פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת הכלכלה
17/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 628
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 9:30

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023, של ח"כ אריאל קלנר

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
רון כץ
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר

אחמד טיבי
יוראי להב הרצנו
איימן עודה
אריאל קלנר
נאור שירי

עדי ליברוס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים

מרסיה צוגמן - עו"ד, יועצת משפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי

גולן יוכפז - מנכ"ל כאן - תאגיד השידור הישראלי

אלון גלרט - שדלן, עו"ד, יועץ, כאן - תאגיד השידור הישראלי

מיכל גרא מרגליות - מנכ"לית ארגון העיתונאים והעיתונאיות

פיני שומר - מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

חנן מלצר - שופט בית משפט עליון בדימוס, נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

נגה בריינס - מנכ"ל איגוד הערוכים - איגוד מקצועות הפוסט בישראל

גיורא ואלה - מנכ"ל אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

רוני אבולעפיה - יו"ר הפורום הדוקומנטרי בישראל

ד"ר אייל צור - עמית בכיר, פורום קהלת

בעז אקרמן - לוביסט ציבורי, לובי 99

טל הלל - מקדמת מדיניות, מכון זולת

רונן ריינגולד - שדלן, עו"ד, עמותת זולת לשוויון וזכויות אדם

אודי גורן - בן דודו של טל חיימי ז"ל, חבר כיתת כוננות שנרצח בשבי חמאס, מטה משפחות החטופים

לי סיגל - אח של קית סיגל שהשתחרר מהשבי בעזה לאחר 484 ימים

נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023, פ/3776/25

בוקר טוב לכולם. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023, של חה"כ אריאל קלנר.

יש פה נציגי משפחות? בבקשה.

ביקשנו להקרין סרטון, נשמח להתחיל איתו בבקשה.

(מוקרן סרטון)

בוקר טוב. אני יכול להוציא את המשפט הזה, אני באופן אישי, קית' ואביבה בבית. אני יכול להגיד בוקר טוב, למרות שזה בוקר לא טוב. ימשיך להיות בוקר לא טוב כל זמן שהחטופים בעזה. וחשבתי על איזה רעיון, אולי במקום שאני אשב כאן אודי יישב כאן, אנחנו - - - עם השלטים של חבר כנסת, וחברי כנסת יחליפו אותנו במשמרת של לבוא לכנסת לזעוק, להתחנן, להישאר חסרי אונים. כמו נבחרי ציבור, כל הדבר הזה של חטופים בעזה עובר להם ככה.

זה לא נעים להגיד, אבל המבחן הוא בתוצאה והתוצאה היא ש-59 חטופים עדיין בעזה. יותר גרוע מזה, יש הסכם שמדינת ישראל, ממשלת ישראל חתומה עליו ומסרבת ליישם. מדברים על פרטנר במשא ומתן? נאמנות? איפה הממשלה? איפה הנאמנות לחטופים? רונן בר, מוסד, משטרה, שרים, איומים. מלחמה עצימה. איפה הנאמנות לאזרחי ישראל ומתוכם החטופים, גם אזרחי ישראל וגם אזרחים שהם לא אזרחי ישראל. גם חיים וגם לא חיים. איפה הנאמנות לעצמנו?

למה המילה "בושה" תפסה קונוטציה פוליטית? אין קונוטציה פוליטית לבושה שאנחנו חווים כבר הרבה מאוד זמן. ממשלה שלא יודעת להוציא חטופים מעזה. היא לא יודעת. ואם היא כן יודעת אני לא רוצה פשוט לשמוע את זה. אם היא יודעת והיא לא עושה את זה, וואו. זאת יריקה בפנים, של כולנו ושל החטופים.

יש לנו ראש ממשלה, בנימין נתניהו, שיודע להוציא לפועל כל דבר שהוא רוצה לעשות. רוצה לפטר את רונן בר, הוא יצליח. רוצה לשמור על הקואליציה שלו? הוא יצליח. הוא יהפוך עולמות, הוא יתהפך על עצמו, אבל הוא יצליח. אז למה הוא לא מוכן להצליח ליישם הסכם שהוא בעצמו הוביל וחתם? למה הוא צריך להתחנף לטראמפ? למה אח שלי צריך לעלות על מטוס פחות מחודש אחרי השחרור ולהגיע לחדר הזה? למה?

יושב-הראש, אתה שומע אותי כמעט שבוע, ואני לא מגלה לאף אחד משהו חדש, אבל גם הישן הוא לא טוב. נגיע לפגרת פסח והחטופים עדיין יהיו שם. אתם תצאו לפגרה והחטופים עדיין יהיו בעזה. נחזור מהפגרה, נגיע לפגרת קיץ, הם עדיין יהיו. יש לוח זמנים. לתקציב יש לוח זמנים, לקואליציה יש לוח זמנים. להחזיר את החטוף האחרון יש לוח זמנים?

מי זה החטוף האחרון? היא חיה? לא, היא לא חיה. זה בוודאות. ככה מספרים לנו. ג'ודי לא חיה. ענבר לא חיה, עופרה לא חיה. חטופות בעזה. אומר נאוטרה, חייל צבא הגנה לישראל. מתי הוא חוזר? הוא לא חי. מתי הוא חוזר? מתן אנגרסט, חייל בצבא הגנה לישראל. הוא חי. קית' היה איתו בתקופה ארוכה, עד כדי כך שקית' נהיה אוהד מכבי חיפה. מה לכדורגל ולקית'? לא הרבה. אבל הרבה מאוד. מתן אנגרסט ומשפחת אנגרסט זה מה לקית' ולמכבי חיפה.

קית' יומיים אחרי שהוא חזר שאל מה אני יכול לעשות, מה אני עושה להחזיר את כל אלה שעדיין שם. אז הוא עושה. זה לא לטובתו. הוא עוד צריך להשתקם, אבל הוא עושה. כולם בטלפונים, כולם במחשבות, אנחנו בפורים חילקנו משלוח מנות, בלי קשר לשרעבי. גם יושב-הראש קיבל. מה זה עשה? עבר עוד שבוע, אנחנו תקועים. תקועים גם בשולי תקועים. תקועים. לא מזיז לנו. למה לא מזיז למדינת ישראל, לממשלת ישראל להחזיר את החטופים? יש למישהו תשובה? יש למישהו התייחסות?

לא נעים לשבת כאן לשמוע אותי. לא נעים לשבת כאן לדבר. זה לא אני, זה לא מתאים לי. ולכם זה לא מתאים לשמוע שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע. אתם לא מגיבים, עובדי מדינה אסור להם. ח"כים קיבלו החלטה לא להגיב. סיעות קיבלו החלטה לא להגיב. אין ועדה שדנה בחטופים. יש סדרי יום, איפה החטופים? איפה החטופים? איפה החטופים? בעזה.

אני יכול לדבר עד אין סוף, אני יכול לרגש אתכם. משעמם. אבל שוב, אני לא מגלה לאף אחד כלום. הכול ידוע. חזרנו למלחמה בשבוע הבא, אל תגידו שלא ידעתם. חטופים נרצחים, נהרגים, אל תגידו שלא ידעתם. חיילים נהרגים, אל תגידו שלא ידעתם. יש משא ומתן על גבול הלבנון, יש להעביר דרוזים מסוריה לישראל. איזה בושה. איזה ניצול לרעה. אנחנו לא יודעים לכבד את הדרוזים בישראל, אנחנו עוד מעבירים אותם מסוריה? הם יפתרו לנו את הבעיה של עבודה?

