.

בשמחת תורה, ב-7 באוקטובר הוא היה בחופשה בישיבה, ומייד בבוקר הוא יצא יחד עם חבריו הצוערים לכיוון עוטף עזה. לאחר מספר שעות נודע לו שבן דודו דביר לישה, השם יקום דמו, נהרג בחוף זיקים. אברהם לפני מספר חודשים נפצע בראשו בעזה, לאחר החלמה הוא החליט שהוא חוזר לחיילים שלו להילחם.

הוא ידע למה הוא נלחם, הוא ידע שהמלחמה היא מלחמה ברשע, בטוב נגד הרע. אנחנו אומה שמקדשת חיים, ובעזה יש אומה שמקדשת מוות. אחד הדברים שהוא אמר לי באופן אישי, שני דברים לא חסרים בעזה, כוח אדם וקלצ'ים. חברו הטוב איתי פוגל היה המט"ק שלו, נהרג בערב יום הכיפורים, הוא נהרג בגלל הסיוע, חד משמעית בגלל הסיוע. אברהם הבין על מה המלחמה, על מה אנחנו נלחמים.

ואנחנו נמצאים עכשיו לאחר חג הפורים, שרצו להשמיד, להרוג ולאבד אותנו, ולצערנו הרב, ב-7 באוקטובר גם רצו להשמיד, להרוג ולאבד, ולא משנה איך אנחנו נראים. אברהם היה נראה עם זקן ועם פאות, זה היה דבר מאוד חשוב לו, אבל זה לא היה העיקר, העיקר שהוא נלחם בשם כל ישראל, המלחמה כל כך צודקת. בעודו ילד הוא גורש מכפר דרום יחד עם משפחתו שבאו לחזק את תושבי הגוש, ואחת השאיפות שלו הייתה לחזור, לחזור למקומות האלו.

החשיבות הגדולה שהמלחמה הזאת כמובן לאברהם היה חשוב מאוד והוא כמעט והצליח לחלץ חטופים כמה מאות מטרים מאיפה שהוא היה, באזור רפיח. ומבחינתו זה היה חלום, את זה הוא סיפר לי באופן אישי, שהוא יצליח במו ידיו לחלץ חטופים. אנחנו כמובן, כמובן, כמובן כולנו רוצים שכל החטופים היקרים יחזרו לביתם בשלום, אבל לא שוכחים לרגע אחד את המחבלים הארורים שמשתחררים.

ואני אומר לכם את זה בתור אחד שלפני 14 שנה היה בבית משפחת פוגל בדקות הראשונות אחרי הרצח, במסגרת תפקידי נכנסתי לתוך הבית. הרוצחים האלה חוזרים אלינו לתוך הארץ ומאיימים עלינו לכלותנו. ואנחנו יודעים, אנחנו לפני פסח, אנחנו אומרים: "והיא שעמדה לאבותינו, שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".

אברהם לפני כמה חודשים הקליט לחברו הודעה, הודעה חד משמעית ומצמררת מאוד. אני אשמיע אותה, ברשותכם.

"אני אברהם בן פנחס, 8626693, מבקש שאם חוטפים אותי או את הגופה שלי, לא לשחרר שום מחבל בעד הזה ולא להפסיק את המלחמה בשום אופן בשביל לשחרר אותי."

הוא לא חשב על עצמו הפרטי, הוא חשב על כלל ישראל, ובשם זה הוא נלחם. תודה רבה.

תודה רבה.

שלום, נעים מאוד. מיכל, גיסתו של עומרי מירן שנחטף לעיניהן של אחותי, לישי, והאחייניות שלי, רוני ועלמא. הם כולם היו בני ובנות ערובה במשך שעות ארוכות, והצבא לא הגיע. עמרי נאזק מול עיניהן של לישי, רוני ועלמא, ונלקח, נלקח. מאז, 527 ימים שהוא בשבי חמאס. ובניגוד לאברהם, שהשמעת את ההקלטה, עמרי נחטף, ולעמרי יש שתי ילדות קטנות, בעת החטיפה הן היו בנות שנתיים וחצי שנה, ואני לא מוכנה שעמרי יישאר שם, עמרי לא הקריב את עצמו, ולנו אין זכות להקריב, לא את עומרי, לא את 59 החטופים כולם שנמצאים שם. ואדם יכול להחליט לעצמו, אבל עמרי נלקח באכזריות, בברוטליות אל מול עיני ילדותיו, שילדתו בת השנתיים, שהיום היא בת שלוש וחצי, זוכרת הכול. ילדה בת שלוש וחצי שזוכרת עשר שעות של אימה ומחכה 527 ימים שאבא עמרי ישוב הביתה.

אבל אבא עמרי לא יכול לשוב הביתה לבד, הוא צריך אותנו, הוא צריך אותך, כבוד היו"ר, והוא צריך אתכם, חברי וחברות הכנסת, והוא צריך את כל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, שבפעם האחרונה שבדקתי, היא קיימת, היא הייתה קיימת גם ב-7 באוקטובר, רק שלא ברור איפה היא מאז. לא ברור את מי נציגי הציבור שיושבים בבית הזה משרתים, את מי הם מייצגים.

אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה ראש ממשלה בישראל מסתכל בעיניים של אחותי, אשת חטוף, ב-14 בינואר, ואומר לה: "ההסכם הזה כולל את כולם, הוא כולל את כולם", והיא מסתכלת בעיניו, והוא מסתכל בעיניה, והוא משקר. כי 16 ימים אחרי חתימת ההסכם על שלב א' ועל שלב ב' היו אמורים לדבר על שלב ב', בהם גיסי עמרי. אבל שלב ב' לא הגיע, כי החליטו שהוא לא יגיע, והחליטו לא להחליט, כמו שנהוג במדינת ישראל, למרוח, להשהות, להתמהמה. ההתמהמהות הזאת הובילה לרצח של 41 חטופים בשבי, ההתמהמהות הזאת גורמת לכך שעמרי ועוד 58 חטופים נרקבים או נמקים וסובלים ייסורים בשבי, ואנחנו יושבים פה ושותים מים זכים, נושמים בזמן שהם לא נושמים ולא שותים מים זכים.

ומדינת ישראל החליטה להפר הסכם שנחתם שבמסגרתו מדבר על הפסקת מלחמה, והיא הפרה אותו. וכרגע יש הפסקת אש שלושה שבועות ואנחנו במקום של לחכות וממשיכים לחכות ומחכים ומחכות ומחכים ומחכות.

ובהקשר לדיון המאוד חשוב שהולך להיות פה, אני חושבת שדיברתי פה יותר מדי היום בוועדות, פה אני ממש אקצר, אני שואלת באמת, ואני אודה לתשובה של איך אפשר לחיות במדינה שילדות וילדים גדלים בידיעה ברורה שאם ייחטפו, אולי לא ישובו. וכשאתם מדברים על בעיות סמים ואלימות, זו המדינה שלנו, מדינה אלימה. אתם רוצים לפתור את הבעיה? בואו נדאג כשהמלחמה תיפסק, שיהיו פה הסדרים מדיניים, שאנשים יקבלו פה החלטות, אנשים שבחרו את עצמם.

כי הציבור, אני לא יודעת כבר מה הוא, הסקרים מראים שהנציגים לא מייצגים אותו. שיקבלו פה החלטות, לא יודעת אם הן צריכות להיות אמיצות, הן לא אמיצות, הן קיומיות, קיומיות לחברה חפצת חיים. באמת, כבוד היו"ר, איך אתה יכול לגדל פה ילדים וילדות בידיעה ברורה שאם ייחטפו, אולי לא ישובו?

תודה. עוד מישהו רוצה לומר?

יש מישהו אחר מחברות הכנסת, חברי הכנסת, שרוצה להשיב? מהאזרחים, האזרחיות פה? אני יודעת שקבלת ההחלטות לא בידיים שלכם, וצר לי על כך. תודה. דיברתי מספיק היום בוודאות.

תודה. יש פה עוד משפחה, עוד נציגים של משפחות שרוצים לומר משהו?

שלום, שמי ד"ר חנה קטן, עכשיו אני מדברת בשם אימהות הלוחמים. אני רוצה קודם כול לומר שהמדינה שלנו היא מדינה למופת, אני רוצה לחזק את המדינה שלנו, לא להחליש אותה. גם עצריה, ראשיה ויועציה עושים את כל מה שאפשר, החיילים שלנו נלחמים ונלחמים. אנחנו מייצגים עכשיו משפחות, עשרות אלפי משפחות שהאימהות נמצאות בבית והבנים שלהן או הנשים והבעלים שלהן לא נמצאים מעל 200 יום בבית, כבר בסבב החמישי. לי אישית יש ילדים שכבר בפעם השנייה לא יהיו בבית, לא בפורים ולא בפסח, עוזבים שמונה ותשעה ילדים, רובם מתנדבים. כאשר כולם, כולם מבינים שזאת מלחמה שאי אפשר לוותר עליה, זו מלחמת קיום, זו מלחמת מצווה, זו התורה מבקשת שאנחנו נצא למלחמה הזאת.

אנחנו כולנו רוצים להימנע ממלחמה, אנחנו לא רוצים את המלחמה הזאת, אף אחד לא רוצה לראות נופלים, אף אחד לא רוצה לשמוע שוב הותר לפרסום, כולנו רוצים לשבת בשלווה ובשקט, אבל האויב לא מוכן לשלום. זו לא הממשלה שלנו, אלה לא קובעי המדיניות שלנו, אין לנו פרטנר, הפרטנר לא מוכן לקבל, גם הסכמים מדיניים הוא לא מוכן לקבל. כולנו רוצים את החטופים בבית אתמול, שלשום, לפני שמחת תורה. כולנו מתפללים עליהם וחושבים עליהם ומשתדלים עבורם ושולחים להם אנרגיות חיוביות יום-יום, שעה-שעה, אבל אין לנו פרטנר לכל הדברים האלה.

הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להכניע את האויב, או על ידי מניעת סיוע סמי-הומניטרי, הדבר הכי בסיסי, למנוע מהם מים וחשמל וכל מה שצריך, או, אם אין ברירה אחרת, כי יש התנגדויות למיניהן בתוכנו, או שיש הסכמה מדינית או צבאית שזה לא מספיק יעיל, נצטרך גם להיכנס בכאב רב והראשונים שרוצים להימנע מזה אלה נשים כמוני, אנחנו בוודאי לא רוצות שהחיילים שלנו יצטרכו עוד פעם להסתכן, אבל יכול להיות שלא תהיה ברירה.

וזה צריך להיות מובן שיש פה מלחמה שהיא צודקת, שזאת המדינה שלנו ואנחנו נילחם עליה כדי שלא יקרו עוד מקרים כאלה, כדי שלא יהיו עוד חטופים, כדי שלא נשב שוב בסיטואציה הזאת שוב ושוב ושוב. וכולנו מאוחדים ברצון הזה, וצריך לחזק את האחדות בינינו, כי האויב רק רוצה שנהיה לא מאוחדים. אבל אנחנו נהיה מאוחדים במשימה הלאומית של להביא את החטופים ולשמור על המדינה ולמנוע אירועים דומים בעתיד. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו ניגש לדיון.

אני אוכל להתחיל? אני פשוט חייב לרוץ לנשיאות ולחזור. יש לי ב-13:00 נשיאות.

בבקשה. אני אתן לך, חבר הכנסת דוידסון.

גם אני משפט, כי צריך להיות בוועדת כספים, ממש משפט, אחריו.

תראו, כולם פה צריכים משפט ויש פה עוד הרבה חברי כנסת. אני אפתח את הדיון ואתן את הרקע המתאים ואחרי זה אני אתן לפי סדר הדוברים, בסדר? אני לא מתכוון להאריך פה יותר מדי.

אנחנו התכנסנו היום לדיון משותף בוועדה בראשותי, הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול יחד עם הוועדה לביטחון לאומי בראשות חברי, חבר הכנסת בועז ביסמוט. והנושא הוא הקיצוץ הדרמטי של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ברשויות המקומיות, והמטרה של הדיון הזה היא לבחון את ההשלכות. יש פה נציגים, ותודה רבה לכל מי שהגיע, ושוב התנצלות לכל מי שלא יוכל לדבר.

רק במשפט אחד, לאחר מגפת הקורונה וביתר שאת לאחר 7 באוקטובר, שיעור המתמודדים עם שימוש בסיכון מוגבר בחומרים והתנהגויות ממכרות זינק ועומד היום על אחד מכל ארבעה ישראלים. בקרב הישראלים הצעירים, אנחנו מדברים מגילאי 18 עד 26, המצב חמור, ועל פי הנתונים שבידי עומד על אחד משלושה ואחד משניים בקרב אלה שמתמודדים עם טראומה. גם בקרב הנוער המחקרים מעידים על עלייה משמעותית ומדאיגה.

הרשות היא היום הגוף הממשלתי היחיד שמתכלל ונותן מענה לנושא הזה בו ישראל עומדת כיום על סיפה של מגפה. ואנחנו מדברים פה על 1,600 אנשי רשות, מנהלים יישוביים, מדריכי מוגנות בבתי ספר, מדריכי מוגנות במרחב הציבורי ועוד שפועלים. ולכן, הדיון הזה כאן, אני מודה לכל חברי הכנסת מכל הסיעות שהגיעו, וכמובן לכל הארגונים, במטרה לבחון את הנושא הזה שוב, כמובן גם נציגי הממשלה, חבריי. ומכאן אני לוקח את הדיון הזה, פותח אותו, מעביר אותו אליכם, חברי הכנסת, קודם כול לשאת את הדברים. כל אחד כמובן יאמר את דברו, אני יודע שיש פה אנשים שזה ממש בליבם, אבל המטרה היא בסוף לשמוע גם את נציגי הממשלה ולהגיע לדיון קונסטרוקטיבי כדי שנוכל לשמוע ולראות איך אנחנו מתקדמים. אני הולכת לנסיעות.

אני הולכת לנשיאות.

מאחר וכולם עם בקשות מיוחדות, גם סימון ביקש.

אני בא איתה לנשיאות. אני אתן למירב כי היא רצה.

אני אדבר קצר. קודם כול, אני ביקשתי משני יושבי הראש, מקלנר וביסמוט, לקיים את הוועדה המשותפת, זו יוזמה שלי, ואני שמחה שנעניתם, וזה חשוב. קלנר רצה מראש לקיים את הדיון, יאמר לזכותך, ראית את זה ממש חשוב. שלום גם לך, בת שבע. ובאמת ביקשתי מביסמוט בגלל שהנושא מאז ומתמיד, הנה, תומר לוטן פה, המנכ"ל לשעבר של המשרד לביטחון לאומי, אני גם מאוד, מאוד מציעה שתשמעו אותו. כי גם אני כיו"ר ועדת ביטחון לאומי, ותומר, זה באמת מה שנקרא כבשת הרש של המשרד, זה הדבר הקטן החשוב שהוא גיים צ'יינג'ר, שהוא משנה חיים.

