פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
ועדת הכלכלה
17/03/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 629
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 11:32

דיון מהיר בנושא: "פגיעה בציבור עקב השיבושים בשידורי "עידן פלוס""
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
עופר כסיף
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר
קטי קטרין שטרית

דן אילוז
מירב בן ארי
מירב כהן

אלעד מקדסי - מנכ"ל, משרד התקשורת

זיו גלעדי - סגן ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

עדי ליברוס - עו"ד, משרד המשפטים

אביגיל ונקרט - רכזת השכלה גבוהה ותקשורת באג"ת, משרד האוצר

מישל קרמרמן - מנכ"לית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

שולמית סקעת - סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עופר ויסוקר - סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, חברת יס

מודי שרפסקי - מנהל אגף רגולציה, חברת יס

שי חייק - סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת

נגה רובינשטיין - עו"ד, שידורי קשת

רז נזרי - עו"ד, מייצג את חברת הוט

מיכל פליישר - סמנכ"ל רגולציה, הוט

דבורה קמחי - יועצת משפטית, ערוץ 13

בועז אקרמן - לובי 99

רונן ריינגולד - עו"ד, מכון זולת

מיכל לביא - נציגת משפחות החטופים

מרב סבירסקי - נציגת משפחות החטופים

חן אביגדורי - נציג משפחות החטופים

יהודה כהן - נציג משפחות החטופים

גיל דיקמן - נציג משפחות החטופים

איתי עצמון
נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"פגיעה בציבור עקב השיבושים בשידורי "עידן פלוס"", של חברי הכנסת מירב בן ארי, אלי דלל, סימון מושיאשוילי, אוהד טל, יאסר חוג'יראת, יוסף עטאונה, יבגני סובה, אורית פרקש הכהן (מס' 392).

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025, מ/1835

דיון מהיר בנושא: "פגיעה בציבור עקב השיבושים בשידורי "עידן פלוס"", של חברי הכנסת מירב בן ארי, אלי דלל, סימון מושיאשוילי, אוהד טל, יאסר חוג'יראת, יוסף עטאונה, יבגני סובה, אורית פרקש הכהן; והנושא השני: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025. זה דיון המשך של שני הדברים.

מישהו מהמשפחות רוצה לדבר? בבקשה.

שלום, נפגשנו כבר בשבועיים האחרונים כמה וכמה פעמים כבוד היו"ר. אני גיסתו של עמרי מירן, שנחטף לעיניהן של אחותי לישי ואחייניות שלי רוני ועלמא. רוני הייתה בת שנתיים, עלמא הייתה בת חצי שנה. רוני היום בת שלוש וחצי. עלמא בעוד שבועיים חוגגת יום הולדת שנתיים, שנה וחצי בלי אבא. לישי ביקשה ממני להכין פלקט ליום הולדת, וההבנה היא שאין תמונות עם אבא מהשנה האחרונה, מהשנה וחצי. אבל לפחות ביום הולדת שנה איכשהו גירדנו כמה תמונות, שאפשר היה.

הייתה לנו תקווה. הייתה לנו תקווה שהבית הזה לא יאפשר הפסקה של החזרת בני ובנות ערובה. הייתה לנו תקווה, שברגע שאנשים יבינו ויחזרו חטופות וחטופים ויספרו את כל מה שעבר עליהם, את כל העינויים, את כל הייסורים שהם עברו, העם והבית הזה לא יתנו לזה להיפסק, שאולי סוף-סוף יבינו את גודל השעה. לצערי לא מבינים את גודל השעה עדיין, 17 חודשים מאז 7 באוקטובר, 527 ימים מאז אותו יום ארור. יש פה איזה כשל בהבנה, איזשהו כשל קוגניטיבי מאוד עמוק בחברה שלנו, שמי שמוביל את החברה זה הבית הזה, זה הממשלה הזאת. לשמחתי כן יש נתק מאוד גדול, יש ערבות הדדית מאוד גדולה בחברה שלנו, שאנחנו רואים את אותה ערבות הדדית. אבל אנחנו לא רואים את זה פה, בבית הזה, או את הדחיפות, את הדחיפות להצלת חיים. הדחיפות הזאת לא קיימת.

אנחנו מגיעים לפה מדי שבוע, פעמיים בשבוע, לפעמים יותר, והמילים שלנו כבר הופכות להיות סרק. קשה לכם אולי לשמוע. כבר אי-אפשר לדבר, באמת. המילים נגמרו ב-7 באוקטובר. אבל מאז אנחנו לא מפסיקים לדבר, ואיכשהו אתם לא מפסיקים להקשיב; אבל גם פה, הדרג המקצועי, אורחים, אורחות, הדרג המדיני. היו"ר, כשאומרים "מדיני" – למה מתכוונים? להתוויה של מדיניות. איזו מדיניות אתם מתווים כאן? איזו מדיניות הבית הזה מתווה, קואליציה, אופוזיציה?

מדיני – זה לא חייב להיות התוויה של מדיניות.

זה לא חייב להיות. אתה מתווה מדיניות. אתה עובד פה על לו"ז שידורים, על לוח רגולציה כזו או אחרת, נכון? זה התוויה של מדיניות.

במובן של המדינה – זה לא רק מדיניות.

אז מה זה?

יש לזה עוד דברים.

מה זה עוד? זה הצלת חיים? מדיניות זה הצלת חיים או זה תפיסת עולם?

זה חלק מהמדיניות, נכון.

אוקיי. אז כרגע אין הצלת חיים, כי יש 59 חטופות וחטופים שנרקבים ונמקים, וזה כבר הופך להיות למשהו שעובר ליד האוזן. זה עובר מעלינו. זה פשוט עובר מעלינו. אנחנו רגילים לזה שיש 59 חטופות וחטופים. אנחנו רגילים לזה שלמילים אין ערך.

ב-14 בינואר ישב ראש ממשלת ישראל עם אחותי לישי, הסתכל בעיניה ואמר שהעסקה, ההסכם שהולך להיחתם, ושנחתם כעבור 3 ימים, הוא הסכם כולל שיש בו שלבים: שלב א', שלב ב'. והיא הסתכלה לו בעיניים ושאלה: האם זה כולל את כולם? והוא הסתכל בעיניה ואמר: כן, זה כולל את כולם. ביום ה-16 היה צריך להתחיל לדבר על החזרתם של החטופים שנגזר גורלם להיות בשלב ב', בהם גיסי עמרי. ביום ה-16, באופן מאוד מפתיע, זה לא קרה. אתה זוכר את זה, שזה לא קרה? כי אנחנו זוכרים את זה.

כמו שאני תמיד נוהגת להגיד, אנחנו לא הנושא. הנושא הוא עמרי. הנושא הוא עוד 58 חטופים וחטופות שנרקבים, שהגוף שלהם נרקב במנהרות החמאס והם נמקים כבולים בשלשלאות. ובזמן הזה שהם כבולים בשלשלאות ושותים מי ים ואוכלים פיתה עבשה, אנחנו יושבים פה, נושמים אוויר בסדר. יש פה את הסודה. יש פה את המים. יש לנו את כל הנוחות. יש כסאות נוחים. יש לנו מיקרופונים כדי שחס וחלילה לא נחמיץ דברים כאלה או אחרים, למרות שהמילים הן כל-כך חסרות. הרי כל אחד מאיתנו במיליון ואחד דברים, בזמן שאנחנו צריכים להיות בדבר אחד, בהצלת נפשות מהשאול, בהן גיסי עמרי מירן שנחטף לעיניהן של אחותי ואחייניות שלי שהיו בנות ערובה במשך שעות, והצבא הגיע אליהן כעבור 10 שעות. ועוד אליהן הגיעו יחסית מוקדם. ובזמן הזה אנחנו עוסקים ברגולציה של שידורים, כי זה חשוב. באיזשהו אופן זה כנראה חשוב, במקום שנעצור, פשוט נעצור ונעסוק בדבר הקיומי.

בשבוע שעבר יו"ר הוועדה אייכלר אמר שאני שואלת שאלות פילוסופיות. אז אני אשתדל שלא לשאול שאלות פילוסופיות, למרות שהטענה שלי שהשאלות הפילוסופיות הן שאלות קיומיות, כי אי-אפשר לחיות במדינה כזאת. אי-אפשר לחיות כשכולם פה מדושנים, שותים מים זכים, בזמן שאנשים נמקים עכשיו. אני באמת לא מצליחה ליישב את הדבר הזה. ביום ה-16 היו אמורות להתחיל שיחות. היה הסכם, הוא נחתם, והוא הופר, כי לא רוצים להפסיק את המלחמה.

אנחנו יושבים פה 3 שבועות ומחכים ומחכות. מחכים לדוד מאמריקה ומחכים לדוד מהונגריה או מדוד מרוסיה. יש עוד מלא דודים שכנראה מחכים להם. ובינתיים – מתפרקים. יש פה התפרקות. ההתפרקות הזאת, היא משהו שאי-אפשר להמשיך לקבל אותה. אי-אפשר לקבל את ההתפרקות הזאת. זה לא משהו שאני כאזרחית המדינה יכולה לקבל, שיש פה התפרקות של החברה, התפרקות של התפקיד של יושבי ויושבות הבית הזה. באמת שכבר אין מילים, כי כולנו צריכים להיות עכשיו על גבול עזה ליד הבית שלי שבו אני חיה 44 שנים, לא עוזבת, כי חשוב להיות שם. ובמקום זה אנחנו פה. אנחנו פה במקום להוציא אותם מהשאול. אז מה אנחנו עושים כדי להוציא אותם מהשאול, כדי שלאחייניות שלי יהיה אבא, כדי שאחיינית שלי רוני תפסיק לצייר ציורים מחרידים?

אני אספר לך, אני סיפרתי את זה בוועדה הקודמת. אני אשמח מאוד לספר לכם פה, חבר הכנסת שוסטר, יו"ר נכבד, חברת הכנסת מירב כהן. לפני שבוע רוני הניחה על מיטתה של לישי אחותי ציור. הציור הזה מחריד. הציור הזה כולל סורגים שחורים, כשמסביב יש מעין פס של אור, עיגול של אור, ובקצה 2 בלונים, מדביקה. בבוקר לישי שאלה אותה אם היא רוצה לספר לה על הציור. היא הניחה את זה על מיטתה. לישי חזרה כמובן בלילה, מעוד סשן כזה או אחר, פגישה כזו או אחרת, ריאיון כזה או אחר. רוני סירבה, לא רצתה להגיד לה.

בזמן הזה, במשך שבוע שלם, ילדה בת שלוש וחצי אחזה בתוכה, בגוף הקטן הזה שלה, אחזה סוד על ציור שהיא ציירה. אחרי שבוע היא סיפרה, והיא אמרה לה: אימא, אבא נמצא כאן, עם האנשים הלא טובים, ואני סימנתי לו את הדרך הביתה. ובגלל שאני מגדל של אור – והיא שואלת אותה: נכון שאני מגדל של אור? – סימנתי עיגול לבן מסביב צהוב, כי אני מגדל של אור ואני מראה לו את הדרך הביתה. לישי שאלה: למה יש פה בלונים? והיא אמרה לה: כשאבא יחזור הביתה אנחנו נביא לו בלונים, אבל הם לא יהיו צהובים.

ילדה בת שלוש וחצי שראתה את אבא שלה נאזק על ידי אנשים לא טובים. היא זוכרת הכול, מציירת כעבור שנה וחצי את הציור הזה. אני רק יכולה להגיד תודה על כך שרוני יודעת שהיא מגדל של אור, שרוני יודעת להביע את עצמה בצורה בלתי-רגילה ובלתי-נתפסת לגיל שלה, ושיש לה, למרות חוסר האמון המשוגע, אמון שאבא יחזור הביתה. זה התפקיד שלנו ואנחנו לא יכולים לאכזב אותה. האמון של רוני, בגיל שבו מתעצבת תפיסת עולמה, נשבר בגיל שנתיים – כשלא באו להציל אותה, כשלא באו להציל את אבא שלה, כשהיא רדפה אחריו ורצתה ללכת איתו ולישי החזיקה אותה חזק. רוני עדיין מחזיקה בתקווה שאבא עמרי יחזור.

אני שואלת את כולנו פה: איך? וגם אותך, כבוד היו"ר, כי אתה מנהל את זה ואתה נמצא בממשלה.

אני לא חבר ממשלה.

אתה לא חבר ממשלה. אבל אתה מייצג את הממשלה שלך. אתה חלק.

כן.

ומה זה אומר?

אמרת לי שאני בממשלה. אז אמרתי – שאני לא.

אוקיי, תודה על הדקויות - -

לא התכוונתי למשהו מיוחד.

- - כי באמת, זה מאוד מאוד חשוב. אתה יודע מה? אני קולנוענית. מ-7 באוקטובר לא עסקתי בזה. אז בוא נדבר על פריימינג. בוא נדבר על שוטינג. בוא נדבר על כל הדקויות. אני לא בחרתי להיות נציגת ציבור. אתה בחרת להיות נציג ציבור ואתה מתעסק בקטנות. אתה מתקן אותי שאתה לא בממשלה. אתה בליכוד? אתה במפלגת הליכוד? אתה במפלגה הזאת? יש לך יו"ר? יש לך ראש ממשלה?

לא מתעסק בקטנות. יש הבדל גדול מאוד.

לא, זה לא בקטנות, לתקן אותי? כי מה זה משנה? מה זה אומר? שאין לך אחריות? איפה האחריות שלך? איפה האחריות שלך?

אני אגיד לך. אני לא מתכוון להתווכח איתך. הסיבה שתיקנתי אותך נובעת מהעובדה שחברי הכנסת הם לא חברי ממשלה והם לא חברי קבינט, ולכן יכולת ההשפעה שלהם על קבלת החלטות בעניין הזה היא מאוד מצומצמת, אם בכלל.

לכן תיקנתי אותך. לא התכוונתי למשהו אחר. זה לא להתעסק בקטנות.

אז בוא אני אגיד לך משהו. הממשלה הזאת, שאתה לא חבר בה ולא חבר קבינט, אבל אתה חלק ממנה.

חלק מהקואליציה.

מהקואליציה.

חלק מהקואליציה. אתה תצביע בעד כל התקציב בגלל שאתה בקואליציה, לא בגלל שהתקציב כל כך טוב.

אתה חלק משמעותי מחברי הכנסת שמרכיבים את הקואליציה, שהקואליציה מורכבת מהממשלה ושהקבינט מורכב מחלק מהממשלה. האם הבנתי את הפירמידה נכון? תודה.

כל הקבינט הוא הממשלה, שתדעי. אמרת חלק. כל הקבינט.

לא יודעת. אני מנסה לייצר פה את הפירמידה - -

בסדר גמור, אני רק אומרת לך שאף אחד לא יחמוק מאחריות.

- - כי מלמדים אותי פה אזרחות. אז מעולה, מעולה, תודה על הלימוד. יש פה אחריות מלאה של 120 חברות וחברי הכנסת, וזה לא משנה אם מהאופוזיציה או מהקואליציה. ותודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

אתה חלק מהדבר הזה. ואיכשהו, הכנסת הזאת, הבית הזה, הגדילה לעשות לפני שבועיים, וחברת הכנסת – שאני לא אגיד את שמה – אמרה לי: אתם צריכים לשתק את הבית הזה. רק שהייתי לבד. אני הייתי לבד. אני הפכתי להיות אתם.

חברות וחברי הכנסת, קואליציה במיוחד, אבל גם אופוזיציה, יש לכם אחריות, ואתם גרמתם והובלתם – כי אתם מובילים, אני יודעת שהראש הוא המוביל – לתרבות מחרידה, תרבות משסעת, תרבות מפוררת, תרבות שכשמסתכלים לאשת חטוף בעיניים משקרים לה. זו התרבות. תרבות של שקר. אין ערך למילה. אין ערך לאמת. אין ערך לצדק. ואתה חלק מזה. אתה לחלוטין חלק מזה. וכל אחת ואחד מאיתנו חלק מזה.

