פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
17/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 130
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 12:35

עובדים זרים בענף המסעדות - ישיבת מעקב

חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

רום בר-אב - אגף תקציבים, משרד האוצר

שרה דיאמנט - מנהלת אגף עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה

זיו בילאוס - ראש חטיבת קשרי חוץ, האגף הקונסולרי, משרד החוץ

מאיר דוד - מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

יקיר ליסיצקי - יו"ר, איגוד המסעדות והברים בישראל

תומר מור - מנכ"ל, עמותת "מסעדנים חזקים ביחד"

אילן זגדון - מייסד פורום המסעדות

שרון פרז - מסעדנית מהצפון

נעמה צדקיהו - מסעדנית

שמעון אלחרט - מסעדן

שי דיקמן - בת דודתה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי בעזה

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

עובדים זרים בענף המסעדות - ישיבת מעקב

שלום לכולם, צוהריים טובים, יום שני בשבוע, י"ז באדר תשפ"ה, 17 במרץ 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הבאת עובדים זרים לענף המסעדות.

בבקשה, תציגי את השם לפרוטוקול.

תודה רבה, חברת הכנסת אתי עטייה, שאת מאפשרת לי להקדיש את תחילת הוועדה לחטופים שעדיין נמצאים בשבי. היום אני מבקשת בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, להקדיש את פתיחת הוועדה בכמה דקות לחטופים הזרים שעודם נמצאים בשבי. לסונטיסק רינטאלק, לסונטיה אוק'קראסרי, נטפונג פינתה, ביפין ג'ושי וג'ושוע לואיטו מולל. חלקם הגיעו לעבוד כאן בחקלאות. חלקם הגיעו כסטודנטים כמו ביפין. חלקם עדיין בחיים וחלקם נרצחו או נהרגו בשבי.

אני שי דיקמן. אני בת דודה של כרמל גת. בשביל כרמל כבר מאוחר מידי. אחרי שהיא שרדה 328 ימים בשבי, היא הוצאה להורג בידי חמאס. אני כמו כל אזרחי מדינת ישראל רוצה את החזרת החטופים כולם. לא מאחלת לאף אחד שעדיין בחיים ויכול לחזור לחיבוק של המשפחה שלו, לאבד את חייו בשבי. מגיע לכולם סגירת המעגל. אני יודעת שהיום אתם מתכנסים כדי לדבר על הגעה של עובדים זרים לענף המסעדנות, ואני רוצה לשאול האם הוועדה עוסקת בחטופים שטרם חזרו, שהגיעו הנה אבל תחת המשמרת שלנו נחטפו? האם הוועדה עוסקת בהם, לא היום אלא ככלל?

לא היום, אבל בלי נדר בשבוע הבא בעזרת השם, כי יש לנו ימים מטורפים. אנחנו מהבוקר בתקציב עד אור הבוקר. כל יום זה יהיה. אנחנו נעדכן אותך.

שבוע הבא יש על הזרים החטופים.

כן, בענף החקלאות, אז את מוזמנת.

הבנתי.

כנראה שנקיים את הדיון ביום ראשון הקרוב, כי ביום שלישי הבא לא יהיה ניתן בגלל התקציב, אז נקדים אותו ליום ראשון. את מוזמנת.

תודה רבה. זאת תהיה הפעם הראשונה שמקדישים להם ועדה, לחטופים הזרים?

במהלך השנתיים, אני החלפתי את היו"ר הקודם, אבל בתקופה הקודמת שלו גם ניהלנו דיונים כאן.

מה זאת אומרת בשנתיים? הם נחטפו לפני שנה וארבעה חודשים.

הקדנציה כאן התחילה לפני שנתיים. היו"ר הקודם התחיל. אני החלפתי אותו בתפקיד לפני כשבועיים וחצי. היו"ר הקודם קיים דיונים בנושא.

הבנתי. אני אודה לך.

את מוזמנת ביום ראשון וניתן לך את רשות הדיבור.

אוקיי. אני אבקש לא רק את רשות הדיבור כדי לספר עליהם, שזה התכוונתי לעשות היום. אני באה ביום ראשון. אני אבקש שהוועדה תעסוק בהם. הם הגיעו לכאן כעובדים זרים.

מנהלת הוועדה תזמין את הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר.

תודה רבה.

נמשיך בדיון, בבקשה. לאחר כמה ישיבות שהתקיימו בוועדה בנושא, ולאחר שהוועדה השתכנעה בצורך להביא לראשונה עובדים זרים לענף המסעדות שהעסיקו כ-2,000 עובדים פלסטינים ברישיון לפני המלחמה, ביום ה-19 ביוני 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה בהיקף של 2,000 עובדים זרים לענף המסעדות. מאז ועד היום, חודש מרץ 2025, עדיין לא הגיעו העובדים הזרים. נחתם הסכם בילטרלי מול ממשלת סרילנקה להבאת העובדים הזרים למסעדות. משרד הכלכלה לפרסם למסעדנים הגשת בקשות להקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים על פי קריטריונים שונים, כשהעדיפות היא למסעדות שהעסיקו עובדים פלסטינים לפני המלחמה. נושא האגרות שהוועדה מטפלת בו לכלל הענפים קריטי גם לענף המסעדות. המסעדנים טוענים שלא יהיה להם שווה לבקש ולהעסיק עובד זר בשל האגרות הגבוהות שמצטרפות להוצאות על המגורים, וההוצאות הנלוות לעובד הזר שהם צריכים לממן.

ארצה לשמוע היום מהמסעדנים על החסמים והקשיים שלהם בנושא. ממשרד הכלכלה על הפעולות שביצע המשרד להקצאת העובדים הזרים למסעדות, ומה בכוונת המשרד לעשות במידה ותהיה יתרת מכסה פנויה. אבקש לשמוע מרשות האוכלוסין על התקדמות הליך ההקצאות לכל מסעדה ומעוד הבאת העובדים לישראל, כשהמטרה היא ליצור ודאות למסעדנים כדי שיוכלו להיערך להגעת העובדים, להיערך למגורים לעובדים. היות והנושא התעכב יותר מידי זמן, ארצה שנצא מהישיבה היום עם תאריכים מוגדרים לתהליכים שיביאו להבאת העובדים סוף-סוף לישראל.

אני מקדמת בברכה את חניכי מכינת מיתרים בעוטף עזה שהגיעו לצפות בישיבה היום. ברוכים הבאים.

נתחיל את הדיון עם משרד הכלכלה, בבקשה. אם את יכולה לפרט על הפעולות שביצע המשרד מאז אישור המכסה של העובדים הזרים לענף המסעדות. מה התקדם? מה התחדש היום?

תודה רבה. שרה דיאמנט, אני מנהלת את האגף של עובדים זרים במשרד הכלכלה. אנחנו פרסמנו קול קורא לקראת סוף נובמבר, שהוא היה פתוח עד סוף דצמבר. 426 מעסיקים הגישו בקשות.

לכמה עובדים?

תיכף יעדכנו אותי בנתון הזה ספציפית. הוצאנו את ההמלצות שלנו במהלך שבוע שעבר. רשות האוכלוסין, זה היה בתיאום מולם. האתר של רשות האוכלוסין גם בתהליך עדכון. אמור מחר להיפתח לקבלת ההיתר. גם צירפנו לכל המעסיקים שקיבלו את ההמלצות מאיתנו איזה שהוא טופס שהם אמורים למלא אותו טרום ההגשה, את הבקשה להיתר באתר של רשות האוכלוסין. בסופו של דבר 356 מעסיקים קיבלו את ההמלצות שלנו על סך המכסה במלואה, שזה 2,000 היתרים. נדחו 70 מעסיקים מסיבות שהן לא עמדו בתנאי סף, שזה יכול להיות מינימום ארבעה עובדים, שיכלו משם להגיש בקשה, או סיבה נוספת, רישיון שלא תואם או רישיון לא בתוקף. המעסיקים שנדחו הם לא עמדו בתנאי הסף.

