פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת המדע והטכנולוגיה
09/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרץ 2025), שעה 12:45

סיור הוועדה בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, בצפת

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
יוראי להב הרצנו

עפיף עבד

פרופ' אורלי אבני - דקנית, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' מיטל גל תנעמי - משנה לדקנית למחקר אקדמי, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר דויד אנשל סייפרס - סגן דקן לתכנון אסטרטגי, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' איתי און

ראש אגף תשתיות מחקר, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן

סאלח - עו"ד, יועץ לח"כ יאסר חוג'יראת

אנס גדיר - יועץ לח"כ יאסר חוג'יראת

תומר ברשצקי - יועץ לח"כ להב הרצנו

עומר - דובר של ח"כ להב הרצנו

שירה - סטודנטית במסלול PhD בפקולטה

טל - סטודנטית ל-PhD בפקולטה

מנא - סטודנטית ל-PhD בפקולטה

תמי סלע

איילת חאקימיאן

דניאלה קאולי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור הוועדה בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, בצפת

(התכנסות ודיון)

נתחיל את הישיבה רשמית, זו ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. ביקשתי שיאשרו לנו לשנות את שם הוועדה שתהיה כמו השם של המשרד – ועדת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. לפני שנתחיל את הישיבה נעשה סבב היכרות ונתחיל עם חברי הכנסת. אני יאסר חוג'יראת, יושב-ראש הוועדה ואני שמח מאוד להיות פה בסיור בפקולטה לרפואה בצפת, תודה רבה. כן.

ח"כ יוראי להב הרצנו, יש עתיד. חבר ועדת החדשנות והטכנולוגיה, יושב-ראש השדולה הסביבתית והשדולה הגאה בכנסת.

אני אורלי אבני, אני פרופסור לאימונולוגיה, דקנית הפקולטה בשנתיים האחרונות, אשמח לספר לכם על החזון שלנו בתוכניות.

שמי מיטל גל תנעמי, אני פרופסור לווירולוגיה בפקולטה והמשנה לדקנית למחקר אקדמי, ועובדת עם הדקנית בכל מה שקשור למחקר.

שמי דויד אנשל סייפרס, אני חוקר בפקולטה, אני עובד על זקיקי שיער כמודל התפתחותי וחוץ מזה אני גם סגן דקנית לתכנון אסטרטגי בפקולטה.

אני עורך דין סאלח, היועץ של ח"כ יאסר חוג'יראת.

אנס גדיר, היועץ של יושב-ראש הוועדה.

תומר ברשצקי, היועץ של ח"כ יוראי להב הרצנו.

עומר, הדובר של ח"כ יוראי להב הרצנו.

תודה רבה לכם. התחלתי לשבת בראש הוועדה לפני כחודשיים ואת הסיור הראשון של הוועדה בראשותי אני שמח להקדיש לצפון. כי הצפון חשוב בכל התחומים – למדע, לרפואה, לבריאות ולנו, כחברי כנסת מהצפון, חשוב גם נושא השוויון. אנחנו רוצים שאזרח שחי כאן יהיה שווה לאזרח שחי במרכז המדינה מבחינת האפשרויות והזכויות שלו כאזרח. מה שמגיע לאנשים במרכז המדינה, מגיע גם למי שחי כאן מבחינת האפשרות לעשות מחקרים, לקבל טיפולי בריאות, שלא יהיה צריך לנסוע ממקום למקום בשביל טיפולים, או תארים אקדמיים.

לכן בחרנו בסיור הראשון לבוא לכאן לצפון ואני שמח להגיע לפקולטה לרפואה. אני מכבד את - - - ומכיר אותו עוד מימי לימודיי בטכניון וגם פגשתי אותו כאן, כשהוא היה דיקן. השאיפה שלנו היא שתהיה אוניברסיטה בגליל שתאגד את כל מה שיש בגליל הפקולטה לרפואה, כל בתי הספר למקצועות הרפואה שנמצאים במכללת צפת, בתל חי, במכון מיגל.

יש את כל המרכיבים לאוניברסיטה רק צריך לדעת איך לעשות את זה ולאחד את הכול לאוניברסיטת הגליל. אני מקווה שהחלום יתממש מתישהו, ברגע שנחזור לממשלה ואולי נוביל, נצליח לעשות משהו עם זה.

יש לכם גם לא מעט כוח כחברי כנסת, אני בטוחה, נכון?

מוגבל יותר. אבל אני לא רוצה לדבר פוליטיקה, אז אעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת.

לא, זו בהחלט פוליטיקה, זה עניין של סדר עדיפויות לאומי. אני מבלה הרבה בצפון, אני תל-אביבי וכשאני חושב על-כך שתוחלת חייהם של הוריו של בן זוגי שגרים פה בגליל קטנה בחמש שנים משל הוריי – זה מחריד.

סטטיסטית, לא רק בהיבט של בריאות אלא בכל היבטי החיים, הגליל והצפון מפגרים אחרי המרכז. וזה לא שאנחנו מדברים על חבל ארץ שנמצא במרחק של עשרות שעות נסיעה. מדובר בשעה וחצי עד שעתיים וחצי כולל הפקקים, מאזור המרכז.

לכן החלטנו בן זוגי צפריר ואני לעבור לצפון עם הבת שלנו, מתל-אביב לגליל התחתון, לאזור משגב. מתוך ההבנה שיש חשיבות גדולה לשינוי סדר העדיפויות במדינה. לא רק בהיבטים של חינוך ובריאות, אלא בהיבטים של הזדמנויות תעסוקה, תחבורה, בכל היבטי החיים. העיקר הם הבריאות והחינוך כי זו הדרך להבטיח שלא רק איכות החיים תהיה פה גבוהה אלא גם החיים. ויש הרבה פערים שצריך לגשר עליהם.

(מצגת)
השקף הראשון שכאן, מסביר את הפערים האדירים. במרכז יש יותר מכפול מכמות הרופאים פר קפיטה מאשר בגליל וזה לגמרי בר שינוי זה עניין של סדר עדיפויות ופוליטיקה זו לא מילה גסה. זה תוצר של פוליטיקה גרועה, של החלטה לשים סדר עדיפויות במקום אחר.

בין יום רביעי ליום חמישי אושרו חמישה מיליון שקל של כספים קואליציוניים. שאל את עצמך איפה היינו אם היו מחליטים להשקיע את 5 מיליון השקלים בצפון, בפיתוח הגליל בכל ההיבטים, בבריאות, בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה, לוודא שיהיה פה עתיד. כי כרגע עם אלו הנתונים, המדינה שולחת מסר ברור לתושבי הצפון "אתם פחות שווים בעינינו" וזה מסר שהוא בלתי נסבל.

לכן אני שמח שאנחנו מתחילים את הסיורים בוועדה בראשותך דווקא כאן כי צריך את כובד המשקל כאן, פה צריך לשים את המשאבים. סדר העדיפויות כאן צריך להיות אחר לגמרי.

תודה רבה.

לאן אתם עוברים במשגב?

מנוף.

אני משגבניק.

איפה?

מכמנים.

אנחנו בשאיפה לעבור למשגב - - - אנחנו נרשמנו להרחבה, אנחנו כבר מאוד מושקעים בזה, הבעיה היא שרמ"י לא מעבירים לנו את השומה עדיין. אני ממש אני אחרון תומכי הממשלה הזאת אבל בהיבט של עידוד המעבר לנגב לזוגות צעירים, היא אכן קיבלה החלטה מרשימה מאוד של סבסוד ההנחות על הקרקע. רק הם עשו את זה על הראש של רמ"י, רשות מקרקעי ישראל. אז רמ"י אמרו, "ככה? נשלש את מחיר הקרקע", מה שהופך את הפרויקט הזה ליקר מאוד.

זאת אומרת לעבור למשגב, זה כמו לקנות דירה 3 חדרים ברמת-אביב. אני אעשה את זה, כי זה חשוב לי, אני אקח משכנתה הרבה יותר גבוהה ממה שחשבתי וכו' אבל שוב, אלה סדרי עדיפויות. המדינה לא הופכת את האזור הזה לאטרקטיבי עבור צעירים וזו בעיה קשה מאוד.

אנחנו חיים פה.

אנחנו חיים את זה.

אני רוצה להצטרף אליכם, אני חושב ככל שיותר נבחרי ציבור יגורו באזור יכול להיות שסדרי העדיפויות ישתנו. עד כאן פוליטיקה.

זה ערכים, זה סדר עדיפויות, אני מסכימה איתך לגמרי. אני שמחה מאוד שבאתם ואני רואה שבהחלט אנחנו מדברים באותו קול ואני מסכימה עם כל מילה שאמרתם כאן. אתם מתפרצים לדלת פתוחה.

הפקולטה הזאת הוקמה לפני 13 שנה, וככל פקולטה יש לנו שתי מטרות. האחת לייצר ידע, והשנייה – להנחיל אותו. או שתי המטרות במילים אחרות – לעשות מחקר, וללמד.