אני שואלת איך מיליון יצאו החוצה כשמילקי עלה או כשקוטג' עלה. כנראה שיש פה איזושהי שחיקה ואנשים כבר לא מאמינים. הם לא מאמינים, כי שחקתם את ערך המילה, שחקתם את הערך שלכם כנציגי ציבור, כי אתם לא מייצגים אף ציבור. הסקרים באמת אומרים דברים אחרים לחלוטין. כמו שאתה מסיר את האחריות כי אתה לא בממשלה ואתה לא בקבינט, אז גם בקבינט אומרים: אבל זה הוא, והוא, והוא, והוא. אבל יש פה מהלכים.

אני לא אמרתי שאני מסיר אחריות, משום דבר.

אז מה אתה עושה כדי להחזיר את עמרי?

אני לא מתכוון להתווכח איתך.

אני לא התווכחתי. אני שואלת.

אמרתי שאני לא מסיר אחריות משום דבר.

אז איך האחריות שלך באה לידי ביטוי?

לא מתכוון להיכנס איתך לדיון.

איך זה בא לידי ביטוי? מילים, מילים, מילים. איפה המעשים? איך זה בא לידי ביטוי? אי-אפשר להגיד: "אני לא מסיר אחריות" מצד אחד, שזה אומר שאתה אחראי. מעולה, זו כבר התקדמות מרשימה. אבל מה זה אומר? איפה האחריות? איפה האחריות? איפה האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו, אם כאזרחים ואזרחיות ואם כחברות וחברי הכנסת? איפה?

כרגע יש סחר בבני אדם. זה מה שקורה עכשיו. כל יום יש טענה כזו או אחרת על כמה חטופים ייצאו מהשאול, יוציאו אותם מהשאול. הם לא יכולים לצאת לבד. כמה חיים, כמה מתים. פעם זה 3, פעם זה 5, פעם זה 10, פעם זה 11. זה אף פעם לא כולם. למרות ששוב, אני מזכירה, ב-14 בינואר ראש ממשלת ישראל הסתכל לאחותי לישי בעיניים ואמר לה: הסכם הוא עבור כולם. אנחנו ב-17 במרץ, ואנחנו לא יודעים מתי עמרי וכל 59 החטופים ישובו הביתה מהשאול.

ולסיום – דמיון מודרך. תדמיינו בבקשה את האחים שלכם, את הדודים שלכם, את הבנים שלכם, את הנכדים שלכם, את האחיינים שלכם. תעצמו רגע עיניים ותדמיינו אותם. 10 מטרים, 20 מטרים, 30 מטרים, 40 מטרים – מתחת לאדמה. תרגישו את הנשימות – את הנשימות הכבדות שלכם, את הנשימות הכבדות שלהם, את הנשימות הכבדות של עמרי, גם את הנשימות הכבדות של דוד, את הנשימות הכבדות של נמרוד. תקשיבו לשלשלאות. יש שם שלשלאות, הן חותכות את הבשר חזק חזק. הם שותים מים מלוחים כדי להרוות את הצימאון של 527 ימים בשאול. בקצה יש איזה פירור, פירור אחר פירור, של פיתה עבשה, עם פטריות עליה. אי-אפשר לנשום, חשוך. 527 ימים הם לא ראו אור שמש, הם בעלטה, ואי-אפשר לנשום.

אני ממש מציעה לכולנו להפסיק לנשום, כי הם לא נושמים. אני מקווה שקצת דמיינתם את הבנים שלכם, את האחיינים שלכם, את הדודים שלכם, את הסבים שלכם, את האבות שלכם – ככה, לא נושמים, במעמקי האדמה, 527 ימים.

עוד מישהו רוצה?

אני אהיה קצר. אשתי שרון ובתי נעם נחטפו מקיבוץ בארי והוחזרו במסגרת העסקה הראשונה. הכאב הזה של משפחת מירן ושל יהודה ושל כולם – אתם שומעים אותו, אתם מרגישים אותו, אתם יכולים לגעת בו. האינטרס הלאומי של מדינת ישראל זה להוציא את החטופים. אני מנסה להיות פה קר ולהתנתק שנייה מהרגש. אדוני היושב-ראש, אנחנו שומעים עכשיו 2 דברים, שאני רוצה להתייחס אליהם, ובזה אני אסיים.

זה הזמן למוטט את החמאס, זה הזמן להיכנס פנימה ולעשות חרבו דרבו. אז דבר ראשון, כולנו יודעים, ואני ממליץ לכל מי ששומע אותי בחדר הזה וגם שאינו בחדר הזה, לדבר עם מח"טים בגזרה הדרומית. יש להם מפות עם אזורים אדומים. אין שם חרבו דרבו. יש שם פיל בחנות חרסינה. אי-אפשר לעשות כמו שעשינו בלבנון כשיש לך חטופים בחיים בפנים או גופות שאתה צריך לחלץ. לא ישים.

שתיים. זה העניין שמדהים אותי באנשים שמדברים מהקואליציה, מהקצוות הקיצוניים שלה. מה הם אומרים למעשה? הם אומרים שבשביל עתיד המדינה, בשביל ביטחון המדינה, צריך עכשיו להיכנס ועכשיו להפקיר את החטופים וכו'. איזו מדינה, ועוד איזו מדינה כמו שלנו, עם F-35, עם מבצעי ביפרים, עם מוסד, עם חיסול כל החזית הצפונית בחודשיים וחצי, כל זה, כל תפיסת הביטחון של המדינה שלנו צריכה להיות על הכתפיים של עמרי ושלי נמרוד ושל עוד 57 חטופים? זה הראש שלכם?

יש 2 צדדים לגדר, אדוני, ורק בצד אחד יש מונח שנקרא שהידים, אנשים שמקריבים או מקריבים אותם למען הטוב הכללי. אנחנו לא בצד הזה. אסור לנו לעבור לצד הזה – מוסרית, ערכית, אסטרטגית, הכול. אנחנו לא שם. אתם מדברים ושומעים את הכאב, את הדאגה, את החרדה ואת הטירוף שעובר על המשפחות. אני כמשפחת חטופים כבר לא יכול לדמיין מה עובר עליהן. זה גם לא נכון למדינה.

ועוד משהו אחרון, אדוני היושב-ראש. בזמן האחרון יש כל מיני דיבורים שמדברים על מספר חטופים שהחזרנו, אחוז חטופים שהחזרנו, החזרנו את רוב החטופים. הטיעון הזה הוא טיעון זדוני, נבזי, חסר כל אנושיות. כל מי שמשתמש בטיעון הפח הזה – "החזרנו את רוב החטופים" – אני מאחל לו ולמשפחתו בריאות מלאה לרוב הילדים שלו. אין רוב. אין אחוזים. כמו שאין חצי היריון. יש משימה אחת, וזה להביא את כל החטופים לכאן. אדוני, הממשלה שאתה תומך בה נכשלה במשימה הזאת, והיא ממשיכה להיכשל. ככל שהיא תיכשל, אנחנו נבוא עם החולצות האלה שמזכירות לכם את המחדל הגדול בתולדות מדינת ישראל ונזכיר לכם, ונהיה פה ולא נרפה. אל תדברו איתנו על רוב בבקשה. תודה.

שלום. אני אציג את עצמי, חבר הכנסת דוד ביטן, בגלל שאתה לא זוכר אותי.

זוכר אותך, למה לא.

אני אבא של החייל החטוף נמרוד כהן.

זוכר.

אגב, כל הילדים שלי שנחטפו, לא רק רוב, כל הילדים שלי שנחטפו עדיין שם. הוא נחטף בתור חייל. הוא בא לשם לבצע את משימתו. המדינה הכשילה אותו, הצבא הכשיל אותו עם טנק מקולקל, כי חסכו כסף. המדינה עדיין מפקירה אותו שם, כי יש דברים יותר חשובים. אנחנו רואים עכשיו את חוק התקציב, כסף כסף כסף, זה כנראה מה שמעניין את הכנסת הזאת.

אמרת שאתה לא בממשלה. אבל בואו נעשה קצת סדר, שיעור בסיסי באזרחות. במדינת ישראל יש 3 רשויות: הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. הרשות המחוקקת כבר לא שווה כלום. הכנסת, הרשות המחוקקת, היא היום שפוטה של הממשלה, ולכן קל להתבלבל בין חבר קואליציה לחבר ממשלה. היום לכנסת אין שום כוח. הכנסת, שמתפקידה לבקר את הממשלה, עושה הכול חוץ מלבקר את הממשלה. לכן ככל שהממשלה מכניסה אותנו יותר ויותר עמוק למחדל, הכנסת יותר ויותר תומכת בה. כמובן שבמקביל הממשלה בעזרת הכנסת גם מפרקת את מערכת המשפט. יש היום רק רשות אחת, שזאת הרשות המבצעת, שמסייעת לרשות המחוקקת. כן, עכשיו מעבירים את חוקי התקציב בדיוק כמו שהממשלה רוצה, בשביל לשמור על הקואליציה הקדושה הזאת. אז כסף יותר חשוב מהצלת חיים.

כן, אני אגואיסט, אני מדבר על הבן שלי. אבל הבן שלי נשלח על ידי המדינה הזאת, אותה קואליציה, אותה כנסת, אותה ממשלה, להגן על יישובי עוטף עזה מפני ארגון טרור שהממשלה הזאת היא זו שחיזקה אותו במשך שנים, בראשות הנאשם בפלילים בנימין נתניהו מממן החמאס. אכן, זו אותה ממשלה בראשות אותו נאשם בפלילים התעלמה מכל ההתרעות לגבי ניסיון של החמאס או ארגון טרור אחר לבצע פשיטה על ישראל. ועכשיו, גם אחרי זה, 17 חודשים אחרי זה, הממשלה עדיין מתעקשת להמשיך בלחימה, לאיים בלחימה, להקריב עוד חיילים ועוד סבל, למען משרתו של הנאשם בפלילים – וכבר אמרתי את זה כמה פעמים – נתניהו, שמחזיק במשרתו על דם חיילי ואזרחי ישראל. הבן שלי הוא אחד מהם. הוא 17 חודשים שורד שם. אבל נתניהו מעדיף אותם מתים, ככה הם יותר זולים, ככה גם הם לא מדברים ומשטנקרים על חטופים אחרים שעדיין בחיים וגם מספרים על מה שהם עברו שם. כמו אלי שרעבי שסיפר לנו בדיוק מה הוא עבר שם, בעיקר כאשר ניסו להרע את תנאי המחבלים פה בארץ, אז הוא חטף את זה; או ההומניטרי, כשניסו לעצור הומניטרי, הוא חטף את זה. וגם לא רואים אותם. הם מגיעים בארונות או בשקיות. לא צריך לראות איך הם נראים אחרי, כמו ניצולי שואה.

ואם כבר דיברנו על שואה, אז כמו ב-45', שארצות הברית היא זאת שהצילה את שארית הפליטה מאירופה, היום, גם כאשר יש לנו ממשלה, ממשלה בוגדנית, וגם כשיש לנו צבא ששפוט לממשלה, עדיין, אמריקאים – ואני מדבר על נשיא ארצות הברית טראמפ – הם אלה שמאלצים את הממשלה הזאת לבצע את מה שמחויב בחוק, החוק הישראלי, חוק כבוד האדם וחירותו; חוק הלאום, שנתניהו עצמו הוא זה שהעביר, שכתוב שם במפורש שמחובתה של מדינת ישראל להגן ולהציל את חיי אזרחים וחיילים. והיא לא עושה זאת. אם נדבר על קונוטציות של השואה, כן, יש לנו סלקציות. יש לנו סלקציות: המבוגרים והנשים והחולים – לחיים; הצעירים ואלה שבאו לשרת את המדינה – למוות. זה מה שהממשלה הזאת מקדמת.

עכשיו אני שואל, כבוד היושב-ראש. אתה חבר הכנסת, אתה חבר הקואליציה, אתה יושב-ראש ועדה. איפה בא לידי ביטוי בכנסת ישראל הקול שלכם לשחרור החטופים? שקט. דממה. פשוט לא אכפת לכם. כן, דברו, תעבירו את הזמן, תגידו את הדברים שלכם, נמשיך הלאה. אני יודע שאני גם לא אקבל תשובה.

זה לא נכון מה שאתה אומר.

מה התשובה?

התשובה – זה לא נכון מה שאתה אומר.

אז מה התשובה?

אמרתי, זה לא נכון מה שאתה אומר.

להגיד: "לא נכון" – זה לא מספיק. אני מחפש משהו יותר אקטיבי, לא משהו פסיבי. איפה אתה עומד בנושא עסקת חטופים? איפה הקול שלך, 1 מתוך 120, בנושא עסקת חטופים? מתי פעם אחרונה קראת לראש הממשלה שיחזיר וישים בראש הקדימויות את שחרור החטופים? לא שמעתי. קול דממה דקה. אז להגיד: "זה לא נכון" – זה לא מספיק.

זה לא נכון מה שאתה אומר. אבל לא אכנס איתך לתוך - - -

ברור שלא תיכנס, כי אין לך מה להגיד.

בסדר, אז אין לי מה להגיד.

אני לא שמעתי אותך או כל חבר הכנסת אחר מהקואליציה מאיים: אם לא תהיה עסקת חטופים עכשיו – אנחנו מצביעים נגד חוק התקציב, נגד הממשלה, אנחנו מפילים את הממשלה. לא שמעתי דבר כזה, ואל תגיד לי שאמרת את זה, כי לא אמרת את זה. לא אתה ולא אף אחד מחברי הקואליציה. היחידי שהעז לדבר על סיום מלחמה ועל עסקת חטופים פוטר על ידי ראש הממשלה – אני מדבר על שר הביטחון לשעבר – כי הוא לא הסכים לקדם את חוק הטפילות וההשתלטות. בזה הקואליציה והממשלה עסוקים כרגע.

זה המצב שלנו כיום. אנחנו אפסים. אנחנו זבוב בקיר מבחינתכם. אנחנו מטרד. אז כן, בואו תדברו וכו', נהדר. מעבר לזה – לא אכפת לכם. אז לא אפנה לרגשותיכם, כי חבל על הזמן. אני רק אטיח בכם את מה שאני חושב עליכם. אתם מסייעים לממשלה, שמנהלת מדיניות של הרס במדינת ישראל בכל התחומים: שומרי הסף – לא דיברנו על פיטורי ראש השב"כ; המערכת המשפטית – אבל זה לא ענייני, אני באתי בנושא הבן שלי; וגם הפקרת החטופים. זה מה שיש לנו פה היום.

אני יודע שדבריי לא ישפיעו כלום. אני יודע שאחרי זה אתה תעבור לדובר הבא או לענייני הוועדה, כי פשוט לא אכפת לך. שלום.

אני בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשבי חמאס. אני מדבר פה כבר יותר משנה ו-4 חודשים, ואני חייב לומר שעד היום לא אמרתי את כל האמת, כי פחדתי. אבל הגיע הזמן לומר את האמת. הממשלה הזאת לא משיגה – לא את החזרת כל החטופים ולא את מיטוט חמאס. היא עושה את זה בכוונה. בכוונה לא ממוטטים את חמאס ובכוונה לא מחזירים את כל החטופים.