אני מתבייש, זה מביך אותי. חות'ים אנחנו מחכים לתגובה מהם? למה אנחנו מחכים? זמן לא קונים במכולת ולא בחנות ואזל הזמן. לחברי כנסת, נבחרי ציבור, יש כוח. אתם אומרים לא, שאתם ליד זה. אבל זה לא נכון. יש לכם כוח ואם זה מספיק חשוב לכם אתם תפעילו את הכוח, ניישם את ההסכם הזה בפעימה אחת, כל החטופים בבית. תודה.

אני אודי גורן, בן דוד של החטוף טל חיימי. טל היה בכיתת כוננות בניר יצחק, נרצח ב-7 באוקטובר בזמן שהוא הגן על הקיבוץ כאשר הצבא לא הגיע ומי שהיה אמון להגן על הקיבוץ ועל הנגב המערבי לא היה שם.

טל ושותפו לכיתת הכוננות ליאור רודאיף הם היחידים מניר יצחק שהם עדיין חטופים. שניהם נרצחו באותו בוקר, נלחמו עד טיפת דמם האחרונה. ושתי המשפחות ממתינות. ממתינות בלב כואב וקוצר רוח ותקועות עדיין ב-7 באוקטובר, בלי שום יכולת לעשות שום דבר אחר. בטח שלא להשתקם, בטח שלא עכשיו לחזור הביתה, עד שהם ישובו.

אמר לי שאנחנו שוב בלופ שאנחנו רגילים להיות בו חודשים ארוכים. היינו אמורים להיות בשלב אחר כרגע, אחרי שמדינת ישראל בצעד אמיץ, חכם, חתמה על הסכם שהיה אמור להשיב את כל החטופים. חזרו מתוכם 38 ו-59 עדיין נשארו מאחורה. אנחנו שוב באותו הלופ, היינו בסרט הזה עשרות פעמים. משלחת נוסעת, משלחת חוזרת. חמאס לא רוצה.

ואני רוצה להסב את תשומת ליבכם למה נאמר כשחוזרת המשלחת. נאמר בגדול הנרטיב הוא סביב חמאס לא רוצה את מתווה וויטקוף. ארצות הברית יזמה, ארצות הברית הניחה ועכשיו חמאס לא רוצה. בתוך האירוע הזה, איפה מדינת ישראל? האם זה לא מדינת ישראל שאמורה להחזיר את החטופים? יש מישהו אחר שאחראי עלינו? עליי, על טל? ארצות הברית מחויבת לטל יותר מאתנו?

המשמעות של מה שהולך לקרות, שמענו אותה בתחילת הדיון הזה. ברגע שנחזור ללחימה אנחנו עכשיו יודעים, אף אחד לא יכול לומר שאנחנו לא יודעים שאלון אהל שברגעים אלה קשור בשרשרת לקיר. אנחנו יודעים את זה. עם רסיס בעין. ואביתר וגיא, שעדיין מורעבים וראינו איך הם נראים. קיבלנו הצצה לתוך השבי, בלי שהם חזרו, כאשר עשו להם את, באמת, הסדיזם בהתגלמותו, כאשר הביאו אותם לטקס השחרור של החברים שלהם ואז החזירו אותם למנהרה.

אנחנו יודעים איך הם נראים, אנחנו יודעים מה עובר עליהם עכשיו. אנחנו יודעים מה יקרה. הנה, עומר סיפר לנו, מה יקרה להם אם נחזור ללחימה. אנחנו יודעים מה יקרה. ועדיין אני לא שומע איפה מדינת ישראל בתוך האירוע הזה. וויטקוף, בוהלר? הם אמורים להשיב את אביתר וגיא?

טל היה כיתת כוננות, הקריב את חייו על הגנת היישוב שלו, על הגנת הקהילה שלו, על הגנת המשפחה שלו, בהיעדרה של מדינת ישראל. מתן אנגרסט עשה את אותו הדבר. היה בטנק שלקח יוזמה ופשוט יצאו למשימת התאבדות. אנחנו לא יודעים כמה אנשים הוא הציל. אנחנו יודעים שזה בין עשרות למאות, האנשים שהטנק הזה הציל. עומר נאוטרה ויתר על חיים מאוד נחמדים שהיו לו בארצות הברית כדי לבוא להתנדב פה. עידן אלכסנדר ויתר על הקולג', לא היה צריך לבוא לפה. ובא לפה כי הוא האמין ברעיון הציוני, מחובר לעם ישראל ולאחריות שלו כחלק מהעם הזה לבוא ולתת את תרומתו למדינה, שהוא אפילו לא גדל בה. עד כדי כך הושרשו לו ערכי הציונות בבית.

ממשל טראמפ מנסה להחזיר את עידן אלכסנדר ואנחנו שומעים שכרגע ממשלת ישראל מתנגדת לדבר הזה. מי יהיה החייל הבא שיתנדב לבוא לפה? מי תהיה האימא הבאה שתשלח את הילד שלה לבקו"ם לפני שהוא עובר בשגרירות פורטוגל כדי לעשות דרכון זר, כדי לוודא שאם הוא ייחטף הוא יחזור באמת הביתה. המשמעות של מה שאנחנו רואים עכשיו, כל ערך שגדלנו עליו, עצם המהות של הבניין הזה, עצם קיומנו פה. תכף תתכנסו לדיון חשוב של תפעול המדינה, אבל המדינה הזאת, האדנים שעליה היא יושבת, הסיבה שכולנו בוחרים פה לשבת כדי לחיות במדינה הזאת, היא כי כולנו מחויבים לאותו רעיון.

הרעיון הזה כרגע מקבל חבטה עזה מאוד נוכח ההתנהלות והמחויבות שמראה ממשלת ישראל. שלא מפסיקה להשוויץ בכך שנציגים מכל העולם מגיעים לפה ללמוד איך ניהלנו מלחמה. איך שינינו את פני המזרח התיכון. אמת. ניהלנו מלחמה, אני לא איש צבא בשום צורה, אבל מכל מה שאני מבין, באמת יוצאת דופן. אני לא שמעתי על אף נציג שמגיע לפה ללמוד איך הוצאנו חטופים.

יש כרגע למדינה הזאת בסדרי העדיפויות זמן להתעסק בכל. 17 חודשים, עברו 17 חודשים. תכף אנחנו שנה וחצי. תקציב, החלפת, עכשיו זה ראש השב"כ, אבל זה בכלל לא משנה את מי מחליפים. ההתעסקות בכך שיש דברים דחופים יותר מהשבת החטופים היא פשוט בלתי נתפסת. איך נשקם את הכלכלה, איך נשקם את אמון העם? איך נשקם את העסקים? איך נשקם את החזרה לדרום? איך נשקם את החזרה לצפון? איך בכלל נתקדם הלאה לפני שישובו החטופים? איך יש התעסקות במשהו שהוא יותר דחוף מהשבת החטופים? גם היום עידן אלכסנדר אכל רבע פיתה. וגם היום גיא קיבל את הפיתה שלו על הרצפה. וזרקו לו את חתיכת הגבינה בפנים. גם היום זה קרה.

ולא בזה דנה הכנסת היום ולא בזה דנה הממשלה היום. והממשלה לא יצאה והפער בין הגאווה של איך אנחנו נלחמים בקרב לבין חוסר הגאווה לאיך אנחנו לא נלחמים בחדרי המשא ומתן, ואני אהדהד את מה שאמר לי, כאשר ראש הממשלה רוצה – הוא משיג. הפוליטיקאי אולי הכי מוכשר שהיה במערכת. מי שרוצה להשיב חטופים, שולח צוות ואומר אתם תשיגו את מה שאני אומר לכם. תשיבו את כולם הביתה. והם עדיין לא כאן. תודה.

