פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
11/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 11:00

מתן עדיפות לעלייה לישראל, לבני משפחתם מקרבה ראשונה של חיילי צה"ל בני העדה האתיופית ובני המנשה.

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
צגה מלקו

רן קלדרון - מנהל תחום צה"ל, משרד העלייה והקליטה

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל יוסיפוף - עו"ד, מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה

יעקב הרשקו - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

שלמה ברנדס - החטיבה לתכנון ומנהל כוח אדם, אכ"א, צה"ל

יואב פריאל - קמ"ט צבא וחברה, אכ"א, צה"ל

יצחק קנאו מולה - מנהל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ציגה נגוס - חייל צה"ל פעיל

אלמנו טארקין - חייל צה"ל פעיל

שלומית אבינח

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

מתן עדיפות לעלייה לישראל, לבני משפחתם מקרבה ראשונה של חיילי צה"ל בני העדה האתיופית ובני המנשה.

בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שהצטרפו אלינו לדיון. אנחנו פותחים את יום הישיבות שלנו בישיבה שהכותרת שלה הוא מתן עדיפות לעלייה לישראל לבני משפחה מקרבה ראשונה של חיילי צה"ל יוצאי אתיופיה בני העדה האתיופית, וקהילת בני המנשה. אנחנו נפתח כפי שאנחנו עושים מידי ישיבה, בציון העובדה שחלפו 522 ימים מיום ה-7 באוקטובר, מאסון שמחת תורה. עדיין 59 אחים ואחיות חטופים, והחובה להשיב אותם במהרה מוטלת על כתפי כולנו, בראש ובראשונה על כתפיה של ממשלת ישראל שהיא זו שצריכה לקבל את ההחלטות הקשות והמורכבות, אבל גם המתחייבות של השבת אחינו ואחיותינו.

אני אזכיר גם שהיום אנחנו מציינים את יום י"א באדר, 105 שנים לנפילתם של מגיני תל חי ובהם גם יוסף טרומפלדור, 105 שנים להתקנת נוסח היזכור על ידי ברל כצנלסון, שלימים הפך להיות נוסח היזכור הרשמי, והרבה מין המעשים והאמירות של יוסף טרומפלדור רלוונטיים מאוד לימינו. אנחנו גם ביום הזה זוכרים את כל הנופלים על הגנת הארץ והגנת העם. הדבר הזה קשור במישרין לנושא הישיבה שלנו. בשורות צבא הגנה לישראל ישנם חיילים ומפקדים רבים יוצאי אתיופיה, בנים ובנות למשפחות שעלו מאתיופיה, וכמו רוב הקהילות בעם ישראל, בחברה הישראלית, גם הקהילה הזו שילמה מחיר דמים כבד מאוד במלחמת חרבות ברזל, גם בקרב החיילים הנופלים וכמובן גם בקרב אלו שנפצעו בקרבות במסגרת המערכה הזו. נזכיר שגם בקהילת בני המנשה שהיא קהילה הרבה יותר קטנה מבחינה מספרית, גם הקהילה הזו שילמה מחיר כבד במלחמה. שניים מבני הקהילה נפלו בפעילות מבצעית בבנימין ובקרבות ברצועת עזה.

בני המשפחות מקרבה ראשונה של הנופלים שלא נמצאו בארץ, גם בקרב קהילת יוצאי אתיופיה וגם בקרב קהילת בני המנשה הובאו לארץ במסגרת מסלול הומניטרי וניתנה להם האפשרות המתבקשת והראויה כמובן לבנות את חייהם כאן לאחר נפילת הבנים. עם זאת, כפי שכולנו יודעים, הכלל הזה לא מוחל בעניינם של המשרתים, ויש משהו לא פשוט ומורכב ומעורר מחשבה ודורש התייחסות בעובדה שבני משפחה מקרבה ראשונה של חיילים שמשרתים בצה"ל, בני הקהילות הללו, לא מבוצע בעניינם איחוד משפחות באופן קבוע ובאופן שגרתי. זאת תמונת המצב.

תמונת המצב הזו מתכתבת גם עם העובדה שלמיטב הבנתנו וידיעתנו בשנת 2025 אין בתקציב משרד העלייה והקליטה תקצוב ייעודי להעלאת בני הקהילה או הקהילות האתיופיות שממתינים לעלייה, גם לא מקרב הרשימות המצומצמות ביותר שחוסות לפחות מבחינתי תחת הוראות חוק השבות, נדבר בזה, וגם לא תקציב ייעודי להשלמת העלייה של בני המנשה. הנושא הזה יעסיק את הוועדה במסגרת הדיון שלה במדיניות העלייה והקליטה של ממשלת ישראל. זה נכון ביחס לקהילת יוצאי אתיופיה או יהודי אתיופיה, זה נכון ביחס לקהילת בני המנשה, זה נכון ביחס לעוד קהילות שהן משמעותיות מאוד מבחינה דמוגרפית, והוועדה בחודשים הקרובים תעסוק בנושא הזה בצורה אינטנסיבית. עם זאת, הסוגיה של בני משפחה מקרבה ראשונה של חיילים שמשרתים בסדיר, חיילים ומפקדים שמשרתים בקבע וגם חיילי מילואים שנמצאים בתפקידי לוחמה, ובשנה האחרונה הקדישו מאות ימים, הסוגיה הזו מבחינתנו דורשת התייחסות נפרדת ויותר דחופה.

במסגרת הדיון אנחנו נבקש לשמוע מהגורמים השונים בממשלה התייחסות שלהם קודם כל לנתונים, כמה חיילים היום בצה"ל שהם בני שתי הקהילות החשובות הללו, ממתינים לאיחוד עם בני משפחה מקרבה ראשונה, עם הורים, עם אחים ואחיות לא נשואים. זאת שאלה אחת, שאלת הנתונים. השאלה השנייה שאנחנו נבקש לדעת, זה האם אותם חיילים זוכים לליווי מצה"ל, מרשויות שלטון אחרות בתהליך הזה של בקשה של איחוד משפחות, והשאלה המרכזית היא כמובן מה מדיניות הממשלה ורשות האוכלוסין בסוגיה הזו, ונבין האם קיים מסלול מין הסוג הזה.