אנחנו נמצאים עכשיו בהפסקת אש. הבטיחו לנו שהפסקת אש תהיה בתמורה להחזרת חטופים. נתניהו סירב לסיים את המלחמה, כי הוא אמר שהוא לא יהיה מוכן לסיים את המלחמה תמורת החזרת חטופים. מה שקורה עכשיו, זה שיש הפסקת אש. אין אש ואין חטופים ואין כלום. לא משיגים אף אחת ממטרות המלחמה. הסיבה שבגללה לא משיגים אף אחת ממטרות המלחמה – כי יש מטרות נסתרות למלחמה הזאת. מטרות אחרות משיגים. המטרות של המלחמה הזאת הן לא מיטוט חמאס ולא החזרת החטופים. המטרות של המלחמה הזאת – זה שרידות הממשלה בראשות בנימין נתניהו, זאת הפיכה משטרית, זאת העברת תקציב והעברת חוק ההשתמטות. את כל הדברים האלה עושים בבניין הזה בזמן שלא ממוטטים את חמאס ולא מחזירים את החטופים. כל המשפחות יודעות את זה, וכולן שותקות, כי את כולן סחטתם באיומים.

גם אותי סחטתם באיומים. כשהתחלתי לדבר נגד הממשלה הזאת, על מה שעושים פה, איימו עליי, שאם אני אדבר זה עלול להזיק לבת דודה שלי שבשבי. אז שתקתי ושתקנו. אולי אם לא הייתי שותק היא הייתה בחיים. 41 חטופים, כולל כרמל בת דודה שלי, נרצחו בשבי, כי אתם ניהלתם מלחמה שהמטרה שלה הייתה לא למוטט את חמאס ולא להחזיר את החטופים. והיום, 528 ימים אחרי, לא מוטט חמאס ולא חזרו כל החטופים. הונאתם אותנו. שיקרתם לנו. עשיתם את הכול כדי להשיג את המטרות האחרות.

את כל מי שפעל למען שחרור החטופים, אתם, הממשלה שלכם, פיטרה: את שר הביטחון גלנט, את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ. לא פיטרו אותם יומיים אחרי 7 באוקטובר בגלל המחדל. לא חיכו שתיגמר המלחמה כדי לפטר אותם. לא חיכו גם לוועדת חקירה ממלכתית. פיטרו אותם תוך כדי מלחמה, כי המטרה לא הייתה להחזיר את החטופים ולא הייתה למוטט את חמאס. המטרה היא שאתם תישארו בשלטון. אתם בחרתם בפוליטיקה על פני החזרת החטופים, כל אחד מכם, וכשהעזו לומר לכם את זה שטפתם אותנו בגל של מתקפות ברשת וברחובות וכאן, כדי לומר שאנחנו, משפחות החטופים, פוליטיות.

אתם אלה שפוליטיים. אתם אלה שמעדיפים שררה וכסף וכוח וכבוד על פני חיי אדם. זאת הסיבה שכאן בוועדות האלה דנים בכסף, בכוח וכבוד, ולא בחיי אדם, לא בהחזרת החטופים ולא במיטוט חמאס. הסיבה שנתניהו מפטר את ראש השב"כ היא בגלל שנפתחת חקירה נגדו ונגד הלשכה שלו, כי אותו גורם שמימן את חמאס מימן גורמים בלשכת נתניהו. ואחר כך תפיצו שאלות מי מממן אותנו.

יש לכם בעיה, אני לא מפחד מכם יותר. האיום שהיה לכם עליי, בת דודה שלי שבשבי, מת, כשהיא מתה שם. אז אתם לא יכולים לאיים, לא עליי ולא על המשפחות האחרות של החטופים שנרצחו שם בשבי. אנחנו יודעים את האמת. זו הסיבה שהרב אלחנן דנינו אמר לבנימין נתניהו בפרצוף שהבן שלו נרצח במנהרה שנתניהו מימן. זאת האמת. אנחנו יודעים שאין לכם שום כוונה לסיים את המלחמה הזאת. אתם רוצים למשוך אותה לנצח, כי זה יבטיח את המשך השלטון שלכם. על הדם של החטופים שלנו אתם מייסדים שלטון מושחת, גונבים את הכסף שלנו ומעבירים פה דיקטטורה. כן, הכול קשור.

אם היה אכפת לכם, אפילו מעט, מהחיים של החטופים שעדיין שם, הייתם מרכינים ראש ומחזירים אותם הביתה, כדי שלפחות החטופים שבחיים יוכלו לחזור, שלפחות החטופים שעדיין אפשר למצוא את הגופות שלהם יוכלו להיקבר כאן כחללים בישראל, ואחר כך אפשר יהיה לטפל בסוגיית עזה ולמוטט את חמאס. זה לא מה שאתם רוצים. אלה לא המטרות שלכם. אתם קמים בבוקר וחושבים איך לשרוד.

עכשיו תאשימו אותנו שאנחנו פוליטיים ושיש לנו אג'נדות נסתרות. אין לנו שום אג'נדה. יש לנו אחיות ואחים בעזה. כמו שאנחנו בזים לכם, כמו שעם ישראל בז לכם, גם החטופים שם בעזה בזים לכם. אנחנו יודעים את זה, כי אנחנו שומעים את החוויות של מי שהיה שם. בכל פעם שהם שומעים במה אתם מתעסקים כאן, הם בזים לכם, על זה שהפקרתם אותם שם.

יעל אדר, אימא של תמיר אדר, שקם בבוקר 7 באוקטובר ונאבק כדי להגן על תושבי ניר עוז ונרצח, וגופתו עכשיו בעזה, חלל, אמרה אתמול מילים שאין מדויקות מהן. ראש השב"כ אמר שהוא יתפטר ביום שיחזירו את כל החטופים. אם אתם כל כך רוצים שהוא ילך הביתה, תחזירו את כל החטופים הביתה ואז הוא ילך הביתה. ואז תוכלו גם אתם לעוף הביתה, כמו שהייתם צריכים לעשות מזמן.

גם אתם, עמוק בלב, יודעים את זה, שכשבשיעורי ההיסטוריה ילמדו על התקופה הזאת, יגידו שאתם ממשלת 7 באוקטובר והקואליציה שתמכה בה. חבר הכנסת ביטן – בהשתתפותך, בתמיכתך, אומנם השותקת, אבל הפעילה מאוד. נאחזתם בשלטון בציפורניים מול העם שלא רצה אתכם כאן, שמאס בכם, מימין ומשמאל. הרי מימין ומשמאל רוצים את החזרת החטופים. כמו שאמר אלי שרעבי, זה לא ימין ולא שמאל, זה ישר. מימין ומשמאל רוצים את מיטוט חמאס, והם מבינים שאפשר לעשות את זה רק כשיחזרו החטופים. אבל אתם לא עושים, לא את זה ולא את זה. המלחמה שלכם היא המלחמה על השלטון שלכם, ובמלחמה הזאת אתם מנצחים כרגע. אבל עם ישראל לא ייתן לכם.

כשאנחנו נסיים לדבר, אתה אולי תיקח הפסקה של 5 דקות ואולי לא, ותעבור לדיונים בנושאים החשובים. אנחנו יודעים שאלה ימים שחשובים מאוד לקואליציה, יש פה פתאום הרבה חברי הכנסת. הם דנים בנושאים שקשורים לתקציב ובנושאים אחרים שחשובים מאוד לשלמות הקואליציה. זה הדבר היחיד שחשוב לכם.

בדברי הימים של מדינת ישראל, אתה, חבר הכנסת דוד ביטן, תיזכר כמי שנאחז בכיסא שלו בציפורניים, עשה את הכול כדי להישאר על הכיסא, במחיר החיים של החטופים, של החיילים ושל אזרחי ישראל. והסיבה שאתה שותק, היא שגם אתה יודע את זה. אני לא אגיד לך להתבייש, כי אתה כבר מתבייש. אבל אם נשארה בך יושרה – יש לך אצבע, יש לך השפעה, תעיף את החרפה הזאת הביתה, כדי שנוכל באמת להחזיר אנשים.

לא תפחידו אותנו יותר ולא תאיימו עלינו יותר. לא תשלחו שוב דוברים מטעם הליכוד להגיד לנו שכדאי שנשמור על הפה שלנו, וגם לא את מזכיר הממשלה להגיד לנו שאנחנו בקמפיין ארסי ושכדאי שננמיך את הווליום. הימים האלה נגמרו. פעם אחת תעשה את הדבר הנכון – ותבחר להחזיר אותם הביתה.

אני ממשיך את הישיבה. מכיוון שחברת הכנסת בן ארי הלכה רגע, אנחנו נחזור לנושא שלה כשהיא תבוא. כבר עשינו דיונים על העניין הזה. אני לא מתכוון שכל אחד ידבר עוד הפעם.

אתה מדבר על הוראת שעה?

על הוראת שעה.

ההמשך של הדיון המהיר יהיה אחר כך?

כן.

אין ברירה, כי היא הלכה לפגישה עם לפיד, מה אני יכול לעשות. היא תחזור, אין בעיה, לא קרה כלום, אנחנו יכולים, זה 2 נושאים שהם מתערבבים אחד עם השני. התכוונתי להביא איזושהי רפורמה בעניין הזה, לסיים את העניין של עידן פלוס. אבל החלטתי שזה תפקיד הממשלה, שיבואו ויביאו לנו פתרון לעניינים האלה, כי בד בבד עם הפתרון הזה צריך לפתור גם את הבעיה של 13ג. אני לא יודע אם זה התפקיד שלי כרגע לעשות שינוי משמעותי בעניין הזה, למרות שצריך לעשות.

משרד המשפטים, יש לי שאלה. בוועדת השרים לחקיקה אישרו לחודשיים, שזה דבר מצחיק. מה הסיבה שאתם לחצתם על חודשיים ולא יותר מזה?

כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, הבקשה לחודשיים לא הייתה של משרד המשפטים.

אתם רציתם יותר? אתם יכולים יותר? למרות סעיף 13ג?

לא, אנחנו לא הפונקציה של רוצים או לא. זאת הצעה שמקדם שר התקשורת. נמצאים כאן נציגיו.

זאת אומרת משרד התקשורת ביקש חודשיים? אני רוצה להבין. המנכ"ל, משרד התקשורת ביקש חודשיים?

אנחנו הבאנו לוועדת השרים הצעה לחודשיים, כחלק מרצון להגיע להסכמה ממשלתית.

אם ככה, למה אתם שולחים לי חה"כים שיגישו הסתייגויות ליותר מחודשיים?

אני אסביר.

אתם הולכים לוועדת השרים, מבקשים חודשיים כדי להגיע להסכמות, ובאים לוועדה כדי לבקש יותר? זאת שיטה מיוחדת שיש לכם, למשרד התקשורת?

לא, זה לא המצב. אנחנו הבאנו את ההצעה בינואר לוועדת השרים. אנחנו עכשיו בחלק השני של מרץ. אנחנו בשלבים. מאז התקדמנו מאוד בנוסח החוק.

את הסיפור הזה, של התקדמתם, הבנתי.

אנחנו בשלבי נסחות במשרד המשפטים.

גם בפעם הקודמת הם אמרו את זה.

הם אומרים לי את זה כבר שנה וחצי.

נכון, זה גם היה נכון לפני שבועיים. גם לפני שבועיים היינו בשלבי נסחות. אנחנו התקדמנו. הסיכום הוא שההצעה הזאת תובא לוועדת השרים הראשונה של המושב הבא, שזה עוד חודש וחצי מהיום, ותונח בפני הכנסת. אני מסכים עם אדוני שהדרך הנכונה להסדיר את כל מערכת היחסים בין הפלטפורמות לבין הערוצים - - -

השיטה היא לא להביא את כל העולם בהצעת חוק אחת. אפשר להביא כל דבר, כל פעם איזה נושא, להגיש לגביו הצעת חוק ממשלתית, לתקן אותו, להמשיך הלאה. למה השיטה הזאת, של להביא רפורמה כוללת, שאולי תעבור ואולי לא תעבור? זה שאתם מביאים אותה, זה לא אומר שהיא תעבור.

למרות זאת, אתם זונחים דברים שאתם צריכים לסדר, כמו למשל את 13ג, שאפשר להביא בהצעה, ליצור את האיזונים הנכונים, כי זה משהו ישן מאוד, ולפתור המון בעיות. שוק התקשורת משתנה כל הזמן, אתם רואים את זה.

אולי הם ביקשו חודשיים הארכה בגלל הנושא של 13ג. אני לא יודעת. בואו תגידו לנו מה העמדה הרשמית שלכם.

אתם מתכוונים לתקן את 13ג, ליצור איזונים ב-13ג?

הצעת החוק שאנחנו מביאים בפני הכנסת נוגעת למערכת היחסים בין הפלטפורמות לבין הערוצים, בכלל זה עולה עניין של 13ג. לעמדתנו לא נכון לדון בנפרד.

אז למה אתם לא מביאים הצעה?

מה זה "בכלל זה"? יש אפליה מובנית.

לא. יש שאלות רבות שנוגעות למערכת היחסים. אני אתן דוגמה.

למה אתם לא מביאים תיקון של 13ג בנושא של עידן פלוס, רק את זה, כהצעת חוק ממשלתית?

לא נכון לתקן, לפתוח פתח של מערכת היחסים בין הערוצים לבין הפלטפורמות דרך 13ג, כשיש מארג שלם של מערכות יחסים בין הערוצים לבין הפלטפורמות. אני אתן דוגמה. אנחנו עונים על שאלות מתי תחול חובה לשאת ערוץ מסוים או מתי יש חובה על ערוץ לעבור לפלטפורמות. השאלות האלה הן לא דיכוטומיות. הצעת החוק שלנו מתייחסת באופן שונה לערוצים שהם ערוצים משמעותיים, שהם ערוצים שהם הכרחיים עבור הפלטפורמות, ערוצים שאנחנו מכנים אותם Must Have, באופן שונה מפלטפורמות גדולות.

אבל אדוני, הייעוץ המשפטי של המשרד שלך בא ואמר שיש אפליה. הייעוץ המשפטי של משרדך אמר את זה. האם אתה אומר לי שאתה לא מסכים עם הייעוץ המשפטי של משרדך?

לא אמרתי את זה. אמרתי שהסעיף מבחין בין הערוצים.

שים את הדברים על השולחן.

לא, אבל אל תכניסי לי מילים לפה. אני לא אומר את זה.

אני שואלת אותך, ואני מדייקת את השאלה, כי אני רוצה לשמוע את התשובה.

אני אשיב.

טוב, רבותיי.

הוא לא השיב על השאלה.

תקשיבו, ממשלת ישראל אישרה בוועדת השרים חודשיים. זה מה שאנחנו נאשר, לא דקה יותר.

מתי מסתיימים החודשיים?

ב-1.4.

אתה תצטרך להסיר את ההסתייגויות. קואליציה לא מגישה הסתייגויות. אם אתה לא תסיר אותן, אנחנו לא נצביע גם על החודשיים. זה המצב. תחשבו על זה, גם אתה וגם קלנר. השיטה הזאת לא מקובלת. לבוא לוועדת השרים, להגיש אורכה מטומטמת שאין בה שום דבר, ואחר כך לשלוח חה"כים שיגישו הסתייגויות כדי שזה יהיה יותר ארוך, בלי לפתור את הבעיה האמיתית שיש בעניין הזה, לא מקובלת עליי.

מה הבעיה? סוף יולי, זה לא הרבה זמן.

הבעיה היא בעיה, כי צריך לפתור. אבל לא סתם.

אבל אילוז, כל פעם הם באים אלינו עם עוד הארכה. זה לעשות צחוק מהוועדה הזאת.

איזה כל פעם?

מה זאת אומרת? כבר הארכנו להם כמה פעמים.

עכשיו זה חוק שיעבור בשנייה-שלישית. בואו נעשה עד סוף יולי.

לא, לא, אין דבר כזה.

עד סוף יולי. מה הבעיה עד סוף יולי? זה לא הרבה זמן.

אבל כבר הארכנו להם כמה פעמים. אנחנו עושים צחוק מעבודה פה. או שיביאו ממשלתית או שהם לא יודעים להביא ממשלתית. אנחנו הפיונים שלהם?

אנחנו במצב שונה לגמרי.