או שלא העסיקו פלסטינים.

זה לא היה הגורם. כל מי שהעסיק פלסטינים קיבל את זה, חלופה מלאה.

אני מדבר על אלה שלא קיבלו בגלל שלא העסיקו פלסטינים. אני מכיר כאלה.

לא הייתה כזו דחייה אצלנו.

אם חלק מהמסעדנים יוותרו על הבקשה שהגישו להעסקת עובדים זרים, האם המשרד יפרסם הקצאה חדשה למסעדות אחרות שירצו לבקש הקצאה, כדי שלא ייווצר מצב שהמכסה לא תמומש במלואה? אם כן, כמה זמן התהליך ייקח?

אלף, בוודאי. ההמלצות בתוקפן עד סוף אפריל. עד ה-30 באפריל אותם מעסיקים שהגישו לנו בקשה וקיבלו המלצה יכולים לממש את ההמלצה. אחרי ה-30 באפריל אנחנו נעשה איזה שהוא סדר מול רשות האוכלוסין. נראה מי לא הגיש את ההמלצה. זה חוזר ישר לפול שלנו. יש לנו עוד שלושה חודשים לממש את ההבאה פיזית של אותו עובד, להקצות אותה אליהם. גם אלה שלא הקצו את העובד אליהם למרות שהגישו את הבקשה להיתר, זה גם באיזה שהוא שלב יחזור אלינו למכסה. כמובן שכל אלה שנדחו וגם אלה שאנחנו נפרסם קול קורא, יקבלו מאיתנו איזה שהוא עדכון על כך שאנחנו מוציאים את היתרה של המכסה, כמה שהיא תהיה.

אוקיי.

לרשות האוכלוסין שאלה, בבקשה. האם אתה יכול לדבר על ההליך להבאת העובדים למסעדות שביקשו להעסיק עובדים זרים, שמתנהל אצלכם היום?

משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה. כמו ששרה אמרה, אנחנו עובדים בתיאום ובשיתוף פעולה. המשרד שלהם עשה את הקול הקורא ושלח המלצות למעסיקים. השלב הבא זה שמעסיקים יגישו אלינו בקשות להיתרים להעסקת העובדים הזרים, ואחרי שאנחנו נסיים את הליך בדיקת ההיתרים ונוציא את ההיתרים למעסיקים, הם יפנו אלינו להזמנת העובדים ממאגר העובדים הבילטרליים שאנחנו מקימים במקביל, מסרילנקה.

הם לא מחכים להבאת עובדים. יש אותם כבר.

אנחנו כבר מקימים את המאגר. כבר יש שם בסביבות 1,000 עובדים. אנחנו עובדים על זה כל הזמן. הם עברו ראיונות.

עברו את כל הקריטריונים.

כן. יש עוד בדיקות נוספות אבל זה הבדיקות הראשוניות. הם עברו אותן, מבחן פיזי וכו'.

יפה. אפשר לברך.

שאלה למשרד האוצר, בבקשה. המסעדנים טוענים כי לא יגישו בקשות להעסקת עובדים זרים בשל האגרות הגבוהות. אתה יכול להתייחס, בבקשה?

כן. אני רום מאגף תקציבים, משרד האוצר. לפני שבועיים היינו פה בוועדה וקיימנו דיון.

אם יש התפתחות, התקדמות מאז הדיון הקודם, נשמח שתעדכן אותנו.

קיימנו דיון, אני חושב, די ארוך ומעמיק בנושא. הצגנו את כל הדברים בפירוט. אני לא אחזור על כל מה שנאמר, אבל כפי שהצגתי גם בדיון הקודם, כרגע הוחלט לקדם הפחתת אגרות בענף הבניין לעניין דמי היתר להגעת עובדים חדשים בשנת 2025. התקציב, ממש בימים האלה מצביעים עליו ומכינים אותו.

מה עם שאר הענפים? מה החלטתם? באופן כללי אני רוצה לשמוע ובפרט למסעדות.

כפי שאמרתי גם בדיון לפני שבועיים, לעניין שאר הענפים כרגע עמדת השר היא שבהינתן החסמים הקיימים להגעת עובדים זרים על כל המגרש, האגרות לא מהוות חסם לכניסת עובדים ולכן הפחתה לא נבחנת בשלב הזה. הנושא ייבחן כחלק מאיזה שהוא תהליך כולל של הסרת חסמים על כל המגרש, חסמים שכוללים ופוגעים בכל שרשרת הכניסה - - -

מתי זה יתחיל להיבחן? זה כבר הרבה עבר נבחן, לא?

זה לא תהליך שהוא רק שלנו. זה תהליך שהוא כלל-ממשלתי. אנחנו עוסקים בזה אבל כרגע אין איזה עדכון בנושא.

אני רותח מזעם. אני לא יכול להקשיב לדבר הזה יותר. הבן אדם הזה הוא לוביסט של יוקר המחיה. כל הילדים האלה שבאו לפה, הולכים לשלם כפול במסעדות בגללו ובגלל שר האוצר. אתם רואים את הבן אדם הזה? הבן אדם הזה קונס אותנו כמעט ב-10,000 שקל על כל עובד שאנחנו מביאים לישראל. תחשבו על זה.

זה לא הוא, זה האוצר.

הוא שר האוצר מבחינתי. הוא לא נלחם עם שר האוצר להוריד את האגרות.

הוא הנציג מטעם שר האוצר.

אני אשמח לסיים את דבריי. בשבוע שעבר הצגתי את התהליך שנעשה. הצגנו פה מצגת שהציגה את כל הנתונים ואת כל הדברים.

ואת כל החסמים.

הוגבו תגובות במהלך הדיון גם של המשתתפים פה, ואני חושב שהם נשמעו בצורה מאוד ברורה, אבל כרגע אנחנו עוסקים בדבר הזה ואין לנו עדכון בנושא. ככל שיהיה, אנחנו כמובן נפנה לוועדה גם לעניין העדכון לדמי ההיתר שאנחנו עוד מחויבים להעביר לכם, וגם לעניין התפתחות תהליך האגרות.

גם עם נושא המסעדנים?

כפי שאמרתי, כשאנחנו מדברים על כלל הענפים שהם פרט לענף הבניין, אז ענף המסעדות נכלל בתוך הקבוצה הזאת, ובעבור הקבוצה הזאת הפחתת אגרה תיבחן כחלק מתהליך רוחבי של הסרת חסמים לכניסת עובדים לישראל.

אפשר מילה? לי קוראים אילן זגדון, מסעדן מבאר שבע, מייצג הרבה מסעדות. אני קיבלתי היתר של 12 עובדים זרים, עכשיו קיבלתי את התשובה, כי העסקתי 12 פלסטינים. הוא קיבל ארבעה. כמה קיבלת?

אני שישה כי העסקתי שישה - - -

אנחנו כולם הולכים לוותר על העובדים האלה כי לי אין עכשיו 100,000 שקלים להפקיד למשרד האוצר כדי לקבל את העובדים האלה. אנחנו לא נוותר. אנחנו נאלצים באזיקים לוותר על העובדים האלה, ומי שייקח אותם זה רק מסעדנים שיש להם מלא כסף, וזה לא רוב המסעדנים. מה יקרה? שזה עובדים זרים למסעדנים עשירים בלבד. אני לא יודע אם יש בכלל כאלה. זה מה שהולך לקרות פה.