אני בהקשר הזה גם מבקש להבין האם קיימים מסלולים רלוונטיים לחיילים שמשרתים, שאינם משתייכים לקהילות הללו? אם אינני טועה, בזמנו נהוג היה שחניכי נעל"ה שמתגייסים לצה"ל ומשרתים, יכולים במסגרת איחוד משפחות להביא את הוריהם גם אם לא זכאי חוק שבות. היה מסלול מיוחד כזה אם אינני טועה. אם אני טועה, תקנו אותי. אני רוצה להבין מדוע אותו מסלול, אם אכן היה קיים, לא מופעל בהקשר של שתי הקהילות הספציפיות האלה? אלה השאלות. תעלינה עוד שאלות, ואת השאלות שלא יהיה להן מענה או מענה מספק, אנחנו כמובן בסיכום הישיבה נוציא פנייה מסודרת וגם נקבע דיון מעקב לזמן הקרוב.

אנחנו נתחיל ברשותכם עם ציגה נגוס שיציג את עצמו, יציג את הסיפור של משפחתו. לאחר מכן נשמע מיצחק מולה שמלווה את ציגה, ועוד, אני מבין, מקרים לא מעטים אחרים, ואז נפנה לקבלת התייחסויות של צה"ל ושל משרד הפנים וכמובן גורמים נוספים.

ציגה, תודה שבאת. בבקשה.

אני נגוס ציגה. עליתי ב-2021. אני משרת בגדוד 17, נהג מבצעי. יש לי משפחה באתיופיה, אבא שלי וגם יש לי אחים. אבא שלי ואימא היו גרושים. הוא לא עלה בגלל זה. יש לי כמה משפחות שם. האחים שלי הם סובלים שם, וגם יש מלחמה. ממש קשה שם. אימא שלי, קשה לה פה. היא שולחת כסף כי לאחים שלי יש הרבה ילדים וקשה לגור שם. הכול יקר שם בגלל המלחמות. כשאני רואה שאימא שלי בוכה פה, קשה לי לראות אותה שהיא בוכה כל הזמן. באמת קשה לי לראות שאימא שלי בוכה.

אתה עלית יחד עם אימא?

כן, עליתי עם אימא. כל המשפחה פה, רק האחים שלי ואבא שלי שם. למה הם לא מעלים אותם? אני לא מבין למה. כל המשפחה פה.

איפה הם נמצאים?

בגונדר.

כמה זמן אתה משרת?

אני כמעט שנתיים בצה"ל. גם אני שומר על המדינה. המשפחה שלי שם. אני לא יכול לשלוח כסף. אני לא יכול לעזור בכסף. אימא שלי לא עובדת פה. היא לא יכולה גם לעזור בכסף. היא בוכה כל הזמן. קשה לי לראות את זה, באמת. הכול יקר שם, באמת.

האחים שם הם בעלי משפחות, אתה אומר.

כן.

יש גם אחים שהם קטנים יותר?

לא, הם גדולים. הם נשואים ויש להם מלא ילדים, באמת. קשה לגור שם גם. גם יש מלחמות.

אתם הגשתם בקשה לאיחוד משפחות?

כן. כל הזמן. אימא שלי אומרת שתעלו את המשפחה שלי. הם לא מעלים אותם.

כמה אחים עליתם עם אימא, או רק אתה?

עם אימא.

רק אתה? יתר האחים שם?

לא, חמישה איתי.

אימא עם חמישה.

חמישה ילדים.

ואיפה אתם גרים?

אנחנו גרים באשקלון.

כמה אחים נמצאים שם?

באתיופיה? שלושה אחים שם אבל עם ילדים. מלא ילדים, משפחה גדולה, אבל כל המשפחה פה. זה מוזר לי באמת למה הם לא מעלים אותם. רק האחים שלי שם.

ואבא.

יש דודים, יש דודות פה. כל המשפחה שלנו פה, רק הם שם. זה מוזר לי למה הם לא מעלים אותם, באמת.

יצחק, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור ועל קיום הדיון, ובהצלחה בתפקיד החדש.

תודה.

אנחנו המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, ארגון שהקמנו ב-2013 מתוך היכרות את העלייה מאתיופיה. תחת הסוכנות היהודית היינו שליחים ומורים בבית הספר היהודי שם. אנחנו מ-2013 קיימים. קודם כל הדיון על החיילים, אנחנו מאוד שמחנו וחיבקנו את זה, כי זה בעצם אופציה מעולה שיכולה לתת אולי מהלך יותר מזורז להעלאת המשפחות של החיילים, שזה באמת צעד מבורך. שמעתי יותר מאלפי סיפורים. אני תמיד שומע את הסיפורים ואני באמת בצמרמורת, וואלה, מ-2021 התחיל לשרת בצבא ועכשיו אפילו נאבק בשביל להעלות את המשפחה שלו. זה משהו באמת מדהים ומרגש, וכמוהו ישנם עוד רבים.

עדכנתי את שלומית שאנחנו יכולים לעזור ברשימות דרך הפעילים שלנו. יש לנו מאגרי פעילים משלנו, ורוצים לזרז את המהלך הזה לצד המאבק שלנו להעלאת כל יהודי אתיופיה שנשארו, 1,226. ברמה האישית אני גם מכיר אותם מתוך התנדבות. גרתי באתיופיה בשבע השנים האחרונות, אז אני מכיר את הקהילות מאוד טוב, ואני מזועזע שהן עדיין שם למרות שיש החלטה נהדרת, כמה שאפשר לקרוא לה, מ-2015 עד 2025, שלא יושמה, אז לפחות לחיילים שיהיה איזה תהליך מזורז. תודה.

בסדר גמור. הצטרף אלינו גם אלמנו. בבקשה, אני אשמח שתציג את עצמך.

אני אלמנו טראקין, גר בבני עי"ש, משרת בתותחנים, גדוד 334. עלינו לארץ ב-2007. מאז שאני זוכר את עצמי קטן, אני זוכר את הדודים שלי ששם. כל הזמן אימא שלי מדברת שהיא מתוסכלת ורוצה את המשפחה שלה פה. האחיות שלה באתיופיה, האחים שלה. כל המשפחה שלה שם. קשה לה. היא כל היום בוכה ורוצה שנתאחד. גם סבתא שם והיא כבר די מבוגרת וגם רוצים לראות אותה, אני, כל האחים. כולם רוצים לראות אותה, להיפגש איתה.