דקה הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:52 ונתחדשה בשעה 09:53.)

אני פותח את הדיון. אנחנו כבר עשינו דיון כללי על הצעת החוק הזאת, אז אין לי כוונה לחזור על הכול עוד פעם. תאגיד, מה העמדה שלכם?

אנחנו מתנגדים להצעת החוק. כמו שאתם יודעים, ועדת כלכלה יכולה לזמן את התאגיד בכל רגע, את יושב-הראש, את המנכ"ל, ולבקש נתונים ומסמכים. אין בכך חדש. מעבר לכך, הדוחות של התאגיד מסודרים, מאורגנים, פרושים באתר האינטרנט שלנו. נשלחים באופן מסודר בכל שנה לשר התקשורת. אגב, מעולם, לא בכהונה של שר התקשורת הזה ולא שרי תקשורת קודמים, לא קיבלנו פניות להבהרות, לשאלות, להתייחסויות לדוחות ששלחנו. שלחנו ולא קיבלנו, לא התקיים דיאלוג מצד שר התקשורת.

אנחנו מתנגדים משום שבעינינו, אחרי כל מה שאמרתי, יש לחוק הזה סיבה אחת והיא ניסיון, עוד ניסיון לשלוט, לאלף את התקשורת, במקרה הזה את התאגיד. אין לחוק שום יתרון על המצב הנוכחי כרגע.

הצעת החוק לא מתייחסת רק לדוחות כספיים, גם על הפעילות.

נכון. שני הדוחות. מדובר בדוח על הפעילות.

אבל זה לא חדש. יש המון חוקים ואתם מוקמים מכוח חוק שכתוב בחוק שוועדת הכלכלה, זה נותן חובה, אני רוצה להסביר לך דבר אחד. זה שאני יכול להזמין זה לא אומר שאתה חייב לבוא. היחידים שיכולים להוציא צו הבאה במקרה כזה זה רק הוועדה לביקורת המדינה. לכן יש משמעות לזה שזה כתוב בחוק. ברגע שזה כתוב אתה חייב לבוא, חייב להיות חלק מהדיון. בניגוד למצבים אחרים, שיכולים לא לבוא. לכן יש משמעות.

יושב-הראש, מעולם לא הוזמנו לא על ידך ולא על ידי השר.

עד היום לא היה צורך. לפתע פתאום עכשיו יש צורך אינהרנטי.

אבל אני מסביר לך את ההבדל בין אם זה כתוב בחוק ובין אם זה לא כתוב בחוק. כן, בבקשה.

אפשר?

כן.

מעולה. בוקר טוב. תודה אדוני היושב-בראש. קודם כל, לי באופן אישי מאוד קשה מצפונית עם המעברים האלה. גם בדרך לפה האזנתי ברדיו למשפחות של החטופים. אני תכף אגע בהצעת החוק. אני רק אומר שלאור האירועים השונים במדינה והאירועים הפוליטיים שקורים, יש עוד פעם דחיקה של החטופים מסדר היום הציבורי. לי באופן אישי זה מאוד קשה, כי זה הדבר שאנחנו צריכים לעסוק בו.

אנחנו מצויים באיזה הפסקת אש שאני לא מבינה אותה, כי אנחנו לא במשא ומתן ולא מקבלים שום דבר בתמורה. אז למה אנחנו בהפסקת אש? כי כל מה שהממשלה הזאת אומרת זה שהם רוצים לחזור ללחימה כדי להחזיר חטופים, אבל יש איזה הפסקת אש ולא מחזירים את האש.

למה? יש משא ומתן.

בקיצור, מה שהכנסת והממשלה צריכים לעסוק בו זה להחזיר את החטופים. באמת אני אומרת. זה שזה לא בראש סדרי העדיפויות שלנו זה בושה וחרפה. זה שזה בראש סדרי העדיפויות של הממשלה האמריקאי, הרבה מעבר לממשל הישראלי – זו בושה וחרפה. אז הייתי חייבת רגע להגיע את זה ולהזכיר לכולנו שברגעים אלה יש אנשים בשלשלאות במנהרות, שמתפללים שנוציא אותם כבר משם.

במעבר להצעת החוק. תראה, חה"כ ביטן, אני לא מסתירה את דעותיי באשר למהפכה, ממש לא רפורמה, של שר התקשורת קרעי. שום דבר לא קורה כאן במקרה או באיזה עיתוי שנחת עלינו משמיים. כי פתאום עכשיו נורא דחוף לנו לפקח על התקציב של התאגיד. לא נולדנו אתמול. כולנו מבינים מה קורה פה מאחורי הקלעים. חה"כ קלנר, שיושב פה לצידי, הוא אחד מיוזמי מספר הצעות חוק שבאות לשרת את האדון השר קרעי. לא ברור למה אתם משתפים פעולה עם הטירוף הזה של השר הזה. באמת אני לא מצליחה להבין.

יש פה גוף שנקרא תאגיד השידור הישראלי, שאני כל כך מברכת על זה שיש לו כלים לבקר את השלטון, לבדוק את השלטון, לסקר את השלטון. לחשוף שחיתויות, להביא לנו כל מיני תכנים באמת מאוד מגוונים. הכי הצחיק אותי לשמוע חברת כנסת אומרת שזה לא מגוון ושזה של איזה אליטה פריווילגית.

לא יודעת, אני תמיד אומרת את זה, אני חצי מזרחית וחצי אשכנזייה. באמת, יש לי מהממשלה הזאת בלבול זהותי עמוק. אני לא יודעת לאיזה מקום אני צריכה להשתייך, כי אני דווקא נהנית מהתאגיד. אז מה זה אומר? שאני מזרחית גרועה? לא יודעת, אני עושה חשבון נפש עמוק עם עצמי.

אבל הגוף הזה, שבאמת עושה עבודה חשובה למען הציבור בישראל, נמצא תחת מתקפה. רוצים להפריט אותו, רוצים לסגור אותו, רוצים לפקח עליו. על פניו, מי כמוני, אני בעד שקיפות מלאה. אני בעד פיקוח, באמת, אני רוצה שהדברים במדינה שלנו יתנהלו כמו שצריך. אני לא רוצה שלשכת ראש הממשלה תמכור שירותים למשל לקטאר. אני לא רוצה. אני רוצה שזה ייחשף, אני רוצה שיהיו גופים שיוכלו לבדוק את זה. אני רוצה שגופים חשובים במדינת ישראל יוכלו לפקח על מה שהממשלה עושה. שלא יהיו עושי דברם של אדם אחד במדינה, כי אנחנו לא בקיסרות ולא בדיקטטורה, עדיין.

התאגיד, חלק מהתפקיד שלו זה זה. ולפתע פתאום יש לנו איזה הצעת חוק בעיתוי ממש מפתיע. כי עכשיו פתאום הרגע זה נורא דחוף.

הרי השר יכול תמיד לבקש איזה נתונים שהוא רוצה. מעולם הוא לא עשה את זה. אבל עכשיו דחוף לנו לפקח על התקציב.