ואנחנו מלמדים כאן, תכף תראו סטודנטים ברפואה, סטודנטים לתארים מתקדמים, בית ספר רציני מאוד יש לנו כאן, וגם - - - אבל עכשיו גדלנו מספיק ואנחנו חושבים שאם אוניברסיטת בר אילן הושיבה אותנו כאן, יש לזה משמעות, אחרת היינו יושבים ברמת גן.

ולכן לנו כפקולטה יש גם מטרה שלישית שאנחנו מחויבים אליה, והיא החיבור לקהילה. יש לנו מחויבות לקהילה שגדלה כאן, יש לנו יהודים, יש לנו ערבים, יש לנו דרוזים, יש לנו צ'רקסים. יש לנו פה בקהילה שלנו רופאים מכל הזרמים, מכל הגוונים, מכל הדתות ומכל העדות. אנחנו גאים מאוד-מאוד במגוון הזה. יש לנו את הכול כאן ואני חושבת שכל סטודנט לרפואה שלנו נחשף לדברים שלא נחשפים אליהם במקומות אחרים וזה מעולה ותכף נדבר גם על הדברים האלה.


(הצגת מצגת)

זה השקף של תוחלת החיים, אתם מכירים אותו, אני לא צריכה להציג לכם, אומנם הפער כבר לא חמש שנים אבל גם שלוש שנים זה מספיק גרוע. אם תוחלת החיים במרכז היא 84 שנים לכלל האוכלוסייה, אצלנו פה בגליל זה 81 שנים. הערבים אצלנו חיים טוב יותר, 80 לעומת 78, אבל בואו, אנחנו אוהבים את הערבים שלנו ואנחנו רוצים שיחיו 84 שנים, כמו כל חברינו במרכז. זה מפריע לנו, אנחנו לא רוצים את זה.

50% מהרופאים שלנו כאן ערבים, זה המספר שיש לנו פה בבתי חולים המסונפים ותכף נראה איך. עכשיו מעבר לזה, לגבי תוחלת החיים כמו שיוראי אומר אנחנו מנסים להבין למה זה. אז תסתכלו, יש פה כמה דברים.

יש לנו 2.1 רופאים ל-1,000 נפש, כאשר יש כבר יותר מ-5 במרכז. זה לא בסדר. פה נצטרך עזרה, אנחנו צריכים יותר תקנים ולראות איך לשנות את זה.

זה עניין של תקנים?

תקנים. את האיוש כבר נדע לעשות. נכנסנו בכל הכוח לעשות את השינוי הזה. אני צריכה תקנים עם האיוש אני אדע להתמודד.

לא רק מספר הרופאים תראו גם איזה רופאים יש לנו כאן. זה כל מדינת ישראל, זה זרם הרופאים שנכנס לישראל ב-2022. 56% כאלה שלמדו בחו"ל, רק 36% הם בוגרי הארץ ועוד עולים חדשים.

מה זה עולים חדשים?

רופאים שהיו רופאים בחו"ל.

רופאים שנכנסו לארץ והתקבלו למערכת - - - עלו מצרפת, מצפון אמריקה בעיקר, אלה רופאים שעולים כרופאים, 8%. אז יש לנו עכשיו 56% רופאים שלא למדו בארץ. בנגב ובגליל 85% אלה רופאים שלמדו בחו"ל. חלקם מצוינים, חלק גדול מהם – לא.

יש לך את הפילוח של אלה שלמדו בחו"ל?

יש לנו - - -

יש פילוח אבל אין את זה פה. בגדול הרוב זה מולדובה רומניה מזרח אירופה

אלה בוגרי חו"ל אבל ב-2019 פרופ' שאול יציב ממשרד הבריאות אמר, "אני חייב לראות איפה הסטודנטים שלנו לומדים", והוא כיתת רגליים בכל בתי הספר ועשה עבודה. את חלק מהם הוא פסל, למשל ממולדובה הוא לא רצה רופאים. הוא אמר שזו רפואה בהתכתבות ולא מקבלים אותם. קראו לזה "חו"ל פסול". זה היה ב-2019, לכן, מי שהתחיל ללמוד אז, נתנו לו 7 שנים לסיים ללמוד, ומ-2026 לא מקבלים עוד מהמדינות האלה לכאן. לא משנה איך הם גומרים את המבחן, הם לא יוכלו לגשת למבחן מעבר.

הרופאים אצלנו שהגיעו לכאן מחו"ל פסול, בגליל – 62%. אלה רופאים שבאו ממדינות לא טובות והם כבר בתוך המערכת. הם לא נכנסים להתמחות, הם רופאים מחליפים, השטח רווי ברופאים כאלה. אנחנו צריכים להגדיל את מספר התקנים ולאייש אותם עם רופאים טובים, בעיקר בוגרי הארץ.

בוגרי הארץ, אצלנו בכל שנה עוברים לא מעט סטודנטים. העילית שבעילית של מדינת ישראל באים לכאן ולומדים. חמישה אחוזים מהם גם נשארים כאן, אבל כל השאר עושים סיבוב וחוזרים למרכז. חלקם אפילו לא באים לגור כאן בצפון. הם באים, מסתכלים על צפת, לא עושה להם טוב, מסתובבים וחוזרים למרכז.

התפקיד שלנו לראות איך להשאיר את הסטודנטים המצוינים שלנו כאן. הסטודנטים שלנו מצוינים. אני יודעת את זה כי בכל שנה בטקס סיום אני לוחצת את היד שלהם ושואלת אותם, לאן הם הולכים להתמחות והם מספרים לי שהם הולכים לשניידר, לתל השומר, להדסה עין כרם, לאיכילוב, לבלינסון. הסטודנטים שלנו מבוקשים במקומות הכי טובים.

מעניין גם שכל המקומות הטובים ביותר הם במרכז.

אנחנו רוצים להפוך למעצמה אקדמית מקצועית וגם רפואית. אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו נצטרך אקדמיה, זה אנחנו, נצטרך פוליטיקאים ונצטרך פילנתרופיה.

מה, אבל?

אתה מתכוון לגבי המוחות, למה לא בצפון?

לא, אני מתכוון שהיא אומרת שהבוגרים הם אימפריה כי הם הולכים להתמחות במקומות הכי טובים, שהם לא כאן.

פה אני צריכה עזרה – איך אני משאירה אותם.

וחלקם לא חוזר לכאן גם.

ברור.

לכן צריך להפוך למעצמה, להיות הטובים ביותר.

בדיוק. אנחנו צריכים לראות איך הופכים את בית החולים שלנו לטוב ביותר. אז אחת, כל מדינת ישראל מכשירה, אחרי מאמצים, משהו כמו 1,000 סטודנטים לרפואה בשנה. צריך 2,000-1,700 כדי לא לתלות מחו"ל. בתי הספר לרפואה נרתמו לדבר הזה אנחנו במיוחד. ב-2024 העלינו ב-50 את מספר הסטודנטים לרפואה שלנו והשנה גם ב-50, השנה אנחנו שוב על 180. 180 הסטודנטים האלה לומדים אצלנו בשלושה מסלולים של סטודנטים לרפואה.

מסלול שלוש-שנתי בשביל סטודנטים של חו"ל שסיימו שש-שנתי בהצטיינות יתרה, אנחנו קולטים אותם לעוד שלוש שנים עד לסיום.

מסלול ארבע-שנתי, לבוגרי תואר ראשון במקצועות הרפואיים שיבואו אלינו לעוד ארבע שנים, אנחנו קולטים אותם למסלול הזה.

ותוך כדי המלחמה, כבר לפני כשנתיים הקמנו מסלול שש-שנתי. כי אנחנו רוצים לקלוט את הסטודנטים מגיל אפס שלא יגיעו אלינו כבר בעלי משפחות ובוגרים, אנחנו רוצים להשריש אותם בגליל. שש-שנתי, מההתחלה, מהיום הראשון. אנחנו רוצים לחנך אותם בצורה כזו מתוך דמות הבוגר כפי שאנחנו רוצים שיהיו הרופאים, אנחנו גוזרים אחורה.

מהי דמותו של הרופא שלנו – הוא לא מפחד מחדשנות רפואית, הוא לא מפחד מהבינה המלאכותית, מאנאליזה של ביג דאטה. זה רופא שהוא בן אדם, אנחנו יודעים על האתיקה שלו, וזה רופא שמחובר אל הגליל. מתוך כל זה אנחנו גוזרים את התוכנית של-השש שנתי שלנו ומגדלים אותם מגיל אפס. זו התוכנית שלנו.

השקף הבא מראה לכם איפה אנחנו עומדים, עד עכשיו מאז קיומנו כבר הכשרנו מעל 1,100 רופאים שלנו, בוגרי הגליל מרושתים בכל הארץ. אנחנו רוצים אותם כאן. בדיוק על זה אני מדברת. אז זו התוכנית השש-שנתית. איך אנחנו גוזרים את זה, איך אנחנו מלמדים אותם מתמטיקה ופייתון ואת כל הדברים המורכבים מאוד-מאוד מגיל אפס, בלי לרחם, כדי שיהיו רופאים שיוכלו להבין את זה, שלא ייבהלו מאנאליזה ומביג דאטה ומ-AI. אנחנו נותנים להם את כל הכלים מגיל אפס. תוכנית שאנחנו כל הזמן עובדים עליה.