כל המשפחה משרתים בצבא, פעילים. אני גם עכשיו אוטוטו אמור להיכנס לקבע. כולם עושים כמה שאפשר בשביל שהם יעלו. נלחמים על זה. קשה לראות את אימא שלך בוכה על זה שהיא רוצה להיות עם האחים שלה, ועם כל הצער הזה. זה הדבר הכי קשה שיש, לראות את אימא שלך בוכה על זה. מקווים. כל היום מתפללים, נלחמים, עושים כמה שאפשר, כמה שיכולים בשביל שנצליח לאחד את המשפחה בשביל לראות את אימא שלי מחייכת.

תודה.

יש לך אחים שם גם?

לא, אבל אח אחד, הבכור, נפטר שם.

תודה.

מכובדיי, בואו ניגש קודם כל לצה"ל. נשמע מכם האם יש לכם נתונים, האם ישנה איזו שהיא מדיניות סדורה מבחינתכם בנושא הזה?

אני שלמה ברנדס, אני איש מילואים של החטיבה לתכנון ומינהל כוח אדם, מתעסק במחקר ופיתוח בתפר של צבא-חברה בכל התחומים של כלל האוכלוסיות הייחודיות והמענים שהצבא נותן להם, במענים שהצבא גם מפתח קדימה. בדקנו בנתונים. אנחנו יודעים להגיד כמה יוצאי אתיופיה יש בצבא וכמה בני מנשה, שזה קצת יותר מורכב בהגדרה, אבל נגיד שזה אנשים שמה שאנחנו יכולים לבדוק זה שהם נולדו בהודו, ואז אנחנו מניחים שזה האוכלוסייה. סדרי הגודל זה בערך 2,200–2,300 יוצאי אתיופיה שמתגייסים בשנה לכל הצבא. יוצאי אתיופיה זה מי שהוא או אחד משני ההורים שלו נולד באתיופיה. עוד אין כל כך דור שלישי בצבא, כלומר אנשים שרק הסבא, אז זה משקף בגדול את כל האוכלוסייה.

בני מנשה, אנחנו מדברים על 50–70 אנשים שהם מתגייסים בשנה לצבא. אנחנו לא מתעסקים באיחוד משפחות ואין לנו מידע על זה. אין לנו פתרון סדור לאיחוד משפחות, אז מה שהלכנו להסתכל זה כמה אנשים - - -

מוגדרים כחיילים בודדים.

כן. זה אומר שהם הגישו בקשה. יכול להיות שהם בודדים ואנחנו לא יודעים על זה, אבל שהם הגישו בקשה והם מוכרים כחיילים בודדים ומקבלים את המענה. תלוי באיזה שנים מבין השנים האחרונות. ביוצאי אתיופיה מדובר על סדר גודל של בין 80 ל-150 איש בשנתון.

אנחנו מדברים על מספר מאות בודדות בכל צה"ל.

מקרב בני המנשה מספר עוד יותר קטן, בין עשרה ל-15 איש. זה סדר הגודל. מתוך הבודדים אנחנו מחלקים את זה עוד חלוקה פנימה. ניסינו להבין אם אנחנו יודעים להגדיר את זה יותר מדויק, אז הלכנו לראות מי הם הבודדים שהם מוכרים כבודדים בגלל שהם חסרי עורף או שהם בגפם. אנחנו מדברים בכל צה"ל, לא בשנתון, אחד או שניים יוצאי אתיופיה, תלוי באיזה רגע שבודקים את זה. נכון לאתמול שניים בכל הצבא הסדיר.

חסרי עורף?

חסרי עורף ובגפם, שני אנשים. בבני המנשה זה חמישה.

זה רק בסדיר.

כן. אני עכשיו רוצה לסייג את הנתון הזה.

מה זאת אומרת בגפם?

מבחינת מערך הת"ש אין משפחה שנמצאת, שהם אצלה.

בודד מובהק.

ברור. אני רוצה רגע לבוא ולומר, זה למשל לא המקרה של ציגה. הוא לא בגפו אבל יש לו הורה שלא נמצא כאן.

אנחנו לא יודעים להגיד כמה אנשים, יש להם אחים, כי אז יכול להיות שיש איפה להיות ואין צורך במערך הת"ש. גם על הורים. אם יש הורה אחד בארץ, יכול להיות שאנחנו לא רואים את זה, אז אין לנו מסד נתונים מסודר. מבחינת המענים הצבא יודע לייצר מעטפת למשרת בצבא כדי לאפשר את השירות שלו, אז המיקוד שלנו הוא בצורך הכלכלי, בצורך בדיור, בצורך בקשב יותר גבוה של מפקדים לאוכלוסיות שאנחנו מזהים שצריכות את הקשב. בקצה הכי קרוב לזה, יש חופשות מיוחדות וטיסות למי שנוסע לקרובים בחו"ל, דרגה ראשונה שצריך את זה, שזכאי.

זה גם היה המצב או עדיין עם עולי נעל"ה?

לכל אוכלוסייה זה סל הכלים שיש לנו. אני לא יודע להגיד את המספרים - - -

אני שואל האם בסופו של דבר במערכות הצבאיות, בליווי שחיילים מקבלים, האם ישנה איזו שהיא התייחסות בנושא של הצגת מידע לחיילים, היכולת של חייל לפנות ולקבל מענה לגבי נהלים מיוחדים שקיימים לגבי התאזרחות של הורה לחייל?

למיטב ידיעתי אין בצבא הנגשה של המידע הזה באופן סדור.

בסדר גמור. תודה. כמובן המידע הזה נוגע לסדירים. אין לנו ניתוח של קבע ובוודאי לא של מילואימניקים.

נכון, ואני אחדד למה, כי שם אין לנו מערך ת"ש. בקבע הם מקבלים שכר ובמילואים הם מקבלים חליף שכר, ולכן העיסוק בשאלת הצורך של הפרט הוא לא מתרחש בתוך מערכות הצבא.

ברור.

אנחנו לא יודעים את הדבר הזה. במילואים, במלחמה היה קרן הסיוע וזה גם לא למקרים כאלה. נתנו מעטפת אחרת.

טוב.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת צגה מלקו. את רוצה לומר דברי פתיחה עכשיו או לשמוע קודם את משרד הפנים?

לשמוע.

בסדר גמור. אני ברשותכם מבקש לפנות למשרד הפנים ולהבין קודם כל מה תמונת המצב מבחינת נהלים ומבחינת הגדרות בכל מה שקשור לתהליכי התאזרחות של הורים ובני משפחה אחרים מקרבה ראשונה לחיילים. אנחנו כמובן נמצאים בשנה שבה סוגיית המילואים זוכה לבולטות גדולה, אז אנחנו נדבר גם על המילואים, אבל אני רוצה להבין קודם כל את הקומה הבסיסית ביותר והראשונה של מה המדיניות הקיימת ומה הנהלים הקיימים, ואז נעבור לשאלות של מספרים ושל טיפול בבקשות.