אני רוצה להזכיר גם שגם במשרדים אחרים שבאים לדווח לוועדות בכנסת ונותנים סקירות על משרדיהם, הרבה פעמים יש להם יחידות סמך או תאגידים סטטוטוריים שמדווחים לוועדות בכנסת. זה אף פעם לא נעשה בהצעת חוק בתצורה הזאת. ונשאלת השאלה למה? למה פתאום יש לנו את הצעת החוק הזאת ומאיפה היא הגיעה.

לא נכון. קודם כל יש כאלה.

אני אסיים ואז אתה תגיד את מה שאתה רוצה. כמו פטריות לאחר הגשם, כל הצעות החוק הפרטיות ההזויות האלה שאתם מביאים לנו כדי לתקוף את התאגיד ולסגור אותו, כדי להתנקם בו ובעיקר כדי להפחיד אותם. כדי שהם יהיו עושי דברם של השלטון. ברור לנו לחלוטין מה אתם עושים פה.

אני אגיד לך משהו. בדרך כלל הסעיף הזה נכלל בחוק המקורי. במקרה הזה זה לא נכלל בחוק המקורי ולכן הוגשה הצעת חוק נפרדת, לתקן את החוק המקורי.

חה"כ ביטן, איך שעד היום שום דבר מהדבר הזה בהקשר התאגיד לא היה על השולחן, לא היה רלוונטי. פתאום עכשיו רוצים להפריט אותו, לסגור אותו, לפקח עליו, לצמצם אותו. לסגור לו את החדשות, לסגור את הרדיו של התאגיד. מה, אנחנו לא רואים מה קורה פה? אנחנו עוורים? אנחנו מטומטמים? עם ישראל לא מבין מה קורה?

אני לא רואה בעיה בחוק. באמת שאני לא רואה בעיה. חוקים אחרים ראיתי בעיה וזה לא.

לפחות אל תזלזלו באינטליגנציה שלנו ותשימו את הדברים על השולחן. תגידו זאת הכוונה שלנו. הרי זו הכוונה. אז אל תעשו, לא מאתנו כחברי כנסת מטומטמים וגם לא מהציבור.

יש סיבה שזה לא נכנס לחוק.

בסדר. אין סיבה, אין סיבה.

הסיבה מוטעית, אנחנו מתקנים את הטעון תיקון.

הייתי גם כן אז כאשר חוקקו את החוק, אז אל תגיד לי יש סיבה. כן, שוסטר, רצית להגיד משהו?

בהחלט.

הצעות חוק פרטיות, בהבדל מחוקים אחרים, בהצעות חוק פרטיות מתקנים המון חוקים ממשלתיים שהיו. אז הוא הגיש תיקון.

כן, אבל דוד, זה לא מנותק מההקשר. אלה עשרות הצעות חוק פרטיות.

זה בתוך קונטקסט של חוקים.

שבאות לתקוף את תעשיית התקשורת. אנחנו מבינים מה קורה.

הצעות החוק האלה לא מקודמות כרגע. זה אני אמרתי בישיבה הגדולה שאני כן לא רואה עם החוק הזה בעיה. אז יהיה דיווח לוועדת הכלכלה. מה בדיוק הבעיה?

למה צריך את זה בחקיקה? אפשר לדווח, אין שום בעיה. אפשר להגיש דוחות, אפשר לזמן אותם.

אני באמת לא מבין את התאגיד פה.

אין להם התנגדות גם, למה צריך הצעת חוק לזה?

הם לא חייבים להתנגד לכל דבר. כן?

אני רוצה קודם כל לומר מילה בהקשר לנושא הדיון הלאומי, הרציני, שמתקיים בנושא החטופים. הסיבה שאני חושב שמוסרית אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה שצריך לשלם את המחיר הידוע כדי להחזיר את כולם מיד, בפעימה אחת, היא שעומדים מולנו אנשים עם מספרי זהות, פנים, שמות, משפחות. אנשים קונקרטיים. 20-30 חיים וגופות עם שמות קונקרטיים. ומול זה האיום הרציני, שצריך לקחת אותו בחשבון, של גם עצם שחרור מרצחים ועושי דבריהם. בעצם אולי רוח גבית שיקבלו חורשי רעה בסביבה.

אבל האיום, וזאת הנקודה, האיום הוא מכוסה עיניים. הוא מתפזר על מיליוני אזרחים ואני משוכנע שבהקשרים אחרים, לא פוליטיים, כל רב, כל פילוסוף, כל אדם בעל מוסר, היה אומר שזה בדיוק הדרך של חברה סולידרית לקחת אחריות על המחדלים הנוראיים שקרו, כאשר יש אנשים קונקרטיים שדינם הולך להיחרץ. וסיכון שמתפזר על כולנו. כולנו. אני שחי שם, וכולכם שחיים במקומות אחרים. זה הטיעון המרכזי.

אני חושב שהוא זה שצריך להוביל אותנו לשחרור מיידי של כולם. אחר כך נעשה את מה שצריך.

לגבי הנושא שעל סדר היום. זה באמת לא מהחוקים הקשים ביותר, אבל זה ממש לא סיבה. כמו שזה לא סיבה בחיים הרגילים שלנו שמעשה לא סביר, שלא צריך אותו, מיותר, נעשה אותו רק משום שיש מעשים קשים יותר. למה? לכבוד מה?

חה"כ קלנר, למה צריך את זה? למה היה צריך לשבת ולכתוב את ההצעה הזו שהיא בעצם, אני לא רוצה להגיד מתעמרת, כי אין בזה התעמרות. אבל היא לוחצת, היא מלחיצה את הילד הטוב בכיתה. המוכשר בכיתה.

אם הוא ילד טוב אז הוא יקבל תעודה מצוינת.

לא, אבל למה אתה צריך את זה? אני מנסה להבין את הראש שלך. הרי יש לך כל כך הרבה דברים טובים שאתה עושה. עם חלק אני מסכים, עם חלק לא. אבל לשיטתך, מה טוב? למה זה היה חשוב חוץ מלרצות מישהו ולהיות חלק מהמערך הכולל של ההסתערות על התקשורת, שאני מקווה במהרה בימינו, שתבקר את האנשים שלי, אולי אותי, אם אני אהיה ברשות המבצעת. הלוואי, הלוואי. אני רוצה לחיות במקום שבו אני מבוקר פעם אחר פעם.

גם אני. ואני חושב שהמקום המתאים לביקורת, בוא אני אגיד לך, פה, כשהיום הם מביאים את זה לשר, היום השר הוא אדם - - -

הוא לא ביקש מהם.

הוא לא מסתכל, מביאים לו והוא לא מסתכל.

שלי, זה לא משנה מסתכל או לא מסתכל. קודם כל, זה מגיע לשר. אדרבא, אם הוא לא מסתכל.

אתה אומר כאילו מסתירים ממנו משהו. אין שום הסתרה, הכול שקוף.

שלי, אם הוא לא מסתכל זה גם לא בעיה שלי. אם הוא כן מסתכל, היום השר הוא מהמפלגה שלי, מחר השר מהמפלגה שלך, מוחרתיים מהמפלגה שלך אלון.

בעזרת השם, אפשר רק לקוות.

יכול להיות, אנחנו לא יודעים מי יהיה השר. פה יושבים כולם. פה אני יושב או נציגים אחרים מהמפלגה שלי יישבו פה.

כל המפלגות יושבות בוועדה.

כל המפלגות יושבות פה. וכאן כולנו יכולים לשאול שאלות, גם המפלגות הקטנות ביותר.

אבל אפשר לשאול אותם את השאלות גם בלי הצעת החוק. הרי אתה יכול לזמן אותם לפה מתי שאתם רוצים.