אני מתנצלת, אני אדבר דקה ואני אלך ואחזור, אבל סימון מבחינתי זה אותו דבר. אני אגיד בקצרה. בסוף, המדריכים האלה של המוגנות שנמצאים בבתי הספר, והרשות הקטנה הזאת שכל התקציב שלה הוא 150 מיליון, אני יודעת את זה כבר בעל פה, 150 מיליון שקל, לצמצם אותה ל-30, יש לי דז'ה וו, אני אספר לך. ב-2015 בא אותו שר, חיים כץ, היה שר רווחה, אם את זוכרת.

מירב.

שנייה, לא, אל תפריעו לי בכלל, שתי דקות.

אבל הנתונים שלך לא נכונים.

מיכאל, דקה. אני רוצה לדבר איתך על משהו סופר נכון, מתועד וממוסמך. אותו דבר קרה לי עם אל סם. תבדקו אותי, היה אל סם בכל הרשויות, ובכל רשות הגיע ההורה עם הילד שלצער ההורה הילד הלך לסמים ויכל בכל עיר ללכת. והייתה לי שאילתה במליאה, ואותו דבר הוא אמר לי, זה רק מזה, אנחנו רק מצמצמים, ממרכזים, מתייעלים. אין תחנות אל סם במדינת ישראל, אין, נכון? אין תחנה אחת של אל סם. אותו דבר היה לי.

ועכשיו אני אומרת לך, ואני שמחה שכולם פה, ואני איתכם, אני אלך ואחזור ואני מסכמת. אנחנו לא יכולים לאפשר שמדריך אחד, מדריך אחד מהרשות ילך כשבדקה זו, בדיוק עכשיו בוזזים את הקופה הציבורית. אין לי מילים אחרת, בוזזים אותה. אני לא רוצה להראות לכם מה קורה בוועדת כספים. 150 מיליון שקל? על זה? את כבשת הרש, זה מה שאתם רוצים לגזול?

וגם לכל המדריכים שכתבו לי, ובכלל לאנשי הרשות המדהימים, תמשיכו, תעשו חיל. אני אומרת לכם, אנחנו כולם כאן לטובתכם.

מירב, בואי נתקדם, נעשה קודם כול את הסקירה של חברי הכנסת, ואני מבקש שוב פעם מכולם להיות כמה שיותר ממוקדים, כי באמת כולם רוצים לדבר וכל אחד פה עם הסתייגויות ממקום אחר.

לא, אבל למען דיון טוב, הם אומרים שהמצב לא כמו שהוא מוצג, בואו תציגו.

אדוני היושב ראש, יש פה נציגות מהאוצר?

חברי הכנסת, אני מבקש מכם, כל אחד פה מעמיד אותי במצב שיש לו הסתייגות והצבעה, ואני מבין שכולם עסוקים. בואו נעבוד לפי הסדר כמה שאפשר, אני מוכן לתת לכם להסתדר ביניכם, אבל זה פשוט יהפוך את הדיון לבלגן.

אלי, משפט.

אדוני היו"ר, תודה רבה על הישיבה. אני רוצה לומר שבנושא הזה - - -

אלי, רק לומר, לפני שמירב יוצאת, ברשותך, רק מילה. אדוני היושב ראש, רק לומר במילה שגם ראשי הרשויות עזבו הכול והגענו לכאן. חשוב לי שתדעו, גם ראשי הרשויות, ראש העין, ויש פה עוד ראשי רשויות, לב השרון, עזבנו הכול כדי להגיע לכאן כי זה חשוב. תודה.

תודה רבה לך על הישיבה. אני רוצה לומר לך שבנושא הזה אין אופוזיציה, אין קואליציה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב, הוא בנפשנו. אני קיימתי בוועדות לזכויות הילד לא פעם ולא פעמיים דיונים בנושא הזה. אני חושב שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להקים מחדש את הרשות למאבק בסמים ובאלכוהול. תודה.

תודה, אלי. ואנחנו חוזרים עכשיו לסדר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, רק שאלה אחת.

אני אגיד לך דבר אחד בצורה הכי מקצועית, הכי לא פוליטית. זו ההחלטה הכי מטופשת שראיתי במשרד לביטחון פנים. יש 54 נרצחים בחברה הערבית, ואם עכשיו אתם מתכוונים להפסיק את הדבר הזה, אתם לא מקצועיים ולא שום דבר. אני קורא לשר לחזור בו מהחלטה המטופשת הזאת. תודה.

כולנו. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלה. יש פה נציגים ממשרד האוצר? זה חשוב. כי בסוף זה מי שדרש את זה.

יש פה נציגים בסופו של דבר מהמשרד.

מיכאל פה הוא הנציג של השר לביטחון לאומי.

לא ביטחון לאומי, משרד האוצר. מירב, אני יודעת למה אני שואלת.

הוא קיבל 24 מיליארד, הוא יכול לענות. התקציב הכי גדול במשרד לביטחון לאומי.

רגע, מירב. חברים, בואו נעבור עכשיו לפי הסדר.

הוא יגיד הכול.

מירב, אני מבקש, וכולם, קודם כול אנחנו נעבור עכשיו לפי הסדר וכל אחד בזמן שלו יוכל גם לשאול את השאלות.

מירב, גם את רוצה לשמוע את משרד האוצר.

לימור, תשאלי את השאלה בזמן שלך, בסדר?

אבל לא, זו שאלה חשובה. כי אם לא יושבים פה נציגי משרד האוצר, שהם אלה שהובילו את הקיצוץ הזה - - -

בכל מקרה, המשרד לביטחון לאומי גם הוא קיבל, יש לו את התקציב שלו.

ההחלטה הייתה החלטה של השר.

ואם המשרד לביטחון לאומי יפנה אותנו לאוצר, אנחנו נשמע את זה מהם. כל אחד יאמר את מה שיש לו.

הוא, התקציב אצלו.

אבל הם הורידו את זה, אני אומרת לך. מירב, גם את רוצה את משרד האוצר פה.

לא, אני לא רוצה, אני רוצה אותו והוא גם יסביר אחרי זה. תאמיני לי, יש לי שנים - - -

חבר הכנסת סימון דוידסון, תשלים את הדברים.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה על קיום דיון החירום הזה. אני, בשונה מהרבה מאוד אנשים בסביבה שלי בשנתיים וחצי האחרונות מתעסק בנושא הזה לא מעט, גם בגלל הפן האישי שלי וגם בגלל שהדבר הזה הוא הפצצה המתקתקת הכי גדולה היום בחברה הישראלית. אנחנו מדינה מסוממת. שמעתם מה שאני אומר לכם? אנחנו מדינה מסוממת. ומי שלא מבין את זה, אני מציע לו שיקרא את הנתונים של המרכז הישראלי למניעת סמים ואלכוהול שעושה את העבודה שהרשות הייתה אמורה לעשות. שיגידו לי מתי בפעם האחרונה מהרשות יצא איזשהו מחקר ואיזשהו סקר בנושא של מניעת סמים ואלכוהול במדינת ישראל או התמכרויות כאלו ואחרות.

אחד מתוך שלושה אנשים במדינת ישראל בגיל הצעיר משתמש או בסמים או באלכוהול או בהתמכרויות להימורים או לדברים אחרים. וכשראיתי שבוע שעבר, ורצתי אליך, חבר הכנסת קלנר, עם הכתבה, אני חשבתי שאני לא קורא טוב. במקום שהמדינה תגיד: אנחנו הולכים לעשות צעד דרמטי כדי למנוע את ההידרדרות הזאת, אנחנו עוצרים את הפעילות שמבחינתי היום ברשויות היא אחת החשובות שיש.

מה שקרה מ-2017, כשסגרו את הרשות למניעת סמים ואלכוהול, שהייתה רשות סטטוטורית, שידעה לחבר שולחנות עגולים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות ומשרד הביטחון, זה נוגע בכולם. תראו את הנתונים של ההתמכרויות במשרד הביטחון, לא תאמינו, חיילים שלנו במה משתמשים ואיך זה פוגע בביטחון של מדינת ישראל. וזה לא רק בפריפריה ולא רק בחברה הערבית, אתם מתבלבלים. זה בסביון וכפר שמריהו והרצליה וקדימה וצורן, במקומות שיש הכי הרבה. וההורים כבר לא יודעים מה לעשות, וזה מתחיל בגיל מאוד צעיר, שילדים חושבים שבגיל 14 זה טוב לעשן ג'וינט, שזה חברתי וזה נורמלי ולא יקרה לו שום דבר.

אני הגשתי את הנושא של הצעת החוק שלי להחזרת הרשות הסטטוטורית למניעת סמים ואלכוהול פעמיים. בפעם השנייה חתמו לי 44 חברי כנסת, אופוזיציה וקואליציה. ובן גביר הפיל את זה בוועדת שרים, לא רצה שזה יעבור, רצה לשמור את הדבר הזה במשרד לביטחון לאומי. בשביל מה? מה עשו שם מתחילת 2017? הדבר הכי חשוב למדינת ישראל, ואמרו פה, לא קואליציה, לא אופוזיציה, זה להחזיר את הרשות הסטטוטורית, כדי שתדע לעבוד עם כל המשרדים ובכסף שיש תדע לעשות הרבה יותר. כי היום זה לא קורה. אמיתי, זה לא קורה, מה לעשות? זו האמת.

ואני קורא לחברי הכנסת, ואני קורא בפעם השלישית, כי גם אלי דלל עכשיו ישתתף איתי בהצעת החוק הקרובה, ואני קורא לאריאל קלנר, שדיברנו על זה לא פעם ולא פעמיים, ואנחנו נמשיך לדבר כדי שבסוף יהיו הסכמות, הרשות חייבת לחזור. והמדינה, גם משרד האוצר, גם המשרד לביטחון לאומי ושאר המשרדים חייבים להבין, אנחנו יושבים על פצצה שתתפוצץ לנו בפרצוף ולא נדע איך להתמודד איתה. תודה.

תודה, חבר הכנסת דוידסון. חברת הכנסת עאידה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. את האמת, הייתי יכולה להגיד שאני מצטרפת לכל מילה שאמר חבר הכנסת סימון דוידסון. אני הייתי פה כשצירפו תחת הכותרת, כשהוקמה בעצם הרשות לביטחון קהילתי והכניסו מתחתיה את הרשות למאבק, זה היה ב-2018, השר אז היה השר ארדן, ואנחנו התנגדנו לרעיון הזה ואמרנו שלהכניס אותה תחת כותרת יותר גבוהה זה אומר שהיא לא תקבל את תשומת הלב ואת המשאבים המחייבים. אבל היום אנחנו כבר לא מדברים אפילו על לקבל את המשאבים, אנחנו מדברים על קיצוץ. קיצוץ שאם תגידו לי שאנחנו טועים ונסגור עכשיו את הדיון הזה בזה שאתם אומרים: לא, השר לא קיבל החלטה כזו שלמענה ישבנו, זה אחלה, תגידו לנו את זה, נקום כולנו ונלך הביתה. אבל עצם העובדה שיש קיצוץ כל כך גדול, בזמן, באמת, שבוזזים את אוצר המדינה עכשיו בכספים. אני בדיוק מהבוקר בהצבעות, כולנו יודעים מה קורה שמה, כולנו יודעים לאן הכסף הולך.

ועכשיו אני כנציגת האוכלוסייה הערבית, אני אומרת לכם, היום בבוקר נרצח מישהו בביר אל-מכסור, שכן וכנראה קרוב משפחה של חברנו יאסר חוג'יראת. 54 רציחות. אתם יודעים מה מצב הנוער באוכלוסייה הערבית? אתם יודעים כמה נוער, גוררים אותם לתוך עולם הפשע, ויש רק כמה מדריכים וכמה תוכניות דלות שהרשות הזו מפעילה ועכשיו באים ומורידים גרזן ומבטלים את הכול? אתם יודעים כמה אנשים יאבדו את מקום העבודה שלהם? כן, גם אפשר לדבר על זה וגם צריך לדבר על זה שזורקים אנשים לאבטלה. תפתיעו אותנו, תגידו לנו באמת, אני אחסוך מכל המילים אם תגידו לי עכשיו: הפרסום היה לא נכון, עאידה, השר לא סוגר את הרשות.

ואני מאוד מקווה שלא מורידים מ-150 ל-30.

אני מכבד את חברי הכנסת, אבל הערת ביניים. קבענו שהם ידברו, אבל אני אגיד. הרשות לא נסגרת.

בסדר.

אני אסכם את הדברים שאני אומרת. אני מבקשת לדעת בדיוק מה הייתה החלטת השר במפורש. ולא מספיק להגיד לנו שלא סוגרים את הרשות, כי אנחנו גם מכירים מקרים שהרעיבו כל מיני רשויות עד שמתו.

מיכאל יצחקוב, ראש המטה של השר. כל מה שקשור לחברה הערבית במודל הזה פחות ייפגע, בסדר?

לא, לא, לא.

לא, זו אמירה כללית.

תגיד שאתה מוסיף תקציב.

גם דרך חדשה נשארת.

לא 70% יפגע, 60%.

אני באתי לפה בשביל לדבר איתכם. אנחנו רק שניים על כולם.

כולם יקבלו את הבמה, כולם יקבלו את רשות הדיבור. אם אנחנו כולנו נתפרץ, אף אחד לא יקבל את רשות הדיבור ולא יהיה פה דיון. אני רוצה לעבור לחבר הכנסת חוג'יראת, נעשה סבב של חברי הכנסת, נשמע התייחסות מקצועית של המשרד, ולאחר מכן נשמע את הארגונים, את הרשויות לפי הסדר של הנרשמים.

רק לפרוטוקול, כבוד היושב ראש, אני, אכפת לי מכלל הרשות וכלל האזרחים ולא רק האוכלוסייה הערבית, והצבעתי על עניין האוכלוסייה הערבית כי אני יודעת שאם אנחנו לא נצביע על הנושא הזה, אף אחד לא ידבר על זה.

חבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה.

האמת, אני גם מתרגש, אני הגעתי מביר אל-מכסור, מהזירה של הרצח. ואני בא לזעוק את זעקתם של ארבעה יתומים וילד בן חמש שבשעה 3:00, רצח מתוכנן, רצח אכזרי, נכנסו לבית ורצחו את אבא שלו. מספר לי הסבא, הם גרים אחד מעל השני והוא גר בקומה התחתונה, הוא אומר, שמעתי קולות, חשבתי שאני חולם, חזרתי מהעבודה ב-00:30, ואחר כך יש צרחות. ואחרי כמה דקות יורד הבן שלו, בן חמש, שאומר לו, ירו באבא שלי. זה המצב וזו המציאות שאנחנו חיים אותה בחברה הערבית, רצח רודף רצח. אנחנו מדברים על זה כל הזמן בוועדות, חברי הכנסת, ובאמת, באמת, אנחנו מתוסכלים.

ואנחנו רואים שעכשיו עושים קיצוצים לא רק בעיר ללא אלימות, אלא בהרבה דברים שבאו לטפל ולתת מענה לחברה הערבית. חברה שהיא הרוסה, כשאין ביטחון אישי, הכול נהרס. אני לא חשבתי שיגיע לביר אל-מכסור כי ביר אל-מכסור הוא יחסית כפר שקט, כמעט ולא היו בו אף מקרה רצח. לפני שנתיים-שלוש היה מקרה של רצח של ילד ששיחק במשחק ילדים, אבל לא היה רצח מכוון. אבל זה כנראה הגיע וכנראה זה מגיע לכולם, זה לא פוסח מעל אף יישוב. וזה המצב וזו המציאות הקשה, המרה, שאנחנו חיים אותה בחברה הערבית. הרבה אנשים שכבר התחילו וחושבים ויוצאים מהכפרים, כי לא רואים שיש ביטחון.