שיחזור לממשלה. שהממשלה תאריך את זה מצידי לשנה, יעשו את האיזונים הדרושים. משרד המשפטים לא יאשר בממשלה בלי האיזונים. עזוב מה שהיא אמרה.

למה הם לא מצליחים בממשלתית? למה?

עזוב, פתאום אתה לא ליברלי. הבנתי.

מה הכוונה?

מתי שזה טוב לך פוליטית אתה לא ליברלי.

על מה אתה מדבר?

הליברלי אצלך זז הצידה.

לא יודע על מה אתה מדבר.

רבותיי, יש 2 אופציות למשרד התקשורת. תחזירו את זה לוועדת השרים. אני מוכן לאשר את החודשיים, אין בעיה. קודם כול, מה שהממשלה החליטה, אני הולך על זה, למרות שקיבלתי ייעוץ משפטי שגם לחודשיים אין עילה לתת. אבל אני מוכן לזה. אבל זהו, רק חודשיים. אחר כך תגישו עוד פעם חוק ממשלתי, כמו שצריך. אם הממשלה תבוא ותאריך את זה עוד פעם, בסדר, נדון בזה, אין בעיה.

אבל זאת לא שיטה, לבוא לוועדת השרים. משרד התקשורת מגיע לוועדת השרים כדי ליצור הסכמה. הסכמה עם מי? אני לא יודע. עם משרד המשפטים שאומר שלא שאלו אותו? אתם הבאתם חודשיים ועכשיו אתם באים ומבקשים יותר, בלי לנמק מה הסיבה, רק לצורך, בהגשת הסתייגויות של חה"כים שמגישים הצעה בלי להבין מה ההצעה אומרת, בלי להבין מה היא פותרת ומה היא לא פותרת. רק אורכה, כי ביקשתם.

זה לא הולך בצורה כזאת, אני מאוד מצטער. אתם יכולים לתקוף אותי כמה שאתם רוצים. זה לא יכול ללכת בצורה כזאת.

חס וחלילה, אני לא תוקף אותך. אני באמת לא תוקף אותך, מעריך אפילו. אבל אני אומר, זה זמן קצר, שמשרד התקשורת - - -

אבל יש סיבה. הם הגישו את זה.

משרד התקשורת מבקש, כדי להגיע - - - עד סוף יולי.

הם הגישו חודשיים.

אילוז, הם הגישו חודשיים, לא אני.

הכול בסדר. עשו טעות.

לא טעות.

עשו טעות.

אז שיחזירו את זה לוועדת השרים, אין בעיה. אני מוכן לאשר חודשיים, תחזירו לוועדת השרים. תחזירו את זה, מה אתם רוצים ממני? לא יכולים לבוא אליי בטענות על 13ג ולהגיד לי ש-13ג דופק את כל העסק, יש פה חוסר איזון, אפליה, ואתם לא פותרים את הבעיה, בגלל שאתם עושים את זה בחוק ראשי שבעוד שנתיים ייכנס לתוקף. אני לא יודע מה אתם רוצים. שולחים חה"כים – ואני לא בא אליהם בטענות, אני מבין את הפוליטיקה – שהם לא מודעים למה שהם עושים. כאילו רק מאריכים בחודש-חודשיים, חצי שנה.

זה יוצר בעיה. אחרת אתם הייתם מגישים יותר מחודשיים, אתה יודע את זה. תהיה אמיץ להגיד את זה. מה זה להגיע לפשרה, להסכמות? הסכמות על מה?

ברשותך, אני מסכימה עם הדברים שאמרת. חשוב לי לחדד לכולם, בצער רב, את ההשלכות, שתוך שבועיים הוראת השעה פגה. זה כבר לא חודשיים, אנחנו מדברים על שבועיים. בעוד שבועיים, במצב הקיים, מעבר למה שנאמר כאן על אפליה וכל הדברים האלה, הערוצים הזעירים ירדו מהאוויר וגם חלק גדול מתחנות הרדיו.

לכן צריך לפתור את כל הבעיה של עידן פלוס.

אני מסכימה איתך. אני רוצה לחדד את הצד של הציבור. ההפסד כאן הוא גם של הציבור. אחרי כל המהלך – ועבדנו מאוד קשה לייצר מתווה שמאפשר גם את ההצדקה ואת ההיתכנות הכלכלית – בסופו של דבר אנחנו מדברים על שבועיים. בעוד שבועיים אנשים לא יקלטו את הערוצים האלה וחלק גדול מתחנות הרדיו.

מה אני יכול לעשות? הממשלה – לא מעניין אותה.

אני לא באה אליך בטענות.

במקום לפתור את הבעיה הזאת של עידן פלוס - - -

אני מסכימה איתך לחלוטין שצריך למצוא פתרון.

דוד, יש לי רעיון. אם מה שמפריע לך זה שוועדת השרים אישרה רק עד סוף החודש - - -

לא, זאת הצעת חוק ממשלתית.

בוא נאשר עד סוף החודש, אבל עם אפשרות לממשלה להאריך את זה עד סוף יולי.

היא צריכה לשאול אותי? היא יכולה לעשות את זה.

לא, עם סעיף שמאפשר הארכה של הממשלה עד סוף יולי.

אבל לא סתם לא ניתנה הארכה.

אז בסדר, שיהיה דיון בממשלה ושהיא תחליט.

מה זה "לא סתם"? לא נכון. משרד התקשורת הביא את זה.

הביא חוות דעת והסביר למה מבחינה משפטית זה בעייתי, בהיבט החוקתי.

איפה? תראי לי מה אמרו בוועדת השרים. יש פרוטוקול של ועדת השרים? תביא לראות.

זה בחוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת.

יש כאן את מי שכתב את חוות הדעת הזאת. הוא יכול להתייחס אליה בגוף ראשון.

"ייתכן שההצעה מגלמת הסדר פרסונלי". ואז כתבו: "לא ניתן לקבוע כי ישנה מניעה חוקתית בהארכת הוראת שעה בתקופה המבוקשת. זה מעורר קושי מטעמים ענייניים". ואז הם מסבירים שאין טעמים. זאת הסיבה שקובעים חודשיים.

- - -

יש כאן את מי שכתב את חוות הדעת, הוא יכול להתייחס בגוף ראשון. חוות הדעת לא אומרת שחודשיים זה המקסימום.

אין אמירה שחודשיים כן, חצי שנה לא. זה לא מתמטיקה הדבר הזה. לכן, אם רוצים לדון בנושא הזה בצורה רצינית, אפשר לדון בו, אבל לא במסגרת כזאת, נגה. זה לא מתמטיקה, להראות חודשיים או לא חודשיים. אין אמירה כזאת. אני לא קראתי אמירה כזאת.

בטח שזה לא מתמטיקה, כי זה לא על חשבונכם.

- - -

זה לא על חשבוננו? זה על חשבון כל הציבור.

ליבנו יוצא לחשבון, אבל עדיין צריכים לדון בזה בצורה רצינית.

- - - גם בפעם הקודמת - - - אתם גסים, אתם ציניים. למה?

סליחה. לא, לא. גסים, נגה?

אנחנו ציניים? את מי את מייצגת בלי תג? - - - אנחנו ציניים? תחזירי את תג הלוביסטים שלך.

- - -

- - -

אה, אחרי זה? למה הורדת אותו? איך הוא ירד פתאום? את יודעת בדיוק איך הוא ירד, נגה.

- - -

נגה, למה גסים? את אומרת: על חשבונכם". אני לא יודע מה היה פה בפעם שעברה. אני נמצא פה עכשיו.

מי שהתפרצה בפעם הקודמת זאת את, ללא רשות דיבור.

- - -

אני מכבד כל אדם. אנחנו מכבדים. אני לא יודע מה היה פה לפני שבועיים. אני לא הייתי פה. אבל אני אבדוק.

יש פרוטוקול. יש פרוטוקול.

מה עניין עשרות המיליונים? אני לא מבין. הוט זה חברת ינוקא?

אפשר לדון בזה.

למה אתם מגינים באמת? למה לערוץ 14 אתם לא מתעקשים על זה? למה?

את רוצה שנדבר על זה עכשיו? אני פועל לפי כללים, הכול בסדר.

בעיניי זה חסר משמעות.

רבותיי, רבותיי, רגע. אנחנו נחזור רגע לנושא הראשון של הדיון שחברת הכנסת מירב בן ארי פרשה ממנו לרגע. בינתיים תחשבו.

בבקשה.

תודה. היה לנו כאן דיון והובטח על ידי מנכ"לית הרשות השנייה שהאירוע בטיפול וסודר ושעובדים עליו, וגם ראיתי את המכתב לביטן. אבל לפני שבוע וחצי – תקלה בכל העיר נתניה. אף אחד לא רואה, לא מצליח להתחבר, רואים רק ערוצים פלסטיניים. מה שנקרא עדות מהשטח, זה ממי שכותב לי. יש כאלה שלא מכירים, אולי כותבים למירב גם. יש בעיה.

תגידי לי מה אנחנו אומרים להגיד לאנשים האלה, כי אני יושבת פה ואומרים לי שתוך שבועיים. מראה את הכתבה ב"ממון", שם היה כתוב שעוד שבועיים. עברו חודשיים. תסבירי לי את האירוע הזה עם עידן פלוס. תסבירי לי מה אנחנו אמורים להגיד לאנשים שאין להם אינטרנט בבית. איך הם יראו טלוויזיה? ישבת פה ואמרת לי את כל זה, ושבוע אחרי זה מתקשרים אליי ואומרים לי שיש תקלה בעיר שלמה.

מה אני אמורה להגיד לאנשים האלה?

שלום. אני כתבתי ועניתי, בתשובה לפחות השתדלנו לתת מענה - -

כן.

- - לרוב השאלות שעלו כאן. אנחנו מדברים על 160-150 בתי אב. היום אנחנו עומדים על כ-100 פניות למוקד. חשוב לי להבהיר ולציין שגם בשוטף יש תקלות נקודתיות. יש דברים שקורים. יש פניות גם בשוטף. גם החלק הזה נמצא בתוך ה-100 הפניות שיש.

איך 100 פניות אם עיר שלמה לא מצליחה לראות?

זה שאנשים לא פונים לא אומר שאין תקלה.

אני לא יודעת על איזו פנייה בדיוק. אני מוכנה לבדוק אם תעביר לי את הפרטים. אנחנו יוצאים ובודקים את הפניות האלה. יכול להיות שהייתה איזושהי תקלה בסיב או משהו, של שעתיים או משהו כזה. אני לא יודעת. אני מוכנה לבדוק את זה. יש לנו קליטה בכל הערים. אנחנו קולטים ומשדרים.

יותר מזה. אנחנו גם יצאנו לבדוק באופן מדגמי את הבתים במקומות שאנחנו יודעים. אנחנו מודדים את הקליטה, ויש קליטה, ועדיין פנו אלינו ואמרו שהם לא קולטים. אנחנו אפילו נכנסנו באופן מדגמי ויזום, ביקשנו רשות להיכנס ולבדוק. הבעיות שנתקלנו בהן רובן נפתרו במקום. זה היה ציוד קצה, משהו שלא היה מסודר טוב, או שלא היה להם ממיר מתאים, או שזה לא היה מחובר היטב. זה לא היה קשור לקליטה.

ציינת שיש 150,000 בתי אב ויש 100 פניות. דיברת על קמפיין. איך יידעו בכלל? יכול להיות שיש מלא אנשים שפשוט לא יודעים לפנות אליכם.

היום.

כמה פניות בסך הכול קיבלתם?

אז אני אמרתי, התחלנו ממספר השימושים. באמצעים שבהם דיבררנו רוב המשתמשים הסתדרו. יש לנו ערוצים שבחלקם גם שידרו את זה בשקופית על מסכי טלוויזיה, באתרים שלהם, באתר שלנו. במוקד שלנו חיזקנו, תגברנו, זה היה בהמון אמצעים. ביום הראשון אנחנו הוצפנו בפניות. רק באתר היינו ביומיים-שלושה ראשונים עם 50,000 פניות, שבשביל האתר שלנו זה המון. היו שם הסברים מאוד מפורטים מה הם צריכים לעשות: לסרוק. אנחנו גם מתקשרים לאנשים, אנחנו מדברים איתם. הבעיה שלהם נפתרה. אנחנו עוקבים אחרי הדברים האלו.

גם במוקד ביום ראשון היו למעלה מ-20,000 פניות, טלפונים. היום אנחנו עומדים רק על 100, וכולם מקבלים מענה, וגם הן רובן נפתרות. וגם אלה שאומרים שיש להם בעיית קליטה, אנחנו ממש מנסים להיכנס ולבדוק איפה הפער. שיבושים נקודתיים, תקלות, תיקונים בסיבים או דברים כאלה, זה משהו שיש גם בשוטף.

לגבי האירוע הספציפי הנקודתי שעליו את מדברת בנתניה. נתניה קולטת. אם היה משהו נקודתי, יכול להיות שהייתה איזו תקלה נקודתית והיא סודרה תוך שעתיים-שלוש. אם את תרצי, אני אבדוק את התקלה הנקודתית הזאת.

מה שמטריד אותי, שבחברות אחרות – סתם כדוגמה, יושבות פה מהוט, מיס, לא יודעת מה, תחנות אחרות – אין מצב כזה שיום שלם אדם יישב בלי טלוויזיה. אני מאוד מקווה שלא בגלל שזה שידור ציבורי זה גורם לעיר שלמה לא לראות טלוויזיה.

גם מירב רצתה להוסיף.

כבוד היושב-ראש, אני אשמח רגע שתקשיב.

אני רוצה להוסיף. השידור הציבורי מאוד חשוב לנו. לגבי השירות של עידן פלוס – אנחנו גורם המפעיל, בשונה מיס או מאלה האחריות שלנו היא על ההפעלה של המערך ועל הסיגנל. אין לנו שום יכולת או מעורבות בציוד הקצה, בממירים שלהם, בחיבור שלהם. זה לא באחריותנו. זה חשוב לנו מאוד. אני חייבת להגיד שמכמות הפניות ומאנשים שמתעקשים שהיה להם חשוב לקבל את הציוד, אנחנו למדים על הצורך של הציבור, שמאוד רוצה את השירות הזה, גם ברמה השוטפת, גם בעת חירום. אנחנו גורם מפעיל. אין לנו שום רווח, שום אינטרס. אנחנו גם קיבלנו עכשיו חיזוק לחשיבות השירות הזה.

אני חושבת שהאירוע בהחלט בשליטה. המצב שונה ממה שהיה גם לפני שבועיים ובטח ממה שהיה לפני חודש. אנחנו מדברים על כמות מאוד קטנה של פניות אחרונות. הלכנו לבדוק אותן, וחלק גדול מהפניות זה ציוד קצה בתוך הדירה. בשונה מיס ומהוט לנו אין שום אחריות על זה. אנחנו לא מוכרים את הציוד הזה, כל אחד קונה אותו לבד. אנחנו בדקנו את זה, לא היה היעדר קליטה.

אני אשמח גם להתייחס. קודם כול, אני ממליצה לך להיכנס לקבוצת פייסבוק שנקראת "משתמשי עידן פלוס", יש שם 6,500 אנשים. אני רוצה להקריא לך הודעות מהימים האחרונים, לא היסטוריה רחוקה: "אחרי כמעט חודשיים, או שהורסים בזדון את עידן פלוס או שהסתבכו מאוד בשינוי. כרגע במרכז חולון נקלטים 4 ערוצים ערביים, ממה שאני מבין אלה שידורים ממצרים". הבא: "כבר כמה ימים האות הולך ובא. כבר אין חשק לראות תוכניות". הבא: "חודש ברמת גן בלי לראות חדשות בטלוויזיה". הבא: "מישהו מתארגן על תביעה ייצוגית?". הבא: "אחרי חודש וחצי השר קרעי הואיל בטובו להחזיר את הזכות לראות טלוויזיה". הבא: "חודש ללא קליטה, דרום תל אביב". הלאה: "די, נמאס כבר מהניתוקים האלה. לפעמים יש קליטה מצוינת – ופתאום ניתוקים, שידור מגמגם או שאין אות בכלל, מסך שחור". ממשיך וממשיך וממשיך, עשרות מהימים האחרונים.