חשוב להבין את הקשר. זה פשוט מאוד. אנחנו כבר למדנו את השיטה. יש אגרה, מעלים את המחיר. עולה שכר המינימום ב-1 באפריל, נעלה את המחיר. המחירים במסעדות בעקבות האגרות הולכים לעלות בסביבות 20%, ואני אשלח לרום בר-אב את התפריטים עם עליית המחיר. זה מאוד פשוט. את תשלמי יותר כסף. כולכם תשלמו יותר כסף במסעדה. החבר'ה הצעירים האלה שאין להם כסף לאכול היום שווארמה, שווארמה תעלה 90 שקלים. זה מה שיקרה. היא כבר הגיעה ל-60–70 שקלים. הבן אדם הוא לוביסט של יוקר. אני לא מבין בכלל איך הוא יכול לחשוב על לא לבטל את האגרות האלה. זה הכול לוביסטים, הכול קומבינות. למה לנו אין הורדה באגרות? כי מי אנחנו, המסעדנים? אפשר לדחוק אותם. שישלמו. מה יכול לקרות? התוצאה תהיה עלייה מיידית במחירים במסעדות וכולכם תשלמו את זה.

אני רק רוצה שכל החבר'ה הצעירים המדהימים שהגיעו לפה, יזכרו שכשהם יגיעו לאכול במסעדות ולא יהיה להם כסף, הנה הבן אדם שאשם בזה. קוראים לו רום בר-אב, נציג משרד האוצר. סמוטריץ'. תזכרו את זה. האדם שכל האינטרס שלו זה להעלות את המחירים במסעדות במדינת ישראל, ובכלל להעלות את המחירים בישראל כדי שאנחנו נהיה עסוקים בלשרוד.

תן לו להתייחס, בבקשה.

בדיון הקודם אנחנו הצגנו פה את החלק של העובדים הזרים בכל אחד מהענפים מתוך סך כוח העבודה. הצגנו שיש ענפים שבאמת העובדים הזרים והעובדים הפלסטינים בפרט היוו נתח מאוד משמעותי מכמות העובדים. לדוגמה, בענף הבניין אני חושב שזה היה שליש מהעובדים. אני לא זוכר בדיוק את המספרים, אבל היו ענפים שהיה מספרים מאוד גבוהים, והיו ענפים שהיה מספרים נמוכים. נניח בענף המסעדות, אני לא זוכר בדיוק את המספר, אפשר להסתכל, זה גם פורסם, היו אחוזים בודדים, לכן אני אומר, גם כשמדברים על השפעת המחירים הענפית, ברמת המעסיק הבודד בוודאי שיש השפעה על כוח האדם שהוא מעסיק ולעלויות של כוח האדם הזה, אבל ל-2,000 עובדים בענף המסעדות שמהווים אחוזים בודדים מסך המועסקים בענף לא תהיה השפעה על כל המחירים בכל העסקים בארץ. בעבור המעסיק הבודד שהעסיק עובד, מאוד יכול להיות שתהיה השפעה. זה תלוי גם בהרבה דברים אחרים ולשכר המינימום שעולה.

הנה מקור הבעיה. הנה החשיבה המעוותת.

בוודאי כשיש ענף שמעסיק אחוזים בודדים של קבוצת עובדים שהוחלפה בכמות עובדים אחרת והמחיר שלה אולי יותר גבוה. לא מדובר על העלאת מחירים רוחבית בכל הענף כשמדובר במספר מצומצם של עובדים.

זה לא נכון. אליהו רביבו ישב פה בוועדה הזו וטען, ואנחנו סיפרנו את זה והוכחתי את זה גם. זה לא שהועסקו 2,000 עובדים פלסטינים, ורום יודע את זה טוב מאוד. העסקנו שב"חים ועובדים מהבנייה. כל הפלסטינים עבדו אצלנו. כמעט 10,000 עבדו בענף. זה לא נכון שזה 2,000 עובדים. זה 2,000 חוקיים. בכל המסעדות בישראל עבדו פלסטינים ואלה היו רק 2,000? זה שקר גמור. הוא משתמש בעובדות לא נכונות.

להעסקת עובדים שהיא לא חוקית אני לא יודע להתייחס.

אל תתייחס לזה אבל זו המציאות. אם אתם לא תורידו את האגרות האלה לאפס או לפחות ל-900 שקלים כמו בחקלאות, המחירים במסעדות יעלו בין 20% ל-30%. תוסיף לזה גם את העלאת שכר המינימום. תזכור את מה שאני אומר לך.

בבקשה.

נעים מאוד, שמי נעמה צדקיהו ויש לי שתי מסעדות בעיר מודיעין. אני רוצה קצת לסבר לכם את האוזניים. שנה וחצי אנחנו באירוע בלי עובדים. זה אומר שאני תאילנדית בעסק בלי זכויות. כששואלים אותי מי את? תאילנדית בלי זכויות. אני מדיחה כלים, אני ממלצרת, אני מפנה, אני מקבלת לקוחות. אתם יושבים במגדל השן ואתכם לא מעניין. הכול לוקח זמן, אין בעיה, עוד רגולציה, עוד ביורוקרטיה. הארנונה עלתה, החשמל עלה, שכר המינימום עלה. העובדים שלנו שאנחנו כל כך כמהים להם, עלה. עכשיו יש מודל. יש בענף החקלאות 1,300 שקלים. עכשיו אישרתם לענף הבנייה. מה איתנו? אנחנו ילדים חורגים לאלוהים? לא הבנתי. מה ההבדל?

אני מעסיקה קרוב ל-60–70 עובדים. מגיע לי משהו בזכות ולא בחסד. מה זאת אומרת? מישהו צבע לי תקציב? מישהו נתן עבורי משהו? במקום שתקלו עלינו אתם הורגים אותנו? זהו, נמרח אותם? שבוע שעבר הלשכה לסטטיסטיקה פרסמה, בכל שעה שבעה עסקים נסגרים, והמדד הכי גדול של המסעדות. ענף המסעדות נמחק. מה, אתם רוצים להרוג אותנו?

את הולכת לשלם את האגרות או לוותר על העובדים?

מי יכול לשלם 100,000 שקל עכשיו?

אני במצב הזה לא מסוגלת להביא עובדים. אנחנו סוגרים את המסעדה לפני הזמן.

רום, אתה יכול להתייחס למצוקה של בעלי העסקים?

אני לא יודע להתייחס למה קורה בענף המסעדות באופן פרטני.

היום הגענו לדיון בנושא המסעדות.

אנחנו הגענו לדיון על המסעדות. נעים מאוד, דיון על המסעדות.

סליחה, גבירתי, אחת הבעיות שלהם, שהם ניזונים מתיאוריות. אנחנו המציאות.

אני יודע להתייחס לנושא העובדים הזרים בענף המסעדות. על זה אנחנו מדברים.

זה הדיון.

שלחתי לך סרטון של העסק שלי שסגרתי, רום.

איך הם יכולים לשלם את האגרות?

אני לא יודע להתייחס למה קורה בענף המסעדות באופן רוחבי, ויש פה טיעונים על עסקים שנסגרים או לא נסגרים. אני לא יודע להתייחס לזה. מה שאני יודע להגיד, שבענף המסעדות הועסקו באופן חוקי 2,000 עובדים פלסטינים. כשאנחנו מדברים על מכסה שהיא חלף הקצאת העובדים הפלסטינים, על 2,000 עובדים, מדברים על אחוזים בודדים העובדים בענף. שוב, חבל שאין לי פה את המצגת. פחות מ-5%.

אם זה שולי, אז בבקשה תוותר על האגרה. היא שולית.

כשאנחנו מדברים על מספר כל כך מצומצם מסך המועסקים בענף, לא מדובר על השפעת מקרו על כל הענף. יש מעסיק כזה או אחר שהעסיק את אותו עובד פלסטיני. אם יש מישהו שהעסיק עובד לא חוקי, קודם כל אנחנו כממשלה בוודאי לא מעודדים את זה.

אנחנו מדברים על חוקיים.

נאמר פה מספרים של 8,000, 10,000. אנחנו כממשלה בוודאי חושבים שזה לא נכון ואסור, ולא מעודדים את זה, אבל אדם שעשה את זה, כמו שהיה אסור לו לעשות את זה אז, אסור לעשות את זה עכשיו. כמו שהיה אסור לו והוא עשה את זה, אני לא יודע מה הוא יבחר לעשות עכשיו. אני חושב שהעובדים האלה הם מחוץ לשיח. אנחנו מדברים על 2,000 עובדים. אני לא זוכר את המספר, 2% או 3% מסך המועסקים בענף. לא מדובר על השפעה מקרו-כלכלית שתשפיע - - -

עליך לא אבל לנו כן. זה מצוין שזה לא משפיע עליך. עלינו זה משפיע.