טוב, אז קודם כל בוקר טוב ובהצלחה בתפקיד החדש. אני רוצה לציין שהיום רשות האוכלוסין, בניגוד למה שיצחק אמר, אין החלטות ממשלה חדשות שלא יושמו ולכן האמירה שיש החלטה מ-2015 שלא יושמה, היא לא מדויקת. מאחר ואין החלטות ממשלה חדשות, רשות האוכלוסין בודקת בקשות למי שמבקש לבוא מאתיופיה או מבני המנשה בהתאם לחוק השבות. הבחינה הזאת נעשית במסלול של חוק השבות בלבד, אלא אם כן תצא החלטת ממשלה חדשה עם הקריטריונים שהיא תקבע.

זה אני מבין. דרך אגב, אני לא פותח פה כרגע את הדיון. אנחנו נקיים את הדיון הזה. כיוון שנאמרה איזו שהיא אמירה, אז אני לא אותיר אותה ללא מענה למרות שזה לא נושא הדיון. יתקיים בנושא הזה דיון בקרוב. ישנה עמדה שטוענת שקיימת קבוצה, הוזכר פה המספר, 1,226, של אנשים שהם זכאי שבות, שהם נכללים ברשימות שקיימות, שהוכרו על ידי הממשלה כזכאי שבות והם לא מובאים לארץ או לא מתאפשר להם להגיע לארץ.

הם אושרו.

אושרו אבל לא במסלול של שבות.

אני רוצה לדייק. בוקר טוב, מיכל יוסיפוף. אני מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות ברשות. אני הייתי זאת שאחראית על כל הנושא של החלטות ממשלה. ה-1,200 האלה לא אושרו. ה-1,200 האלה נמצאים בפוטנציאל. במידה ותהיה החלטת ממשלה להביא אותם, הם יבדקו על פי הקריטריונים של החלטת הממשלה שתהיה בכפוף לקריטריונים שיקבעו.

הם לא נבדקו, האנשים האלה?

הם לא אושרו. הם היו בפוטנציאל. זה משהו אחר בכלל. זה לא שהם קיבלו אישור והם ממתינים כרגע לתקציב.

חברת הכנסת מלקו.

קודם כל אני מברכת על הדיון. הוא מאוד חשוב. מה שמיכל אמרה זה מדויק. אני מעורבת בזה. יש את המכסה של החלטת הממשלה והמכסה כבר הסתיימה, אבל לפי רישומים שקיימים, משרד הפנים עשו בדיקה מצוינת. בבדיקה שלהם מצאו עוד יותר לפי קריטריון. 1,226 לא חוק השבות וגם לא הוכרו. על פי קריטריון של החלטת ממשלה זה - - -. אני מעורבת בזה. אני דיברתי עם שר הקליטה, עם השר אמסלם, ואני מאמינה שהדבר הזה יתקיים.

משרד הפנים, קודם כל אני רוצה להגיד תודה. הם הביאו את הנתון. הם אמרו, תשמעו, לפי החלטת הממשלה על פי קריטריון בדקנו. היו מעל 3,000. 3,000, החלטת ממשלה. הבאתם אותם אבל יש לנו עוד 1,226 שעונים לקריטריונים. על הנתונים שלהם אני מתבססת. על זה אני פועלת.

בסדר גמור. תודה על התיקון הזה. האם קיים היום נוהל כללי במשרד הפנים שנוגע לתהליכי התאזרחות וקבלת מעמד בישראל לקרובים מדרגה ראשונה של חיילים שמשרתים?

אכן כן. יש נוהל ייעודי. דיברנו על זה בוועדה האחרונה לפני שפורר עזב את תפקידו. יש נוהל ייעודי למתן מעמד להורה או להוריו הביולוגים של חייל המשרת בצבא הגנה לישראל. יתרה מזו, גם בעת היותו בשירות סדיר וגם לתקופה שלאחר שחרורו מצה"ל, קרי, ואני חוזרת על דבריי מהוועדה האחרונה, אם הוא שירת 24 חודשים בצבא הגנה לישראל ושוחרר, ומפורט מאיזו סיבה הוא שוחרר, הוא יכול להגיש בקשה להזמנת הוריו הביולוגים לאותה תקופה לאחר השחרור, זאת אומרת 24 חודשים לאחר השחרור.

הנוהל הזה קיים, מפורסם?

קיים, מפורסם, מעוגן, תוקן. יש לי גם את הנתונים כמה הגישו משנת 2020.

רק לפרוטוקול, הנוהל הזה חל על כל הקהילות ועל כל ארצות העולם.

נכון.

בסדר גמור. האם בעקבות מלחמת חרבות ברזל נעשתה איזו שהיא בחינה של החלת הנוהל הזה גם על חיילים במילואים, בין אם לוחמים במילואים, בין אם כלל חיילי המילואים?

לא. מדובר אך ורק לחייל בשירות סדיר או כפי שציינתי, לתקופה ששירת, בהתאם לשחרורו.

הייתה בקשה בדיון שהתקיים כאן בדצמבר שנה שעברה, לבצע בדיקה של החלת הנוהל גם על חיילי מילואים ששירתו תקופה משמעותית במילואים מאז ה-7 באוקטובר. האם הסוגיה הזו שנידונה בוועדה הובאה לפתחו של השר?

לא זכור לי. אני חייבת לבדוק את זה.

בסדר גמור, אבל כרגע זה לא נוגע לחיילי מילואים. אפשר רגע לקבל את הנתונים המספריים?

כן. משנת 2020 עד 2025 הוגשו מקהילת יוצאי אתיופיה עשר בקשות להזמנת הורים מאתיופיה. מבני המנשה לא הוגשו בקשות. אני מניחה שזה בהתאם לכמות המשרתים. מתוכם שישה אושרו במעמדות שונים בהתאם לתקופה שהם הגישו את הבקשה. שלושה סורבו בשל אי-הצגת מסמכים הנדרשים על פי נוהל, ואחד שהוגש לאחרונה, טרם ניתנה החלטה.