אז קודם כול, אם אתם לא יודעים איפה האנשים שיש להם בעיות, אולי תיכנסו לקבוצה. אבל יש שם בעיות, וזה לא בן אדם אחד. זה בחיבור אל השטח, מה אומרים לנו פה בדיונים ומה קורה בשטח.

מה אתן רוצות? מה הפתרון?

רגע, אני אגיד. יש לי כמה שאלות. קודם כול, כמה זמן ניתנה התראה לאנשים לפני שניתקו אותם?

3 שבועות.

אולי הרבה לא ראו את זה. כדאי לבדוק איפה אנשים נחשפים, כי התלונות גם על זה שלא היו מודעים לזה.

השאלה השנייה. אמרתם בדיון הקודם שהייתה הצעה לממן ממירים חדשים שמותאמים למצב.

- - - כל המתווה הזה של סגירת המרבב, בכל אופן שאנחנו גורם מפעיל. ישבנו עם המשרדים הממשלתיים, ואנחנו דיברנו על מענק לטובת אנשים מעוטי יכולת שצריכים להחליף ממיר.

ואיפה זה עומד?

המענק לא אושר.

אם הם עשו תקלה למישהו, שיהיה אפשר לבוא ולקחת ממיר חדש. זו למשל הצעה פרקטית. אנשים לא אשמים שעשו דבר כזה.

מה אתן רוצות?

כבוד היושב-ראש, רק שאלה רגע.

יש לי נשיאות. מירב כאן, זה בסדר.

אני רוצה להתייחס לפייסבוק.

מה אתן רוצות, לאן אתן רוצות להגיע?

אי-אפשר שכל שבוע נשב פה, היא תגיד לי שהכול בסדר – ואז אני אכנס לקבוצת פייסבוק.

אז אני רוצה להגיד משהו.

לא. אני רוצה שיהיה כאן דיון בעוד שבועיים, ובעוד שבועיים להיכנס לקבוצת פייסבוק ושלא יהיו תלונות.

אני רוצה להגיד משהו על קבוצת פייסבוק.

משהו לא עובד אצלכם.

יש משהו בפייסבוק, שיש שם אנשים - - -

הפייסבוק אשם עכשיו?

שנייה, את לא נותנת לי לסיים.

אני לא צריכה אותך, כי אני שומעת מאנשים.

את לא נותנת לסיים.

כי אי-אפשר שכל שבועיים את באה לפה, מספרת סיפור – ובמציאות לא רואים טלוויזיה האנשים האלה. זה אנשים הכי מוחלשים. הם לא כמוני הלכו וקנו אינטרנט. אין להם. אין להם. את לא תדאגי להם – הם לא יראו טלוויזיה, הם יראו את הרשות הפלסטינית. זה מעצבן אותי, כי אני לא רגילה לזה. מילא שרים וחברי הכנסת. אבל עובדי ציבור צריכים לתת שירות לציבור.

מה הפתרון של העניין הזה? מה אתם צריכים? תקציב מהאוצר שיתנו להם ממירים?

ברשותך, אני רוצה להגיב על הפייסבוק. אנחנו התקשרנו גם לאנשים מהפייסבוק ופנינו אליהם. אני רוצה להגיד שחלק מהאנשים שם, בלי להיכנס לסיפורים, יש כל מיני אינטרסים או שיקולים או דברים משלהם, לא הסכימו שנבוא לראות, לא הסכימו שנבוא לבדוק. התקשרנו, הגענו, פנינו אליהם.

לכל האנשים שם פניתם?

לא, אנחנו פנינו מדגמית. יש חלק שהסכימו. נכנסנו. היו בעיות – לחלק היה ממיר ישן, לחלק היה חיבור לא נכון, שטכנולוגית לא יודעים.

האנשים שהגיעו אליי ללשכה ודיברתי איתם אישית – הם לא עבדו על אף אחד. אני לא יודעת לדבר בשם כל עם ישראל, אבל בהחלט היו הרבה מאוד תקלות. כן ראוי לפנות לכל מי שכתב שם תלונה ולבדוק איך פותרים לו את זה. הוא לא אשם.

אני חייבת להגיד משהו לפני שאני הולכת. יש לי הצעה. בכל הרשות השנייה אי-אפשר לקחת אדם אחד שהוא יהיה פרויקטור לטובת עידן פלוס? אחד, קם בבוקר, בא למשרד, מתקשר לאנשים שבפייסבוק. ואת יודעת מה? לא לשפוך את התינוק עם המים. בעוד שבועיים תבואי לפה ותגידי: הינה, טיפלנו בדוד, ביוסף. כלום. אני באה לפה, אני שומעת את אותם דברים. אדם אחד – שיהיה אחראי על האירוע הזה.

אני רוצה להבין. לא היו בעיות לפני זה. הבעיות שנוצרו זה בעקבות סגירת המרבב?

המרבב, בדיוק. אתם קטעתם אותי לפני שסיימתי. יש משהו שאני לא מבינה. כבוד היושב-ראש, אתה איתי רגע? אני צריכה את הקשב שלך. כל התקלה הזו התרחשה מכיוון שסגרו את אחד המרבבים, נכון? כי כל מרבב מותאם לממירים שונים, וזה יצר בעיות קליטה והתאמות של מכשירים וכן הלאה.

אני בכלל לא מבינה למה עשו את המהלך הזה, אם אני רואה שבמקביל מקדמים מהלך לסגור בכלל את עידן פלוס ולעבור לאפליקציה. היה כל כך דחוף לייצר מקור תקציבי על חשבון המסכנים האלה? מה היה פה? בסוף נתנו הטבה לערוץ 14. חיפשו איך לעשות את זה. ובסוף, כדי לייצר מקור תקציבי סגרו את הדבר הזה מהר, בחיפזון, ללא ניהול, ללא סדר, וזה המחיר.

אם גם ככה הולכים לסגור את עידן פלוס ומייצרים אפליקציה, אז לא הבנתי את הסמטוחה.

מירב, לא עשו את זה מהסיבה שאמרת. אבל זה לא משנה כרגע. אנחנו בבעיה כרגע.

אז תסביר לי, כי אני לא מבינה את ההיגיון.

כי לא היית בדיונים.

לא, אני הייתי בכל הדיונים על עידן פלוס, על החלק הזה. הייתי בכל הדיונים. אני לא מבינה למה עשו את זה.

לא. בנושא הזה, לא ראיתי אותך בכל הדיונים.

בכל מה שקשור לבעיות קליטה של אנשים הייתי בדיונים.

רגע, בואו ננסה לפתור. הרשות השנייה, אם הבעיה היא בגלל סגירת המרבב, וצריך לעשות לזה טיפול מיוחד, אז תעשו אותו. אם זה עולה כסף, תקציב, אז אנחנו נדבר עם האוצר או עם משרד התקשורת. לא חייבים את האוצר, גם למשרד התקשורת יש תקציב.

תגידו לנו איך אפשר לפתור את הבעיה. לפני סגירת המרבב זה לא היה, נכון? מסכימה איתי?

נכון.

היה שגרתי, אבל לא ברמה הזאת.

עכשיו אנחנו פחות או יותר עומדים על ההתייצבות של מה שהיה לפני. קצת יותר, והם הולכים ונפתרים מיום ליום מכל שיחה. פונים אליהם, חוזרים אליהם. אפרופו, יש לנו במוקד אנשים ייעודיים, הרבה יותר מאשר בן אדם אחד. אנחנו העלינו את מספר האנשים שמטפלים במוקד שלנו - - -

אני לא יכול, הוועדה לא בנויה לזה. אנחנו לא יכולים להתעסק בזה, בתיקונים האלה. אני מציע ככה: ביום חמישי יש לנו יום דיונים פה - - -

תהיה מליאה כל הלילה. יום הדיונים הזה הולך להתקצר משמעותית.

קצר, אם יהיה.

כן, לא יהיה לך שם זמן. ההצעות שיש לך היום בלו"ז לא יוכלו להתקיים במלואן.

לא משנה. תעבירי לנו תוך 3 ימים הצעה איך אפשר לפתור את הבעיה באמצעים שלכם או עם תוספת מסוימת של תקציב. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הזאת. לא נעשה עוד דיון ועוד דיון על כלום.

נכון.

תביאו לנו פתרון. יכול להיות שהפתרון הוא שאתם צריכים לשים כוח אדם ספציפי לשבועיים-שלושה לפתור בעיות ספציפיות. אם צריך ממירים לכל מיני קשישים ונכים – בואו נדאג להם, מה הבעיה? בכל זאת אנחנו אשמים שסגרנו את המרבב. יכולנו לא לסגור אותו והכול היה בסדר.

נכון. נכון.

אוקיי, אז בואו נסגור את העניין הזה ככה. אתם יכולים תוך 3 ימים להביא לנו נייר בעניין הזה? תערבו אותי. אם צריך לעשות משהו, נעשה.

אני אשמח גם לערב אותך, ויש כאן גם הסבר מפורט על גודל - - -

כן, בסדר, אבל צריך לפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. באים אליך בטענות. אבל זה לא תלוי בך. את סגרת את המרבב. עכשיו נוצרו טענות בגלל הסגירה, אז צריך לטפל בזה איכשהו. זה לא שאתם אשמים במשהו. אבל צריך לטפל בזה.

רבותיי, אני אגיד לכם, זה באמת דבילי לאשר חודשיים. אבל זה המצב, כי אתם הבאתם חודשיים. אני מציע הצעת פשרה כזאת: אנחנו נאשר עד 31.5.

מתנגדת מאוד.

אני יודע שאת נגד. זאת הצעת פשרה. חכי.

הפגרה מסתיימת נדמה לי באמצע מאי - -

תחילת מאי.

תחילת מאי.

- - יהיה לכם זמן להביא לנו הצעת חוק ממשלתית. זאת בתנאי ששר התקשורת יתחייב בכתב לוועדה שעד אז תוגש הצעת חוק ממשלתית נקודתית לתיקון חוק הפצת השידורים, כולל 13ג.

אולי בדגש על 13ג?

כולל. לא, זה גם צריך לפתור את הבעיות של עידן פלוס אחת ולתמיד.

אבל האירוע – החוק הכולל.

אני מתנגדת גם לזה.

לגבי עידן פלוס. אני ישבתי כבר עם האוצר. יש כל מיני דיבורים. הצעתי להם איזו הצעה מסוימת. האוצר דווקא בעד העניין הזה, הם רק צריכים לסגור את זה עם ה - - -

האוצר בעד?

כן, אנחנו רוצים לשמוע. האוצר בעד? מעניין.

לא זה. הצעה אחרת שהצעתי להם.

מה ההצעה?

בעניין של עידן פלוס. צריך לגמור פעם אחת ולתמיד את הסיפור שלהם ושלא נתעסק בזה כל חודש.

זה כולל את כולם או רק על קשת ורשת? נניח 14 ממשיכים לקבל את ההטבה?

את יודעת מה אני אוהב אצלך? במקום להתעסק בערוץ 12 את מתעסקת בערוץ 14.

כן, אבל יש פה אפליה מובנית שהיא לא חוקית.

אתה יודע למה? אתה תיתן לי להסביר למה?

מילא חברי הכנסת שיכולים להתעסק בערוץ, יש להם סיבות פוליטיות.

אולי תיתן לי להסביר פעם אחת למה?

זה לא סיבות פוליטיות.

אתם צריכים להתעסק בערוץ שלכם. אותו דבר אני אומר לערוץ 14.

אגב, מאותה סיבה שאתה לא נותן לי להסביר למה אני מדברת על ערוץ 14. בדיוק מאותה סיבה.

לא אמרתי שאני לא נותן לך. אולי אני כן אתן לך. מה זה שייך?

- - -

את לא נותנת לי לסיים.

אתם תקבלו את זה בתנאי אחד: שתהיה הצעת חוק ממשלתית. לא נחכה עכשיו להצעה כללית, רק ספציפית, על העניין הזה של עידן פלוס ו-13ג. תביאו את זה – יש לכם אורכה. לא תביאו את זה – אין לכם אורכה.

הצעת החוק הממשלתית של חוק השידורים אמורה להגיע – והיא תגיע – לוועדת השרים הראשונה של מושב הקיץ.

לא, עזוב אותי מההצעה הכללית. לא הבנת אותי נכון. רק על זה.

הבנתי, הבנתי. חשוב להבין שאי-אפשר לקחת הסדר של 13ג ולפצל אותו מהחוק, כי הוא קשור, בדרכים שונות, להרבה מאוד סעיפים.

לפי זה – לא יהיה כלום. זה מה שאתה אומר לי.

לא, תהיה הצעה שמסדירה את כל הנושא באופן רחב, כמו שצריך להסדיר. למה אנחנו לא רוצים לפתוח את 13ג? בגלל שזה קשור לעוד הרבה מאוד דברים.

אבל זה יוצר בעיה. אתה לא מבין? מה זה אתה לא רוצה? זה יוצר בעיה. יש בעיה פה.

אני מבין את הבעיה.

ההסדר שנעשה ב-2016 לא מתאים ל-2025.

נכון, ולכן אנחנו מביאים הצעה שמסדירה את כל מארג היחסים בין הפלטפורמות לבין הערוצים. לא נכון לקחת רק את 13ג, ואז זה יוצר לנו הרבה מאוד בעיות במקומות אחרים. אם ההצעה שלנו הייתה עוד שנה, אז הייתי מבין. אבל ההצעה שלנו עומדת להגיע עוד חודש וחצי.

היא תגיע, אבל היא לא תעבור מיידית. אמרתי את זה גם בדיון הקודם.

אילוז, שמעת?

שמעתי, שמעתי.

רק מי אחראי לבסס את חוסר השוויון? איזה הסבר יש לחוסר השוויון?

אפשר להתווכח אחרי זה. שוויון זה לא מושג מתמטי.

בואו נעשה רגע סדר.

- - -

זה פוגע בנו. מה זאת אומרת?

בשביל ערוץ 14? בשביל ערוץ 14 ההסדר?

מה פתאום, זה פוגע, מבחינתנו שגם ל-14 לא יהיה. את יודעת שלא. אז למה להגיד? סליחה, אל תגידי לי "אמירה פוליטית".

- - -

אבל את יודעת שלא. מבחינת הוט עדיף שגם 14 ישלם.

זה נשמע שזה בשבילם.

את שומעת מה שאת רוצה לשמוע, נגה.

- - -

סליחה, אני מכבד ותכבדי גם את.

- - - שוויון - - -

לא צריך להיות משפטן. את מדברת לפרוטוקול, אז חשוב שגם לנו יאמר בהקשר הזה. אני מדבר כמו עורך דין, לא כמו פוליטיקאי. את רוצה לדבר ככה? אז אפשר במקום אחר.

דוד, אולי אנחנו - - -

כן, אולי אנחנו נדבר בוועדה?

אני מציע שאתם תעצרו וחברת הכנסת אולי תדבר. בבקשה.

תודה. קודם כול אני רוצה לשים דברים על השולחן, ביטן. אם יש ערוץ שכנראה רודף אחריי יותר מכולם שאני אלך להתראיין אצלם, זה ערוץ 14. זו אמת עצובה, אבל זו האמת. אני לא עושה את מה שאני עושה בגלל סיבות פוליטיות.

אני לא אמרתי.

אמרת, אמרת.

אמרתי שלחברי הכנסת מותר לדבר על כל מיני דברים.

אני רוצה לשים דברים על השולחן.

אבל ערוץ 12 מדבר על 14, 14 על 12, זה לא הגיוני. מספיק כבר עם זה. זה מה שהתכוונתי, אז אל תעלבי.