ואני אומר כאן למשרד לביטחון הלאומי, זה המשרד שאמור לטפל בכל הנושא הזה, להילחם באמת בצורה רצינית בכל הנושא של הפשיעה בחברה הערבית. היו תוכניות בממשלה הקודמת וראינו שהתוכניות היו מוצלחות, כבר היו תוצאות, הייתה ירידה בפשיעה, ברצח. אנחנו היום ראינו עלייה ב-130% רק מתחילת השנה, 55 נרצחים בהשוואה ל-38 אשתקד. זה אומר דרשנו. ואני אומר כאן, ואני מקווה שגם חברי הכנסת וגם נציגי הממשלה וגם נציגי המשרדים, כל קיצוץ בתקציבים, מי שנפגע הראשון אלה השכבות החלשות. זו הפריפריה, ובמיוחד זו גם החברה הערבית. אני מקווה לקחת את זה לתשומת ליבכם. הגיע הזמן שכולנו כחברי כנסת, מהקואליציה, מהאופוזיציה, כממשלה, ניקח את זה ברצינות ונתחיל לטפל בכל הנושא של הפשיעה בצורה מאוד, מאוד רצינית. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

שלום לכולם. אין ספק שזה דיון חשוב, דיון שבא בעקבות הכוונה לקצץ 150 מיליון שקל מהרשות לביטחון קהילתי. כולנו רואים מה קורה היום במדינה, גם בחברה הערבית, כי אנחנו רואים שהחברה מדממת, אין ביטחון אישי לאזרחים, ומחובתה של הממשלה למצוא פתרונות לאנשים ולעזור להם ולסייע ולא לקצץ. מדובר על כמעט 1,600 עובדים שאם מקצצים את התקציבים האלה, אנחנו נראה שהעובדים האלה מפוטרים והולכים הביתה. ולכן, אני לא בא בטענות לאנשי השר או לראש מטה השר, אבל המדיניות הזאת צריכה להיפסק. הגיע הזמן שיסתכלו על החברה הערבית ועל האזרחים בכלל בצורה אחרת.

גם הנתונים שאנחנו רואים לגבי הנוער בסיכון, כאשר אנחנו רואים שכל אחד משלושה נערים או שמשתמש, או שמכור לסמים וכל הדברים שאנחנו מדברים עליהם במשך חודשים בוועדות בכנסת, אנחנו צריכים להגיע למצב שמחזירים את התקציב כאן לרשות ומבטלים את הקיצוצים בוועדת הכספים. עכשיו מעלים תקציבים ללשכות של השרים ב-299 מיליון שקל. ולכן, אדוני, צריכה להיות החלטה של הוועדה, והחברים כאן שהגיעו לדיון הזה מהקואליציה צריכים להגיע ולדבר עם אנשי השר ולדבר עם השר עצמו, לבטל את הקיצוץ הזה ולהחזיר אותו.

הרשות היום תומכת ברשויות המקומיות, תומכת במצב שנמצא על סדר היום. אנחנו מחויבים לעזור לרשויות, מחויבים להשאיר את האנשים של הרשות בעבודה שלהם, מחויבים לשמר את התקציבים האלו ולהביא לכך שמספר הרציחות בחברה הערבית לא יעלה במקום כל מה שקורה עד עכשיו. תודה.

תודה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש, באמת דיון מאוד חשוב. וכפי שאמר חברי חבר הכנסת דוידסון, זה לא קואליציה ואופוזיציה, פה מדובר על החברה הישראלית כולה. במיוחד בתקופה שאנחנו נמצאים בה היום, בתקופת המלחמה, אחרי הקורונה, הרשות כל כך חשובה, כל כך חשובה. וגם אני חושבת פה שמדובר, נכון, בכלל מדינת ישראל, אבל ישר במי זה פוגע? באוכלוסיות מוחלשות. אם זה בפריפריה גיאוגרפית, אם בפריפריה חברתית.

לכן את הרשות צריך לבנות מחדש, להעצים אותה, ויהיה לה יותר כוח אדם, יותר כלים. כי אם לא נעשה את זה בעתיד במה אנחנו נדבר, ברצח הבא? ונדבר על כלא? עדיף להוציא את 10,000 השקלים פר נוער, לשקם אותו דרך הרשות, מאשר אחר כך להוציא 300,000 שקל לכלא. חבריי, לא יכול להיות שהדבר הזה נעבור אותו בשקט. אני כן מאמינה שהשר כץ ייקח את זה בחשבון. אני אדבר איתו, אנחנו צריכים לדבר איתו. כפי שאתם רואים, העניין הזה הוא לא אופוזיציה וקואליציה, זה של כולנו. לכן אני אומרת, יש לקיים את הדבר הזה בדחיפות. וידידי, הנציג של המשרד לביטחון לאומי, מה שאמרת גם בנושא של החברה הערבית, ייפגע פחות, אני לא חושבת שצריך להגיד ייפגע פחות, אנחנו רוצים שבכלל לא ייפגע, זה מה שאנחנו צריכים לשאוף.

לכן פה בהזדמנות אני אומרת, תודה לכל אנשי המקצוע שבאמת עושים את זה יום ולילה, זה לא פשוט. תשמעו, 1,600 עובדים, גם את זה לחזק. תגידו לי לעבוד במקצוע הזה, זה לא פשוט, עושים עבודת קודש. לכן אני באמת מצדיעה לכם ואנחנו לרשותכם. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת צגה מלקו. חברת הכנסת לימור סון הר מלך? היא יצאה. חברת הכנסת עטאונה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, אכן דיון מאוד משמעותי. ומצער היה לשמוע את ראש מטה השר אומר, בלשון המעטה, שלא ייפגעו התקציבים של החברה הערבית. אני חושב שבמצב רגיל, במדינה מתוקנת, נורמלית, שפויה, נושא כזה של רשות לביטחון קהילתי ומה שהיא עושה, ובמיוחד לאור כל מה שקורה בחברה הערבית וכל המציאות של ארגוני הפשיעה והפשיעה המאורגנת שאנחנו רואים שמאיימת על כל החברה.

אני אמרתי בכמה דיונים בכל מיני ועדות, וזה לא צריך להיות רק לוועדה אחת, ההקשר הזה, אנחנו במאבק מול ארגוני הפשיעה והפשיעה המאורגנת בחברה הערבית מול בני נוער ובגילים האלה. המלחמה שלנו והמאבק על מי יכול להגיע ראשון לילדים האלה, לבני הנוער ולהציל אותם. אני חושב שהרשות עושה בהקשר הזה, בתוכניות שהיא מקדמת, בשיתופי הפעולה שיש לה, גם עם חינוך וגם עם רווחה, בכל הפעילות המשותפת, היא נותנת מענה לילדים ובני הנוער האלה, שלא יגיעו לארגוני הפשיעה, והדרך היא מאוד, מאוד קלה.

הרי האוכלוסייה שהם מטפלים בה היא נוער בסיכון, זה נוער שעל סף הידרדרות למקומות שאנחנו לא צריכים להיות בהם, ולכן האחריות שלנו כחברה ובעיקר של המשרדים הרלוונטיים, ובהקשר הזה הביטחון הלאומי, צריך לתת מענה דחוף.

מצד אחד, יש אוזלת יד של המשטרה בשנתיים האחרונות בטיפול בארגוני הפשיעה ואנחנו עדים לעלייה משמעותית בדימון, בטבח, בטרור הפלילי האזרחי בחברה הערבית, שהחברה הערבית מדממת וכל יום, גם כשאנחנו עכשיו באמצע הדיון הזה, אנחנו עלולים בסוף הדיון למצוא עוד נרצח בחברה הערבית. מצד אחד יש אוזלת יד של המשטרה שלא מטפלת, לא מספקת ביטחון אישי, מפקירה את בני הנוער שלנו, ומצד אחר, יש גופים בתוך המשרד הזה שנותנים מענה, אפילו שהוא מוגבל.

אני הייתי מצפה ממך, אדוני, שתגיע לדיון הזה, לא להגיד שאתה מצמצם או שאתם לא מבטלים, אתם צריכים לבוא עם עוד ועוד ועוד ועוד תקציבים ותוכניות בכדי להציל את בני הנוער. כי אנחנו במאבק מול ארגוני הפשיעה. הם מתארגנים, הם מפתים את בני הנוער, יש להם את הכסף, ואנחנו צריך לספק את המסגרות הנורמטיביות לילדים ובני נוער ולהוביל אותם.

ולכן, כבוד היושב ראש, פה אין קואליציה, אופוזיציה, ערבים, יהודים, אלה חיי אדם, אלה בני נוער שהולכים ואנחנו מאבדים אותם. ולכן חייבת להיות החלטה מאוד ברורה, לא מבטלים, לא מקצצים, וצריך להוסיף תקציבים, נקודה, אין משהו אחר.

תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה. אני רוצה לשמוע עכשיו בצורה קצת יותר מפורטת.

כבוד היו"ר, אפשר ראשי רשויות?

אחר כך. קודם כול ניתן לראש המטה, מיכאל יצחקוב, ידידי גם אפשר להגיד, שהגיע לכאן להציג את עמדת השר. אגב, אני יכול להגיד שהשר, הנושאים החברתיים הם אצלו ברומו של עולם, הוא עוסק בהם כל כך הרבה שנים.

כן, זה נכון.

עם כל הכבוד, כמה שהוא טוב, כמה שהוא מוכשר, הוא לא יכול להיות שר בארבעה משרדים. במציאות של היום צריך שר בארבע משרות במשרד לביטחון לאומי שיטפל בסוגייה הזו, לא משהו על הדרך שהוא נתקל בו.

אנחנו התכנסנו כאן לדיון בשביל לשמוע, בשביל לדון, בשביל לפתור את העניין הזה ולראות איך אנחנו מביאים את הפתרון, בואו נשמע. בבקשה, מיכאל.

קודם כול, אנחנו באנו לפה כדי לענות, אני אשמח אם יתנו לי לענות ובלי התפרצויות באמצע. אנחנו באנו בין שניים לארבעה אנשים מהמשרד ואתם כולם פה בדעה אחת. אני אגיד ככה, המכתב שיצא, הוא לא משקף את מה שקורה, בסדר? זה יצא ללא הכרת המציאות וללא מה קורה בפועל. אני באתי לפה בשביל לשקף לכם את זה.

קודם כול, הפעילות של הרשות לא נפסקת, בסדר? בתקציב המדינה, כשאנחנו עושים דיוני תקציב, בסופו של דבר, גם המשרד לביטחון לאומי, כמה שזה נשמע רע, כל משרד, המלחמה עלתה כ-145 מיליארד, אמרו לנו, חבר'ה, כולם, אנחנו לא יכולים לתת לכם את התקציב שאתם מייחלים לו, וקיצצו מהמשרד עצמו כספים, והמון כספים. כשאנחנו הסתכלנו על נתוני הביצוע של הרשות בשלוש השנים האחרונות, שנת יש לי את זה פה, אני במשרד חודשיים פחות חמישה ימים, הסתכלנו על הנתונים של הרשות. בשנת 2022 – אחוזי ביצוע 44%, 2023 – 52%, וב-2024 – 50%.

אחוזים של מה?

אחוזי הביצוע של הרשות.

אנחנו כולנו נתייחס לזה בהמשך, ניתן התייחסויות.

חבר'ה, אני באתי לפה גם לשמוע אתכם, אבל תנו לי לדבר. מותר לי לדבר?

בבקשה, אני רוצה לשמור על זכותו לומר את הדברים שלו. זאת העמדה, היא מוצגת כאן מול המצלמות וקבל על ועולם, אנחנו נתייחס לדברים.

אלה הנתונים שיש לנו.

כמה זה היה ב-2024?

50%.

50% ממה?

50% מהביצוע. זאת אומרת, אנחנו אמרנו - - -

מה הכוונה, שלא מומש התקציב?

קשה לי ככה. אתם רוצים שאני אדבר? אתם רוצים שאני רק אקשיב? אני אקשיב, אין בעיה, אני יכול להקשיב עד 14:00.

חברים, אני רוצה לשמוע את הנציג של השר.

תוכלו להגיב לפני.

מיכאל, אחת הטענות שעולה כאן, שאני שומע אותה בקריאות הביניים, וגם לפני זה אמרו לי, זה שיש לכולם עוד אפשרות לדווח ולכן לא כל הדיווחים כבר שוקללו. האם ברשויות האחרות - - -

בוא אני אתן לך. אתה יודע מה? 2024 - - -

באגפים האחרים, מה הביצוע שם, מה האחוזים שם?

טוענים שהביצוע הוא לא נכון לשנת 2024 כי לא סיימו לדווח? בוא תסביר לי, 2022, 44%, בשנת 2023 - - -

הלכתם אחורה לקורונה?

כל המנהלים שיושבים פה ניצלו 100% מהתקציב ועוד הרשויות המקומיות הוסיפו מאות אלפי שקלים.

חברים, אני רוצה לשמוע. אפשר להציג את הנתונים האלה לכל חברי הכנסת?

כן, בוודאי.

בקדימה צורן מעל 90%.

מתי הייתם בשטח בפעם האחרונה שאתם מדברים מגבוה?

אני לא הבנתי, חבר'ה, אני מכבד אתכם.

אתה חודשיים בתפקיד.

הוא אמר שהוא חודשיים בתפקיד, על סמך הנתונים שהוצגו לו. הוא לא מדבר - - -

לא, את טועה, אני חודשיים פחות חמישה ימים, אמרתי מדויק.

אתה גם אמרת שהפסקת הרשות לא קורית, אם כך, למה לוועדה קוראים הפסקת עבודת הרשות? תסבירו את זה.

תשאלי את הוועדה, לא אותי.

הוא לא יכול לענות בשמי ובשם בועז למה נתנו את השם שנתנו לדיון.

זו כותרת שאני לא היית מעורב בה.

הכותרת של הדיון, אגב, באמת לא מדובר על הפסקה, אלא מדובר על קיצוץ מאוד, מאוד דרמטי. בכל מקרה, זאת לא הנקודה וזאת לא השאלה.

המשמעות מבחינתנו היא הפסקה.

אנחנו מדברים פה על קיצוץ דרמטי, כולנו מסכימים על זה שיש קיצוץ דרמטי.

אתם לא מבינים את המשמעות.

אנחנו מנסים להבין את המשמעויות, אני קיבלתי מכם את כל הפניות, הרי לא סתם אנחנו כינסנו את הדיון. לא כינסתי את הדיון הזה משמיים, כינסתי כי קיבלתי מכם את הפניות. לא מכל אחד, אבל מכל מי שיצר איתי קשר.