שאלה שלי לגבי יוצאי אתיופיה, עשרה שהגישו. הקרובים שלהם בין הרשימה שממתינים או לא?

לא יודעת להגיד לך. יכול מאוד להיות שיהיה מצב שהבקשות אושרו לאלה שמופיעים ברשימה. יכול להיות. אני לא יודעת.

וזה לא מחייב.

לא מחייב. או שכן או שלא.

אתה ידעת להגיש בקשה על אבא שלך?

הוא לא ידע.

איפה מפורסם הנוהל?

באתר של הרשות. מספרו, אני אציין פה שיהיה לפרוטוקול, 5.2.0036.

זה רק בעברית?

זה רק בעברית.

אני רוצה לציין שבתקופה של עודד פורר קיימנו עוד ישיבה על הנוהל, וביקשנו גם מהצבא שיסייע לחיילים. הם לא יכולים לבד להתמצא. רונית, את יכולה לפרט על מערך הת"ש?

בוועדה הזו אנחנו מול הצבא אמרנו שהם יודעים נתון שאני לא יודעת, ואני יודעת נתון שהם לא יודעים. אני לא יודעת על חייל שמתגייס והם לא יודעים על הוריו של אותו חייל שמתגייס, וצריך להיות איזה שהוא קשר פה. אני חייבת להגיד שהנציג הקודם, סליחה, לא זוכרת את שמו, ניסיתי לשדך אותו עם איש מחשוב שלנו כדי לראות איך זה מתקדם. אני לא יודעת מה קרה מאז, אבל יש איזה שהוא ניסיון לעשות ממשק מול הצבא כדי שאנחנו נקבל את המידע הזה.

אם אני מבין נכון, הנוהל הזה זה נוהל שיש בו עניין של שעון חול. הנוהל הזה הוא מטבע הדברים רלוונטי לחייל בתקופת שירותו, ולאחר מכן יש עוד איזה שהוא פרק זמן שאם הפעולה לא מתבצעת במהלך אותו זמן, אז פוקעת הזכות. הנוהל הזה כדרך אגב, הוא לא להורה לרבות ילדיו הקטינים?

מדברים רק על הורה. תיכף עמיתי, יעקב הרשקו, יסביר על ההיסטוריה של הנוהל הזה. תחילה, כל הנושא של הורים לחיילים היה מתוך הוראת שעה לתקופה מאוד מסוימת ואנחנו עיגנו את זה בנוהל קבוע.

נשמע את הייעוץ המשפטי, כי בעצם אם אותו הורה, יש לו ילדים קטנים, הרי ברור שהוא לא יעזוב ויבוא. אני מבקש את ההתייחסות לעניין הזה. הנוהל לא חל על כל הקרובים מדרגה ראשונה.

אני יעקב הרשקו מהלשכה המשפטית. הנוהל הזה הוא תוקן בעקבות החלטת ממשלה שניתנה ב-2004 ואחר כך ב-2011. אנחנו עיגנו את החלטת הממשלה בתוך הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה. אתה שואל למה לא הכנסנו את הילדים הקטינים או בני משפחה אחרים חוץ מההורים הביולוגים. אני אתן דוגמה. מישהו שעלה מכוח חוק השבות, הלך ושירת שירות סדיר בצה"ל ונניח הגיע עם אימא שלו כמו המקרה נניח של ציגה. אני לא בטוח שהוא עלה מכוח חוק השבות אבל נניח לצורך העניין. מאחור נשאר לנו נניח אבא שלא עלה ועוד אחים שלא עלו. כמו שציגה עלה נניח מכוח חוק השבות, נניח הוא בן לזכאי שבות ונכד לזכאי שבות, ככה גם האחים שלו תיאורטית יכולים לעלות מכוח חוק השבות. אף אחד לא מונע מהם. הם לא צריכים גם נוהל מיוחד. יש להם את חוק השבות. זה לגבי האחים הביולוגים.

אם ההורה שנשאר מאחור, לצורך העניין, הוא גם זכאי שבות, הוא גם יכול לעלות. מה קורה במקרה שנניח ההורים התגרשו, פירקו את התא המשפחתי ומי שהיה לו את הזכאות, את העוגן לעלות לישראל, נניח זאת הייתה האימא והאימא עלתה יחד עם הבן שלה לישראל, והבן שלה בצבא כמו שפירטנו. האבא נשאר מאחור ובעצם ברגע שהתא המשפחתי התפרק, הוא איבד את הזכאות שלו והוא לא בן זוג לזכאי שבות. מכיוון שהוא איבד את הזכאות שלו ונשאר מאחור, הממשלה קיבלה החלטה לאפשר לאותם הורים שנשארו מאחור לעלות לישראל מכוח העובדה שהבן שלהם משרת בישראל, למרות שלהם אין שום זכאות מכוח אף חוק אחר.

זה אני מבין.

יפה. ברגע שהאבא הזה פירק את התא המשפחתי והקים תא משפחתי אחר לחלוטין עם אישה נוספת והביא עוד ילדים, שם הממשלה אמרה, אנחנו לא מסכימים. זה בעצם מגדיל את מדיניות ההגירה של ישראל. אנחנו מאפשרים להעלות את אותו תא משפחתי שהיה לאותו ילד שמשרת בצבא, אבל מעבר לכך אנחנו לא נאפשר להביא, כי אז כמו שהאבא הזה יבקש לעלות לישראל, ואנחנו מאפשרים לו. במסגרת נוהל הורה חייל הוא יכול לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. אנחנו לא נאפשר, זו הייתה המדיניות של הממשלה, לאפשר לילדים נוספים או לבת הזוג שלו שתגיד, מה פתאום, למה אני נשארת מאחור? גם אני מעוניינת להגיע לישראל יחד עם בעלי. אולי גם הנכדים שלהם, ואולי גם לה יש ילדים נוספים מתא משפחתי קודם שהיה לה, לכן הממשלה אמרה, אנחנו נאפשר להורה עצמו שהבן שלו משרת בצבא לעלות לישראל.

אני חייב לומר עוד פעם, אני לא יודע אם החיתוך צריך להיות כל כך חד משמעי. ברור לי שאי אפשר לייצר פה איזה שהוא שרשור. אני רוצה לוודא קודם כל את האפקטיביות של הנוהל הקיים. תיראו, אין לנו עוד הרבה זמן. מה שמתחדד מתוך הדברים, מצד אחד זה שלא מדובר בתופעה המונית. אנחנו לא מתמודדים כאן עם מאות מקרים. מצד שני, כל מקרה הוא עולם ומלואו, והמחשבה שהורה זוכה להגיע לארץ רק כאשר הוא כבר לצערנו לא יכול לפגוש את הבן כי הבן נפל, זאת מחשבה לא ראויה וגם הנוהל קובע שהמציאות צריכה להיות אחרת.