זה לא עניין של להיעלב, זה עניין ענייני. אותי מעניינת הדמוקרטיה הישראלית. אותי מעניין שדברים יתנהלו כמו שהם צריכים להתנהל. זה שמשרד התקשורת נכשל בלהביא את החקיקה הממשלתית ובלמצוא את הפתרונות ההולמים בזמנים שהוועדה הציבה להם, לא אומר שאני צריכה לבוא ולעגן בחוק אפליה מובנית שתמשיך ותיתן הטבות לערוץ ספציפי בעוד האחרים משלמים.

לא, אבל יש בעיה אחרת.

זאת בעיה. ואני מתנגדת לתת הארכה נוספת שמכשירה את הכישלון של משרד התקשורת ומה שקורה שם, בעוד שאנחנו מנציחים את האפליה המובנית הזאת. למה? למה אני צריכה לתמוך בדבר כזה? למה לא להחריג את 13ג ושלא תהיה אפליה בחסות החוק? למה?

חבר'ה, לא נגיע להסכמה.

דוד, אם אני מבין נכון את העניין, ולא בטוח, נדמה לי שב-13ג, מה שצריך להיות – להפסיק באחת את אי-השוויון - -

בדיוק.

- - בכך שיש מישהו שמקבל כסף שלא כדין.

אי-השוויון הוא היסטורי, דרך אגב.

כן, אבל די, צריך לחתוך את זה, מספיק.

לא נכון שיהיה אי-השוויון היסטורי.

אבל זה לא התפקיד שלנו. אנחנו לא צריכים לעשות רפורמות במשרד התקשורת כל היום.

ברמה עובדתית זה לא נכון שיהיה אי-השוויון היסטורי. זה לא נכון.

אבל משרד התקשורת נכשל. הוא מביא לנו חה"כים בובות עם חקיקה פרטית כי הם לא יודעים לעשות את זה בממשלתית. אז מה נעשה? כל פעם נתכנס פה וניתן להם קרט בלנש? כל פעם?

דוד, משפט נוסף. לעומת זאת, בעניין המרבב והעלויות ועידן פלוס, שם, אם לא תהיה חקיקה, שאותם 150,000 איש שאנחנו רוצים שיראו, ייתכן שלא תהיה להם את התשתית.

יש עוד בעיה. זה לא רק 150,000.

השאלה אם בעזרת סידורים כאלה ואחרים וקשרים טובים שיש לך באוצר אפשר לסגור את זה לתקופת הביניים?

ערוצים 14 ו-13 מממנות את עידן פלוס ב-1.5 מיליון שקל, לשנה.

12 ו-13.

12 ו-13. אני אמרתי מהתחלה שזה לא מתקבל על הדעת שהם יממנו שירות ממשלתי. מכל סיבה. הם גוף פרטי. בא משרד האוצר, אמר לי: כן, אבל יש 150,000 מנויים, ערוץ 12 יש לו פרסומות, זה שאנשים רואים את הפרסומת, זה גם ערך כלכלי.

אדוני היושב-ראש, יש פה רק כשל לוגי.

אני מסביר לחברים את הטענה של האוצר. אני ביקשתי מהממ"מ שיביאו לי נתונים וקיבלתי, כמה חשיפה יש לפרסומות האלה. יש לזה ערך כלכלי, אין ויכוח.

אדוני היושב-ראש, אתה מציג את זה כערך כלכלי. אבל אני רוצה להגיד שיש פה כשל לוגי. אם יש ערך כלכלי, תן לי לבחור האם אני רוצה ליהנות מהערך הכלכלי הזה או לא.

עזוב, זה כבר עניין אחר.

לא. כלומר, אם יש אינטרס ציבורי - - -

עזוב, זאת לא טענה.

למה?

אנחנו לא נפתור את הבעיה הזאת עכשיו. אני אמרתי מה אני הצעתי. נכון, צריך להפחית את התשלום, אין ספק. לא מלא. רציתי לפתור, אז תהיה הפחתה, על זה אני כן יכול להגיע להסכמות, גם עם משרד האוצר. יש לי איזה מתווה שכולם ייכנסו פנימה וישלמו באחוזים, לפי הכנסות מפרסום, מקסימום 750,000 שקל, לא יותר מזה. אבל זה דבר שצריך לפתור. אפשר לפתור אותו, אבל ייקח זמן. זה לא דבר שאני יכול לפתור ביום.

אני מציע שאנחנו נקיים ישיבת המשך ב-17:00. מותר לקיים, היום אין ישיבות. המליאה מסתיימת ב-17:00, אנחנו רשאים לחדש. איך שהמליאה מסתיימת, אנחנו נמשיך, כדי לסיים את העניין הזה. ההצעה שלי פשוטה, תחשבו עד לאותו מועד.

אותה הצעה שאמרת?

אני אשפר אותה טיפה. אנחנו נאריך את זה עד סוף מאי. כל מי שמפסיד, מפסיד. ברור לי שאנשים מפסידים מזה. להאריך עד סוף מאי זה אומר שזאת תוספת של חודשיים. זאת הצעה ממשלתית.

ומה עם 13ג?

אני אמרתי מה ההצעה שלי לממשלה כרגע. בשביל מה אתם קופצים? נאריך עד סוף מאי. אם תוגש הצעת חוק ממשלתית, תעבור קריאה ראשונה עד סוף מאי, לוועדה תהיה סמכות להאריך בעוד 4 חודשים כדי להעביר את הצעת החוק הממשלתית הזאת. אם אתם לא תגישו הצעת חוק ממשלתית, האורכה תסתיים. זאת ההצעה.

תהיה עמדה משפטית של הוועדה לגבי זה?

זאת הצעת חוק ממשלתית. הממשלה צריכה לתת.

אז הממשלה תיתן עמדה משפטית?

בוודאי.

זאת ההצעה. אם אתם מקבלים אותה, אנחנו נסיים את העניין. אם לא, אנחנו נאשר חודשיים וזה הכול, כמו שהציעה הממשלה במקור. חה"כים של הליכוד יסירו את ההסתייגויות. אם לא, לא תהיה שום הצבעה, גם את החודשיים אני לא אאשר. זו הצעת פשרה טובה, פעם אחת ולתמיד.

רגע, האוצר רצה לדבר גם.

אין לה פטור של 13ג? השאלה מה קורה בחודשיים האלה.

נשאר כמו שהוא כרגע.

זאת אומרת מעמיקים את אי-השוויון.

אז מה ההצדקה לאפליה?

נשאר כמו שהוא, לחודשיים אבל.

האפליה היא אפליה נוהגת.

- - -

4 חודשים – מסוף ינואר ועד סוף מאי. אם תוגש הצעת חוק ממשלתית - - -

- - -

אבל אנחנו צריכים להעביר את החוק. מה אתה רוצה, שלא נעביר את החוק?

- - -

אם תוגש ההצעה. אם לא, אז לא.

העמדה המשפטית של משרד התקשורת הייתה שאם תהיה הארכה זה יכול להפר את האיזון החוקתי. נכון?

אז הם יידרשו לזה בדיון הממשלתי.

היו"ר, משרד האוצר מתנגד.

אדוני, אתה יכול בבקשה לחדד איזו ממשלתית תוגש עד 31 במאי: הכללית או הספציפית?

הספציפית.

ההצעה שלך מותנית בזה שעד 31 במאי תוגש הצעה ממשלתית בעניין הזה?

תעבור בקריאה ראשונה.

תעבור בקריאה ראשונה.

אדוני, חוות הדעת של - - -

רגע, מספיק, די כבר. אני מדבר עם משרד המשפטים, נכון? מספיק. כל הזמן את עושה לי את זה. אני לא מבין את הקטע. ואז את כועסת שאני מוציא אותך.

כן, הצעת חוק ספציפית. לא מעניינת אותי הממשלתית. אני מדבר על הבעיה שצריך לפתור. אתם כל הזמן שולחים אותי להצעת חוק ממשלתית, שאולי תעבור.

שמתייחסת גם למימון של עידן פלוס וגם ל-13ג?

כן, עם כל האיזונים הדרושים ל-13ג. יש איזונים שצריך לעשות. עם כל הכבוד, אני כבר הבנתי מה האיזונים הדרושים. אבל אני לא רוצה לקבוע אותם, זה לא התפקיד שלי. זה התפקיד שלכם.

אבל אדוני היושב-ראש, אומר לך מנכ"ל משרד התקשורת שזה לא יקרה.

לא יקרה? אז לא תהיה להם אורכה יותר, נגמר. האחריות לעידן פלוס היא לא רק עלינו, היא גם על משרד התקשורת. להעביר את האחריות עלינו – זה לא צריך להיות ככה. לא יהיה? אז שלא יהיה עידן פלוס. אם לא אכפת להם, למה אנחנו צריכים לפתור להם את הבעיה?

אדוני, אנחנו נביא בתחילת מאי הצעת חוק. אני מתקשה להבין למה חשוב לוועדה שלא נדון בכלל הבעיה, אלא רק ב - - -

כי זה לא יקרה.

אני דן עכשיו רק על הנושא הזה.

לא, זה יקרה. ואם זה יקרה?

לא, לא. אני רוצה רק על הנושא הזה.

יש פה שאלה של קצב. הצעת חוק כללית תיקח המון זמן.

תסגרו את זה ותעבירו.

גם פרקטית זה לא ישים, כי זה דברים שקשורים בדברים אחרים.

אין בעיה, אז תנו תשובה שלילית.

אבל מה עמדתכם לגבי זה שהייעוץ המשפטי שלכם מתנגד לזה?

מי שכתב את חוות הדעת המשפטית פה. לא הייתה אמירה מצידנו. הוא יכול להבהיר את האמירה שלנו. לא הייתה אמירה שחודשיים זה איזשהו רף עליון.

אתם כתבתם ש - - -

למה את מתפרצת לדברים של משרד ממשלתי?

אבל אתם אמרתם בעצמכם.

אנחנו חושבים שגם את הארכה נוכחית – אין מניעה משפטית לעשות אותה.

לא רק הארכה. מה לגבי נושא האפליה בדבר הזה? אתם בעצמכם ציינתם שזה לא חוקתי.

שוב, יש הסדר שונה לערוצים 12 ו-13 לעומת ערוצים אחרים.

גם ל-14.

בנוסח הנוכחי זה נכון. ההצעה הגדולה שאנחנו מביאים - - -

אבל אנחנו לא יכולים לחכות להצעה הגדולה שתבוא אולי עוד שנתיים. בינתיים יש אפליה מובנית שצריך לטפל בה.

היא לא תבוא עוד שנתיים, אני שוב אומר. היא בשלבי נסחות.

אבל אני שומעת את זה מכם כל הזמן.

את שמעת את זה ממני פעם ראשונה לפני שבועיים, וזה היה נכון גם אז. היא תגיע לוועדת השרים הראשונה ולאחר מכן לכנסת.

לא יודע. אולי כן, אולי לא.

ובינתיים אנחנו צריכים להכשיר את האפליה המובנית הזאת? לא הבנתי.

עניין האפליה לכאורה יידון שם. גם בהסדר שלנו וגם בכל הסדר יש - - -

טוב, לא משנה, תן לי תשובה שלילית. יש לך זמן עד שעה 17:00, תחליט מה שאתה רוצה. בוא נדבר אחרת. נראה לי שאי-אפשר איתכם. אתם התלבשתם על איזו הצעת חוק כללית, שאם היא תעבור, היא תעבור בעוד שנתיים, אם בכלל. ומי אמר שהיא תעבור כמו שאתם מגישים? למה? הכנסת עובדת אצלכם? אני לא הבנתי את זה.

חותמת גומי?

אני אומר לך, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה. זאת ההצעה. יש לכם תשובה? תתייעצו עם משרד המשפטים, תתייעצו עם מי שאתם רוצים. 4 חודשים – מסוף ינואר ועד סוף מאי.

אני מתנגדת לזה.

בסדר, תנו לי רגע. אם אתם תגישו הצעת חוק ממשלתית שמטפלת רק בבעיה הספציפית הזאת - - -

רק לתיקון חוק הפצת השידורים.

רק לתיקון 13ג ועידן פלוס. פתרון אחד, שאתם תעבדו עליו ואתם תביאו את האיזונים הדרושים. צריך איזונים, אין ויכוח. אני מודע לטענות של הוט, של יס, של ערוץ 12 ושל ערוץ 13. 13 – זאת בכלל בעיה אחרת, לדעתי עוד מעט לא יהיה 13. אתם לא ערים לזה, אבל זה מה שיקרה.

בלי קשר לזה, צריך פעם אחת ולתמיד לטפל בזה ולא להמתין. מ-2016 זה עובד ככה, בצורה של טלאי על טלאי. זה לא יכול להיות ככה. תעשו את העבודה שלכם, זה הכול. תכף אני אתן לכם להגיב. זאת ההצעה. ואז יהיה צו של שר התקשורת שיובא לאישור הוועדה, לתת אורכה של עוד 4 חודשים, מהסיבה הפשוטה שנובעת מזה שלוקח זמן עד שמעבירים הצעת חוק.

פעם אחת ולתמיד. תעזבו אותי מהכללי/לא כללי. אחרת זה דבילי לאשר עד סוף מרץ. רוצים? זה מה שיהיה. ואז לא יהיה עידן פלוס, כי כולם יברחו מעידן פלוס. חוץ מ-12 ומ-13 שחייבים להיות בעידן פלוס כל האחרות יברחו, חוץ מהקטנות אולי.

אגב, אם 13 בבעיה כבר עכשיו ואנחנו פותחים את זה עד סוף מאי, אנחנו בעצמנו - - -

יש להם בעיה אחרת.

הם בבעיה, ואנחנו מייצרים להם עוד יותר בעיה.

חוק השידורים שאנחנו רוצים להעביר הולך להפחית גם לערוץ 13 חובות רגולטוריות שחלות עליהם היום, מטילות עליהם עול כבד. אני חושב שהכנסת צריכה לרצות שהחוק יגיע כמה שיותר מהר.

אני לא יודע. הבעיה של ערוץ 13 זה לא הרגולציה.

אנחנו בעד שיגיע מהר. אדרבה.

אבל כרגע אתה שומר על חוסר שוויון.

זה יאפשר לשוק להיות מגוון.

חבר'ה, זה אומר שאתם צריכים לסבול עוד חודשיים, כי אנחנו כבר ב-30.3. זה הכול.

אדוני היושב-ראש, אני רק אומר ששווה לך לחזור, אחר כך, עד 17:00, אם ניפגש, לחזור לדיונים הקודמים בוועדת הכלכלה, למה שנרשם בהם. אמרת את זה בעצמך לפני שנה. אמרת: אני קוצב את הזמן לפחות ממה שביקשו ממני מכיוון שאני יודע שיש פה פגיעה, שיש פה בעיה, ואנחנו נהיה באותה בעיה בעוד מספר חודשים.

עכשיו אנחנו מגיעים לאותה בעיה בעוד מספר חודשים - -

אבל אני אומר את זה. אני אומר את זה במפורש.

- - ומאריכים אותה בעוד מספר חודשים.

יש בעיה, אני מודע לה. לכן אני רוצה שהממשלה תביא פתרון.

אבל עושים את אותו דבר ומצפים לתוצאה שונה. זה לא יקרה.

אני רוצה להוסיף. הוראת השעה משנת 2016 שפגה ב-2023 לא הוארכה מהסיבה שמשרד התקשורת הסביר כבר אז שהוא מגיש עוד מעט, בקרוב, הצעת חוק שתסדיר את כל מערך האיזונים. אנחנו מ-2023 חיים בטעות עם סעיף 13ג שמעולם לא קם לתחייה מאז היוולדו בשל הוראת השעה.

- - -

יש הסדר חוקי ואותו צריך לכבד. פתאום אפשר להאריך הוראות שעה שוב ושוב.