אני גם לא רוצה שזה יהיה תלוי ביושב-הראש הזה.

ותאמין לי, יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה יביא אותם גם יביא אותם בצו אם צריך.

אני לא רוצה. לא נכון, אני לא רוצה זה יהיה גם תלוי ביושב-הראש.

האם היסטורית אי פעם זימנתם אותם והם לא הגיעו?

רבותיי, מספיק כבר. מספיק.

אבל זה לא משנה מה היה היסטורית.

מספיק. די, עצור. די כבר. הסברתם כל אחד את העמדה שלו. זה לא נתון לוויכוח פה. אתם רוצים להתווכח, תתווכחו בטלוויזיה.

אני חושב שזה הדבר הכי מידתי החוק הזה, שיכול להיות.

אני רק מסיים ואומר שלפעמים ההקשר הוא רלוונטי.

אני לא מבין, לא את ההתנגדות שלהם ולא את ההתנגדות שלכם בעניין, אבל לא משנה.

יש פה מידה רבה של חוסר טעם או טעם לא טוב, ואתה מבין למה אני מתכוון.

כי אתם קושרים את זה לחוקים אחרים.

כן, כן, נכון.

מה לעשות?

אנחנו צריכים להתייחס לחוק הזה כפי שהוא ולא להתייחס עכשיו למכלול הצעות חוק פרטיות. אין קשר. יש קשר, אבל אין קשר בין הדברים. כי בסך הכול ועדת הכלכלה היא אחראית על התאגיד ולא מישהו אחר, דרך אגב. ולכן כמו שאמרתי, יש יושבים בוועדה חברי כנסת מכל הסיעות, או כמעט מכל הסיעות, אין שום בעיה, התאגיד יכול לבוא לדווח פעם בשנה. לא מדובר פה כל חודש, כל שבוע להזמין אותו. וכפי שאמרתי, יש הבדל בין אם זה כתוב בחוק או לא כתוב בחוק.

זה גם חובה של הוועדה לזמן במקרה הזה. לא רק של התאגיד לבוא, אלא גם של הוועדה לזמן. גם אם יהיה יושב-ראש שלא מעניין אותו לדון בעניין הזה, אז הוא חייב לזמן. ואז יש דיון. מה קרה? לא הבנתי את הבעיה הזאת.

כבוד השופט, אתה רצית להגיד משהו בעניין הזה?

כן, כמה דברים קצרים. קודם כל, זו ההזדמנות שאני מופיע פה אחרי שיושב ראש הוועדה חזר לנהל את הישיבה, אז אני מאחל לו רפואה שלמה, זה דבר ראשון.

תודה רבה.

דבר שני, שימו לב שב-7 באוקטובר העיתונות והתקשורת התגלתה במלוא חשיבותה ותושייתה. בניגוד לגופים אחרים שלא בדיוק פעלו. לא רק זה, אני קושר את זה למה שאמרו נציגי המשפחות של החטופים. גם בנושא החטופים התקשורת היא שמשרת את הדבר.

חד משמעית.

זה חד משמעי באמת ולזה יש חשיבות.

עכשיו אני מגיע לעניין. אם באמת הכוונה היא טובה, ואני לא יודע, אז אני מציע תיקון אחד להצעה הזאת.

מה התיקון?

אני מציע למציע להסכים לזה גם כן. להוסיף "והכול מבלי לפגוע בחופש העיתונות, בעצמאות התאגיד ובעקרונות החוק". במילים אחרות, אם מגישים את זה, אפשר לקיים דיון בנוכחות, בהשתתפות של יושב-ראש מועצת התאגיד והמנהל הכללי שלו. וכל זה בלי לפגוע בחופש העיתונות, בעצמאות התאגיד.

מה זה נותן התוספת הזאת?

זה נותן, אני אסביר.

שהח"כים לא יוכלו לדבר על כלום?

לא, הוא יכול לדבר הכול.

לא, שלא יהיה התערבות בתכנים.

בדיוק.

הוועדה מוסמכת להתערב בתכנים?

לא, לא, רק סליחה, אתה טועה.

ממתי הוועדה מוסמכת להתערב?

לא, לא, התשובה היא לא. כל הרעיון היה, כל הרעיון של תאגיד עצמאי שגם כל המנגנון שהוא יהיה עצמאי גם בנושא התכנים. כאן מדובר גם על פעילות וגם על תקציב. אז אם באמת הכוונה היא כנה, אז צריך להכניס את המשפט הזה ואז הכול בסדר. אחרת זה נראה לא טוב. אני משתמש במילים עדינות.

עדינות.

נראה לך לא טוב, בסדר. זכותך.

לא, לא. לא לי זה נראה. אני הייתי מצפה שאם אתה חושב - - -

אני אתן לך דוגמה.

אם אתה חושב שזה באמת - - -

לא, כבודו, אני אתן לך דוגמה.

כן?

אחד הסעיפים בחוק זה הנושא של הגיוון, של הצורך בגיוון של כל העמדות. על זה יש טענה מאוד גדולה של הרבה מאוד חברי כנסת והרבה מאוד אנשים. אז הוועדה לא תדון בזה? לא תשאל את התאגיד למה אין גיוון? ולמה זה וזה? מה הפגיעה פה בחופש העיתונות?

אני אסביר. יש באמת את העקרונות של הגיוון.

מה שכתוב בחוק.

לכן אני אמרתי "ובעקרונות החוק". שימו לב, "והכול מבלי לפגוע בחופש העיתונות, בעצמאות התאגיד ובעקרונות החוק". ובתוך עקרונות החוק יש את הגיוון.

שוב, אני גם לא רוצה כאן, כי אני בעד חופש העיתונות מכל הצדדים. אבל יש שם עוד, גם בתאגידים אחרים שפועלים יש דרישה לגיוון ויש דרישה שהגופים המשדרים לא יביעו את דעתם של בעלי ערוץ התקשורת או של האורחים. תחשבו מי מקיים את זה ומי לא. ולא ראיתי שום הצעה שלך בהקשר הזה.

הוא לא חייב להגיד הצעות חוק.

לא, לא, שוב, כמו שאדוני אמר, אדוני יושב-ראש הוועדה אמר, איך אומרים? אם יש משהו שהוא לא בחוק אין חובה לעשות תיקון. אבל הוא עשה תיקון. אז אני, באמת וכאן אני אומר, לא סתם הכנסתי את עקרונות החוק בסיפה הזאת שאני מבקש. כי בסיפה, על זה אפשר לדבר, שאין גיוון וכל זה. אבל אם רוצים לעשות מבחן לכנות, אז הסיפה הזאת נדרשת.

אוקיי. התוספת של "בלי לפגוע בעקרונות החוק" נשקול את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. כן, בבקשה?

אפשר לשאול אותם על הגיוון רגע? אפשר לקבל נתונים קצת? בשביל זה אנחנו התכנסנו, לא?

לא, לא בשביל זה, אבל אין לי בעיה.

אני רק אגיד שלי, לפי סקר אחרון לפני כמה חודשים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ערוך כאן 11, התאגיד, נחשב לאמין ביותר ובפער על פני כל כלי התקשורת.

לא, יש הבדל בין גיוון לאמינות, זה לא קשור אחד לשני.

זה חלק מהעניין.

זה לא קשור, לא נכון.

יש לכם נתונים על כל סוגי הסדרות שלכם, התוכניות וכו'?