לכן, אני מאוד-מאוד רוצה לשמוע. קודם כול נשמע, יש לנו פה שאלות שאנחנו נשאל. הוא מעלה נושאים של אחוז ביצוע, אני שאלתי שאלה לתומי, מה אחוז הביצוע במחלקות אחרות, באגפים אחרים? זה כנגד זה.

לפני שאתם קופצים וזה, בואו, תהיו קצת במקומי, תחשבו שאתם פה ואיך זה לעמוד מול 50 איש שיש להם אולי טענות לעניין, כן? הרשות היא חשובה. איך אמר חבר הכנסת דוידסון? הרשות חשובה והנושא הזה הוא סופר חשוב. האם היא צריכה הבראה? כן. האם צריך להבריא את הדבר הזה, את הגוף הזה כדי שהוא ייתן ביצוע הולם? בוודאי שכן. אגב, אני הצעתי פה למשנה למנכ"ל בהצעה עכשיו שאפילו תציגו שלושה חברי כנסת שלכם, אין אופוזיציה, קואליציה, אני בתפקידיי הקודמים בחיים לא התנהגתי כאופוזיציה או קואליציה, אני לא נכנס לאירוע הפוליטי, זה לא מעניין אותי. אפשר להציע אפילו שלושה ח"כים שיראו.

אגב, הנתונים האלה, המשנה אומרת לי, אלה נתונים שהאוצר מציג, אלה לא נתונים שלי שאני אומר, הנה אחוז. כשאני בא להתווכח על תקציב, הם אומרים: מה זאת אומרת? אחוז הביצוע פה הוא 50%.

תן לי דוגמה. אני ראש מועצה, אני ניצלתי 300%. תן לי דוגמה, אתה אומר.

יקירי, ראש המועצה, אני מכבד אותך, תן לי לדבר.

אני גם מכבד אתכם, אבל - - -

בואו ניתן לו להשלים, נשמע את הדברים בכללותם ונתייחס אליהם, בסדר?

השמיכה היא קצרה, כמו שאמרתי. קיבלנו תקציב מסוים, נאלצנו לחתוך גם את התקציב של המשטרה וגם את התקציב של השב"ס וכל ההתייעלות שהגופים האלה עשו, התייעלות של מיליארד שקלים. כל התקציב שקיבלנו זה לקיום. האם אתם יודעים להביא את ההשלמה? אנחנו בערך מתקצבים את הרשות השנה, הערך הריאלי שלה משהו כמו 80 מיליון שקלים, בסדר? היה 150, לפי הנתונים - - -

50%.

תקשיב, אני לא בא להסתתר ולהגיד דברים שהם לא קורים. יש דברים שאנחנו חושבים שאפשר לעשות בצורה אחרת, יש פה אנשים שישבו על התוכניות, אנחנו נשמח לשמוע מחברי הכנסת כל הצעה ורעיון, כי בסוף הצרה הזאת היא צרה של כל עם ישראל.

כדאי שתשמעו את זה מהמנהלים היישוביים ולא מחברי כנסת. לתוכנית הזאת יש מטרה, המטרה שלה היא צמצום רמת האלימות, סמים ואלכוהול.

אף אחד לא הזכיר את המטרה, אף אחד לא מכיר את מטרת התוכנית. וכל זה להעלאת תחושת הביטחון של התושבים ברשות.

זה לא נכון, אתה לא יכול להגיד ככה. מה אנחנו עושים פה?

חברים, אני מבקש, בטח מהאורחים, גם מחברי הכנסת, אבל בוודאי מהאורחים, לא להיכנס לדברים. מיכאל, תשלים את הדברים שלך, תמקד אותנו בדברים. תהיה פה התייחסות. אני מבטיח לכולם, אני לא יכול להבטיח לכולם לדבר, אבל אנחנו נעשה מאמץ שהדברים בוודאי שישמעו.

אני לא יודע כמה אנשים פה בחדר ישבו על דיוני תקציב או ניהלו או עשו איזשהו דיון תקציבי. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לקבל החלטות והן החלטות קשות. ראינו רשויות שתוקצבו, כמו עיריית תל אביב לדוגמה, שראיתי פה שהיא בראש הטבלה, תוקצבה ב-960,000 שקלים. עיריית תל אביב, יש לה עודף תקציבי, היא יכולה לממן ב-960,000.

זה שקר. התקציב הגיע ביולי 2024 - - -

מי הדובר פה?

יואב, אני מעיריית תל אביב.

תקשיבו, אריק, ההחלטה של השר היא להמשיך במודל דיפרנציאלי ביישובים של אחת עד שש, בסדר? אלה הרשויות שאנחנו חושבים שהכסף של המדינה, הכסף הציבורי, שילך לשם, כי שם יותר קשה להם להוציא את התקציבים, ברשויות של אחת עד שש. אם אתם יודעים להביא כסף, להשלים גם לזה, אני אשמח.

איפה האמירה שלכם כמדינה, כממשלה? אתה, אל תפיל הכול על השלטון המקומי. אתה אומר לנו שאנחנו נוציא מתקציבנו ואתם תשבו מהצד.

אדוני, אני לא בוויכוח איתך, אני אומר לך, תקשיב, אנחנו, מדינת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, יש לו תקציב מוגבל, בסדר?

יש לך 24 מיליארד.

הנה, קיבלתי פה נתון, בשנת 2023 הניצול הוא 90%.

יש לי 28 מיליארד.

הכי הרבה.

את לא היית פה, לא הקשבת לכל הדברים שאמרתי.

אני מקבלת עדכונים עליך כל הזמן.

אבל לא שמעת את ההתחלה.

אני גם אלך ואחזור.

אף אחד לא נפל על אף אחד.

מיכאל, צריכים לעשות התייעלות, אנחנו מסכימים איתך, אין לנו ויכוח על הנושא הזה. אבל לא יכולים להרוג את השליח בקצה.

(היו"ר סימון דוידסון, 13:29)

רגע, סליחה. אני חוזר אליך, אני רוצה, לפני שאתה ממשיך את דבריך, לשמוע את חיים ביבס בזום. חיים ביבס, בבקשה.

צוהריים טובים, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, ראשי הרשויות. תראו, הרשות לביטחון קהילתי ממלאת תפקיד מאוד, מאוד מרכזי במניעת אלימות, אכיפת סדר ושיקום, כמובן מתמקדת בנוער בסיכון ושמירה על הביטחון האישי. המשמעות, דרך אגב, של מה שאמר היום הרמ"ט, היא אחת. קיצוץ של 150 מיליון שקל או הקיצוץ של ה-80 מיליון שקל מתוך ה-150 היא מכת מוות לתוכנית ל-60% מערי מדינת ישראל, זו המשמעות. קח לדוגמה עיר שאני עומד בראשה, זה 900,000 שקל, אמרתם על תל אביב שזה גם 900,000, משהו כזה. המשמעות של הדברים היא לקחת את התוכנית, לזרוק אותה לפח, להשאיר אותה ל-40% מתושבי מדינת ישראל, מהרשויות המקומיות.

השיטה שבה הולכים למקום הכי קל, זה במקום שבו, אתה יודע, לא נוגע לכלל התושבים, כי רק לנוער בסיכון, זו השיטה הגרועה ביותר. עם כל הכבוד, המשרד לביטחון פנים קיבל 28 מיליארד שקל עכשיו בתקציב. ה-150 או ה-70 מיליון שקל הנוספים שרוצים לקצץ, או ה-80, זה מה שיציל את המשרד לביטחון פנים? התוכניות האלה הן תוכניות מדהימות שמטפלות סביב השעון, מטפלות באוכלוסיות הכי קשות שיש, נותנות מענה. זה כאילו נראה שהמדינה לאט-לאט בורחת מלטפל בתושבים, זו המשמעות, זו המשמעות של הדברים.

כי אם אתה ב-28 מיליארד, בסדר? הרי שיטור עירוני אנחנו כבר 50% מביאים מהבית, בסדר? עוד אוטוטו זה 100%, כל התוכניות האלה שהתכלית שלהן להביא לביטחון. אמרו שם חלק מחברי הכנסת, ובצדק, מדובר בתוכניות שיש להן משמעות בעיקר לאוכלוסייה שאם הרשות לביטחון קהילתי לא תהיה, זה לא יהיה. זה לא שמחר בבוקר עכשיו - - - ויחליטו שאם מקצצים, זו לא תהיה תוכנית, זו המשמעות של הדברים.

יש מספיק דברים שאפשר לקחת אותם ולטפל בהם, אני חושב שדווקא במלחמה, הטראומה שמגדילה את הסיכויים להתמכרויות ו-1,001 דברים, דווקא עכשיו המשרד בוחר לקחת תוכנית דגל ולפרק אותה מ-1,001 סיבות שאני לא מצליח להבין אותן. דרך אגב, הרעיון גם של המודל הדיפרנציאלי של אוצר מדינת ישראל או החשבים הוא רעיון שבסוף התכלית שלו היא לבוא ולהגיד, רבותיי, אנחנו מתנתקים מהמדינה.

אנחנו מוכנים להתנתק מהמדינה, הרי את רוב העול אנחנו סוחבים, אבל בתנאי. המדינה לא תהיה גם האחריות וגם הסמכות, האחריות אנחנו, הסמכות זו המדינה. אם המדינה רוצה, בואו נקבע כללים להתנתקות מהמדינה של הרבה מאוד דברים, בחינוך, בקהילתיות, בבלתי פורמלי, בהרבה מאוד דברים. אנחנו מוכנים, בואו נשב. אבל לא יהיה מצב שיושב איזה מנותק למעלה, מקבל החלטה, ואנחנו צריכים להביא את הכסף, או לחילופין להחליט, סוגרים, פותחים לפי הדבר הזה.

חיים, אני רק אגיד לך שקיבלתי פה עשרות מכתבים מכל ראשי הערים, ראשי המועצות של מדינת ישראל, אני לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי, כולם חתומים על זה, כולם נגד ההחלטה הזאת. תסתכל, הכול דפים מלאים בחתימות, מלאים בחתימות של כל מדינת ישראל. לא ראיתי כזה קונצנזוס מאז תקופת בן גוריון.

עוד בכנסת הזאת, שאין בה קונצנזוס על כלום.

מירב, אל תגזימי, יש גם דברים טובים.

חברים, רק בואו נשלים את הדברים. תראו, 185 ראשי רשויות מרחבי הארץ חתמו על המכתב שבו אנחנו מביאים התנגדות לסגירת הרשות לביטחון. התרומה של הרשות לביטחון קהילתי במגזר הערבי היא עוד אפילו משמעותית יותר, נוכח כמובן תופעת האלימות הגוברת, כל הדברים מסביב. ולכן, כשאני מסתכל, 28 מיליארד שקלים של המשרד לביטחון פנים, ה-80-70 מיליון שקל זה מה שיציל את המשרד?

אני מציע לעשות חשיבה מחודשת, ואני גם ביקשתי פגישה עם השר כשלטון מקומי בתחילת שבוע הבא על מנת ללבן את הדברים האלה, כי אני חושב שזו החלטה שגויה, החלטה לא נכונה, החלטה שפוגעת בנוער בסיכון. צריך לעצור אותה ולהביא להחלטה מחודשת.

תודה רבה אדוני.

אני לא יודע אם אתם יודעים איך בנוי תקציב כזה. התקציב של ה-28 מיליארד או פלוס בינוי לשב"ס, הוא בנוי מארבע קטגוריות, כן? זה לשירות בתי הסוהר, למשטרה, לכבאות. התקציב של המשרד הוא להערכתי 512, שיש שם דברים שהם ליבה, שאין לי, זה תקציב קיום, כן? זה לא תקציב שאני יכול לשחק איתו. אני לא יכול להגיד למשטרה: שומעת, תורידי 50 מיליון. זה לא עובד ככה. המנכ"ל הקודם שמכיר תקציב, הוא יודע שזה לא עובד ככה.

מיכאל, אני אגיד לך מה זה קיום? קיום זה ילד בשכונת דורה בנתניה שאנחנו יכולים למנוע את זה שהוא יגיע לסמים ואלכוהול על ידי כסף, כי הבן אדם הזה מגיע אליו.

אתה צודק, אין לי ויכוח.

מיכאל, מה סדר העדיפות?

אנחנו חושבים שהאירוע הזה של ההתמכרויות, סמים ואלכוהול, הוא אירוע סופר חשוב. אבל כשאתה יושב ורואה אחוז ביצוע 50% שהאוצר - - -

הוא חוזר על אותה טענה פעמיים. לא, שנייה.

תבוא עם נתונים, תבוא עם תוכנית.

עאידה, אנחנו נחזור אליו. תומר.

אדוני היושב ראש, האם אנחנו יכולים לקבל את הנתונים?

לא, חייבים להעמיד את זה על - - -

תשלחו לנו את הנתונים. לנו, לחברי הכנסת.

אתה חוזר על זה.

אנחנו נחזור אליו, רגע. תשמע את תומר, זה הכי חשוב, תקשיב לי. בבקשה, תומר.

שמי תומר לוטן, הייתי מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת. ביליתי פה הרבה בוועדה הזו, לא הייתי פה כמעט שנתיים, והאמת היא שלא באתי לפה גם כשראיתי בצער ובתסכול מאוד גדול על הרבה דברים שמתפרקים בשנתיים האחרונות, כולל דברים שבחלומות הכי גרועים שלי לא האמנתי שיקרו. אבל האירוע הזה עם הרשות לביטחון קהילתי כן יצר לי את הצורך להגיע לפה, גם בגלל האנשים המצוינים והמופלאים שעובדים ברשות, במטה ובשטח, שצריך לעמוד לצידם, אבל גם בגלל שיש פה בעיית מדיניות בסיסית, ואני רוצה רגע לעמוד עליה.

הזכרתי קודם את הקריסה המהירה של הביטחון האישי בשנתיים האחרונות שמתבטאת בכל המדדים, דיברנו פה על נרצחים, אבל זה בכל מקום. זה בתאונות, זה בעבירות פע"ר, זה ברצח נשים, בכל מקום שאנחנו הולכים, הביטחון האישי קורס. ויש פה בסוף, מעבר לקשיי ניהול וקואליציה וכל הבטיח הזה, יש פה בעיית מדיניות ברורה. ומה - - -

אבל זה לא הנושא. הנושא, פה מדובר, לא. אדוני היושב ראש.

חברת הכנסת צגה, זה חשוב לשמוע את דבריו.

לא נכון, אנחנו מדברים על המצב ספציפית.

אבל זה ספציפי על מה שקורה.

סליחה, אדוני המנכ"ל לשעבר, אתה בא את משנתך כאופוזיציה, אני לא מסכימה לזה, הנושא הזה של כולנו.

הוא לא מדבר על פוליטיקה עכשיו.

הנה, הוא מדבר פוליטיקה, מה? באמת.

בואי תקשיבי, אני רוצה להסביר את תמצית - - -

לא נכון. אני לא מסכימה לזה, אני רוצה ספציפית על המצב הקיים של כולנו.

בסדר, אנחנו נשמע אותו ואחרי זה את תגיבי. צגה, תגיבי אחרי זה. חברת הכנסת צגה מלקו, את תגיבי. בבקשה, אדוני.