אתם כל פעם מחזירים אותנו. רבותיי, זה לא נושא הדיון. זאת ההצעה. תסבלו עוד חודשיים. הם יביאו פתרון. לא יביאו פתרון, לא יהיו להם אורכות.

אמרת את זה גם בפעם הקודמת.

בסדר, אז אני מאיים עליהם פעם שנייה. שמתי את חליפת האיומים עוד הפעם. אני אומר דבר פשוט: לא תהיה לכם תוספת. גם אם אתם תביאו חוק ממשלתי שמאריך, אנחנו לא נאשר לכם אותו, הינה אני אומר לכם. אתם צריכים לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. כל הסיפורי פוגי האלה שיש לכם איזו הצעת חוק ממשלתית, הכול טוב יפה. צריך לפתור את הבעיה הזאת.

מצד אחד, הלכתי בפעם שעברה לקראת משרד התקשורת. המשרד, אתם לא מעריכים כלום. משרד המשפטים נתן חוות דעת שהשר חרג מסמכות בנושא של עידן פלוס מיד כשהמלחמה התחילה, ונתן אפשרות לכולם להיכנס בלי לשלם את ה-2 מיליון שקל האלה. אישרנו את זה רטרואקטיבית, בניגוד לעמדה של משרד המשפטים, על מנת לפתור את הבעיה הזאת של החריגה מסמכות. תעריכו פעם אחת מה עושים בשבילכם. אבל לא יכול להיות שאתם לא תפתרו את הבעיה באופן סופי, ועוד פעם אתם באים. ואת זה אילוז לא יודע, העיקר הוא רץ ומגיש הסתייגויות, בלי להבין את מה שהוא עושה אפילו. אבל יש גבול לכל דבר. אני לא בא אליך בביקורת, בפוליטיקה זה קיים.

נעלבתי בשבילי.

לא, אל תיעלב.

אבל אתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת, מה נראה לכם. מצד אחד הוט ויס תלויים בערוץ 12 שהוא יהיה אצלם בפלטפורמה הזאת.

לא תלויים באף אחד.

נו באמת.

עזוב, תפסיקו כבר, אתם תלויים אחד על השני. אם אתם לא תהיו אצלם - - -

המאזן הוא דומה, הוא זהה.

לא.

בסדר. אבל בינתיים נתנו לכם את ה-FreeTV הזה ויש לכם יתרון.

אתה יודע כערוץ לחיות אם מורידים לך 700,000 מנויים ביום?

אבל להם אין טלוויזיה. כשאני אומר "איזונים", יש להם את i24, הם לא יכולים לשים אותו בפלטפורמה שלהם.

למה לא? הם שמים אותו - - -

ככה, הם לא יכולים, כי אסור להם להראות חדשות. אתם רוצים איזונים, אז יש איזונים.

זה בדיוק העניין של שוויון. זה דבר מורכב יותר.

יש איזונים שאפשר לעשות אותם. אבל זה לא התפקיד שלי לעשות את האיזונים האלה. אני לא שר התקשורת ואני לא מנכ"ל משרד התקשורת. אתם צריכים לשבת.

אפשר 2 משפטים, אדוני היושב-ראש?

אבל אתם פותחים לי כל פעם את אותה בעיה, כל הזמן, את המלחמות ביניכם.

אני לא אתייחס למלחמה. אני אתייחס, לפרוטוקול, לאמירה, שהיא דיברה על חוסר שוויון. היועץ המשפטי למשרד התקשורת אכן כתב חוות דעת, דיבר על הקשיים. לא דיבר על חודשיים או על 4 חודשים. אין לנו מדומטר שמודד את הדבר הזה. מה שכן, הוא כתב בחוות הדעת שצריך לבדוק האם באמת יש אפליה נוכח השונות הניכרת בין 2 קבוצות הערוצים ובין ערוצים שונים.

זאת אומרת, צריך לבדוק האם אכן זה שיש ערוצים זעירים - - -

מאה אחוז. אבל את זה אני צריך לבדוק?

לא אתה. לא.

אתה יודע שגם בתוך הערוצים הזעירים יש פערים - - -? בין ערוץ 9 לבין ערוץ 14. זה עולמות אחרים. גם שם יש סמכות לשר שהוא לא משתמש בה - - -. אנחנו יודעים היטב - - -

אבל נזרי, מי צריך לפתור את זה? אני צריך לפתור את זה?

לא, אתה הכנסת. יש ממשלה. מבחינת הוט בוודאי שלא יהיה פטור גם לערוצים הזעירים. מבחינתנו זה יהיה יותר טוב. זאת תשובה לשאלתך, נגה.

והערה אחרונה, לגבי איזונים כלליים. - - -

זה יותר טוב, אבל על זה אתה לא נלחם.

שי, זה היה בדיון הקודם-קודם. אבל חברי שי הזכיר מהציטוטים של היושב-ראש, הוא הזכיר את זה כבר בעצמו. במסגרת האיזונים בוחנים את הכול. בוחנים גם מי משלם. וגם בוחנים האם, כמו שאמר, אושר FreeTV כאשר להם אין.

לכן אני אומר, אם רוצים להיות הגונים – ובוודאי שכל אחד מאיתנו מייצג חברה ויש אינטרס, אנחנו לא משחקים אותה. אבל אם אני כנראה לא יכול להוציא ממני את השוויון הממשלתי שאני רגיל בו, אז כשרוצים להסתכל בצורה הגונה, מסתכלים על כל התמונה. לא שמים פנס על קטע אחד ואומרים שזה השוויון. אני אומר את זה גם לחבריי במשרד התקשורת, הייעוץ המשפטי.

אתה לא תאמין עו"ד נזרי, אנחנו מסכימים על זה.

מצוין. - - - את הדיון הזה בצורה רצינית.

אני רק חושב שבמסגרת הוראת שעה אתה לא יכול להמשיך לייצר את אותו מצב כאילו הוא זמני, אבל להפוך אותו לקבע.

ולהנציח אותו כל הזמן.

- - - תשאירו את החוק כמו שהוא, עד שהוא ישונה.

משרד המשפטים, שיהיה ברור העניין. אם אתם מסכימים היום להצעה שלי, זה אומר שאתם לא יכולים להתנגד בוועדת השרים לחקיקה כשיביאו את זה ולהגיד לנו חוקתי-לא חוקתי.

לא, לא היה ספק.

פעם אחת ולתמיד תביאו הצעת חוק ממשלתית רק על הנושא הזה, תגמרו את העניין הזה, תביאו את זה לכנסת, תביאו לוועדה ונגמור את העניין. אלא אם כן תהיה ועדה אחרת, אז זה משהו אחר. אבל תביאו את האיזונים הדרושים.

המלחמות האלה – ברור לי שהכול זה כלכלי: 12 עם הוט, הוט עם יס, יס עם 13. כולם זה כלכלי, הכול זה כסף. בסדר, אבל זה התפקיד שלכם לפתור את הבעיות האלה. ברור שיש חוסר איזון. לא צריך להיות גאון הדור כדי לראות שאין איזונים פה, שאיזונים שהיו טובים בזמנו, לפני 2016, לא מתאימים ל-25'. השוק התפתח. יש עוד שחקנים. פעם אחת ולתמיד.

למה לא להסיר רק את הסעיף שהוועדה הוסיפה לפני חצי שנה, שמנציח את האפליה הזאת? זה שיש פה אינטרסים שונים, הכול טוב ויפה, אין לי נגד אף אחד פה שום דבר, העניינים בין הוט לבין הערוצים המסחריים. הכול בסדר.

אני אגיד לך את האמת, אני לא רוצה בגלל חודשיים להתחיל להשתגע. בעוד חודשיים אנחנו ניכנס לעניין הזה כמו שצריך. אם יביאו חוק, ניכנס. אם לא, לא, אף אחד לא ייכנס.

בינתיים אנחנו מנציחים פה את הבעיה הזאת.

מה מנציחים? לחודשיים? זאת הבעיה? חודשיים ימים.

אבל אדוני היושב-ראש, אומר לך המנכ"ל שהוא לא מתכוון להביא חוק בנפרד.

הוא ייתן לי תשובה. עד השעה 17:00 נקבל תשובה. תבינו דבר אחד, אם אנחנו נאשר את החודשיים כולם יברחו חוץ מכם, שאתם אין לכם ברירה. אבל כולם יברחו. אתם לא מבינים, זה לרעתכם. כולם יברחו מעידן פלוס. לא יהיה עידן פלוס. יהיה עידן פלוס – אולי 5-4 ערוצים, ואתם תמשיכו לשלם את ה-1.5 מיליון שקל.

אם יביאו רפורמה בעניין הזה, אתם לא תשלמו 1.5 מיליון, תשלמו הרבה פחות, כי אתם נהנים גם מהפרסומות. מצד שני, כל הרשתות ישלמו, כל אחת לפי אחוז ההכנסות שלה, עד 750,000 שקל. זאת אומרת, אפילו ערוץ קטנצ'יק שהכנסות שלו זה מיליון ישלם 2%, 20,000 בשנה. זאת תהיה האחידות – באחוז מהכנסות מהפרסום, לא משנה אם זה גבוה או נמוך. אבל עד סכום מסוים. לכם יירד, לאחרים קצת יעלה, אבל יהיה הסבר הגיוני לכל דבר ואף אחד לא יוכל לטעון. זה לגבי עידן פלוס.

לגבי 13ג. אי-אפשר לבטל את 13ג בלי לעשות איזונים.

לא מבקשים.

אתם מבקשים. מעניין, מאז שנהיה FreeTV, אתם מבקשים. די, מספיק כבר, אנחנו מבינים עניין. מספיק. נתנו לכם FreeTV, על-הכיפק. היו צריכים למנוע מכם, עד לאיזון, עד שהיו צריכים להביא את החוק.

מי בדיוק נתן?

נתנו לכם את זה, נתנו לכם את FreeTV. עזוב.

מי נתן?

עד שלא הביאו את החוק הגדול, כל פעם. זה כמו אמבה החוק הגדול. מרוב גודל, וכל הזמן הוא גדל וגדל – אין חוק. משרד המשפטים מתחיל לעבוד על סעיף מסוים, מביאים לו עוד 4 סעיפים בדרך. אני כבר הבנתי את הבעיה. הם בחיים לא יסיימו לעבוד על החוק הזה, ואלה גם לא יסיימו.

כן, רובינשטיין, עכשיו דברי.

כשתגיע לכאן הצעת החוק המתוקנת בשעה 17:00, צריך להבין האם משרד התקשורת נותן גיבוי משפטי חוקתי לדבר הזה או האם הייעוץ המשפטי של הוועדה עושה את זה. אני אגיד לך מה משרד התקשורת אמר, העמדה המשפטית שהוא הציג בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ביחס לחודשיים. הם מעלים המון שאלות, שיכול להיות שההסדר הוא פרסונלי ולכן הוא פסול.

את מדברת על ערוץ 14? על מה את מדברת? מה זה פרסונלי?

כשמשרד התקשורת מתייחס להסדר פרסונלי, הוא מתייחס לערוץ 14. הוא אומר שיכול להיות שמדובר כאן בהסדר פרסונלי. אבל הוא לא עונה. ואז הוא מדבר על הפגיעה בשוויון, בתחרות, בחופש עיסוק: "משך התקופה משפיע גם על עוצמתה והיקפה של הפגיעה האפשרית בזכויות היסוד. לכן, בשלב זה, חרף הקשיים המשמעותיים המתוארים, לא ניתן לקבוע" – לא ניתן גם לקבוע אחרת – "כי ישנה מניעה חוקתית בהארכת הוראת השעה בתקופה המבוקשת. ככל שתתמשך משכה של הוראת השעה, האיזון החוקתי הנוכחי עשוי להתערער".

אנחנו לא יודעים להגיד שלא.

נגה, אני אשאל אותך שאלה. אם לא היו מביאים בזמנו את הסיפור של עידן פלוס, לא הייתה החלטה של השר שטענו שהיא לא חוקית, אז מה? הסעיף היה נשאר כמו שהוא.

אתה צודק, שההוראה של השר, החל מ-12 באוקטובר 2023 התחילה כאן שרשרת מעוותת לגמרי, כי בשביל להצדיק את ההוראה של הצו היה מעכשיו צריך לעשות תיקון לעידן פלוס, ולתת פטור לאלה, ולאלה לא פטור. אתה צודק, זה הכניס שיבוש מוחלט. בגלל השיבוש המוחלט הזה לא היה טיפול אמיתי באפליה בין הערוצים המסחריים, ובעובדה שהיום השחקנים שלא נועד מלכתחילה שהם ייהנו מ-13ג, נהנים מ-13ג.

אתה צודק, חל שיבוש מוחלט.

נגה, אנחנו מדברים פה עד סוף מאי. לא תוכלו לחיות עם זה? בחייכם.

אבל אנחנו אחרי שנה וחצי, כמעט שנתיים.

כן, אבל עכשיו אנחנו מדברים מה שיש.

אבל כל פעם אתה אומר את זה. איך נדע שהפעם זה אמיתי?

זה יהיה כתוב בחוק. יהיה כתוב בחוק שאם אין את ההצעה, אין אורכות.

אגב, פסיקת בית המשפט העליון אומרת שגם כשמדובר בהוראת שעה יש חובה בכל נקודת זמן לבחון את החוקתיות שלה, גם אם יש הצעת חוק שכבר קיימת בתוך הכנסת. כאן אין את הצעת החוק. לכן צריך עמדה משפטית בעניין הזה.

הבעיה הכי גדולה היא שמשרד התקשורת לא עשה את העבודה. זה לא שאני בא אליך בטענות, אתה מנכ"ל חודשיים. המשרד לא עשה את העבודה. היו צריכים להביא את זה כמו שצריך. לא הביאו.

בסדר, אבל כרגע יש פגיעה חוקתית? מי מגבה אותה?

איזו פגיעה חוקתית?

משרד התקשורת אמר שיש שאלות חוקתיות וקשיים חוקתיים. הוא אמר שצריך לבחון את ההבדלים בין הערוצים.

למה משרד האוצר נגד ההצעה שלי?

שלום. אנחנו חושבים שאין הצדקה שמימון ציבורי יסבסד הכנסה מפרסומות של הערוצים המסחריים.

אבל הם ממשיכים לממן. 1.5 מיליון הם מממנים.

כרגע הם לא מממנים.

אפשר לתת לנו אפשרות בחירה אבל?

כרגע הם לא מממנים שום דבר. זה ממומן באופן ציבורי.

לא נכון. הם מממנים את ה-1.5 מיליון.

הם לא מממנים.

לא. אנחנו מממנים.

אבל אתם חסכתם 7 מיליון.

אבל אנחנו מממנים.

אנחנו גם ניזוקנו מהמעבר למרבב אחד וגם נשלם?

עכשיו מזכירים לי באמת. עכשיו אתם לא משלמים את ה-1.5 מיליון, נכון? אז על מה אתם מקטרים, לא הבנתי? שכחתי את זה.

קודם כול, אנחנו מקטרים על זה שאם אתם רוצים לחייב אותנו, תנו לנו את האפשרות אם להעלות - - - אבל אתם מהססים לעשות את זה.

לא, לא, שנייה נגה. פה התעלמת מזה. אם אתם לא משלמים, אז מה הבעיה?

דיברתי על 13ג.

אני מזכיר שאנחנו משלמים גם קדימה וגם אחורה.

אתה צודק. ההצעה שלי מתוקנת. החודשיים האלה, עד סוף מאי, יישאר המצב הנתון. אם אנחנו נאריך בעוד 4 חודשים בעקבות הגשת הצעת החוק, אז הם ישלמו את ה-1.5 מיליון עד סיום החוק.

היו"ר, אנחנו חושבים שכל ערוץ שנמצא על המערך צריך לשלם את חלקו. הוא מקבל - - -

טוב, בסדר. עזבי, אתם אוהבים לתת את זה לאחרים. אין היגיון גם בזה שחברות פרטיות ישלמו על מערך ממשלתי.