אני חושב שאנחנו מפספסים פה את הנקודה. אין שום בעיה, תקבלו פה ציון מעולה. כולם ישמחו, מה אתם מפחדים? אתם בסופו של דבר ממומנים על ידי הציבור ואין שום סיבה שהציבור, באמצעות הנציגים שלו לא יפקח עליכם.

אבל הכול שקוף וגלוי, אין פה הסתרה.

לא הבנתי. אז הכול יהיה שקוף לוועדה בדיון מסודר. ולא דוח שעולה מתישהו כאשר דברים אחרים על סדר היום.

מה עמדת משרד המשפטים על הצעת החוק?

תודה אדוני. עו"ד עדי ליברוס, משרד המשפטים.

אנחנו גם אמרנו בעבר שאנחנו חושבים שהצעת החוק הזאת איננה נדרשת, מכל הטעמים שהוצגו כאן. הכנסת אוחזת במלוא הסמכויות לזמן את נושאי המשרה בתאגיד ולקבל מהם את הדוחות או כל מידע.

אבל את יודעת שהם כן חייבים לבוא. את יודעת את זה.

האמת שאני לא בטוחה.

את רוצה שאני אראה לך את הדיונים על נושא של יוקר המחיה, שאף אחד לא בא? לא מהיצרנים ולא מהסופרים ולא מזה? הם מחליטים לא לבוא. אז מה זה משנה? לעשות דיון עם עצמי? אני אעשה.

אני אשאיר את ההתייחסות בנושא הזה לייעוץ המשפטי של הוועדה. להבנתי סעיף 21(ב) לחוק יסוד הכנסת מסמיך את הכנסת.

מאפשר לעשות דיון, אבל אין חובה לבוא.

לא, רגע.

את רוצה שאני אכתוב את זה?

רגע, היא אומרת משהו אחר. מסמיך את הכנסת למה?

לזמן נושאי משרה בתאגיד שהוקם על פי חוק.

אבל אין חובה.

זה לא סופר, זה לא עסק פרטי.

מה זה שייך?

שהם מחויבים לבוא.

גם משרדי הממשלה לא חייבים לבוא, את יודעת את זה? זה שהם באים זה מתוקף דברים אחרים. אבל הם לא חייבים לבוא.

אדוני, בכל הנוגע לדינים שנוגעים להתנהלות - - -

לא חייבים להגיש דוח, לא שום דבר.

הם מחויבים להציג לוועדה פעם - - -

פה יש חובה. אני לא רואה בעיה עם החוק הזה. באמת. לא כל דבר שקשור לתקשורת צריך להתנגד בגלל שזה קשור לתקשורת.

אי אפשר לנתק את זה מהמכלול שיש פה.

אמרתי, אי אפשר לנתק.

אי אפשר, זה כמו חוקי ההפיכה המשטרית. זה מכלול שיש לו מטרה.

אבל אני כן ניתקתי ואמרתי שהסעיף הזה אני לא רואה בו בעיה.

אבל דוד, אתה אומר אי אפשר לנתק אבל אני ניתקתי?

אני ניתקתי, עובדה שאין דיון על העניינים האחרים.

אדוני, אני אשלים את דבריי ממש בעוד שני משפטים. כל מה שנוגע להתנהלות הפנימית אני משאירה לייעוץ המשפטי של הכנסת. אנחנו לא חשבנו שהחוק הזה נדרש. עם זאת, כפי שאדוני אומר, אם הוא עומד בבדידותו, כפי שהוא בנוסח הזה, ללא תוספות, ללא פיתוחים ובמנותק מההקשרים הנוספים.

לא יהיו תיקונים.

אדוני אמר שהוא ישקול.

לא, לא יהיו תיקונים, אתה יודע למה אני מתכוון.

אין לנו הערות משפטיות לנוסח הזה.

טוב. היועצת המשפטית, את רוצה להגיד משהו?

צריך להקריא.

להקריא, בבקשה תקריאי.

רגע, לפני. אני רק רוצה לשאול. נכון לפי התקנון כל שר צריך להציג פעם בשנה נדמה לי או פעם בחצי שנה?

כן, השר. נכון.

חייב להציג את עבודת משרדו. והוא מחויב להגיע לכאן.

נכון.

אוקיי. כי אמרת קודם שהם לא חייבים לבוא.

לא, אבל זה כתוב בחוק.

בסדר, שר מחויב פעם בשנה לבוא.

זה כתוב בחוק או בתקנות?

לדעתי בחוק.

זה בדיוק העניין. שהשרים גם מתחמקים לבוא לוועדה, דרך אגב, ודוחים את זה כל הזמן.

ומה הסנקציות שאפשר לעשות כאשר שר לא מגיע?

אין סנקציות. אין כמעט סנקציות. אין.

חמור מאוד.

היחיד שיכול לעשות יושב-ראש הוועדה.

אני בעד סנקציות על שרים. אני בעד להוריד להם מהמשכורת אם הם לא עונים.

כשזה קורה לי אז אני פשוט לא מקדם את החוקים בוועדה שקשורים למשרד. זו סנקציה שאני נותן, אבל זה לא חובה.

ולכן יש לוועדה כוח.

כן, אבל מול השרים, לא מול התאגיד. כן?

כן. ואני כן אגיד שבאמת לכנסת יש סמכות לזמן את השר או נציג שלו. אני לא מוצאת כרגע את הסעיף המדויק. אבל עקרונית הם צריכים להתייצב.

בבקשה, בואי נקריא את זה.

הצעת חוק השידור הציבור הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת),
התשפ"ג–2023

תיקון סעיף 13
1.
בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:



"(ג1) יושב ראש המועצה יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, לא יאוחר מיום ה-30 באפריל בכל שנה, את דוח הפעילות ואת הדוחות הכספיים האמורים בסעיף קטן (א); הוועדה תקיים דיון בעיקרי הדוחות לאחר הגשתם בהשתתפותם של יושב ראש מועצת התאגיד והמנהל הכללי שלו."

כן, עוד מישהו רוצה, שלא דיבר עד עכשיו?

שלום, עו"ד רונן ריינגולד מטעם מכון זולת. אדוני חוזר ומשווה את החוק הזה לחוקים אחרים שבהם יכול להיות שגם נקבעה יכולת של ועדת הכלכלה - - -

לא, בחוקים אחרים זה נקבע בתוך החוק. פה לא שקלו את זה כנראה.

אני מבין. אדוני רוצה ליישר קו. אבל אני רוצה להחזיר את הדיון למקור שלשמו נקבע החוק הזה. החוק הזה ביקש לייחד את חוק התאגיד בשונה מחוקים אחרים.

מה זה שייך לדיווח? מה זה שייך? מה, זה פוגע בחופש העיתונות אם מדווחים? לא הבנתי.

החוק הזה ביקש לנתק באופן מובהק עוד מימי הוועדה שהקימה אותו, בין הפוליטיקה לבין פעילותו של השידור הציבורי. הרי זה היה הבסיס לשמו נחקק החוק.

אז בוא ניתן את התקציב ממשלת אירלנד, תיתן תקציב, או ממשלת בריטניה. מה זה שייך לעניין?

לא, זו דוגמה טובה. אדוני יושב-הראש.

אני מצפה, באמת שאני ציפיתי פה גם מהתאגיד וגם מיתר הגופים בעניין הזה לא להתנגד.

אבל אני יכול להתייחס.

אבל אוהבים להתנגד כי רוצים להתנגד.