2,000 עובדים הם לא משפיעים על כל המשק. הם משפיעים על המעסיק שמעסיק - - -

משפיע עלינו. מה זאת אומרת?

אני לא רוצה עכשיו להתייחס באופן פרטני לענף המסעדות. שכר המינימום עולה. יש דברים נוספים שגורמים לעליית מחירים. עובדים זרים זה חלק מזה. זה חלק קטן. מדובר על 2,000 עובדים בלבד.

שם בבקשה לפרוטוקול.

יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות. אנחנו מבינים שהפכתם את זה לרווח. פשוט רווח. אגרה היא לא רווח. אגרה היא לא דוח רווח-הפסד של אגף תקציבים. מה התמהיל? אולי גם את זה אתה לא יודע. אני לא יודע מה אתה יודע ומה לא. הוועדה תשמח לשמוע. מה ההרכבה של האגרה לענף הזה? אנחנו פה בדיון על ענף המסעדות בישראל, דיון סטטוס ביצוע. מה ההרכבה של הסכום?

אתה יכול לענות?

האגרות נקבעו בחקיקות ההסדרים לאורך השנים. גם הצגנו את זה פה בוועדה. בתחילת שנות ה-2000, בדברי החקיקה של האגרות הסבירו מה התכליות השונות לאגרה. חשוב לי גם להגיד רגע למה שנאמר פה. כל הכסף שהולך, אגב, מכל גבייה שהמדינה עושה, גם אגרות עובדים זרים וגם אגרות אחרות, לא הולך, נאמר פה המילה כיס. לכיס, בטח לא של אדם כזה או אחר וגם לכיס של משרד כזה או אחר. הכול הולך להכנסות המדינה, והכנסות המדינה הן כסף שנכנס לתקציב המדינה ומבוצע בעבור - - -

אתה מתחמק. מה ההרכבה של הסכום?

אני אמרתי.

היה דיון - - -

הוא לא הציג בו כלום. הוא הציג עובדים ישראלים בשטיפת הכלים ושזה יותר זול להם. איזה עובדים ישראלים יש בשטיפת הכלים? אפשר להפיל מלא אנשים שלא חיים את הענף, שהם מחוץ מתבוננים. אי אפשר, מי שעוסק בזה ברמה היום-יומית, לסבן אותו, להוליך אותו שולל, לא לדבר איתו מקרו-כלכלה. לנו חשוב כל שקל, לא מקרו ולא שום דבר. כל שקל הוא עולם. יש מסעדות בצפון. איזה השפעה מקרו-כלכלית אתה מחפש? ואם זה כזה זניח כפי שהיא אמרה, מה הבעיה לייתר את זה? זה כספי ציבור. זה גם לא הכספים שלך, אז מתוך האחריות לכספי ציבור אתה יכול להסביר לנו, אני חוזר לשאלתי הכי חשובה, מה גובה ההרכבה? אולי נקש יכול לענות. אולי אתה יודע לענות. אולי מאיר יודע לענות. לאן הולך האגרה שאני משלם? לאיזו מטרה?

רום, אם אתה לא יכול לתת תשובה, אז אם אפשר לשלוח לוועדה את התשובה.

אגב, אני מבקש רק הרכבה על השקל, לא לתקציב המדינה.

הצורה שאגרות מיושמות, זה לא שאגרה הולכת לשימוש מסוים אלא היא הולכת לכל הכנסות המדינה. הכנסות המדינה משמשות לכיסוי הוצאות המדינה, לכיסוי הגרעון. כך עובד חוק יסודות התקציב.

האגרה אמורה לממן את העלויות של פיקוח, אכיפה, עלויות תפעול של רשות האוכלוסין. היא לא אמורה להשאיר יתרות עודפים לתקציב המדינה. מאיפה השטות הזאת? זה אגרה למימון הוצאות הבאת העובד.

זה לא כאן הדיון לסוגיה שהעלית. זה אולי לוועדת כספים אבל זה לא רלוונטי לדיון.

יו"ר הוועדה, אנחנו לא רוצים לשלם 80 שקל לשעה לעובד, שלכך הגענו, ולכן הוועדה בכלל התכנסה להביא עובדים לענף המסעדות בהיעדר עובדים. אם הציבור רוצה שאנחנו נהיה חלק אינטגרלי בהורדת יוקר המחיה, אז עובד צריך לעלות 50–55 שקלים. אין להם שום הכשרה. כל מה שהוא צריך זה לא אלרגיה לסבון לשטיפת ידיים. אם אתם לא מבינים שזה כירורגי ומיקרו-כלכלה, אז אתם פשוט לא יכולים לנהל את הכסף שלנו. אני לא מבין גם מה אתם עושים. אתה ממשיך להתחמק. אני מבקש הסבר לאן האגרה שלי הולכת.

יקיר, העובדים הזרים שיגיעו הם יקבלו שכר מינימום, לא 80 שקל לשעה.

לי בעסקים שלי זה מגיע ל-200,000 שקל. מטרת שימושה של האגרה היא לממן את הבאת העובד הזר למדינת ישראל, אז מה זה הספין הזה של תקציב המדינה? זה בושה שאנחנו עושים דיון סטטוס אחרי שנה וחצי. איפה העובדים? ככה אתם מנהלים את הכסף שלנו, בזוויות המקצועיות האלה? כל ועדה לבוא, למרוח, כן, זה לא בסמכותי ובהיעדר סמכות. זה לתקציב המדינה וזה השר וזה מאן דהוא וזה צד ג', ולזרוק על צד ג'. די עם זה. מה האגרה שאנחנו משלמים? זה מהות הדיון, זה מהות ההתכנסות. אנחנו בדיון על אגרה לענף המסעדות. מה ההרכבה של הסכום? אנחנו דורשים תשובה, אחרת למה הגענו, לשמוע עוד מאותו כלום?

כפי שגם אמר הדובר, יש עיכובים מסיבות רבות לכניסה של עובדים לישראל.

אנחנו פה בעניין הכסף.

הם רוצים להרוג אותנו. להרוג ענף שלם. מבחינתם זה בסדר.

יש חסמים רבים ואנחנו כממשלה פועלים להסרת החסמים האלה, וכולנו פועלים כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר ובצורה הטובה ביותר.

לעניין ההכנסות מאגרות, כמו שאמרתי, היה תיקון לחוק יסודות התקציב שקבע שכל ההכנסות מאגרות למעט חריגים מסוימים נכנסות להכנסות המדינה והן משמשות לכיסוי הוצאות המדינה. הפער ביניהם הוא פער גירעון. על שני הנתונים האלה, גם הוצאות המדינה וגם הגירעון מצביעות גם הממשלה וגם הכנסת. כך בנוי חוק יסודות התקציב. ההכנסה מכמעט כל ההכנסות שהממשלה גובה, לא רק אגרות עבדים זרים, היא לא צבועה פר שימוש אלא היא נכנסת להכנסות המדינה וזה משמש לכיסוי הוצאות תקציב המדינה.

זה לא מה שאתה אמרת. אתם אמרתם כל הדרך שליצירת תקנים, כל עלויות התפעול, כל עלויות הניהול, כל עלויות האכיפה זו מטרת הכסף. הכסף הזה צבוע לתפעול הבאת עובד זר למסעדה במדינת ישראל.

זו מטרת הכסף. הוא לא צבוע כי כך לא עובד תקציב המדינה.

לא הבנתי, אז כל דיון וכל ועדה בכל נושא, בכל ענף, בכל תחום אתה תקבע את הסיסמה הזאת, תקציב המדינה? אתה מנהל את תקציב המדינה. לאן האגרה הולכת? אחלה ידיעה יצאה מהדיון. אתה בעצם מודיע שהאגרות שלנו משמשות את כלל המשק במדינת ישראל.