תמצית הבעיה היא ההבנה או חוסר ההבנה שהמאבק באלימות, בפשיעה, בתופעות מסוכנות בחברה הישראלית הוא לא רק אירוע של אכיפה. זו לא אכיפה, ויש לנו איזושהי עדשה שיושבת סביב העיניים כל הזמן בשיח הציבורי, בשיח הפרלמנטרי, בשיח התקשורתי שכאילו אנחנו צריכים עוד משטרה, עוד ענישה, עוד כאסח, ובזה נפתור את הבעיה. וזאת שגיאה חמורה בהבנת המדיניות הציבורית של מאבק באלימות ופשיעה ותופעות חמורות.

ישב פה מקודם יואב סגלוביץ', שותף שלי, חבר שלי לתהליך של המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית שהצליחה מאוד, מדיניות שיצאה לדרך ב-2022 ועבדה טוב. למה היא עבדה טוב? היא עבדה טוב כי היו בה את כל המרכיבים, שיחקנו על כל המגרש. היו שם גם תוכניות אכיפה וגם תוכניות מניעה וגם תוכניות שיקום וגם חקיקה וגם מוניציפליה וגם עבודה קהילתית, הכול מהכול.

אתם יודעים כמה שורות ביצוע יש בהחלטת ממשלה 549 למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית? 120 פעולות ביצוע. למה אני אומר את זה? לא כדי לפאר את החלטה 549. אני אומר את זה כדי להבין שמאבק באלימות ופשיעה ותופעות מסוכנות, התמכרויות וכולי, הוא על כל המגרש. ואי אפשר להגיד: תראו, יש פה איזו רשות שהיא איזה בן חורג במשרד לביטחון פנים, בואו נכבה אותה ונשאר עם המשטרה ועם השב"ס ועם הכול. זה חוסר הבנה בסיסי של הדבר הזה. ולכן מי שמחליט באבחה אחת לקצץ, וזה לא קיצוץ, זו הקרסה כמעט מלאה של הרשות לביטחון קהילתי, פשוט לא מבין משהו בסיסי.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו על הרשות, וכולנו מכירים את ההיסטוריה שלה, היא הוקמה בצורה כזאת ובצורה אחרת והוסיפו לה עוד חתיכה ועוד חתיכה, יש לה סיפור ארוך ומורכב מאוד וזה גוף לא קל. לא קל לניהול, יש לו הרבה צרות, וגם אנחנו אפילו בשיחה הזאת דיברנו על הספקטרום הגדול של הדברים שהיא עוסקת בהם, מצד אחד התמכרויות וסמים, ומצד שני מאבק בפשיעה ואלימות ונרצחים. זה ספקטרום מאוד גדול, הכול על השולחן של הרשות, הכול, בהיבט של מניעה, של שיקום, של תוכניות קהילתיות ומוניציפליות וכולי וכולי.

והאם הרשות עושה את זה טוב? לא כל כך, צריך להגיד את האמת. הרשות, גם אני כשהייתי בתקופה שלי כמנכ"ל הסתכלתי על הפעילות שלה ולא הייתי לגמרי מרוצה. ואני חושב, ויושבים פה אנשים רבים שניהלתי איתם עשרות דיונים על הנושא הזה, עשרות שעות או מאות שעות על היכולת לעשות תהליכים רפורמטוריים בתוך הרשות לביטחון קהילתי כדי לשפר אותה וכדי להפוך אותה ליותר טובה ויותר אפקטיבית.

ולא חסרים כלים כאלה, כלים של שינויים ארגוניים, וכלים של מינויים, וכלים של ניסוי וטעיה. ומותר תהייה, דרך אגב, מותר גם לטעות, מותר גם לשים כסף ולגלות שהוא לא עבד ולעשות משהו אחר, זה בסדר גמור. ואני לא הצלחתי להשלים את התהליך הזה כשהייתי כמנכ"ל. אגב, חלק מזה קשור לבעיה יסודית שאני לא רוצה לפתוח אותה יותר מדי פה, אבל אני רוצה להגיד אותה במילה, מאוד, מאוד קשה בישראל למדוד הצלחה של פעולות מניעה, מאוד קשה. זה קשה, אמיתי. זאת אומרת, בניגוד לשוטרים, לסוהרים, לכתבי אישום, שזה אזור יחסית קל, האם התוכנית למוגנות נוער בבית ספר תיכון עבדה או לא עבדה, זאת שאלה שקשה מאוד לענות עליה, אדוני היושב ראש. וזה נכון לא רק בישראל. נורא קשה להביא מחקר שמושך קו ישיר בין פעולה לתוצאה בעולם המניעה.

מאוד מסכים איתך.

אבל אנחנו צריכים להתאמץ ולעשות את זה. ואגב, אני גם מצפה מהוועדה הזאת לעשות את זה, להביא יותר לפה את השחקנים מהמשרד, מהרשות, מהרשויות, ולהגיד, תגידו לי מה עובד ותגידו לי מה לא עובד. זו הדרך לטפל, הדרך לא לטפל היא להוריד גרזן של 80 מיליון או 70 מיליון או וואטאבר על הרשות לביטחון קהילתי.

ולכן אני חייב להגיד, אני קצת מתפלא על המשרד. מיכאל, אני לא מכיר אותך. אתם צריכים להיות אלה שזועקים את הזעקה, אתם צריכים להיות אלה שמשמיעים את הקול הזה שאומר: חברים, אלימות ופשיעה זה לא רק משטרה וביטחון פנים, אלה כל הפעולות האפשריות.

ואנחנו צריכים לשמור עליהם. אתם הייתם צריכים להגן על התקציב הזה, ולא, סליחה על הביטוי, לאכול את הלוקשים של האוצר. את הסיפור של כן ניצול, לא ניצול, תאמינו לי, אני מכיר, אני יכול לכתוב ספר על הדבר הזה, בסדר? שטויות.

משפט אחרון, ברשותך. באמת, אני מקווה שתהיה פה התעשתות ושהאירוע הזה יחזור. אין פה בעיה תקציבית, בואו נודה על האמת, אין פה אירוע תקציבי. אפשר להעביר גם כסף מהמשטרה לרשות למשרד ומהמשרד לשב"ס, הכול בסדר. אפשר לעשות את זה. אם אתה רוצה עזרה, אני מוכן לעזור באיך לעשות את זה.

לא, לפני שמגיבים.

לפני שאני מעביר את זכות הדיבור למיכאל, רגע, עאידה, חברי הכנסת דיברו, שנייה, יש פה אנשי מקצוע. יש פה אנשי מקצוע שחייבים לשמוע אותם וראשי מועצות ועיריות.

אדוני היושב ראש, משפט אחרון. הכסף זה אירוע, זה אירוע חשוב וחשוב שהוא יחזור. אני כן מפציר בכל מי שיושב כאן להתחיל לחשוב על אלימות, פשיעה ותופעות חמורות דרך כל עדשות הטיפול, כולל מניעה, כולל שיקום, כולל מוניציפליה, כולל קהילה, תדברו על זה גם כאן בוועדה שלכם.

אתה אמרת דברים מאוד, מאוד נכונים ואני מתחבר אליהם מאוד. וכשאני דיברתי להחזיר את הרשות הסטטוטורית, זה כל העניין. למה? כי בסוף אנחנו נוגעים בכל כך הרבה משרדים ובכל כך הרבה רבדים. זה לא המשרד לביטחון לאומי בלבד, זה חינוך, זו הסברה, יש פה כל כך הרבה דברים.

לפני שמיכאל יענה, יושבים פה ההורים של עומר, זיכרונו לברכה. ומי שלא מכיר את הפרויקט להאיר את עומר, הוא צריך להבין מה זה הפרויקט הזה ומה זו מניעה. כי בסוף אנחנו צריכים להגיע גם להורים וגם לסביבה, שידעו לזהות איפה הילד מתחיל ליפול, איפה צריכים להציל אותו ואיפה לעזור לו. ומירי, המשנה למנכ"ל, יש לי שאלה, ותעני לי בסוף הדיון אם אין לך את הנתונים. האם בדקתם בכלל ברשויות, במועצות, מה זה אומר שלא ניצלו את התקציב, איפה הבעיות שלהן לנצל תקציב, איפה הרשויות שניצלו יותר, איפה פחות?

הנתון הזה לא נכון. הוא לא נכון, ניצלנו 93%.

לא נכון, בשנת 2022 – 87%, 2023 ו-2024 – 90%.

חבר הכנסת קלנר יחזור לפה, אחרי זה תעני לזה. אני אחזור לשם.

(היו"ר אריאל קלנר, 13:43)

לגבי ניצול התקציב, אפשר את הסיפור הזה לסגור, להעביר לוועדה את ביצוע התקציב של 2024-2023.

לא, הבעיה היא לא הביצוע, הבעיה היא מתי העבירו את הכסף, בגלל זה הם לא יכלו לבצע. וחוץ מזה, אני חושבת שכאשר באים ומרגיעים אותנו שלא יהיו קיצוצים פה ולא יהיו שם, למה אתם לא באים עם תוכנית סדורה? תגידו לנו איפה יהיו הקיצוצים, הכסף שאתם לוקחים מהרשות הזו, לאן אתם מעבירים אותו, במה אתם משקיעים.

מה זה לאן מעבירים? קיצצו כסף מהמשרד.

קיבלתם יותר ממה שקיבלתם - - -

מיכאל, יש לי חפרפרת ברשות, חפרפרת אמיתית. בשנת 2022 הניצול היה 87%, ב-2023, 90%, וב-2024 לא יודעים עדיין, אבל זה יהיה בסביבות 90%.

תגיד לחפרפרת שלך שתעביר את הנתונים גם למשרד האוצר, שהם יגידו שהיא צודקת.

תגיד לאוצר. מיכאל, אנחנו נעזור לך עם האוצר, אבל בוא, תלך איתנו. האוצר מטעה. יש פה אוצר? אין פה אוצר. האוצר מטעה ונותן נתונים לא נכונים.

תביאו לנו נתונים, שחור על גבי לבן.

אדוני היושב ראש, יש פה ראשי רשויות שהגיעו כדי להשמיע את דברם.

אני אתן למיכאל לענות, אנחנו נעבור אחרי זה לראשי הרשויות.

צריך לדייק את הנתונים, כי נתקעו על ה-50% וה-47%, וצריך לדייק את הנתונים, כי הם התייחסו עד ה31 בדצמבר של כל שנה, אפשר לנצל את זה גם לאחר מכן. צריך לדייק על הנתונים ולא להיתקע על זה.

אני כמעט עשר שנים בבית הזה, והתעסקתי, ולימדו אותי שגם כשאני לא מסכים עם האוצר הרבה פעמים, בסוף הוא מחליט את המספר הסופי. וככה אמרו לי, מה שהם אומרים, כמו שהשוטר או האזרח, השוטר תמיד צודק, גם אם חושבים - - -

שכחו להגיד לך שנאבקים באוצר.

לא תמיד השוטר הוא הצודק.

השוטר לא תמיד צודק, יש בית משפט.

זה כשאתה מגיע לבית משפט.

חבר'ה, תקשיבו, קודם כול להערה של תומר. בסופו של דבר, להגיד תקציב, התקציב של המשרד היה 600 וכמה? 650? הוא ירד ל-512. חבר'ה, קיצצו פה במשרד. אנחנו רצינו 670 וקיבלנו 512. זה לא שהכסף הזה נלקח לאיזו גחמה אחרת או איזשהו אירוע אחר. אם אתם, חברי הכנסת, יודעים להביא תקציב נוסף, אגב, אני חושב שהתקציב צריך ללכת לביצוע נכון של הרשות. מה זאת אומרת? מה שאמר המנכ"ל לשעבר, לא יכול להיות שאנחנו לא מרוצים. העיקר להביא 150 מיליון שקל לרשות? לא, העיקר שהכסף הזה ילך למטרה שלו, לקצה, לעשות את המשימה. האם המשימה מבוצעת עכשיו? היא לא.

נראה לך שראש העין הייתה משקיעה 250,000 שקל אם היא לא הייתה צריכה לשים את זה?

הועלו פה טענות ואני רוצה שגם את תתייחסי בבקשה, מירי שמואלי, המשנה למנכ"ל המשרד.

צוהריים טובים למכובדים כולם. אני חושבת שכל אחת ואחד שמדברים פה, באמת אתה שומע את החשיבות הלאומית שחוצה בסוף את כל המשתתפים פה. אני בתפקידי כמשנה למנכ"ל בחצי שנה האחרונה והשעות שאני מקדישה לרשות לביטחון קהילתי מתוך הבנה שיש מקום, קודם כול לאומי, מאוד, מאוד חשוב לרשות הזאת, זו לא עוד רשות במדינת ישראל. כאימא לילדים שחיה כאן, בטח באתגרים, גם קורונה, גם מלחמה.

העליתם פה את הסוגיה של הנתונים עצמם שמצביעים על אחד לכל ארבעה שמצוי בהתמכרות כזאת או אחרת, או אם מסתכלים על נדבך מסוים של בני נוער מסוימים, אפילו אחד לשלושה. אנחנו מכירים, בטח כמשרד לביטחון לאומי, בסוגיה. יצא לי להיות לא מעט ברשויות המקומיות, לא מספיק, אבל גם לא מעט, בחצי שנה האחרונה, ובאמת לראות את העבודה המשמעותית והחשובה מאוד שנעשית ברשויות המקומיות בשילוב זרועות עם הרשות לביטחון קהילתי.

יש ברשות לביטחון קהילתי כ-60 עובדים ועובדות, מרביתם מהדיסציפלינה של תחומי המניעה, אני חושבת שאין שני להם במדינת ישראל מבחינת היכולת שלהם להביא לשולחן את הידע, את המיומנות, ואת ההבנה, אבל יש חשיבות רבה גם לשטח. ואני חושבת שאני כן אגיד פה בגילוי לב, גם אני לא מאוד מרוצה מהצורה שבה הרשות לביטחון קהילתי פועלת, ואני חושבת שיש הרבה, לא רק שם, בעוד כל מיני מקומות היום שפועלים במדינת ישראל, לבוא, לשקם ולהבריא. והתעסקתי מבלי לדעת שהסוגיה התקציבית תעמוד לפתחנו, כן בתוכנית של שיקום והבראה.

הקמנו צוותי עבודה ברשות לביטחון קהילתי בשיתוף פעולה הדוק, גם של הרשות, גם של משטרת ישראל. בסוף צריך לזכור, אנחנו חלק מהמשרד לביטחון לאומי ויש לנו את האתגר וגם את הזכות לראות את 360 המעלות בעולם של הביטחון האישי וגם לזהות את האתגרים האלה. ובאמת ראינו שהרשות צריכה את החיזוק עם משטרת ישראל שעבד, אנחנו צריכים לראות שהמטה יותר מחובר לשטח. יש עשייה נפלאה גם במטה, גם בשטח, יש אתגרים כאלה ואחרים שאני מקווה ואני יודעת שאנחנו נצלח אותם.