אני יכול להתייחס להערה של יושב-הראש, כי זה בדיוק העניין שזה בדיוק המקום, התקציב זה המקום שהחוק נותן את האפשרות לפקח. הרי החוק משווה בין יכולת פיקוח על הדוחות, דוחות הפעילות כמו שנקראים בחוק, לבין האלמנט התקציבי שבו גם לשר יש סמכויות לפקח על הדברים וגם הוא יכול לעשות את זה בשיתוף של רשות החברות. שהכוונה היא לפקח באלמנטים מקצועיים תקציביים, לא יותר מזה.

בעצם ההצעה הזאת מבקשת להחזיר את הפיקוח הפוליטי על דברים שיכולים להיות קשורים לתוכן ולפעילות המהותית של התאגיד. את זה הכוונה הייתה למנוע.

הוא חייב לבוא? נו, אז מה אני יכול לעשות לו?

כבוד יושב-הראש, זה כך, מה שאמרת זה נכון. זה לא אירלנד, אלא הממשלה, ממשלת ישראל. אבל הבעיה הנוצרת שיש מרחב שמתרחב בין ממשלת ישראל לבין הממלכתיות. וזהו הנושא. זהו הנושא בדיוק. כלומר, במקום שיש בו ממלכתיות יש פעם ממשלת ימין, פעם ממשלת מרכז שמאל, פעם לפה, פעם ממשלת שינוי. אבל יש מרחב ממלכתי.

מה שקורה בשנים האחרונות זה הכרסום המתמשך במרחב הממלכתי. לכן זה לא עניין של אירלנד או ישראל, אלא לתת חופש ביטוי ואני חושב שהחשש פה בוודאי במקומו.

בסדר.

לך אין שום יכולת להשפיע, כשזה לא מגיע לכנסת. המקום היחיד שבו אתה יכול להשפיע זה כשזה מגיע לפה, פעם בשנה לשאול שאלות. זה לא משנה, הרי אתה לא תהיה, אתה לא מתכוון להיות שר בממשלה.

זה נכון שיושב-ראש ועדה יכול לזמן אותם כל חודש. אין ויכוח.

זה בדיוק העניין.

אתה תלוי ביושב-ראש הוועדה.

אבל עדיין, זה תלוי.

אתם צריכים להבין דבר אחד, לא, הצעת החוק הזאת היא בעצם לא מחייבת רק את התאגיד, היא מחייבת גם את הוועדה. כי לכאורה זה הכול תלוי בי. אם אני רוצה אני מזמן, רוצה לא מזמן. פה אני חייב פעם בשנה להתייחס לזה. זה כל העניין. שגם אם אני נגד פיקוח וגם אם אני לא רוצה את הפיקוח וגם אם אני בעד התאגיד באופן מלא ולא רוצה שיהיה דיון על זה, עדיין אני מחויב על פי הצעת החוק לעשות את הזימון הזה.

ואת זה בדיוק החוק ניסה למנוע. אבל את זה בדיוק החוק ניסה למנוע.

לא. החוק לא ניסה למנוע פיקוח.

אפשר לראות את דברי ההסבר, אפשר לראות את החוק. בדיוק את זה החוק ניסה למנוע.

החוק לא רצה למנוע פיקוח. החוק רצה ליצור עצמאות של התאגיד. נכון, העצמאות הזאת - - -

זה פיקוח שמתקרב על ההיבטים התוכניים של התאגיד.

רגע, העצמאות הזאת קיימת מ-2014 עד עכשיו, שהחוק הזה חוקק. זה לא נכון.

אדוני יושב-הראש, פיקוח שמדבר על ההיבטים התוכניים של התאגיד כמוהו התערבות בעצמאות של התאגיד.

זה לא עניין של היבטים. יש בחוק סעיפים כמו למשל הנושא שצריך להיות גיוון, דברים מסוימים. מותר לשאול אותם.

אז תייחד אותם, אדוני יושב-הראש. תייחד אותם לזה.

מותר לשאול אותם.

עלתה פה הצעה של כבוד השופט מלצר, תייחד את הדברים לאותם הדברים שאתה חושב באמת שלא יפגעו בעצמאות התאגיד.

לגבי עקרונות הצוק, לא לגבי הצורך שזה יהיה תאגיד חופשי וכו'. זה ברור מהצעת החוק עצמה המקורית. לכן לגבי שהדיון יתייחס לפי עקרונות החוק אין לי בעיה עם זה. אבל זה אנחנו נדון בשנייה ושלישית. כן?

נגה בריינס, מאיגוד העורכים. אנחנו מאוד תומכים בתיקון הזה. זה תיקון ראוי וזה תיקון חשוב. לתאגיד של ממשלה יש עוד אספקטים חוץ מחופש הביטוי וחוץ מחדשות. יש גם דברים שמתייחסים לאופן שבו הוא מעסיק עובדים, לאופן שבו הוא מתייחס לספקים שלו. יש מיליארד ואחד דברים שאם רשות השידור הייתה צריכה לבוא ולתת דין וחשבון לכנסת, אז יכול להיות שהיא לא הייתה נסגרת בסוף, כי היו מעלים את השאלות האלה לפני כן.

מעבר לכך, אנחנו נשמח שתיקונים נוספים יביאו גם, ידרשו מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו להגיע לכנסת וגם ממועצת הכבלים והלווין. שני ארגונים שבניגוד לתאגיד לא עושים את עבודתם, משום בחינה שהיא.

שמה? שהם לא צריכים לדווח לאף אחד? למי הם מדווחים? לשר?

הם לא עושים את העבודה שלהם. והם צריכים גם לבוא. אז השר, בבקשה, שני תיקונים אחרים, שגם יביאו את הארגונים האלה לכנסת פעם בשנה, זה יהיה נהדר.

זה רעיון לא רע דווקא, דרך אגב. נבדוק את זה. אולי נכניס את זה בשנייה ושלישית. נכניס את כל הגופים האלה אל תוך דיווח לוועדה.

צריך לבחון את זה.

לא לבחון, אנחנו יכולים לעשות את זה בשנייה ושלישית.

כן.

דווקא רעיון בסדר.

כן.

אם אין דיווח כזה, צריכים.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מצביע?

אני רוצה להגיד משהו.

בבקשה. הוצאתי אותך, החזרתי אותך, בסדר.

רוני אבולעפיה, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים.

אנחנו מתנגדים לחוק הזה. אנחנו רואים אותו כחלק מקונטקסט, זה נאמר כאן. אנחנו מאוד, אנחנו כן תומכים אם תכניסו בו סייג ששומר על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות ועל אי התערבות בתכנים.

יהיה על עקרונות החוק. עקרונות החוק, אני מאמין שגם כבוד השופט יגיד לי שבעקרונות החוק כתוב חופש הביטוי ודברים מן הסוג הזה? השופט מלצר, כתוב, נכון? כתוב בחוק עצמו הנושא של הזה.

עצמאות.

כן.

אנחנו רואים את החוק הזה כחלק מקונטקסט.

לוועדה יש סמכות.

אנחנו רואים את החוק הזה כחלק מקונטקסט של מתקפה של חוקים, למרות שהפרדת אותו מחוקים שבאים לפגוע בטלוויזיה הישראלית, בתרבות הישראלית וביצירה הישראלית.

לא. אף הצעת חוק לא פוגעת בנושא של היוצרים. זה לא נכון.

הדוח הזה זמין לכולם, אין מניעה לראות אותו.

לא ביוצרים.

לכן עולה כאן חשד שהוא לא הוגש בידיים נקיות.

בסדר, אבל הדיון הוא בידיים נקיות. אולי, גם אם את צודקת.