וגם כל שאר מקצועות הרפואה. - - - כימיה, מתמטיקה, שפת פייתון - - - שלושה קורסים חשיפה רפואית מהיום הראשון שלהם חושפים אותם לכל בתי החולים פה, מרגילים אותם לקהילה, "שנה א' חשיפה רפואית, בריאות האוכלוסייה ורפואה בגליל" – אנחנו מכירים להם את כל האוכלוסייה בגליל, לוקחים אותם לכל הכפרים הערביים, שיכירו. בשנה הבאה מתחילים ללמד אותם בערבית. מלמדים אותם את כל האוכלוסייה את כל בתי החולים, את הרפואה בגליל, את הקשיים של הרפואה בגליל, את מערכות הבריאות בגליל, את המקומות שאנחנו נופלים בהם – את הכול הם לומדים משנה א'.

ובשנה ב' אנחנו עוברים לכימיה אורגנית, ביו - - - של התא, כל הדברים האלה. סטטיסטיקה הם חייבים לדעת מאוד חזק - - - בריאות האוכלוסייה - - - קורס שנתי, אנשל מוביל את זה לא מעט, את כל הפיתוח של התוכנית, אתה יכול לשאול אותו - - - שנה ב' חשיפה רפואית, הפעם בקהילה. אנחנו מאוד מחוברים להוראה בקהילה, קופות חולים, בתי חולים, מרכזים קהילתיים. מתחילה להיכנס אנטומיה מאוד חזק וכל הדברים. - - - -

כאן זה נכנס לשלב הבא, מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה, מלמדים את הכול בבלוקים כאלה - - - לאחר מכן הם עוברים למחלקות שלנו, לבתי החולים שלנו וכו'. בתוכנית הזו אנחנו מנסים להראות להם את הצדדים היפים של הגליל, לא צפת, גליל - - - לא אלאה אתכם.

אני מבקש שתחזרי אחורה לשקף עם העוגה. גם כיושב-ראש הוועדה וגם כחבר כנסת הנושא חשוב לי מאוד, הנושא של בוגרים חו"ל ובוגרי חו"ל פסול, שהם 62%. 60% מהרופאים היום הם בוגרי חו"ל ואנחנו רוצים לשנות את המשוואה. יש לנו כאן ממוצע של רופאים, אלפים, שכבר למדו שש שנים ואם אני אשקיע בהם עוד חצי שנה אולי שנה שישתלמו ויגיעו לרמה טובה אז למה לא לעשות תוכנית כזו?

ואולי כדאי אפילו שאתם תובילו את זה, ראיתי שיש כספים ויש תקציבים. צריך לבנות תוכנית, לקחת את הרופאים האלו ולחזק אותם כדי לשלב אותם כי בסך הכול ההשקעה היום כדי לקבל רופאים זה שש שנים. ואני רואה שבשנה שאשקיע יהיו לי עוד 3,000-2,000 רופאים.

ברור.

אתם כפקולטה לרפואה אולי יכולים להוביל את זה?

אנחנו שם. אנחנו עושים את זה בשתי דרכים. אחת, יש פה ממש, קורס של שנתיים דיפלומה, עם 'כללית'. אנחנו לוקחים רופאים שלא מצליחים להיכנס להתמחות ואנחנו נותנים להם דיפלומה. - - - רופאים של קופות החולים. זה אחת. אתה מכיר את זה, רופאים של קופות החולים, קורס דיפלומה, שנתיים.

אני מכיר את זה, אני לא אוהב את זה.

דבר שני, בשנה האחרונה עשינו אין-ספור קורסים פיתוח סגל, פה בפקולטה. לרופאים של בתי החולים, הדרכה על יד מיטת החולה, קורס חידוד בפנימית, כל הדברים האלה. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות ואנחנו מחזקים אותם כאן בפקולטה. זה לא מספיק. התחלנו את זה רק לפני שנה אבל בהחלט אנחנו מחזקים את הרופאים האלה. תכף אראה לך את כל הדברים שאנחנו עושים בשביל לחזק את כל הרופאים שכבר כאן. לא ויתרנו עליהם, להיפך. הם שלנו ברגע שהם נכנסו למערכת.

לא, הוא מדבר על אלה שלא נכנסו למערכת עליהם הוא מדבר. וגם את זה אנחנו מנסים לעשות אבל זה הרבה יותר מורכב זה לא כזה פשוט - - - הוא מדבר על אותם אלה שלא קיבלו רישיון ולא יקבלו כי הם פסולים.

לא, זה משהו אחר. - - -

לא, לא, יש שתי קטגוריות. יש קטגוריה אחת של אלה שלא עברו את הבחינה, זה אחת וצריך לראות איך להכשיר אותם. למי שעשה את הבחינה כמה פעמים ובסוף עבר הייתי עושה תוכנית מיוחדת. לא צריך לאפשר לו לעשות שוב את הבחינה בלי שיעשה הכשרה של חצי שנה שנה כדי להכין אותו.

והקטגוריה השנייה לאנשים שסיימו סטאז' ויש להם רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל והם לא מוצאים עבודה - - קשה ועכשיו - - -

אתה מתכוון לאותה אוכלוסייה של אלה שנמצאים פה עכשיו, והם לא עובדים כרופאים.

וגם קשה להם להתקבל להתמחות. כי מדרגים אותם תמיד בתחתית הסולם. מגיע היום מנהל מחלקה ורוצה לקחת בוגרי הארץ בלבד - - - מי שדוחפים אותו וזה הם לוקחים אבל תמיד הם מעדיפים את בוגרי הארץ.

ולכן אלו לא מגיעים אפילו לריאיון, ויש כאלה טובים ואין להם הזדמנות. אולי להם צריכים לעשות איזו הכשרה או להכין אותם להתמחות כדי שתהיה להם גם הזדמנות להתקבל להתמחות. רופאים טובים מובטלים רבים מגיעים אליי. לדוגמה, זוג רופא ורופאה עברו את הבחינה ושניהם בבית. מצד שני אומרים שיש מחסור ברופאים ויש רופאים רבים שלא עובדים ועכשיו מביאים רופאים מחו"ל ונותנים להם העדפה והרופאים מחו"ל חלקם מגיעים גם ממדינות פסולות ועכשיו פתאום גם מכשירים אותם.

אין הרבה כאלה. זה חסר משמעות המספרים קטנים זה לא הדיון.

אין לי בעיה שיביאו אבל יש לך תוצר, אתה צריך לראות איך להפוך אותו לתוצר טוב ולתת פתרון למחסור. זו העצה שלי כדי למצוא דרך הכשרה להתמחות או משהו כזה. תחשבו על זה.

הקורס דיפלומה למרות שאתה לא אוהב את זה לרופאים מחליפים וכאלה שלא מצליחים להיכנס להתמחות ועושים את זה כאן, את זה כן עושים. - - -

יותר טוב מאשר כלום. מאפס. - - -

תראו זאת הפקולטה אנחנו נמצאים איפשהו כאן. זה בניין מעבדות המחקר שלנו, תכף תראו בסיור. זה בית הספר שלנו. אנחנו תחומים כאן בתוך אזור מאוד חרדי בתוך צפת, זהו. אנחנו חיים כאן. לכן הולכים להכין לנו בניין נוסף לחינוך רפואי וכאן עוד בניין של מעבדות מחקר וזהו, אנחנו כאן. מהבחינה הזו בגדלים האלו אנחנו לא נוכל לצמוח מעל ה-180. אנחנו רוצים לגדול, רוצים להיות מעצמה כי אנחנו רוצים שני דברים, אחד – שיותר סטודנטים ילמדו בגליל; ושתיים, להשאיר אותם כאן.

איך אנחנו עושים את זה? זה הבניין שבונים לנו עכשיו, זה בית הספר החדש שלנו, החברים שאתה רואה כאן הם כבר למדו שם, אנחנו בדור הבא של הסטודנטים - - - אז כפי שאמרתי לך אנחנו כאן יושבים בצפת בתוך הקסבה וזאת המפקדה שלנו. זאת הפקולטה שלנו, כך אנחנו חיים, כל הנקודות האלה, זאת הכניסה.

אנחנו הפקולטה היחידה שהייתה פתוחה במלחמה, לרגע לא סגרנו את השערים שלנו, החברים האלה בין טילים טסו לעשות מחקרים - - - הם היו פה כל המלחמה ועשו מחקר לימדנו את הסטודנטים לרפואה לימדו גם בקריית שמונה ונסעו לכל מקום לטפל בחולים.