כמו שאמר פה גם מיכאל, גם המנכ"ל הקודם וגם אני חושבת שהרבה מהמשתתפים פה, וכמי שעסקה בשנתיים קודם תפקידי הנוכחי בעיקר בדיוני תקציב כאלה ואחרים, האתגר פה הוא מעבר לתקציב. יש פה עניין של תשתיות לאומיות, יש פה הבנה שבסוף אי אפשר להסתכל רק על אכיפה. גם היום, כשקשה לנו מאוד כמדינה וכולנו נמצאים פה אני חושבת יחד באתגר הזה, הסוגיה של המניעה חייבת להיות על המפה. ואני כמשנה למנכ"ל, במה שהתעסקתי, אני חושבת בשבוע האחרון, יחד עם נציגים נוספים במשרד ועם לשכת השר, זה באמת ניסיון למצות ככל האפשר את השקל השולי. אני בסוף כלכלנית, צר לי, אני מסתכלת על שקל שולי, ואת היכולת לבוא ולהתייעל גם במצב הנוכחי.

אנחנו נמצאים בעולם נתון של קיצוצים כאלה ואחרים. אגב, גם במשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר היינו צריכים לקצץ תקציבי התעצמות, לא תקציבי פעולה, בסוף מדובר בניידות שצריכות להיות ברחובות. ומתוך המקום הזה, כשאנחנו מסתכלים על התקציב הכולל של הרשות לביטחון קהילתי שעמד בשנת 2024 על כ-150 מיליון שקלים, בתוך זה גם החלטות ממשלה שהביאו לא מעט תקציבים לרשות, אם זו פעילות בצפון, פעילות בדרום, חברה ערבית, החלטת ממשלה 549 שהוזכרה כאן, ועוד נדבכים נוספים, גם דרך חדשה, הרבה החלטות ממשלה, בטח כשמדברים על הרשות לביטחון קהילתי והחשיבות שלה כמעט בכל החלטת ממשלה היום במדינת ישראל. יש לא מעט נדבכים גם שם.

אנחנו נמצאים כן בקיצוץ, התקציב כרגע, מבחינת סדרי הגודל שלו, בלי לדבר על עוד החלטות ממשלה שנמצאות בקנה ואני בטוחה שמאמצים נוספים שאנחנו, בטח כמשרד, יחד עם השר, נעשה, עומד על למעלה מ-80 מיליון שקלים.

במקום 150 מיליון שקלים. ובמקום כזה כן צריך לחשוב אחרת. החשיבה האחרת ממילא הייתה צריכה לקרות, עכשיו על אחת כמה וכמה. כל שקל שאנחנו נצטרך לשים צריך להיות הרבה יותר חזק והרבה יותר משמעותי. ועם כל הקושי, אני באמת מאמינה, כמי שישבה על המספרים ועל התוכניות בשבוע האחרון, שיש הרבה מקום כן לעשות טוב, כן להתמקד.

כשאנחנו מסתכלים, וברור שהאתגר הוא אתגר לאומי רחב, אבל אני שנייה לוקחת את הסוגיה של החברה הערבית כאתגר בפני עצמו ומסתכלת על הרשויות המקומיות שכן אנחנו נמשיך ונפעל בהן גם בתוכנית מקוצצת. הן רשויות ששם צריך אותנו בעיקר, צריך אותנו בכל מקום, אבל לפעמים אין ברירה אלא לבחור, ולכן שם אנחנו נהיה.

יש לנו לא מעט החלטות ממשלה ויש לנו גם בסוף את המשטרה. יש לנו את משטרת ישראל, יש לנו עוד מערכים נוספים במשרד הזה שצריכים לעבוד בשילוב זרועות. ולפעמים העבודה הזאת שווה הרבה יותר משקל וחצי או שניים. בסוף כשעובדים ביחד, גם רשות מקומית, גם משטרת ישראל וגם משרד, אנחנו עושים יותר. התוכנית שאנחנו מניחים על השולחן היא תוכנית שעושה את זה, היא נוגעת גם ברשויות.

איפה היא?

היא נוגעת גם ברשויות מקומיות, אבל גם היא מסתכלת בסוף כמדינה. יש לנו שכונות גם בערים שהסוציואקונומי שלהן מאוד גבוה שחשוב שנמשיך ונהיה שם, ולכן גם לאתגר הזה אנחנו ניתן מענה. בסוף אנחנו נסתכל על הכול. אני כן חושבת ש - - -

רק לא הבנתי על איזו תוכנית את מדברת.

תוכנית לשנת 2025.

היא קיימת? אנחנו כבר מסיימים את הרבעון הראשון של 2025. מכיוון שאנחנו עוסקים, יש מצגת? אפשר לראות את התוכנית? איפה אתם נמצאים? אני רוצה רגע להבין. מחר מה אמור לקרות? התקציב יאושר עם הקיצוץ של ה-80 מיליון שקל, מה קורה?

במה תשקיע את השאר? מה התוכניות?

איפה התוכנית החליפית?

תעשו דיון על התוכנית של הרשות, נבוא ונציג לכם.

לא, סליחה, אדוני, אתה קצת טועה ומתבלבל. כשמכונס דיון בוועדה על הרשות, אתם באים, לא אנחנו אמרנו שיש תוכנית, אתם אמרתם עכשיו.

הדיון הזה הוא על הפסקת פעילות כשהדיון הוא לא נכון.

אדוני, סליחה.

שנייה, גלעד, שאלת שאלה, בוא נשמע תשובה.

אדוני, סליחה, אתה לא כאן כדי לקטוע אותי. מי שדיבר כאן על התוכנית זו הגברת הנכבדה. התפקיד שלנו כחברי כנסת, כשאומרים לנו, יש לנו תוכנית שתיתן מענה, התפקיד שלנו כחברי כנסת הוא לשאול מה התוכנית.

שאלת, גלעד, בוא ניתן לגברת מירי לענות.

תזמינו אותנו.

אדוני, סליחה, התבלבלת. אתם תדברו על תוכנית, אנחנו נשאל על תוכנית, תסבירו על התוכנית. אם את רוצה להניח את דעתנו בדיון הזה שיש תוכנית שתיתן מענה, תציגי את התוכנית.

תציגו את התוכנית.

שנייה, בואו ניתן לה גם לענות, בסדר? נשאלה שאלה.

הם רק עונים כל הזמן.

בסדר, אבל הם הגוף, אנחנו פה בדיאלוג כי כולם שואלים אותם שאלות, ברור שהם עונים. אני אתן לך, בוודאי, אדוני.

חבר הכנסת קריב, הערתך נרשמה.

אני אעבור לפי הסדר שהוצג לי כאן ברשימה, בסדר? אחרת יהיה פה בלגן אחד גדול. אנחנו נעבור עכשיו לקיריל קארטניק, חבר המועצה. זה לא בגלל פרוטקציה מחיפה, פשוט זאת הרשימה.

חבר מועצה לפני ראש מועצה?

זו הרשימה שיש לי. אני אתן לכולכם, אני אתן לכל מי שרשום פה ואני לא אצא עד שזה – בסדר? אחרת אני אשתגע פה, אם אני אתחיל לעבור פה על הרשימה.

יש לך פה ראש עיר.

אני מבקש סליחה ומחילה, זאת הרשימה שהוצגה לי.

מתחילת הדיון הבנו את המסר.

אנחנו ניתן. בבקשה גם כל אחד שידבר בקצרה וימקד את הדברים שלו וישתדל לא לחזור על דברים שנאמרו.

קודם כול תודה רבה לאדוני היושב ראש. אני רוצה להציג את עצמי, קוראים לי קיריל קארטניק, אני יושב ראש הביטחון הקהילתי בעיר חיפה, חבר מועצת העיר, יושב ראש הוועדה נגד סמים ואלכוהול בעיר חיפה. חשוב להבין שהיום העיר חיפה זאת העיר עם הפשיעה הכי גדולה במדינת ישראל, העיר השלישית בגודלה.

אני רוצה לספר לכם סיפור על ילד שעלה לפה לארץ, והילד הזה היה מאוד בעייתי כשהוא גדל. הילד הזה, כל המורים בבית הספר אמרו לו שהוא יישב בכלא, כל המורים וכל מי שהיה מסביבו. והילד הזה כל פעם היה עושה כל מיני בעיות. הילד הזה ברח שלוש פעמים מהבית, הילד הזה היה כל פעם מסתבך, ורק במזל, איכשהו, הוא לא הגיע לכלא. בגיל 19 הילד הזה עלה בתור חייל בודד אלינו למדינת ישראל ועשה פה צבא, הוא שירת פה ביחידה מיוחדת.

למה אני מספר לכם את הסיפור הזה? כי פה לתמונה נכנסים מדריכי המוגנות שאנחנו מדברים עליהם. מדריכי המוגנות הם העוגן שלנו שמקרב בין התלמידים, בין הנוער, אלינו, לרשות. זאת אומרת שבמידה ויש איזושהי בעיה בבית הספר, בסופו של דבר, האדם הראשון שמקבל את המידע מהילד, כי הוא יותר מקורב מהמורה, הוא כנראה מדריך המוגנות. ובצורה כזאת נמנעות אותן בעיות שיכולות להיות בעתיד. כי הילד מרגיש הרבה יותר פתוח לדבר עם אותו מדריך מוגנות מאשר לדבר עם מורה או יועץ כזה ואחר.

לכן, אנחנו חייבים להבין שקיצוץ של 100 מיליון שקל במשרד של הביטחון הקהילתי זה משהו שהולך להרוג את כל התוכנית הזאת, זה משהו שהולך להרוג את כל מה שנבנה פה לפנינו. ובתור חבר מועצת העיר, ואני בפוליטיקה רק שבע שנים, אני יכול להגיד לכם שלמדתי שמנהיג טוב לא הורס משהו שכבר נבנה, לא הורס משהו שעובד. אם אנחנו נקצץ בתקציב של הביטחון הקהילתי, אנחנו חייבים להבין, לא יהיה מי שישמור על הילדים שלנו בבתי הספר. בזמן שאנחנו נהיה בעבודה, הילדים שלנו יסתובבו בבתי ספר, יעשנו פייסלים, יעשנו ג'וינטים, יתפסו אותם בשירותים, שזה מה שעושים מדריכי המוגנות, והמצב של הילדים שלנו ושל הנוער ימשיך להידרדר.

אני בא מראש העין. סליחה שאני מפריע.

לא, סליחה, אני מבקש.

אני אומר לכם, 94% ב-2023 וב-2024 ולא יודע מאיפה הבאתם את הנתונים המטופשים האלה.

אדוני, תן לי בבקשה לסיים. חלק מהעבודה של הביטחון הקהילתי זה סיירת ההורים שמשלימה את המשטרה ברחובות, חלק מהעבודה זה הרצאה נגד שימוש בסמים ואלכוהול בבתי ספר. בזה אנחנו - - -

קיריל, אני מבקש ממך גם לקצר וגם - - -

אני מסיים. אני רוצה להגיד לכם שהתוכנית הזאת היא אחת התוכניות החשובות במדינת ישראל. ואני אפתח לכם עוד סוד אחד קטן. הילד שדיברתי עליו מקודם זה אני, אוקיי? ועכשיו אנחנו צריכים להחליט את מי אנחנו רוצים, דור עתיד שיישב פה בכנסת וינהל לנו את המדינה או ילדים זרוקים באמצע הרחוב, נרקומנים. תודה.

קיריל, תודה רבה לך.

חבר'ה, אם אפשר בבקשה, יש כאן נציגים, ראשי רשויות, היחידים שנבחרו כאן בבחירה ישירה, לא ייתכן שנותנים לכל יתר הנציגים לדבר לפניהם. היה כאן ראש עיריית ראש העין שיצא כי לא נתנו לו לדבר.

הוא רשום לדבר, אבל זה עוד שניים.

אני מדבר אגב בתור סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אני לא ראש רשות כמובן, אבל יושבת לידי קרן גרין, ראש מועצת קדימה-צורן, לא ייתכן שהיא מתחילת הדיון מחכה לדבר ולפניה מדברים אנשים שהם לא נבחרי ציבור שנבחרו בבחירה ישירה.

קודם כול, חיים ביבס דיבר כבר קודם.

חיים ביבס דיבר כי הוא יו"ר מרכז השלטון המקומי, ואנחנו ציפינו שיתנו גם לראשי הרשויות לדבר.

נכון, הוא גם נבחר. אני מקבל את ההערה שלך. נמצא איתנו - - -

קרן גרין.

שנייה, אני הולך לפי הרשימה, בסדר? תמחלו לי, ככה בנויה הרשימה. בני ביטון, ראש עיריית דימונה, נמצא כאן? לא נמצא. אלעד קלימי, ממלא מקום? לא. טוב, נעבור לרז שגיא. יצא אני מבין, יצא החוצה. מי עוד יש לנו כאן?

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת. אני נותן גם לך, שמעתי, מקדימה-צורן.

אלי לא פה, הוא בזום.

יש אנשים שיושבים כאן, אנחנו נעבור אליהם קודם. הגברת מקדימה צורן, אני אפילו לא רואה שאת רשומה, אבל בואי נכניס אותך. כנראה נרשמתם באיחור, אני מבקש פעם הבאה להירשם. עמכם הסליחה, אני מודה לכם שהגעתם, אני מבין שזה בוער בכם, הדיון הזה הוא חשוב וחשוב לי גם לשמוע אתכם. בבקשה.

קרן גרין, ראש המועצה של קדימה-צורן, יו"ר ועדת רווחה במרכז שלטון מקומי. לא סתם מעל 180 ראשי רשויות חתמו על האמירה לא לקצץ בתקציב, כי המשמעות של התקציב היא סגירת התוכנית. ואני פונה פה לנציגים של המשרד לביטחון לאומי. מירי דיברה בעיניי לעניין. נמצאת בתפקיד שנה והכול, אבל עם כל הכבוד לדובר השני, אתה חודשיים בתפקיד, אתה לא מכיר בכלל מה קורה שם ברשות. יש פה משהו אחד שמחבר את כולם, את כל הבית, את כל ראשי הרשויות, את כל העובדים, שיש פה תוכנית מצוינת שעובדת. עכשיו תגידו, אולי אפשר טוב יותר. יש איזשהו משרד ממשלתי או איזשהו גוף במדינה שלנו שאי אפשר לייעל אותו, שאי אפשר לעשות טוב יותר? אבל מה אתם עושים כאן? שופכים את התינוק עם המים.

העלו פה טענות מזעזעות של חוסר ניצול. ברשות שלי הקטנה, קדימה-צורן, 440,000 ש"ח, זה התקציב. הניצול אצלי הוא מעל 90%, אבל כל כך הזדעקנו כשבדקנו עכשיו מה אחוז הניצול בכלל הרשויות. ב-2022, 87%, ב-2023, 90%. אם זה לא ניצול משמעותי, הוא ניצול אדיר.

יש פה פערים.

עכשיו אני מבינה שאני צריכה לדבר על השקל, רק בראי השקל. אני רוצה להגיד בראי השקל, השקל הכי טוב שמדינת ישראל תשקיע הוא בפעילות של הרשות. זה השקל הכי טוב, כי הוא יחסוך הרבה שקלים אחרי כשנצטרך לעשות שיקום, טיפול, מניעת אלימות. זה השקל הכי טוב, פעמיים הוא הכי טוב. פעם אחת כי היום אני משקיעה שקל ואני חוסכת פי שבעה אמרו לי.