הדיון הוא בידיים נקיות. ותודה לך על זה חה"כ ביטן.

אוקיי. אנחנו נצביע.

הערה חשובה, אהבתי אותה.

כן, בבקשה? סיימתי, הולכים להצביע.

לחדד בקצרה את ההתייחסות שלי קודם, לדייק אותה. אכן כפי שאמרה נציגת משרד המשפטים, לפי סעיף 21(ב) לחוק יסוד הכנסת, בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הוועדות לזמן נושאי משרה, בין השאר בתאגיד שהוקם בחוק. אז אם הוא נעשה דרך השר או דרך ראש הגוף. ולפי התקנון באמת נאמר שהוועדה רשאית לזמן לישיבותיה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כמפורט באותו סעיף. מי שמוזמן יתייצב בפני הוועדה וימסור לה את המידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן בקשר לנושא הדיון.

יש הבדל בין תקנון לחוק.

נכון. ואין לו סנקציות לאי התייצבות.

נכתוב בדברי ההסבר שאנחנו נדון בשנייה ושלישית בתוספת שזה הכול יהיה לפי עקרונות החוק.

בלי לפגוע בעקרונות החוק.

בלי לפגוע בעקרונות החוק. ודבר שני, אנחנו נתייחס גם לגופים אחרים כמו מועצת הכבלים והרשות השנייה. אוקיי?

נלך להצבעה.

אפשר התייעצות סיעתית לפני?

כן, למה לא? בבקשה, חמש דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:36.)

אוקיי, מי בעד?

בוא נעשה שמית?

אפשר, בבקשה, למה לא? אתה רוצה?

כן.

בבקשה, בואי תקריאי את השמות.

אם הם מוכנים להצביע, שהחרפה תהיה גלויה לעין.

אין בעיה, אין פה שום חרפה בהצעת החוק הזאת. אל תגזימו. כן, הלאה. לא צריך כל דבר לעשות סצנות.

מה קורה לך, יוראי?

מה לעשות? הדברים לא מבוצעים בחלל ריק.

בואו נעבור שם-שם. ככה עושים שמית.

חה"כ דוד ביטן?

בעד.

חה"כ שלום דנינו?

חבר'ה, לא להפריע באמצע הצבעה.

חה"כ אריאל קלנר?

בעד.

חה"כ ששון ששי גואטה?

בעד.

חבל.

חה"כ אליהו ברוכי?

בעד.

חה"כ שלי טל מירון?

נגד. נגד, נגד, נגד.

חה"כ רון כץ?

נגד. אני מצביע בשם רון, נגד.

חה"כ יוראי להב הרצנו?

נגד.

רגע, שנייה.

חה"כ נאור שירי?

נגד.

חה"כ אלון שוסטר?

נגד.

חה"כ יבגני סובה?

נגד.

תמה ההצבעה.

כל מי שנוכח הצביע.

רוויזיה.

מה ההצבעה?

תודה.

מה התוצאות?

יצא תיקו, חמש-חמש.

הצבעה

בעד – 5
נגד – 5

תיקו, רוויזיה.

גם אני מגיש רוויזיה.

שמח לנו פה. היה שווה לצאת להתייעצות מסתבר.

זה התמיכה שיש לקרעי בציבור.

תודה רבה, שמחנו מאוד.

נעלתי את הישיבה.

גם אני הגשתי רוויזיה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:43 ונתחדשה בשעה 11:18.)

כולם פה?

אבל זה לא עובד ככה, שמחכים לפתוח ישיבה. אני רק רוצה לפרוטוקול להגיד שלא נהוג לפתוח ישיבה רק אחרי שאנשים באים. פותחים ישיבה, דוד.

תגיש תלונה לוועדת האתיקה.

לא, הנה, היועצת המשפטית פה שומעת. אני יודע שהיא תעשה עם זה משהו.

למה אנשים בורחים, לא הבנתי.

אפשר להתחיל?

תכף.

עוד פעם אין לכם רוב. למה אין רוב לחוקי התקשורת? מה זה אומר על הקואליציה? אולי הם מבינים טוב-טוב.

לא, יש בלגן.

יושב-ראש ועדת אתיקה זה שומר סף? אפשר לפטר אותו?

יש המון הצבעות.

הוא יהיה הבא בתור אולי, אם הוא יצביע נגד התקציב, חכה.

למה צגה ברחה?

למה היא ברחה? כי היא לא רוצה להצביע בעד חוקים לא טובים.

אוקיי, אני עושה הצבעה.

אפשר בבקשה שמית?

דוד, תתחיל.

איפה מישל בוסקילה? הנה, פה הוא יושב.

אפשר בבקשה הצבעה שמית?

אני עושה הצבעה. רבותיי, הצבעה על הצעת החוק לקריאה ראשונה. מי בעד שירים את ידו.

אפשר הצבעה שמית? אפשר הצבעה שמית? אני לא רואה.

אין הצבעה שמית.

איך שמונה?

כל הנהלת הסיעות פה, איזה לחץ. על הבוקר.

למה אתה לא מאשר שמית? מותר.

מי נגד?

נגד, נגד, נגד.

עבר. מי נמנע? אף אחד לא נמנע.

הצבעה

עבר.

תודה רבה.

רוויזיה.

רוויזיה עוד פעם?

בוודאי שכן, זאת הצבעה חדשה.

אין רוויזיה, אין. אין רוויזיה על רוויזיה.

זאת הצבעה חדשה.

מה זאת אומרת? יש רוויזיה, אין דבר כזה.

אין דבר כזה.

זו הצבעה חדשה.

אין דבר כזה, יאללה.

לא. מה זאת אומרת?

אין אמרתי.

הייעוץ המשפטי, אני מבקש.

בטח שיש רוויזיה. חייב דוד, אין כזה דבר.

אני מטיל רוויזיה.

לא, אתה חייב רוויזיה, חייב דוד.

אין דבר, אין, אין.

בטח שיש.

צא, צא.

בטח שיש רוויזיה. ההצבעה הייתה בגלל שהחוק לא עבר.

זאת הצבעה חדשה לגמרי ואני מבקש רוויזיה.

אין רוויזיה על רוויזיה, אין דבר כזה.

רבותיי, אתם יכולים ללכת. כל אלה שעשו רעש.

בדרך כלל יוזם החוק מבקש רוויזיה בשביל לשלוט בעניין.

בוודאי, תכריז רוויזיה, תצביע רוויזיה.

לא צריך, לא צריך.

אתה חייב, מה זאת אומרת?

הצבעה בבקשה לדיון מחדש בנושא מסוים - - -

לפי זה, זה גלגול שאף פעם לא יסתיים הגלגול.

היה נושא הצעת חוק והבקשה לדיון מחדש הייתה בהצעת החוק כולה לא יצביעו על בקשות נוספות לדיון מחדש לגבי הצעת החוק. ואם הבקשה לדיון מחדש הייתה בעניין מסוים שבהצעת החוק - - -

אז מה, זה לא נושא חדש? למה?

לא, לא.

אבל פעם שעברה היה חמש-חמש.

אני אגיד לך מה הנושא החדש, זה שאתה באת לוועדה, זה נושא חדש.

לא נכון, לא נכון.

באת, זה הנושא החדש.

הוא באישית בעד החוק.

מי?

יבגני.

קודם כל מותר להיות בעד או נגד, בגלל שיקולי קואליציה ואופוזיציה. אין בעיה.

עכשיו נתחיל את הדיון השני.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25.