כל הכנסה שהמדינה גובה - - -

זה ברור שכל הכנסה משרתת את הציבור, אבל אתה עכשיו אמרת בניגוד למה שנאמר ב-17 דיונים, שהאגרה שאני משלם להבאת עובד זר אינה מממנת בהכרח את עלות הבאת העובד הזר למדינת ישראל. אנחנו משלמים למאן דהוא. זה כיסוי גירעון תקציב. זה חוטא למטרה גם הפנים-ארגונית שלכם כאגף תקציבים. זה פשוט עושה עוול לאופן הניהול, וזה גם חוטא לכל מה שעשינו פה. אתם רוצים שאנחנו נביא עובד זר ויעלה לנו 70–80 שקל? לא הבנתי מה אתם עושים.

אמרת, מביאים אותם בשכר המינימום. אני הייתי חלק מהעניין שזה יהיה שכר המינימום, עם מאיר דוד ועם כל הצוות הנפלא הזה. זה לא שכר מינימום. קודם כל שכר המינימום הולך להיות 34 שקלים. תוסיפי לזה את החופשה, את הפנסיה, את ההבראה. את יודעת שיש להם פנסיה מהחודש הראשון, את הפיקדון, אז את כבר בסביבה של ה-45 שקלים. איפה פיצויים? איפה ביטוח, מגורים? הוא מתחיל איתך ב-55–60 שקלים. תוסיפי את האגרה, את כבר ב-70–80 שקלים. את יודעת שאם עוצרים אותו, אז את צריכה להמשיך לשלם לו משכורת? כל עבירה זה עבירה פלילית. אתה מעסיק עובד זר, אתה כולך בסטרס. זה סחיטה באיומים. רום יודע טוב מאוד שאם אנחנו לא נשלם את האגרה עכשיו, אנחנו חייבים את העובדים. אנחנו צמאים. הוא יושב רגל על רגל והוא אומר, טוב, אל תשלמו, תוותרו על ההקצאה שלכם, מסעדן אחר עם קצת יותר חסכונות, שצריך עובדים, ייקח. זה השיטה שלהם, הניתוק מהמציאות.

בבקשה, שמעון.

שמי אלחרט שמעון. אני גר בשדרות. יש לי בית קפה בכניסה לעיר. אם פה כמה מהאנשים מהעוטף, אז אולי הם גם יושבים אצלי. אני חושב שהבעיה שלך היא שאתה מנותק. אם אתה אמור להתעסק עם עובדים זרים למסעדות, אתה אמור לדעת את כל ההשלכות של זה, ואני חושב שאתה מנותק. אתה לא יודע מה קורה. אני ב-7 באוקטובר סגרתי את העסק שלי למשך חצי שנה. גויסתי למילואים. חזרתי ב-1 באפריל לעסק מפורק. המדינה, לא עניין אותה שלא קיבלתי פיצויים עדיין.

לא קיבלת מתווה פיצויים עדיין?

לא קיבלתי שקל פיצויים למעט משכורות כמקדמות שנתתי לעובדים שלי רק כדי לשמור עליהם ליום שאחרי. ביטוח לאומי ניגשו אליי ואמרו לי, לא שילמת חצי שנה ביטוח לאומי על העובדים שכביכול שילמת בחצי שנה הזאת. 150,000 שקל תשלם. זה לא מעניין אותי שהיית סגור. בא אליי הבעלים של המתחם, אמר לי, תשמע, אתה חייב פה 350,000 שקל שכירות. זה לא מעניין אותי שעוד לא קיבלת את הכסף.

אני מאוד צריך את העובדים האלה. אם אני לא פה עכשיו, השותף שלי בכלים. תומר מכיר אותו. אני יכול להתקשר אליו עכשיו בזמן אמת, אתה תראה אותו בכלים. למה? כי אני לא מצליח להביא מישהו. אני מוכן לשלם גם 80 שקל לשעה, רק שישטוף כלים. אין. אני צריך ארבעה אנשים. כשאתה אומר לי לשלם 8,000 שקל לבן אדם, 32,000 שקל אני צריך להוציא עכשיו מהכיס? מאיפה? באמת אני שואל אותך מאיפה. אני חצי שנה הייתי סגור. אני עדיין משלם את הפיצויים מ-2018. הנה, תומר פה, יעיד. אנחנו מ-2018 אוכלים סבבים. אחת לארבעה חודשים אני צריך לסגור את העסק שלי. אף אחד לא פיצה אותי. מאיפה אני אמור לממן את זה? אם היית אומר לי, תשמע, 8,300 שקל עולה לי להביא עובד זר מהודו, מנפאל, מתאילנד לפה, מקובל. העובד שעובד בבנייה, עלות ההבאה שלו יותר זולה? אותו דבר, אז למה, כי לי אין לוביסט? כי אותי את מי שייצג?

אתה הולך להעלות מחירים או לא?

כן, חד משמעית, אלא אם כן לא אביא עובדים זרים. אני אמשיך לעשות סבב, אני והשותף שלי בכלים.

או שתסגור את העסק.

למה אני צריך להתמודד עם זה? אני מוכן לשים את הראש שלי, אני משלם פה מיסים למדינה הזאת יותר מכל אחד מכם, ואני מוכן להתערב עם כל אחד מכם שאף אחד לא נתן את ימי המילואים שאני נתתי בחצי שנה הזאת. אף אחד מכם לא עשה את מה שאני עושה. אף אחד מכם לא משלם את מה שאני משלם. למה אני צריך לאכול את החרא? מאיפה נולדה האגרה הזאת? מאיפה נולד הסכום הזה? יכולתם להגיד 30,000 שקל אגרה. הייתי יכול להתווכח איתך? אתה אומר לי, זה תקציב המדינה.

לא ידענו שתהיה אגרה. כשהתחלנו את התהליך לא ידענו. לפני חודשיים אמרתי לו שיש אגרה. הוא לא האמין לזה בכלל.

זה ענף חדש. זה תת ענף.

כן, זה ענף חדש.

אם אתה מתעסק בעובדים זרים למסעדות ואתה נותן סכום של 8,300 שקל לאגרה לעובד זר, אתה אמור לדעת שיש השלכות לזה. אתה יכול להגיע לוועדה בתור נציג האוצר.

הוא נציג האוצר. זה לא אישי מולו.

כשישבתי בוועדת הכספים עם תומר אצל גפני, ישב אסי מסינג. הוא האוצר מבחינתי. פה רשום משרד האוצר. לא רשום רום בר-אב.

נכון, אבל זה לא אישי מולו.

מה זאת אומרת? אין פה אישי. יש פה נטו מקצועי. אני לא מכיר אותו. אני פעם ראשונה רואה אותו. אני רוצה לשלם את המינימום שבמינימום. רוצה לשלם כמו החקלאים. כמה החקלאי משלם?

1,300. עכשיו זה ירד ל-800.

הסבר אחד הגיוני, למה? אם תיתן לי הסבר אחד הגיוני למה, לא תראה אותי פה יותר לעולם.

כי יש להם לובי. מה זאת אומרת?

בבקשה.

תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד". סליחה על האיחור. שמענו פעם ראשונה למעשה בפה מלא, בהצהרה ברורה את מה שאנחנו כבר יודעים מעל עשור, עוד ימי השר כחלון, שלמעשה האגרות האלה, השימוש העיקרי שלהן הוא הכנסה למדינה ולא עבור תועלת ספציפית. זה אחד. אני חושב שההישג בלהבין ולקבל את ההודעה הרשמית של האוצר זה כשלעצמו מעולה. זה אחד.