חד משמעית נכון.

הפעם השנייה שזה השקל הכי טוב, כי זה השקל שמשתף פעולה. כשאני לוקחת את השקל של הביטחון הקהילתי, אני מרוויחה פי עשרה, כי משתפים רווחה וחינוך ומשטרה וביטחון ושפ"ע, אצלי ברשות, וככה ברשויות אחרות. השקל הזה הוא פי עשרה בשיתוף פעולה. אין שום דבר במדינת ישראל שעושה כאלה שיתופי פעולה, ששם לי באותו חדר את המשטרה ואת החינוך, את הביטחון ואת הרווחה, באותו חדר.

לא לשכוח את הספורט.

ואת הספורט, הספורט כמקדם מניעה.

נכון, והמקדם.

אבל יש גוף אחד שעושה משחקי כדורגל. מי עושה את משחקי הכדורגל, סימון? מי עושה? מי עשה את המשחק שלנו עם נתניה?

נכון. מגרשים מוארים בקיץ.

נגה שלנו מקדימה-צורן שהייתה פעם בנתניה, היא עשתה משחק כדורגל, למה? זו רשות ספורט? לא, כי זה השקל הכי טוב שנשקיע פה, אין דרך אחרת.

נכון.

ועכשיו אתם הולכים לקצץ ולשפוך את התינוק עם המים ולסגור. וגם לקחת 1,600 עובדים מצוינים שמכירים את השטח ובאים פה בגלל שליחות ולשלוח אותם הביתה. בגלל שליחות הם באים לפה, הם לא באים לפה בשביל להתעשר, הם לא באים לפה בשביל איזו משרה מפוארת. הם מכירים את השטח ואת זה הם רוצים.

שמעתי, אולי זה לא נכון, אבל שמעתי שהמשרד לביטחון הלאומי צפוי לקבל תקציב שיא של 28 מיליארד שקל, תקציב שיא למשרד.

לקבל תקציב שיא של 28 מיליארד שקל, אין כסף להוסיף לרשות לביטחון קהילתי? זו הרשות שהיא לא מוותרת על אף ילד וילדה. שלא תבינו, זו לא בעיה של מישהו אחר מחוץ לחדר, של הרשות הזו, זו הבעיה של כולנו, של הילדים שלי, של הילדים שלכם, של הילדים של כולנו. וזה הרגע שבו אנחנו לא יכולים לתת להחלטה כל כך פוגענית, כל כך קשה, כל כך מזלזלת במי שעשו ועושים למען הילדים של כולנו.

הדרישה שלנו כראשי רשויות היא שלא מוותרים על אף ילד וילדה, לא מקצצים שקל. אתם רוצים לעשות התייעלות? בבקשה, קחו את השנה הקרובה, יש פה חברי כנסת, יש פה ראשי רשויות, נתגייס, נעשה התייעלות. אל תקצצו שקל, תשקלו אולי להוסיף. תודה רבה.

תודה, קרן.

קודם כול אדוני ראש המועצה שמחכה כאן לא מעט זמן, בבקשה, בסבלנות.

שלום לכולם, אני ראש מועצת ירכא. ירכא היא יישוב של 18,000 תושבים ואני גם מדבר כאן בשם ראשי רשויות דרוזיות, אבל כל ראשי הרשויות, אנחנו עם אותה צעקה על כל הסיפור הזה של הצמצום או קיצוץ, לא יודע איך תקראו לזה. לא יודע מי המנותק מהשטח ובאמת מי השתגע במשרד.

א', הנתונים, אני מוחה על כל הנתונים שניתנו כאן. אני אישית בירכא, אני חושב שניצלנו 200% ואני אגיד למה ניצלתי 200%, כי בסוף אני עושה גם את העבודה של המשטרה. אני היום בלילה קניתי רכב סייר עם ארבעה תושבים שמקבלים משכורת מינימום בשביל שיסיירו בלילה בתוך הרחובות של ירכא.

אתה יודע מה זה מדמ"צ, מדריך פנאי? מדריך פנאי שלוקח למגרשי שחבק שאין לי ביישוב ולפארקים שאין לי ביישוב בשביל שיהיה איתם שעתיים-שלוש בשביל שלא יהיו לבד ולא ישתגעו, הילדים האלה. רכזיות מוגנות, כולכם דיברתם, ומיותר לדבר על התפקיד הקדוש שלהן, החשוב ביותר. ואנחנו אומרים לכם היום, אני לא יודע מה עוד תיקחו מאיתנו. אני ביקשתי שיטור עירוני בירכא, 18,000 תושבים, ואנחנו מתחננים שזה יקרה, לא תחנה קרובה. בשביל להיכנס ולעשות את זה, אנשים רק דוחים ודוחים וכל הבירוקרטיה שנמצאת לצערי בכל המשרדים.

אבל במקום הזה, שאני כראש רשות רוצה לשמור על השקט, רוצה לשמור על הילדים שלנו, אני כל הזמן אמור למצוא עכשיו, לאלתר תקציב, להעביר מכאן למקום אחר בשביל להשיג אנשים כאלה שבאמת ישמרו על האנשים, על הילדים שלנו בלילה. ואני אומר לך, זה הדבר הכי חשוב שאמור לקרות. התוכנית, תוכנית מצוינת שאסור לפגוע בה.

וכמו שאמרה ראש מועצת קדימה, אנחנו גם מבקשים, אנחנו נהיה שותפים אתכם, אנחנו נבנה את התוכנית ונעשה את זה כמו שצריך. אבל אני מתפלא על המשרד לביטחון פנים, שהוא אומר לי כל הזמן, תיקחו את הנתונים מהאוצר. האוצר מכיר את הנתונים שלנו יותר ממך? חברים, זה ממש לא מקצועי. תבואו, תגידו לנו איפה הבעיה ואנחנו נטפל בבעיה. אנחנו שנה אחרי הבחירות ואני אומר לכם, הדבר הזה, אסור לפגוע בו. אני לא רוצה לדבר עכשיו על כל נושא הספורט, שהוא בכלל פגום, שהוא לא קיים אצלנו, לא מגרשים, לא פארקים.

נעשה על זה גם דיון בנפרד במקום אחר. זה הכול, אבל אנחנו פה בזמן קצר וכל כך הרבה אנשים שרוצים לדבר.

אני אומר כאן, אני כראש רשות - - -

אני אגיד לך את האמת, יש פה תקציב מדינה שלא ידאג לא לספורט ולא לסמים ולא לאלכוהול ולא לדברים שימררו את החיים לילדים שלנו. זו האמת, ועל זה צריך להילחם. ואני אומר לכם, אני אומר גם לך, מיכאל, חברי הטוב, אם יש דבר שלמענו נכנסתי לכנסת, ואתה יודע טוב מאוד שאני איאבק עד הסוף על הדברים האלו, זה על הילדים שלנו. הדבר הזה הולך לפגוע בילדים שלנו, בעתיד שלהם, ואתם לא מבינים את זה, לא מבינים את זה.

יש כל כך הרבה דברים שאפשר לקצץ, אבל לא בזה. הילדים האלה יגיעו לסמים ולאלכוהול והמדינה תצטרך לשלם וההורים יצטרכו לשלם פי עשרה כדי להציל אותם. חייבים להבין, הדבר הזה, אם אנחנו הולכים לחתוך את הדבר הזה, זה הולך לעלות למדינת ישראל הרבה מאוד כסף בעתיד הרחוק. ולכן חייבים לעשות רגע פאוזה, ואני מכיר אותך כל כך טוב, אני בטוח שתדע לעשות את זה.

יש לי הצעה. לפני שתסכם את הדיון ותביא למי שרוצה לדבר, אין לנו איזושהי עקשנות מסוימת בדבר. אני מציע, כמו שהצעתי בהתחלה, ואני כן רוצה שאתה תהיה באירוע הזה כי אני מכיר אותך ואני יודע שהלב שלך נמצא במקום הנכון, ואני בטוח שיש עוד הרבה כאלה, להקים איזשהו צוות חשיבה שלכם, של הוועדה. שניים-שלושה חברי כנסת שיבואו וישבו עם המשרד, יחד עם הנציגות של מנהלי היישובים, או לא יודע, נציגות, לא עכשיו נעשה דיון של 100 איש, אבל של ראשי הרשויות. הנושא הזה הוא אקוטי, הוא חשוב.

עם האוצר אבל, האוצר חייב להיות. בלי האוצר זה לא שווה כלום.

חבר'ה, בסוף לכולנו יש את אותה מטרה. נכון שזה לא נחמד להיות בפוזיציה שאני נמצא בה ואני שומע הכול ומבין, הכול טוב, אני מבין לליבכם, גם לי חשוב שלא יהיו סמים ואלכוהול, גם לשר חשוב, שהוא חוקק חוקים בנושא הזה של אלכוהול וסמים בעצמו.

נכון.

אז אנחנו רק רוצים שהדברים, קודם כול כשאנחנו, יש לנו כלכלת משפחה בתקציב עכשיו, לא לקפוץ ולהגיד, כן, זה הכי חשוב. בסוף, כשיש כלכלת משפחה ואנחנו רואים נתונים, שוב, אמרת נכון, אנחנו חודשיים פחות חמישה ימים במשרד, כשאנחנו יושבים על תקציב ורואים ואומרים לנו - - -

לא מקבלים החלטות בכזה זמן.

סליחה, יש תקציב מדינה, צריך להעביר תקציב, אנחנו צריכים להביא תקציב למשרד. רוב הכסף שאתם אומרים שהוא מנוצל, יש כסף ברשות, זה הולך כמו ענף של שני דברים: רשויות ותוכניות פעילות. אפשר להגיד שרוב האי ניצול זה בתוכניות הפעילות, בטכנולוגיה שצריך לעשות. ודיברתי עם ראשי רשויות שאני מכיר והם אמרו: תשמע, אנחנו כן רוצים מצלמות, לפעמים זה יותר חשוב. חבר'ה, אני לא פותח פה דיון חדש. ההצעה שלי - - -

בהמשך למה שאמרת על טכנולוגיה, יש גופים רבים אחרים שיכולים לקחת אחריות על זה.

זה לא מנוצל היטב, הדבר הזה.

ולנו יש תחומי התמחות אחרים - - -

רק בבקשה להעיר שאנחנו נשמח להיות חלק מהשולחן הזה כמרכז השלטון המקומי, אבל גם חשוב להגיד שההחלטה על קיצוץ או אפילו תוספת או שינוי או שיפור צריכה להיעשות אחרי שצוות כזה יושב, ולא לפני.

יש תקציב. תקשיב, אתה מנכ"ל של רשות, נכון?

לא, אני סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי.

אוקיי. כשאנחנו עושים תקציב, אנחנו חייבים לנעול. אחרי זה, ואם נראה שבאמת קורה משהו ויש הבראה, אז נראה. בוא, תשמע, אנחנו - - -

אי אפשר אבל לפגוע בנו ואחר כך לעשות תהליך של הבראה. יש סדר לדברים.

יש עוד סעיף בתקציב המדינה שקוצץ בשיעור הזה?

תנו למיכאל להשלים ואנחנו נתייחס עוד רגע. גם בסיכום של הוועדה אנחנו נתייחס לכל הדברים.

הייתי מאוד שמח להגיע למשרד שיש לו כבר סיכום תקציבי, אבל מרגע שאנחנו במשרד, אנחנו אחראים, בסדר? אנחנו לא בורחים מאחריות ואומרים הוא אשם, זה אשם, לא. אנחנו קיבלנו נתון, נלחמנו במאבק עיקש על תקציב המשרד בשלל זרועותיו. אנחנו רוצים להקשיב ולעשות תוכנית להבראת הרשות, אם נצטרך להמציא כסף נוסף ונראה, ונראה, בואו, חבר'ה, החיים הם לא נסגרים ב - - -

הדיון הזה הוא דיון, ניתן למיכאל להשלים, אנחנו עוד מעט נסכם גם את הדיון מהבחינה של הוועדה. פה בכל מקרה לא מקבלים החלטות של מה מקצצים ומה לא מקצצים.

אבל המשמעות של מה שאתה אומר – קודם כול, הכיוון הוא חיובי.

רק נאמר שהכיוון חיובי של לשבת לדבר, אבל אתה תצטרך לפטר אנשים ואחר כך ללכת לגייס אותם. בוא נעשה ההפך. תשאירו רגע את התקציב ובחצי שנה הקרובה תבדקו, תעשו.

אנחנו לא רוצים שזה ייקח חצי שנה.

חודש. תמיד אפשר לקצץ.

מיכאל, אתה יודע מה זה לגייס מדריך מוגנות שמרוויח 4,000 שקל? אתה יודע מה זה?

יש עוד סעיף תקציבי אצלכם שקוצץ בכזה היקף? אני מבקש תוכניות. האם יש עוד תוכנית אחת של המשרד לביטחון לאומי שקוצצה בכזה היקף, כן או לא? תוכנית.

יש, אני לא נכנס עכשיו לכל - - -

אדוני, אני שואל אותך שאלה. אתה מספיק מנוסה. האם אתה יודע לתת לי תשובה?

אני יודע שאני מספיק מנוסה, אני לא הולך לפתור לך את כל התקציב עכשיו.

אני שואל שאלה פשוטה, אם אתה לא יודע, תאמר 'אני אבדוק'. האם יש תוכנית בהיקף כזה שקוצצה בשיעור דומה?

אני יכול להגיד לך שמשטרת ישראל, כל תקציב הזיווד שלה, כשאני מסתכל על המשרד - - -

לא זאת השאלה ששאלתי. אדוני, האם יש תוכנית ששיעור הקיצוץ, האם יש עוד תוכנית אחת שהמשרד לביטחון לאומי מעורב או מוביל?

כל התקציב שלהם כמעט - - -

לא, אני מדבר על השיעור.

גלעד, זה חלק מהדברים שאנחנו נבקש לדיון הבא, בסדר?

אתם נציגי ממשלה ולא עונים על תשובות. אם אתה אומר, ישבתי על התקציב, אתה אמור לדעת. יש עוד סעיף של תוכנית אחת של המשרד לביטחון לאומי שלא בהיקף הנומינלי, בשיעור, הקיצוץ מגיע לדבר כזה, כן או לא? ואם כן, תן דוגמאות.

הוא אמר כמה קיצצו לו מתקציב המשרד.

גלעד, אנחנו נבקש בנושא התקציבי לדבר על זה בדיון, נקבע פה דיון.

כמה היה התקציב בשנה שעברה והשנה? זה כמעט אותו תקציב מהרשות.

אנחנו נקבע דיון בקרוב, לשבוע הבא כבר.

כמה? תגיד.

יש הגדלה כל הזמן. היינו צריכים 670, בסוף קיבלנו 512.

זה כמעט אותו קיצוץ שעשית מהרשות, 80 מיליון.

לא נכון. איך 80? מ-512 ל-670 יש 160 מיליון.

670 עד 500?

ו-12.

ו-12, כמה זה יוצא?

יש 160 מיליון.

אוקיי, 160, חצי מזה קיצצת מהרשות.