מה שעולה מתוך הדיון זה שני דברים. כנראה יש לנו עדיין בעיית חיבור בין הצבא לבין משרד הפנים. לא התקדמנו בשנה האחרונה עם נושא החיבור, ואני חושב שהסיפור המרכזי הוא סיפור ההנגשה של המידע. זה לא שהצבא בהכרח בתהליך הקליטה של החייל, למרות שהיה רצוי כן להגיע לזה, מסמן שהחייל הזה מתאים לנוהל הספציפי הזה, אבל נושא ההנגשה של המידע, יש בו בעיה. בסופו של דבר אם חייל מזוהה כבר כחייל בודד, אז הוא מקבל מעטפת של ת"ש. מישהו מדבר איתו, משק"ית הת"ש, קצין הת"ש. מישהו נמצא איתו בשיג ושיח, אז אני מניח שהדיון הזה גם כולל להבין מה המצב המשפחתי, הסיווג שלכם בין "בגפו" לבין "חסר עורף" וכו'. מישהו היה אמור לדעת שבמקרה של ציגה הוא לא בגפו כי יש כאן אימא, אבל אביו לא נמצא כאן. ברגע הזה אי-הנגשת המידע זה דבר שהוא לא הגיוני. הוא בייחוד מטריד אותי מכיוון שיש כאן זכות שפוקעת בחלוף איזה שהוא זמן. אם ציגה לא יטפל בעניין הזה 24 חודשים אחרי שחרורו, הזכות הזאת מתאיינת. ברור שיש פה קצר שלא טופל.

אנחנו עובדים במתכונת שמכל דיון מנהלת הוועדה מוציאה סיכום עם הבקשות לפעולה. אנחנו מבקשים התייחסות תוך שבועיים, קובעים דיוני מעקב, אז אני אומר, הבקשה הראשונה שלנו היא לסגור את הסיפור הזה של הנגשת מידע. מבחינתי כל חייל בודד בצה"ל, בסופו של דבר צריך להתברר הסוגיה הזו, בטח אם התברר שהוא חייל בודד בגפו, האם הנוהל הזה רלוונטי אליו או לא. זה אמור להיות בתוך המידע שמועבר אליהם.

האם היום יש בצה"ל ליווי ספציפי לחיילים עולים מעבר לליווי הכללי? אין דבר כזה.

זה משהו שמתבטא בהליכים אחרים. אם צריך לראיין אותם יותר או לתת להם מענה יותר בדחיפה, אז זה מקבל שם ביטוי, אבל זה לא מארז - - -

אז התשובה היא לא. הבינותי.

מה רצית לומר בעניין הזה?

רן, מנהל תחום צה"ל במשרד הקליטה. אגיד משהו, אולי הוא נשמע קצת לא טוב אבל הוא מסדר את העניינים. הכותרת "עולה" בצבא, אין מאחוריה שום מערך מיוחד. כל ההטבות שמקבלים העולים בצה"ל הן מכוח היותם בודדים או זכאי תשמ"ש או כל דבר אחר. הם מוגדרים כאוכלוסיות ייחודיות או אוכלוסיות רגישות, כי מחליפים את השם כל שנה, והדבר הזה מקנה להם שיחה פעם בחצי שנה עם המפקד. המילה "עולה" בצבא, אין מאחוריה כלום.

אנחנו נמצאים בעידן שבו יותר ויותר מידע מונגש גם לחיילים במרחב המקוון. אני זוכר איך אני ניהלתי את הליכי הצו הראשון שלי ורואה היום איך בנותיי מתמיינות לקראת השירות הצבאי. האם בסופו של דבר היום יש בכל המרחב המקוון שמנגיש מידע לחיילים התייחסות ייחודית, חלק באתר צה"ל שמכוון לחיילים עולים או לחיילים שעלו לארץ חמש שנים לפני גיוסם? כנראה לא.

אני אומר עוד פעם, עושים פעילות דחיפה יזומה של תהליך הת"ש של עולה, מתוך הבנה - - -

בסדר גמור. אני רוצה רגע לומר עוד פעם, כי אנחנו באמת צריכים להתכנס. דבר אחד, לא התקדמנו מבחינתנו בשנה האחרונה בנושא הנגשת המידע.

מה שקורה בצה"ל, סליחה שאני מתפרצת לדבריך, שכל פעם מגיע נציג אחר. פעם שעברה הגיע נציג ת"ש. צריכה להיות פה איזו שהיא אחידות גם בתוך צה"ל מול מי רשות האוכלוסין אמורים לעבוד.

רק עוד פעם מציינת שאחרי הדיון האחרון אני שוחחתי עם אותו נציג מיחידה שאני לא זוכרת את שמה, כדי לשדך אותו לנציג מחשוב של רשות האוכלוסין.

לטובת מה?

לטובת ממשק כדי שנקבל אולי אנחנו מידע מהצבא, או יותר חשוב שהצבא יקבל מידע מאיתנו.

טוב. אני רוצה לומר עוד פעם, אנחנו מבחינתנו מסמנים את הנקודה הזאת כנקודה שלא טופלה. יש פה בעיית הנגשת מידע. אני אפילו עוד לא עסוק בשאלה אם אתם יכולים לדחוף את המידע לרשות האוכלוסין. לאו דווקא זה תפקידו של הצבא. בסופו של דבר החייל צריך להגיש את הבקשה על פי הנוהל. חיילים שנמצאים בשירות קרבי, מה הציפייה? שפעם בשלושה שבועות כשהם יוצאים הביתה, או בתקופת המלחמה פעם בחודשיים כשהם יוצאים הביתה ל-48 שעות, שהם יחפשו את המידע, יטפלו בו כשזה שישי-שבת? יש פה אירוע. הוא לא נוגע למאות חיילים אבל כל משפחה היא חשובה. אנחנו מבחינתנו לא קיבלנו תשובה מספקת מצה"ל. אנחנו נבקש שבמערכות של אכ"א זה יעבור לגורם. אני פחות מוטרד מדמות האדם שמגיע לוועדה. אני יותר מוטרד מזה שאין תשובות. מבחינתי אין תשובה טובה של צה"ל לנושא הנגשת המידע וסיוע בסגירת המעגלים.