מי מסונף לפקולטה שלנו? המרכז הרפואי צפון, שזה צופייה, המרכז הרפואי גליל שזה נהרייה, המרכז הרפואי זיו, הייתם בו כרגע. יש שלושה בתי חולים מאוד יקרים לנו בנצרת, וכל הנקודות הכחולות אלה מרפאות קהילתיות, יש בהן רופאים שמדריכים סטודנטים שלנו. יש לנו סטודנטים שמפוזרים על פני כל הגליל. כאשר לאורך כל השנה וחצי האחרונה לא השבתנו את הפקולטה ועכשיו אנחנו גאים בזה אבל היו פה ימים מורכבים מאוד. ראיינתי סטודנטים לשש-שנתית תוך כדי טילים, ההתפרצויות שהיו פה לא טריוויאליות ולרגע לא סגרנו. אי אפשר לסגור מחקר, אחר כך להרים אותו, אתה יודע מה זה. כך גם רפואה. החבר'ה האלה מתקדמים, אנחנו צריכים להכשיר אותם. עבדנו כאילו אין מלחמה. - - -

דיברנו על רפואה, שלוש-שנתי, ארבע-שנתי, שש-שנתי. אנחנו מכשירים בכל שנה 180 סטודנטים, הם מפוזרים בכל הארץ ואנחנו רוצים להשאיר אותם כאן. תכף נדבר על איך מביאים אותם ומשאירים אותם בלי שיעשו אחורה פנה ויחזרו למרכז.

זה המחקר שלנו. יש לנו פה שלוש סטודנטיות מצטיינות בתארים מתקדמים. זה מיקרוקוסמוס של אוניברסיטה. אומנם יש לנו 30 חוקרים אבל, יש לנו גנטיקאי וביו-אינפורמטיקאי יש לנו מתמטיקאי ויש לנו כימאי ויש לנו מורן ידיד שהיא עושה איבר-שבב, Organ-on-Chip של לב ועוד המון דברים והיא יושבת בנהרייה ויש פה סוציולוגיות ופסיכולוגית - - - יש לנו סוציולוגיות שעושות דברים יפיפיים פה בגליל, מרכז הספרה לסוכרת - - סיוון - - - פרופ' נעים שחאדה - - מובילים. יש לנו פה את כל המגוון וכמובן ביו-רפואה וכל המקצועות האלה הכול יושב בתוך - - -

אבל איך את רואה את, אין לנו חוקרים - - - בחברה הערבית - - -

בכל שנות הפקולטה - - ברובם הייתי בוועדות איתו, אני לא חושבת שקיבלנו, אולי פעם אחת פעם אחת קיבלנו קורות חיים של מישהו שהגיש, מגישים לנו בכל שנה, ואף פעם אחת - - -

הוא לא מאמין שהוא יתקבל - - - מהניסיון האישי שלי, צריך לחשוב איך שיקבלו אותם.

60-50% מהסטודנטים לתארים מתקדמים הם מהחברה הערבית. - - -

אפשר גם להשוות בין גברים לנשים, יש כל מיני בעיות אבל אני מבטיח לך, שכל מי שמתקבלים פה זה על בסיס מצוינות.

אז אין רופאים ערבים מצוינים? - - -

לא זה לא רופאים, זה חוקרים.

אז אין חוקרים ערבים מצוינים? - - -

בטוח שיש.

לא קיבלנו מועמדויות אפילו.

אז זו בעיה שצריך להתעסק איתה.

אני לא יכול להתעסק עם משהו שאני לא מכיר, לא משנה אם זה גבר או שאישה ערבי או יהודי - - -

המצע שהצעת פה הוא לא טוב ביחס למה שיאסר אמר. כי גם בממשלה למשל עכשיו, כשאין מנכ"ליות, אין מנכ"לית אחת ל-35 משרדי ממשלה. אז אומרים שאנחנו מקבלים על בסיס מצוינות, אם יש גבר מול אישה והגבר מנצח ומה שאנחנו מסיקים מזה זה שאין מספיק נשים מצוינות לשמש מנכ"לי משרדי ממשלה.

זו לא המסקנה הנכונה.

אם אתם מקבלים על בסיס מצוינות יכול להיות שאין חוקרים ערבים מצוינים מספיק כי אתם מקבלים רק את הטובים ביותר, נכון? - - - ברור לי שלא זו כוונתך אבל - - -

לא, אבל כוונתי חשובה.

לא, שני דברים – קודם כול אנחנו בוחנים תיקים של קבלה לפי מי שמגיש לנו ואנחנו מפרסמים - - - לכולם - - -

אז יש בעיה עם זה.

לא, אבל הנקודה החשובה של מה שמנחה אותנו שלא משנה מה התיק - - -

הנקודה ברורה.

הוא מדבר על תיקון האפליה.

אני מבין על מה הוא מדבר, אני רק אומר אני לא יודע לתקן את מה שאני לא נגיש אליו.

אז אנחנו נגישים לזה וזו תמונה שאנחנו לא יכולים - - -

אגיד את מה שאמרתי לכבוד אירועי יום האישה לגבי נשים וזה אותו דבר. תפקידנו לחנך ויש לנו פה כ-50% מהסטודנטים מהחברה הערבית ואנחנו מחנכים אותם למצוינות ולנסיעה - - - להיות מדענים טובים בתקווה שנוכל בחינוך מלמטה להצמיח אותם - - -

כמה דוקטורנטים ערבים היו במקביל אליך?

לא הרבה.

כמה יש עכשיו?

זה לא ספציפי לפקולטה כאן זה בכל הארץ - - -

אנחנו יודעים, אני רק מסביר לך שאנחנו לא יכולים להתעסק במה שאנחנו לא יודעים.

הנקודה היא כמעט בכל האוניברסיטאות אם אבדוק אני לא אמצא אחוז אחד או שניים מהסגל האקדמי מהחברה הערבית.

הם צריכים להיות 20% - - -

יש יותר ויותר אנשים שמסיימים, אנשים מצוינים וצריך להגיע אליהם. מה שדובר כאן על ליווי, הליווי טוב שיהיה לסטודנט אבל טוב שיהיה גם לסגל, כי אם יש לי חוקר כאן הוא יהווה דוגמה לסטודנט הערבי, הוא יהיה לו השראה - - שידע שגם הוא יכול להגיע לזה.

ברור, אבל אנחנו לא מגיעים אליהם, הם מגיעים אלינו אני לא אקטיבית הולך ומחפש אנשים - - -זה חשוב.

צריך לחשוב איך לוקחים את הגליל והופכים אותו למעצמה אקדמית רפואית. חייבים. אנחנו יכולים להיות מעצמה, לא פחות מזה, האור יצא מכאן, יש לנו כוחות טובים ביותר. אני מסתובבת בבתי החולים, יש לנו כוחות טובים. אני רואה את הסטודנטים, הסגל שלנו מעולה. מעולה.

איך עושים את זה. רופאים בבתי חולים לא תמיד מכירים זה את זה. בית חולים זיו לא עובד עם בית חולים נהרייה, בית חולים נהרייה לא עובד עם בית חולים בנצרת, והם לא מכירים את הרופאים של הקהילה. בנוסף לזה, אנחנו במעבדות חוקרים דגים, זבובים, עכברים. ורופאים בבית חולים חוקרים בני אדם. והם יודעים לעשות מחקר פחות טוב אבל הם מתעסקים עם בני אדם.

בשנתיים האחרונות הקמנו מרכזי מחקר משותפים לרופאים וחוקרים בכל בתי החולים. למשל, המרכז לבריאות האישה. מי יושב במרכז לבריאות האישה, יש את - - שהוא חוקר מיקורביוטיקה במהלך ההיריון, אני יושבת שם וחוקרת תהליכים דלקתיים ומקוריות, יושבים רופאים שהם ראשי אגפים של בריאות האישה וכן הלאה, כולנו בכל מרכז כזה 60 אנשים. אז עשינו מפגש ראשוני, עשינו תעודות זהות, כל אחד הציג את עצמו והסביר על מה הוא עובד, וסיפר על זה ואז הלכנו לארוחת צוהריים והיינו אמורים אחרי זה לעשות שולחנות מקבילים וליצור שיתפי פעולה.

ארוחת הצוהריים הזו נמשכה שלוש שעות. לא היה צריך את השולחנות האלה כי כבר נוצרו קשרים. פתאום חוקר מנצרת דיבר עם חוקר מנהרייה, והם מדברים עם חוקר אצלנו וכך התחילו כבר שבעה שיתופי פעולה של אנשים שעד אז לא הכירו זה את זה.

שניים שלושה מרכזים כבר יצאו לדרך, האחרים בדרך, בכל התחומים האלה.

אתה מתעניין בגנטיקה – אז אמרת שהקמת בעפולה, אתה מכיר את ציפי פליקס זכאי?

כן.

סליחה שאנחנו נכנסים לפסים אישיים אבל אנחנו מכירים את האנשים ואני צריכה אותך פה גם בכובע של גנטיקאי. ציפי הייתה בנהרייה ועזבה. אני עובדת איתה על מחקר בשת"פ ויכולה לספר לך אחר כך.

ציפי היא גנטיקאית, הייתה יושבת-ראש המכון הגנטי בבית החולים בנהרייה, יצאה לגמלאות כוחה במותניה, היא מכירה פה את כל הקהילה בגליל ובגליל יש לנו נישואי קרובים – ערבים, חרדים, דרוזים – יש פה הרבה מחלות גנטיות, אפשר לחקור אותן וכך להוביל למציאת פתרונות. תכף נדבר על דוגמאות של מחלות.