מי כמוני מכיר את הנושא של יוקר המחיה וההשלכות שלו. בהיבט הזה חשוב להגיד, שימו לב, שלא ישתמע לשתי פנים. האוצר בעצמו מייקר את יוקר המחיה לאזרחים. האוצר מייקר ומייצר את יוקר המחיה לאזרחים על ידי אגרות לא רלוונטיות, יקרות, מופרזות, שהתכלית הסודית שלהן בסופו של דבר נתגלתה היום, שורת הרווח. אנחנו מסתכלים על זה ואנחנו מזועזעים. יש פה אפליה שהאוצר יוצר על רקע תקציבי. אני שוב חוזר, יש פה אפליה שהאוצר יוצר.

אם מגיעים עובדים זרים מסרילנקה, שנעשה פה על ידי היושבים כאן עבודה קשה מאוד כדי שהם יגיעו, ואומרים שהם חלף פלסטינים, שעל הפלסטינים לא היו את האגרות האלה, שוב אני חוזר, חלף פלסטינים, ואנחנו מטילים להם אגרות, אז למעשה האוצר במו ידיו שומט את השטיח שעליו אנחנו יושבים ולמעשה לא מאפשר הנגשה של העובדים האלה לכלל מגזר המסעדנים. מי נפגע? הפריפריה, האזורים החלשים, המסעדנים הקטנים, אלה שלא מקבלים את הייצוג בסופו של דבר בגלל שהם נמצאים במרכז הארץ, ומה שנקרא, יש להם את האפשרות הכלכלית לעמוד בלהביא את זה.

האוצר שאמון, כמו שאנחנו יודעים, עבור כל אזרחי המדינה, בעצם בא ובמו ידיו כורת את הענף שאנחנו יושבים, והוא למעשה מייצר אפליה ברמה תקציבית. בית, הוא בסופו של דבר משתמש בכספים האלה לא למטרות שלהן הן נוצרו, שזה כשלעצמו עניין שהוא בעייתי, גימל, הוא מעלה את יוקר המחיה לאזרחים שמהם הוא גובה אחרי זה את המיסים.

אנחנו עוד מימי השר כחלון בשיחות צפופות, אישיות, רבתיות, ציבוריות בוועדות, איפה שאתם לא רוצים. אנחנו כבר עשור עם כל שרי האוצר מתדיינים ומסבירים. שמעון אמר, היינו פה על הגדרות בקורונה ולפני הקורונה עם תושבי שדרות, מסעדני שדרות, וגם אילן וגם יקיר וכל הארגונים. בפה אחד אנחנו אומרים, אנחנו במצוקת עובדים כבר מעל עשור. יותר מכך, מסעדנות תמיד הייתה קשורה למצוקת עובדים, מזה שבסופו של דבר מבחינה תרבותית, חברתית, בישראל, ויושב פה אני רואה מיטב הנוער. מישהו פה יכול להרים את היד, להגיד לי אם הוא ילך לעבוד בשטיפת כלים, חבר'ה, צעירים, חמודים שלנו? מי ממלצר פה? תודה רבה. דבר ראשון אנחנו מודים לכם בשם התעשייה, אבל אני מה שאני רוצה להגיד, שימו לב, רק ממלצרים וזה גם בקושי, לכן אני אומר, כשהאוצר בא ולמעשה מייצר יוקר מחיה בישראל ועליו הוא רוצה למסות ועל זה הוא רוצה להוסיף עוד אגרות, אני אומר, יש פה כשל לוגי בסיסי שחייבים לטפל בו.

אני מבקש מגבירתי, אני מקווה מאוד שכיושבת-ראש בנושא הזה תעשי פעולה, תייצרי בסופו של דבר מציאות חדשה שבה שהאוצר לא גובה כל מחיר שהוא רוצה. אני כן מסכים פה עם דברי חברי, אילן. למה אנחנו לא מיושרים עם החקלאות? במה אנחנו שונים, ולמה אנחנו לא מיושרים עם התיירות, ולמה אנחנו לא מקבלים את אותה זכאות? 2,000 עובדים חלף פלסטינים? אנחנו צריכים 10,000 עובדים כדי שהתעשייה תשגשג. אני מזכיר לכולם פה, לפני הקורונה ישראל, התייר ה-5 מיליון. בזכות מי זה היה? בזכות המסעדות. הם לא באו לראות את galilee sea או את dead sea. הם באו לראות מסעדות. הם סופי שבוע באו לארץ, התייר ה-5 מיליון, וממי המדינה הרוויחה את הכסף הזה ולמה היא השתמשה בו?

זה מנוע צמיחה.

נכון, זה מנוע צמיחה בסיסי. מעל 30 מיליארד שקל ב-2020 לפני הקורונה. היום אנחנו מסתכלים, אנחנו כבר בקושי ב-25 מיליארד שקל. אנחנו רוצים להיות ב-40 מיליארד, גבירתי. אנחנו רוצים להיות ב-50 מיליארד. אנחנו רוצים לשגשג לפרוח ולייצג את ישראל בצורה הטובה ביותר כמו שמיטב השפים שלנו עושים בעולם. כשאנחנו מגיעים לפה, בבית שלנו, האוצר בא להכשיל אותנו מלייצר את הצמיחה, מלהמשיך את המנוע, הקטר של המשק בעסקים הקטנים-בינוניים? הדבר הזה משולל היגיון והדבר הזה חייב התערבות של המחוקק בהקשר המיידי, ואני מקווה ומצפה מאוד שהדבר הזה יטופל בהקדם. תודה רבה.

אתה רוצה להתייחס, רום?

מה העלות התקציבית לענף המסעדות מאגרות?

צריך לעזור להם.

אפשר לנהל דיון בלי שקיפות? בכמה כסף מדובר? מה העלות התקציבית למתן פטור לענף?

נשמח שיפרט את מה שאתה ביקשת.

הוא לא יפרט. הוא נמנע מלפרט הלוך-חזור, אז בוא תגיד לנו מהצד השני מה העלות למתן פטור.

לפי דה מרקר 150 מיליון שקל העלות להעסיק אותם, וההכנסה היא מיליארד שקל למדינה, אז איך הם יוותרו? עכשיו תסביר לי. הנה, התשובה בגוף השאלה.

אתה יכול לענות?

רק על העלות זה חישוב די פשוט שאפשר לעשות. נגיד 8,000 שקל בשנה כפול 2,000 עובדים, זה אזור של 16 מיליון שקל.

תקשיב, זה תקציב של אחרון העיריות במדינת ישראל. על זה אתם מכשילים פתיחה של ענף? תנו את זה לשנה. נקש ומאיר, תתמכו בלתת פטור לשנה. אין לזה שום משמעות. את התקנים אתה בכל מקרה מקבל. את ארגז הכלים שיש לפתוח ענף אתה בכל מקרה מקבל. 16 מיליון שקל. איך זה בכלל עולה לדיון?

נקש תומך בהורדת האגרות.

לפחות לשנה.

יש פה מישהו שלא תומך בהורדת האגרות חוץ מרום?

בסדר, אבל יש דיונים בנושא. אנחנו מטפלים בזה.

אני חייבת לומר משהו. אלף, תודה שבאמת את האכסניה ואת מחבקת ומובילה ותומכת. כאישה לאישה זה ממש עושה לי כיף. דבר שני, אני אשמח באמת שתיקחי את המושכות עד הסוף ותוכיחי להם שיש מודל ולפי המודל הזה צריך לעבוד, ואנחנו לא ילדים חורגים לאלוהים ואנחנו באנו כולנו בטוב. אנחנו פה כדי לייצר כלכלה, כדי לייצר עבודה, כדי להניע את המשק, להחזיר אותו למה שהוא. המדינה שותפה ב-50% מההכנסות של העסקים שלי, אז לפחות את המינימום.

אני שרון פרז, מסעדנית מהגליל. יש לי שתי מסעדות, מעסיקה 60 עובדים. אנחנו היינו פתוחים תמיד עד הלילה. מתחילת המלחמה אנחנו סוגרים בשעה 15:00. אין לנו עובדים. אין בכלל עובדים בצפון. תמיד היינו במצוקה קשה. עכשיו המצוקה היא יותר קשה.