לגבי משרד הפנים אני אומר כך. לא אכנס כרגע לדיון של מה היקף הפריסה וההשתרעות של הנוהל. אני רק אומר שאנחנו נמצאים בעידן אחר מבחינת משרתי המילואים. מבחינתי אדם ששירת 200 ימי מילואים בהיותו סטודנט, דינו לא שונה מדינו של חייל סדיר, וגם זכות שהתאיינה מבחינתי צריכה להתחדש אחרי שירות של 200 ימים. אני מניח שאם אותו מילואימניק ייפול בקרב, אז הוריו יקבלו מיידית מעמד, ואת הסיפור הזה אנחנו מנסים למנוע.

אני מבקש בטווח זמן קצר, אני גם אדבר עם השר באופן אישי אבל הדברים צריכים לעבוד בצורה מסודרת. אנחנו מבקשים התייחסות תוך שבועיים של המשרד, לנכונות להרחיב את הנוהל בהיקפים כאלה ואחרים. זה שיקול דעת קודם כל שלכם בעבודת מטה, גם על משרתי מילואים בשירות מילואים משמעותי. אנחנו נמצאים בתקופה כזו ויכול להיות שזה הוראת שעה לאור המצב שאנחנו נמצאים בו בנוהל. יכול להיות שזה דבר שצריך להיקבע באופן גורף. לא יכול להיות שכרגע במציאות שבה אנחנו נמצאים, חיילי מילואים מחוץ לסיפור הזה. אלה שתי הבקשות שלי.

חברת הכנסת מלקו, בבקשה. רצית להוסיף?

קודם כל ברכות על התפקיד. אני רק שנתיים בכנסת אבל לפני זה הייתי 34 שנים עיתונאית ואני קבעתי סדר-יום של הקהילה יוצאת אתיופיה, אם זה ברדיו או בטלוויזיה. אתם לא תאמינו, הדברים לא השתנו. הדיונים, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מנהלים אותם, גם לפני זה היה. כל פעם חוזר על עצמו. לא התקדמנו שום דבר.

אני רוצה לספר לכם על החיילים העולים. לא כולם שולטים בעברית על בוריה. יש את הקושי הזה. עולים חדשים צריכים לעבור תהליך גיור. המשפחה שם. בדרך כלל הם משרתים בשירות קרבי. אין להם זמן. אין שום הנגשת מידע בשפה שהם מבינים אותה. אני חושבת שלצבא יש אחריות גדולה. הנוהל הזה, כל חייל בודד צריך לדעת בשפה שהוא מבין אותה. נתחיל מזה. אם אין הנגשת מידע בשפה שהוא מבין אותה, לא עשינו כלום, אנשים לא יודעים. כל הנוהל הזה יישאר באתר של משרד הפנים או באיזה שהוא גוף או מינהל האוכלוסין, לא משנה. אנשים לא יכולים להשתמש בו.

הרבה שנים סיקרתי את הוועדות – ועדת העלייה והקליטה, ועדת הפנים. אני מצטערת להגיד לכם, שום דבר לא השתנה. בנוסף, החיילים האלה, מאיפה יש להם זמן? הם יוצאים פעם בשלושה שבועות. יש חלק שיותר מחודש לא יוצאים. כשיוצאים הולכים לישון או שאיזו שהיא משפחה מארחת אותם. אני חושבת שיש לנו אחריות.

אני טיפלתי במקרים. היה עולה רק שנה וחצי בארץ. במלחמה נפצע. היה בסורוקה. החתימו אותו והוא לא הבין את העברית, על מה הוא חתם. ויתר על כל הזכויות שלו, לכן הנגשת מידע זה חוזר על עצמו, חברים. לא כולם מבינים עברית על בוריה וגם לא לכולם יש זמן. לצבא יש אחריות. אני אומרת לכם, אני אחת שליוויתי ואני מכירה את הסיפור.

אני מברכת על הדיון הזה, וחייבים שאנשים ידעו את הזכויות שלהם. דרך אגב, גם בנושא גיור זה היה אותו דבר. הם לא ידעו.

יש לי שאלה אחת. האם ההורה שמגיע מכורח בנו החייל הוא זכאי לסל קליטה?

לא.

הורה לחייל שנכנס למדינת ישראל מקבל בהתחלה למשך ארבע שנים מעמד ארעי א/5. לגבי הזכויות, הוא מקבל את הזכויות הסוציאליות בהתאם לביטוח לאומי וכדומה, אבל לא זכויות קלט.

משרד העלייה והקליטה, אתם רוצים להוסיף משהו?

לגבי אוכלוסיות ייחודיות, ממש לפני המלחמה הרחבנו את נהלי הסיוע לחיילים בסדיר שפעם נגעו רק ליוצאי אתיופיה, והיום האוכלוסיות הייחודיות שמקבלים העדפה מתקנת בכל הסיוע של המשרד כוללים גם את בני המנשה ועולים מתימן.

מסתבר שמגיעים מתימן לא רק דברים מטרידים אלא גם דברים טובים.

האם באגף כוח אדם קיים תקן וגוף שמתכלל את הנושא של הטיפול בחיילים עולים?

אחרי התוכנית של "דרך חדשה" נסגר המדור שטיפל ביוצאי אתיופיה כי הוחלט שלא מבדלים. יש לנו במסגרת מערך הגיוס בעל תפקיד שנותן מענה כדי להגדיל את המיצוי - - -

אני שאלתי שאלה אחרת. האם היום בתוך אגף כוח אדם יש מדור שתפקידו לטפל בחיילים עולים? בסופו של דבר יש חיילים שעלו מנעל"ה. יש חיילים שהמשפחה שלהם הגיעה לארץ יחד איתם שנה לפני הגיוס. אי אפשר למצות את הטיפול בחייל העולה רק בהגדרתו כחייל בודד. יש הרבה מאוד חיילים עולים שהם לא חיילים בודדים והם לא מקרה ת"ש. הם חייל עולה. אני מבין שהתשובה, שכרגע אין.

סליחה, טעות שלי. אני חשבתי שאתה שואל על יוצאי אתיופיה.

לא, לא.