אבל לא יכול להיות שפה אצלנו עם כל האנשים שמתעסקים בגנטיקה – לי אין כסף להעסיק את ציפי כדי להקים פה מרכז גנטי למחלות נדירות. גב' ציפי עברה לירושלים ואני לא יכולה להעסיק אותה כאן כי אין לי תקן לגנטיקאית בגמלאות.

היא עברה לירושלים?

אני מחזירה אותה. היא מלמדת כאן, אני לא נותנת לה ללכת, אני מתרוצצת לחפש תקן לפרופ' ציפי פליקס זכאי שהיא בתחום הגנטיקה באמת שם דבר עולמי. אם תוכל לעזור לי בזה, אנחנו יכולים להקים פה במרכז בתמיכתך, מרכז למחקר. אתה הקמת בעפולה מרכז קליני, אנחנו צריכים להקים פה מרכז שגם אם מוצאים את הגן הזהה אנחנו יודעים לפלח את המנגנון, תחשוב כמה חוקרים יש לנו כאן בכל התחומים, כל מטרה שיכולה להביא אנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו יודעים לפלח את המנגנון כי יש לנו את היכולת הזו. ותכף אתן דוגמאות.

אבל אני לא מצליחה למצוא תקן לפרופ' ציפי פליקס זכאי בפקולטה לרפואה בגליל. אתה יכול לעזור לי בזה? אנחנו נקים פה מרכז-על.

מה עם אוניברסיטת בר אילן?

אני אסביר לך על משהו על פקולטה לרפואה. אני מקבלת תקציב מות"ת, אליי לאוניברסיטה. ות"ת לא משלם מספיק על סטודנט לרפואה, הוא משלם 70,000 שקל על השנים הקליניות ו-50,000 שקל על השנים - - - אני מוציאה יותר ואז אני גירעונית. מעצם קיומי, על כל סטודנט אני גירעונית.

על כל סטודנט גירעון של 20,000 שקל.

העלבונות שאני סופגת כאן, למרות העבודה הטובה שאנחנו עושים כאן אנחנו גירעוניים. אז אין לי הרבה שומה להתעסק עם זה.

עם תנופה אתם בקשר?

נפגשים איתם ביום חמישי, אבל עדיין, תקשיב - - -

לא תקשיב, זה לא רלוונטי, זה משהו אחר.

הם עובדים, אנחנו כל כ מכירים את הפוליטיקה. היינו מדענים והיום המוח שלנו על פוליטיקה. הם עובדים על 9-0 בתקופה הקרובה. ה-12 מיליארד זה ל-9-0, אנחנו לא 9-0, בית החולים בנהרייה אולי מזוהה - - - הם כרגע מחזירים תושבים ועובדים על 9-0 קילומטרים מהגבול, אנחנו יותר דרומיים.

אתם נותנים שירותים רפואיים ל-9-0, לא?

בוא תשכנע אותם, אנחנו מנסים, זה לא פשוט. היינו אצל אתי.

אתם נפגשים איתם ביום חמישי ומה?

כרגע זה לא באג'נדה שלהם, הם עובדים על להחזיר את ה-9-0.

בסדר אבל מי אמור לתת שירותים רפואיים ל-9-0? לא אתם?

בית החולים בנהרייה.

אתם גם מכשירים את הרופאים שם, אז זה משהו שאתם יכולים, יש הרבה מאוד כסף. - - -

היינו אצל אתי - - אמר אני יכול אולי לעזור לך קצת בנהרייה וזה - - -

מה שאת מתארת פה זה עזרה קטנה יחסית.

תראי את החזון, זו לא עזרה קטנה - - -

אנחנו מפצלים. אנחנו מבקשים - - -

נעשה סדר. יש 15 מיליארד שקל שמתחלקים ל-12 בשביל 9-0 ועוד 3 מיליארד שהם למה שמעבר ל-9 קילומטרים. ברמה העקרונית זו חלוקת העבודה. אלקין אחראי ל-9-0, הוא סגור על זה. הוא יכול לעזור לנו בכל מה שקשור לבריאות בתוך 9-0. הכול. אבל אנחנו מבקשים דברים שהם לא 9-0.

הם לא במיידי.

ויש את ה-3 מיליארד שאנחנו מנסים לשכנע את המערכת וזה השלב הבא וזה האוצר מתעסק עם זה. - - -

הכול שאלה של איך אתה מציג את זה. אתה מכיוון שאתה נותן שירותים ל-9-0 אז יכול להיות שחלק מהדברים יכולים להיכנס תחת זה. כי אתם מרכז רפואי שמכשיר את כל צוותי הרפואה גם לנהרייה לצורך העניין - - -

לכן הוא מוכן לעזור לנו בתקנים בבית החולים בנהרייה, למשל.

אז זה מה שאתי אמרה, שהיא יכולה לתת לי קצת בבית החולים בנהרייה.

בסדר, אז את יכולה לשחק עם זה.

להעביר את זה לבית החולים, בסדר, אתה מכיר את זה.

זה מקור שבעיניי אפשר לנצל אותו, זה לא מיידי ה-15 מיליארד זה על פני 5 שנים. - - - -

אנחנו דיברנו היינו אצלו בכנסת ואנחנו מציגים את זה הכי נכון שאפשר, אני אשמח אם תעזרו לנו מהצד שלכם. כי ברגע שאתם משחררים לי סתם נגיד אני הולכת למשרד הבריאות ואני מבקשת כסף לקורסים לפיתוח סגל ואני עושה כאן עם כסף שמשרד הבריאות נתן לי ואני הולכת לאלקין והוא נותן לי שני תקנים לנהרייה, ואני הולכת לזה והוא נותן לי עוד קצת ואנחנו כל הזמן מוצאים את עצמנו מסתובבים במשרדי ממשלה.

אז אני מבקשת ממך אתה יכול לעזור לי, בתור גנטיקאי לתת את המשרד הממשלתי כי אני מקימה פה מרכז גנטי מפואר. מפואר. אני יודעת לעשות את זה, יש לי את כל הכלים, פשוט אין לי תקן להעסיק את פרופ' ציפי פליקס זכאי, ומי כמוך יודע איזו אושיה זו, אני לא רוצה שהיא תלך בסוף ל"הדסה". אני צריכה אותה. היא אושיה גלילית היא מכירה את כל הכפרים, היא מכירה את המשפחות היא מדהימה ואני לא יכולה להעסיק אותה, היא בירושלים כרגע.

אלה המרכזים ואנחנו מתחילים לבעוט עם הדבר הזה זה יעשה לנו רשת גלילית של רופאים וחוקרים שעובדים ביחד וזה ייקח אותנו למקום אחר. פה רעיה שטראוס תרמה לנו 3 מיליון שקל למרכזים האלה. בשביל לקדם את המחקר. - - -

שוב, הייתי מדענית ואני מוצאת את עצמי מתעסקת בפוליטיקה, אין לי ברירה, בשביל לחזק את המחקר פה.

בכובעך האדמיניסטרטיבי. זה מביש.

אין איזה דיקן שרץ כל היום לכנסת. דיקן רפואה לא רץ לכנסת. אני כל היום אצל אלקין ותנופה. טל יודעת לספר על זה היא דוקטורנטית שלי והיא לא רואה אותי היא כועסת מאוד.

תסבירי איך מה שאת מתכננת פה יהפוך את המקום הזה.

זו מהפכה. עד עכשיו ברגע שאתה יוצר רשת אקדמית - - - יש כוח עצום של שיתוף פעולה של רופאים וחוקרים ורופאים בבתי חולים שונים. אנחנו מתחילים ליצור כוח סטטיסטי. למשל אנחנו חוקרים איזו מחלה שקשורה בתהליכים דלקתיים בלב, יש לנו את פרופ' עידו בירתי שאוסף מכאן ויש את פרופ' שאול עטר שאוסף מכאן ויש את הפרופ' ההוא וכך כולם פתאום ביחד ברשת. אם מישהו מארגן כנס, הוא מכיר את כולם, הם כבר חברים שלו.

אתם מכירים יותר וזה יכול - - -

אני מבין אבל השאלה שלי היא כשזה עומד, את אומרת שבן אדם יעדיף להתמחות פה, אז על זה אני מדבר, זה המאסה. האירוע המחקרי ברור לי.

אתה מוביל אותנו הלאה, אני איתך. זה לא, כי אנחנו נביא לכאן את האנשים הכי טובים, סטודנטים לתארים מתקדמים טובים ומחקר טוב. אבל אתה אומר "תעזרי לי איך את משאירה את טובי הרופאים". למה שרופא יעבור מהמרכז לכאן ולמה שסטודנט שלנו ירצה להישאר? כי כסף פה זה לא העניין. הם רוצים קריירה. איך אני בונה להם קריירה?