אני מבקש שיתנו לנו פירוט, אני רוצה לראות עוד תוכנית שקיצצתם 50%, תראו.

אנחנו נבדוק את הדברים האלה. עכשיו אני רוצה לשמוע, בואו נעבור, עוד אנשים שעדיין לא דיברו ונרשמו ונמצאים אצלי.

אלעד קלימי משדרות, ממלא מקום וסגן ראש העיר, נמצא?

לא. שירן, אני מנהלת יישובית של שדרות ואני באה ומדברת במקומו. אני אשמח לקבל את רשות הדיבור ואת ההקשבה של כולם. אני קודם כול רוצה לבוא ולהגיד שהנושא הזה של השטח הוא סופר חשוב. אתם מדברים פה על המון, המון דברים, יש פה דין ודברים בין חברי הכנסת למשרד, אני חושבת שהקול של השטח לא נשמע. אני חושבת שההחלטות שהתקבלו הן לא על פי השטח ויש פה איזשהו ניתוק ואני מאוד, מאוד מקווה בדברים שכתבתי שנוכל לדייק את הדברים. אני עומדת כאן היום כי ההחלטה לסגור את הרשות היא לא עוד קיצוץ תקציבי, זו החלטה מסוכנת שמשמעותה הפקרה של הציבור, של הנוער ושל הביטחון האישי של כל אחד ואחד מאיתנו.

חברים, נוער והחברה הישראלית בעוטף בשיקום. אנחנו הרשות היחידה שמשקמת את הנערים, את הנשים, את התא המשפחתי אחרי מכה קשה ב-7 באוקטובר ומכה יותר קשה במוקדי הפינוי. אנחנו הראשונים, גם כשאנחנו מפונים בעצמנו עם המשפחות שלנו, עמדנו בחוד החנית, גייסנו צוותים בכל הארץ ועשינו עבודה שאף רשות, ואני אומרת לכם כאחת, יש פה כמה חברי כנסת שביקרו אותי באילת, אף רשות לא עשתה. אנחנו בעצמנו ניסינו לצמצם כמה שיותר את הפגיעה האנושה בחברה הישראלית ובנוער. ואני יכולה להגיד לכם שגם ביום שאחרי אנחנו עושים את זה. המצב לא יותר פשוט, המצב הולך ומחמיר, יש לנו תופעות חדשות, יש לנו מסות של התנהגות עבריינית שמתחילה. אתם דיברתם פה על גיל 14, חבר'ה, בגיל 14 הם כבר בשלבים אחרים. אני מדברת איתכם על ילדים בכיתה ו'.

שירן, תודה. באמת אני מקצר אותך כי פשוט - - -

דברים חשובים שאני רוצה להגיד ואני מבקשת רגע לבוא ולהגיד פה, יש פה עוד המון זירות שהרשות לביטחון קהילתי עושה. יש פה את הרשת החברתית, אני רוצה לדעת מי נלחם בכל תופעות הסיכון, באיתור, במוגנות המינית, בהטרדות המיניות, בפגיעות ברחוב בלילות, מי עושה את זה אם לא הביטחון הקהילתי? מי מאתר את הנוער בסיכון? ואגב, זה לא רק נוער בסיכון.

חרמות, כל נושא האובדות, זה יושב תחתינו.

משפט אחרון לגבי המשטרה. נאמרו פה הרבה דברים לגבי התכלול, אני חושבת שאם המשרד מדבר על התייעלות, זאת התייעלות, לקחת את כל המשרדים ולעשות עבודה טובה יותר. המשטרה היום, אנחנו ה-8200 של המשטרה. כל עבודת האיתור של הסמים בתוך מסגרות החינוך וברחוב, כל העבודה ברשת, זה אנחנו עושים. אנחנו המודיעין של המשטרה, אתם רוצים לשלם ביוקר ולהוסיף עוד ניידות? תמשיכו. בסוף, ההתייעלות היא אנחנו ובמקום לקצץ, תוסיפו.

תודה רבה, שירן, הדברים נאמרו ונשמעו גם. תודה רבה על כל הפעילות. קודם כול, אני כבר אומר לכם, אנחנו קובעים פה עוד דיון, אני אנסה לקבוע אותו ממש לתחילת שבוע הבא.

כן, אבל יש לך רשימה שכבר נרשמנו בה.

יש לי רשימה. מה שמך?

הדס.

גברתי, את לא רשומה לצערי.

אני כן רשומה, אני הייתי אמורה לדבר לפני ראשת העיר.

יש נציגת ראשי הרשויות המקומיות הערביות.

תראי, גם אומרים לי פה מההנהלה והתקנון של הכנסת - - -

נתת לי את זכות הדיבור לפני שראש עיריית - - -

בבקשה, רק תסיימי את הדברים. ואני מבקש סליחה ומחילה מכל מי שלא יקבל.

יש נציגת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות.

ולא ייצגתם אותם בעמדות שלכם? כי הייתה פה באמת נוכחות יפה של חברי הכנסת.

לא, היא אשת מקצוע.

כולנו ערבים, אבל לכל אחד יש עמדה.

כולם הציגו את כל הרעיונות שהיה אפשר לעלות, למה לתת לעוד אחד ועוד אחד לפי ההיגיון הזה? למה, חברי הכנסת היהודים לא - - -

נכון שחזרו על עצמם, את צודקת שחזרו על עצמם הרבה אנשים. 30 שניות ועוד 30 שניות ונגמור. ולדיון הבא גם תבואי.

אני אנסה לחדד. שמי הדס, אני מנהלת יישובית בשער הנגב, גרה בקיבוץ מפלסים, הייתי 20 ומשהו שעות בממ"ד, בקיבוץ שלי היו מחבלים. רציתי לדעת אם הפורום הנכבד הגיע לכפר עזה כדי להבין איך אפשר להשתקם אחרי 7 באוקטובר.

אנחנו כבר, ואת מכירה את התוכנית שלנו, מירי, ואני המומה שאתם מתכוונים לפגוע בתוכנית כזאת. ישבתי אצלך וסיפרתי לך על התוכנית שלנו. זאת תוכנית שאת צריכה לקום איתה בבוקר וללכת לישון איתה בלילה, כי אנחנו הצלנו חיים. כשהמדינה לא הייתה, ולא הייתה מדינה, לא באוקטובר ולא בנובמבר, כולם השתתקו. אנחנו הקמנו את בייס קמפ שהגיע לכל היישובים של שער הנגב. הגיעו מדריכים והוציאו ילדים מהמיטות כי ההורים שלהם לא תפקדו, ההורים שלהם נרצחו או נחטפו.

בתחילת הדיון הייתה פה מיכל טל, חברתי טובה, שגיסה הוא שבוי, ולכן אני מציינת, מיכל ואני מכירות, ומיכל הציגה פה מה המציאות של אנשים בשער הנגב. אתם צריכים להבין שההתמודדות, אין לחזור לשגרה, אין שגרה, לא בעוטף, לא בשדרות, לא בחוף אשקלון ולא באשכול, והזמן הוא לא לטובתנו. אני מבינה שאתה מאוד, מאוד ממהר, אבל לנו - - -

זה לא אני ממהר, זה התקנון של הכנסת. אני הייתי מתיישב איתכם עד הלילה אם הייתי צריך, תאמיני לי, אין לי בעיה.

הכול טוב, רק רוצה לציין שבסופו של דבר, בני הנוער שאותם הוצאנו מהמיטות וגרמנו להם להגיע לבית ספר, אותם מדריכים גם ליוו אותם כשהם חזרו לקיבוצים שלהם.

אין לי ספק.

והיום, כל שינוי, חזרה הביתה, כל החזרת חטוף, כל דבר, אצלנו כל המערכת מזדעזעת. אם בזה אתם הולכים לפגוע, איזה שירות אתם נותנים לציבור? איזה מין חברי כנסת אתם? איזה מין משרד אתם?

לא, תדברי על המשרד, לא על חברי הכנסת.

תודה, גברתי, הדברים נשמעו. אני אתן לנציגת הרשויות הערביות, ראויה, בבקשה. בבקשה, גברתי, אבל באמת בקצרה, נתתי פה מלפנים משורת הדין, אני כבר עברתי פה על כל התקנונים של הכנסת נראה לי בתור יושב ראש ועדה שפחות מחודשיים יושב ראש ועדה.

אני ראויה חנדקלו ואני מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות מטעם הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, ואני אגיד שממש קשה לי שאנחנו יושבים סביב השולחן ומתחרים על הכאב, וזה מה שעושה המשרד, שכל אחד מתחרה עם השני למי כואב יותר, למי קשה יותר, ואני חושבת שלכולנו קשה. הנערים בתוך החברה הערבית, המצב שהם נמצאים בו הוא תוצאה של הדרה, של מדיניות של הממשלה.

אין תנועות נוער, אין תשתיות, אין מענים, הפשיעה חוגגת בתוך החברה הערבית. ארגוני הפשיעה מתחרים איתנו, ההורים, הרשויות המקומיות, על הילדים שלנו, ובמקום לשבת ולחשוב איך אנחנו מבריאים, מייעלים את הרשות לביטחון קהילתי במובן של הבראה והתייעלות, אנחנו מקצצים בתקציבים ובאים לריב עם המשרד לביטחון לאומי על התקציבים ועל הזכות שלנו לשמור על הילדים שלנו. שואלים את הרשויות המקומיות איפה אתן וכל הזמן מקצצים להן בתקציבים מכל כיוון ומכל צד.

אני אגיד עוד משהו שנאמר כאן. אי אפשר להסתכל גם על הנערים בתוך החברה הערבית ועל הסוגיה של הרשות לביטחון קהילתי כסוגיה תלושה. יש רצף מענים שחסר בתוך הרשויות המקומיות. אין עובדות סוציאליות, אין מענים בתוך החינוך, והקצת והמעט שיש בתוך הרשות לביטחון קהילתי, בתוך הרשות המקומית, לפחות הוא מתכלל את האירוע ומנסה לכסות על הפערים.

דבר שני, כן, המשרד לביטחון לאומי קיצץ ועשה הבראה. הם מסתכלים על התקציב של 549 בכל מה שקשור לרשות לביטחון קהילתי, במעבר בין 2022, 2023 ו-2024, כל שנה היה קיצוץ בתקציב הזה. ממה מקצצים מהתקציב הזה? כלומר, כל פעם היו יותר מ-35% קיצוצים. וסתם בטלפון עכשיו לשאול מנהלות או מנהלי יישוב בתוך החברה הערבית, כולם דיברו על יותר מ-100% ניצול לתקציב הזה. אולי הסעיף היחיד זה הטכנולוגיה, וזו סוגיה בפני עצמה שקשורה גם לתשתית, שקשורה לסוגיה של תקציב. צריך לשים את הדברים על הדיוק שלהם, וצריך להגיד שגם אם יהיה מתווה מסוים, אני חושבת שזו עוד פגיעה וזה פלסטר לכאב ולכישלון של המשרד לביטחון לאומי לטפל בסוגיה של פשיעה ואלימות על כל המעגלים שלה. תודה.

אני מודה לך על דברים שנשמעו, בהחלט. אני מסכם את הדיון הזה. אנחנו ניפגש ונקבע דיון במהרה, אנחנו נעדכן כמובן את כולם על הדיון הבא.

אבל אדוני היושב ראש, אם הדיון אחרי ההצבעה על התקציב, לא רלוונטי.

אנחנו ננסה בהקדם, נראה לפי הלו"ז של הכנסת ונראה איך אנחנו - - -

רק משהו אחרון. יש פגיעה ב-124 רשויות מקומיות בכוח אדם. אנחנו יכולים לדעת מה אנחנו עושים עם כוח האדם הזה החל מ-1 באפריל?

טוב, אנחנו נתייחס לזה.

אני מציעה שהוועדה תמליץ למשרד לעצור את כל התהליכים שרוצים ליישם על פי ההחלטה שקיבל השר עד שנקיים את הדיון ונחליט בעניין התוכנית.

, קודם כול אני פונה אליכם, אני פונה למשרד, אני באמת פונה אליכם, צריך למצוא פה פתרונות. אנחנו צריכים למצוא פתרונות. עלו פה סוגיות מאוד, מאוד כבדות משקל. בנושאים של מניעה אנחנו לא רוצים להגיע בסוף למשטרה שאוכפת ורודפת אחרי עבריינים, אנחנו רוצים למנוע מהם להיות עבריינים. אנחנו רוצים רשות לביטחון קהילתי שבאה ופועלת בתוך הקהילות.

אנחנו כן מבקשים תשובות כוועדה, קודם כול, איך הרשות בודקת את הסיבות לביצוע הנמוך. דיברתם פה על ביצוע נמוך, האם הביצוע הנמוך מאופיין דווקא ביישובים מסוימים? אולי תוכניות מסוימות? אולי יישובים?

קודם כול הנתונים, ביקשתי את הנתונים. אבל אני מניח שיש פה אילו שהם נתונים והם מתבססים. האם הביצוע הנמוך שאתם מדברים עליו, האם זה דווקא מאפיין יישובים מסוימים, כמו שאמרתי, ותוכניות מסוימות? אולי יש פה יישובים שלא מסוגלים לממן מאצ'ינג, מהסיבות שלהם?

כיושב ראש הוועדה אני מבקש לקבל את נתוני התקציב והביצוע בכל אחד מהיישובים בשביל לראות, במיוחד בשנים מ-2022 עד 2025, ולקבל את נתוני התקציב של התוכניות שמופעלות ביישובים. אני מבקש לראות את התוכנית של הרשות לשנת 2025. ושוב אני חוזר, אנחנו רוצים לפתור.

המטרה היא לבוא ולראות איך אנחנו מוצאים פתרונות.

אני לא באתי להעביר לכם את הזמן פה. אני באמת רוצה שתבואו, ואם כל כך אכפת לכם - - -

יש פה אנשים שמאוד אכפת להם.

אנחנו פה כי אכפת לנו.

פגישות עבודה, תמיד נוכל אתם ואנחנו לעשות.

אני מזמין אותך לבוא להדר בחיפה, לראות נרקומנים זרוקים באמצע הרחוב.

לא דיברתם איתנו, אתם החלטתם את ההחלטות שלכם בלי לדבר איתנו.

אני רוצה שתבואו ותהיו מעורבים בהבראה הזאת של הרשות.

אין שום בעיה, אנחנו לא רשות מבצעת.

אני מזמין אותך לחיפה, לראות נרקומנים זרוקים באמצע הרחוב.

תבוא, תדבר איתנו, אתה לא צריך את זה בוועדה.

חברים, אנחנו רוצים לבוא ושלדיון הבא אנחנו נתכנס לעשייה אופרטיבית.

השטח חייב להיות חלק מהדיון הזה.

תודה רבה לכם, לכולם.

להזמין את המנהלים היישוביים בבקשה.

על פי התקנון אני מחויב לסיים את הדיון. אני מאוד מודה לכל מי שעוסק בתחום הזה, כולם פה דיברו מהלב וזה ניכר.

אנחנו רק מבקשים להכניס את המנהלים היישוביים לוועדות.

כבוד היושב ראש, המלצה לעצור את התהליכים. אנשים יפוטרו.

אנחנו נעשה דיון ביום ראשון.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.