ועדיין אתה מבקש לחייב אותנו.

זה באופן זמני.

אז למה לא 14?

אבל הם הזכירו לי באמת שאתם נהניתם מהתיקון האחרון.

אם אתם חושבים שזאת הנאה, תנו לנו לבחור אם להעלות או לא להעלות. למה אתם לא נותנים לנו?

מה שאני אוהב בערוץ 12 – שהם הכי גדולים במשק, הורגים את כולם מבחינת הפרסומות, ואחר כך הם בוכים שהם - - -

אז תיתן אפשרות בחירה. למה כולם כל כך מפחדים לתת אפשרות בחירה?

גם על בנקים וגם על גופים מוסדיים יש חובות. אינטרס ציבורי יכול לדור בכפיפה אחת עם אינטרס מסחרי, נגה.

בואו ניתן. אתם רוצים שניתן להוט וליס פרסומות? רוצה את זה? רוצה את זה?

אתה בורח ממה שלא נוח לך.

לא, מעניין אותי לראות.

- - -

- - -

נגה, לא, זה לא הזמן להתבדח. את לוקחת פה את כל האוויר. את לא נותנת לאחרים לדבר.

זה אפקט פבלובי. למה אתה לא מאפשר לרשת וקשת לבחור אם להעלות לעידן פלוס?

כי יש אינטרס ציבורי בזה שהשידורים שלכם יגיעו לציבור הרחב, ובכלל זה ל-160,000 אנשים שאין להם יכולת לרכוש את השירותים של הוט ויס.

אז אל תחייב. אל תחייב.

לא, אבל זה אינטרס ציבורי, ובמקביל אליו יש גם אינטרס מסחרי, נגה. אותם 160,000 אנשים שנחשפים לסידורים שלכם רואים גם את הפרסומות שמהן אתם מרוויחים.

אם אתה כל כך בטוח, אז תן לנו לבחור.

אבל תחליט, או שזה אינטרס ציבורי או שאנחנו מרוויחים.

לא תגיעו להסכמות. רגע.

לא, זה לא נכון. זה לא עניין של או זה או זה. זה לא עניין של לבחור. אינטרס ציבורי יכול לדור בכפיפה אחת עם אינטרס מסחרי.

מי אתה? מי אתה?

שלום כבוד היושב-ראש, אני לוביסט ציבורי בלובי 99.

תישאר לוביסט ציבורי כרגע.

המצב הוא כזה. מה שאמר המנכ"ל, הוא צודק. אנחנו נעשה תיקון נוסף.

אבל אדוני, בבקשה מסודר, כי קצת קשה - - -

מסודר. הינה, אני אומר להם: עד 17:00 תנו לי תשובה. אם התשובה תהיה שלילית, אז אתם אשמים בזה שאני מאריך את זה בחודשיים. אם אתם תיתנו תשובה חיובית, נאריך לכם עד מאי.

נאריך עד סוף מאי. היה והוגשה הצעת חוק ממשלתית, ספציפית, שעברה קריאה ראשונה במליאה, שמתייחסת לעידן פלוס ול-13ג, אז תהיה סמכות לוועדה; אם הוגש צו על ידי שר התקשורת שהוא מבקש אורכה של 4 חודשים עד לסיום הדיונים בכנסת בעניין הזה, אז הוועדה תאשר את הצו הזה. זאת אומרת, חובה לאשר צו כזה במקרה כזה. זה לא שזה שיקול דעת שלנו. אם יש צו – אז מאושר הצו, ל-4 חודשים אבל, בתנאי. אחרת מה, אם הוא יגיש צו אני לא אאשר אותו? אז מה עשינו בזה?

לא. השאלה אם יש לוועדה איזשהו משחק עם תקופה. - - - הוועדה תחליט אם 4, אם 3.

אבל פה יש אנשים שנפגעים מהעניין הזה. בסדר, תעשה עד 4, אין בעיה, צודק.

והמטרה היא שב-4 הנוספים לכאורה תושלם החקיקה?

תושלם החקיקה, כן, בדיוק.

ובינתיים המצב נשאר על כנו?

רגע, לאט לאט. יש לך עוד מיליארד שקל תקציב. אתה בוכה על מיליון שקל? נו באמת. אתה מבין מה הבעיה שלכם? במקום לפתור את הבעיה אתם מתעסקים לי בקטנות.

אנחנו לא הבעיה. אנחנו הפתרון.

מתעסקים בקטנות. גם האוצר וגם אתם מתעסקים בקטנות. זאת הבעיה? אתם גם צריכים להתחשב בעניין הציבורי פה, לא רק בעניין שלכם בתקציב.

אתה צודק. אבל הפתרון הוא לא שאנחנו - - -

רגע, רגע. ב-4 החודשים, עד סוף מאי, יישאר ההסדר הקיים בחוק היום שאתם מממנים ולא הערוצים. מ-1.6 עד לסיום האורכה הזאת שניתנה יחזור המצב שהיה לפני התיקון לחוק, שערוצים 12 ו-13 כן מממנים, כי יש לכם אינטרס.

לא הצלחתי להבין.

תשמע, אתה חייב לבוא לייצג את האינטרסים שלנו.

יש לכם אינטרס.

במקרה אני לא דיברתי, אבל אם יש אינטרס אז תן לנו לבחור.

לא, לא אתן לכם לבחור.

לא הבנו.

לא הבנתי.

מ-1.6 עד לסוף האורכה השנייה יחזור המצב שהיה קודם, שהערוצים 12 ו-13 מממנים 1.5 מיליון מדמי הפצה.

מה ההצדקה לזה?

זאת ההצעה.

הערוצים הזעירים יבחרו או שיהיו מחויבים להיות?

הערוצים האחרים לא מממנים כלום.

אבל הם יוכלו להעלות?

איפה החיסכון של המרבב? אם אנחנו משלמים אותו סכום, למה נסגר מרבב בכלל?

לא סגרנו מרבב בשביל שיהיה חיסכון? אנחנו משלמים את אותו סכום שלפני המרבב?

זה 4 חודשים גג. כמה זה 1.5 מיליון לחלק ל-4 חודשים? זה 400,000-300,000 שקל.

לא, אבל אדוני היושב-ראש, בגלל שאתה סופר, אז רק תזכור שגם שילמנו על סגירת המרבב. אז אתה מחזיר אותנו למצב של לפני סגירת המרבב?

בשביל מה? סגרנו מרבב, שילמנו על סגירת המרבב.

אני מחזיר אתכם למצב של לפני החוק הזה.

אחרי ששילמנו על סגירת המרבב.

אז מה קרה? שילמת 1.5 מיליון? כמה שילמת?

שילמנו על סגירת המרבב כדי לייעל, ואז חזרנו אחורה לאותו מצב?

כמה שילמת? 750,000?

לא, לא, הם לא שילמו כלום.

למה אתה אומר את זה? מה פתאום, גולן, זה לא נכון.

מה זאת אומרת? אנחנו שילמנו לרשות השנייה.

גולן, על מה אתה מדבר?

רשת וקשת שילמו חצי מיליון שקל.

- - -

אנחנו נשתדל, כדי שתנוח דעתכם, אנחנו נעשה את התיקון לחוק הזה מהר מאוד. אני אגמור אותו בחודש-חודש וחצי. זה לא יהיה הרבה זמן, תירגעו. ברגע שתביאו הצעת חוק ממשלתית, שתעבור במאי, אני תוך חודש-חודש וחצי גומר עם הצעת החוק.

ומה קורה אם אין הצעה?

אז אין אורכות יותר. נגמר הסיפור.

אבל זה גם צריך להיות כתוב.

אמרתי, אין אורכות יותר.

לא, אבל זה צריך להיות כתוב.

כן, כן.

ומה קורה אם אין ממשלה?

אבל מה קורה? מה הבסיס שאנחנו נשלם, אם הייתה סגירה של מרבב וזה היה אמור להיות יעיל יותר? למה אנחנו משלמים את אותו סכום, של 2 מרבבים?

אתם לא משלמים.

סגירת המרבב הייתה כדי לחסוך כסף. לא חוסכים לנו שום כסף, אלא מפחיתים רק לתאגיד.

וערוץ 14 לא משלם.

בשביל 300,000 הם מתווכחים עכשיו. תאמינו לי, בושה על הוויכוח הזה. לכל הצדדים אני אומר – לכם ולתאגיד ולאוצר גם.

כשלמישהו יש עסק, הכסף הוא לא בושה.

בסדר, אין בעיה, כן, צודקת. אז מה, אתם לא יכולים לשלם 300,000-200,000 שקל?

אם אנחנו יכולים, כנראה שגם אחרים יכולים. אבל אני לא הייתי מזלזלת באף שקל.

אז אמרתי, בושה לכולם.

לא נכון. 14 לא משלם. אף אחד אחר לא משלם.

בסדר. אם ההצעה הזאת תתקבל, אדון אילוז, אתה וקלנר מסירים את ההסתייגויות שלכם. אם לא תסירו, אני לא אצביע בכלל על החוק הזה. לא תהיה שום אורכה, הכול יתבטל. עכשיו אני פונה לצד שלכם. לא יהיה דבר כזה שיביאו הצעת חוק ממשלתית עם חוות דעת כאלה ואחרות, יבקשו חודשיים, וישלחו אתכם לבקש חצי שנה ואפילו שנה. זה בדיחה לעשות את זה בצורה כזאת.

אדוני היושב-ראש, אפשר כמה מילים?

כן.

אני ממש חייב להתחבר לדברים שנגה אמרה בתחילת הדברים שלה. כל העיוות הזה מתחיל בגלל רצון מקורי לתת הטבות לערוץ 14. בואו נחשוב מאיפה התחלנו את כל הטרלול הזה, שהביא עכשיו לניסיון לפתור באמצעות עוד כמה מסלולים שגם הם די מעוותים. אנחנו מבקשים שכל פתרון - - -

אתה שמעת את ההצעה שלי? זולת זה מהשמאל?

אני מסכים לחלק גדול - - -

זולת זה מהשמאל או מהימין? מעניין אותי. אתה יודע למה? כי במקום לדון בהצעה אתה מתעסק לי בערוץ 14.

לא הצלחתי לסיים את הדברים וקטעת אותי. לא הצלחתי להגיד אפילו את הרעיון.

לא צריך להגיד. יש גבול גם לטענות. הטענה של ערוצים 12 ו-13 וגם של הוט ויס שסעיף 13ג לא מאוזן. מכל מיני סיבות, לאו דווקא בגלל האוצר. אמרתי שצריך לפתור את הבעיה הזאת, עם איזונים נדרשים. זה טוב לכל הערוצים, טוב להוט, טוב ליס. פעם אחת ולתמיד תפתרו את הבעיה הזאת. זאת ההצעה.

אתה מתעסק לי עכשיו בערוץ 14? זה מה שמעניין אותך? אתם צריכים להתעסק במהות ולא בדברים האלה.

אז אני אגע במהות. אנחנו מבקשים שכל פתרון לא ייצור אפליה, המשך אפליה.

האפליה תהיה זמנית, של חודשיים, זה הכול. עד סוף מאי. אם יש אפליה, היא תהיה זמנית.

אדוני, זה כבר נאמר פה בוועדה. קראו כבר את הספק חוקיות להסדר שכבר נמצא, וכנראה שימשיך ויועצם היעדר השוויון למה שאתם עושים. בשורה התחתונה, אנחנו מבקשים שכל פתרון שלא יימצא ישמור על שוויון בין הערוצים השונים; ולהפסיק לתת העדפה פסולה לערוצים קטנים, כי זה הפתרון שנאמר פה בשורה התחתונה.

בסדר, בסדר, אז עשית את העבודה שלך. אבל מצד שני אתה לא פותר את הבעיה עם 13ג. תחליט. תחליט. גם אם זאת ההצעה, קבל אותה איך שהיא.

זו בדיוק אותה תמונת ראי.

או שתקבל אותה איך שהיא או שאל תקבל אותה בכלל. מצד אחד זה אולי יוצר אפליה מסוימת לחודשיים, המשך האפליה שאתה טוען לגביה. מצד שני זה מביא פתרון ל-13ג.

איזה פתרון ל-13ג?

שנראה אותו.

קודם כול זאת אפליה של שנה וחצי, לא של חודשיים.

תגידי לי, נגה, באמת, את אישה מאוד חכמה, לזה אני שמתי לב, ויש לך ידע. ברגע שלא יביאו את הצעת החוק הממשלתית, אז הכול חוזר למה שהיה, אז קיבלתי את העמדה שלך בעצם. נכון? אז מה את רוצה? לא הבנתי.

החוק שהיה ב-2016?

כן. מה את רוצה?

אוקיי, בסדר.

מה לא טוב לך פה? לא הבנתי. זולת – אני מבין, מה שמעניין אותם זה ערוץ 14, לא סוג התקשורת ולא שום דבר. בגלל עמדות מדיניות. אני לא נותן פתרון לערוץ 14, בסופו של דבר גם הם יצטרכו לשלם. אני אומר את זה במפורש. ההצעה שלי – שלגבי עידן פלוס ישלמו לפי אחוז מהכנסות הפרסום, עד גבול של 750,000. זה אומר שכולם ישלמו, גם ערוץ 9 ייתן איזה 20,000 שקל. למה? כי זה יוצר שוויוניות, לפי אחוז מסוים. בזה נגמר הסיפור.

אתה חושב שלגבי ערוץ 9 אין טענות למה הם מקבלים הטבה? גם יש טענות. לא רק ערוץ 14.

תקרה של 750,000 לערוצים זעירים או לכל הערוצים?

כולם ישלמו 2% מהכנסות מפרסום, עד 750. אקח לדוגמה את הערוץ הערבי. אם הכנסה שלו זה 1.5 מיליון, תכפיל 1.5 מיליון ב-2%. כמה זה? הם ישלמו 30,000. זאת ההצעה שלי. בממשלה לא חייבים לקבל אותה. אם אתה יוצר שוויוניות בעניין הזה, שאתה משלם אחוז עד גבול מסוים, בזה נגמר הסיפור. לא צריכים להתווכח על זה יותר.

כל ערוץ ישלם. אם ערוץ 14 גדל בהכנסות מפרסום, הוא ישלם יותר ואף אחד לא יוכל לבוא בטענות. אבל עד גבול מסוים. גם ערוץ 12, שיש לו הכי הרבה הכנסות מפרסום, הוא ישלם 750,000. ערוץ 13 – לא יודע מה המצב שלו, נראה לי שהמצב שלו קשה היום בעניין הזה. אוקיי, אבל זה המצב. ערוץ 14 באמת בשנתיים האחרונות גדל, אני רואה. פעם הייתה לו 0:30 דקת פרסומת. היום אני רואה 5.30-5 דקות. הם למדו מהשיטה של ערוץ 12, שכותבים לך מתי הפרסומות מסתיימות, ככה אפשר ללכת לשתות קפה.

אתה מגלה שלא באמת רואים פרסומות. זה יפגע בהכנסות שלהם.

בסדר, זה המצב. לא, רואים, רואים פה ושם, הפרסומות חוזרות.

בסביבות 17:00 נקבל את התשובה. הממשלה – אני לא מחכה מהם לתשובות, אני מחכה מכם הפעם. תגידו מה אתם רוצים, ולפי זה. תחשבו טוב. הלכתי לקראתכם. אני רציתי לאשר חודשיים וללכת הביתה. אבל זה נכון שעידן פלוס ייפגע ו-150,000 איש ייפגעו, אין ספק, אז אני עוזב את השיקולים האחרים שלי. אבל תפתרו את הבעיה.

אם אתם רוצים, עד 17:00 תקבלו תשובה מתי אנחנו מחדשים את הדיון.

תעקבו אחר הודעות במסרונים, לא בווטסאפ.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.