רופאים יכולים להתקדם בשני מסלולים, אחד זה המסלול הקליני – רופא בכיר, ראש מחלקה, התמחות וכן הלאה. או המסלול השני שהוא מסלול אקדמיה, הם בתוך האקדמיה, הם חברי סגל שלנו והם חייבים לפרסם מאמרים בשביל להתקדם ולהיות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, פרופסור מן המניין וקליני. אני מקדמת אותם פה בפקולטה הם עובדים דרכנו, מפרסמים מאמרים. חלק גדול מהרופאים אצלנו לא יודעים איך לגשת למחקר בכלל. חלק גדול מהחוקרים שלנו לא מתעסקים עם בני אדם. השילוב ביניהם זה כוח.

יצרנו כוח מאסה, עכשיו תוסיף לזה שיש רופא שרוצה לבוא לכאן אני אומרת לו "אתה ברפואת נשים, תראה איזה מרכז מחקר יש לנו כאן, המתמחים שלך יוכלו לעשות מחקר כאן, אתה תוכל לעשות מחקר כאן ואנחנו כבר מושכים את האנשים הטובים אני כבר רואה את זה כי אנחנו עושים פה מחקר. רק בשנה האחרונה קידמנו 70 רופאים שנכנסו לאקדמיה, דחפנו אותם לכיוון של מחקרים, קידמנו אותם ופתאום הם בתוך המסלול האקדמי - - -

ומבחינת המשפחה והחיבור קהילה ולרשויות?

בוא אספר לך עם מה עוד אני מתמודדת ומה חסר לי. למשל סטודנטים לתארים מתקדמים או רופא, רוצים לעבור לגליל, מסתכלים על הצפת הזה ואומרים "זה מעבר להרי החושך, ביי חמודה, אני אסע כל יום? תחפשי אותי". או שאם זה תארים מתקדמים פשוט "אני לא בא אלייך".

מה שאני צריכה לעשות זה כמו כשעוברים לחו"ל, משרד רילוקיישן. כל סטודנט מהשש-שנתי עד סטודנטים לתארים מתקדמים עד לרופא הכי בכיר, אני אומרת לו, "בוא אלינו יש לנו משרד מצוין שמחובר לכל הגליל. אתה ערבי-דרוזי-דתי-חרדי, אתה קיבוץ, אתה מושב, יישוב קהילתי. מה אתה רוצה? איזו משפחה יש לך? כמה ילדים? יש לנו קשרים עם כל הרשויות המקומיות. בוא אשבץ אותך בגליל". משרד רילוקיישן.

תקן אחד, יש לי כבר מישהי, אני מחפשת את התקן הזה. מישהי שחיה בגליל ויודעת לעשות את זה. היא צריכה להיות בקשר עם כל הרשויות המקומיות, עם כל רכזי הקליטה בכל היישובים ולשכן את הסטודנטים שלנו. זה אחת.

זה קיים?

יש לי מישהי, אין תקציב להשיג את האישה. כמו עם ציפי, מה ביקשנו? משרד רילוקיישן. יש לי משרד לתת לה, אין לי תקן לתת לה, אתה אומר לי בר-אילן, בר-אילן, את גירעונית, איפה אני אחפש את התקן הזה? וזה לא בשמיים. ומשרד רילוקיישן זו מהפכה. מישהי שמכירה את כל הרשויות הערביות הדרוזיות את הכפר הצ'רקסי, יש לנו מישהי צ'רקסית, עכשיו ב-PhD מצטיינת, הראשונה שתחזור אז זו היא. מעולה, עטורת פרסים.

התוכנית העתידית, מה אנחנו חולמים לעשות, אנחנו רוצים להיות מעצמה אקדמית בגליל. לא פחות מזה. מה שאנחנו מתכוונים לעשות – אחת, לחזק את המחקר פה, שתיים בתי החולים שלנו ושלוש – החיבור לקהילה כי אנחנו מחויבים לה.

אנחנו מקימים בית ספר לרוקחות, יש לנו אישור להקים אותו כבר, עכשיו רק נגיש אישור להגיש תוכנית ומתחילים לכתוב אותה ונגיש למל"ג, אבי דומב מהמדען הראשי של משרד החדשנות יהיה ראש התוכנית של בית ספר לרוקחות. אנחנו רוצים להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה. שילמדו כאן 400.

איך?

אתה שואל על המגבלה של השדות הקליניים?

לא, אני מדבר על המגבלה הפיזית.

תראה, זה מספר הסטודנטים שיש לנו היום, וזו התוכנית שלנו. אנשל ואני וחברים נוספים חברנו לגליל מזרחי לראש עיריית צפת לחברת הימנותא, זו חברת בת של קק"ל והאוניברסיטה וקיבלנו 200 דונם - - -

את יכולה לחזור אחורה? אני חושב שיש שם ריבוע של מספר הסטודנטים - -

יהיה לנו פה רגע, נתון 3,700 מחושב אני לא רוצה להלאות אתכם בפרטים - - -

יש פה בית ספר לרפואה, היום אנחנו קולטים 180 סטודנטים ואנחנו נרצה לקלוט 400. המשמעות שבכל זמן נתון היום יש 540 סטודנטים בכל המסלולים לאורך כל השנים. על פי התוכנית שלנו זה יהיה 1,900 סטודנטים לרפואה בכל הגליל. זו התוכנית.

חוץ מזה יש את בית ספר - - - תואר ראשון, זה 100 סטודנטים כל שנה שאנחנו קולטים נגיע ל-400 סטודנטים על טווח של ארבע שנים כתואר ראשון. אנחנו בונים פה שתי מחלקות שונות, סניפים שונים, אחד זה מדעי הביו-רפואה והשני זה מדעי הבריאות. היום אין לנו תואר ראשון בשני התחומים האלה רק תארים מתקדמים דהיינו שני ושלישי. אנחנו רוצים לעשות גם תואר ראשון. אתה יכול לראות שזה מסתכם בערך ב-2,000 סטודנטים לרפואה ו-2,000 סטודנטים לתארים מתקדמים או מקצועות מדעיים יותר בכיוון מחקר. זו פחות או יותר התמונה שאנחנו מנסים לייצר.

זו מעצמה.

והמטרה פה היא פשוטה שהגליל יהפוך למעצמה רפואית. אנחנו שמים את זה על השולחן אנחנו לא מתביישים בזה.

ואנחנו נלחמים על זה וצריכים אתכם בכל המשרדים. צריכים את כולם.

אותנו יש לכם. השאלה אם אתם מחוברים לראשי הערים בגליל.

ראש עיריית צפת מוביל את זה. זה מספיק?

לא נראה לי מספיק אבל זה חשוב.

לא, מי שבאמת מוביל את זה הם אנחנו אבל ראש העירייה מוליך את זה - - -

הוא רתום גם ברמה של אלוקציה של שטחים, בניינים ושל משאבי עירייה?

עיריית צפת היא עירייה ענייה, בוא לא נגזים, הם היו על סף ועדה קרואה, אבל התוכנית שלנו היא לייצר איזה מתחם אחד גדול עם חלקים אקדמיים, בית ספר לרוקחות, בית ספר לרפואה ועוד מתחמים כמו כפר סטודנטים פארק תעשייה ביו-רפואי אזור של כנסים, בריכה, אזור ספורט. כל זה במתחם אחד עם כפר סטודנטים כאשר הרעיון הוא שכאשר הסטודנט לומד אצלנו יכול להיות בבית קטן כפרי, הוא קם בבוקר, הולך ללמוד, אחרי זה יש לו גם תעסוקה או פנאי מסביב. זה הרעיון של יצירת מושבה אקדמית זו התוכנית הכללית.

קיבלנו מהימנותא את השטח הזה, אראה לכם. הימנותא זו חברת בת של קק"ל, חברה ללא מטרת רווח ויש להן את השטח הזה של 200 דונם, המושבה ראש פינה, מלון מצפה ימים, זה שטח של 200 דונם שנועדו לשרת בדיוק את המטרה הזו. מבחינה מוניציפלית זו צפת, זה צמוד לראש פינה והסטודנטים יכולים ללכת ברגל לסינמטק, ומי שמעניין אותו פאב או מסעדה יש גם, יש שם מתחם של מסעדנות ושל תעסוקה מהסוג הזה. זה השטח.

את זה צילמנו את השטח, תמונה ממש מהכביש שם, הרכבת מכרמיאל לראש פינה עוברת כך, זה פחות או יותר השטח וזאת התוכנית שלנו בגדול. לקחנו את השטח הזה לקחנו מתכנן ערים הוא הסתכל על המספרים תיחמנו מתחמים למיניהם, אנחנו מבתרים את השטח לחלק תחתון וחלק עליו באמצעות פארק אומנותי וגנים למיניהם, אזורים אקדמיים צבועים פה בשטחים כתומים, כאשר יש בית ספר לרפואה, בית ספר לרוקחות, אנחנו מתחילים להקים מרפאת מומחים שתהיה פתוחה לקהילה, הרופאים שלנו מלמדים שם והסטודנטים לומדים מול מיטת המטופל, זו מערכת בפני עצמה.

בכל הצפון אין שירותים של 24/7 וזה יאפשר לתת את זה, למשל לילד עם חום באמצע הלילה.

כמו מיון קדמי.