את דרשת עובדים? הגשת בקשה?

דרשתי.

כמה עובדים ביקשת?

שניים במסעדה. לא קיבלתי כי לא עברנו את תנאי הסף מכיוון שהמסעדה שלי נמצאת בתוך חווה. החווה הייתה באמצע תהליך רישוי. אנחנו קיבלנו את רישיון העסק שלנו רק בעקבות הרישוי של החווה לאחר שהיה את הדד-ליין להגשה. לא קיבלנו. אני מבקשת להתייחס לדברים האלה. בסופו של דבר תנאי סף, זה לא שלא הגשתי בזמן כי ישבתי על המדרגות. יש דברים שצריך לבחון. אנחנו מסעדה במצוקה אמיתית.

אני מוכן להעביר לך אחד מהעובדים שלי.

תודה אילן, נשמה. גם כשתעביר לי אני לא אוכל לשלם את זה. תודה.

תתייחסי בבקשה, כמה עובדים זרים ביקשו המסעדנים?

קודם אני אתייחס לתנאי סף. אני מצטערת, אני לא הייתי בתקופה שעשו את הבדיקות האלה. אני חודש מתפקדת במקום הזה, אז את המקרה הספציפי הזה, אני לא אוכל להתייחס אליו, אבל אני כן אוכל להגיד שתנאי סף הם משהו שהוא מאוד גבול ברור. אין פה הרבה שחור ולבן ואין פה שטח אפור שאפשר להקל בזה. אני לא אכנס ספציפית לנקודה הזו, אבל זה בהחלט משהו שכן צריך לקחת בחשבון יכול להיות להבא, איזה שהוא עסק שהוא נמצא בשלבים מתקדמים להוציא את הרישיון, או משהו שיותר אפשר להתבסס עליו.

אנחנו קיבלנו את הרישיון שבוע אחרי הדד-ליין וגם שלחתי אותו.

בתום הדיון תיתני לה את הפרטים, בסדר?

אם תהיה יתרה בתוך המכסה אנחנו נעדכן אתכם, כל אלה שלא היה להם באותו זמן רישיון בתוקף, כי אתם לא היחידים. בגדול, 70 מעסיקים, נדחו הבקשות שלכם. לגבי הכמות שביקשו, ביקשו 3,469 עובדים.

לא, זה 400 מעסיקים. ביקשו כמות גדולה יותר.

מבחינת כמות של עובדים שביקשו.

המסעדנים, כמה ביקשו עובדים זרים?

426.

426 עסקים ביקשו 3,400 עובדים.

נכון. המכסה הייתה על 2,000. לגבי מה שציינת קודם, אילן, על הפלסטינים. חשוב לי רק לציין שלא דחינו עסקים שלא העסיקו פלסטינים. לא היה ולא נברא.

נכון.

אתה רוצה להתייחס?

כן. קודם כל אני אתייחס אליה. שני דברים חשובים. קודם כל לגבי הנושא של ה-3,400 ומשהו. בתחילת התהליך אני הייתי בקשר עם כל הצוות של משרד הכלכלה כשהובלתי את התהליך הזה. הגישו רק 1,200 ומשהו. משרד הכלכלה נורא מודאג שלא הגישו, למה אנשים ידעו שיש את האגרות. אני פניתי לכל המסעדנים, אמרתי להם, תגישו. אל תדאגו, האגרות תרדנה. אני כתבתי הודעות, אני מתחייב לכם שהאגרות תרדנה. מקסימום תבטלו. תוך שבוע, את זוכרת פתאום את הקפיצה ל-3,000? זאת אומרת שמתוכם 1,000 ומשהו זה סתם פיקציה. למשל ה-12 שלי. אני לא הולך לקחת עובד באגרה כזאת. זה סחיטה באיומים. תתכוננו, יהיו לך עובדים ו-1,000 ומשהו הולכים להיות משוחררים. זה עובדתי. אתם תיראו את זה קורה אם האגרה לא תרד.

גם אני לא יכולה לשלם אגרה כזאת.

ברור. בגלל זה אני מוכן לתת לך את העובדים שלי. נקש, אם אפשר לסדר את זה, אתה יכול לתת לה את כל ה-12 שלי. זה אחד.

שניים, יש פה בן אדם שאנחנו מתעלמים ממנו, מישהו לא כל כך מוכר ורציני. אני פניתי אישית בדרכים שלי לראש הממשלה, וראש הממשלה הגיב להודעה שלי ואמר שהאגרות צריכות לרדת. בעקבות הפנייה הזאת ועוד פניות וסוג של לחץ שהופעל - - -

אנחנו נשמע את נציג משרד ראש הממשלה.

הוא יאשר את הדברים האלה. ניתנה הוראה להוריד את האגרות. התקיימה ועדת מנכ"לים שקבעה והמליצה להוריד את האגרות לפחות ב-50%, וסמוטריץ' לא מכבד את זה. הוא אומר, זו רק המלצה, אני לא הולך לכבד אותה, אז הוא מזלזל בראש הממשלה. זה מה שקורה פה.

כי יש לו חור בתקציב.

הוא מזלזל בראש הממשלה שקבע שהאגרות צריכות לרדת. ראש הממשלה רוצה להוריד את יוקר המחיה. הוא מבין שזה כבר לא הגיוני.

אתה יכול בבקשה, משרד ראש הממשלה?

דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. כן גבירתי, מה השאלה?

אתה יכול להתייחס לעניין האגרות? קיבלתם החלטה כן להוריד את האגרות. מנגד, משרד האוצר עצר את זה מעבר להיתר לענף הבניין. מה אתם מחליטים לעשות?

החלטת הממשלה 1752, מקימים את ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים. ועדת המנכ"לים, בהחלטת ממשלה נקבע שיש לה סמכות לתת המלצה להפחתה בגובה האגרות. הממשלה קבעה שתהיה הפחתה ותהיה לה את הסמכות הזאת להמליץ מה גובה ההפחתה, לוועדת המנכ"לים. הוועדה פרסמה בתחילת החודש את ההמלצה שלה. כשמה כן היא. היא המלצה. הגורמים המוסמכים על פי חוק הוא שר הפנים שמתקנן את התקנות, שצריך לקבל את הסכמת שר האוצר להיוועץ עם שר העבודה ולקבל את אישור ועדת כספים, וזה התהליך קדימה.

יש המלצה, אז מה החלטתם לעשות? אין הידברות ביניכם? אחרי ההמלצה נתתם המלצה, אז מה קרה עם ההמלצה?

אמרו פשוט לא וזהו? לא הבנתי.

או שאנחנו עסוקים עם תקציב 2025 עד שהוא יעבור ואז נחדש את הדיון? שבוע ימים אנחנו עסוקים בתקציב, דיונים מרתוניים. אחרי ה-25 יעבור התקציב ואז נחדש את הדיון בנושא האגרות, שנית.

אנחנו לא מוכנים להתפשר על זה. אנחנו מחזקים אותך ואנחנו בזה. אנחנו לא מוכנים לוותר על זה.

עכשיו יש דיונים מרתוניים בנושא התקציב. אוקיי, אנחנו נקבל. אף אחד, אין לו זמן להתעסק עם האגרות, אז אחרי התקציב אנחנו נתכנס.

הבעיה היחידה שהמציאות של המסעדנים לא עומדת בסמוך לדיוני התקציב.

אבל עוד שבוע ימים נתאפק.

עוד שבוע אפשר להתאפק, אבל אי אפשר שבועיים ואי אפשר שלושה.

בשבוע הבא עובר התקציב.

רק שנבין, אנחנו במסגרת הזמן, ויושבים פה החבר'ה שאמונים על זה. באוקטובר כבר דובר שבפברואר-מרץ יגיעו העובדים הראשונים. אנחנו כבר בסוף מרץ. בחג, יודעים כמובן שהמערכות לא עובדות. אנחנו כנראה מדברים על מאי-יוני.