גם בתוך מיטב בתהליך הגיוס יש בעל תפקיד שמתעסק בעולים. אנחנו מגדירים עולים חדשים כמי שעלה מגיל 16 ומעלה, ועולים ותיקים מי שעלה לפני גיל 16. גם בחיל חינוך יש ענף אוכלוסיות שיש שם בעלי תפקידים שמתעסקים בנושא של עולים, וניתן להם מענה בתהליכי השילוב, המיצוי, שפה כשצריך שפה, קורסי כניסה לשירות כשצריך קורס כניסה. לא כולם עם פער בעברית אבל ניתן לזה מענה. מעבר לזה יש גם גופים למח"ל והצב"ר.

אני רוצה רק לומר שאם הגופים האלה קיימים, אז אני חושב שהם צריכים להגיע לדיונים מהסוג הזה. אם יש בסופו של דבר גורמים בתוך אכ"א שאחראים באופן ספציפי על אוכלוסייה של אנשים שמוגדרים כעולים ותיקים או חדשים, אז שיתכבדו ויגידו לדיונים, מכיוון שאני חושב שלמשל סוגיית הנגשת המידע היא לא התחום שבו הנציגים עוסקים. אין לי בעיה, אני תמיד שמח לארח ולהכיר. יהיה פה דיון מעקב. דיון המעקב יתמקד בשלב הזה בשתי שאלות, איך צה"ל סוגר את פערי הנגשת המידע, כי מבחינתי המידע הזה לא מונגש, וזה לא רק הנגשת מידע, זה גם ליווי של החייל.

כאשר יש נוהל שקשור באופן ספציפי בשירותו של החייל, כל הזכות הזו קמה מכוח השירות של החייל וזה גם תלוי בזמן, אז אני מצפה שצה"ל יהיה מעורב במיצוי הזכויות של החיילים בהקשר הזה, בטח אם מדובר בסופו של דבר לא במאות רבות. זה לאתר את החיילים האלה, להנגיש להם את המידע ולראות אם הם זכאים ולא לחכות לסוף השירות. חייל שמגיע לסוף השירות שלו ורק אז יודע ומתחיל לטפל בבקשה של להביא את ההורה, זה חייל שלא קיבל את הליווי המתאים. יכול להיות שהרצון יתגבש רק בסוף השירות, אז אין תלונות, אבל אם זה לא אופציה שהחייל יודע מהיום שהוא נכנס לצה"ל, וכדרך אגב, אין סיבה מהיום שהוא נכנס לצה"ל. בתוך תהליכי המיון של מיטב, ברגע שהחייל מתויג כעולה ואתה אומר שזה קורה, אז פה המערכות של הצבא, הנתונים בידם. הרי הם יודעים איפה ההורים. כל המידע אצלכם.

עם כל מה שיש לי לומר על משרד הפנים משנות הניסיון הרבות שלי בתחום הזה, פה המידע אצלכם. המידע איפה נמצאים ההורים של החיילים, אצלכם. ההגדרה של החייל כחייל עולה, אצלכם. אתם יודעים איפה ההורה. אם הורה של חייל נמצא עכשיו בגונדר, אתם בתהליך הגיוס והמיון של החייל לא יודעים שאביו בגונדר?

רק אם הוא יגיש בקשת ת"ש.

זה מה שנאמר בדיון הקודם.

אני מאוד מוטרד ממצב שבו צה"ל ממיין חייל ולא יודע לומר בכל אין-ספור הטפסים שהחייל ממלא והמידע שהוא זורק אל צה"ל, שצה"ל לא יודע איפה נמצא ההורה הביולוגי של החייל, פרטי הקשר איתו. יש חייל שאומר, אני בוחר לא להצהיר, זכותו, אבל אתה רוצה לומר לי שלא שואלים מלש"ב במדינת ישראל איפה ההורים שלו? איפה הם גרים? האם הם בישראל? אני מתקשה להאמין. אני אומר, הנושא הזה ייבדק.

אני חיילתי ילדה, מלווה עוד בת בדרך למיון, יודע על כל הודעת SMS שהיא מקבלת ממיטב. מתקשה להאמין אבל נבדוק. מבחינתי המידע אמור להיות בצבא. הצלבת המידע אמורה להיות בצבא. השורה התחתונה מבחינתי של הדיון, היא שהצבא בנושא הזה של הנגשת המידע ושל סיוע לחיילים במימוש הזכות שקשורה בטבורה לשירות הצבאי, לא רואה את זה כרגע כחלק ממשימותיו, ואני מבקש התייחסות מסודרת של אכ"א. מוקד הדיון יכול היה להיות רשות האוכלוסין. מוקד הדיון בסיומו הוא אגף כוח אדם ומיטב. אנחנו נבקש תוך שבועיים התייחסות קבועה. ייקבע ככל הנראה בתקופת הפגרה דיון מעקב קצר בנושא הזה. הוא יתמקד בתשובות של הצבא לגבי סגירת המעגל. אני מכיר את עומס המשימות שלכם, ברוך השם. זה למולכם.

חברותיי וחברי ממשרד הפנים, המוקד שלכם בשלב זה הוא סוגיית המילואים. אני מבקש בשבועיים הקרובים לקבל התייחסות של המשרד ושל הרשות, לנכונות שלכם להרחיב את הנוהל למשרתי מילואים, ואני אומר עוד פעם, יכול להיות שזה מתחיל בהוראת שעה ואז זה עובר לחלק קבוע בנוהל. יכול להיות שהפרמטר הוא שירות מילואים פעיל בסדר גודל משמעותי או איזה שהוא מינימום ימים כמו שיש מינימום חודשי שירות כאן כדי להיכנס לנוהל, אבל אנחנו לא מוכנים לחיות במצב שבו משרת מילואים 200 ימים או 300 ימים בשנה, בטח אם זה שירות קרבי, לא יכול להיכנס בגדרי הנוהל הזה במציאות הנוכחית, אז נבקש מכם התייחסות לעניין הזה.

אני רושם לעצמי להמשך הדרך התייחסות שלנו או לימוד שלנו כוועדה את הסוגיה הזאת של הטיפול בחייל העולה ומה המעטפת שהצבא היום נותן באופן ספציפי לחייל עולה סביב עלייתו. יכול להיות שיש אין-ספור דברים אחרים. אנחנו נעבוד פה עם המשרד האחראי. עוד הערות של מישהו מהמשתתפים? הערות שלכם?

תודה שהגעתם. מעריכים מאוד את הטרחה. ננסה להתקדם ביחד כולנו בנושא הזה. תודה חברים, המשך שבוע טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 11:57.