סוג של, כן.

נוסעים לאן? לחיפה?

נוסעים למיון בבית חולים זיו אם יש לילד קצת חום.

כן, ומיון זה סיפור אחר זו לא בדיוק הגישה הנכונה.

אין מוקדים?

יש, תלוי איפה.

התוכנית הזו תיתן תשובה לכמה שנים קדימה, ועד איזה מספר סטודנטים? 4,000 זה החזון השאלה היא - - -

צריך את זה. לא יהיה 4000 לא יהיה - - -

בלי זה אי אפשר.

אבל זה רק 4,000.

אתה יודע מה זה 4,000 סטודנטים בלימודי רפואה?

אנחנו עכשיו 580.

עם התארים המתקדמים אפילו 700. נהיה 4,000. שבע שנים, הלכו 4,000. - - -ארבעה בניינים את השאר אני יודעת לעשות.

איך הגעת למספר הזה?

זה לפי השדות הקליניים.

לא, השאלה היא כזו, זו מדינת ישראל אנחנו רואים את הגידול שלה, רואים מה היהיה בעוד כמה שנים, ומה הצורך שלה ברופאים, ואנחנו רופאים כמה רופאים לומדים והאם זה באמת ייתן מענה לצורך של המדינה בעוד רופאים.

אין ספק ואף יותר מכך, בכלל לא משנה כרגע שחסרים 1,000 רופאים כל שנה במדינת ישראל. נגיד שהגענו למספר הרופאים שישראל צריכה כל שנה – 2,000 רופאים. מה שאנחנו אומרים זה שבעוגה הזאת 400 סטודנטים צריכים להיות אצלנו. אתם רוצים לפתח את הגליל רוצים להעצים אותו – 400 סטודנטים אצלנו, בכלל לא משנה מה יהיה בסוף המספר הסופי, 400 אצלנו אם לא, הגליל יישאר איפה שהוא נמצא.

פתחו עכשיו רייכמן ופתחו בחיפה.

איפה בחיפה?

פותחים באוניברסיטת חיפה בית ספר לרפואה.

ויש להם את הטכניון.

הם רבים על אותם סטודנטים - - - ולכן בתפיסה שלנו אם רוצים לשפר את הגליל ולהפוך אותו למשהו אחר המדינה צריכה להחליט שיש לנו מספיק בתי ספר ומקומות לימוד, 400 מתוך זה בגליל. נקודה. אצלנו. זה עניין של החלטת ממשלה ולא מעבר לזה.

ואיפה זה עומד? זה מאוד מרשים אותנו.

אנחנו פועלים בכמה מישורים. המישור הסטטוטורי, מדובר פה בשטח ללא תב"ע אז אנחנו עובדים כרגע לא סתם על רישיונות, זה לא בתוכנית המתאר של העיר צפת וזה בדיוק מה שאנחנו עושים ראש העיר שותף אמיתי וכרגע הוא דוחף להכניס את זה לתוכנית המתאר של העיר צפת.

זה בתחום השיפוט של צפת אבל לא בתוכנית המתאר?

נכון. מסיבות כאלה ואחרות ואנחנו בדיון עם מחוז צפון להכניס את זה לתוכנית המתאר ומשם נוכל להתקדם בתב"ע נקודתית וכו'.

מישור נוסף שאנחנו פועלים בו זה שיחות עם המדינה כדי לבנות החלטת ממשלה שקשורה ספציפית למושבה האקדמית הזאת, ובשביל זה אנחנו צריכים תהליך מול המדינה כולל כמובן תקציבים מול המדינה.

מה העלות של זה?

אני פוחד להגיד כי כשאני אומר אנשים נבהלים.

תגיד לי, לא מפריע לי.

זה סדר גודל בין 1 מיליארד ל-1.5 מיליארד שקל. כל השאר זה דברים סחירים אני מביא יזמים לכפר סטודנטים זה יזם למרכז פה זה יזם לאזור מגורים לסטאז'רים וכו', זה יזם, כל הדברים האלה זה יזמים.

איפה אתם בתקשורת עם משרד הבריאות בהקשר הזה?

משרד הבריאות מכיר ותומך ויודע אפילו יש לנו מכתב. האם הוא ייתן לנו את התקציב הזה – כמובן שלא, מדובר בהרבה מאוד כסף. לכן צריך החלקת ממשלה שכל המשרדים השונים מעורבים בלסדר את זה. גייסנו מישהו אלי מלכה, הוא הולך להוביל את התהליך הזה ויקדם גם את ההחלטת הממשלה.

אני לא רואה את הממשלה הנוכחית מקדמת את זה, אני כן חושב שהממשלה הבאה תקדם את זה ולכן מה שאני מציע מה שאנחנו כל סיעות האופוזיציה עושים זה עובדים על ניסוח הצעות החלטה שנעביר בממשלה הבאה כי זה עניין של עד שנה להערכתי. אני אשמח שתעביר לי את הצעת ההחלטה הזו כי בעיניי זה מנוע צמיחה. - - - קח את הטלפון שלי לא לפרוטוקול ונדבר על כך בהמשך.

מה שאני מציע כבוד היושב-ראש, שתבקש או תיזום דיון משותף לוועדת המדע וועדת הבריאות על הנושא הספציפי הזה הקמת קריית - - -

המושבה האקדמית.

אנחנו קוראים לזה מושבה אקדמית, לא קריה.

לא, אבל זה לא משרד הבריאות, זה משרד החינוך. כי זה הות"ת, המל"ג.

זה הכול יחד.

אנחו בקשר עם יוסי מקורי הוא היה פה, והוא תומך.

אבל הווקטור הוא בריאותי ומחקרי לכן - - -

אפשר לעשות ועדה משולשת.

אין בעיה, אפשר לעשות ועדה משולשת, מעולם לא הייתי בוועדה משולשת.

תובילו אותנו, אנחנו נלך איתכם לקצה העולם.

חשוב להציף את זה כבר לסדר יומה של הכנסת.

אני שמח שאתה אומר לי שאתה מכיר את - - - כי הוא, זה בדיוק האדם שמתמצא בכל הדברים איתו גם סגרנו דברים.

אני מוכן להביא את זה לדיון - - -כי אני גם חבר ועדת בריאות ונביא את זה לדיון משותף עם ועדת הבריאות על הנושא הזה. על צפת.

וחינוך. אין לי בעיה גם שמשרדי הממשלה יגידו אנחנו מבינים את הצורך אבל זה חלומות באספמיה אבל אנחנו מציעים פתרון אחר. בכל מקרה נשמע מה הפתרונות אם הם לא בעד הפתרון הזה ואני חושב שהם יהיו בעדו.

הם מכירים את התוכנית והם גם מאוד תומכים בתוכנית, לפחות משרד הבריאות.

"מאוד תומכים" זה צריך לבוא לידי ביטוי במשאבים, תמיכה אמורפית אי אפשר לא יודעת לרפא אנשים הם יצטרכו לתת מענה לפתרון כל הבעיות האלה שהצגתם.

כן, נשמע אתכן. תציגו את עצמכן.

שמי שירה, אני סטודנטית ל-PhD במסלול משולב, אני פה על מלגת הצטיינות.

מאיפה את בארץ?

במקור מצפת. אבל עכשיו אני לא גרה בצפת אני גרה במכמנים. ממש מעל משגב.

פרופ' איתי און נכנס ברגע זה סגן תשתיות.

אני בשנה השלישית וגם היושבת-ראש של הסטודנטים לתארים מתקדמים.

מה את חוקרת?

בגדול אני מתעסקת עם מחלות מעי אבל המחקר שלי מתמקד בתולעת שמשפיעה על דלקת במעי, זה בגדול.

אני טל, גם אני סטודנטית PhD במסלול הישיר לדוקטורט אצל אורלי, זכיתי. אני גרה בראש פינה והמחקר שלי עוסק בקשר שבין מחלות דלקתיות, קרדיומיופתיה שזו מחלת התרחבות שריר הלב ובעיות פוריות זכריות.

זה בא ממוטציה של - - - הינה מוטציה בעכברים ראינו שהטרוזיגוטיים מתים באמצע, אנחנו רוצים לחזור - - - לאתר את ההטרוזיגוטיים שגם ההטרוזיגוטיים רגישים, משהו שלא ידענו קודם התינוקות מתים עד גיל 5.

ומאיפה את במקור, טל?

קריית שמונה. - - -

אני מנא, סטודנטית PhD, גם אני במסלול המשולב אצל מיטל. עובדת בעיקר על פיתוח חיסון נגד וירוס ההפטיטיס C. ואני מרמת הגולן מהכפר קניא. ואני גרה בעין קניא.

כמה זמן נסיעה זה מכאן?

שעה.

בתור מישהי שגדלה והתחנכה בצפת אוסיף על מה שנאמר פה בהקשר של הפריפריה, לעשות תואר ראשון זה לא מובן מאליו בכלל. אבי הוא עובד תחזוקה ואימי מזכירה ולעשות תואר ראשון זה לא בברירת המחדל שלנו, זה כבר לשבור תקרת זכוכית, תואר שני זה בכלל. ואני הדוקטורנטית היחידה במשפחה שלי.