בסדר, אבל עוד שבוע ימים נקרא ליושב-ראש ועדת המנכ"לים ולמישהו בכיר מהאוצר, ונרצה דין וחשבון.

בבקשה. אנחנו צריכים את כל כובד משקל הוועדה כדי לקבל החלטה, כי מה שהוא תיאר פה הרגע זה פולישוק. הוא ימליץ ואולי יחשוב וישקול, ואלף שרים בתמונה, ובסופו של דבר זו דרך נהדרת לברוח מאחריות, אבל בפועל מישהו צריך לעצור את זה ולקבל אחריות. תודה רבה.

אנחנו לא ניתן לברוח.

אני רק רוצה לתמצת את זה. לוח הזמנים קצר. אנחנו חייבים לשלם את האגרות עכשיו. אם לא, אנחנו לא נהיה בלופ של העובדים.

נקש, אתה יכול להגיד לנו עד מתי הם חייבים לשלם?

כמו שאמרנו פה, אנחנו נפתח ונאפשר עד 30 באפריל. אם יבקשו להאריך את המועד, אנחנו בהתייעצות עם משרד הכלכלה נשקול את זה, רק אתם צריכים לקחת בחשבון שאם אנחנו מאריכים, מי שרוצה לקבל עובדים נוספים יצטרך לחכות שהפעימה הזאת תיגמר.

להקצאה הבאה?

כן.

בסדר גמור. אם אנחנו לא לוקחים את העובדים, אנחנו מוותרים על חצי. אני מוותר.

אני רק שם את זה על השולחן.

זה מה שרציתי לשמוע.

אני מודה לך, נקש, אם תלך לקראתם.

אנחנו מבקשים פטור לשנה, רום. 16 מיליון זה ביישום מלא. זה פחות מ-16 מיליון. זה 10 מיליון.

אני חושבת שהוא בא לקראתם.

מאוד. נקש זמין לנו 24/7 לכל שאלה.

במקביל, נעביר את התקציב ונתקדם.

מה הבעיה לנקוט עמדה של תמיכה? הרי בסוף שר האוצר ניגש לאגף תקציבים ומבקש את עמדתו. תביעו תמיכה לכל הפחות. אנחנו נפנה לשר האוצר. אל תכשילו אותנו. אתם מכשילים אותנו מאחורי הגב. למה? מה זה הסכום הזה? 16 מיליון זה ביישום מלא. אנחנו לא ביישום מלא. 12–13 מיליון.

אני רוצה להעביר למשרד העבודה את רשות הדיבור. המסעדנים מבקשים לקבל הסכם העסקה רוחבי, נוסח של חוזה שעליו חותם העובד הזר. בשל העובדה שמדובר בענף חדש שלראשונה מקבל עובדים זרים, כיצד אתם נערכים לעזור למסעדנים בנושא ההעסקה החדש?

צוהריים טובים, מאיר דוד, משרד העבודה. חוזה ההעסקה מוכן והוא גם מתורגם כבר לאנגלית וסינהלית. הוא יצורף לנוהל העבודה שרשות האוכלוסין תפרסם, והוא יהיה חשוף לכל הציבור ולכל המסעדנים. יוכלו להשתמש בו בעת חתימה על הסכם ההעסקה עם העובד.

תודה.

שיירשם שה-30 באפריל הוא תאריך טנטטיבי, זאת אומרת שאנחנו לא נהיה לחוצים לשלם את האגרות. אם צריך גם עד ה-30 במאי, נחכה, נמשיך לשטוף כלים. אני מעדיף לחכות עוד חודש. שזה יירשם כהערה. אתם לא תתנגדו לזה.

אין לי עניין להתנגד לזה. אני רק מסביר שוב, כרגע זה מה שנקבע. ככל שירצו, אנחנו נתאם את זה עם משרד הכלכלה. מאמין שגם להם לא תהיה התנגדות. ככל שזה גם יבוא מהמסעדנים עצמם אני מניח שלא תהיה בעיה.

זה בא מאיתנו. עד לדיון באגרות, ממוקד. מביאים את כל האנשים.

מאיר, נבקש מסמך להסכם הרוחבי שייצר בהירות. בפתיחה של ענף יש מיליון שאלות. על הסכם העבודה להוציא נספח נוסף שמייצר בהירות לגבי הסוגיות של האחריות שלי כמעסיק. מה החשיפה שלי כמעסיק בהסכם הזה.

יקיר, זה נעשה בנפרד. חוזה ההעסקה שאנחנו מפרסמים הוא המלצה.

בוודאי, ברור.

הוא לא מחייב אתכם. כל מעסיק יכול לכתוב את חוזה ההעסקה בנפרד בהתאם לחוק עובדים זרים. אני אבקש מכם, תעבירו לנו את השאלות. נייצר לכם תשובות. ככל שהן לא תשובות פרטניות, משפטניות שעכשיו אני צריך להתמודד עם סוגיה ספציפית, אלא על נושאים כמו שאתה אומר, שאלות רוחביות שאתם רוצים, אנחנו מייצר לכם תשובות.

פתחת ענף, תנו לנו את השנה הזאת להבין את המשמעויות עד הסוף, גם משפטית. יש לכם יועצים משפטיים. גם משפטית.

תעלו את השאלות. מה שהיו שאלות שאז קיבלנו, נתנו תשובות. החוזה הוא המלצה. אם אתם לא מבינים משהו מהחוזה, אם יש לכם שאלות נוספות, תשאלו. נייצר לכם תשובות. אני לא אכניס נספח לתוך החוזה שהוא לא קשור למעשה לחוזה עצמו.

אני אומר לך, יש את המסקנות מענפים אחרים, מהסכמים אחרים. אנחנו רוצים ללמוד אותם. לא צריך לחכות הרבה שנים. אפשר שנה ראשונה ללמוד את כל המסקנות שהיו בהסכמים, מה נקודות החשיפה שלי כמעסיק, שנדע אותם.

מקובל עליכם?

כן, אני רק רוצה להגיד משפט אחרון. גם מאיר דוד וגם נקש וגם נציגי משרד הכלכלה וגם נציג משרד ראש הממשלה, את כולם אני מכיר באופן אישי.

תן להם מילה טובה.

מה זה מילה טובה? אני מפרגן להם.

הם משתדלים. הם לטובתכם. הם מנסים לעזור לכם.

אם לא מאיר שהוא חסם אותי ופתח אותי בוואטסאפ, ונקש גם חסם אותי לתקופה ונתן לי אישור של הודעה.

אני לא חסמתי אותך בחיים.

אני יודע, אבל אתה לא עונה לי כבר. זהו, התשתי אותך.

זה משהו אחר.

הם אנשים יקרים שבזכותם זה לא היה קורה. כל אחד ואחד מהם בעד הורדת האגרות, בלב, בנפש. פשוט פה הם לא מרגישים הכי נוח להגיד. סליחה שאני חוצפן ואומר.

יש את עמדת המנכ"לים שלנו במסגרת ועדת מנכ"לים.

יותר מזה, הם בעד להוריד כי הם מציאותיים. הם מבינים שאגרה יקרה, שווארמה 90 שקל, והם אוכלים שווארמה. זה הסיפור.

טוב. אני רוצה לסכם את הישיבה.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומוועדת המנכ"לים להתכנס בדחיפות ולזרז את השיחות על הסרת החסמים כדי שנגיע סוף-סוף להפחתת האגרות.

1. הוועדה תמשיך ותעקוב ותתכנס עד שיופחתו האגרות לכלל הענפים בהתאם לעבודה שעשו בנושא נציגי משרד האוצר.

2. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד הכלכלה לעדכן את הוועדה על הבאת העובדים הזרים למסעדות, למעסיקים שיפנו להבאת העובדים הזרים מסרילנקה.

3. הוועדה מבקשת מהמסעדנים לעדכן על הגשת הבקשות, ובעיות שיצוצו על מועדי תשלומי האגרות, ותמשיך לעקוב אחר הנושא.

תודה. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.