זה תפקיד של הממשלה בהקשר של העתיד של הילדים שלנו. אני רוצה שזה יהיה טריוויאלי, שזה לא יהיה משהו שצריך להיאבק או להילחם כדי להשיג אותו. ואני מאוד אשמח שהנציגים הבאים של הממשלה יקדמו את זה ויראו כמה זה חשוב.

ההקמה של המושבה הזו יכול לעזור בצורה משמעותית מאוד. לדוגמה בעלי הוא מהנדס, אם הוא רוצה לעבור לצפת אין לו מקום עבודה. הוא צריך לנסוע למגדל העמק. אני רוצה לגדל את הילדים שלי בחינוך שהוא לא חינוך חרדי, מה שכמעט אין פה. ברגע שיהיה מענה שיתאים לצרכים שלנו אז כמובן, אני ארצה כשאני אסיים את ה- PhDלהישאר פה ולא לעבור לחיפה ולא למרכז. אבל כרגע בנסיבות הנוכחיות אין לנו ברירה, כל חברות הביו-טק לא נמצאות בצפון.

זה באמת כואב בתור מישהי שגדלה בצפת זה כואב, כואב לי שהאחיות שלי צריכות להילחם ושזה לא מובן מאליו זה לא צריך להיות כך. הזכות ללמוד ולהיות אישה עצמאית עם דעות ועם משכורת מכובדת צריך להיותדבר בסיסי, ברירת מחדל של כולם וזה משהו שצריך להילחם עליו ככה ב-2025.

אנחנו אחרי אירועי יום האישה אז הכול מתחבר לנו.

את צודקת לגמרי ולכן אנחנו כאן.

היו כאן הפדרציות האמריקאיות ואמרו אחרי שתקימו את כל המושבה האקדמית הזאת יש לכם עוד שטח למעלה ואנחנו רוצים שתקימו שם בית ספר למדעים ואומנויות מצטיין, שהסגל שלכם גם ילך ללמד קצת שם ותקימו משהו אזורי. - - - מטורף.

זה חזון פורץ דרך לאזור הזה וזה צריך לקרות.

אנשל אומר שזה הרבה כסף ואני אומרת שזה לא הרבה כסף ברמה של מדינה

אני לא אומר שזה הרבה כסף אבל מתוך ה-5 מיליארד הקואליציוני, 1 מיליארד שקל יסדר אותנו - - - אני יודע שכשאני אומר את המספר הזה כולם אומרים לי "תעשה את זה לאט-לאט, כל פעם חמישה מיליון", וכך הלאה.

הכול עניין של סדר עדיפויות לאומי.

אני מחזיר אותנו לתחילת השיחה. פוליטיקה זו לא מילה גסה וזה עניין של ערכים וכפי שאמרת אדוני היושב-ראש, עניין של סדר עדיפויות וסדר העדיפויות הלאומי צריך להשתנות. זה מנוע שיקפיץ את האזור ויאפשר לאנשים צעירים לא רק להישאר פה, אלא גם להגיע לכאן ולהנגיש תחבורה ובריאות ותעסוקה - - -

נקודה חשובה – ברגע שאנחנו מגדילים כך את מספר הסטודנטים, אין לנו ברירה אלא להגדיל גם במקביל את מספר התקנים בבתי החולים. וכשאנחנו מגדילים את מספר התקנים בבתי החולים, אנחנו מגדילים גם את האיכות. - - - אחד מזין את השני. כשאנחנו מדברים על גיים-צ'יינג'ר אמיתי, זה לא סתם רק מבנים פה ואיזו מושבה אקדמית שתקום, זה אנחנו פרוסים על כל הגליל ואף מעבר לזה.

זה לא רק בתי החולים, גם רפואת הקהילה מקבלת בוסט של רופאים טובים.

לא דיברנו על המסלולים המיוחדים שיש לנו להכשרה בתוך הקהילה, תוכנית רום-גליל. אנחנו מכשירים רופאים להוראה בקהילה ועוד כמה תוכניות שלא הספקנו לדבר עליהן.

וכמובן לקדם את המחקר לסטודנטים שלנו.

בואו נשאל את מנא, מנא מה את אומרת על הדבר הזה שד"ר יאסר מתלונן על שאין פה חברי סגל ערבים? זה נראה לך הגיוני שאת צריכה לצאת לפוסט ולחזור ולהילחם על משרה אקדמית?

זהו, היא סגרה אותך עכשיו את הולכת לפוסט.

היא גדלה אצל מיטל.

ומיטל היא מאוד מעודדת מאוד וזה לא קשור זה נכון שאם היו חוקרים ערבים זה יותר מעודד אבל מבחינתי אישית, לא מפריע לי. המחשבות שלי הן על מה אני הולכת לעשות בעתיד.

האם את רואה את עצמך כחוקרת ערבייה הראשונה בבית ספר לרפואה - - - מאיפה מקבלים מלגות?

מלגות מהאוניברסיטה.

חבר סגל מוגבל? כמה מלגות הוא יכול לקבל מהאוניברסיטה?

זה מותר - - - אנחנו מקבלים על האוניברסיטה, - - לא מוגבל.

אנחנו לא מוגבלים אבל - - אין בעיה של מספר מלגות אבל גובה המלגה כמובן ככל שהיא תהיה גבוהה נקבל תמריץ לעוד סטודנטים להגיע אלינו. המלגות לא מספיק גבוהות, לא רק ביחס למרכז אפילו ביחס לצפון, אנחנו לא נמצאים במצב הכי טוב וזה שוב בעיות של תקציב ושל - - -

אחת הבעיות הגדולות הן למשל כאשר מעבירים סתם כסף ברמה הכללית, איך מטייבים או צובעים כסף שהמדינה מעבירה לצורך מסוים בפריפריה. זה משהו שחברי הכנסת, אתם צריכים למצוא פתרון. אנחנו נתקלים בזה כל בפעם בבעיות אחרות של איך מעבירים כסף ולצבוע אותו לצורך מאוד מסוים.

טוב. אני מבטיח משהו אחד שבשלב הראשון נקיים דיון בוועדת המדע בשיתוף עם ועדת הבריאות על נושא המושבה האקדמית נשים את זה על השולחן, נזמין אתכם כמובן, שמחנו מאוד לבוא.

טוב מאוד שבאתם היה טוב מאוד לדבר איתכם ואנחנו מגדלים פה דור המשך ואנחנו מאוד גאים בו.

לא אמרתם כלום על כך שיש פה רק נשים סטודנטיות שדיברו - - -

- - - מתוכנן, לא, מתוכנן ויש המון פרויקטים אבל זה נורא קשה לעשות אותם בלי תשתיות, אנחנו מתקדמים, אנחנו לא מחכים, עושים עם מה שיש ועושים הכי טוב שאפשר. עושים, יש לנו פה גם עוד - - - אם אתה רוצה שנציג לך גם - - - שנראה לכם את הפרויקטים? דברים מדהימים עם כלום אמצעים.

רק לפני הסיור אני רוצה לסכם את הישיבה. אני רוצה להודות לכם כל המשתתפים כאן. אני מכיר את המצוקות כמובן, אני כבר ארבע שנים כאן, כמעט 5 ואני רואה שיש כאן התפתחות, שינוי וקידמה בנושא של כל - - -

ועדת המדע והטכנולוגיה היא לא ועדת הבריאות, כמובן, לכל אחד יש לו את - - שלו. לפעמים צריך ללכת על החוט הדק המבדיל בינינו, אבל בכל הקשור למחקר זה בסמכות הוועדה. כמובן אנחנו נעביר כהמלצה למשרד המדע לבדוק איך לתעדף את הפריפריה בכלל, ואת המרכז הרפואי זיו בפרט ואת כל הנושא של תמיכה במחקרים קליניים וגם המחקר הבסיסי כמובן. יש קואליציה ואופוזיציה כמובן ונבדוק גם לגבי מרכז החדשנות איך אפשר לתעדף וכל הנושא של - - - אנחנו נשלח מכתב, אני אזמן את הישיבה עם משרד המדע ונעלה גם את הנושא הזה.

אין ספק שהמדינה צריכה לתעדף את הצפון בכל התחומים, גם כשמבוחנים את משרד הבריאות ואת הטיפולים ועל המחקרים – נראה שזה נמצא במקום נמוך בסדר העדיפויות הלאומי. מעניין אותם מחקר, אבל יותר מעניין אותם לפתח את הטיפול במחלקות.

כל הדברים האלה קשורים אחד בשני – אם יש לך מחקר טוב אתה יכול להביא לטיפולים הטובים ולפתח טיפולים ולתת מענה במיוחד כשאנו מדברים כאן על האוכלוסייה הייחודית בצפון וצריך לתת לה את המענה, את המענה הייחודי שלה.

אני מקווה שאנחנו נצליח להזיז משהו ושוב שמחנו להיות כאן ותודה רבה לכם.

תודה רבה שבאתם ובואו נצא לסיור ותראו אנחנו גם יודעים לעשות.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.